שוואה בין אמיל דורקהיים ומקס וובר, וביקורת על משנתו של אוגוסט קונט ה

בהדרכת פרופ' משה צוקרמן

23/2/2015יואב פרנסיס,

1 חלק

“Is it our duty to seek to become a thorough and complete human

being, one quite sufficient unto himself; or, on the contrary, to be only

a part of a whole, the organ of an organism?” (Durkheim: 41)

ברוח הציטוט הנ"ל, אערוך בקטע הבא השוואה בין משנתם של אמיל דורקהיים ושל

מקס וובר, תוך עמידה על הדומה והשונה בגישתם לתפיסת האדם כדרך למתן הסבר

סוציולוגי (גישה קולקטיביסטית אל מול אינדיבידואליסטית). ראשית אעמוד על עיקר

דבריו של דורקהיים בנושא על מנת לתת בסיס ראוי להשוואה, ולאחר מכן אציג את

משנתו של וובר בנושא תוך התייחסות השוואתית לגישתו של דורקהיים.

) היה סוציולוג צרפתי, ונחשב, יחד עם מקס וובר, כאחד1858-1917אמיל דורקהיים (

מאבותיה של הסוציולוגיה המודרנית. בעיקר משנתו עסק בשאלת טיבה של החברה,

) ובעבודות נוספות עסק"על חלוקת העבודה החברתית"ובעבודת הדוקטורנט שלו (

דורקהיים בשאלת היחס בין הפרט אל הכלל – איך וכיצד קבוצות חברתיות "מחזיקות"

).Appelrouth: 95יחדיו ואינן מתפרקות- שאלת התכנות הסולידריות החברתית (

בפרט עסק בשאלה כיצד תיתכן סולידריות בחברה מתועשת שבה אנשים הולכים

ונעשים מרוחקים אחד מן השני.

בשאלת מעמד החברה וטיבה, דורקהיים גרס כי לחברה יש מעמד אונטולוגי, עומדת

תודעהבפני עצמה באופן עצמאי אל מול הפרטים המרכיבים אותה, וכן של

– "מכלול האמונות והרגשות המשותפים לממוצע הפרטים של החברה"הקולקטיבית

) יש מעמד עצמאי (היא אמנם מתפתחת מתוך תודעות האינדיבידואלים323(ארון:

בחברה – אבל היא שונה מהן ומתפתחת באופן אחר) – וזוהי עיקר תפיסתו

Social Fact/Faitעובדה חברתית )הקולקטיביסטית. הוא מכנה את החברה בשם:

Social)ההסבר הסוציולוגי של דורקהיים מתבסס על החברה כקולקטיב .

.אינדיבידואלי, ולא על הפרטים שבה

כיצד יש להבין את העובדה החברתית על פי גישתו של דורקהיים? ישנן שלוש רמות

להבנת המושג. האחת - כמשהו שאדם נולד לתוכו והוא עובדה קיימת – כל אדם נולד

אל תוך החברה והוא יצור חברתי מעיקרו. רמה שניה להבנת המונח היא שכל

המוסדות החברתיים גם הן עובדה קיימת – משפחה, דת, ממשל וצבא. העובדה

החברתית מהבחינה הזאת היא אוסף כל המוסדות החברתיים. רמה שלישית להבנת

המושג היא נורמות – דפוסי אינטראקציה וחוקים שאדם כפוף אליהן בחברה. ניתן

האינדיבידואל נולד אל תוך החברה, והחברהלסכם את שלושת רמות אלו לכך ש

(ניתן לשער כי תפיסתו הקולקטיביסטית של דורקהייםמעצבת את האינדיבידואל כיחיד

קיבלה השראה מהעובדה שחי בצרפת שלאחר המהפכה –לאחר יצירת מדינת הלאום

הצרפתי ומושג האזרח).

דורקהיים דגל בפוזיטיביזם מדעי (הושפע רבות מאוגוסט קונט) ורצה להראות איך ניתן

לאשרר את קיומה של העובדה החברתית באמצעות כך שהוא מראה שהיא נוטלת

חלק בתופעות שונות בחברה, שעל פניו נראה שאין להן ממד חברתי כלל. למשל,

תופעת ההתאבדות – שם למשל הוא מראה שקיים קשר בין הנטייה להתאבדות לבין

(איך החברה מפקחת על עצמה ועל האינדיבידואלים שבה) –"פיקוח החברתי"מידת ה

הוא מראה שאפילו התאבדות טומנת בחובה ממד חברתי. היתרון הטמון בהסתכלות על

, אנו יכולים לנסח חוק כלליהפשטההחברה כיחידה אטומית הוא שכאשר אנו מבצעים

שתקף לגבי כל חברה באשר היא – חוק אשר מתאים להוויות החברתיות השונות.

מטרת מדע הסוציולוגיה לדידו היא, אם כן – לנתח את אותן עובדות חברתיות – מצבים

). מתוךAppelrouth: 97ונסיבות שהן חיצוניות מהפרט אבל קובעות את אורחות חייו (

– כפל תפיסה של האדם – מצד אחדהומו-דופלקס"תורתו זו עולה תפיסת האדם כ-"

האדם האינדיבידואלי על צרכיו ומצד שני האדם כישות סוציאלית/מוסרית. דורקהיים

קובע שקיים ביניהם קשר של היררכיה – כאשר האדם החברתי-מוסרי קודם

לאינדיבידואלי. על פי דורקהיים הפרט נוצר מן החברה – ההוויה האינדיבידואלית נתונה

כולה למרותה של החברה. לדידו לא ניתן לראות את החברה כמכלול סך חלקיה, אלא

המכלול קודם לחלקיו (לעניות דעתי, ניתן לראות כאן כמעין אבולוציה "סוציולוגית"

לגישתו של אריסטו לפיה "המדינה קודמת לאדם" – אם כי אצל אריסטו הכוונה הייתה

שהמדינה דרושה לאדם למימוש תכליתו (פרשנות אפשרית אחת), בעוד שאצל

דורקהיים ההקשר אינו פוליטי, והוא שהאדם כפוף למרותה של החברה). לאינדיבידואל

אין מנוס אלא להיות חלק מהחברה – הוא חלק מן הקולקטיב בעל כורחו.

זוהי עיקר משנתו של דורקהיים באשר לטיב החברה ותפיסתו הקולקטיביסטית של

" - האינדיבידואל כבודו במקומו מונח, אולם הקולקטיב הוא"עובדה חברתיתהחברה כ

אמת המידה של הפעולה הסוציולוגית, והקולקטיב קודם לאדם ומשפיע עליו בכל

אורחות חייו.

) היה סוציולוג גרמני ואביה השני של הסוציולוגיה המודרנית1864-1920מקס וובר (

עובדה החברתיתלצדו של דורקהיים. בניגוד לדורקהיים, אשר סבר שיש להתייחס אל ה

בחקר סוציולוגי, וובר היה אינדיבידואליסט (בהקשר של טיבה של החברה ודרך החקר

נקודת המוצא היא "הסוציולוגי). הוא טען כי הקולקטיב מתחיל מפעולותיו של היחיד –

באינדיבידואל היחיד והוא זה שצריך להיות אמת המידה של הפעולה הסוציולוגית -ולא

). בעוד שדורקהיים גרס שיש להבין את העובדות החברתיות489 (ארון: הקולקטיב"

ולמצוא חוקים אוניברסליים שתקפים לחברה באשר היא – וובר מפנה את תשומת ליבו

אל הממד הסובייקטיבי של חיי האדם בחברה ולא מעלים עין מן המצבים המנטליים

והלכי הנפש שגורמים לאדם להתנהג בצורה כזאת או אחרת (ביקורת שניתן היה

). אל דרך זו שלAppelrouth: 156בקלות להעלות כנגד תפיסתו של דורקהיים) (

)"הבנה מתוך אינטרפרטציה",Verstehenניתוח סוציולוגי, מטביע וובר את המונח

כאבן בניין בתורתו הסוציולוגית. לדידו יש להבין את התופעה הנחקרתבתרגום פשוט(

לעומקה, על שלל המוטיבציות ועולמו הפנימי של האדם הפרטיקולרי, בעוד שאצל

דורקהיים דובר על הסברת התופעה כקולקטיבית (מן הקולקטיב אל הפרט) תוך

ההסבר הסוציולוגי אצל וובר אם כןשימוש במונחים מדעיים-פוזיטיביים וכמותיים.

מושתת על פעולתו של האדם הבודד )אם כי הוא לא מתכחש כלל וכלל לקיומו של

קולקטיב, אך טוען שלא ממנו יש להביא את ההסבר הסוציולוגי(.

בהקשר זה של התחקות אחר פעולותיו של היחיד כדרך לחקר סוציולוגי, סבר וובר,

שראה עצמו באופן מודע כמתודולוג של הסוציולוגיה (שהתהוותה באותה תקופה

כדיסיפלינה מדעית בפני עצמה), כי יש למצוא דרך מחקר שתאפשר

בין סוציולוגים – כדרך לקדם את התחום המתפתח. לצורך כך מציגאינטרסובייקטיביות

– טיפוס פרי השכל, שאינו בהכרח קיים (מעולם האידאות)טיפוס האידאלי"וובר את ה"

לבחינה של תופעות. הטיפוס האידאליכאמת מידהבממשות, שאפשר להשתמש בו

של התופעה החברתית הנחקרת ולערוך השוואה שלהמהותמאפשר למצוא את

התופעה לאורך תקופות שונות בהיסטוריה. על ידי ניסיון אמפירי, וידע שנצבר על ידי

חוקרים אחרים - ניתן יהיה להגיע אל הטיפוס האידאלי לחקר תופעות שונות.

–פעולה החברתיתעל מנת להבין את הנורמה החברתית, מטביע וובר את מושג ה

) – וזוהי נקודתAppelrouthפעולה שהיחיד מבצע על מנת להשפיע על אחרים (

שאנשים) to interpretהמוצא. משימתו של הסוציולוג היא להבין את המשמעות(

(פרטיקולרים) נותנים לפעולותיהם ולשקילתם של השלכות פעולותיהם. וובר מבחין בין

סוגי פעולות:4

פעולה רציונלית-תכליתית – פעולה הנעשית תוך שקילת התאמת האמצעים-הקיימים להשגת המטרה.

פעולה רציונלית-ערכית – פעולה שהיא המטרה בפני עצמה, לא משיגה שום-מטרה אחרת (למשל: תפילה דתית).

פעולה מסורתית – פעולה שהיא כורח הרגל בלי התייחסות לאמצעים או-למטרה – פעולה שלא מערבת רפלקציה.

פעולה אפקטואלית – פעולה ספונטנית מתוך דחף רגשי, ללא התחשבות- בהשלכות שיהיו לה (בניגוד לפעולה מסורתית – לפעולה הזאת יש רובד רגשי

ואין בה כל קשר להרגל).

יש לציין כי יתכן שפעולה מסוימת תוכל להיות מסווגת ליותר מארבע הקטגוריות הללו

(למשל, בחירת משרה הן בשל השכר הגלום בה והן בשל העובדה שהיא עוזרת

לאנשים – שילוב של רציונליות ערכית ותכליתית). ניתן לראות בקטגוריות הללו של

פעולה חברתית כטיפוסים אידאלים לכשעצמם (וניתן גם להבחין ברוח קנטיאנית שזורה

במשנתו של וובר – החלוקה לקטגוריות אידאליות).

– עיקרי ההבדלים אם כן בסוגיית טיב החברה והדרך להתייחס אליה בחקרלסיכום

סוציולוגי, הם שעל פי דורקהיים החברה היא יחידה אטומית, קודמת ליחיד וכופה עצמה

– האדם הוא ישות חברתית בטרם הוא ישותהומו-דופלקסעליו. היחיד הוא

עובדהאינדיבידואלית ובעלת עולם פנימי אשר משפיע על פעולותיו. באמצעות ה

והסתכלות על הקולקטיב כיחידה אינדיבידואלית ניתן לחקור כל חברה באשרהחברתית

היא - חקר כמותי ופוזיטיביסטי של תופעות בחברה. דורקהיים התאמץ להראות כיצד

הקולקטיבהשפעת החברה נותנת את ביטויה בתופעות שונות (התאבדות למשל).

לדידו קודם אל הפרט.

והתייחסות אל המוטיבציות ועולמו הפנימי שלVerstehen וובר, לעומת זאת, דגל ב-

כל פרט ופרט בחברה כחלק מן ההסבר הסוציולוגי. לדידו יש להבין את פעולות

וממנה להסיק על החברה בכללותה (בעודהפעולה החברתית האינדיבידואל -

שדורקהיים טען ההפך – מן הקולקטיב ניתן להסיק על הפרטים שבו). וובר שאף לחקר

בעודסוציולוגי על פי טיפוסים אידאליים שיאפשרו אינטרסובייקטיביות בין חוקרים.

שדורקהיים רצה לבסס את ההסבר הסוציולוגי על החברה כקולקטיב, וובר מעוניין

לבסס את ההסבר הסוציולוגי על פעולתו של האדם היחיד.

2 חלק

בחרתי לדון בתורתו של אוגוסט קונט, אותו תפסתי כ"בעייתי" ביחס לשאר ההוגים

אותם סקרנו במהלך הקורס. במהלך הדיון בעיקרי תורתו אנסה להצביע על נקודות

כדיסיפלינה מדעית חדשה"סוציולוגיה" "בעיתיות" בעיני. בהיותו מחוקק המונח

(חשיבה אודות ההוויה החברתית), ניתן לחשוב שלא מן הראוי לבקר את תורתו – אולם

אף על פי כן כמדומני שיש מספר נקודות בהן יש לבקרו, חרף היותו מייסד התחום.

מאחר וקצרה היריעה כדי להתייחס אל כל הגותו של קונט, אתייחס אל הנקודות

העיקריות בתורתו בהן חשתי "בעייתיות" כזאת או אחרת.

) דגל, בראש ובראשונה, בקריאה אל אחדות אנושית1798-1857אוגוסט קונט (

וחברתית – אולם תחילה נבין באופן הדרגתי את תורתו תוך התייחסות אל הנקודות

הבעייתיות בעיני ונסיים בנקודה זו של הקריאה לאחדות. כדי לקבל הקשר לתקופת

), והושפע1789-1799פעולתו, נזכיר כי קונט נולד וחי בצרפת שלאחר המהפכה (

רבות ממנה.

(והטביע אתבפוזיטיביזםעקרון הבסיס שחשוב לזכור בהגותו של קונט, הוא שהוא דוגל

המונח) – רק אבחנות אמפיריות וניסויים אמפיריים הם הדרך לעשיית מדע (באשר הוא

מדע) – ומהם גוזרים חוקים כלליים המאפשרים להסיק מסקנות על פרטים חדשים.

לדידו, אין מקום לאינטרוספקציות או לאסכולות מטאפיזיות כלל בעשייה מדעית – רק

לאסכולות העוסקות בתופעה הנראית. מהסתכלותו זו שלו על המדע, הוא מבקש

להפוך את החברה למושא לחקר מדעי-פוזיטיביסטי, כמו גם תחומים אחרים בחקר

הטבע (פיזיקה, למשל). על מנת להשיג מטרתו זו, הוא מבקש לבסס את חקר החברה

על פי שיטות אינדוקטיביות – הכללה של הפרטים ע"י איסוף מידע אודותיהם ועיבודו.

קונט סובר שהסוציולוגיה היא "מלכת המדעים" - לדידו של קונט כל מדע הוא בסיס

). Turner: 51למדע אחר, ובבסיס כל המדעים עומדת הסוציולוגיה (

עוד בטרם נעמיק על עיקרי הפוזיטיביזם החברתי של קונט, ראוי כבר בנקודה זאת

לציין את הבעייתיות של תפיסת מדעי החברה כמדעים פוזיטיביים. חקר החברה בדרך

פוזיטיביסטית, ללא התמקדות בעולמם הפנימי של הסובייקטים, העלתה ספקות בקרב

סוציולוגיים רבים שהגיעו לאחר קונט, ובפרט אצל וובר (שייסד את גישת ה-

Verstehen) למדעי החברה) שייחס חשיבות לפעולתו של הפרט בהסבר הסוציולוגי

Antipositivism.)

"דינמיקהוה-הסטטיקה החברתית" בנקודה זאת נזכיר את ההבדלה שעושה קונט בין "

הסטטיקה החברתית מדברת על מבנים חברתיים בעלי מעמד א-היסטוריחברתית".

(הפונקציות שממלאות הסטרוקטורות אינה משתנה), בעוד שהדינמיקה החברתית

מדברת על מוסדות שמשתנים לאורך ההיסטוריה. קונט הוא הראשון אשר עושה את

ההבחנה בין השניים. בדיבורו על הסטטיקה החברתית, הוא אינו רואה באינדיבידואל

”, ומקביל את חקר האינדיבידואל למדע הביולוגיה. לדידו, היחידהSocial Unitכ-“

הסוציאלית הבסיסית היא המשפחה, ממנה שאר היחידות הסוציאליות נוצרות (

Turner: 47הבעייתיות בהשקפה שכזאת היא שהיא פוסלת לחלוטין את אפשרות .(

קיומה של דיסיפלינת הפסיכולוגיה (הדת היא עדיין האחראית לנפש באותה התקופה),

וגם כאן ניתן לראות כיצד השפעת הנופך הפוזיטיביסטי של גישתו מבטל בעצם את

ההתייחסות אל האינדיבידואל כמושא מחקר בסוציולוגיה. ניתן לתהות כיצד, לדידו של

קונט, יש להתייחס לשאלות של אתיקה ומוסר?

כמי שהושפע רבות מן הנאורות הצרפתית – גם הוא התרשם רבות במהלך חינוכו

ממהפכתו של אייזק ניוטון – ובהשארתה רצה לגלות ולנסח חוקים המתארים את

). כמו כן קונט גרס כי אין מקום ל-"אמפיריציזם טהור", קרי – איןTurner:42החברה (

מקום לאיסוף נתונים ללא שום תיאוריה המנחה את האיסוף הזה. מסיבות אלו ונוספות

קונט רואה בהתפתחות הרוח והתבונה את המאפיין"החוק הכללי" –מנסח קונט את

העיקרי של התפתחות החברה האנושית (חוק צורני לדינמיקה החברתית). לאור זאת

מנסח שלושה שלבים שונים להתפתחות התבונה האנושית:

השלב התיאולוגי | דמיוני-oפטישיזם – שלב טרום-היסטורי בו האדם לא מצליח להבדיל בין

המציאות לדמיון.oפוליתאיזם – חלוקת העולם מתחילה להיות כפופה למספר ישויות

אליליות. oמונותאיזם – קיומו של אל טרנסנדנטי אחד –כל הדברים נגזרים מעיקרון

אחד.השלב המטאפיזי | מופשט-

oשלב של הפשטה והכללה ללא כפיפות לאל, התמקדות במהויות של התופעות.

השלב המדעי | פוזיטיבי-oקונט סבר כי זהו שלב אינסופי – התבוננות פוזיטיביסטית בהתפתחות

האנושית על סמך כלים אמפיריים-פוזיטיביים וניסויים.

קונט סבר כי החברה מתפתחת לפי עקרונות אלו (אין לו לוח זמנים למעבר בין

השלבים), שההתפתחות היא רק בכיוון אחד (מן התיאולוגי דרך המטאפיזי אל המדעי),

ושיתכן כי חברות שונות יהיו בשלבים שונים. כמו כן סבר שמעבר בין השלבים כרוך

).Turner:39בקונפליקט ומשבר, ושקונפליקט זה הוא אינהרנטי (

קונט מצא לנכון להחיל את החוק גם על תחומי המדעים הפוזיטיביים – טען שגם הם

עוברים דרך שלושת החוקים הללו (על פי היררכיה יחסית של "מעמד" תחומי המדעים

השונים), כשהאחרונה שתממש את המעבר בחוקים ותגיע אל השלב הפוזיטיבי היא

דיסיפלינת הסוציולוגיה (מהיותה "מלכת המדעים", לדידו). כמו כן סבר שהשלבים

נכונים גם להתפתחותו של היחיד, וכן להתפתחותה של התעשייה אל מול הצבא (בדיונו

על חלוקת העבודה).

בחוק הכללי הנני סבור כי קיימות מספר בעיות. ראשית, החלוקה בתוך השלב

התיאולוגי אינה בהכרח נכונה – קיימות חברות שבטיות באפריקה ש"התחילו" ישירות

מאמונה מונותאיסטית – ועל כן חלוקתו של קונט אינה בהכרח עומדת במבחן

המציאות. שנית, קיימת התחושה, לפחות במציאות בה אנו חיים בימינו אנו – כי

, קרי, הם מתערבבים אחד בשני (למשל, לאmutually-exclusiveהשלבים אינם

ברור כי חברה עוברת לחלוטין משלב תיאולוגי אל שלב אחר, אלא נשארות השפעות

מן השלב התיאולוגי, שלא ברור אם ומתי אכן יפוגו באופן מוחלט) – בניגוד לטענתו של

קונט. שלישית, החוק לא באמת נותן תיאוריה עשירה לחקר סוציולוגי, כפי שהתיימר

. התיאוריה אותה מספק) Turner: 54קונט לעשות כאשר השווה עצמו לאייזיק ניוטון (

קונט היא יותר בגדר תיאור מצב עניינים היסטורי\תחזית של מצב החברה בעתיד,

מאשר "כלי עבודה" למדעי החברה. כמו כן ניכר כי לשיטת החוק הכללי מנסה קונט

להכתיב כיצד החברה צריכה לעבוד ולהתנהג, בדומה לתחומי מחקר מדעי אחרים –

מעין הסתכלות דטרמיניסטית שכזאת, שניתן לתהות האם היא מפרה בצורות מסוימות

את חירות הפרט ואת הרציונלית של הפרטיקולרים, על חשבון אידאולוגיה מדעית.

אתייחס עתה לסוגיית האחדות החברתית על פי קונט. קונט סבר כי גם הרגשות

. על פיחוק הקורלציות של הרגשותהקולקטיביים כפופים לחוק הכללי – והגדיר את

חוק זה, רגשות אלו עוברים גם הם שלושה שלבים. ראשית – הרגש הקולקטיבי

מתאפיין בקהילה המקומית המאפשרת רמת קומוניקציה הולמת (למשל, בכפר קטן בו

כולם מכירים את כולם), לאחר מכן הוא מתרחב – למשל רגש קולקטיבי של דת

כמכלול, ולבסוף – בשלב הפוזיטיבי, הרגש הופך לסולידריות חברתית כללית ורחבה.

לשלב הזה ניתן להגיע רק כאשר החברה לא נאבקת בבעיות כלכליות וביטחוניות – חזון

של אחווה גלובלית ואוניברסלית.

בהקשר זה ראוי לציין גם את השקפתו של קונט על אינסטינקטים/נטיות אלטרואיסטים

של בני האדם. קונט סבר כי האינסטינקטים האגואיסטים של בני האדם חזקים ויתר,

ושהמשימה של החברה היא להקנות ולהנחיל באנשים אינסטינקטים זולתניים. לדידו

המשפחה היא זאת שאמורה להנחיל לפרט ערכים שכאלו. (קונט סבר כי המשפחה

היא היחידה החברתית המינימלית, ולא הפרט)

עוד בהקשר זה - קונט מציג לראשונה "תפיסה אורגנית" – לדידו החברה היא כלל

אנושי, והאנושות היא אורגניזם ענק. כמו כן בדיונו על חלוקת עבודה, גרס כי

באמצעותה אנשים לומדים מהי תלות הדדית (תלות באחר, שמייצר משהו עבורי ואני

עבורו) – וזהו חלק משמעותי מקולקטיביות. הדיפרנציאליות בחלוקת העבודה יוצרת

את התלות ההדדית – והיא הבסיס לסולידריות חברתית.

לעניות דעתי, דווקא בימינו אנו ניתן לראות בעייתיות בתפיסה זו של קורלציית הרגשות.

אנו חיים בעיצומה של מהפכת המידע, ולכאורה באמצעות שימוש באינטרנט אנו בעצם

חוזרים אל הרגש הקולקטיבי של הקהילה המקומית. תפיסה זו של התפתחות הרגשות

עד לכדי סולידריות אוניברסלית היא בעייתית בעיני – סקטוריאליות, (פוליטית למשל),

היא חלק שריר וקיים בחברה, ואין לי מנוס אלא מלהיות סקפטי שתמיד יימנע מבני

האדם להגיע לאחווה גלובלית בגלל חלוקה סקטוריאלית כזאת או אחרת (דתית,

כלכלית, מעמדית וכיו"ב). בעוד שקונט סבר כי האחווה הגלובלית היא שלב שבהכרח

החברה תגיע אליו בבוא היום – אני חש כי מדובר בעיקר באידיאל שיש לשאוף אליו.

לקראת סוף חייו, ובהשראת המהפכה הצרפתית (אשר דגלה בעקרונות של חירות,

שוויון ואחווה) - מבקש קונט, בין השאר, להראות כיצד ניתן להגיע לאחווה

(אוניברסלית), ומבקש לייסד את "דת האנושיות" – כזאת המבוססת על אהבה, סדר

וקידמה. זוהי דת המנותקת מתיאולוגיה דתית ודוגלת בפוזיטיביזם מדעי, ללא ישות

טרנסנדנטית כזאת או אחרת. ברור כי ניתן לבטל דת שכזאת במחי יד, אולם איני יכול

שלא למצוא מן החן בגישתו זו של קונט, תמימה ככל שתהיה – התאחדות החברה

בכללותה סביב עקרונות (אידאיים אמנם) שעבורם קיים קונצנזוס שהם עקרונות

אוניברסליים של טוב. ביקורת שניתן להעלות בהקשר זה היא שמאחר ובגישתו של

קונט ניכר מעין דטרמיניזם – מאחר וכל חברה באשר היא תעבור את שלושת השלבים

הללו, הרי שאין באמת צורך להטיף לאחדות חברתית(שכן היא תתרחש כשלעצמה על

(.113פי הגותו) ובפרט שלא לייצר דת שכזאת (ארון:

לסיום, ניכר כי קונט, על החוק הכללי ושאר הגותו, לא באמת נותן תיאוריה סוציולוגית

אשר ניתן לעבוד עמה – אלא בעצם מציג חזון של תחום הסוציולוגיה והתפתחות

החברה, ובפרט כתפיסת הסוציולוגיה כדיסיפלינת מדע פוזיטיבית.

ביבליוגרפיה

, כרך א' ו-ב', תר' קרלה פרלשטייןציוני דרך בהגות הסוציולוגית), 1933ריימון ארון (.1(תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה)

2.Durkheim E. (1933), The Division of Labor in Society, trans. G. Simpson (New York: The Free Press)

3.Edles L., Appelrouth S. (2009), Sociological Theory in the Classical Era (California: Sage Publications)

4.Turner J., Beeghley L., Powers C. (2011), The Emergence of Sociological Theory (California: Sage Publications)

5.Antipositivism, Wikipedia

החומר שהועבר בעל-פה בהרצאות בכיתה. בכל מקום בו לא הוזכרה הפנייה.6אחרת, הסתמכתי על חומר זה.