~ 1 ~

Chana’s Tefilah: A Vision for the New

Year Source 1: Torah Reading for the first day of Rosh

Hashana

21:1

God granted special providence to Sarah as He said He would, and God did what He promised for Sarah.

21:2

Sarah became pregnant, and she gave birth to Abraham's son in his old age. It was at the exact time that God had promised it to him.

21:3

Abraham gave the name Isaac to the son he had, to whom Sarah had just given birth.

21:4

When his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded.

21:5

Abraham was 100 years old when his son Isaac was born.

21:6

Sarah said, 'God has given me laughter. All who hear about it will laugh for me.'

21:7

She said, 'Who would have even suggested to Abraham that Sarah would be nursing children? But here I have given birth to a son in his old age!'

~ 2 ~

Source 2: Haftarah for the first day of Rosh Hashana

1 Now there was a certain man of Ramathaim-zophim, of the hill-country of Ephraim, and his name was Elkanah, the son of Jeroham, the son of Elihu, the son of Tohu, the son of Zuph, an Ephraimite. 2 And he had two wives: the name of the one was Hannah, and the name of the other Peninnah; and Peninnah had children, but Hannah had no children. 3 And this man went up out of his city from year to year to worship and to sacrifice unto the LORD of hosts in Shiloh. And the two sons of Eli, Hophni and Phinehas, were there priests unto the LORD. 4 And it came to pass upon a day, when Elkanah sacrificed, that he gave to Peninnah his wife, and to all her sons and her daughters, portions; 5 but unto Hannah he gave a double portion; for he loved Hannah, but the LORD had shut up her womb. 6 And her rival vexed her sore, to make her fret, because the LORD had shut up her womb. 

Source 3: Piyut “Even Chug”

~ 3 ~

Commentary on the Piyut

~ 4 ~

Taking the Torah Reading and Haftara for the first day of Rosh Hashana, along with the above piyut, what is the theme that unites them?

Source 4: Talmud Rosh Hashana 10b

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנהOn Rosh HaShana, Sara, Rachel, and Chana were remembered.

(Also, in that same Gemara):

בראש השנה יצא יוסף מבית האסוריןבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו

במצריםOn Rosh HaShana, Yosef left prison, and on Rosh HaShana, the slavery for our

forefathers in Egypt ended.

~ 5 ~

Source 5: Talmud Berachot 29aהני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן.קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה

The nine berachot of [Musaf on] RoshHaShana…correspond to the nine times Chana

mentioned [Hashem’s name] in her tefilah

Sources 6) Elements shared by the stories of

Sarah, Rachel and Chana ?

A woman who is aching to have children ושרי אשת אברם, לא  א

ילדה לו; ולה שפחהמצרית, ושמה הגר.

1 Now Sarai Abram's wife bore him no children; and she had a handmaid, an Egyptian, whose name was Hagar.

ותאמר שרי אל-אברם,  ב הנה-נא עצרני יהוה

מלדת--בא-נא אל-שפחתי,נה; וישמע אולי אבנה ממ

אברם, לקול שרי.

2 And Sarai said unto Abram: 'Behold now, the LORD hath restrained me from bearing; go in, I pray thee, unto my handmaid; it may be that I shall be builded up through her.' And Abram hearkened to the voice of Sarai.

~ 6 ~

ותרא רחל, כי לא ילדה  א ליעקב, ותקנא רחל,

באחתה; ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנים, ואם-אין

מתה אנכי.

1 And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister; and she said unto Jacob: 'Give me children, or else I die.'

ויחר-אף יעקב, ברחל;  ב ויאמר, התחת אלהיםך, אנכי, אשר-מנע ממ

פרי-בטן.

-------------------

2 And Jacob's anger was kindled against Rachel; and he said: 'Am I in God's stead, who hath withheld from thee the fruit of the womb?'

ולחנה, יתן מנה אחת   כי את-חנה אהב, אפים:

ויהוה סגר רחמה.

5 but unto Hannah he gave a double portion; for he loved Hannah, but the LORD had shut up her womb.

וכעסתה צרתה  ו גם-כעס, בעבור

עמה: כי-סגר יהוה, הרבעד רחמה.

6 And her rival vexed her sore, to make her fret, because the LORD had shut up her womb.

A rival wife or quasi-wife who does have children (Hagar, Leah, and Penina)

ויבא אל-הגר,  ד ותהר; ותרא כי

4 And he went in unto Hagar, and she conceived; and when she saw that she

~ 7 ~

הרתה, ותקל גברתהבעיניה.

had conceived, her mistress was despised in her eyes.

------------------- ולו, שתי נשים--שם  ב

אחת חנה, ושם השנית פננה; ויהי לפננה ילדים, ולחנה אין

ילדים.

2 And he had two wives: the name of the one was Hannah, and the name of the other Peninnah; and Peninnah had children, but Hannah had no children.

A husband who has a special affection for his infertile wife; but who is, nonetheless, imperfectly sensitive to his wife’s plight

ותאמר שרי  ה אל-אברם, חמסי עליך--

אנכי נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה

ואקל בעיניה; ישפטיהוה, ביני וביניך.

5 And Sarai said unto Abram: 'My wrong be upon thee: I gave my handmaid into thy bosom; and when she saw that she had conceived, I was despised in her eyes: the LORD judge between me and thee.'

------------------- ותרא רחל, כי לא ילדה  א

ליעקב, ותקנא רחל, באחתה; ותאמר אל-יעקב

הבה-לי בנים, ואם-איןמתה אנכי.

1 And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister; and she said unto Jacob: 'Give me children, or else I die.'

And Jacob's anger was kindled against 2 ויחר-אף יעקב, ברחל;  בRachel; and he said: 'Am I in God's stead,

~ 8 ~

ויאמר, התחת אלהים אנכי,אשר-מנע ממך, פרי-בטן.

who hath withheld from thee the fruit of the womb?'

Rashi in Lech-Lecha חמס העשוי לי, עליך אני מטיל העונש, כשהתפללת להקב"ה -(ה( חמסי עליך

מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על ועוד, דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע והייתי אני נפקדת עמך. שנינו

:בזיוני ושותקHizkuni

על ידך הוא, ה( חמסי שעושה לי שפחתי שאינה רוצה לשמשני עליך( . ישפט ה' בינישאינך מוחה על כבודי ואין אני רוצה לענותה הואיל ונזדווגה לךוביניך שאני חוששת לכבודך ואינך חושש לכבודי

Yalkut Shimoni Vayetze א"ל הקדוש ברוך הוא כך עונין אתויחר אף יעקב ברחל [ל, ב]

המעיקות חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה

י

------------------- ויאמר לה אלקנה אישה,  ח

חנה למה תבכי ולמה לא  תאכלי, ולמה, ירע לבבך:

הלוא אנכי טוב לך, מעשרהבנים.

8 And Elkanah her husband said unto her: 'Hannah, why weepest thou? and why eatest thou not? and why is thy heart grieved? am not I better to thee than ten sons?'

Other parallels

A n’vua (prophecy) or b’racha (blessing) that the woman will conceive

~ 9 ~

Resolution of the infertility, with the birth of a child (Yitzchak, Yosef, and Sh’muel);

An important role in Jewish history played by the child.

What Makes Chana Unique? Why is she THE model of Rosh Hashana Tefilah?

Source 7a: Sefer Shmuel Chapter 3 ותקם חנה, אחרי אכלה  

בשלה ואחרי שתה; ועלי הכהן, ישב על-הכסא,על-מזוזת, היכל יהוה.

9 So Hannah rose up after they had eaten in Shiloh, and after they had drunk--now Eli the priest sat upon his seat by the door-post of the temple of the LORD;

והיא, מרת נפש;  י ותתפלל על-יהוה, ובכה

תבכה.

10 and she was in bitterness of soul--and prayed unto the LORD, and wept sore.

ותדר נדר ותאמר,  יא יהוה צבאות אם-ראה

תראה בעני אמתך וזכרתני ולא-תשכח את-אמתך, ונתתה

לאמתך, זרע אנשים--יו, ונתתיו ליהוה כל-ימי חי

ומורה לא-יעלהעל-ראשו.

11 And she vowed a vow, and said: 'O LORD of hosts, if Thou wilt indeed look on the affliction of Thy handmaid, and remember me, and not forget Thy handmaid, but wilt give unto Thy handmaid a man-child, then I will give him unto the LORD all the days of his life, and there shall no razor come upon his head.'

והיה כי הרבתה,  יב להתפלל לפני יהוה;ועלי, שמר את-פיה.

12 And it came to pass, as she prayed long before the LORD, that Eli watched her mouth.

וחנה, היא מדברת  יג על-לבה--רק שפתיה

13 Now Hannah, she spoke in her heart; only her lips

~ 10 ~

;נעות, וקולה לא ישמערה. ויחשבה עלי, לשכ

moved, but her voice could not be heard; therefore, Eli thought she had been drunken.

7b) Sefer Shmuel Chapter 2

ותתפלל חנה, ותאמר,  א עלץ לבי ביהוה, רמה

; רחב פיקרני ביהוה על-אויבי, כי שמחתי

בישועתך.

1 And Hannah prayed, and said: my heart exulteth in the LORD, my horn is exalted in the LORD; my mouth is enlarged over mine enemies; because I rejoice in Thy salvation.

אין-קדוש כיהוה, כי אין  בבלתך; ואין צור, כאלהינו.

2 There is none holy as the LORD, for there is none beside Thee; neither is there any rock like our God.

אל-תרבו תדברו גבהה  ג כי גבהה, יצא עתק מפיכם:עות יהוה, ולא )ולו( אל ד

נתכנו עללות.

3 Multiply not exceeding proud talk; let not arrogancy come out of your mouth; for the LORD is a God of knowledge, and by Him actions are weighed.

רים, חתים;  ד קשת גבונכשלים, אזרו חיל.

4 The bows of the mighty men are broken, and they that stumbled are girded with strength.

Also….

- The specific highly-charged, detailed emotional atmosphere of Chana’s predicament (Shmuel Ch. 1)

~ 11 ~

Source 8: Chana’s Tefilah - analyzed

ר נדר ותאמר,  יא ותד אם-ראהיהוה צבאות

תראה בעני אמתך וזכרתני ולא-תשכח

את-אמתך, ונתתה לאמתך, זרע

אנשים --ונתתיו ליהוה כל-ימייו, ומורה לא-יעלה חי

על-ראשו.

11 And she vowed a vow, and said: 'O LORD of hosts, if Thou wilt indeed look on the affliction of Thy handmaid, and remember me, and not forget Thy handmaid,

but wilt give unto Thy handmaid a man-child,

then I will give him unto the LORD all the days of his life, and there shall no razor come upon his head.'

Source 9: Chana’s Tefilah Following the Birth of Shmuel

;יהוה, ממית ומחיה  מוריד שאול, ויעל.

6 The LORD killeth, and maketh alive; He bringeth down to the grave, and bringeth up.

יהוה, מוריש ומעשיר;  זמשפיל, אף-מרומם.

7 The LORD maketh poor, and maketh rich; He bringeth low, He also lifteth up.

יהוה יחתו מריבו, עלו  י בשמים ירעם--יהוה, ידין

אפסי-ארץ; ויתן-עז למלכו, וירם קרן

}פ{ משיחו.

10 They that strive with the LORD shall be broken to pieces; against them will He thunder in heaven; the LORD will judge the ends of the earth; and He will give strength unto His king, and exalt the horn of His anointed. {P}

~ 12 ~

Rabbi Dr. Zalman Levine, “Of Fertility and Faith” (The challenges of couples suffering from infertility)

First, the biologic aspect. The ability to reproduce is a core component of our biologic beings. For a species to survive, its individuals must have the ability to do three things successfully: eat, breathe, and reproduce. When the ability to reproduce is called into question, that debility cuts to the quick of a person’s biologically-programmed identity. The person feels less whole, less capable, and consequently suffers. People do not feel this way with other medical diagnoses; diabetes, hypertension, heart disease, hepatitis, kidney stones, gout – these do not affect a person’s biologic identity. But reproduction does.

She uses the words, “Ra’oh sir’eh,” which is a phrase used previously by Hashem (Sh’mos 3:7) when telling Moshe Rabbeinu that He sees the suffering of the Jewish people in Mitzrayim. “Seeing” is a biologic word, referring not to spiritual vision, but to physical sight. Hashem told Moshe that He sees our physical suffering, the biologic suffering of a slave whose body is not his own – and Chana now recalls this to Hashem, imploring Him to also see her biologic deficiency. Ultimately, when Hashem delivers Chana from her suffering, she praises Him in her poetic t’fila as a bringer of death and life – again, terms that refer to a person’s biology and ability to survive. Like Chana, Rochel also compares infertility to death, telling Yaakov that if she cannot have children, “Maisa anochi.” (“I will die.”)

Source 10: Talmud Berachot 31b

של עולם! כל מה שבראת וחנה היא מדברת על לבה" אמרה לפניו: רבונו" אחד לבטלה: עינים לראות ואזנים לשמוע; חוטם להריח; באשה לא בראת דבר

רגלים להלך בהן; דדים להניק בהם. דדים; פה לדבר; ידים לעשות בהם מלאכהואניק בהן. שנתת על לבי למה...לא להניק בהן? תן לי בן הללו

“Hashem! Everything that you created in a women has a purpose: eyes to see; ears to hear; a nose to smell; a mouth to speak; hands to do work; feet to walk; and breasts to nurse. These breasts that You have placed over my heart – are they not to nurse with? Give me a child so that I can nurse with them.”

Second, couples with infertility experience metaphysical suffering, stemming from a perceived fundamental flaw in their humanity. Children

~ 13 ~

generally grow up with a strong emotional and psychological connection to their parents, and, from their youngest years and continuing into adulthood, envision themselves forging the same bonds someday with their own children.

Chana illustrates this aspect to us as well. “Uzchartani” (“and remember me”) in her first t’fila – this refers not to Hashem’s simply seeing us as biologic beings, but to His metaphysical involvement with us. The word “z’chira” (remembering) appears throughout Tanach, usually referring to Hashem’s connection with us on a spiritual level – He remembers the covenant He made with Noach, for example; He remembers the covenant He made with the Jewish people.

He remembers our humanity, and Chana is referring to the spiritual and humanistic aspect of her infertility when she asks Hashem to remember her. Chana refers to this aspect also in her last, poetic t’fila, when she states that Hashem impoverishes and enriches – these are humanistic functions. A poor person and a wealthy person are equally functional from a biologic point of view; they can differ only from a humanistic perspective -- a poor person might have more humility, for example, or a wealthy person might be better able to accomplish charitable goals. It is this metaphysical aspect of her pain on which

Finally, there is the social/communal aspect of the suffering of childless couples. Every person is a member of the larger human community, and every person with children contributes towards the continuity of the greater community of people. Aside from the biologic functioning of the individual person, and aside from the metaphysical nature of the individual as a “parent,” a child is a major contribution of his or her parents to society and to the family tree of humanity.

……Chana focuses on this aspect of her suffering as well, when she asks Hashem to give her“zera anashim” – “zera” is a seed, and implies the planting of a family tree that will grow into a large forest -- just as Lot’s daughters thought they would re-populate humanity with their father (“un’chaye mai’avinu zara”), and just as Hashem promised Avraham that he will become a great people through Yitzchak (“ki v’Yitzchak yikarei l’cha zara”).

Source 11: The Musaf of Rosh Hashana

~ 14 ~

G-d as the Master of the Physical Worldמלכויות

לתת גדלה ליוצר בראשית. שלא עשנו כגויי עלינו לשבח לאדון הכל. הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.

ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ

 ובתורתך ה' אלהינו כתוב לאמר:  שמע ישראל, ה' אלהינו ה' אחד:

אלהינו ואלהי אבותינו. מלוך על כל העולם כלו בכבודך. והנשא על כל הארץ ביקרך. והופע בהדר גאון עזך. על כל יושבי תבל

ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו. ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו:

 ה' אלהי ישראל מלך. ומלכותו בכל משלה:

 תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת: ותוקע:ום יעמיד במשפט, כל יצורי עולם, אם כבנים אם ום הרת עולם, הי הי

כעבדים. אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים. אם כעבדים עינינו לךיות, עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש:  תלו

G-d as the Initiator of the CovenantalזכרונותRelationship

ופוקד כל יצורי קדם. לפניך נגלו כל אתה זוכר מעשה עולם. תעלומות והמון נסתרות שמבראשית. כי אין שכחה לפני כסא

כבודך. ואין נסתר מנגד עיניך. אתה זוכר את כל המפעל. וגם כלי לפניך ה' אלהינו. צופה י וצפו היצור לא נכחד ממך. הכל גלו ומביט עד סוף כל הדורות. כי תביא חק וזכרון להפקד כל רוח

מראשיתונפש. להזכר מעשים רבים והמון נסתרות לאין תכלית.ום תחלת מעשיך. זכרון ליום כזאת הודעת. ומלפנים אותה גלית. זה הי

 ראשון. כי חק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב:

דינות בו יאמר. אי זו לחרב. אי זו לשלום. אי זו לרעב. אי זו ועל המ

~ 15 ~

ום ות. מי לא נפקד כהי ים ולמ ות בו יפקדו. להזכירם לחי לשבע. ובריתו. ועלילות הזה. כי זכר כל המעשים לפניך בא. מעשה איש ופקד

מצעדי גבר. מחשבות אדם ותחבולותיו. ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך. כי דורשיך לעולם לא יכשלו. ולא

 תכלים לנצח כל החוסים בך. כי זכר כל היצור לפניך בא. ואתה דורש מעשה כלם. וגם את נח באהבה זכרת

ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים. על כן זכרונו בא לפניך ה' אלהינו. ככתוב בתורתך: להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים,

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה,ים:  ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המ

 ונאמר: וישמע אלהים את נאקתם, ויזכר אלהים את בריתו את אברהם

 את יצחק ואת יעקב: ונאמר:

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם, ואזכר את בריתי:

 ובדברי קדשך כתוב לאמר:ן ורחום ה' :  זכר עשה לנפלאתיו, חנו

 ונאמר: טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו:

 ונאמר: ויזכר להם בריתו, וינחם כרב חסדיו:

 ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר: הלך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך

 לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:אהבת כלולתיך,  ונאמר:

 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך, והקימותי לך ברית עולם: ונאמר:

י דברי בו זכר אזכרנו הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מד עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'.

אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וזכרון אבותינו. זכרון ירושלים עירך. וזכרון

~ 16 ~

ך וד עבד . וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטהמשיח בן דים טובים ולשלום. .....ברוך אתה ה' , לטובה. לחן לחסד ולרחמים. לחי

 זוכר הברית:

 ותוקע: תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת:ום יעמיד במשפט, כל יצורי עולם, אם כבנים אם ום הרת עולם, הי הי

כעבדים. אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים. אם כעבדים עינינו לךיות, עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש:  תלו

G-d & the Vision of the Ultimate, MessianicשופרותUtopian Society

על עם קדשך לדבר עמהם. מן השמים אתה נגלית בענן כבודך. השמעתם קולך. ונגלית עליהם בערפלי טהר. וגם כל העולם כלו חל

ות בראשית חרדו ממך. בהגלותך מלכנו על הר סיני. מלפניך. וברי ללמד לעמך תורה ומצות. ותשמיעם את הוד קולך. ודברות קדשך

מלהבות אש. בקולות וברקים עליהם נגלית. ובקול שופר עליהם הופעת.

 ככתוב בתורתך:ום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל ויהי בי

חנה:  שפר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במ ונאמר:

 ויהי קול השפר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלהים יעננו בקול: ונאמר:

וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן, וירא העם וינעו ויעמדו מרחק:

 ובדברי קדשך כתוב לאמר: עלה אלהים בתרועה, ה' בקול שופר:

 ונאמר: בחצצרות וקול שופר, הריעו לפני המלך ה' :

 ונאמר:

~ 17 ~

 תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו:ו: יה. הללו אל בקדשו. הללוהו ברקיע עז  הללו

 הללוהו בגבורתיו. הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר. הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול. הללוהו במנים ועגב:

 הללוהו בצלצלי שמע. הללוהו בצלצלי תרועה:יה:  כל הנשמה תהלל יה הללו

 ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשורחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים:  והנד כל ישבי תבל ושכני ארץ, כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר

 :תשמעו......

ושא נס אלהינו ואלהי אבותינו, תקע בשופר גדול לחרותנו, בר שהבטחתנו לקבץ גליותינו, וקים לנו ה' אלהינו את הד

ך, מפי כבודך כאמור  :בתורתך, על ידי משה עבד וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה'

 אלהיכם: כי שומע קול שופר אתה, ומאזין תרועה ואין דומה לך.

ברוך אתה ה' , שומע קול תרועת עמו ישראל )בשבת לא יאמרום ברחמים:  "היום"( הי

 ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת:ום יעמיד במשפט, כל יצורי עולם, אם כבנים אם ום הרת עולם, הי הי

כעבדים. אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים. אם כעבדים עינינו לךיות, עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש:  תלו