64 מתוך 1עמוד

מאמר על מגילות קומראן: מחקר על תורתם, בירור הדין וההלכה, השוואה : להורדה כקובץ לתנ"ך ולמשנה של פרושים ) קישור

http://files.webydo.com/181515/Main%20Article%20-%20The%20Dead%20Sea%20Scrolls%20By%20The%20priests%20Zadok.docx

תוכנן עניינים מפורט )אוטומטי מקושר(עמוד:

5........................................................................................הקדמה, התנצלות והבהרה על דיוק המאמר ומטרתו:

5.....................................................................................)בן סירא, נא'(הודו לבוחר בבני צדוק לכהן כי לעולם חסדו

5..........................................................................................................................הגאולה מהגלות עם המגילות

6.........................................בירור זהותם של כותבי המגילות, ויותר מזאת, את תוכנם ומהותם של מגילות קודש אלו:

6......................................................................................לעריכת בירור אובייקטיבי והשוואתי בין הזרמים למגילות:

6.......................................................................................חלק א' – תקופת המקרא:א.

7......................................................................................................................... לפנה"ס( חנוך בן ירד4,000)כ-

7...................................................................................................................................... לפנה"ס( נח3,500)כ-

7...........................................................................................................................איבוד שפת הקודש - העברית

7........................................................................................................ארץ ישראל ממוקמת בתוך נחלתו של שם

8.............................................................................................................אברהם אבינו – חידוש השפה העברית

8............................................................................................................פתרון הקושי של מסירת שרה לפרעה –

9........................................................................................................ שנה לשעבוד מצרים400/430הפירוש של

9.......................................................................................................השוואה בין ספר היובלים למדרשי הפרושים:

11..............................................................................................................................................................ללוי

11.......................................................................................................................................צוואות השבטים:

11.........................................................................................................................פרשת 'בשלח' - המרגלים:

11....................................................................................השוני בתורה שהיתה וקוימה עד לאמצע בית ראשון:

11......................................................................................הטמנת וגניזת כלי המקדש – ארון הברית והקטורת

12.....................................................................................חלק ב' - תקופת בני צדוק:ב.

12.........................................................................................................ייחוסם של בני צדוק לאהרן הכהן הראש

13............................................................ייחוסו של עזרה הסופר והכהן בבניית בית המקדש השני הוא לבני צדוק

13...........................................................................................................................................חתימת התנ"ך

13.........................................................................................................................- לפני הספירה( בן סירא200)

14.....................................................................................:( ממגילות ומבן סירא18מקורות לתפילת העמידה )

14.................................................................................................................. לפני הספירה( חוניו הרביעי200)-

15.............................................................................................................. לפני הספירה( טומאה וטהרה:167)-

15.......................... לפני הספירה( בעלי/כותבי המגילות – בית צדוק, נוטשים את ירושלים ועוברים לקומראן:165)-

15.......................................................................................מאפייני בני צדוק וביאור מקור או קדושת חוקי העדה:

15.......................................................................................................................................סופם של בני צדוק:

15......................................................... לספירה( פילון האלכסנדרוני כותב את "על חיי העיון" על התרפויטים:45)

64 מתוך 1עמוד

64 מתוך 2עמוד

16............ של הפרושים, בכתב לפני כן:מאות שנים לפני מסורות מסכת שבת, השוואה בין חוקים ממגילות קומראן

17................................מסורות קודמות ממגילות קומראן ובספרים החיצוניים, שנמצאות גם בספרות הפרושים:

18....................................חלק ג' – המעבר מבית צדוק-בעלי/כותבי המגילות לצדוקים:ג.

19......................................................................................................... לספירה( המעבר מבני צדוק לצדוקים0)

19......................................זיהוי כת הצדוקים שניסתה לשמר מסורות מכהונת בני צדוק לאחר שנטשו את המקדש

20...................הפרושים מודים שלצדוקים היתה מסורת כתובה קודמת מהפרושים, בספר ההלכה שלהם - גזירתא

20..................................................................................זיהוי כת הבייתוסים כמשפחת כוהנים במשמרת הכהונה

20....................................................חלק ד' – תקופת החשמונאים ושיבוש לוח השנה:ד.

20...........................................................................................רקע על זיהוי דמויות בחשמונאים והידע ההיסטורי

21....................................................................................................................מגילות הפשרים על החשמונאים

21...........................................................................................( לפה"ס – הקושי בדמותו של שמעון בן שטח:70)-

21.......................................................................................................................( לפה"ס - יוחנן הורקנוס:110)-

22....................................................( לפה"ס: אלכסנדר ינאי הצדוקי – המלך יונתן מבורך ע"י בעלי המגילות:90)-

22.................................................................................................................. לפנה"ס( תום תקופת הגלות:96)-

23............................................................................................................................................שינוי סדר הזמנים:

24...................................................................................................................................................אורך השנה

25........................................................................................................................................................ עונות4

25.............................................................................................................................................שלושים לחודש

26.................................................................................................................................. שבתות52בכל שנה

26...............................................................................................................................לוח משמרות הכוהנים

26........................................................................................................................................ פרקי תהילים:364

26........................................................................................................................................................שבועות

28...................................................................................................................................................ראש השנה

28...............................................................................................................העברת ראש השנה מניסן לתשרי

28..................................................................................................................................................יום כיפור

29......................................................................................................................................הסנכרון לשנת הירח

29....................................................................................חלק ה' - תקופת הפרושים:ה.

29......................................................................................מעבירי מסורת בודדים בתחילת תקופת הפרושים:

29......................................................................................................... לפנה"ס( תקופת הזוגות של הפרושים50)-

Tay-Sachs disease.........................................29 לפני ספירה( נשיאת בת האח – מצווה או עונש מחלה גנטית 40)-

30............................................... לספירה( יהודה בן חזקיה )יהודה הגלילי( וצדוק, מייסדי הפילוסופיה הרביעית:6)

30.................................................. לספירה( "היו אנשי בית שמאי הורגים את אנשי בית הלל" )שבת פרק א'(:10)

31.....................................................................................................................................................יוחנן בן זכאי

31................................................................................................................ לפני ספירה( איסור ריבוי נשים50)-

31.................................................................................... לספירה [ – סימן לעונש בעוון שיבוש מועדי החגים70]

31.......................................................................:2ראיות בספרות הפרושית נכתבה מאוחר, לאחר חורבן בית

32................................................................................................................................................ לספירה(73)

32....................................................................................................... לספירה( - התפתחות זרם הפרושים100)

64 מתוך 2עמוד

64 מתוך 3עמוד

33...................................................................................................................................... לספירה( המשנה150)

33................................................................................................................................. לספירה( פרקי אבות150)

33............................................................................................................בירור והשוואה במחלוקות ההלכתיות:

33............................................השוואה של טענות הפרושים על הצדוקים, ותשובות לפי פשט התורה או המגילות:

35.................................................................... אחה"ס( אגדות רבי עקיבא שגובר על מנהיגי תורה ובני צדוק130)

35......................................................................................................................................חכם ממשה רבינו

35..........................................................................................................................תמיכה במשיחיות חילונית

35........................................................................................................... אלף תלמידיו שנפטרו?24מה למדו

36...................................................................................מבטל את הזמנים הקבועים של המועדים המקודשים

36...................................................................................................................התנהגות ואורח חיים של צדיק:

36.......................................................................................................................... אחה"ס( יוספיוס פלביוס75)

37.................................................................................................................האם כותבי המגילות הם איסיים

37................................................................................................................התלמוד )גמרא( הבבלי והירושלמי:

37.................................................................................................................סיכום הלכתי/פסיקתי על הפרושים

38.........................................................................................................שינוי הלכה ושנאת חינם של הפרושים

38.......................................................................................................................דרך הפרשנות של הפרושים

39...............................................................................................................מסורות שלא נכתבו בתורת משה

39...................................................................................מקומות המציינים קטיעה של העברת המסורת בע"פ

39....................................................הבדלים בלימוד וידיעת תורה )בין לימוד התנ"ך והמגילות לספרות הפרושים(

40..............................................................................................מחלוקות והבהרות בעקרונות פסיקתיים הלכתיים:

40............................................................................האם עיקרון האמת ההלכתית הוא עיקרון על אצל הפרושים?

40..........................................................................................."אחרי רבים להטת" )"ולא-תענה על-רב לנטת"(

41............................................................................................................"מנעו בנכם מן ההגיון" )ברכות כח'(

41...........................................................................................................................גזרות שאינן ברוח התורה

41......................................................................................(:6"אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת" )משלי ל'

42.........................................................................................................................................ביטול דיני נפשות:

42.........................................................................................................................................גרמא בידי שמיים:

42....................................................................................................................."כי אני ה' לא שניתי" )מלאכי ג'(:

43.........................."ואהבת לרעך כמוך, לא תיקום ולא תיטור" – "תלמיד חכם שאינו הוקם ונוטר אינו תלמיד חכם"

44.................................................................. פנים לתורה:70"אלו ואלו דברי אלוקים חיים הם" )ערובין יג' יב'( -

44............................."המחמיר במצווה אחת מקל באחרת", "שלא תעשה את הגדר יותר מהעיקר" )בראשית רבה(

44...................................... – "יגידו לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין" )רש"י מביא את חז"ל( כי-קרוב אליך הדבר"

44.............................................................החמרות או הקלות )קולות – "כיא בחרו בקלות"( בהלכה )יחסית לתורה(:

45...................................................................................................................כשרות )טהרה( במזון ובכלי אוכל:

46..................................................................................................................................טהרת זרע ונידת נשים:

47....................................................................................................................מחלוקות והבהרות בפרטי הלכתה:

47...............................................................................................ניתוח הכלל: והאמת והשלום, אהבו )זכריה ח'(:

47..............................................................................................דרך החשיבה וההשקפה לעשיית צדקה ומשפט:

64 מתוך 3עמוד

64 מתוך 4עמוד

48......................................................................פרק ו' - השוני בתחום הדין והמשפט:ו.

48.........................................................................................................................קביעה מיהם השופטים היום:

49..........................................................................פירוש זהות השופטים לפי התורה, תפקידם ויישום הדין להיום

51........................... טפחים אך פטור מפיצוי במוות על אותו הבור )הן לבהמה ולאדם(9חיוב נזיקין בגין בור בגובה

51..........................................................................................אחריות החזרת ההשאלה למשאיל במקום לשואל:

51........................................................................תשלום שכירות דירה בסוף תקופת השכירות במקום בהתחלה.

51...........................................................................הוספה שלא מהתורה לפטור המשאיל: מתה מחמת מלאכה:

51................................................................פטור מבעליו עימו רק ברגע התחלת ההשאלה ולא כל זמן ההשאלה:

51.................................................................................................מחלוקת אם חצי נזק על שור שמזיק או הניזק.

51................................................................................................................אישה ועבד לא חייבים לשלם נזיקין.

51...............................................................................................................עין תחת עין בכסף במקום עין ממש:

51..................................................................................................................פטור בדיני ממונות לנשים ועבדים

52........................................................................................................................איסור עדות יחיד בעניני עריות

52..................................................................................חלוקה לשומר חינם ושומר שכר שאינה חלוקה מהתורה:

52.....................................................................אי חיוב נזק על המזיק בגין נזק עקיף שגרם בכוונה:גרמא וגרמי -

52..................................................................................................... הנזק השבתה לניזק במקום למזיק:שאריות

54...................פרק ז' - התפתחות הקראות, ללא המשכיות של מסורות מגילות קומראן:ז.

54...................................................................................................רוב היהודים היו קראים בתקופת ימי הביניים

54...............................................השוואה בין כת הקראים )בני המקרא( לכתבי בית צדוק ולפרשני המקרא הפרושים:

54...........................................................................................הסתירה הגדולה למגילות קומראן – תחום השבת

55........................................................................................מעבירי המסורת העיקרית והחשובה - טעמי המקרא

55...................................................... לספריה( "הגניזה הקהירית" מכילה מגילות קומראן מקוריות בעברית:882)

55................... לספירה( הקראי קרקסאני כותב על "ספר צדוק", ומתכוון כנראה למגילת ברית דמשק10)המאה ה-

56...................................................................................................................הפרשנים הפרושים וקרבתם לפשט:

:56.................................................................................................הגאונים

(1105:רש"י )56.............................................................................. לספירה

(1160:רשב"ם )56.......................................................................... לספירה

(1164:אבן עזרא )56....................................................................... לספירה

(1204:הרמב"ם )56........................................................................ לספירה

(1270הרמב"ן )57........................................................................... לספירה

(1575יוסף קארו )57....................................................................... לספירה

לספירה( תיקוני וחידושי התורה המתבקשים להלכה בעקבות מציאת1947פרק ח' – )ח.57המגילות:

היקש מסקנה להביא מסקנות ממציאת מגילה בספר מלכים, שהם בדקו ויישמו הלכות חדשות, כך גם היום לגבי57................................................................................................................................................מגילות קומראן.

57................................................................................................................................................מטרות המאמר

64 מתוך 4עמוד

64 מתוך 5עמוד

הקדמה, התנצלות והבהרה על דיוק המאמר ומטרתו: מאמר זה שואף להיות אינפורמטיבי, המציג מידע רלוונטי, וממעיט בניתוח השערות או מסקנות היסטוריות מחקריות, ואף אינו נוקט בעמדת פרשנות תורנית, ובוודאי שמתרחק מהטלת אשמה ושנאת חינם כבעבר, אלא מטרתו להציג עיוותים בתחום התורה האבודה, על מנת להתמודד איתם כיום, לתקנם, מתוך עיקרון עליון של חתירה לאמת וידיעת ה' ורצונו יתברך. מאחר והמאמר מציג

מתבקש על כן, מידיעותיי האישיות, שהן מעטות ואינן פורסות את כל המידע הרלוונטי בכל נקודהולקבל הקורא עיון( וההשוואות המקורות את לבחון תוך, בזהירות )כאילו הדברים מוצגים בצריך

.למעשה בידיעה כי הדברים מוגשים ביתר קיצור ותמצות, במיוחד בהלכה, הדברים לרגישות מודעותוכפועל רלוונטי מידע שישנו מאוד יתכן ומכיר, יודע והתוצאה,, זה במאמר הובא לא יוצא שאיני

ולעמוד הערות לקבל אשמח. מראש סליחה ומבקש, מוטעים או, במחילה, שחלקים במאמר מוטיםיבדוק אם גם אך אשמח, טעויותיי על חיצוניים וספרים קומראן מגילות את גם ויקרא שהקורא

והעתקה הם חופשיים – לפרטיםזכויות היוצריםוינתח את המקורות ואמינותם. תנאי מסוימים, .כאןנוספים לחץ

1 )בן סירא, נא'( הודו לבוחר בבני צדוק לכהן כי לעולם חסדו "כי ימים רבים, ישבו בני ישראל--אין מלך ואין  :)ג'( הושע: לאחר תקופה כנבואת הגאולה מהגלות עם המגילות

ויד מלכם; ופחדו אל-ה'   שר, ואין זבח ואין מצבה; ואין אפוד, ותרפים. את-ה' אלהיהם, ואת ד אחר, ישבו בני ישראל, ובקשו שבו והתגלו לנו, עם מועד הכרזת האומות להקמת מדינה יהודית בעם ישראל", ואל-טובו, באחרית הימים

, מגילות שהוטמנו במערות קומראן )וקרויות גם מגילות ים המלח או המגילות הגנוזות(19472בשנת כ- ביותר של המקרא בתוך מגילות קודש930הכוללות את הנוסח הקדום )כ-3 אלף מילים150

(, שחלקן הועברו מספריית בית המקדש השני4 כותבים שונים או בסגנונות שונים500שנכתבו ע"י כ- )הוכחה נוספת לכך הוא לפי ממצא עדכני - כד כוהנים שנמצא לאחרונה בהר ציון ותואם לכתב

-352 - בימי הקמת בית שני - בשנת )ח'(הסוד המאפיין כעשירית מהמגילות(, כאמור בנבואת דניאל ק, קדש שנה(: "2,300לפנה"ס )לפני כ- אמר אלי--עד ערב בקר, אלפים ושלש מאות; ונצד =2,300- + 352)", וי

י: "לב'((, בדומה לנבואת ירמיהו )1947 לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלורבים ימים יעמדו, בכלי-חרש--למען ונתתם, ומי הדיו מאזור, ."הזה, ולפי בדיקות מדעיות של טיט הכדים

קומראן, כשליש מהמגילות נכתבו באזור ים המלח, בתקופה של המאה הראשונה לפני הספירה

:חוסר זכויות יוצרים ראשי הפרקים מוצגים לפי כרונולוגיה היסטורית תוך הוספה והרחבה על נושאים קרובים. אופן הכתיבה: 1פונטנוחיות באבחנת מקורות במאמר: מותר להעתיק ולהפיץ את הספר. אין זכות קניין רוחני )מוסרית( על היצירה או לכותב.

, ואם ההערת שוליים ארוכה אז פונט קטן יותר. פונט ציטוטי קודש הינו10, ובהערות שוליים – 13 בגודל Arielהכתב במאמר הינוGuttman Stam כאשר מצוין מספר הפרק )ללא ציון "פרק"( ללא הפסוק )לרוב הועתק מאתר 10 בגודל (, ופונטמכון ממרא

.11 בגודל Guttman Drogolinהספרות הפרושית

לצד אירוע ציוני - בימים של הכרזת אומות העולם על אישור הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל )כט' בנובמבר(.2

גרסאות של חיבורים מקראיים השונותכל התנ"ך למעט מגילת אסתר. חלק מהספרים בעשרות עותקים. חיבורים מקראיים: (: 55-58 קבוצות )עמ' 5 ומחולקות ל- 3 , אפוקריפון יהושע, פסוידו יחזקאל, תהילים בנוסח המגילותכולל חישוב של לוח השנה(מגילה חיצונית לבראשית, סיפור המבול בנוסח קומראן )מנוסח המקרא:

)מכונה גם מגילת המזמורים או מזמורי דוד. 11, מגילת תהילים ממערה 4ממערה מסורות וספרים המרחיבים את הנוסח(, ועוד. כולל חישוב של לוח השנה על חנוך בן ירד, בנו מתושלח, נכדו למך, נח בן למך, מלכיצדק בן ניר )כוהן עליון(, אחיו שלספר היובלים, צוואת קהת, צוואת עמרם, צוואת לוי, מסורות המקראי: מגילת המזמורים, מגילת תהילים, שירות עולת השבת, ברכות, סרך הברכות, מגילת ההודיות, ספר המלחמה, מגילת בניחיבורים ליטורגיים מיסטיים: .נח(, ועוד

סרך היחד, פשרים )ביאורים על ספרי הנביאים(: פשר נחום, פשר חבקוק, פשר ישעיה, פשר תהילים, סרךספרות פולמוסית: האור בבני החושך, דברי המאורות. המלחמה, מגילת המלחמה, פשר מיכה ועוד.

חגיגה )יד, א(: "משענה אלו בעלי משנה כגון ר' יהודה בן תימא וחביריו. פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר שש מאות סדרידבר המתיישב עם דעת הפרושים שהיו 4.משנה, וחד אמר שבע מאות סדרי משנה".

64 מתוך 5עמוד

64 מתוך 6עמוד

ואחורה מאות שנים קודם לכן, כלומר, בהשוואה לספרות התנאים הפרושים שכתבו או שיכתבו אתהמשנה, המגילות קודמות למשניות במאות שנים.

כמובן בירור זהותם של כותבי המגילות, ויותר מזאת, את תוכנם ומהותם של מגילות קודש אלו:ומשפטים"בדרך: חקים על-כל-ישראל, בחרב אותו יתי צו אשר י, עבד משה תורת ג'( "זכרו, , ע"י פרשנות)מלאכי

בר, מאד:  לא בשמים, הוא: לא-נפלאת הוא ממך, ולא רחקה הוא. : "תכליתית בהבנת הכתובים   ...כי-קרוב אליך הדובלבבך, לעשתו ובהתאם למשמעותוידעוכה לפי שכלם", לצד היכולת כנאמר במגילת ההודיות: "", .בפיך

בר: "הלשונית דקדקנית של כתבי הקודש אל)ישעיהו ג'(, " אדני ה', נתן לי לשון למודים, לדעת לעות את-יעף, ד"פיענוח פשרי בחידת"נבואות מאוחרות מתורת משה: אדבר-בו.. בחלום ע, אתוד אליו במראה נביאכם--ה'

ברים, עד-עת קץ.; במדבר יב'() יתבררו ויתלבנו ויצרפו, רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל-רשעים;   "כי-סתמים וחתמים הד והלכה למעשה המשולבים עם אידיאולוגיות ודעות באורח החיים המודרני ,5דניאל יב'()" והמשכלים, יבינו

. 6והמדיני כיום, שעיקרו מוסר הנביאים, הציונות והיחס לגויים

ננסה להבין מאין עשרות פסוקים במגילות מציינות במפורש כי הם )הכותבים( כוהני בני צדוק ובעלי ,V, 1, 3-4; |21(. ברית דמשק |||, 260, 252 )שם 25, 2, 1(; סרך העדה 131, 123 )ליכט תשכ"ה 9, 2, 5 סרך היחד בני צדוק הכוהנים.בני צדוק הכוהנים שומרי הברית. )בריתם

V, 5 4; פשר ישעיהQ136Q 23 . p DJD ..בני צדוק הכוהנים. 1-2, 1 סרך העדה וזה הסרך לכול עדת ישראל באחרית הימים בהספ]ם ליחד להתה[לך על פי משפט בני צדוק הכוהנים ובני צדוק הם בחירי ישראל קריאיברית דמשק נוסח קומראן. ב[ני צדוק הכוהנים הנה המ]ה[ מדרש התורה האחרון. . 22-3, 3סרך הברכות אשר אשר בחר בם אל לחזק את בריתו.

סוד קודש הקודשים לאהרון מעון קודש הקודשים לאהרון בית קודש. 9, 6סרך היחד בני אור. . 13, 10מלחמת בני האור בבני החושך בני צדוק. ברית דמשק נוסח גניזה. השם. הכוהן אשר יפקוד את הרבים. בעת ההיא יבדילו אנשי היחד בית מלחמת בני האור בבני החושך. הכוהן בראש כל עדת ישראל.ברית דמשק. לאהרון ומהארון שורש מטעת.

.. בן סירא: הודו לבוחר בבני צדוק לכהן (6-7, 9קודש לאהרון להיחד קודש הקודשים ]...[ רק בני אהרון ]כיה המה[ ימשלו במשפט ובהון. סרך היחד

לעריכת בירור אובייקטיבי והשוואתי בין הזרמים למגילות:

מתי התחילה עדת הצדוקים? האם לפי הפרושים בצדוק, תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו, או המקדש בית כוהן אחיטוב בן צדוק מימי שנבחרו צדוק, בני של הכוהנים משמרת הם

הראשון?השוני בגדול בין שושלת יוחסין בתנ"ך ובמגילות, בעיקר לשבט לוי ולכוהנים, למול הפרושים

שרבים מהם היו גרים.כל המפרשים, חכמים ככל שיהיו, כל עוד לא קראו את מגילות קומראן ביחידה אחת עם כל

ולכן הצורך שלהם בפירוש הפרושים יכולים לפרש את התורה באופן מלא, התנ"ך, אינם ותושב"ע, נראית להם הכרחית.

?האם הצדוקים הם ההמשך של בני צדוק הכוהנים במגילות?האם בכל פעם שהפרושים הזכירו את ה'צדוקים' הכוונה היתה לכוהנים אלוהאם בני צדוק פירשו את המקרא ללא מסורת, שהיתה להם מסורת של השלמות תוספות

והסברים על התורה??אם היתה לבני צדוק מסורת, מהי? במה היא דומה ושונה למסורת הפרושיםכל הטענה של הצורך בפירוש על התורה, זו מסורת צדוקית, שדווקא הפרושים היו המתנגדים

נכון לומר שלפרושים יש מסורת ולצדוקים אין, אלא איזה מסורת אמיתיתשלה. לכן, אין זהוצודקת.

:חלק א' – תקופת המקראא.\\\\\\ לבדוק ספרות על אדם וחווה.

וכן: צדיקים ילכו בם, רשעים יכשלו בם )הושע(.5

ואולי להכניס תמצות של מאמר: שו"ת הגויים.664 מתוך 6עמוד

64 מתוך 7עמוד

לפנה"ס( חנוך בן ירד4,000)כ-

http://www.tzadok.co.il/Page1.html?v=694134221עבור לקריאת המאמר בקישור זה:

מקישור זה:Wordאו הורד את המאמר בקובץ

files.webydo.com/181515/Enoch%20walked%20with%20God.docx

נח3,500)כ- לפנה"ס( ודרכיו, שהמשיך7 והתמים, מגילות קומראן מפארות את צדקותו הצדיק בדרכו של חנוך ללמד את הבריות מוסר וחוקים, לפרושים נותרה חלק ממסורת זו, עד שנקבעה להלכה של שבעה )היו דעות שונות על כמות( חוקים לבני נח כגויים-נוכריים, אך היו גם עקרונות

החל נוח ]ללמד[ את בני בניו את כל החוקות והמצוות אשר ידע ואת ביובל השמונה ועשרים: "חשובים שלא נשמרו, כגון המשפט. )כג( ויעד בבניו לעשות צדק, ולכסות בשר ערוותם, ולברך את בוראם, ולכבד את האב ואת האם, לאהוב איש את

".רעהו, ולשמור את נפשותיהם מכל זנונים וטומאה ומכל עוולה. )כד( כי בגלל שלושת הדברים האלה בא המבול על הארץ(.1324, פרק ז', שנת צוואת נח)

."אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלוםנוח לדעת חלק ר' שמעון בן לקיש הפרושי: ")וגם רש"י הביא דעתו בפסוק(.

- העברית והשבתה ע"י אברהם אבינו8איבוד שפת הקודש בידי, במגדל בבל : העברית נשמרה דורות ע"י אברהם10שושלת הכוהנים הראשונה עד התבוללות השפות במגדל בבל וחודשה לאחר

ויאמר ה' אלהים אלי: פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו. ואחל לדבר עברית כלשון עמו. )לב( ויקח את ספרי אבותיואבינו: " )יובלים "הכתובים עברית ויעתיקם, אז החל ללמוד בהם, ואבאר לו את כל דבר הקשה, וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר

זאת הסיבה שהשפה העברית נראית מאוחרת )בעניי מבקרי המקרא( למול, לא'(. 1951פרק יב', שנת . עוד סיבה לכך היא:9שפות פרוטו-שמיות

,11כמתואר בספר היובלים , אך בני חם, כבשו את נחלתו:10ארץ ישראל ממוקמת בתוך נחלתו של שם והמשמעות אקטואלית גם לימינו, בעימות המדיני נגד הפלשתינים. לפי מקור זה, עם ישראל לא היה

והנחיל את הדעת לבנו למך, אשר לימד את נח,)יובלים ז'(מתושלח הכוהן צווה ע"י אביו חנוך ונחל ממנו ספרים, העלה קורבנות במזבח העולה שבמקום ארונה 7 "לפניו (12)מגילה חיצונית לבראשית, עמודה ה' " לאנפוהי נסבא בי ודחנא עינוהי כשמשא עולימא דן נורהעשירי בדורות האדם. בדומה למשה רבינו, נח נולד: "

מעול ובכור הורתי )בטן אימי( צמחתי לאמת וכאשר יצאתי ממעי אימי לאמת נטעתי. נח מעיד על עצמו: ")-תרגום(עלו וזרחו עיניו כשמש הילד הזה אש הוא" )מגילה חיצונית" ואמת כל ימי נהגתי והייתי הולך בשבילי אמת עולם ועמי קודשים/הקדוש במסילתי מהרה אמת ולהזהירני מנתיב שקר שהלכים לחושך עולם

ניר הוא אביו של מלכי צדק, כוהן לאל)חנוך ב' כא'(. מתושלח אף הנחיל את הדעת לנכדו ניר הכוהן, אחיו של נח, שכיהן במקום ארונה (. 1לבראשית, עמודה ו' שיושב בגן עדן ובעל ידע שמימי לצדק,)ב' כג'( מלכי צדק מוזכר בספר חנוך )חנוך ב' כג'(.עליון, שגם נולד בנסיבות יוצאות דופן וחותם הכהונה חתום על ליבו

)בניגוד" והוא שהנחיל את הידע בספרים לאברהם אבינו, סבו של לוי מלכי צדק כהן בעדת אלמועדי דרור ואדמות היובל. גם במגילת עולת השבת הוא מוזכר: "אתה-כהן לעולם;  נשבע יהוה, ולא ינחם--  וכמצוין במזמור תהילים קי': ")בראשית יד'(ויתן לו מעשר מכל": למדרש הפרושים כי היה זה עבר, בנו של נח(

ברתי, ". ואתה לשלם היא ירושלים" ואברהם בא לירושלים: "מלכיצדק מלכא דשלם מבואר במגילה החיצונית לבראשית כי ". מלכי-צדק  על-ד

בספר מלכים ??? ובספר עזרא ?? מצוינת השפה כיהודית, ולא כעברית.8

מילארד שנה, התחילה לפני כ-13 מהפכת השפה )קרויה גם "המהפכה הלשונית"(, שלפי דעת חוקרים שסבורים שעולם קיים כ-9 שנה בלבד. זאת, למרות שלדעתם האבולוציה היא מאוד איטית, וההתפתחות מתקדמת בקצב של מיליוני שנים )ולכן10,000

לדעתם אין הוכחה מדעית למאקרו-אבולוציה(, מהפכת השפה היא לא רק ההפך הגמור בקצב הזמן המסחרר שלה, אלא גם אינה מצביעה על התפתחות כלל, שכן האותיות והידע הלשוני הקדום היה מפותח מימינו, שכן חלה ירידת הדורות בלהגים ובטעמי השפה, ויתרה מזו, התיארוך קרוב לבריאת העולם המקראי. יצויין כי באופן דומה, גם המהפכה החקלאית, לדעת החוקרים, כוללת

שנה בממוצע בין היבשות )קרוי6,000את שלושת הניסים שסותרים את הקווים של האבולוציה: הופעה פתאומית רק לפני כ- בפיהם "מהפכת החקלאות/הנאוליתית"(, הדגנים הקדומים בריאים יותר מהיום )אבולוציה הפוכה(, תיארוך היווצרותם ושימושם

ע"י האדם קרוב לבריאת העולם המקראי.

ויצא הגורל ויחלק חם לבניו, ויצא הגורל הראשון לכוש לפאת קדמה, ומזרחה לו לפוט, ומערבה לו לכנען עד מערב הים. ויחלק שם גם הוא לבניו." 10 הראשון לעילם ולבניו מקדם לנהר חידקל עד לבוא ארץ הקדם. כל ארץ הודו ובים סוף בשפתו, ומי דדן וכל הרים מברה ואילה, וכל ארץ שושן וכל אשר

ולארפכשד יצא הגורל השלישי כל  לעבר פרנך עד ים סוף ועד נחל תינה. ולאשור יצא הגורל השני ארץ אשור ונינוה ושנער ועד גבול הודו ועלה לכתף הנחל. הארץ חבל הכשדים לפאת מזרחה לנהר פרת קרוב לים ארתרה. וכל מימי המדבר עד קרבת לשון הים הנשקף על ארץ מצרים, וכל ארץ הלבנון ושניר ואמנה

לבנו יצא החלק החמישי, הר אשור  ולארם יצא הגורל הרביעי כל ארץ ארם נהרים בין חידקל ובין פרת מצפון הכשדים עד לבוא הררי אשור. עד כתף פרת..( פרק ט' ספר היובלים,) "וכל יתר הארצות עד יקרב מזרחה אל אחיו אשור

64 מתוך 7עמוד

64 מתוך 8עמוד

נחלת אבותיו – שם. יוצא, שזו הסיבה הארכיאולוגיתהכובש הראשון, אלא החזיר למעשה את והמחקרית שעיקר הממצאים באזור מצביעים על אורח-חיים בשפה כנענית, ולא בשפת הקודש.

מקור זה התגלגל ל: מדרש ספר הישר, גמרא , לפירוש רש"י בבראשית.

אימות קריאה( משמשות לחיבור ביןvahols: אותיות האו"י )אברהם אבינו – חידוש השפה העברית אותיות ומילות הקודש-עברית, ובכך הם מוסיפות את שם ה' למשפטים, ויוצא זמן בלתי עוצר בין

, משמשות להטיית זמן בין הזמנים,vaholsשלושת הזמנים )עבר, הווה, עתיד(. כמו כן, אותיות האו"י לגופים השונים, ולכן כאשר מוסיפים את אותיות שם ה', מתממש שמו: "אהיה אשר אהיה". כאשר הגמרא בלשון שנייה לקודש )ארמית(, מגילות קומראן בשפת הקודש קודשים )עברית(, והיא בכתיב מלא. יתכן ובימי אנוש היתה השפעה לכך: "ולשת גם-הוא ילד-בן, ויקרא את-שמו אנוש; אז הוחל, לקרא בשם ה'" )בראשית ד'(. גילוי מגילות קומראן העלה כי בשיטת הכתיב של נוסח המסורה כמעט לא חלו שינויים באלף השנים שבין הטקסטים הקדם-מסורתיים ובין כתבי היד המסורתיים מימי

350-550הביניים. לדעת כמה מהחוקרים, הכתיב של נוסח המסורה משקף נהגי כתיבה של השנים נוסחו כללים לפיהם פועלת מערכת ויש המייחסים אותו לעזרא. במהלך הדורות לפני הספירה, הכתיב במקרא. קיים חוסר עקביות מסוים במנהגי הכתיב, המשקף את העובדה שלא כל הספרים נערכו סופית באותה תקופה. באופן זה ניכרת נטייה לכתיב מלא יחסית בספרים המאוחרים אל מול הכתיב החסר בספרים הקדומים יותר. באופן כללי ניכר כי התורה וספר מלכים מייצגים כתיב שמרני חסר במיוחד והם בעלי עקביות פנימית גבוהה אל מול קהלת, שיר השירים, מגילת אסתר, עזרא,

נחמיה ודברי הימים המשקפים כתיב מלא במיוחד.

בעוד שמספר פרשנים )פרושים( פירשו את התנהגותו על פתרון הקושי של מסירת שרה לפרעה –אמר, אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי, כי אשה יפת-מראה את." זאת:  יב  ויהי, כאשר הקריב לבוא מצרימה; וי והיה, כי-יראו

ו.  יג  אתך המצרים, ואמרו, אשתו זאת; והרגו אתי, ואתך יחי "אמרי-נא, אחתי את--למען ייטב-לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך

כחטאו של אברהם, המגילה החיצונית לבראשית משלימה את הסיפור המקראי, ובמגילה אברהם אז עברנו את ארצנו, ובאנו לארץ בני חם, לארץ מצרים. ואני אברהם(: "12מספר מפיו בגוף ראשון )תרגום מארמית

חלמתי חלום בליל בואי לארץ מצרים, וראיתי בחלומי ]והנ[ה )עץ( ארז אחד ו)עץ( תמרה אחד... ובאו ב]ני[ אדם ובקשו לכרות את ה]א[רז, ולהשאיר את התמרה לבדה, וצעקה התמרה ואמרה: ' אל תכרתו את הארז, כי שנינו משורש )אחד(', וניצל הארז בגלל התמרה, ולא ]נכרת[. והתעוררתי משנתי בלילה, ואמרתי לשרי אשתי: ' חלום חלמת]י, ומ[פחד אני ]מן[ החלום הזה'.אמרה לי: 'ספר לי חלומך, ואדע )אותו(. והתחלתי לספר לה את החלום, ]והודעתי[ ל]ה שפר[ החלום ]ההוא ו[אמר]תי[: '... אשר יבקשו להרוג אותי ולהשאיר אותך )בחיים(. זאת אפוא הטובה ]אשר תעשי עמי[: בכל מקום אשר ]נימצא בו, אמרי[ עלי 'אחי הוא', ואחיה בעבורך ותמלט נפשי בגללך. ]...יבקשו[ לקחת אותך ממני ולהרוג אותי'. ושרי בכתה על דבריי בלילה

"וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו אל ארץ הנגב. )מא( וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ 11 )מג( ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: הן נאחזת נחלתו מערבה לים. )מב( וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו.

בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. )מד( לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. )מה( כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. )מו( אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. )מז( ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח. )מח( ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה,

(. פרק י' ספר היובלים, )"  על כן קרא לארץ ההיא כנען.

ארענאר נה ] [עד כען אנחנא בגו ]וח[לפת שבעת ראשי נהרא דן די " 12 רא וחלמת אנה אברם חלם בלילה] [א כען חלפנא ארענא ועלנא לארע בני חם לארע מצרין אשין וחזית בחלמ ]וה[א ארז חד ותמרא ימעלי לארע מצ ]ש חד[ ובני אנוש אתו ובעון למקץ ולמעקר ל]א[רזא ולמשבק תמרתא בלחודיהה רי ואכליאת תמרתאשרכחדא צמ]חו[ מן

]נ[א ושביק ארזא בטלל תמרתא צמחואמרת אל תקוצו ל]א[רזא ארי תרינא מן שרש ]ח[ חלמת ואתעירת בליליא מן שנתי ואמרת לשרי אנתתי חלם vacatולא ]אתקץ[ דלמ דן ואמרת לי אשתעי לי חלמך ואנדע ושרית לאשתעיא לה חלמא דן א]אנה וא[דחל ]מן[ ולכי למשבקח יבעון למקטלני ו[אמ]רת[ די ]דן ]וחוית[ ל]ה פשר[ חלמא

] יבעון[ לאע]ד[יותכי מני ולמקטלני ובכת אתר]די תעבדין עמי[ בכול די ]נהך לה אמרי[ עלי די אחי הוא ואחי בטליכי ותפלט נפשי בדיליכי ]ב[רם דא כול טבותא

הן ... היתה לו ולזרעו אחריו, , שראשיתם ב: "ולנבחרי יהוה בכהונה גדולה )במדבר" --תחת, אשר קנא לאלהיו, ויכפר, על-בני ישראלברית כהנת עולםפינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכויד, וימשחו ליהוה לנגידבית המקדש הראשון: "ובזרעו שחנך את כה'( הנים הלוים ושלהם הובטח הוראת התורה: )דברי הימים א', כט'(" לכהןולצדוק ימליכו שנית לשלמה בן-ד בני "הכשי בתעות בני-ישראל מעלי--המה יקרבו אלי, לשרתניצדוק, את-משמרת מקד אשר שמרו י יורו, בין קדש לחל; ובין-טמא לטהור, יודעם. ...  ועל-ריב, המה יעמדו לשפט   ואת-עמ

שו "ושבית צדוק זכו לחנוך גם את בית המקדש השני:)יחזקאל מד'(, ". )למשפט(--במשפטי, ושפטהו )ישפטהו(; ואת-תורתי ואת-חקתי, בכל-מועדי ישמרו, ואת-שבתותי, יקד יהושע הגדולבן-יהוצדק הן הכ יא'(," בן-עזריה,עזרא )חגי בן-שריה, ב בן-חלקיה. , בן-אחיטובבן-צדוק בן-שלום  יא'(, )עזרא הנים: :, יכין. מן-הכ בן-יויריב, ידעיה בן-חלקיה  שריה )נחמיה יא'(, בן-מריות בן-אחיטוב--נגד, בית האלהים.בן-צדוק בן-משלם בן ידועהראשון שיאם של הימים היפים של בית המקדש השני היו בכהונתו )הגדולה( של שמעון בן חוניו .

גדול אתיו ותפארת עמו שמעון )הפרושים מכנים אותו שמעון הצדיק, ומציינים בתחילת מסכת אבות שהיה משיירי הכנסת הגדולה( מבית צדוק וממשמרת ידעיה, ובן סירא פיאר אותו: " ".שרי על מלי בליליא דן. (4-1)בן סירא נ' "בן יותנן הכהן: אשר בדורו נבדק הבית ובימיו הזק היכל: אשר בדורו נכרה מקוד, אשיח כים בהמונו:

64 מתוך 8עמוד

64 מתוך 9עמוד

, והנה גם לפרושים65יצוין כי סמוך לציטוט זה, ישנו תיאור יופיה של שרה אימנו, כשהיא בת " ההוא.יש מדרש דומה )בנוגע על יופייה של שרה אימנו(.

לאחר מלחמתו של אברהם אבינו, בה השיב את השבויים והרכוש, האו פוגש את הכהן לאל-עליון בעמק השווה )המגילה החיצונית לבראשית מזהה את המקום כבית הכרם(, בעיר שלם, ונותן לו מעשר מכל. זהו המקור המקראי הראשון לכהונה בשורש צדק: "מלכי צדק". לפי המגילה החיצונית לבראשית זהו ניר, אחיין של נוח, ששרד את המבול בזכות שעלה לשמיים בתקופת המבול. לפי

השורש צ.ד.ק. ממשיך לתאר את ירושלים לאורך התקופות: "אדני צדק". המלך?.הפרושים זהו נחהאחרון: צדקיהו. והמשיח: צדק? והעיר ש"צדק ילין בה", וכמובן בני צדוק הכוהנים.

שנה נספרות מיציאתו של430 עולה ש-4Q225: ממגילה שנה לשעבוד מצרים400/430הפירוש של אברהם מאור כשדים עד ליציאת מצרים. מיציאת אורי כשדים ועד לברית בין הבתרים חלף פרק זמן של שלושים שנה )עשרים שנה בחרן ועוד עשר שנים מן היציאה מחרן ועד הברית בין הבתרים(.

שנה נספרות מהברית בין הבתרים. כלומר הנבואה: " ויאמר לאברם, ידע תדע כי-גר400לפיכך יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום, וענו אתם--ארבע מאות, שנה" )בראשית טו'( מתממשת מהרגע

שבו ניתנה ואלך.

: 13 למדרשי הפרושים ספר היובלים השוואה בין ספרות הפרושים ( ובלות או מדרש בראשית זוטרתא ספר היובלים )קרוי גם י

ויהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה' את אשר היה ואת אשר)ה( פרק א'.יהיה. )ו( וילמדהו את חלקת הימים על פי התורה והעדות לאמור

ב', כט' מנחות יט', מגילה שמות רבה מ' ב', ויקרא רבה

כו' ז'.

והמים וכל הרוחות העומדים לפניו. )ד( ומלאכי והארץ ממעל, השמים ברא את ביום הראשון הפנים, ומלאכי הקדושה, ומלאכי רוח האש, ומלאכי רוח סערה, ומלאכי רוחות ענני עלטה.

הקור והחום, )ה( ומלאכי הברד והכפור, ומלאכי העמקים הרעמים והברקים, ומלאכי רוחות)ו( והקיץ. החורף האביב ובכל הסתיו ובארץ בשמים מעשיו הרוחותלכל ומלאכי

ראינו ומלאכי החושך העמקים, ואז )ז( תבונתו. בחכמת הכין והערב אשר והשחר והאור מעשיו ונברכהו ונהללהו על כל מעשיו, כי שבע מלאכות גדולות עשה ביום הראשון.

בראשית רבה א' ג' מחלוקתאם ביום ב' או ה'.

ראשי בני האדם עד יעש כי יעלו פקודיו לפניו לריח ניחוח לרצון לפניו כל ימי שניים ועשריםנעשו עד היום השביעי הזה. ושניים ועשרים מיני מלאכות יעקב. )לז(

תדשא: אותיות22מדרש אלפא ביתא.

הפרושים לא מציינים איסורולא ישאבו מים זה

הימים בששת דבר להם הכינו לא אם בשעריהם, ולהביא להוציא משא בו ישאו ולא במושבותיהם. )נ( ודבר לא יוציאו ויביאו ביום הזה מבית לבית, כי הוא קדוש ומבורך מכל ימי

היובל בשנת היובל.

מרשות הוצאה איסור לרשות.

אכן, לא קידש כל מתי חלד וכל העמים לשבות בו ולשתות ולשבות בו, כי אם את ישראללבדו. )נג( לו לבדו נתן את יום השבת, לאכול ולשתות ולשבות בו על הארץ.

שבת י' ב', סנהדרין נח' ב'.

)טו( כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים כפי השבוע הראשון. )טז( ושלושים יום פרק ג': ושלושת ימים תשב בדמי טהרה, ובכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת הימים

)יז( ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כפי שני השבועים הראשונים. )יח( האלה היולדת זכר.

בן פנחס ר' תדשא, מדרש יאיר, פרק טו'.

ניתן לראות בספר היובלים/היובליות בהוצאת קסוטו הרטום, המביא פירושים והקבלות רבות בין ספרות 13 העתקות נוספות לפנה"ס, אך זו טעות מרה שאינה מבוססת, בדומה להערכתם2הפרושים לספר זה. חוקרים סוברים שהספר נכתב במאה ה-

שנים.7השגויה של זמן כתיבת רוב ספרי התנ"ך. במסכת סנהדרין צוין שבוע במשמעות של 64 מתוך 9עמוד

64 מתוך 10עמוד

ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה והיו לה בכולם שמונים יום. שבע שנים במספר, בחודש השני בשבעה עשר בו, ויבוא )כו( ויהי מקץ שבע שנים לשבתו שם,

הנחש ויקרב אל האשה.הפרושים לדעת בניגוד בריאתם. ביום שחטאו סנהדרין לח' ב', אבות דרבי

נתן א' ז'.

)מב( וביום ההוא נסכר פי כל חית הארץ ופי הבהמה ועוף השמים ופי כל הולך על ארבע וכלהרמש, לבל יוכלון לדבר עוד, כי כולם דברו יחדיו שפה אחת ולשון אחת.

א' א' קדמ' פלביוס יוספיוס ד'.

תולדות)מז( ויקרא האדם שם אשתו חוה, ולא היה להם בן עד שנת היובל הראשון. הולידו וחווה אדם לח' סנהדרין היבראם, ביום

ב', בראשית רבה כב' ב'.

בניהרג קין את הבל )ב( ובשבוע הראשון ליובל השלישי היו שניהם כי סוברים תנחומא שנה, ארבעים

בראשית ט'.

)כב( ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר, למען ידעו בני אדם את עת פרק ד'השנים לסדרי חודש וחודש במספרם.

חנוך ח': אליעזר ר' פרקי מסר את סוג העיבור לנח.

מת האדם, וכל בניו קברוהו  )לט( ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ. )מ( וימת שבעים שנה לפני מלאת

לו אלף שנים, כי אלף שנים כיום אחד

א'. נדרים סא יהודה ר' עת תהילים צ' ד'. מדרש תהילים

על פסוק זה.

)מג( ומקץ היובל הזה הומת קין אחריו בשנה ההיא, ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו, ויומת בקרב אבניו. )מד( כי באבן המית את הבל ובאבן הומת גם הוא, על פי משפט הצדק. )מה( לכן חרות על לוחות השמים לאמור, בדבר אשר המית איש את רעהו בו יומת, כאשר נתן מום

בעמיתו כן יעשו לו

ט', בראשית תנחומא בראשית רבא כב' ח'.

בראשית רבה לד' ט'.)א( ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויירא על הארץ.

ויאמר אברם אל תרח אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני. )ב( ויאמר: מה בצע ומה תועלת מכל האלילים האלה אשר תשתחוה להם, הלא אין רוח בקרבם, כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים. )ג( עבדו את אלהי השמים, הנותן גשם והמוריד טל על האדמה, והעושה כל על הארץ, ובורא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו. )ד( מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם, כי מעשה ידי חרש המה, ועל כתף תשאו אותם. )ה( לא לעזר ולא להועיל, כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם, ולעובדיהם מעשה תעתועים, אל תעבדו אותם.... ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו, ולא נודע לאיש דבר. )יג( ויקומו בלילה להציל את

האלילים ממאכולת האש.

לח, פרשה רבה, )בראשית פס' הרן" "וימת ד"ה

: צלמיםיג( עובד "תרח .. נטל היה )אברהם( קם

כל את ושבר בידו מקל הפסלים ונתן את המקל ביד

שבהם.. שירד הגדול כיון האש לכבשן אברהם

וניצול".

מדרש שעשה תשובה בסוףתרח חוזר בתשובה בארם נהריים.ימיו.

השבת,איסור צום ביום השבת )נ, יב-יג( ביום צום איסור (מקורמחצי היום )

היתה התגלות נבואית בחלום, לפיה עליו לנקום על טומאת אחותו דינה. כשהתעורר מצא לידוללוי כלי מלחמה - שריון וגרזן. כלים אלו נשמרו בתודעה המקומית וכעדות שמית: שריון הוא כפר סמוך

נחלתםלפסגת הר הגריזים – סריון, והר הגריזים קרוי על שם אותו הגרזן )גם לפי מסורת שומרונית(. משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל "של שבט לוי מודגשת בתורה: ולכוהנים בפרט הדגש, )דברים לג'(" יורו

"כי-שפתי כהן ישמרו-דעת, , ונשמרה עד תום התנ"ך:לשפיטה ואחריות ציבורית, לצד של עבודת קודשמפיהו: כי מלאך ה'-צבאות, הוא ותורה יבקשו וכן תקפיד הכהונה לפי חזון העתידי של הכוהנים,, )מלאכי("

וכוהני בית צדוק בפרט.

64 מתוך 10עמוד

64 מתוך 11עמוד

בספרות קומראן ובספרות החיצונית ישנם ספרים המכונים "צוואות", החל מאבותינוצוואות השבטים: וכלה בבני יעקב – השבטים. צוואות אלו מזכירות את חוקי חנוך, והן מאגדות את דרך ה' ומוסר גבוה ביותר. יש בדרכי החינוך ובמוסר הגבוה של צוואות השבטים כדי לחנך ולתרום לאישיות טובה, יותר

מרוב רובם של ספרי המוסר בעולם.

מאחר והיו נשיאי השבטים, וחטאו בטעות כה עיקרית ומרה, זה נראהפרשת 'בשלח' - המרגלים: כ'מעשה אבות סימן לבנים', שבדומה חטאו רבני קהילות גדולות באירופה, שסירבו לעלות לישראל

)הצהרת1917-1925בשנים שלפני השואה. ואף כאשר זה היה לאחר הסכמת האומות בין השנים בלפור וועידת סן רמו(.

ספר התורה שמצא חלקיהו הכהן בימי יאשיהוהשוני בתורה שהיתה וקוימה עד לאמצע בית ראשון: )מלכים ב', כב'( בזמן בית המקדש הראשון, היה כנראה מגילת ספר דברים, שכן ודאי בתקופה ההיא התורה היתה מגילות מגילות, וזה תואם לציווים, לאזהרות ולעונשים המפורטים בספר בדברים, לפי

לאלהים אחרים, למען הנני מביא רעה אל-המקום הזה ועל-ישביו.."שתי מצוות: האחד - תחת אשר עזבוני, ויקטרו יקנאהו, בזרים; בתועבת,", תואם לשירת האזינו - "הכעיסני, בכל מעשה ידיהם; ונצתה חמתי במקום הזה, ולא תכבה

העידתי בכם  ועשיתם הרע בעיני ה'-אלהיך, להכעיסו. ; ")דברים לב'(" מכעס בניו, ובנתיו וירא ה', וינאץ, יכעיסהו ... ן מהר, מעל הארץ ום את-השמים ואת-הארץ, כי-אבד תאבדו ". השני - )דברים ד'( "הי ויצו המלך, את-כל-העם לאמר, עשו

כי לא נעשה, כפסח הזה, מימי השפטים, אשר שפטו את-ישראל; וכל, ימי  פסח, לה' אלהיכם--ככתוב, על ספר הברית הזה. )דברים "וזבחת פסח לה' אלהיך, צאן ובקר, במקום אשר-יבחר ה', לשכן שמו שם". תואם ל- "מלכי ישראל--ומלכי יהודה

. עובדה זו גם מלמדת היכן היו נשמרים ספרי התורה של עם ישראל, ובידי מי. עף שברור וחוזר כילג'( התורה נשמרת ומועברת ומלומדת ע"י הכוהנים, כאן ישנה המחשה. מלבד האמור בפרשה זו על חידוש חג הפסח, מגילת ברית דמשק מביאה את אי הידיעה לאיסור נשיאת נשים, כמפורט בפרק

'איסור ריבוי נשים' במאמר.

64 מתוך 11עמוד

64 מתוך 12עמוד

, ירמיה הוא זה שגנז את14: לפי ספר חשמונאיםהטמנת וגניזת כלי המקדש – ארון הברית והקטורת הארון, בתחילת הגלות, עוד לפני תקופת יאשיהו המלך. הארון ושאר הכלים שנגנזו עימו, הוטמנו

במערה. במגילת הנחושת )שהינה חלק ממגילות קומראן( במגילה מתואר מקום המצאם של עשרות במשכן המלכא בצד המערבי חפור אמות שתימ עסרה...בשית שבמלח מבצפונו כלי דמע ולבושין"כלים ואוצרות כסף וזהב:

." ספר עמק המלך, בפרקים יא'-יב', מתאר את הגניזהתחת הפינה המערבית ביגר שבמגזת הכהן הגדול חפור תשע.של כלי המקדש עד לאחרית הימים, ובהם מציין שנכתבו על לוח נחושת )בדומה למגילת הנחושת(.

חלק ב' - תקופת בני צדוק:ב.שנבחר להיות כהן גדול האחראי עלאלעזר, אשר בנו ייחוסם של בני צדוק לאהרן הכהן הראש

" עבודת המשכן ומשפחת קהת: לאמר. אל-משה ה', מעל  וידבר את-חמתי השיב הן, הכ בן-אהרן בן-אלעזר פינחס יא והיתה לו ולזרעויג   הנני נתן לו את-בריתי, שלום. יב לכן, אמר:  בני-ישראל, בקנאו את-קנאתי, בתוכם; ולא-כליתי את-בני-ישראל, בקנאתי.

ונשיא בית-אב, למשפחת הקהתי, אליצפן,, ".") במדבר כה'(--תחת, אשר קנא לאלהיו, ויכפר, על-בני ישראלאחריו, ברית כהנת עולםיאל. והמסך--וכל, עבדתו. לא בן-עז בהם; ישרתו וכלי הקדש, אשר זבחת, והמ נרה והמ והשלחן הארן הלוי,  ומשמרתם, נשיאי ונשיא לב

ת, שמרי משמרת הקדש הן, פקד ..") במדבר ג'(אלעזר בן-אהרן הכ

כח ובני, קהת--עמרם   גרשון, קהת ומררי. בני, לוי:פרק ה'(:, )לפי דברי הימים א'והשושלת המשפחתית ממשיכה כך יאל. ל אלעזר הוליד את-פינחס,   ובני אהרן--נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר.  }ס{ כט ובני עמרם, אהרן ומשה ומרים;   }ס{ יצהר, וחברון ועז

י.  פינחס הליד את-אבישוע. י הוליד את-זרחיה, וזרחיה הוליד את-מריות.  לא ואבישוע הוליד את-בקי, ובקי הוליד את-עז לג מריות  לב ועזואמריה הוליד את-אחיטוב. וצדוק הוליד את-אחימעץ.  הוליד את-אמריה, ואחיטוב הוליד את-צדוק, ואחימעץ הוליד את-עזריה,  לד לה

ולד עזריה, את-אמריה; ואמריה,  לו ויוחנן, הוליד את-עזריה; הוא, אשר כהן, בבית, אשר-בנה שלמה בירושלם.  ועזריה הוליד את-יוחנן. לז וי מ ועזריה  לט ושלום הוליד את-חלקיה, וחלקיה הוליד את-עזריה.  לח ואחיטוב הוליד את-צדוק, וצדוק הוליד את-שלום.  הוליד את-אחיטוב.

לוי – קהת - עמרם ביד, נבכדנאצר. מא ויהוצדק הלך--בהגלות ה', את-יהודה וירושלם:  הוליד את-שריה, ושריה הוליד את-יהוצדק. – משה ואהרן – אלעזר – פינחס – אבישוע – בקי – עזי – זרחיה – מריות – אמריה – אחיטוב – צדוק

לה' לנגיד" הכהן ששמר אמונים )בניגוד לאביתר מבית עלי( לדוד המלך: ויד, וימשחו שנית לשלמה בן-ד וימליכווצדקה--לכל-עמו.", דברי הימים א', כט' (." )ולצדוק לכהן דוד, עשה משפט ויהי וד, על-כל-ישראל; ד יה,  וימלך ויואב בן-צרו טז

הנים; ושריה, סופר.  על-הצבא; ויהושפט בן-אחילוד, מזכיר. יח ובניהו, בן-יהוידע, והכרתי, והפלתי;  יז וצדוק בן-אחיטוב ואחימלך בן-אביתר, כ היו הנים כ דוד, ח'(, ." ובני ב', 2930שבימי שלמה חנך צדוק את בית האלוקים הראשון )שנת )שמואל

הן.  ואלה השרים, אשר-לו: ויהי המלך שלמה, מלך על-כל-ישראל.": ליובלים( וכנראה התחתן בן צדוק" עזריהו בן-צדוק, הכ הנביא יחזקאל מייחד את כהונת בני", אחימעץ, בנפתלי; גם-הוא, לקח את-בשמת בת-שלמה--לאשה.: "עם בת שלמה

שי בתעות" צדוק לכהונה הגדולה בחמישה אזכורים בנבואותיו: הנים הלוים בני צדוק, אשר שמרו את-משמרת מקד הכלשרתני אלי, יקרבו מעלי--המה יודעם.   ... בני-ישראל לטהור, ובין-טמא לחל; קדש בין יורו, י לשפט   ואת-עמ יעמדו המה ועל-ריב,

שו יקד ואת-שבתותי, ישמרו, בכל-מועדי ואת-חקתי, ואת-תורתי )ישפטהו(; ושפטהו , בציון כי)יחזקאל מד'(" )למשפט(--במשפטי, מעלי" בני-ישראל ", שרק בני צדוק היו דבקים בה' ובתורתו. ושושלת ממשיכה עד סוף התנ"ך -בתעות

אחימעץ – עזריה – יוחנן – עזריה – אמריה – אחיטוב – צדוק – שלום – חלקיה – עזריה – שריה – הם זו )עיקר עניינו של השם צדוק הוא "צדק ילין בה"(כאשר בני צדוק יהוצדק,

"וגם נמצא כתוב בספרים, כי ירמיהו הנביא ציוה לגולים לקחת את האש ולטמנה כאשר אמרנו. )ב( גם נתן להם את ספר תורת14 ה' לבל ישכחוה, ולבבם לא יפתה לסור מן הדרך, בראותם את פסילי זהב וכסף בגאון תפארתם. )ג( וישנן להם דברים רבים ונכוחים, לבל תמוש תורת ה' מלבבם. )ד( וגם זאת נמצא כתוב, כי הגיד להם על פי ה', לשאת אתם את אוהל מועד ואת הארון. ה( ויהי בבואם ההרה אשר עלה עליו משה לראות את הארץ, וימצא ירמיהו שם מערה ויסתר בה את האוהל ואת הארון ואת מזבח הקטורת, ויסתום את פיה. )ו( ומקצת האנשים אשר הלכו אתו בקשו לעשות להם אות, וילאו למצוא את המערה. )ז( וישמע ירמיהו ויגער בם ויאמר, אל ידע איש את המקום, עד אשר יקבץ ה' את עמו ונתן להם רחמים. )ח( אז יגלה ה' את המקום, וכבוד ה' יופיע בענן, כאשר היה בימי משה ובימי שלמה בהתחננו אל ה' לקדשו. )ט( ויספר להם ירמיהו את חכמת שלמה ואת הקורבנות אשר

הקריב עת חנוכת המזבח, ככלותו להקים את מקדש ה' )חשמונאים ב, ה-ט(.64 מתוך 12עמוד

64 מתוך 13עמוד

מנגד, הפרושים נחלקו אם להכניס את ספר יחזקאל לקאנון התנ"ך ואף אסרו לקרוא ביחיד ואם אין אין דורשים במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא אםלו די דעת במעשה המרכבה: "

"אין מפטירין במרכבה. כך גם אסרו לקרוא בחג השבועות ")חגיגה ב' א'(" כן היה חכם ומבין בדעתו. )מגילה ד' י'(

שריה –עזריה – חלקיה –:ייחוסו של עזרה הסופר והכהן בבניית בית המקדש השני הוא לבני צדוק ברים האלה, במלכות ארתחשסתא מלך-פרס--עזרא, בן-שריה, בן-עזריה, בן-חלקיה.שלום –צדוק -אחיטוב." ב בן-שלום ואחר הד

הנים:" )פרק יא'(:נחמיה , ו()עזרא, פרק ז'". בן-צדוק, בן-אחיטוב יכין. מן-הכ ידעיה בן-יויריב, יא שריה בן-חלקיה בן-משלם  בן-צדוק, בן-מריות בן-אחיטוב--נגד, בית האלהים. וזרובבל בשנת שתים, לדריוש המלך, בחדש הששי, ביום אחד לחדש--היה דבר-ה' ביד-חגי

הן הגדול, לאמר. בן-יהוצדק הכ מראשית ימי בית שני עד)חגי א'(. הנביא, אל-זרבבל בן-שאלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע הכיבוש הסלובקי, שירתו בכהונה נכדיו של שריה, ישוע בן יהוצדק ואלישיב, וצאצאיהם הישירים,

. שמעון – חוניו - ידוע – יונתן – יוידע – אלישיב – יויקים – ישוע – יהוצדקככוהנים גדולים לבית צדוק: הכהן)הידוע כשמעון הצדיק(גם ייחוסו של שמעון (.. דברי הימים11, ו 1-9. זכריה ג' 14, יג 1ראה עוד: נחמיה ג' )

, בן יהוצדק )ישוע( יהושע שמעון הצדיק מיוחס למשפחתו של הגדול מאמצע ימי בית המקדש השני: . שמעון הצדיק היה דור שמיני ליהושע בן יהוצדק.צדוק, ממשפחת בית שיבת ציוןהכהן הגדול בימי

וישוע הוליד את יויקים, ויויקים הוליד את אלישיב, ואלישיב את יוידע. ויוידע: " יב'נחמיהבהייחוס עד סבו, ידוע, מוזכר סדר דעה אחרת ב"ראב"ד)לידוע הוליד את חוניו, שהיה אביו של שמעון הצדיק. ". הוליד את יונתן, ויונתן הוליד את ידוע

משפחת יהושע בן יהוצדק:" ולפיה שמעון הצדיק היה בנו של יהושע בן יהוצדק, ושמו המקורי היה עידו( . הקבלה .וידוע הפסוק בספר נחמיה מונה שישה דורות מישוע בן יהוצדק: ישוע, יהויקים, לישיב, יוידע, יונתן

מפרשים פרושים סבורים שכל השישה היו כוהנים גדולים. גם הפרושים מודים ששמעון הצדיק היה " )פתיחת מסכת פרקי אבות(. עוד הואהיה משיירי הכנסת הגדולה: "בעל המסורת המקראית האחרונה

במסכת יומא דף ס"ט. מצוין

: כבר בן סירא מציין ומפרט על כל ספרי התנ"ך, והפרושים קיבלו אותו כחתום ואיןחתימת התנ"ך מיום שחרב בית, והסתייגו מבעלי רוח הקודש )"15להוסיף או לגרוע על הנוסח המקודש של כד' הספרים

וניתנה לשוטים ולתינוקות " בבא בתרא יב'(, מבנות קול שמימיות,המקדש אין ניטלה נבואה מן הנביאים מגילוי אלוהי לאחר החורבן, בהמעטת מקום המלאכים ותפילה לצידם ודחיית המסורת הנבואית כוהנית מלאכית של המרכבה )למעט פרקי היכלות(. הוכרז על הפסקת וחתימת התורה הכתובה ומקורות השראתה: הנבואה, רוח הקודש, השירה, לוחות השמים, בריתות, חלומות וברכות, דברי כוהנים ולויים ודברי מלאכים. עריכת נוסח המסורה ונוסח התפילה. מנגד, עמדת בית צדוק היתהחיו הם הספירה. לפני האחרונות במאות מלאכים מפי ספרים לכתוב ממשיכים שהכוהנים

במחיצתם של מלאכים, לא חתמו את גילוי רוח הקודש ולא קבעו קאנון.

היה צדוקי בימיו של הכוהן האחרון מבית צדוק, חוניו הרביעי. הוא 16- לפני הספירה( בן סירא200) כתב ספר הדומה לספר החוכמה של שלמה – משלי. כפי ממורה התורה, וכמו שלמה המלך, הוא הדגיש את איסור ההוספה על התורה )בניגוד לפרושים שפירשו זאת בצמצום, עד שהיום ישנם אלפי הוספות ושינויים מתיקוני סופרים, דבר שמרחיק רבים וטובים אף משמירת מצוות התורה עצמה(.

ספרים ניתנו למקדישים עיון וזמן ללמוד דבר ה'.70 ומענין הספר החיצוני ?? שמציין כי כד' ספרים ניתנו לאנשי העם, ואילו 15

יותר שויכו לבן סירא: "אלפא ביתא דבן סירא", ובעקבות זאת חלק 16 שני ספרים )שתי גרסאות תחת אותו שם( מאוחרים מהפרשנים האחרונים )רמ"ק והמהרי"ל( סברו שהוא בן של ירמיהו הנביא. בכל אופן, ספרים אלו מראים עד כמה ספרו של בן

סירא היה חשוב, לקריאת ספרו ראה:

http://books.google.com/books?id=C-UUAAAAIAAJ&lpg=PT16&ots=rsgBWy6l76&dq=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%20%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%20%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%20%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7%20%D7%9C%D7%9B%D7%94%D7%9F&hl=iw&pg=PT33#v=onepage&q=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%20%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%20%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%20%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7%20%D7%9C%D7%9B%D7%94%D7%9F&f=false ,

http://www.hebrewbooks.org/30827 , http://www.hebrewbooks.org/36413 , http://www.hebrewbooks.org/31018 , http://www.hebrewbooks.org/38658

64 מתוך 13עמוד

64 מתוך 14עמוד

" לכהונהמשבח את בני צדוק הכוהנים: בבני צדוק לבוחר ". בכל מקרה חז"ל מצוטטים מכתוביוהודו . , לעיתים אף ללא בשם אומרו17במשנה ובגמרא

אביהוכחה נוספת שלבן-סירא היה ולמד את מגילות קומראן, היא מהקדמת נכדו לתרגום היווני: " של האבות, וכשקנה לו בהםוהספרים האחריםהזקן ישוע נתן את נפשו עד מאוד למקרא התורה והנביאים

ויוסיפו עודישקדו אף על אלומידה הגונה נמשך אף הוא לכתוב דבר הנוגע למוסר וחכמה, כדי שאוהבי תורה ." עם זאת, יתכן והכוונה לספרי הכתובים.יותר בחיים לפי התורה

למקבץ נדחי ישראל..לבונה עירו ומקדשו..למצמיח פרק נא': :( ממגילות ומבן סירא18מקורות לתפילת העמידה ) ברוך אתה אדני ]כי לא(, 15 )סרך היחד יא' קרן לבית דוד..למגן אברהם. ברוך אתה אלי ]הפותח לדעה לב עבדכה[

ברוך אתה אדני אל הרחמים והחנינה(, 14 )הודיות יח' ברוך אתה אדני אל הרחמים(, 20 )הודיות יג' עזבתה יתום[) ברוך אתה אל ישראל(, 29)הודיות יט' 4Q284 '(. כל דכפין יבוא ויטול )סגנון במגילת טוביה טרם5ב

אכילת סעודת החג(.

לאחר התקופה הנסקרת בתנ"ך, כאמור בספר נחמיה, ההיסטוריה ממשיכה אל אחרון כוהני בית לפנה"ס, כבש175(. בימיו, בשנת השלישיחוניו צדוק, חוניו בן שמעון בן יוחנן בן יהוצדק בן יהושע )

הרביעיאנטיוכוסהמלך הסלאוקי אפיפנס, את המזרח התיכון ואת ארץ ישראל, וטימא את בית אנטיוכוס גבה מיסים, על פי הסדר. 18המקדש, מצב רוח התקופה, נטשו הכוהנים את בית המקדש

סירב לשנות אתחוניו השלישי. 19המינהלי של הסלווקים, על פי לוח השנה הירחי )לפי עיבור הלבנה( בימים אלו, נוכח לוח השמשי המקראי, ונרצח בידי אחד משליחי הכוהנים המתיוונים, אנדרוניקוס.

ההתבוללות והטומאה היוונית בעם, החליטו אנשי ובעלי המגילות:

בנו של שמעון הצדיק - אחרון כוהני בית צדוק נוטש את המקדש – לפני הספירה( חוניו הרביעי200)- ועוברים, )מגילת ? יא'( "בני צדוק הכוהנים ובני בריתם"במקדש בית המקדש השני בירושלים, יחד עם קהילת

לשתי התיישבויות:

לפה"נ164 בעיר-( מתמקם השלישי חוניו בן ) מקדשאונטופוליסל ובונה שבמצרים נבואת:/אלכסדריה/און/הליופוליס/אל-יהודיה/טרמו כדברי

לה', בתוך, ארץ מצרים; ומצבה אצל-גבולה, לה'. ישעיהו )פרק יט'(: יהיה מזבח ום ההוא, והיה לאות ולעד לה' בי ונודע ה' למצרים, וידעו מצרים את-ה' כי-יצעקו אל-ה' מפני לחצים, וישלח להם מושיע ורב והצילם.  צבאות, בארץ מצרים:

ום ההוא; ועבדו זבח ומנחה, ונדרו-נדר לה' ושלמו. ונגף ה' את-מצרים, נגף ורפוא; ושבו, עד-ה', ונעתר להם, ורפאם בי ." נחרב שנים אחדות לאחר חורבן בית המקדש השני,מקדש חוניוומוזכר במסכת סוכה דף נ"א.

כנראה כדי שלא יתקבצו שם היהודים כדי להילחם שוב ברומאים.

עם זאת, יתכן וחוניו לא הקים יישוב חדש ליהודים, או שקהילות אחרות הצטרפו אליהם יותר מאוחר, שכן בידינו שתי מסורות נוספות ממצרים, הקרובות לכת של בני צדוק מהמגילות: הראשונה היאעדות ואיסוף קודמת מסורת לה יש שכנראה ובקהיר, באלכסנדריה שבמצרים, הקראים עדת

לספירה, וכמובן האוצר הגדול שנמצא מקהילתם – 'גניזת קהיר' מהמאה8מקראיות לפני המאה ה-

, כאשר האמוראים לא הבינו מדוע התנאים פסלו את בן סירא כספר חיצוני, וכקושיותיב' מעניין במיוחד בדיון במסכת סנהדרין 17הם מציגים חוכמות של בן סירא שעברו לספרות חז"ל במסכתות השונות.

שנה, היו מאבקים פוליטיים, שפיכות דמים, התבוללות, שיבוש מסורות, נטישת הכהונה הגדולה עם ספריית המגילות300החל מתקופת החשמונאים, במשך כ- 18הקדושות, שהביאו לאיבוד מסורות התורה והעלאת החשיבות של תנאים בעלי כישרון זיכרון פנומנאלי, עד להעלותם על הכתב.

ההיסטוריה אף מתועדת מפי סופרים יוניים, כמו הרודוטוס וסולון. 19

64 מתוך 14עמוד

64 מתוך 15עמוד

לספירה, שהחכם הקראי קרקסאני מזכיר את "ספר צדוק", בהתכוונו, כנראה, למגילת ברית8ה- דמשק. השנייה היא עדת בני צדוק שהתיישבה בקומראן שבמדבר יהודה - בה עסקינן במאמר זה.

ואתם יודעים]בעלי המגילות מציינים את טומאות רוב עם הארץ: לפני הספירה( טומאה וטהרה:167)-)אגרת מקצת מעשי".ש[פרשנו מרוב הע[ם ומכול טומאתם[ ]ו[מהתערב בדברים האלה ומלבוא ע]מהם[ לגב אלה

התורה(. לבלן מספר מחלקות בתחום זה"

:פי מגילת המקדש וברית דמשק, נטמא בית המת על קרקעו ועל קירותיו ועל על טומאת בית , בניגוד לאמור ספרכל המחובר להם, בעוד ההלכה התנאית פטרה אותם כליל מטומאה

","ולקח אזוב וטבל במים, איש טהור, והזה על-האהל ועל-כל-הכלים, ועל-הנפשות אשר היו-שם;במדבר יט': ובכל המסורות העתיקות משותף ההיקש של אוהל לבית.

:)(, נטמאים מכל14-17 פי מגילת המקדש )מח' על הרחקת טמאים חמורים )מצורעים, זבים גם מערי ובמקצת מהמקורות רק מירושלים, אותם בעוד הפרושים הרחיקו ישראל, ערי

, בניגוד לאמור במספר מקורות בתורה:חומה, אך בשום מקור לא בסתם מושבות ישראל.13-20, יט' 6-13, במדבר ט' 1-9, כב' 1-21, כא' 4, יב' 19-21ויקרא ז/

ועוברים לקומראן:165)- ירושלים נוטשים את בית צדוק, לפני הספירה( בעלי/כותבי המגילות – ואתם יודעים ש[פרשנו מרוב הע[ם ומכול] מצוינת מפורשות באגרת מקצת מעשי התורה:הסיבה העיקרית

על פי אחד הפשרים אנשי יהודה עזבו את". טומאתם[ ]ו[מהתערב בדברים האלה ומלבוא ע]מהם[ לגב אלה אפרים ומנשה בגלל "המעל השקר והכזב" - שחיתות מוסרית, מעילה בכספים אולי כספי המקדש

בית צדוק בפוליטיקה בעיקרוהרעה. יש ביקורת מאוד קשה על היחס לעניי ירושלים. מאז, מעורבים דרך התכתבות, אותה הם דורשים בפשרים לנביאים בתקופת החשמונאים.

ניהלו אורחחלק מהחוקרים סוברים כי הם מאפייני בני צדוק וביאור מקור או קדושת חוקי העדה: , אך טענה זו הופרכה לאור הממצאים הברורים של גילוי שלדים של נשים וילדים בביתחיים נזירי

. יתר על כן לפי מגילת ביתהקברות הסמוך לאתר וכן גילוי תכשיטים וחפצי קוסמטיקה באתר עצמו "ואם במחנות ישבו כסרך הארץ ולקחו נשים והולידו בנים"דמשק היה מותר לשאת אישה ולהחזיק ברכוש פרטי:

י" אנשי קומראן החמירו בטהרה כחוקי הכוהנים: " בכל אופן, )מקור(. למד שו הנים לא-התקד דברי)כי הכ

(.הימים ב פרק ל

אחר במקור מופיע הנה אך שבת, ביום כבדים צרכים לעשות שאין במגילות מציינת העדה )ראה20, כי השירותים ממוקמים מעל אלפיים אמה מהיישוב, ואסור לצאת לתחום זה)מקור(במגילות

השוואה בטבלת ברית דמשק(.

, אז??העדה מענישה מי שיורק. הנה גם הפרושים ציינו במסכת ברכות, שאם אסור בהר הבית לודאי אסורה רקיקה )יריקה(, ומנהג זה נשאר לעדה הכוהנית מהר הבית.

בברית דמשק מתואר משבר קשה הפוקד את חברי הקבוצה עם מותו של סופם של בני צדוק:מנהיגם. חלקים גדולים עזבו את הקבוצה וחזרו לי-ם. יתכן ואלו הרכיבו את כת הצדוקים.

לספירה( פילון האלכסנדרוני כותב את "על חיי העיון" על התרפויטים:45) בניגוד לדעה הרווחת כת האלכסדרוני, פילון כתב שעליהם האיסיים, לכת קומראן מגילות כותבי את לשייך בימינו

ולגבי ההלכה כיום, נראה שהשימוש בביוב מרחיק את הצרכים ממקום השבת.2064 מתוך 15עמוד

64 מתוך 16עמוד

תפילות2התרפויטים נראית דומה לאנשי קומראן במגוון נקודות: מיקומם באלכסדריה שבמצרים, ביום, כוהן שמברך ומציע את הלחם בסעודות.

: ישנם צדוק וכדומה, אשר לרובם אמנם אין מגילותכוהנים בשם משפחה כ"ץ )כוהן צדק( בימינו יוחסין עד תקופה זו, אך יתכן ואכן הם שושלת בני צדוק. אחד מהם הוא הרב ברוך אל כהן צדק,

שפעל באיראן לעלות יהודים ארצה בשנות השישים.

שנה מאז חורבן המקדש. לפי נבואת דניאל, המקדש חרב340( בברית דמשק מתואר כי עברו 70)- ( כותבים בני צדוק את הספר המרכזי של ההלכות, הוא70=422-340 לפנה"ס. בתקופה זו )422 ב-

ספר ברית דמשק. מעניין במיוחד שמגילה זו נשמרה גם בגניזה הקהירית, ואפילו החכם ה הקראי קרקסאני: "שא.א. הרכבי", ששם כותב על "ספר צדוק", שלפי המחבר מדובר על מגילת ברית דמשק

)שנמצאה גם בגניזת קהיר(.

של הפרושים, בכתב לפני כן:22מאות שנים לפני מסורות מסכת שבת, 21השוואה בין חוקים ממגילות קומראןברית מגילת

דמשקהלכות דומות אצל חז"ל

vacatעל הש]ב[ת לשמרה כמשפטה השישי }מל{ ביום איש יעש אל גלגל יהיה אשר העת מן מלאכה

השמש רחוק מן השער מלואו

"העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה בבלי ברייתא פסחים נ,ע"ב: להבטיל את העם מן המלאכה חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה: "תוספתא סוכא ד ו-ז"; סימן ברכה לעולם

לראש הגג גבוה שבעיר... ג' להבדיל בין קדש לחול חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לגג גבוה שבעיר

נבל וביום השבת אל ידבר איש דבר ורק אל ישה ברעהו כל אל ישפוט עלידבר בדברי המלאכה ובצע אל הון

והעבודה לעשות למשכים

יג: וכבדתו ישעיהו נח. ענג... לשבת וקראת קדשי; ביום חפצך עשות רגלך, משבת "אם-תשיב שואל אדם מחברו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא ":; שבת, כג' אמעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר

אם אין מאמינו--מניח טליתו אצלו, ועושה עימו חשבון לאחר יאמר הלווני; וכן שואלת אישה מחברתה כיכרות. וכן ערב פסחים בירושלים שחל להיות בשבת, מניח טליתו אצלו ואוכל את פסחו, ועושה עימו חשבון שבת.

"לאחר יום טוב

אל יתהלך איש בשדה לעשות את עבודת חפצו השבת

לא ישכור אדם פועלין בשבת, ולא יאמר אדם לחברו לשכור לו פועלין. ואין מחשיכין על התחום" שבת כג ג:".לשכור פועלין, ולהביא פירות

אל יתהלך חוץ לעירו }א{ על אלףבאמה

כאלפים אמה, במדה:; יהושוע ג, ד:"שבו איש תחתיו, אל-יצא איש ממקמו ביום השביעי שמות טז, כט: אל-תקרבו אליו,  וידבר ה' אל משה: "תנחומא, במדבר טלמען אשר-תדעו את-הדרך אשר תלכו-בה--כי לא עברתם בדרך, מתמול שלשום;

ואל אהרן לאמר איש על דגלו באותות. ילמדנו רבינו, בתוך כמה אמות אדם יכול להלוך בשבת. כך שנו רבותינו, השובת בדרך, עושה לו עגולה עד ארבע אמות, דברי רבי חנניא בן אנטיגנוס. ומטלטל לתוך ארבע

: משנה סוטה ה ג"; אמות בשבת, ואומר שביתתי במקומי, וזכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ורוח ומדותם" ) . מחוץ לעיר, את פאת קדמה אלפיים באמה . (, ומקרא אחר אומר "מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב"במדבר לה,ה."

המוסר הבהמה והכלים כרגלי הבעלים. ביצה ה ג: (... אלא אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה תחום השבת.במדבר לה,ד).מדוע לא יהיה תחום השבת אלף באמה בבלי עירובין נא ע"א: את בהמתו לבנו או לרועה, הרי אלו כרגליו;

ישנן הלכות הקודמים ונמצאות במגילות קומראן, שהיו כביכול תקנות דרבנן )לדוג' איסור הוצאת התינוק בשבת(. בכל אופן אלו 21(.100 – תרגום שליט, ג, 297-8מוטלים בצריך עיון, לפי שמקורם מבן מתתיהו, )קדמוניות יג', י',

הכללה של מסכתות אחרות במשנה )הגמרא ברובה היא כבר תוספות לפי היקשים, השוואות והיגיון(: מסכת סוכה – פסיקה לפי 22 דעות התנאים, מסכת קידושין – פסיקה לפי מסורות עתיקות התואמות לספר טוביה, מסכת ראש השנה – פסיקה לפי מסורות

החשמונאים שאומצו מהיוונים הסלובקים.64 מתוך 16עמוד

64 מתוך 17עמוד

אם כי השבת ביום איש יאכל אל בשדה המוכן ומן האובד

את אשר-תאפו אפו, ואת אשר-תבשלו בשלו"; ויאמר אלהם, הוא אשר דבר ה'--שבתון שבת-קדש לה', מחר: "שמות טז, כג: רבי  אם יש בו מום, יעלה וישחוט; ואם לאו, לא ישחוט. בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר, יירד המומחה ויראה:: ביצה ג ד

אפרוח שנולד ביום טוב רב אמר אסור בבלי ביצה ו, א:"; אין זה מן המוכן.שמעון אומר, כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב, יוחנן אמר מותר הואיל ומתיר עצמו ר' יוחנן אמר מותר רב אמר אסור מוקצה הוא ושמואל ואיתימא ואיתימא ר' ושמואל

מחתכין :שבת כד ד" הואיל ומוכןבשחיטה אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב וכי מה בין זה לעגל שנולד ביום טוב אמר להו את הדלועין לפני בהמה, ואת הנבילה לפני הכלבים; רבי יהודה אומר, אם לא הייתה נבילה מערב שבת--

לפי שאינה מן "ר' יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה בבלי פסחים נו,ע"ב: ;לפי שאינה מן המוכןאסורה, "בבלי חולין יד: ";המוכן מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם א"ר אבא רבי יהודה דהכנה היא דתנן מחתכין את הדילועין לפני

הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן אלמא כיון מי דמי התם מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכןדלא איתכן מאתמול אסורה ה"נ כיון דלא איתכן מאתמול אסורה א"ל אביי

... והבורר, והטוחן, "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: "; שבת ז,ב:םלכלבים הכא מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכן לאדוהמרקד, והלש, והאופה, הצד צבי, והשוחטו, והמפשיטו, והמולחו"

היה אם כי ישתה ואל יאכל ואל במחנה

השובת בתל גבוה י' טפחים ובנקע עמוק עשרה טפחים ובגנה מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מהלך "תוספתא עירובין ג יא: אלפים אמה ]על גגה[את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח השובת בעיר אפילו גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה וחוצה לה

ירושלמי עירובין פ"ד ה"א בבלי עירובין מח. אין לו אלא ד' אמות בלבד."

עומדו על ישתה לרחוץ וירד בדרך vacat כל כל>י< ואל ישאב אל

"חל להיות אחר השבת--בית שמאי אומרין, מטבילין את הכול מלפני השבת; בית הלל אומרין, כלים ביצה ב ב: ומטבילין מגב  ]ג[ ושווים שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן, אבל לא מטבילין. מלפני השבת, ואדם בשבת.

"לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב.לעשות את הנכר בן את ישלח אל

חפצו ביום השבת "נוכרי שבא לכבות, אין טז ו: משנה שבת בבלי שבת קנ.. מכילתא דר' ישמעאל, פסחא ט: איסור דאורייתא

אומרין לו כבה, ואל תכבה, מפני שאין שביתתו עליהן; אבל קטן שבא לכבות--אין שומעין לו, שכן שביתתו"עליהן.

ואל יבא אליה אל לחוץ ומן החוץ אל בית ואם בסוכה יהיה אל יוצא ממנה אל יוציא איש מן הבית אל יטול vacatאל ישא אישעליו סמנים לצאת ולביא >ולבוא< בשבת vacatפתח כלי טוח שבת

vacatבבית מושבת סלע ועפר

לאכול שובר אדם את החביתאיסור ההוצאה בשבת. כלי ואין נוקבין לעשות הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין

)שבתמגופה של חבית דברי ר' יהודה וחכמים מתירין כב' ג'(. מוקצה.

אל ימרא איש את עבדו ואת אמתו ואת vacatאל ישא האומן את היונק לצאת ולבוא בשבת ואם תפיל >תפול< אל בור vacat}אל{ אל יילד איש בהמה ביום השבת שוכרו >שכירו< בשבת

אל vacatלגוים בשבת אל ישבית >ישבות< איש במקום קרוב vacatואל פחת אל יקימה בשבת וכל נפש אדם אשר תפול אל }מים{ מקום מים vacatיחל איש את השבת על הון ובצע בשבת

אל יעל איש למזבח בשבת vacatאל יעלה איש בסולם וחבל וכלי ואל מקום

איסור הוצאת היונק הוגדר תקנת דרבנן

]כל הלולי[ נטעי הכר]ם[ כול עצי הפרי וכל עצי המ]אכל ל[הם ]יהיו[ כמשפטם ]באדמ[ת הקודשובארץ מגורים

נוהגת אלא בארץ; בארץ, תלויה כל מצוה שהיא אינה בין בחוצה לארץ, בארץ בין נוהגת בארץ, ושאינה תלויה

)קידושין, א', ט'( .חוץ מן הערלה והכלאים

)פאה ז, ד'(נותן לעניים בכדי הנפילהוכל הלקט עד סאה לבית הסאה

ועוללות הכרם עד עשרה גרגירים העוללת וכל הלקט עד סאה לבית הסאה והיא אשר זרעה איןבה תרומה ופרט אין בה ובעוללה עד עשרה גרגירים

)פאה ז', ד'(אזוהי עוללת

)סוטה א', א'(יבא איש אשה להאלותה הרואה אם יראה אשת ]רעהו אם[ אמרה אנוסה היתי

)נדרים עב' :(אל יניא איש שבועה אשר לא ]י[דענה הם )אם( להקים היא )גניזה(

י, הלכה טו: וגם אל ישא מהונם כל בעבור אשר לא יגדפו כי אם בעצת חבור ישראל )גניזה( "הגוזל את הגוי חייבבא קמא פרק מגזל ישראל ... מפני חילול לגוי. חמור גזלהגוי להחזיר

".השם אל ימכור איש בהמה ועוף טהורים לגוים בעבור אשר לא יזבחום ומגורנו ומגתו אל ימכול להם

בכל מאדו ואת עבדו ואת אמתו אל ימכור להם אשר באו עמו בבית אברהם )גיטין ד', המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ יצא בן חורין

ו'(לגוי )עבודה זרה א', ה'(אלו הדברים אשר אסור למכור

אשר רוהאר]ת משפט את כול מומיה יספר לו למה יביא עליו אשלאי[את בתו יתן איש ] ואםהאמ[ משג עור בדרך ר

במושג "משגה עיור".שימוש רחב

יתך לוא תונו איש את עמיתו ממכר או קנה מיד ]תמכור[ואשר אמר כי ] ] הוז פרו]ש [ vacעמ [ן ] [ת[ בכול אשר הוא יודע אשר ימצא

ניסיון של המוכר להסתיר מעיניפירוש רחב לכל )בבא מציעא ד', יא'(.הלקוח פגמים בסחורה.

כל דבר אשר ימעל איש בתורה וראה רעיהו והוא אחד אם דבר מות וידיעהו לעיניו בהוכיח למבקר והמבקר יכתבהו בידו עד עשותו עוד לפני אחד ושב והודיע למבקר אם ישוב וניתפש לפני אחד

(16שלם משפטו )גניזה ט'

( מיתה דין להרחקת והגבלות הכמנה"אזהרות שנאמר לגבי מסית(

64 מתוך 17עמוד

64 מתוך 18עמוד

מסורות קודמות ממגילות קומראן ובספרים החיצוניים, שנמצאות גם בספרות הפרושים: אף שהפרושים הראשונים העתיקו ושמרו על חלק נכבד ממגילת ברית דמשק להלכות שבת, ההלכות כיום, הנפסקות ע"י הפרושים החרדים אורתודוקסים, אפילו אם הם נגזרת של דיני שבת מהמגילה, אין זה מחייב שהם חלק מדיני שמירת השבת, כיוון שהם טועים במהות המלאכה. כגון: חיתוך נייר טואלט - שאין המטרה לחיתוך, פתיחת מטרייה – שאין המטרה לבנות אוהל, בורר

למאמין הפשוט לא היה את מקורותיהם שלבצלחת האוכל – שאין הכוונה להכין צבע או זרעים. הפרושים שאותם הם קראו והעתיקו מהם, או זכרו ושכתבו. הפרושים הרחיקו את ספרי הקודש מהעם לאחר וכינו אותם "חיצוניים" ואיימו שלא יהיה לקורא בהם חלק לעולם הבא. בכח האמת בספרים אלו להאיר על מסורות לפני מתן תורה שחקר ביקורת המקרא מעלה שאלות על חידושיו בתקופה ההיא. כמו כן בספרים אלו ניתן להבחין באופן הלימוד, הפסיקה, ההיררכיה ההנהגתית והתורנית, פרטי דינים ועוד, שהשתבשו בקלקול הדורות ביד הפרושים. המאמר מציג את תהליך גיבוש ההלכה ומקורותיה. מקורות מדרשי ההלכה נשאבו, מלבד התנ"ך, בעיקר מהמגילות. הרבה ממקורות מדרשי האגדה נלקחו ישירות מספר הישר, וחלקם מהמגילות. אף על פי כן ירקו הפרושיםוהציטוט, הוציאו את מגילות אלו מקאנון לבאר ממנה הם שתו. במקום להביא את מקור הידע קיללו ההלכה, לגיבוש מסורות אספו מהם הקודש לספרי להודות במקום מכך, גרוע התנ"ך. הפרושים את מי שיקרא במגילות, כדי להרחיק את העם מהם ומכותביהם )היתה אמנם גם סיבה מוצדקת לכך – בימים ההם נכתבו גם ספרים חיצוניים יוונים שסילפו את התורה והתיימרו להיות

כתבי קודש(.

לפי מקיצת הדוגמאות שלמהו היחס בין מסורת ראשוני הפרושים כתושב"ע לבין מגילות קומראן?: העתקת מסורות/מקבילות קודמות של ספרות הפרושים ממגילות קומראן, הרי שצומצם המסורת

, ביניהם: ספרים חיצונייםהייחודית של הפרושים. יתר על כן, העתקות רבות נלקחו מ

, צוואות23ספר וחזון ברוך, חוכמת שלמה, חזון עזרא החיצוני, קדמוניות המקרא, אדם וחווה193השבטים, יהודית )ניתן לקרוא אותם במהדורה של הוצאת אברהם כהנא שנת תרצ"ב )

2)24 .

חלק נכבד מהמסורת הפרושית הם מסורות קודש שהצליחו להישמר תקופה קשה בחורבןעם זאת, בית שני. יוצא אם כך, שנשאר מעט ממסורת ייחודית ומקורית של הפרושים – שאין עליה מחלוקות. והרי לפי גישת הרמב"ם בנוגע למחלוקות, על הלכות שיש עליהן מחלוקת - אינן "הלכה למשה

(. עוד אמר הרמב"ם, שהמתייחסים והמאמינים למדרשי אגדה כאמתהקדמה לסדר זרעים )25מסיני"לשמונה )הקדמה הפרושית הספרות את מבינה שאינה כת הם הרי מסיני(, למשה )וכהלכה

פרקים/משנה(.

חיצונייםלמרות שהפרושים אסרו את הקריאה ב והפירושיםספרים , שכאמור רבים מהמדרשים מהווה את הריכוז הגדול ביותר של מדרשי26' ספר הישר 'לקוחים מספרים אלו, אך יותר מכולם,

23 http://www.wikilivres.info/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%94#.D7.A4.D7.A8.D7.A7_.D7.90

היברובוקס 24 מאתר הוסרו לאחרונה http://www.hebrewbooks.org:"דעת" באתר מוצגים וחלקם

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hasfarim.htm . . בסדרת: אחרונות" "ידיעות הוציאה נוספות "באתר מהדורה wikilivres"

)בתחתית הדף(.PDFמופיעים בשני קובצי

בניגוד לאמרה ולכלל הפרושי: "25 ואף בניגוד לדעת הרמב"ם,. פנים לתורה70, וכן לעיקרון "אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם שזאת כיוון שלא שימשו די את רבותיהם.

אמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון: וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה" 26 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל וי ויהי בהכות אותם והיום נטה לערב, ויאמר יהושע לעיני כל העם: שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון " )יהושוע י'(; " על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים:

64 מתוך 18עמוד

64 מתוך 19עמוד

זה תאימות חלקית לספר ועל כמחצית מספר שמות. אמנם לספר הפרושים על ספר בראשית בו סתירות למקרא יש מנגד אך אבינו(, ואברהם חנוך חייהם של על )כגון ההרחבות היובלים עדיפות ישנה זאת, בכל טבעיים. על פלאים הגזמות בריבוי ומאופיין קומראן, ולמגילות ומנותקים מהקשרם, כפי שמפוזרים ולא כפזורים ישירות ממנו, לקריאה/לימוד מדרשי הפרושים

בגמרא או בליקוטי מדרשים אחרים.

המגילותג. צדוק-בעלי/כותבי מבית המעבר – ג' חלק לצדוקים:

פרו- למפלגות התחלקו הצדדים כאשר משפחות, בין גם נסוב ומפלגותתלמיותהמאבק , פרו-סלאוקיות. בפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל, מונה כהן גדול ע"י מנהיג נכרי ותמורת

)אחיו של חוניו( שהציע סכום כסף )שוחד( ליוונים, כדי לכהן במקום אחיו, וכיהן שנתיים,יאסוןשוחד: עד 175. אחריו, מ-בלגהבתמיכת בני טוביה ומשמרת ואלקימוס,159 כיהנו מנילאוס לפנה"ס,

כוהנים מושחתים שאינם מבני שבט לוי כלל )וקל וחומר שלא מבית צדוק(. יש הרואים בכך את הפירוש שבמגילת פשר חבקוק, שמספרת על כוהן רשע שבא להפריע לכוהן הצדק ועדתו ביום הכיפורים, שמועדו היה שנוי במחלוקת. מחבר "עליית משה" מתאר את מעלליה של המשפחה

אז יעמדו להם מלכים מושלים וכהני אל עליון יקראו והרשיעו לעשות בדומה לתיאורים במגילות: "27החשמונאיתו', א'.)עליית משה" בקדש הקודשים בכל אופן, על אף כיבוש והחזרת השליטה על בית המקדש, עבודת. (

אל ישלח איש למזבח עולה ומנחה"קורבנות המקדש לא היוותה בעיני בני צדוק כפרת עונות, ככתוב: ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות להרשותו לטמא את המזבח. כי כתוב 'זבח רשעים תועבה ותפילת צדקם כמנחת

וכל אשר הובאו בברית לבלתי בוא אל המקדש להאיר מזבחי חנם ויהיו(. "18-21'" )מגילת ברית דמשק, יא' רצון(. 11-14)מגילת ברית דמשק, ו' " מסגירי הדלת אשר אמר אל 'מי בכם יסגור דלתי ולא תאירו מזבחי חינם'

אותם הימים התחיל מרד החסידים החשמונאים, שתמכו: לספירה( המעבר מבני צדוק לצדוקים0) אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כהן גדול" בעיקר בכהונה צדוקית, כדוגמת המקור הפרושי:

זו מרובה " )בבלי ברכות כט'(שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נהיה צדוקי במלחמות. תקופה עצמאי, שפירוטן מיותר לעניינו במאמר תורני זה, והרוצה להרחיב יקרא תחילה בספרי המקבים.ובארגון צבאי

משמר יהויריב, פסלו. אף בתוך משפחת החשמונאיםלעניינינו התורני, רבות היו המחלוקות ושפיכות הדמים

לפניו ולאחריו לשמוע ה'עד יקם גוי אויביו. וישמע ה' בקול יהושע וידם השמש בחצי השמים ויעמד שלוש ושש עתים, וגם הירח עמד ולא אץ לבוא כיום תמים. ולא היה כיום ההואאת על שאול ועל יהונתן בנו:" )ספר הישר, עמ' שיב(; " בקול איש, כי נלחם ה' להם לישראל. וד את הקינה הז אמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר: ויקנן ד " )שמואלוי

"וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר" )יהושע י, יג(, מאי ]=מהו[ ספר הישר? אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: זה ספר:  תלמוד בבלי, עבודה זרה כה, א.ב' י'(. אברהם יצחק ויעקב )היינו: ספר בראשית, שמעשי אבות כתובים בו - רש"י(, שנקראו ישרים. שנאמר: "תמת נפשי מות ישרים" )במדבר כג, י( )בלעם מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמותן - רש"י - המשך הסוגיה במסכת עבודה זרה, שם: "כתיב ]=כתוב[ 'ויאמר ללמד בני יהודה קשת, הנה כתובה על ספר הישר" )שמואל ב, א, יח(, מאי ספר הישר? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר

הספר נפוץ בעם גם בימים אלו. הספר מפרט בהרחבה סיפורים על ספר בראשית וחצי הראשון של ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו: 'תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו' ". שמות. ובצמצום עד לספר שופטים. הספר משבח את חנוך בהרחבה, כאמור בניגוד לגישת הפרושים שניסו למחוק את מפעלו ללימוד תורה וחוקים בארץ, ולאחר מכן כמלאך וכותב בשמיים. עם זאת, הפרושים הרבו לקחת מספר זה סיפורים לתוך הספרות שלהם. בין סיפורים אלו יש תהייה ואי ידיעה האם הם סיפורי אמת מהתורה או אגדות בדויות, להלן מספר דוגמאות: יעקב מסתיר את דינה ביתו

שנים וציפורה מאכילה אותו. גובהו10בתיבה, לקראת המפגש עם עשו. משה שורף את שפתיו כי המלאך נתן לו פחם להחזיק. משה מלך כוש לצד מלכת כוש ואינו מתייחד איתה, רעואל כולא את משה פרסאות על ראשו כדי לזרוק על בני ישראל. הספר משויך בטעות לרב פרושי, רבינו תם, נכדו של רש"י.3עוג מלך הבשן שם אבן בגודל של פרעה הוא אמה וזקנו אמה,

אתה ה' בחרת בדוד למלך על ישראל ואתה "גם מחבר מזמורי שלמה מתאר את מעלליה של המשפחה החשמונאית בדומה לתיאורים במגילות: 27 נשבעת לו על זרעו עד עולם כי לא תכרת ממלכתו לפניך; ובעונותינו קמו עלינו חטאים ויתנפלו עלינו וידיחנו אשר לא הבטחת "למו המה לקחו בחזקה ולא קדשו שמך הנכבד; וישימו ]בראשם[ הוד מלכות בגבהם ויחריבו את כסא דוד בשאון תרועה

(, השביעי )הן מלשון שבועה והן כשבעת סממני הקטורת( בשושלת מהאדם הראשון, חי12*7 בגימטריה = 84 ))מזמורי שלמה כאשר יום ה' בשבוע - האחרון בשנה, אינו נמנה בחשבון(. 364 )+ רבע ריאלי מכסה פער ריטואלי מ-365כמניין שנות החמה –

ואתה צו את בני ישראל ושמרו את. "(2)חנוך א', עה', " וסדר העולם נשלם בשלש מאות וששים וארבעה מושבות העולם" לקץ שנה תמימה לימים שלוש. "(32)ספר היובלים ו', " השנים כמספר הזה שלש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה

יז, ד-ו.. )מקצת מעשי התורה(, ושלמה השנה שלוש מאות וששים וארבעה יום. )מגילת פשר בראשית(", מאות ששים וארבעהכהנה א תנז.(.

64 מתוך 19עמוד

64 מתוך 20עמוד

מעצם טיבם את הכהונה הגדולה שנטלו בני חשמונאי, משום שמהותה המקודשת של משרה זו, השייכת ( מחייבת התרחקות ממות מטמא ומשפיכות224למשמר ידעיה ולזכות שושלתית תורשתית )קדמוניות כ'

יתירה על קדושה וטוהרה על פי הסדר המקראי. ספר החשמונאים נכתב ותובעת הקפדה דמית אסורה, כאיגרת ארבעים שנה לאחר מועד המאורע שהוא מתאר. האיגרת נכתבה ונשלחה לכוהנים באפולו טיס – אלכסדריה. זהו ספר/איגרת המתאר היסטוריה, ובשונה מכל המגילות, אינינו כתב קודש )שלא נכנס לקאנוןב' א' )מקבים רטרוספקטיבית לגיטימציה ליצור ניסיון ביונית(, אלא הכנסיה בכתבי נשמר מקודש, אלא

בברית דמשק מתואר משבר קשה הפוקד את חברי הקבוצה עם מותו קעו-רלה(. צה-קעה, מקבים ב' ב'של מנהיגם. חלקים גדולים עזבו את הקבוצה וחזרו לי-ם. יתכן ואלו הרכיבו את כת הצדוקים.

צדוק לאחר שנטשו את המקדש בני : לאחרזיהוי כת הצדוקים שניסתה לשמר מסורות מכהונת . לפי מגילות קומראן,'צדוקים'תקופת כוהני בית צדוק, עלה זרם קרוב או ממשיך לכהונה זו, שכונו

וגינו את הקצובה השלטת. לפיכך, שגם לפי הפרושים ובית המקדש, הרי שהם נטשו את העם הקבוצה שלטת שהיתה בימי החשמונאים הם הצדוקים, אך נראה שאינם בני צדוק, אלא קבוצה אחרת, שאולי ניסתה להשתמש בשם המקודש לכוהנים )המודגש גם במגילות( – בית צדוק. בין

מספר הלכות דומות, אך לעומת מאות הלכות 21כותבי המגילות לצדוקים ישנם שלא דומות? ואצל קומראן הוא?ואפילו סותרות, כשהעיקרי מבינהם הוא לוח השנה שאצל הצדוקים הוא ירחי

תיאורים שבמגילות נגדשמש. אמנם, העדויות מציינות כי הצדוקים היו כוהנים, אך זאת ניתן לתרץ ב אנשי העוול", "איש בליעל", "עדת בוגדים סרי דרך", "כוהני הרשע", "ממשלת בני עוול", "גורל" יריביהם המכונים:

לפי הפרושים שמם נלקח מתלמיד של אנטיגנוס איש סוכו שהיה תלמיד של שמעון הצדיק ".חושךכי תיארוך חלק יהיה קשה, צדוק, בני לומר שהם ננסה צדוק(, אך אם חוניו מבית )כהן מבית

אינה סבירה שתצא בתקופתו לכזו כמות28מהמגילות קודם לתקופת אנטיגונוס, וכן לכמות המגילותיותר אובייקטיבית, כי הפרושים נטו לגנותם בכל עצומה. מעט ידוע עליהם עובדתית, ומעט עוד

שלהם נחרב29אזכוריהם על מנת להרחיק מהלכותיהם )אך לפחות מודים שבגלל שנאת החינם הבית(, אך עדיין עולה מדבריהם שדווקא הצדוקים הם אלא שהיו בסנהדרין ורובם היו כוהנים בכללשל המסורת על ביותר ומעניין צדוקים. היו גם החשמונאים שרוב כך בפרט, גדולים וכוהנים

", והנה באזכורדברים שבע"פ אין לכתובםהפרושים, לפיה בתקופה זו אסור היה לכתוב תורה שבע"פ: "קדום מאוד של הפרושים, צוין:

:הפרושים מודים שלצדוקים היתה מסורת כתובה קודמת מהפרושים, בספר ההלכה שלהם - גזירתא]ספר ההלכות הצדוקי[30בארבעה בתמוז עדא ]נשרף[ ספר גזירתא" ' מהדורת נעם, עמ'תענית, פרק ד" )

האבסורד כמובן הוא, שמכאן עולה שלצדוקים היתה מסורת בכתב, והפרושים היו מטיפים(. 4531

: כידוע השפעה עצומה היתה לדת הפרסית ולאמונותיה על היהדות, אלא שההשפעה היתה כמובן רק על הרובד כדוגמת266שלמה רובין, יהדות ויוונות , עמ' 28 הפרושים, הצדוקים הרציונאלים לא הושפעו חלילה מרעיונות כאלו )אלא שדמותם סולפה, שוב כמובן, בתלמוד ככופרים(. הצדוקים הם אלו שנשארו בירושלים

)עיר הצדק( והפרושים הם אלו ששבו מארץ פרס )פרסים-פרושים(.

" )יחזקאל(.ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות "29

הצדוקים גם הם לא שללו מסורות שבע"פ, שהרי ברור לאין לתורה שבכתב עמידה ללא: " (172מחקרו של ד"ר נ.עמינח בשדי חמד )תשרי חשון תשלט', עמ' 30מקודש כה במקום נהגו ולא במקדש בעבודתם הלכות לפרטי הפרושים לחבריהם נזקקו הצדוקים הכוהנים גם לה. שמחוצה הלכה ודקדוקי פרשנות באימפרוביזציות. עיקר המחלוקת היתה בגופי ההלכות עצמם. כוהניהם היו רגילים להורות מתוך הכתב, ומסורות שנצטברו אצלהם בדיני ממונות ונפשות העלום

"כולם בספר אחד שנקרא ספר גזירתא.

הסכוליון בכתב יד פארמה מפרש כך את המועד הזה: "מפני שכך כתוב ומונח להם לצדוקים ספר גזירות... יום שבטלוהו עשאוהו יום טוב", ואילו בכתב יד 31 אוקספורד: "שהיו ביתוסים כותבין הלכות בספר ואדם שואל ומראין לו בספר. אמרו להם חכמים: והלא כבר נאמר... 'על פי התורה אשר יורוך וגו'' )דברים יז יא(,

: הצדוקים גם הם לא שללו מסורות שבע"פ, שהרי ברור לאין172 ד"ר נ.עמינח בשדי חמד, תשרי חשון תשלט', עמ' (.206מלמד שאין כותבין בספר" )שם, עמ' לתורה שבכתב עמידה ללא פרשנות ודקדוקי הלכה שמחוצה לה. גם הכוהנים הצדוקים נזקקו לחבריהם הפרושים לפרטי הלכות בעבודתם במקדש ולא נהגו

, ומסורות שנצטברו אצלהם בדיניעיקר המחלוקת היתה בגופי ההלכות עצמם.. כהניהם היו רגילים להורות מתוך הכתבבמקום כה מקודש באימפרוביזציות.

64 מתוך 20עמוד

64 מתוך 21עמוד

דברים שבעל פה אין אתה רשאי לאומרן בכתב..ואי אתה כותב"להם על כך, כי ההלכה של הפרושים היתה: )גיטין ס'(. והנה, מספר דורות לאחר מכן, ועד עצם היום הזה, הגישה של הפרושים היא" הלכות

הפוכה ממה שהטיפו לצדוקים, ויותר מכך היא, שלמרות שטענו נגד מסורת שבכתב, היום הפרושים מייחסים לעצמם מסורת תושב"ע כתובה בספרות הפרושים הרחבה, וטוענים וקובלים על הקראים

עת נטשו בני צדוק הכוהנים את המקדש, עיקר המחלוקת נעמדה בין והצדוקים שאין להם מסורת.. זוגותההצדוקים לפרושים, תקופה זו אצל הפרושים היא תקופת

: בייתוס מוזכר ב??? ולכן כנראה, מעצםזיהוי כת הבייתוסים כמשפחת כוהנים במשמרת הכהונה היותם כוהנים בעלי מסורות הקרובות לפשט התורה ולמגילות קוראן ולבני צדוק, התנגדו לפרושים,

הם אינם כת שהתפתחה מתלמיד של אנטיגונוס, כטענת הפרושים, אלא משפחת כוהנים עתיקה.

חלק ד' – תקופת החשמונאים ושיבוש לוח השנה:ד. : אמנם האקדמיה מתמקדת בניתוח ההיסטוריהרקע על זיהוי דמויות בחשמונאים והידע ההיסטורי

של החשמונאים וכתוב במגילות קומראן, אך יצוין ויודגש, כי אלו הטפל שבמגילות, כי עיקרן הוא מסורת התורה ואופן שמירת חוקי הנצח, ולא אזכורים מסוימים על תקופה קצרה בהיסטוריה. יתרה מזו, הרי שרוב ההשערות הינן לא מבוססות, והידע ההיסטורי ממקורות נוספים הוא בלתי נאמן,

בראשן מיוספיוס פלביוס.

: מגילות הפשרים על החשמונאים

כותבי המגילות ראו בנבואות של הנביאים באחרונים בתנ"ך, אפשרות לפרשם באופן אקטואלי, כנראה מלבד הפשט של כוונת הנבואה בזמנה או לעתיד בזמנו. מעניין שישנו סופר פרושי בימינו:

ד"ר משה כ"ץ )מעניין שולשת משפחתו: )כוהן צדק(.

(, שכתב ספר בסגנון דומה: "כצאת השמש" על נבואה והתגשמותה "עד אין קץ".

השלוש פרטים החשובים מספרי המכבים הם: כתבו לכוהנים שבמצרים )כנראה לבני צדוק(, איןאזכור לתושב"ע, אין אזכור נס פח השמן ומצוות הדלקת חנוכייה )מצוין במגילת אנטיוכוס(.

מגילת הפשר החשובה ביותר לזיהוי התקופה, :שמעון בן שטח( לפה"ס – הקושי בדמותו של 70)- , כיוון שהיא היחידה שמוזכרים בה דמויות היסטוריות בשמם,4QPNah, )4היא פשר נחום )מערה

מלך יוון אשר בקשדימטריוספשרו על למשל, בפשר נחום כתוב: "דמויות המוכרות לנו ממקורות אחרים. " )השמות עד עמוד מושלי כתייםמלכי יוון מאנתיוכוסלבוא ירושלים בעצת דורשי החלקות, ולא בא כי לוא נתנה אל ביד

סומנו על ידי בקו תחתון(. כלומר, דמטירוס המלך הסלווקי לא הצליח להכניס לירושלים למרות הנסיון לעזרה של דורשי החלקות כי האל לא יתן לירושלים ליפול, לא בידי אנטיוכוס ואף לא בידי אף אחד כולל הכיתים לעתיד לבוא )כנראה הרומאים(. לפי מסורת הפרושים במשנה )סנהדרין ו:ד(,

נשים באשקלון ביום אחד )למרות שאסור לפי משנתם לשפוט דיני נפשות80שמעון בן שטח תלה 800ביום אחד(, בטוענה שהן היו מכשפות. ביחס של מידה כנגד מידה כפול עשרה, המלך ינאי תלה

פרושים. במגילת תענית נאמר כי טו אלול הוא מימי השמחה: "שמעון בן שטח תלה שמונים נשים

"מאחר והכל מסכימים כי:(28התייחסותו של יוספיוס פלאוויוס נגד אפיון )א' ו' מעניינתממונות ונפשות העלום כולם בספר אחד שנקרא ספר גזירתא. המצרים והבבלים דאגו מימים ימימה לכתוב את קורותיהם, ]משימה[ שהוטלה אצל הראשונים על הכוהנים האמונים בחכמה זאת.. מבין העמים שבאו במגע עם היוונים הרבו הפיניקים לעסוק בכתיבה.. אך לא כך הדבר ביחס לאבותינו הקדמונים, כי הם הוכיחו במעשים את דאגתם לכתיבה לא פחות, והייתי אומר אף הרבה יותר מאלה הנזכרים לעיל, מה גם שהם הטילו את המשימה על הכוהנים הגדולים והנביאים, עד עצם ימינו אלה נשמרים כתביהם

בדייקנות מרובה, ואני חייב להעז לומר כי כך גם ישמרו בעתיד." 64 מתוך 21עמוד

64 מתוך 22עמוד

וכל וכי חיבות הריגה ותליה היו? אלא שהייתה השעה צריכה, לכך כדי שילמדו ממנו באשקלון. וייראו". קרובי הנשים רצו לנקום בו, והעידו על בנו של שמעון בן שטח שהרג את ישראל ישמעו הנפש. כשגמר דינו למיתה ויצא ליהרג התחרטו והודו שהעידו עדות שקר. רצה אביו להחזיר דינו,)ירושלמי ידך, עשה אותי כאסקופה הנדרסת לו בנו: אבא, אם ביקשת להביא תשועה על אמר

סנהדרין ו:ג, ועיין רש"י סנהדרין מד:ב(.

הפרושים בגדו בממלכת עם ישראל וכרתו ברית עם הגויים נגד ינאי, ובדומה עושים זאתהפרושים כיום, כת הסאטמרים.

איקיירוס בן דימיטריוס קטע זה מאפשר תיארוך יחסית מדויק לימי דימטריוס השלישי מלך סוריה הפרושים שברחו לסוריה נרדפו שם, חלק גדול מהם נהרגו אצל כלקיס,)בהנחה שזה השלישי(.

ושארית הפליטה מצאו מקום בבית זבדאי. המאורע הזה נזכר במגלת תענית )סי' ל"ג(: "בשבעה עשר ביה )באדר( קמו עממיא על פליטת ספריא במדינת בליקוס )צ"ל כלקיס( ובית זבדאי והיה

פורקן לבית ישראל" )עי' ירוש' תענית פ"ב י"ג(.

בן שטח בימי שמעון לירושלים עלו נזירים שלוש מאות כי הירושלמי מסופר באגדות התלמוד להקריב קרבנות, ולא היה ידם משגת לקנות את הקרבנות. בקש שמעון מינאי לתת להם חצי משלו, וחצי שני יתן הוא. נתן ינאי קרבנות לחצי )מאה וחמשים(, ואילו לחצי השני מצא שמעון בן שטח פתחינאי כי לא נתן משלו כלום. יתכן חרטה והתיר נזירותם. הוציאו האנשים דיבה על בן שטח לפני וכינו אותו: כוהן הרשע, דורש זו של שמעון בן שטח, גם כותבי המגילות יצאו נגדו, ומהתנהגותו

החלקות, איש הכזב וכו'.

מסופר על קיום קללת יהושע למלך שבנה את העיר יריחו.? בפשר ( לפה"ס - יוחנן הורקנוס:110)- בפשר לא מוזכר שם, אלא איש הבליעל. ההנחה שאיש הבליל הנו יוחנן הורקנוס, כיוון שהוא בנה את יריחו ואכן שני בניו מתו במוות לא טבעי. זה היה הוכחה בדבר אי היותו של יוחנן כשליט אידיאלי

למרות תיאורי יוספוס.

4Q448מוזכר במגילת ( לפה"ס: אלכסנדר ינאי הצדוקי – המלך יונתן מבורך ע"י בעלי המגילות:90)- ", בה פונה המחבר לאל ומבקש שישמור על יונתן המלך ועל ישראל, ולאחר מכןתפילה לשלום יונתןב"

והנה, אכן נמצאו יונתן בשעת מלחמה. השתנה התפילה מבקשה להודיה על שהושיע האל את שנאת הפרושים לינאי הצדוקי גברה " ביונית.יהונתן המלךהמטבעות שהטביע ינאי-יונתן, בהם חרת "

עד שהעדיפו את ממשלת האויב על פני ינאי, ורצו לכרות ברית עם מלך סוריה דימיטריוס השלישי בן דימיטריוס איקיירוס להלחם נגד מלכם ינאי. אחרי שהצליח דימיטריוס להכות את חיל יהודה אצלוהכריחו את נפשו אל הר אפרים, חזרו חיל הפרושים שעזרו לדימיטריוס על נמלט וינאי שכם, ושמו אחד צדוקי בעצת אכזרית, נקמה בפרושים נקם ינאי יהודה. ארץ לשוב מעל דימיטריוס

דיוניניס, וצווה לצלוב שמונה מאות פרושים לעיני נשיו ופילגשיו והוא הטיב את לבו עמהן.

, נשלחה לכהן הרשע שנשאר בירושלים בזמן שכותבי המגילותMMTמגילת "מקצת מעשי התורה" )) עברו לקומראן. במגילת "מקצת מעשי התורה" יש מספר הלכות כגון לא לאכול מדגן נוכרי, לא להשתמש בכלי נחושת אשר מקבלים טומאה, הלכות טומאה וטהרה מחמירות במיוחד, במיוחדוכדומה. חלק לירושלים דברים מעור להביא איסור יום, כל לטבול אדומה, הצורך הלכות פרה

.מההלכות נועדו על מנת ליצור הבדלות והעלאת חשיבות של המקדש

מקור מיוספיוסמקור מהפרושיםמקור מהמגילותיוחנן הורקנוס, כיוון שהוא בנה את יריחו מסופר על קיום קללת יהושע למלך שבנה את העיר יריחו.? בפשר ההנחה שאיש הבליל הנו

ואכן שני בניו מתו במוות לא טבעי. זה היה הוכחה בדבר אי היותו של

64 מתוך 22עמוד

64 מתוך 23עמוד

יוחנן כשליט אידיאלי למרות תיאורי יוספוס.בפשר לא מוזכר שם, אלא איש הבליעל.

פשרו על דימטריוס מלך יוון אשר בקש לבוא ירושליםפשר נחום: "יוון מלכי ביד אל נתנה לוא כי בא ולא החלקות, דורשי בעצת

".מאנתיוכוס עד עמוד מושלי כתיים

עלו נזירים מאות שלוש כי מסופר הירושלמי התלמוד באגדות לירושלים בימי שמעון בן שטח להקריב קרבנות, ולא היה ידם משגת לקנות את הקרבנות. בקש שמעון מינאי לתת להם חצי משלו, וחצי שני יתן הוא. נתן ינאי קרבנות לחצי )מאה וחמשים(, ואילו לחצי השניהוציאו האנשים והתיר נזירותם. מצא שמעון בן שטח פתח חרטה דיבה על בן שטח לפני ינאי כי לא נתן משלו כלום. יתכן ומהתנהגותו זו של שמעון בן שטח, גם כותבי המגילות יצאו נגדו, וכינו אותו: כוהן

שנאת הפרושים לינאי הצדוקי הרשע, דורש החלקות, איש הכזב וכו'. גברה עד שהעדיפו את ממשלת האויב על פני ינאי, ורצו לכרות ברית עם מלך סוריה דימיטריוס השלישי בן דימיטריוס איקיירוס להלחם נגד מלכם ינאי. אחרי שהצליח דימיטריוס להכות את חיל יהודה אצל שכם, וינאי נמלט על נפשו אל הר אפרים, חזרו חיל הפרושים שעזרו לדימיטריוס והכריחו את דימיטריוס לשוב מעל ארץ יהודה. ינאי נקם בפרושים נקמה אכזרית, בעצת צדוקי אחד ושמו דיוניניס, וצווה לצלוב

שמונה מאות פרושים לעיני נשיו ופילגשיו והוא הטיב את לבו עמהן.

דמטירוס המלך הסלווקי לא הצליח להכניס לירושלים למרות הנסיון לעזרה של דורשי החלקות כי האל לא יתן לירושלים ליפול, לא בידי אנטיוכוס ואף לא בידי אף אחד כולל הכיתים לעתיד לבוא )כנראהדימטריוס לימי מדויק יחסית תיארוך מאפשר זה קטע הרומים(.

השלישי מלך סוריה בן דימיטריוס איקיירוס )בהנחה שזה השלישי(

: פשרו על כפיר החרון ,, ויעש נקמה באנשי החלקות אשר5-7שורה יתלה אנשים חיים .

יוספוס מספר על מרד של העם של ינאי בו, ומלחמה של אותו עם באלכסנדר ינאי, ינאי נלחם בסלווקים בנבטים וגם בעמו שלו, שחברו

ולהדיח אותו משלטונו,3יחד עם דימטריוס ה ינאי כדי לחסל את לפנה"ס,89-88המלחמה הייתה קשה ובסוף ינאי מכריע בין השנים

800 גלו ו8,000 מאויביו )יהודים?(, 50,000ובמערכה הזאת הרג ינאי הוא צלב )תלה?( וזה נחשב כמעשה חמור מאוד.

לפי מגילת אפוקריפון של ירמיה, אין הגלות נמשכת שבעים שנה לפנה"ס( תום תקופת הגלות:96)-ולכן, החישוב החל משנת הגלות.)בדומה לפירושו של דניאל(, אלא ארבע מאות ותשעים שנים

(, תום הגלות422(, ואם לפי הלוח של הפרושים )-96( תום הגלות הוא: )-586המקובלת במחקר )- לספירה. 68הוא:

שנה, וחמישים כמאה שהחזיקה ליהודים מדינית עצמאות תקופת שסימן החנוכה, לחג מעבר עם נגנזה ביותר וכנראה המסורת החשובה ביהדות העצימו, זרמים בין זו המחלוקות בתקופה

ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי ולא": לוח הזמנים המקודשהמגילות, היא והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו( ולכן ישחיתו )נה( דעתם.

את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. )נז( וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. )נח( לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. )נט( כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. )ס( ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת

את ישראל, כפה כבכלאנטיוכוס עת כבש)פתיחת ספר היובלים(.  ".32ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשרישי עליונין, יבלא; ויסבר,האימפריה שלו את לוח החודש והשנה הירחי: " ומלין, לצד עליא )עלאה( ימלל, ולקדן עד ופלג נין ועד ן עד-עד בידה, ן ויתיהבו ודת, זמנין , מהסיבות של אחידות גביית מיסים" )דניאל ז'(להשניה

לחודש ירחי, ומשהלוח הירחי היה נהוג בתרבות יון,25במולד הירח, יום הולדתו שצריך לחגוג כל הפוך מהמדרש הפרושי שמספר כי ההגויים הולכים לפי.דיוס )חודש תשרי( הוא ראש השנהכאשר

(.מקורהשמש וישראל לפי הירח )

שינוי סדר הזמנים:

לפי מסורת חז"למסורת בית צדוקנושא

מקור/ עם

שנהג בלוחקודם

( ז'ובר החטיבה1953,7החוקרת שספרי מצאה ) הכוהנית,: יחזקאל, חגי, מלאכי, עזרא, נחמיה ודבריעד השמש שנת בלוח במובלע מחזיקים הימים,

לפה"ס.167לרדיפות אנטיוכוס הרביעי בשנת

יב, דף סנהדרין במסכת רמוז ב- הסלווקים 167שבתקופת

השנה לוח את אימצו לפנה"ס, של העמים הבבלייםהירחי. דרכם

הקדמונים לחפש את "סוד" עיבורהאיסור: חל כך ועל לא"הירח,

איני יודע את הקשר לכך, אך מנהג הקראים להוציא את הורידים לאחר השחיטה, כדי שלא ישאר דם בבשר.3264 מתוך 23עמוד

64 מתוך 24עמוד

א תעוננו ו ו לתנח ."ש חובת הדיוק

במועדים

".לא תנחשו ולא תעוננו"

במועדם" אתם, אשר-תקראו קדש, מקראי ה', מועדי "אלה )ויקרא כג'(.

נבט שהזיז את מועדי בן ירבעם התנ"ך מגנה את החגים.

תקרי "אל המדרש: לפי ההלכה אותם במועדם, אלא אתם, אתם

אף אם שוגגים, אף אם מזידים".

במסכת ראש השנה מספרת על :רבי עקיבא שעיבר שנים רצופות

זו" אחר זו שנים עיבר עקיבא "רבי )סנהדרין יב'(

בזמנן" ובין שלא בזמנן ." )משנהבין ראש השנה ב' ט', בבלי כה'(.

מחזוריו ת

מתמטי ת

ומעגליתריטואלי

ת

המחושב והמועדים השבתות לוח השמש, לוח בן מראש מפורט364והקבוע זה לוח הימים.

ובסיפור עב-פב', פרקים א', חנוך בספר בהרחבה ו', בנוסח המגילות של המבול בספר היובלים פרק

המבול מעשיQ2524סיפור מקצת מגילת בראש , התורה, ושימושו הריטואלי מתואר במגילת המקדשהשבת עולת בשירות המשמרות, במגילת ומודגם

ובמגילת המזמורים.

קיימת מתמטיזציה של היקום וגילוייה במחזורי הטבעומבוסס על חישוב הקובע נצחי היא ממקור אלוהי עדות לפי אחרית, עד מראשית הזמן חלוקת את

" שמימית: ותבנית קבוע בחישוב ויסבר,מלאכית, : מספרלוח השמשיקבועה ל" )דניאל ז'(, להשניה זמנין ודת

ימי המחזור השמשי למספר התקופות )ארבע עונות(, למספר השבתות, למספר ימי השנה, למספר שעותההיכלות, למספר המשמרות, למחזורי היממה, למחזור המלאכים, וגדודי המרכבה פני למספר

"הכול חקוק לפניכה בחרת זכרון לכול קצי נצח ותקופותהדרור: מועדיהם בכל עולם ימי שני נעדרומספר ולא נסתרו ולוא

(.מגילת ההודיות)מלפניכה"

הוא הירחי ללוח הסמכות מקור משתנה אנושית הכרעה לפי הכרזה, תצפית, על המבוססת לבנה וקידוש שם מתן הכרעה, חודש, מידי מחדש הנקבעת בהנחה או בביטול לוחות השמיים

הקבועות.

המחזור על מחלוקת יש בגמרא של השנים כדי לחזור למעגל עםהיום, עד ולכן השמשית, השנה בלוח העברי שחל בישראל, חלים

שונים:2 ירחיים עבריים לוחות של לוח מחזורי הוא 19הראשון

הידוע העברי הלוח והוא שנה יותר שהוא השני, החגים. שעליו

שנים28מדויק, קובע מחזור של ולפיו חוגגים את ברכת החמה.

אורךהשנה

)בן33 365 ימים )שמשית(: אמנם בתנ"ך המסורה אשר( אין שום ציון מפורש כמה ימים יש בשנה, אך

, במספר365רמוזה שנה תמימה – בספר בראשית לדור השביעי ירד, של )בנו חנוך של חיו שנות

בגימטרייה = 84הצדיקים נשלם: "(12*7 וסדר העולם )חנוך א', עה',"בשלש מאות וששים וארבעה מושבות העולם

מהתקופות2 השמש לוח את לחשב ואפשר ,) . בספר בראשית שבמגילותמבולהמצוינות בסיפור ה

קומראן )נוסח שונה מנוסח המסורה( מופיע בתיאור בריאת השמש )היום הרביעי(, המציין את ימי השנה

משתנה:

אם לפי אם שנה לא מעוברת –12*29.5=354

– מעוברת כן שנה אם לפי אם 13*29.5=383

הפרושים מסורת של בחומש נלקח המסורה )נוסח

המופיעמהקראים( התאריך , ריאלי מכסה פער ריטואלי - יום ה' בשבוע האחרון בשנה, אינו נמנה בחשבון(365.25 = 1.25 כאשר + 364) 33

64 מתוך 24עמוד

64 מתוך 25עמוד

ואת ההדגשה לשמור את מספר ימים אלו. במגילות ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים"קומראן נוספות:

"כמספר הזה שלש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה לקץ שנה תמימה לימים שלוש מאות ששים; "(32)ספר היובלים ו',

בראשית(", וארבעה פשר ")מגילת מאות; שלוש השנה ושלמה .)מקצת מעשי התורה(" וששים וארבעה יום

יותר ימים בעשרה ארוך בתורה ( ההסבר17/2-27/2מהשנה .)

תקופת אותה שנשארה לכך, , כנראה354+10 = 364המבול –

כדי לא לשנות את הדיוק האלוהיהותאמו התאריכים אך שבה,

( ירחית במקום354לשנה ) .(364שמשית )

אזכור נוסף של מניין ימות החמה)לפי הפרושים במקורות המופיע מסורת רבי אליעזר( נמצא בכמות

לב' )ברכות מזלותהכוכבים י''ב :) בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי

ועל כל חיל וחיל בראתי חילשלשיםלו ולגיון לגיון כל ועל לגיון שלשים לו בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא

שלשועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו וחמשה וששים רבואמאות אלפי

החמה ימות כנגד המשנה". כוכבים הקטרת בעניין הפרושים של קטורת הכוהנים. כיוון שהפרושים אספו מסורות של מגילות כוהנים )למעט ובמובהק למשנה של ראשכריתות המשנה ביניהם השנה(, של הקטורת המצויה גם בסידורי תפילה )לאחר פרשת הקורבנות(:

" (כריתות ו(.שס"ה כנגד ימות החמה"לדבריהם נוסף מובהק סימן שהיממה במקדש מתחילה בבוקרנמנה והלילה השמש זריחת עם מציינת זו, משנה היום. אחרי שמשית הינה השנה כי בברור

ימים.364ואורכה

יום 90 חלוקת השנה לעונות בנות עונות4 יום + בימיחג-מעבר) תמיד המתחילות פגע(, או דגל

תמיד –והמסתיימות המאורות( בריאת )יום רביעי ג' הנזכרים: ביום המבול תאריכי היובלים בספר

,1/7, 1/10, 1/1מציינים את תחילת רבעי השנה – דגלי, 1/4 השמש: ימי תכונות אלו עונות ולמועדי

ו-1חודש השמש נמצאת מעל קו המשווה )היום7 חודש דגל יום בזמנם(, שווים היום4והלילה הינו

וימי יום מיוחד לתחילת עונה אין השוויון.

64 מתוך 25עמוד

64 מתוך 26עמוד

חודש דגל יום בשנה, הקצר10הארוך היום הינו בשנה.

קביעת ואורך

החודש

,17/7 עד 17/2בין התאריכים המצוינים :שלושים יום )יום. ימים אלו תואמים ללוח שנה150כתוב שחלפו

ולא לירחי5 * 30שמשי שהם = . מהכניסה לתיבת( עברה מהתיבה והיציאה המים התייבשות עד נוח

ימים )המתחלק ב-364תקופה של ( לפי מסורות7 התנ"ך של הגעזי, השבעים והנוצרי.

לא : ")יא'(, מרומז בספר במדבר שלושים לחודשיומים; ולא חמשה ימים, ולא עשרה ימים, ן, ולא תאכלו יום אחד

יום מתחלפים30בכל ". עד חדש ימים   ולא, עשרים יום. ב- כוכבים קרויים17קבוצת )הם הרקיע מעלות

בכל ומתחלפים בימינו לחודש21ה"מזלות" והעיקרון השמימי חל גם בזה: " .גריגוריאנילועזי- כי"

12 ימים בחודש * 30 = 364 )מלאכי ג'(." אני ה' לא שניתי ימי "דגלים/ימי פגועים".4חודשים +

או 29או נתון30 היה יום. למחלוקת וידע של 'סוד' העיבור.

ע"י בית דין)מולד הלבנה(עיבור רבני בתצפית ירח, או מעדות של

מנהג עדים, ואז הפצת הדין ע"י 2ראש להכרזת המשואות הדלקת

.חודש ירחי

ע" המקדש של תמונות מספר שבת מחללים אריאל: הרב קיום בגלל חודש, קידוש בשביל הפשט של הפסוק 'במועדם', ורבימהעדות למנוע ניסה עקיבא לעלות לירושלים להעיד בשבתות.את דרש שהוא הסיבה זו אולי יש אם גם אופן, בכל הפסוק. חשיבות הרי הפסוק, של פשט חזקה להיות אמורה השבת שיחדו הבייתוסים ממועדים. החודש קידוש עדי של והטעו אכן אם ב'(. כב', השנה )ראש החידוש קידוש אופן מהו הטעו, הבייתוסים? דעת/מסורת לפי היה חשד שהכהן יקיים את מצוות הקטורת כצדוקי, ולכן בכו )יומא א'

ח'(.

שבתות52בכל שנה שבתות ימי נוסיף להם את : כאשר ימים טובים בשנה.70 = נגיע ל- 18חגי ישראל -

שירות עולת השבת:13 היו מתפללים תפילות שבת )מגילות קומראן – בני צדוק, ראה אותן בדף

פרקים כמניין השבתות13נפרד( שהיו מסודרות ב- עונה בכל חוזרים היו פרקים אותן עונה. 4בכל

=4 שבתות בכל עונה * 13פעמים בשנה השמשית ) בשנה(.52

משמרות24 )דברי הימים כד'(:לוח משמרות הכוהנים ימים. אם נחלק זאת2,184 שבועות = 13 ימים * 7*

את 24ל- נקבל הכהונה משמרות הימים9134 שבה אותם 13שבעונה שבתות. ימים2,184

34

64 מתוך 26עמוד

64 מתוך 27עמוד

.2,184 = 6 * 364 שנים עד השמיטה: 6ממלאים ב- משמרות4 משמרות משרתות פעמיים בשנה + 20

פעמים בשנה = 3משרתות = סה"כ ב-24 שנים6 * 24 משמרות לכל משמרת 13שהם 13 = 52 * 6

= 2,184* * 4ובחלוקה לעונות וכשנחלק8,736 : 8,736לשבעה ימים בשבוע 7 = מגילות. 1,248

לוח כל24אחדות מפרטות את לפי הכהונה משמרות שבועות השנה, את מזמורי תהילים כמספר ימות החמה, את שירות עולות השבת לפי תאריכים קבועים החוזרים

כל שנה.פרקי תהילים364 הסדר של פרקי תהילים לפי :

,35נוסח המסורה הוא לפי מילת המפתח של הפרק ואילו במגילות קומראן הוא לפי תוכן. )במקור( הם

ל-364 ומתחלקים 6+ )עונתיים( ברבעיים שנים ומועדים קומראןתוספות לימים טובים )מלבד מגילות

364. 13-15, דה"ב ח 8-10, בן סירא מז 30-31ראה דה"א כג +52 + שבתות מוסף, 30 קרבן חודש, 12 ראשי ימי18

כגון סדרת פרקים המתחילה ב"שיר למעלות", "הללויה", "מזמור לדוד".3564 מתוך 27עמוד

64 מתוך 28עמוד

מועדים – ויקרא כג' – הקרבת אישה לה'(.

ה-פסחפסח שנה( )בכל ד' ביום קבוע ד'14/1, יום שהוא בריאת יום – בשנה הראשון היום לאחר )שבועות

7 המאורות( )לדעת הפרושים, פסח לא יחול בימי בד"ו(..21/1ימי חג המצות נגמרים ביום ד' -

יחול לא פסח הפרושים, לדעת בימי בד"ו.

שבועות

א'4כוללות בימי תמיד הנופלים ביכורים מועדי חג של מסכת לפרושים )אין השבת. ממחרת השבועות, בניגוד לכל השאר, ושונה מהותו ל"עצרת".והקללה לכל בו את הברכה נהגו לקרוא צדוק בני העם – כטקס ושבועה לה' – חידוש הברית של הר

ב- ראשון ביום יחול לעולם השבועות חג 15סיני. לחודש השלישי, שבע שבתות אחרי העומר המובא

ה ראשון ביום בניסן 26למקדש בחודש  בכ"ו שבתות ביניהם : 7הראשון.( במרחק מועד השעורים

3/5מועד התירוש , 15/3, מועד הדגן-ביכורי קציר חיטים 26/1.22/6מועד היצהר ו

: יום הנף העומר הוא יום א' שלאחרהשבועותמועד חג קרי א'25/1השבת הראשונה שאחרי החג, מיום .

סופרים חמישים יום לחג השבועות ומגיעים לאמצע . זהו גם המועד של ב"כסה15/3החודש השלישי –

חגינו" הדרן36ליום במלוא נבראו שהמאורות לפי , ביום ד' לבריאה )- ירח מלא(. לפיכך, חודשיים וחצי

יום, מגיעים לאמצע חודש75לאחר תחילת השנה – ( הוא מכוסה הירח בו חג השבועות, –29.5*2.5.)

חילוני באופן נשמרת החקלאי, החג של מסורת ביכוריהם את מציגים הציונים, בקיבוצים במנהג

, שהינו חג37שבועותותבואת פרי אדמת ארץ ישראל. היה שבועה – בימי המקרא )אופן שמירת החג של שבועה

ויקבצושורש השם לצד שבוע ימים( וחידוש ברית התורה: "ם, בחדש השלשי, לשנת חמש-עשרה, למלכות ירושל

בקר  ויזבחו לה' ביום ההוא, מן-השלל הביאו:  אסא.אלפים. שבעת וצאן מאות, בברית--  שבע ויבאו

לחג זכאי בן יוחנן רבי תקנת השבועות – עצרת.

= קשירתkasû = עטרת הירח ומקורו כנראה ב Kasiu 'כסה' הינו יום מילוי הירח כפי שלמדנו מהפיניקית וגם מהאכדית שם 36 )העטרה(, ראה לאחרונה במילונו של קהלר באומגרטנר. לדעת חוקרים, חופף הלוח שבתורה, ובייחוד הלוח שבתורת כוהנים, את

. [. ה. קזל אף הציעA. Jaubert, VT 3 (1953). 250 ff; VT 7 (1957), 35 ffהלוח שבס' היובלים וזה של כת מדבר יהודה ]ראה למשל .H. Cazelles, Biblica 43 (1962) p. 206לראות בכסה וחדש שבמזמור פא מושגים מקבילים, המציינים שניהם את יום מילוי הירח )

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13046 ראה מאמר של פרופ' משה ויינפלד: 3764 מתוך 28עמוד

64 מתוך 29עמוד

אבותיהם: אלהי את-ה' בכל-לבבם, לדרוש, אלהי-ישראל,  ובכל-נפשם. לה' אשר לא-ידרש וכל

ועד-אשה. למאיש, ועד-גדול,   יומת--למן-קטן, ובתרועה--ובחצצרות, גדול, בקול לה', וישבעו,

כי  ובשופרות. על-השבועה, כל-יהודה וישמחו בכל-לבבם נשבעו, ובכל-רצונם בקשהו, וימצא להם;

מסביב להם, ה' בדומה .וינח ,)? הימים )דברי " חורב בהר לברית פסח, מלאחר מצרים ליציאת ולשבועה בהר הברכה, תתחיל ספירתו ביום א' לאחר

ביום ד', הרי14/1ב-חג הפסח: מאחר שפסח התחיל יום50 ומכאן סופרים 21/1שיום השבת הראשון אחריו יחול ב-

- אמצע חודש כשאר15/3להגיע ליום החג של שבועות, שהינו 3הרגלים )החגים(. ועוד מדהים, שמחג שבועות זה ישנן עוד

ספירות של חגי קציר ואסיף )תירוש ויצהר(. גם יחזקאל הנביא הכוהן ראה את המרכבה ביום זה. לפי רבן יוחנן הפרושי, חג

.38השבועות הוא יום עצרת שיחול תמיד בתאריך ו' בסיווןחג נמצא הפסח, חג ישעיהו בספר שנמצא כמו ממגילות השבועות חג אולי כך בנחמיה, סוכות

קומראן יתגלה ויתקיים לפי מגילות קומראן בקרוב.

ההשערה למסורת הפרושים שהתקבעה כ'הלכה למשה מסיני': קבוצת הפרושים התרקמה תוך שהעם סולד מן הכהונה החדשה המושחתת. חשוב להבין כי בין 38

ספריית הקודש ועבודת בית המקדש הטהורה עד לכתיבת ההלכות של הפרושים חלפו כשלוש מאות שנה. תקופה זו אפשרה לדורות חכמי הפרושים, התנאים,

להאמין כי בידם מסורות קדומות מאז משה רבינו. כאשר לא היה בידם מסורות כאלו מבית אבא, נקטו בשיטות מדרש כדי לקבע מסורות לשימור מנהגים אחידים

י--לא ידעו, את משפט יהוה. בעם ישראל: איכה תאמרו חכמים אנחנו, ח  גם-חסידה בשמים, ידעה מועדיה, ותר וסוס )וסיס( ועגור, שמרו את-עת באנה; ועמ)ירמיהו ח'(. הבשו חכמים, חתו וילכדו; הנה בדבר-יהוה מאסו, וחכמת מה להם. ט  ותורת יהוה אתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר ספרים.

64 מתוך 29עמוד

64 מתוך 30עמוד

ראשהשנה

בספר שמות מצוין "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". אין לפרושים הסבר כיצד העבירו את ראש השנה לא' בתשרי – החודש

)משנה ראש השנה ד' א'(. השביעי

לתשרי מניסן השנה ראש :העברת העתקה( )ואולי התאמה ישנה את שפותח הסלובקי מהלוח דיוס חודש הוא בסתיו, השנה הרומי הלוח לתשרי. המקביל קיסר יוליוס שהנהיג החדש

אמנם45)משנת היה לפנה"ס( לוח שמשי עתיק, אך זה התקבל לאחר שהחשמונאים קיבלו עליהם

את חוקי היוונים.

הוא השנה שראש סוברים הפרושים והרי הראשון, האדם נברא בו המועד אד"ו שללא קבעה הפרושית ההלכה

ראש )חודש(, אזי נשאר סתירה.

64 מתוך 30עמוד

64 מתוך 31עמוד

יום:כיפור

ביום שיפול אפשרות )ואין שישי ביום תמיד חל ישכחו ולא"(. פתיחה לספר היובלים: 39בשבת לחללו

ולפי הגויים לפי תעתועיהם ילכו במועדי ולא מועדי הברית, את והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את )נה( דעתם.

הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו( ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. )נז( וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. )נח( לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. )נט( כי אחרי מותך ישחיתו בניךיום ושישים יום מאות שלוש רק בשנה יספרו למען את הדבר, וארבעה ימים. )ס( ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד,

)פתיחת ספר היובלים(. "ואכלו תמיד את הדם בבשר.

זה ואז – בשבת שיחול אפשר חילול שבת, שכן אסור להתענותבני )לדעת לצום ואסור בשבת

צדוק וגם הפרושים(.

שהעיד מי שהיה יבנה, בישיבת ויכוח שהוא ראה את הירח ולמחרת אף אחד לא ראה את הירח, רבן גמליאל קיבל אתעל התאריך את לקבל וחייב עדותו, אליו לבוא יהושע ר' את וחייב כולם, ביוה"כ שלו כיון שהוא טען שלא צריך 2לקבל את העדות. מסתמן שלפיהם היו

ימי כיפור. המלחמה הקשה ביותר, שכמעט מדינתהכיפורים ביום היתה נמחקה, ישראל

שחל בשבת.

פרצה ביום שבת שקבעו בה את יום הכיפורים.73 ומלחמת יום הכיפורים בשנת 3964 מתוך 31עמוד

64 מתוך 32עמוד

)כולל ראשי החודשים( נופלים בימים אלוחגי ישראלכל חגי ישראל:מלוח השנה עולה גם זמניהם של בלבד: א' או ד' או ו' )בלוח השנה השמשי: פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד'. כיפור תמיד ביום ו'. שבועות תמיד ביום א' = יוצא שאין מועדים בשבת! שלוש המינים האחרונים משבעת המינים התמר הרימון והתאנהצומחים בשבעת המינים כל שבעת במחצית החודש. בסוכות למקדש ומובאים בחודש השביעי נאספים

החודשים הראשונים של השנה(.

ישנה מגילה המשלבת את לוח השמש והירח, אך זו התעלומה הגדולה של: הסנכרון לשנת הירח עם1 - ממצא מימי בית לוח גזרימינו כדי להבין וליישם את לוח השנה השמשי המלא והמדויק. גם

ירחו אספ- שני חודשי אסיף לוח חודשים המעיד על שנת האדמה ושנת השמיטה ושנת היובל: זריעה מאוחרת חודשי שני לקש- ירחו )כסלו-טבת), זריעה חודשי שני זרע- ירחו )תשרי-חשוון( ירח קצר שערם- חודש קציר השעורה )ניסן), ירח עצד פשת- חודש קציר הפשתה )שבט-אדר)\ )אייר), ירח קצר וכל- חודש סיום הקציר )סיוון), ירחו זמר- שני חודשי זמירת הגפנים/בציר הענבים

4 = 364 = 7 * 52)תמוז-אב), ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ )אלול). חלוקה לרבעוניות סימטריות: . הירח )שים לב שרבי אליעזר )פרק ז'( העביר את מסורת91 = 13...+1+2+3+4. מעניין: 7 * 13*

תקופת עיבור הירח )כט' ימים ומחצה ושני ידות שעה וע"ג חלקים( והוא משבט לוי שהוחרם בדומה שנים לחודש הראשון הוא נמצא באותו3לצדוקים. נברא במילואו ביום ד' - בריאת המאורות ובכל

לוחות ירחיים2כך נשארו עד היום בלוח הפרושי . 30 + 3 * 354 = 3 * 364מקום ומצב עם השמש ( שמנסים להסתכרן עם לוח השמש. 28 ו-19)מחזור

ת וירכבו את שלמה ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי צדוק הכהן וירד" איזכורי חודש-ירח בתנ"ך: על פרדלכו אתו על גחון". בשנה הרביעית יסד בית ה' וד וי הוא החדש השמיני כלה בירח בול בירח זו: ובשנה האחת עשרה המלך דבריו ולכל משפטו }משפטיו{ ויבנהו שבע שנים )מלכים טו'(.: הבית לכל ד

חלק ה' - תקופת הפרושים:ה.בודדים בתחילת תקופת הפרושים: הפרושים מספרים כי בתקופת תחילת בית שני, מעבירי מסורת

המסורת עברה בידי יחידים )ראה תיאור השוללת בהקדמה לרמב"ם(, ובצורה של בעל פה. אמנם ישנם יחידי סגולה שיכולים להעביר את התורה בכללותה, אך זה עדיין קשה, ועוד שזאת רק בע"פ,

ובהשוואה לבני צדוק, הרי שהיו אלפי מגילות כתובות.

לפנה"ס( תקופת הזוגות של הפרושים50)- ותורני של : הפרושים מייחסים מעמד היסטורי מעבירי המסורת שבע"פ, למספר זוגות, וזאת לעומת מאות אנשים שידוע לנו היסטורית שחיו בכת בני צדוק הכוהנים, ואלפי מגילות כתובות לעומת אפס מסורת כתובה פרושית ומספר מסורות בע"פ. ומבחינה תורנית, בניגוד לעיקרון שוללת היוחסין המפורטת באריכות במקרא )ובספר דברי הימים בפרט(, זוגות אלו הם מהפרושים הראשונים המוזכרים והידועים, אך מסורת אבות לא היתה להם,

, כגון הזוג שמעיה ואבטליון, ולכן הגמרא קבעה שאין הלכה כמותם. אך אם40כיוון שחלקם היו גרים הפרושים קבעו מאוחר יותר שאין הלכה כמו חכמים או מנהיגים שהם גרים, הרי שהם מבטלים את

עיקר ההלכה שבידם, כי רבים מתוכם היו גרים )חלקם יפורטו בהמשך(.

ולפי המדרש העם העדיף אותם על פני הכוהנים, בכך שהעם נטש את הכוהנים בצאתם מקודשהקודשים ביום כיפור לטובת ליווי זוג התנאים הראשון.

צאצאים של נבוכדנצאר, בדומה לרבי עקיבא שצאצא של סיסרא.4064 מתוך 32עמוד

64 מתוך 33עמוד

יח, ספר ויקרא :Tay-Sachs disease לפני ספירה( נשיאת בת האח – מצווה או עונש מחלה גנטית 40)-

טוב ומצוה להתחתן עם בתמגילת טוביה: כי-שאר אמך, הוא". "ערות אחות-אמך, לא תגלה:  : יג איש את בת אחיהו ואת בת אחותו8"זובה ולוקחים (: 8 , שורה 11 מגילת ברית דמשק )עמ' אחיו ?

vacat כתוב10אחות אמך לא תקרב שאר אמך היא ומשפט העריות לזכרים9ומשה אמר אל הוא "אביה והיא שאר11וכהם הנשים ואם תגלה בת האח את ערות אחי

"הנושא את בן אחותו...מסכת יבמות סב': "לא יקח גויה כי אם מבית אביו"מגילת המלחמה: רש"י על המקום: כיוון שאם. 41"עליו הכתוב אומר: )ישעיהו נח'( אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר ענני

איסורקראים:אהבה יתירה לאחותו )יותר מלאחיו(, אם ישא אחינייתו מהאחות – יאהבנה מאוד. רמב"ם איסורי ביאה ב, שניות לעריות. הפרושים במסכת יבמות:חיתון עם אחיינית )פשט התורה(.

איסור לשאת אחיינית מפני הסכנה )לא צייןרבי יהודה החסיד בצוואתו: העתק דעת חז"ל.יד: בנישואי קרובים גדלים הסיכויים להולדת ילדים עם בעיות.מחקרים רפואיים מודרניים:. 42(מהי

אליעזר. Tay-Sachs diseaseמחלה גנטית מוכרת בימינו אצל יהודים אשכנזים: ציץ ספר ראוי להשתדל להינשא לאדם אשר לפי מסקנת מדע הרפואה אין סכנה שיוולדו להם ילדים)טו, מד(:

פגועים.

אף שהיו פרושים לספירה( יהודה בן חזקיה )יהודה הגלילי( וצדוק, מייסדי הפילוסופיה הרביעית:6)קנאים, בין הפעולות שנקטו דומות למתואר במגילת מלחמת בני האור בבני החושך.

הגמרא מפרשת לספירה( "היו אנשי בית שמאי הורגים את אנשי בית הלל" )שבת פרק א'(:10)נכנס שמאימנחםיצא במסכת חגיגה ב,ב לגנאי " ", ולכן, כנראה, מנחם כבר לא הוזכר גם ברשימת

הזוגות של משנה אבות. מנגד, מסופר על מנחם שהיה מבאי חצרו של המלך )חגיגה ב,ב, עז ע"ד(, מן האיסיים ומנחם שמו, שהכל היו "372-9תיאור התואם את כתביו של יוספיוס פלביוס בקדמוניות טו

מראש עתידות לדעת אלוקים מאת לו ניתן כי וגם חייו, באורח והיפות הטובות מידותיו על חלקמעידים ." ירושלמי ברכות ב ה, ה)מבית לחם והמתנות לאימו בן חזקיה, מהפרושים אימצו את משיחיותו כ

ע"א, איכה רבה א' עמ' מה(, ומופיע אף בגמרא )סנהדרין צח ע"ב( כמשיח בספר זרובבל )מדרשי בביאור הרד"ל מובאים מקורות נוספים ומחלוקת האם מנחם בן עמיאל הוא(. 384גאולה, עמ'

שהמשנה מרובה במסורותיהם החלוקות., הלל ושמאימשיח בן יוסף או משיח בן דוד. אחריהם באו הגמרא מודה שבית שמאי היו חכמים ומפולפלים מבית הלל, וכן שרבי אליעזר בן הורקנוס )פרקי

מפליא סברתו של ה'בן איש חי' שסבר שבאחרית הימים. דרבי אליעזר פרק י"ט( היה מבית שמאיזאת, הלל עלה מבלל ארצה "השיבה שופטינו כבראשונה". לעומת תחזור ההלכה לבית שמאי:

, והחל לומד מדיוני חכמים )המדרש על43מבבל, כנראה ללא ידע ומסורת קודמת של תורת משהבני בירושלים. העמוד( על שתבעה שקפא קבוצה היתה לעצמם, את בתירה הסנהדרין נשיאות ו" כיורשים עצמם שראו נשיא, בומשום הלל את מינו פסח ביום בהלכות להם מורה "והיה

ירושלמי פסחים )תוספתא יג–יד; ענוותנים ד, על עצמם שהיו אך למרות שמצהירים ו'(, פסחים אותו היום - היה קשה לישראל כיום( עדיין הכריעו חלק מההלכות באלימות שפיכות דמים זו: "מקור)

שנעשה בו העגל. רבי אליעזר אומר: 'בו ביום גדשו את הסאה'..... תנא ]=אומר[ ר' יהושע אונייא: תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים.

צריך בירור מדוע למה לא חל פה הכלל של כל מצווה שבלשון לזכר, חל גם על הנקבה )הרי אין פירוט שלא חל על נקבה(?41

ומעניין שרב מה'ראשונים' חלק על חז"ל. יש מסבירים שכיוון שבימינו אין לנו את הכוונה של חיתון לשם שמיים.42

חביות יין ששותה בשבוע(. ומנגד מעניין התחשבות200הלל התקין שמשלמים לעני אפילו אם רמת המחיה שלו גבוהה ביותר ) 43כלכלית-סוציאלית, לאפשר לחתן לקנות את אשתו תמורת שווה פרוטה, ולא כדעת בית שמאי, כשווה שקל?

64 מתוך 33עמוד

64 מתוך 34עמוד

" )ירושלמי, תוספתא, בבלי שבתתני שמונה עשרה דבר גזרו ובשמונה עשרה רבו. ובשמונה עשרה נחלקו(.44יז'

, גדול הפרושים )אך קטן מבין תלמידיי הלל( שהמשיך לבנות את ההלכה הפרושית,יוחנן בן זכאי לא היה כלל מבית דוד, ובמקום לבקש רחמים על ירושלים הנחרבת, ברח וביקש לו את העיר יבנה,

כמו כן, בפרקי אבות דרבי נתן )נו"ב מל"א(, אופיו מתואר כדמות.45תוך נטישת ירושלים בחורבנה פוליטית שמאלנית, כפי שמצהיר נגד בניית בית המקדש, נגד חבירה למשיח. יתכן וחששו זה היה מוצדק, ומבטאים מגמות פסולות בחברה, כפי שאכן תלמידו, רבי עקיבא, חבר לבר כוכבא והובילו

מרד כישלוני ועקוב מדם. עדיין, אידאולוגיה זו הפוכה מדעת התורה.

עיניו במפרים את תקנותיו או נוהג לתת והיה יותר משפיכות דמים, יוחנן גם הקפיד על כבודו . 46מזלזלים באמרותיו, עד שהיו לגל עצמות

על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר "בראשית ב': : לפני ספירה( איסור ריבוי נשים50)-טו': ." אחד. פרק א' ולהעמיד  "מלכים אחריו, את-בנו להקים בירושלם, ניר לו אלהיו ה' נתן וד, ד למען כי

" ה  את-ירושלם. החתי. אוריה בדבר יו--רק, חי ימי ל כ אשר-צוהו, ל מכ ולא-סר ה'; בעיני את-הישר, דוד עשה אשר כב': " .מאדולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו  "דברים יז': ב' אמר "מלכים וי

ב':  " חלקיהו הכהן הגדול, על-שפן הספר, ספר התורה מצאתי, בבית ה'; ויתן חלקיה את-הספר אל-שפן, ויקראהו. "מלאכי ולא-אחד עשה,   על כי-ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה, והיא חברתך, ואשת בריתך. ואמרתם, על-מה:

ד. , אמר ה' אלהישלח שנאכי-   ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלהים; ונשמרתם, ברוחכם, ובאשת נעוריך, אל-יבגדו. תבג ולא ברוחכם, ונשמרתם צבאות; ה' אמר על-לבושו, חמס וכסה שלח". ישראל, שנאת אם "כי מהמגילות: "

ואשה לוא ישא מכול...נים [הכוהאשר יכתבו לו מלפניוזואת התורה ] "מגילת המקדש: בנות הגויים כי אם מבית אביהו יקח לו אשה ממשפחת אביהו ולוא יקח עליה אשה אחרת כי היאה לבדה תהיה עמו כול ימי חייה ואם מתה ונשא לו

אמוץ לאמר פחד ופחת ופח " כאשר דבר אל ביד ישעיה הנביא בןמגילת ברית דמשק: אחרת מבית אביהו ממשפחתו ". אשר הוא תפש בהם בישראל ויתנם פניהם פשרו שלושת מצודות בליעל אשר אמר עליהם לוי בן יעקב vacatעליך יושב הארץ

בזה לשלושת מיני הצדק הראשונה היא הזנות השנית ההון השלישית טמא המקדש העולה מזה יתפש בזה והניצל מזה יתפשvacat בוני החיץ אשר הלכו אחרי צו הצו הוא מטיף אשר אמר הטף יטיפון הם ניתפשים בשתים בזנות לקחת שתי נשים בחייהם

כתוב לא ירבה לו נשים ודויד לאועל הנשיא vacat ובאי התבה שנים שנים באו אל התבה ויסוד הבריאה זכר ונקבה ברא אותם ע והזקנים אשר עבדוו ויוש היה בארון כי לא }נפ{ נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע קרא בספר התורה החתום אשר

מותר לישא עד סנהדרין כ"א:את העשתרת ויטמון נגלה עד עמוד צדוק ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה ויעזבם לו אל ".גרשום:  יח' נשים ולא יותר, דוד המלך נשא שש נשים ונתן הנביא התיר לו "כהנה וכהנה" הרי יח. דרבינו איסורחרם

איסור ביגמיה. ד"ר גבריאל: אחת. אישהיותר מ נשיאת על

: אין ישועה וגאולה כמו יציאת מצרים ועל זה לספירה [ – סימן לעונש בעוון שיבוש מועדי החגים70] הדרך בניית בית מקדש ומשיח צדקינו שיבוא במהרה ה' ירחמנו. ובית מקדש שני החל להיחרב

בשנת פסח אחיהם70בערב את ורצחו המקדש לבית פרצו קנאים קבוצות כאשר לספירה המתונים. ועל זה הדרך, אין לך חג יותר מכפר על עוונות מיום הכיפורים. ומלחמת יום כיפור בשנת

לספירה כמעט ונמחקנו עם ישראל מספר החיים. 1973 שהרי פסק עיקרון שמבטל את חשיבות ." )משנה ראש השנה ב' ט', בבלי כה'(, למרות האמורבין בזמנן ובין שלא בזמנן "הזמנים בזמנם הקדוש:

צריך ולפי חישוב החודש הירחי. " )ויקרא כג'(. .אלה מועדי ה', מקראי קדש, אשר-תקראו אתם, במועדםבתורה: "."לא תנחשו ולא תעוננולצפות ו/או לחשב ולפענח את: "סוד העיבור" למרות האיסור בתורה: "

הפרושים מציינים בהרבה מקורות של :2ראיות בספרות הפרושית נכתבה מאוחר, לאחר חורבן בית , ובהשוואה לבני צדוק, נמצא שהיו מאות מגילות47הספרות שלהם של חזרה מהגלות ובניין ירושלים

כתובות בזמן בית המקדש – קדומות יותר.http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5932 ניסיונות ליישוב האירוע הקשה: 44

".???", אך צחק כאשר נחרב הבית: : "??? רבי עקיבא הטיף לו על כך: "45

תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כל" )ויקרא ?(: " לא תיקום ולא תיטור כמוהו נהגו עוד תנאים. ועוד היה להם עיקרון הנוגד את המצווה "46" )שבת נז'(.אינו תלמיד חכם – כנחש

: "בונה ירושלים ", ברכת המזון: "החזירנו קוממיות לארצנו", ועוד.18 תפילת 4764 מתוך 34עמוד

64 מתוך 35עמוד

)טיטוס(, ניסה2 )נבוכדנצר( עשה תשובה, מחריב בית המקדש ה-1בעוד מחריב בית המקדש ה- טיטוס( הרים עיניו אל השמים והתאונן מרה, על אשר חייו נגזלים ממנוולעשות תשובה, אך לא הצליח: ")

בלי שיהיה ראוי לכך; כי הרי אין בידו מעשה שעליו יתחרט, זולת אחד בלבד. מה היה הדבר הזה, לא מסר הוא ,42, כאשר היה טיטוס בן 81 בספטמבר 13." )עצמו באותה שעה, וגם לא יעלה בנקל בידי מישהו לנחשו

מת ממחלה בעיר הולדתו של אביו - ראטה, חשוך בנים. סויטוניוס ההיסטוריון מספר על הרהורי החרטה של טיטוס לפני מותו(. היטלר כנראה, לא ניסה לעשות תשובה, וגם מת במיתה לא טבעית,

חשוך מילדים.

אף שהיה פרושי קנאי,: מצדה, מנהיג ההתבצרות באלעזר בן יאירבהנהגת  סיקריקים לספירה(73)במצדה נמצאה מגילת שבת של מגילות קומראן.

לספירה( - התפתחות 100) בין המאבקים בשלטון בין משפחות כהונה והנהגה - 48זרם הפרושים , מוזכרים עדת49)שהינו הזרם הרבני אורתודוקסי כיום(, החל, מהמקורות מהמאה הראשונה לספירה

, 50הפרושים, שלא מוזכרים במקרא

לאחר שחרב בית המקדש )אף שנטמא הרבה קודם וכבר לא שירתו בו הכוהנים מבית צדוק( בטלה לחלוטין עבודת המקדש. הסדר הכוהני המקראי, על גלגוליו השונים, המוסכמים והשנויים במחלוקת,

..." )מלאכי(. לא עוד כוהנים כמלאכים והשראת רוח הקודש,כי שפתי כהן ישמרו דעתנדחק לשוליים: " תורשה מקודשת וגישה לספרים כתובים, אלא הפרושים הכריזו על ביטול הנבואה וכתיבה מקודשת בהשראה אלוהית. הסדר החדש, שנודע בכינו תורה שבעל פה, יוסד על סגולה אישית של חוכמה, חריצות הלימוד, זיקה למורה-רב וביכולת זיכרון פנומנלי. שכן, עד לסוף ימי הגמרא לערך, לא היו כותבים את השיעורים והזיכרונות של המסורות: "דברים שבעל פה אין אתה רשאי לאומרן בכתב..ואי אתה כותב הלכות" )גיטין ס'(. זאת מהכבוד לייחודה של הכהונה לעסוק בכתיבת קודש, שאט אט,

( לא היו ביד הפרושים שום ספרי הלכה עד המאה287כאמור נאבדה. לטען החוקר זוסמן )תשס"ה לספירה. זאת כאמור, בניגוד לספר גזירתא של הצדוקים, ואוצר המסורות של ספריית המקדש8ה-

שעברה לאזור מדבר יהודה וקומראן. הפרושים קידמו יסודות עממיים – הסתייגות מהמונופול הכוהני המקראי בתחום הוראת החוק, הלימוד והפולחן. יצירת תורה שבעל פה על גבי התורה הכתובה

, מקבים ב' ד' יד'(.288כמקור הרחבה פרשני בעל תוקף )תיאור דומה גם בקדמוניות יג' י'

המסורת של כוהנים התחלפה באופן מסירת התורה והנחלתה: יחסם של הפרושים למסורת הכוהנית )יחסם של הפרושים למסורתפרקי אבות על ענפיה השונים מומחש גם במסורת מסירת התורה ב

הכוהנית על ענפיה השונים מומחש גם במחיקת המסורת שניתנה התורה תחילה לכוהנים בפרקי אבות

"כידוע השפעה עצומה היתה לדת הפרסית ולאמונותיה על היהדות, אלא(:266)יהדות ויוונות , עמ' ממחקרו של שלמה רובין 48 שההשפעה היתה כמובן רק על הרובד כדוגמת הפרושים, הצדוקים הרציונאלים לא הושפעו חלילה מרעיונות כאלו )אלא שדמותם סולפה, שוב כמובן, בתלמוד ככופרים(. הצדוקים הם אלו שנשארו בירושלים )עיר הצדק( והפרושים הם אלו ששבו מארץ פרס

)פרסים-פרושים(."

בספרות הפרושים הם מציינים שהם פרשו מהעם כדי לאכול חולין בקדושה ( 1 השערות למקור שמם של כת הפרושים:49

( פרסים-פרושים: קיבלו עליהם את הלוח הפרסי הירחי )כינוי גנאי(,2)למרות שהתורה התירה לכל צבי ואייל הטמא והטהור יחדיו(.

( המפרשים את תורת3הפורשים מן הטומאה ומנסים לקחת את תפקיד הכוהנים הקדושים והטהורים יותר מן העם )כינוי שבח(.

( הפורשים מתורת משה המונהגת ע"י הכהונה )כינוי גנאי(.4משה והנביאים )כינוי שבח(.

שושלת יוחסין: מתקופה זו התחילה הגמוניה של חכמים. קבוצה שבעלת שיוון מעמדי ולא על שושלות משפחתיות נבחרות 50

שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור של קופה כן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם משבטי ישראל:"" )יומא, כב:(. לאחוריך

64 מתוך 35עמוד

64 מתוך 36עמוד

שאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל ) אל הכהנים בני לוי הנ את ויתנה דברים לא'(.ויכתב משה את התורה הז הפרושים הדגישו או החליפו במקומות שונים אמירות מקראיות שדיברו במקורן על כוהנים באמירות

על חכמים.

אנשי העוול", "איש בליעל", "עדת בוגדים סרי דרך", "כוהני הרשע", "ממשלת בני עוול"," יריבי אנשי המגילות מכונים: להסגירם לחרב נקמת נקם " כינוי למפרשים את התורה שלא כפרשנות הפשט האלוהית:"."גורל חושך

"מטיף הכזב אשר הטעה רבים"( וכן 17-18, 1)ברית דמשק " ברית בעבור אשר דרשו בחלקות ויבחרו במהטלות (.9)פשר חבקוק י'

משענה אלו בעלי משנה כגון: "הפרושים דורשים שהמשנה היתה גדולה יותר: לספירה( המשנה150) ר' יהודה בן תימא וחביריו. פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר שש מאות סדרי משנה, וחד אמר שבע מאות סדרי

השיטה של לימוד הגמרא היא שאינה מחויבת לפשט המשנה, בדומה לאופןחגיגה יד', א(. ) "משנהשהמשנה לא היתה מחויבת לפשט התורה.

לכותב המשנה ברורה, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין )"החפץ חיים"(, היה בן יחיד שנפטר. למייסדפרויקט הלימוד 'הדף היומי', לא היו בנים.

לספירה( פרקי אבות150) דברים בלבד קיבלוהמשנה במסכת פרקי אבות אומרת ששלושה: ממשה, האם הכוונה שלושה בלבד!?

ויכתב משה את התורה", אך כתוב בדברים )לא'(: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושעהמסכת פותחת בכך ש"שאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל את ויתנה אל הכהנים בני לוי הנ .51"הז

המשנה מציינת ששמעון הצדיק היה משיירי הכנסת הגדולה, אך שמעון הצדיק היה או מבני צדוק הכוהנים – שהם כותבי המגילות, או מהצדוקים, שיתכנן שהם אותה קרובה, אך הסבירות הכי פחות

נמוכה, ששמעון הצדיק היה מהפרושים.

וקנאים לתורה שעזבו את הפרושים, אך כיום המחאה היא שקטה, על זה קמה מחלוקת גדולה עוזבים את הגמרא שהיא משנה את המשנה, ובגלל שאיבדה את זכותה לאמת הצרופה של פשטרצונם לפי קודמיהם, של כתבים את כרצונם חכמים, שמפרשים אמונת קוראים ולזה התורה,

האנושי.

במשנה פרקי אבות ישנם הקבלות רבות לספרו של בן סירא, ואם ההנחה הפשוטה שבגלל שבן סירא קודם לפרקי אבות במספר מאות שנים, הרי שהקבלות אלו הן העתקות מהקדום לפחות קדום. למרות זאת, הפרושים בפרקי אבות לא ציינו את שמו של בן סירא כמקור לחוכמה ולמוסר, ועל זה

הדרך במקומות רבים נוספים במשנה ובגמרא, זולת מספר מועט של ציטוטים בשמו.

בירור והשוואה במחלוקות ההלכתיות:

השוואה של טענות הפרושים על הצדוקים, ותשובות לפי פשט התורה או המגילות:דעת הצדוקים לפי פשט המקרא והמגילותדעת הפרושים על הצדוקיםהסוגיה

האם הצדוקים

זרם הם שהתפתח

תלמידים שני לו היו סוכו איש אנטיגנוס והיו שונים לתלמידים, שהיו שונין בדבריו, ודקדקו עמדו לתלמידיהם. ותלמידים לומר אבותינו ראו מה ואמרו: אחריהן, דבר זה? אפשר שיעשה פועל מלאכה כל

אנטיגנוס זה שם יווני ויתכן וכמו רבים מהפרושים הוא התגייר. אנטיגנוס איש סוכו חי מאות שנים אחרי מותו של צדוק בן אחיטוב – כוהן בית

המקדש הראשון.

אמנם הגמרא במקום מציגה את התיקון בכתובים, אך עדיין העיוות במשנה העיקרית עומד.5164 מתוך 36עמוד

64 מתוך 37עמוד

מתלמיד של

אנטינוס

המושג של "עולםאחר"

המושג של "תחיית

המתים"

הביתוסין

היום ולא יטול שכרו ערבית? אלא - אילושיש אבותינו יודעין אחרהיו וישעולם

- לא היו אומרים כך! עמדותחיית המתיםשתי מהם ונפרצו התורה, מן ופרשו

וצדוקיןפרצות: . צדוקים על שוםביתוסין והיו ביתוס. שום על ביתוסין צדוק, משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם,אלא עליהם, גסה דעתן הייתה שלא צדוקים אומרים: מסורת הוא ביד פרושיםובעולם הזה, בעולם עצמן מצערין שהן

הבא אין להם כלום.

המושג של "עולם אחר" קדום ומקורו בספרי הצדוקים – נמצא בספר (. כמו כן נמצא בספק קהלת יב':הספרים החיצוניים" )ראה דף חנוך"

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

המושג של "תחיית המתים" קיים אף בתנ"ך, והרי הצדוקים לא עיוותו ורבים, ": , כנבואת דניאל, יב'את פשט ופרשנות התנ"ך בגובה העיניים

י עולם, ואלה לחרפות לדראון עולם. מישני אדמת-עפר יקיצו; אלה לחי כן מצוין בישעיהו, ויחזקאל לז': וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם

י: עמ מקברותיכם אתכם והנחתי ובהעלותי וחייתם בכם רוחי ונתתי ברתי ועשיתי נאם ה'. " בצוואתאתכם על אדמתכם וידעתם כי אני ה' ד

יהודה בן יעקב כתוב במפורש על תחיית המתים.

הסיפור הומצא כדי להשמיץ את ייחוסם ומעלתם של הצדוקים – והרי הפרושים מודים כי צדוקים ברובם היו כוהנים וכן שלטו בתקופה הקדומה בסנהדרין. אין שום אזכור נוסף או היסטורי חיצוני על ההמצאה של כת הביתוסין, היא הומצאה כדי לשייך את הצדוקים לכת חדשה הכופרתבמסורת, או שהיא משפחה ומשמרת כוהנים שגם כנגדה יצאו הפרושים.

64 מתוך 37עמוד

64 מתוך 38עמוד

ביאתהמשיח

הפרושים טוענים שהצדוקים כפרו באמונה )סנהדרין צ"ט) בביאת המשיח

חוזר רבות בספרי והמשיח דוגלים בפשט המקרא, יתכן, הצדוקים לא הוא מהחומש משיח של הראשון והפירוש יא'(, ישעיה )כגון הנביאים מברית דמשק: דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" שאת המסורת כי הוא זה המשיח העתיקו הפרושים ורבי עקיבא ניסה ליישם אותו על משיח

שקר – כוזיבא לכוכבא.

טהרהוטבילה

לא קבלו את חומרת הצדוקים בטבילת כליהמקדש, אחת בית פעם הטבילו וכאשר

ראו ואמרו הצדוקים לעגו המנורה את )ירוש' חגיגה(.פרושים מטבילין גלגל חמה

קרי בעל לטבילת שהיא) התנגדו פ"ב(. ב"ק כ"ב, )ברכות עזרא תקנת ויכוח זה מוזכר בתוספתא ידים )שלהי

על פי התורה רק לכוהנים יש גישה לכלי הקודש בקודש הקודשים, וללויםייגש לכלי הקודש בן-מות הוא לכן וכל זר אחר אשר גישה מוגבלת יש הפרושים מעם-הארץ שאינם כוהנים לוים אשר נגשו לכלי הקודש בני מות

הם כי לא על פי התורה.

כל איש אשר תצא ממנו שכבת זרע עליו לרחוץ את בשרו במים ובמקרה

64 מתוך 38עמוד

64 מתוך 39עמוד

(פ"ד: (גדולה של מים הנשכת כמות הלכה שגם על אדם אינה מטהרת, כדי לא לקבל את

הלכת מנהג הצדוקים

ויצא אל מחוץ :]קרי[ לילה כתוב יהיה טהור מקרה לילה איש אשר לא כי יהיה בךדברים כג'." . למחנה לא יבא אל תוך המחנה

ביישוב קומראן נמצאו מספר ברכות טהרה ברמות שונות, לפי רמת הטהרה שלהאדם והכוהנים, חלקן גם כשרות לפי הפרושים

מנהג ניסוךהמים

התנגדו שהצדוקים טוענים הפרושים בחג ניסוך המים סמכו למנהג שחז"ל

" )סוכהושאבתם מים בששוןאותו לפסוק "מ"(.

את המים מנסכים לאלהים לאמור לכהן או הנביא אך לפרושים אין כהן לוימושל אז אין טעם בניסוך המים כי רק לרחצה.

מנהג נטילת

המים (. ונסוך ערבה הפרושים שאמרו הלכה למשה מסיני. או שהוא יסוד ומנהג

תחילה נעיר על האבסורד שהפרושים תיקנו לוח שנה לפי ראות עניהם,

64 מתוך 39עמוד

64 מתוך 40עמוד

ויסדוםערבה בחג וחזרו שכחום )סוכהנביאים... מ"ד(. חכמים החמירו במנהג הזה עד שאמרו כי חיבוט ערבה בשביעי דוחהזה שבת. הצדוקים שחלקו על המנהג לא הודו שחיבוט ערבה דוחה שבת )שם מ"ב(. חז"ל אף קבעו את הלוח העברייחול לעולם לא בדרך שהושענה רבה חיבוט יתבטל מנהג כדי שלא בשבת,

) ערבה.

הרי חגי ישראל ומועדיהם הם זמני קודש לעשותם בזמנם.

"וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל, ככה לקח אברהם : בספר היובלים כתוב לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר. ויסוב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים

."ביום, ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה

אך אבינו אברהם של מנהג לקיים הפרושים במטרת הערבה חיבוט בהעדר מזבח אלהים איפה יסובו ולמה יחבטו לשוא הלא אברהם סובב

את המזבח ולא חבט.

תחת "עין עין"

נפש תחת" נפש"

בעדיםזוממים

"וירקהבפניו"

רבי למעט פ"ד(, תענית )מגלת -בממון אליעזר שטען עין ממש.

ולא אשר עשה–" - זמם )חגיגה ";אשר - אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרגט"ז(

.הנדון

-

הבין פסוק זה כמשמעותו: שהניזוק רשאי לבחור בין כופר52אליעזר בן הורקנוס כסף )לפי שאין איסור למעט רצח( לבין עונש פיזי זהה )שאחרת עשירים ישלמו

אך כיוון שהתורה מציינת רק את אי לקיחתעל נזקיהם ולא ירתעו מהעונש(. כופר בעבור רצח, על כן יש היתר לקחת כופר על פגיעות אחרות, והבחירההנפגע, של לרצונו נתונה ממון קבלת לבין האיבר באותו פגיעה בין

ובמקרים חריגים גם לשיקולו של בית הדין.

הפשט הינו כולל את שני המצבים – גם כאשר זמם וטרם הגזר דין יצא לפועל )מקרה כזה מתואר בספר תוספת לדניאל לגבי העדים הזוממים על שושנה בת חלקיה אשתו של יהויקים(, אך כמובן, ואפילו יותר נכון וצודק, הוא להעניש באותה מידה עדים שזממו והרגו חף מפשע, שיותר מכך דינם

נכלל בהריגת דם נקי ואז ודאי וודאי שיש להענישם בדין מיתה.

זהו חוק שניתן ע"י חנוך. בצוואת בני יעקב מסופר שאחי יוסף הושפלו כךבפניו.

אך הוא היה למעשה מבית שמאי, וכפי שמובא במאמר הם מבית צדוק, ולבסוף נידוהו, למרות שחוכמתו עלתה על כל חכמי ישראל )מסכת אבות(. 52

64 מתוך 40עמוד

64 מתוך 41עמוד

טהרה מעפר הפרה

אדומה

ומטמאים היו את הכוהן השורף את הפרה מפני הצדוקים, שלא יהיו אומרים במערבי

)פרה ג, ז'(השמש היתה נעשית

ואף על טהרת פרת החטאת השוחט אותה והסורף אותה והאוסף ]א[ת אפרה והמזה את ]מי[ החטאת לכול אלה להערי]בו[ת השמש להיות טהורים בשל שא יהיה הטהר מזה על הטמה )מקצת מעשה התורה, ב,

13-16) טיהור

הניצוקעליכם אנו קובלין הצדוקים: אומרים הנצוק. את מטהרים שאתם פרושים עליכם אנו קובלין הפרושים: אמורים המים את אמת צדוקים שאתם מטהרים

)ידיים ד', ז'(הבאה מבית הקברות

]ו[אל אף המוצקות אנחנו אומר]ים[ שהם שאין בהם ]ט[הרה ואף המוצקות אינם מבדילות בין הטמא ]ל[טהור כי לחת המוצקות והמקבל מהמה כהם לחה אחת

(55-58)מקצת מעשה התורה, ב,

"ממחרתהשבת"

למחרת שיוצא השבוע מימות יום כל הפסח.

קרא ] ]ל [ביום שבת [הנף עמר ]קודש מ[ [ לעשות זכרון ע]ל [ל תעות עורון ה]מלבד שבתות][א[

)ברית דמשק(]ולא מתורת משהה[אשר הר]א[ ענני] [

ומזוזות העתיקים בעולם, שבהם פרשיות תורה הפרושים טענו שהצדוקים מניחים תפילין צורת בקומראן נמצאו תפילין

64 מתוך 41עמוד

64 מתוך 42עמוד

התפיליןותוכנו

היו המקדש שבבית מודים אך עגולים, קריאת לפני הדיברות קוראים את עשרת "שמע ישראל" ותיקנו תקנה להפסיק לומר

אותם כנגד "כתות".

נוספות: עשרת הדיברות ופרשת האזינו. חשיבות עשרת הדיברות ניכרת משני הממצאים הארכיאולוגיים של עשרת הדיברות, כשאר הם קודמים ומרכזיים ל'שמע ישראל', שנראה שהכוונה העיקרית של 'ודיברת בם' היאוהם דברים, בספר פרקים במספר הקודמים הדיברות, עשרת לעצם

המצוות העיקריות הכתובות בתחילת ספר דברים.

: אחה"ס( אגדות רבי עקיבא שגובר על מנהיגי תורה ובני צדוק130)

. השלמה ממאמר על חנוך

: רבי עקיבא מזרע סיסרא שמלמד משה רבינו שאינו מבין בספסל השמיני, ושהיהחכם ממשה רבינו שדרש בחמש צורות )ברמה, 53אמור לקבל את התורה במקומו לפי המדרש במסכת מנחות מ'

הגבוהה ביותר בין התנאים( את הפסוק בהגדה של פסח, אך את משה רבינו לא הזכירו כלל )גם לא(, שמסופר שרוח קודשו היתה כה גדולה.18בתפילת העמידה

"דרך כוכב מיעקב: שלמרות שהעתיק מבני צדוק את הפירוש מהמגילות על "תמיכה במשיחיות חילונית )פשר ישעיהו( שזהו מלך המשיח טעה ביישום הפירוש: הכריז על בר כוזיבא למרות שהצהירו שאינם

, ובכך הוליך שולל את הרבים54רוצים את ה' איתם במלחמה, ונהגו לכרות אצבעות של בני ישראל וסוף המרד היה קטלני עד שהארץ התמלאה דם, אולי יותר מכל הקרבות שידעה הארץ. ראה בבר כוכבא המשיח הגואל )עד שנהרג(. נניח שטעה בזיהוי והיתה לו כוונה טובה להביא משיח ולחדש את ההנהגה היהודית בארץ ישראל. אך הקושי והעיוות הוא שרבי עקיבא תמך העריץ ושירת את בר כוכבא, על אף שזה סבר כי אין לערב את אלוקים במלחמתו, אלא שיתן להם להילחם לבד בגויים.

זו מצביעה גם על המקור של המדרש המעוות והחמור: " " המנוגד לדרךלא לעלות בחומהעובדה התורה ויישוב הארץ ולרשת אותה.

: הפרושים כיום נמנעים או ממעטים לומר בפירוש כיצד זה שגדול אלף תלמידיו שנפטרו?24מה למדו חכמיהם לימד את תלמידיו, או לפחות נתן להם להתדרדר, לרמת התנהגות )שכנראה היא תוצאה

רבי עקיבא לא מתחשב בשכניו להחליף עצי הסקה לשמן. לאשל אופי הלימוד( של אי כיבוד איש את רעהו. כל – היה דורש "מסופר שמחוכמתו הרבהמתאבל על מות יותר משלושה מתלמידיו )שם ה': סוטה משנה ז'(.

, ואף חוכמתו עלתה על" )דברים ה'(לא תוסיף ולא תגרע" מאותיות התורה, למרות שנאמר: "תג וקוץ אלף זוגות תלמידים, אך12חוכמת משה רבינו והיה צריך לקבל את התורה במקומו, נאספו סביבו

שכולם מתו ממגיפה. האבסורד בכך הוא, שמצוין הסיבה למותם, כיוון שלא כיבדו זה את זה. במקום להיזהר מתורתו והלכותיו המשובשות, נוהגים להתאבל בימי ספירת העומר על התלמידים, ולהללם.

" -ואהבת לרעך כמוךגם רבי עקיבא חזר אל פשט התורה, והעיקרון הגדול שזכור ממנו הוא ההכרזה: " זה כלל גדול בתורה. אך גם את הציטוט הזה מהתורה הוא העתיק: שישו אמר בדור שלפניו שיש שני

, וכן הלל הזקן אמר את העיקרון מהפסוק:שמע ישראל" ו"אהבת לרעך כמוך"פסוקים עיקריים בתורה: " מעניין שאותו החוג ששומר בקפידה על מנהג זה, לא מוצא לנכון".אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך"

לכבד ולהתאבל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה שנקבע במדינת ישראל. על מניין הרוגים אלו, נאמר עליו בזוהר שהוא גלגול ותיקון של זמרי. עדיין מסופר עליו שראה יפת תואר מעבר לנהר וחצה אותו

כדי להתקרב אליה.

]הקב'ה למשה[: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר : רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי ? אמר לו ]משה לקב'ה[ "אמר לפניו 53 ]כנס שוב למכונת הזמן וראה את סופו של ר' ]הקב'ה למשה[:חזור לאחוריך. ]משה לקב'ה[: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו. אמר לו לפניו

עקיבא[ חזר לאחוריו וראה ששוקלין בשרו במקולין]ראה משה שמוכרים בשווקים את בשרו של ר' עקיבא אחרי מותו, שהיה מהרוגי מלכות[ אמר לפניו ]משהשתוק כך עלה במחשבה לפני."  ]הקב'ה למשה[: לקב'ה[: זו תורה וזו שכרה?! אמר לו

ולפי תורה זו, הרי שהפרושים שדבקים בתורותיו של רבי עקיבא, צריכים להיות גאים וחלוצים בצבא ההגנה לישראל, שצבא זה54יותר מבקש את ה' לצידנו במלחמות ופחות כורת איברים כמבחני כניסה.

64 מתוך 42עמוד

64 מתוך 43עמוד

בסיפור על חורבן בית המקדש, בוכים חכמים על החורבן, ואילו רבי עקיבא צוחק לו. נוהגים לצדד בהתנהגותו אופטימיות זו, אך לא כך דרכה התורה מצווה, כי אם להשתתף בצער הציבור )כמגילת

איכה, ארבעה ימי צום החורבן(.

: נוכח הבעייתיות של ניחוש זמני עיבור הירח, נאלצומבטל את הזמנים הקבועים של המועדים המקודשים הפרושים לקבוע בעצמם לפי מראות ועדויות את לוח החודש והשנה, אך רבי עקיבא נתן לכך פירוש

רבי עקיבא עיבר: "במסכת ראש השנה מספרת על רבי עקיבא שעיבר שנים רצופותהפוך מהתורה: יתרה מזו, שינוי/התאמה של זמני הקודש של לוח השנה היהודי, הינה" )סנהדרין יב'(, שנים זו אחר זו

בעלת משמעות רבה לעם ישראל השומרים בחירוף נפש את מועדי ה', ומנגד, מה הסיבה בכך )- בין בזמנן ובין שלא "לעיבור השנים(, שהרי פסק עיקרון שמבטל את חשיבות הזמנים בזמנם הקדוש:

"בזמנן בתורה: למרות האמור כה'(, בבלי ט', ב' )משנה ראש השנה קדש,." מקראי ה', מועדי אלה במועדם אתם, כג'(. .אשר-תקראו )ויקרא "סוד העיבור" למרות האיסור " ולפענח את: צורך לחשב יש

מעט דומה ומזכיר את החגים שהזיז ירבעם בן נבט. ".לא תנחשו ולא תעוננובתורה: "

מסופר שטונוסטרופוס הקיסר שלח את אשתו להתווכח עם עקיבא, וזההתנהגות ואורח חיים של צדיק: הצליח לגיר אותה, אך העיקר, לקח לו אותה לאישה. כיצד זה טונוסטרופוס הקיסר לא נקם בעקיבא?

" ושכך היה שכרם של אבותינו הצדיקים באחרית ימיהם.לא ראיתי צדיק נעזבשידוע לנו מהתורה הוא ש" לפיכך, ראוי לעמוד על העובדות באחריתו של דבר רבי עקיבא, ובכך לבחון את צדקתו, כיצד זה שאופן מותו היה בייסורים קשים )ברכות סא:( ואף בשרו המת נמכר לכלבים באיטליז )מראה מקום

אתכםבגמרא?(. " ונטשתי את-מה-משא, אליהם מה-משא, ה'--ואמרת או-כהן, לאמר, או-הנביא הזה העם וכי-ישאלךוהנביא והכהן והעם, אשר יאמר משא ה'--ופקדתי על-האיש ההוא, ועל-ביתו  נאם-ה'. גם הפרשן 'אור .)ירמיהו כג'("

החיים' טוען שמיתת צדיקים היא מיתה שלווה. אך לא נמצא עד היום רב שיגיד מה שאמרו חבריו שלרב הונא: "וכי חשוב הוא הקב"ה שיעשה משפט שלא בצדק?" )מסכת ברכות ה', ב'(.

: העובדה שהוא בגד בעם ישראל היא קריטית להטמעה של איבוד55 אחה"ס( יוספיוס פלביוס75) , למרות שהוא מהלל את האיסיים56האמון בספריו. פרדוקס שהפרושים קוראים ומאמינים לספריו

דווקא. הוא עבר לשורות הרומאים ההלניסטים הסגפנים, ואף היה סופרו וסמוך לשולחנו של הקיסר המקומי טיטוס. צורת כתיבתו באה לספק את רצון הרומאים, ובפרט את כבודו של טיטוס, אותו הואולבדו הכריע את העיר? שלא הצליחו )יוספיוס כותב כי טיטוס בעצמו שיבח והלל כלוחם אדיר הרומאים לכבוש, ע"י שעלה על החומות וגבר על שומרי החומות שנרדמו בשמירתם. ועוד סיפוריבאלכסנדריה שחי ופילון הרומאי הזקן מפליניוס העתיק האיסיים על תיאורו את עליו(. גבורה

. עשרות שנים ומאות מחקרים )על חרות הצדיק, פרקים יב,יג( לספירה30-45שבמצרים בין השנים קבוצות:3 לפסה"נ 175-63. יוספיוס הציג בין 57ניסו למצוא מקור לאיסיים, אך אין קצה חוט לזהותם

צדוקים, פרושים ואיסיים, אלו חלוקות ביניהן על שאלות אמונתיות: הישארות הנפש, גורל השליט בבני אדם, היחס לגזרה קדומה מול הבחירה בין טוב ורע, שכר ועונש לאחר המוות )דברים דומים

לפיכך, היסטוריונים וחוקרים מזהים את הקבוצות שהיו בישראל ככתות של צדוקים, איסיים, פרושים, ויותר מאוחר קנאים. עיקר 55 הבעיה שרוב ההיסטוגרפיה המעטה שיש בידינו מכתביו של יוספיוס פלביוס, ומאחר והוא בגד בעם ישראל, הצטרף לטיטוס

ולמרות זאת, הפרושים לומדים מספריו את היסטוריה, שחלקה לא הייתה בימיו, כיולרומאים, וכתיבתו היתה למענם ובסגנונם ), אמינותו נמוכה, בעיקר בתיאורים על הכתות השונות.אם מאות שנים לפניו(

למרות שהפרושים לא נוהגים ללמוד ספרי היסטוריה של חוקרים חילוניים/חיצוניים לתורה/לפרושים.56

( הבעלי איפיונים כוהניים מובהקים המעריצים2007, 2006תיאורם אינו תואם את אנשי קומראן )ראה מחקרו של סטיב מסון, 57 את בני צדוק )חוקר הלשונות השמיות, משה גושן-גורשטיין, קבע נחרצות שאין בסיס לשיוך האיסיים לכותבי המגילות. נהפוך הוא, המגילות מלמדות על הערצה לבני צדוק וזיקה מובהקת לצדוקים(. נראה כי תיאורם ע"י הרומאים נכתב לצרכים אפולוגטיים, נגד העמדה המבזה שנקטו הרומאים כלפי היהודים המובסים. כמו כן התיאורים כולם הם לאחר ספירת הנוצרים, דבר שמעלה את

. הסברה כי רצו להראות כת קודמת חסידית לפיתוח הנצרות. על כך האיסיים וזהות עדת קומראן ניתן לקרוא במחקרים רבים64 מתוך 43עמוד

64 מתוך 44עמוד

. בספרות הפרושית:8. מעשה השליחים כג' 18. מרקוס יב' 23מצויים גם בברית החדשה: מתי כב' , מביאים כתביו אלו של יוספיוס,2אבות דרבי נתן פרק ה'(, ורבים מן העוסקים בכתות של סוף בית

ועל ובבירור לגבי אמיתות ההלכה של מי מהכתות אך גם אם אלו נכונות, אינם מקדמות בדיון המסורת. הקשר בין הצדוקים לכוהני בית צדוק איננו חד משמעי מספריו. תיאורים אלו שונים ולא מציינים או אפילו רומזים על המחלוקות המתוארות במגילות. כמו כן המגילות מתארות רק קבוצה

, כמו במגילות שלא22נגדית אחת. מעניין שהוא ציין )נגד אפיון א, ח'( אותם כמות של ספרי קודש -הכירות את מגילת אסתר וספר נחמיה:

: ישנם קשיים עד סתירות מהותיות כדי שכותבי המגילות יוכלו להיותהאם כותבי המגילות הם איסייםהאיסיים:

כמות המגילות מתאימה לקאנון בסדר גודל עצום, גדול בהרבה מקבוצת איסיים או כת..1 זמן כתיבת חלק מהמגילות הוא קודם במאות שנים לזמן הטמנתן, ואין כלל טענה שקבוצת.2

האיסיים היתה קודמת במאות שנים לתקופה ההלניסטית. במגילות עצמם אין שום אזכור כי הם איסיים )אדרבא, הם חוזרים וטוענים שהם בני צדוק.3

הכוהנים(, ואין שום אזכור על איסיים אחרים. במגילות אקטואליות המתייחסות למצב הפוליטי בזמנם – תקופת החשמונאים, טענות כותבי.4

המגילות מתאימות לצדוקים, לפי ספרות הפרושים.כמות מושגי הקדושה והטהרה תואמת לכוהנים..5

התלמוד )גמרא( הבבלי והירושלמי:

אמר לו "למה אתה מעוות עלינו את הכתובים?"רבי יוסי בן דורמסקית, היה טוען כלפי הדרשן שלפניו: " רבי יוסי בן דורמסקית לרבי יהודה, למה אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש

". )ספרי לספר דברים, עמ' קט"ו(. שם מקום ושמו "חדרך

לפי התלמוד הירושלמי, בניגוד לספרי, לא אומרים הפוך על ימין שמאל, ובמגילת המקדש כתוב 400בכלל לפי התורה הכתובה. יש בו קרבה לפשט המקרא. לפי פרופ' יורם ארדר טוען כי ישנם כ-

מצוות תואמות בין התלמוד הירושלמי למסורת הקראים. מעניין כי התלמוד הבבלי עצמו הודה כיהלכותיהם של האמוראים הארץ ישראלים צודקות יותר.

:סיכום הלכתי/פסיקתי על הפרושים

אין מסמיכים תלמידי חכמים שאינם כוהנים, ואפילו ללא יוחסין משפחתי: "הגמונייתהפרושים נהיו ל ", עיקרון תורני שנהוג לאורך כל המקרא, בעוד תלמידי חכמים אינםמנהיג אם אין בעברו קופת שרצים

, אך59. חמור מכך, רבים מחכמי הפרושים היו דווקא גרים58מוזכרים כלל במקרא בהקשרים כאלו הדבר מעלה תמיהה כאשר דווקא אלו שיכתיבו חלקים גדולים במסורת בע"פ של הפרושים, שאלו

",חכם עדיף מנביארק הסתפחו לאחרונה בצל תורת ישראל. חלק מהכללים שנקבעו לצורך כך הם: " ". לצורך הייחוס החדש, הוסיפו הפרושים לעצמם תאריםהארץ גדול עם חכם קודם לכהן ממזר תלמיד"

כגון: רב, רבי, גאון, שליט"א, מורה, נשיא, למרות שאבותינו ומנהיגנו היו פשוטים וצנועים.

אדרבא, "אין חכמה ואין עצה כנגד ה'" )משלי(, אל יתהלל חכם בחוכמתו" )ירמיהו(.58

.... להלן דוגמאות למנהיגי הפרושים שהיו גרים: רבי מאיר בעל הנס 5964 מתוך 44עמוד

64 מתוך 45עמוד

לחורבן בית המקדש השני היא 60 הפרושים מניחים שהסיבה:שינוי הלכה ושנאת חינם של הפרושיםובר קמצא. אך מעט עומדים על כך שכל שנאת חינם, וכדוגמה מביאים את הסיפור על קמצא הדמיות בסיפור היו פרושים, כולל כל החכמים והאורחים בשולחן שלא מחו על הדרמה. כמו כן לא ברור כיצד הם מקבלים זאת בהבנה ובסיפור שמחזק את השנאה לצדוקים, כאשר כתוב במסכת תוספתא במפורש, שהפרושים שינו את ההלכה בעניין פרה אדומה, למרות שהתורה אומרת אחרת, רק בגלל שהצדוקים היו בכהונה הגדולה ושמרו כך את התורה, ועוד שרבי יוחנן רצח בגלל זה אתלחורבן המקדש, הם שגרמו שאלו הם יודעים רק שאינם לא בזאת, די לא אם הגדול. הכוהן

ומשמיצים את הצדוקים שונאים היום עד והיום התיקון61ממשיכים ולצידם את עדת הקראים. , בעזרת אוצר מגילות קומראן ששופך אור חדש על התורה, המסורת והכהונה.

הפרושים הפרשנות של אנושית של הטקסט המקודש: דרך ריבונות פרשנית זכות ראו הפרושים לחלוטין. הפרשנות לצדוקים מספר הגזירתא, הם פסלו החתום, אך רק להם. פרשנות שהיתה מבוססת על שיקול דעת ארצי, כביכול לפי עקרונות מוסכמים, כגון "מידות שהתורה נדרשת בהם", אך בפועל רוב הפרשנויות אינן לפי מידות אלו, אלא לפי הכרעה המבוססת על דעת רוב ונתונה לשאלה ודיון ברשות הרבים, חכמה אנושית, עמדה רציונאלית, והפרדה חותכת בין התחום הארצי

" )בבלי, עירובין נה ע"א. לריבונות אנושית יש זכות להרחבת החוק,לא בשמיים היאלתחום השמימי: " מעבר למסורת אבות. אמנם גישה זו יש בה מן החיוב והרחבת דעתם של עמי הארץ, אך המשמעות

השלילית שלה היא ויתור על חוגים כוהניים ונביאים שכותבים ברוח הקודש, הקשורים למלאכים. פנים לתורה(,70בספרות קומראן אין פרשנות חופשית או ריבוי דעות )כמדרש

אלא יש מסורות מקדושות, השמורות מגילות מגילות, שמעתיקים ולומדים אותן ללא חתימה וחירות פירוש. זכות ההוספה וההארה, כבימי המקרא, שמורה לבעלי התגלות אלוהית, לבעלי נבואה אווביקורת הנשענים על השכל עיון לבעלי חזיונות, לאלה שנגלים אליהם מלאכים, אך לא לבעלי )למשל: תקנת הפרוזבול(. האנושי המשתנה לניסיון את החוק האלוהי לסגל ומבקשים האנושי

בכללותו )בין עם או בלי מגילות קומראן( ניתן לעמוד על ביאור מצוות תורת משה.62בלימוד התנ"ך דוגמאות: בראשית לב' כו' - הושע יב' ה', שמות כ' ח' – ישעיהו נח' יג', ויקרא כד' יד' – יהושוע ה' יא',

מדבר יא' לא' – תהילים קו' לג'.

: הפרושים מסרו לעם מספר הלכות ממסורת אבות, שלא נכתבומסורות שלא נכתבו בתורת משה בתורת משה. סיבת הוספת ריטואלים חדשים שאינם נזכרים בתורה, מתורצת כדי לשתף את העם

בעבודת המקדש, כגון: ניסוך המים, הושענא רבה, בקשות על גשמים בשמחת בית השואבה.

.דם בני אדם מותר )כריתות כ'(. פירוש זה אינו עולה עם רוח התורה

תנא אלף ושבע מאות קלין "מסכת תמורה דף טז': :מקומות המציינים קטיעה של העברת המסורת בע"פ וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז

". נכתב בגמרא )עירובין כא<מתוך פלפולו שנאמר )יהושוע טו( וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב >הקטן ממנו עשות: "אם יש בהן ]בדברי חכמים[ ממש, מפני מה לא נכתבו ]כדברי תורה[? - אמר קרא ]נאמר במקרא[ע"ב(: "

לצד סיבות נוספות במדרשים שונים.60

בין הצדוקים לפרושים: 61 סוכה מ"ח( מעשה בצדוקי אחר שניסך המים על רגליו המחלוקות )יומא כ"ו, ורגמוהו כל העם שנאה עזה שנאו הצדוקים את הפרושים, כפי שנראה ממעשה ינאי המלך הוא יוחנן הורקנוס עם אלעזר בן באתרוגיהם.

)יוסיפוס, קדמוניות י"ג וברייתא קדושין ס"ו(.פועירא

ההימנעות מחקר המקרא ומפשטו מביאה לידי זניחת המקרא. רואים זאת בעליל ביהדות החרדית, פרופ' אוריאל סימון: "62 שמעדיפה את התלמוד על פני המקרא ומזניחה אותו. הפסביות החרדית פוגעת בלימוד המקרא. הציונות הביאה לתחיית המקרא כפשוטו, כמו שהחיו את השפה. חלק משיבת עם ישראל לארצו היא שיבת ללימוד מקרא כנתינתו - לא מנותק

".מהדרש, אלא קומה לפניו. לדעת לדרוש את המקרא כפשוטו64 מתוך 45עמוד

64 מתוך 46עמוד

נאמר שדברי חכמיםובתוספות )שם, ד"ה מפני( " )קוהלת יב,יב('. ספרים הרבה, אין קץ, ולהג הרבה, יגיעת בשר :"לא היו כוהנים והעברת מסורת התורה אסא ". בימי"גם בהלכה למשה מסיני לא ניתנו, כדי שלא ישתכחו

וישב, בצר-לו, על-ה', אלהי ישראל; ויבקשהו, וימצא ד   ללא אלהי אמת, וללא כהן מורה--וללא תורה. וימים רבים, לישראל: " )דברי הימים ב', טו'(. המסורת שעברה בתקופת השופטים הייתה חלקית ביותר )וכן יש להם.

(, ואף שהפרושים סוברים ששמשון63להתבונן על מעבירי המסורה בדור בדור לפי דעת הפרושים הגיבור היה ראש הסנהדרין )כמו גם דואג האדומי(, ובתקופות אלו הייתה חסרה מגילה עיקרית

ועל הנשיא כתוב לא ירבה לו נשים ודויד לא קרא"בתורה הכתובה )ולא רק קושי בהעברת מסורת בע"פ(: היה בארון כי לא }נפ{ נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע ויושוע והזקנים אשר עבדו את בספר התורה החתום אשר

מנגד, (." )ברית דמשקהעשתרת ויטמון נגלה עד עמוד צדוק ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה ויעזבם לו אל התורה " וכן נתינת הגט בס' דברים מובא כבדרך אגב כאילוכמשפט הבנות יעשה להרומזת על חוק אורלי קדום: "

ידוע לכל שכתיבת ספר כריתות היא אמצעי הגירושין והחידוש באותו חוק הוא שלא ישוב לקחתה.

: הבדלים בלימוד וידיעת תורה )בין לימוד התנ"ך והמגילות לספרות הפרושים( "כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט", "ואל ימש במקום אשר יהיו שם העשרה איש דורשהמגילות מורות על:

בתורה יומם בלילה, תמיד עליפות איש לרעהו. והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בסםר, ולדרוש משפט כלומר, בני צדוק הקפידו על לימוד תמידי של לפחות לומד אחת מתוך עשרה שעסוקים ולברך יחד".

, כדי שילמד תורה, ובכך יקיים את העיקרון והציווי של "והגית בו יומם ולילה".1/10בדברים אחרים - עשרה בטלנים לעיר, ויציאת לימוד תורה בערב, ע"י קריאת שמע ישראל, וכמובן שעיקרון ריבויבדומה, הפרושים ציינו:

לאור המגילות, עדיף ומומלץ, ללמוד את התנ"ך בדגש על לימוד התורה וחשיבותה ניכר בספרות הפרושים. הספרים: מלאכי, עזרא, דניאל ודברי הימים. כמו כן ידיעת מגילות קומראן, או לפחות עיקריהם, כגון:

כך גם כיום שובשווחלק מהתפילות. מגילת ברית דמשק, ספר טוביה, ספר היובליםספר חנוך, ", והלימוד הפך להיותלא המדרש העיקר אלא המעשהעקרונות של הפרושים הראשונים ממסכת אבות: "

" )והחריג של אםתלמוד תורה מעל כולםמקודש יותר מעשייה חברתית, שפיטה, חסד, ערכי התורה וכו'- " אין אחר יכול לקיימה, קשה ליישום, ואינו עומד במבחן המציאות ההלכתית(. השמחה הגדולה של לימוד התורה היא מפירוש והבנת דברי הנביאים, כפי שאומר בן סירא. הפרושים כיום כמעט ולאאת למדו כי חכמיהם קיימת בערך מופחת, והנאתם מלימוד התורה הנביאים, בספרי עוסקים הנביאים ובתוך ספרות הפרושים משולבת כבר פרשנות נבואית משמחת, אך הבעייה, שלעיתים

משולבות גם דעות והלכות רבניות שאינן ברוח תורת משה. עשות ספרים ויתר מהמה, בני הזהר:ארון הספרים היהודי הפרושי )שלא ברוח הקודש(, גדל עם הדורות )"

, וזאת על חשבון הלימוד והבקיאות בספרי הנ"ך )נביאים כתובים( מתוך" קוהלת יב'(הרבה אין קץ . ישנם זרמים קיצוניים בפרושים64מדיניות והלכה ללמוד ספרות פרושית אחרת )גמרא, הלכה וכו'(

המתרחקים בכוונה מלימוד התנ"ך )מסיבות כמו: התרחקות מהפשט והעדפת מדרשים, התנ"ך ספר ציוני שנוגד את תפיסת הגאולה החרדית, המשכילים התרכזו בלימודו ובביקורת עליו ולכן מסוכן

, המחשה סיפורית ללימוד65ללמוד תנ"ך(. לנ"ך חשיבות רבה לביאור ופירוש התורה, איזון המצוות : דאורייתא )לימוד66הליכה בדרך ה', משלים וחידות. תוכן הלימוד שהשתנה הביא לשני תחומים

כבר בגמרא המתארת אתמצוות ישירות מהתורה( ודרבנן )לימוד פרשנויות ותקנות של הפרושים(. המצב שאין הם נענים לתפילות אף שיודעים יותר מסכתות, ואילו בעבר היו נענים עוד טרם סיום

הרמב"ם מפרט זאת בהקדמה לספרו "היד החזקה", שרירא גאון כותב זאת באגרת שלו, ספר סדר הדורות.63

סופרים מיין תורה" 64 "חביבין דברי "'(שיר השירים רבה א( ולכן רוב הפרושים )החרדים( הם: צורבא מדרבנן ועם הארץ ".מדאורייתא

כגון מיעוט בחשיבות הקורבנות המהוות כרבע מהחומש, בעיקר למול ובקדימות של הצדק.65

אם כי גם מצוות המגודרות דאורייתא הם לפי פרשנויות דרש של הפרושים, ואילו ישנם מצוות שמוגדרות תקנות הפרושים אך66הם חלק מתורת משה לפי אזכורים במגילות קומראן.

64 מתוך 46עמוד

64 מתוך 47עמוד

( יותר בחסד כי עסקו דבריו של החפץ חיים בספרוהנה דוגמה מ(. להביא מקורתפילותיהם – יבואו וישמעו! לומדים הם, חריפים הם, ומתחדדים בפלפולי דאוריתא, אבלהמאורות הגדולים: "

". וכן מדבריו של הרב שולזינגר בספרו פניני רבינו קהילות יעקב, חלקאינם שומעים מעקר דאוריתא הוא כבר יושב שש שנים בהתמדה רבה ליד הסטנדר והגמרא יש לו שלום בית מופלג: "14א', עמ'

– הם לא דורשים ממנו כלום...)חסד, טיפול, אכפתיות ואנושיות לבת זוג(.. כי השקידה המופלגת". לא הרגילה אותו לכל הנ"ל

מחלוקות והבהרות בעקרונות פסיקתיים הלכתיים:

: מהלכות מסוימות שמציינים הפרושיםהאם עיקרון האמת ההלכתית הוא עיקרון על אצל הפרושים?" ניתן ללמוד על הסיבה לקיום ההלכה. כך למשל, במקום שכתוב שהיו אומרים נגד הצדוקים,

להוציא מליבם של צדוקים" – מכן נראה, שלאותו קביעה הלכתית, היתה כוונה פוליטית לנצח קצובה יריבה, ולא האמת בפירוש התורה עמדה על הפרק, ומסורת תורה ממשה רבינו בכלל לא נראית

רלוונטית בעיין )וכמובן שאינה מוזכרת(.אם כך, הרי שזה אחד מהמקומות של שנאת חינם בבית המקדש השני.

"אחרי רבים להטת" )"ולא-תענה על-רב לנטת"( )שמות "לא-תהיה אחרי-רבים, לרעת; ולא-תענה על-רב, לנטת אחרי רבים להטת" ניתוח הכלל:

כג'(:

אם הסכימו אנשים בדבר שאינו אמת, אסור להסכים לדבריהם, כדי שתהיה רע ואהובהפירוש: שלהם. וכך גם ההמשך "לא תענה על ריב" כשיש ריב אסור לך להיות "אחרי רבים", כלומר אסור

להיות אחרי רבים "להטות" להטות את המשפט )כמו "להטות מדין דלים ישעיה י'(.

יש לנו מהמסורה של בן אשר הקראי )שדווקא לקראים שאין טוענים לתושב"ע יש את הדקדוק מסורה(.

:20לרעות - כמו לרמות, לצוות, שורש רע"ה, בניין פיעל. אין דגש בגלל הגרונית. כמו שופטים יד "אשר רעה לו".

הפרושים ניתקו את החלק האחרון של הפסוק מהקשרו - "לא תענה על ריב" ובכך עוותו את פירוש וגם הטענה האומרת שאסור להסכים רק בעניין רע )כמוהפסוק לציווי של נטיה אחרי רבים כביכול.

רבות רעות צדיק( אינה נכונה - זה לא דקדוק הפסוק.

ולכן הבעיה העיקרית שיושמה בסיפור של תנורו של אחנאי היא שהאמת היתה עם רבי אלעזר הפסוק מחייבו לדבוק באמת ולא להיות אחרי רבים לרעות!

למעשה הציטט הפרושי )בכותרת זו( תלוש מהקשרו, שכן מקדים לו קטע מאותו חצי הפסוק, שלאלנטתניתן לנתקו: " על-רב ", כלומר, הסיפא של הפסוק הינו הקבלה – חזרה והדגשה עלולא-תענה

תנורו שלהפרושים קבעו עיקרון גדול להלכה בדרשה על פסוק זה, כמובא בסיפור על "משמעותו. " )בבא מציעא נט'(, הוא שהפסיקה ההלכתית היא לפי רוב הדעות של החכמים )הפרושיםאחנאי

, אף אם ישנו חכם )פרושי( יותר גדול, אך הוא בדעת מיעוט,"ניצחוני בניי, נצחוני בניי: "המקובלים בלבד( ואף אם ידוע שהאמת ההלכתית כפי שהיא בשמיים היא - כדעת המיעוט, עדיין הפסיקה תיקבע לפי

לא-תהיה אחרי-רבים, לרעת"רוב הפרושים שסותרים את הדין השמימי. הסיפור מביא חיזוק מהפסוק: "ניתן ללמוד מההן לווא. בכל אופן, רוח התנ"ך מצביעה )שמות כג'(, למרות שאינו אומר כן, אך

64 מתוך 47עמוד

64 מתוך 48עמוד

בר. שמעו והאזינו, אל-תגבהו: ")מלאכי ג'(;" אני ה' לא שניתי"על: חכם")ירמיהו יג'(, "  תנו לה' אלהיכם כבוד טז   כי ה', ד)"עדיף מנביא אפילו הפרושים בעצם מבטלים את הרוב כשאר הוא טועה: קשר(.בבא בתרא יב א

רשעים אינו מן המניין )סנהדרין כו(, רש"י ועליו שפטי חכמים ומהר"י קרא על פירוש שמות כג' ב', פנים לתורה(.70ויקרא רבה ד:ו, מדרש הגדול על שמות א:ה )וזה גם סתירה על

קיים שוני והפרדה בין פסיקה ארצית לבין פסיקה שמימית: הגדרות: פסיקה ארצית היא כגון שפיטת אשמה לפושע בבית דין, ואילו פסיקה שמימית היא כגון האם בית המקדש השלישי יירד משמיים או האם צריך לעסוק בבניינו. ההבדל ביישום הפסיקה: פסיקה ארצית היא חובה והטפה של נביאי ישראל שנקיים משפט וצדקה ככל שנוכל כציבור וכפרטיים, מאידך, בפסיקה שמימית אין לנו יכולת וזכות לקבוע נחרצות, מלבד שקידה על ספרי קודש ומהם לפרש ולדעת את ההלכה, לפי המקור

היותר גבוה. בכל אופן, לשני התחומים, נבואה קובעת יותר מכל החלטת אנוש.

"מנעו בנכם מן ההגיון" )ברכות כח'( איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת ה'  "גישה תמוהה שסותרת גישת סברות רבות של של הפרושים עצמם.

)ירמהו ח'(.אתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר ספרים"

גזרות שאינן ברוח התורה

דוגמאות לגזרות דרבנן שהם לא חלק מהתורה: איסור פעולות חיוניות ופשוטות שאין בהן כוונה לחלל שבת ואין בהן מן איסור מלאכות של שבת )כגון הלכות איסור גזירת נייר טואלט, איסור עשיית

עיסוי להנאה ללא קשר לרוקחות(.

(:6"אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת" )משלי ל'

אך" אף כי אמר אלוקים"כבר בסיבה לחטא הראשון בתורה )ובעולם(, הודה הנחש על האיסור :לאחר מכן, הוסיף על דברי אלוקים חיים וגרם לחטא אדם וחוה.

דוד ושלמה הללו ושבחו את התורה ולא הוסיפו או שינו ממנה חצי דבר. כאשר דוד מהלל אתכמו אותו שלא הסותרים )ולבטח נוספים לרבדים ולא לפשט רק הוא מתכוון התורה חוקי שמפורטים חלקם במאמר(, הוא מתכון לחוק אחד ולא למחלוקות לא פסוקות. שנים רבות עברו מאז ואיתם חל שינויי שפה ואורח חיים, התגלות נביאים וירידת האמונה. בסמוך לחורבן הביתוהוגי דעות שפירשו את התורה לפי שכלם, או לפי דעות רבותיהם. ישנם השני קמו פרשנים שהתעסקו ברובדים הרחוקים מפשטותה וצירפו לה משמעויות שונות, חלקם נטשו ואף סתרו את פשט התורה ותכליתיות הקשר הסיפורי. עבודת השם בקורבנות נעלמה כמעט כליל ונוסחים של תפילות וברכות מהווים חלק עיקרי מאורח חיים דתי אורתודוקסי. בין דברי הנביאים אכן עולה

תשלום הקורבנות-פרים בשפתינו, אך עיקר דרכי הבורא הם לנהוג בצדק, בחסד ובצניעות.

ביטול דיני נפשות: אמנם טוב שכך, כי השפיטה הפרושית היא לא לפי התורה ולא ע"י כוהנים )שאף הפרושים מציינים

שרק כוהנים יכולים לשפוט דיני נפשות(.

גרמא בידי שמיים:זהו יסוד גדול שמחסיר את הטלת הדין.

עם זאת, ישנו מקום שיש לעשות הפרדה הלכתית בין דין שמיים ודין ארץ: הפרדה בין פסיקה ארצית, כגון שפיטת אשמה לפושע, לבין פסיקה שמימית, כגון האם בית המקדש השלישי ירד משמיים או

64 מתוך 48עמוד

64 מתוך 49עמוד

האם צריך לעסוק בבניינו. אין לנו יכולת וזכות לעסוק בפסיקה שמימית, מלבד לשקוד על ספרי רוח הקודש ולדעת לפי המקור היותר גבוה. בכל אופן, לשני התחומים, נבואה קובעת יותר מכל החלטת

אנוש.

"כי אני ה' לא שניתי" )מלאכי ג'(:

. כדי לשמר את כוחם"הפקר בית דין הפקר"הפרושים נטלו לעצמם כוח וסמכות לגרוע מהתורה לפי עקרון

וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה

יש מספר לא מועט של הלכות שמקורן ועם זאת, "אין למדים הלכה מדברי אגדה", כי מוסכם באגדה. ואף נפוצה התפיסה ש"מי שמאמין הוא טיפש )ומי שלא הוא כופר"(, ואולי מקורה בדברי

כתות לאמונה בדברי אגדה. דוגמה, האסמכתא3הרמב"ם )הקדמה למשנה/שמונה פרקים( שיש היא באחד המדרשים )ולאואבלים בידי הקדישהעיקרית בכתובים למנהג עיקרי כל-כך כמו אמירת ה

(. כמו כן, ה"הרחקות" בין איש לאשתו בימי הווסת נוהגות גםאליהו זוטאדווקא העיקרי שבהם, ה בתקופת ה"שבעה נקיים" שלאחריהן, על פי דברי אגדה )תלמוד בבלי, שבת, יג,א(. מסתבר שכוונת

המאמר היא שבניגוד להלכות הכתובות בתלמוד, אין חובה להישמע לכל מה שכתוב באגדה.

גדולי של כתביהם ועליו מתבססים היהדות של ביותר החשוב הרוחני למקור נחשבת האגדה ה כמו ישראל, ורש"י, המהרש"א, מהר"ל, הרמב"םמחשבת קוק . רבים מהפרשנים שלהראי"ה

האגדה בש"ס התייחסו אליה כמטאפורה המרמזת על סוגיות תיאוסופיות שונות בדומה למטאפורותוהראי"ה קוקנחמן מברסלב, המהר"ל, ר' הגר"אבקבלה או בסיפורים החסידיים. בדרך זו הלכו

. בדרך פרשנות זו ישנה משמעות למלות מפתח שונות שלפיהן ניתן לפענח אתעין אי"הבפירושו הרעיון המובע באגדה, למשל המילה "ים" מרמזת על ים החכמה וכדומה.

תורת השם תמימהמצוות דאורייתא אל תעשה, אוסרת להוסיף או לגרוע מתורה וממצוותיה. שכן, "

נפש זו מתחמקתמשיבת ומגרעת(. פרשנות ההלכה למצווה )מושלמת שלא תקבל שום תוספת " ולא לחכמים שלהם כביכול מותר. דעת מהפשט. היא מגדירה את האיסור כחלקי – רק לפרט, הרמב"ם שונה; מדובר על רק מצוות דאורייתא, אך מותר להרבות מצוות דרבנן ללא איסור )לכן גם ישנה חשיבות הבחנה ביניהן(, אילו היינו סופרים את מצוות דרבנן, היינו מגיעים לאלפי אלפים)וזה

שנה – כמה יתרבו עד היום(. בפועל, יוצא אפוא כיום, שאנו צריכים לקיים את שניהם;900לפני כ- אמנם ישנם רק כחמישים מצוות דאורייתא, אך אליהם נספחים כספחת אלפי מנהגים - "מצוות" דרבנן ופסיקת הלכה המוסיפים על התורה מכבידים ומטשטשים את תוכנה. מגדילים את הטפל ומרחיקים את העיקר. ראה דבריו של החפץ חיים במאורות הגדולים: "יבואו וישמעו! לומדים הם,

חריפים הם, ומתחדדים בפלפולי דאוריתא, אבל אינם שומעים מעקר דאוריתא".

התורה מצייינת כי לא רחוק מאיתנו לקיים אותה, לא בשמיים היא ולא מעבר לים. אין אנו צריכיםחכמים שיביאו לנו אותה כי אנו יכולים להבין ולפרש אותה לבד.

לא רק זאת, הרי שממשה עד מתתיהו לא העז אף מנהיג להוסיף או לשנות מן הפשט של התורה.

לא רק זאת, אלא במקום בו יישאר רק התנ"ך כמקור לחוקים ואורח חיים, הרי יחזרו רובם לפרשנותרבינו. משה לתורת הקרובה והלכה התכליתית מסיני למשה כהלכה נאמרו שכאילו מצוות

שהתקבלה בקלקול הדורות משאירה נבוכים רבים וטובים מעם ישראל. די להוליכנו שולל וטפל!! תנולנו להתקרב ולגלות את אבינו שבשמיים ולעשות רצונו!

64 מתוך 49עמוד

64 מתוך 50עמוד

ובדיני הממונות: ודין "השור יהיה לו" לניזוק ולא למזיק, 67חוסר שפיטה בדיני קנסות ונפשות ,גרמא בידי שמיים: לדעת הפרושים עברות ופשעים שנגרמים בעקיפין, אין להעמיד עליהן

למשפט בארץ. לפי פשט התורה, יש להשאיר בידי שמיים מקום שאין אנו בטוחים שצדיקיק רשעהרשיע, כאמור בפסוק: " יק אל-תהרג, כי לא-אצד (." )שמות כג'ונקי וצד

.)אין עונשין בימינו דיני קנסות ונפשות )שזה החלק החמור בדין הפליליחוסר לימוד ופסיקה משפטית התואמת לתקופה כלכלית ומדינית בה אנו חיים, וכבר גדולי

רבנים עמדו חסרי אונים מול בעיה זו )הרב הרצוג לדוג'(. מנגד, ישנם ישיבות ויוזמות )בעיקר במגזר הדתי לאומי( של קידום ופיתוח המשפט העברי למציאות המדינית בישראל, ומאמר זה

.פרויקט ישמ"ע, מכון צומת, מכון דין ארץ בעופרה)משבח ומעודד עיסוק תורני זה )לדוג':

קביעות הלכתית: צוין בהלכה שאפילו נביא לא יוכל לשנות הלכות שנקבעו, כי לדעתם הם שקבעו" עמוס:  על כאלו אמראת ההלכה בארץ, ואינה בשמיים. ".ההפכים ללענה, משפט; וצדקה, לארץ הניחו

"ואהבת לרעך כמוך, לא תיקום ולא תיטור" – "תלמיד חכם שאינו הוקם ונוטר אינו תלמיד חכם" מלבד חוסר הכיבוד של תלמידי רבי עקיבא, הפרושים התקינו שהעובר על דבר תורה חייב מלקות

ואילו העובר על דברי חכמים חייב מיתה. דוגמאות:

צליית בריות שלא הלכו בדרכם במדרשים )רשב"י שיוצא מהמערה ורואה איש עובד, רבי יוחנן שמישהו זילזל בדבריו(.

"הבטחת גן עדן/עולם הבא לאומר פעמיים ביום מזמור "אשרי יושבי ביתך-תהילה לדוד )כהלכה למשה מסיני?(

."בשם הש"ך ס' קיט ס"ק טז': "כל מי שאינו מאמין לדברי חז"ל הרי הוא חשוב כעכו"ם בינהם? האם לזה זה כמו שיתבאר בהמשך, האם הם האמינו לכך, שאלה מקדמית

האמינו לתורת משה יותר מלעצמם?.חיוב דאורייתא של שמע ישראלשולחן ערוך משריין את עצמו באזהרות, אבן העזר ריש כא' : "כל מי שעובר על דברי

צדיקים לכל קורה היה מה מעניין הוא". גמור רשע הוא הלא מפורש, ערוך שולחן שמצליחים גם לשמור על רוב ההלכה, אם כל חכם היה כותב כך על ספר חידושים שלו?!

"ואם כל מה שיחדש תלמיד לרבו לפי"כל מה שעתיד להתחדש כבר נאמר למשה בסיני )מגלה יט' :(. אם כך הרי גם המחלוקות וכל הדברים שהתוספות במאמר אלו יותר מזיקות מתורמות, אז עליך לקבל גם את דבריי, או שמא נתפזר רק על תוספות ותוספות ונתרחק

מפשט התורה ומצוות דאורייתא )ראה הפיזור בזמן המוגבל(.

פנים לתורה:70"אלו ואלו דברי אלוקים חיים הם" )ערובין יג' יב'( -

פטיש ינפץ – רבי ישמעאלמשמע שגם זה שקר ולא נכון, וגם זה אמת ונכון – על אותו דקדוק בדיוק. מוזר, לא? מדרש זה סותר ישירות את "לא תסורו ימין ושמאל". פנים לתורה –70–

"המחמיר במצווה אחת מקל באחרת", "שלא תעשה את הגדר יותר מהעיקר" )בראשית רבה(ומקיים מצוות דרבנן, הוא לומד והיכולות המוגבלות של האדם, ככל שאדם הזמן ומכאן, שעם

מתרחק ממצוות התורה:

וכנראה מאת ה' הייתה זו, שלא יאמרו הגויים איזה המצאות ועיוותים יש ליהודים בתורת משה, כגון חובת האזהרה וכפירה בה67 שניות טרם העברה.3בתוך

64 מתוך 50עמוד

64 מתוך 51עמוד

לימוד תוספות על נטילת ידיים מרחיק צדק צדק תרדוף לפעול. החתירה הפוליטית לשיוויון, לקידום תנאים מטיבים כדי לת נקדות פתיחה לתושבי פרירפיה, לחסרי רכב בשיפור תחבורה ציבורית, לזקנים- בהטבות סוציאליות, בחוקים של עבודה בין מעביד עובד וקבלנים אינם בלימוד ובעשייה של המתפלפלים על המצאות כמו שהפרי הוא של שנה שעברה, הירק של השנה ותבואה לפי שליש גדילה. הרי זה עצוב שכך מחנכים את העם בסיבוכים נוראיים שאינם פרקטיים. לתורה שאינה נוחה, מסובכת ולא ברצון השם. חבל שאין לכם אומץ לפתוח את העניים, לחדש מה שישבו בבתי מדרש והתווכחו ולכם זה מקובע שאפילו גדולי דור לא יכולים לשחרר. ראה סיפור חידוש מנותק חדש מישן

– חגיגה ג'.

(69– "יגידו לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין" )רש"י מביא את חז"ל 68 כי-קרוב אליך הדבר"

התורה הקדושה, שנכתבה ע"י משה רבנו עליו השלום, ציינה שאינה רחוקה מכל אחד מאיתנו; כך שכל בר דעת יוכל לקרואה ליישמה )בפרשנות רחבה כי הפסוקים בדברים ל' מכוונים לכל התורה והמצוות, ולא רק על

רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משהמצוות התשובה. והדבר סותר את הנאמר ביהושע א' " " המלמד שאכן נדרש מאמץ לימודי רב מאד כדי לשמורעבדי אל תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך

מידות, רמזים13את הכתוב בתורה(. הכוונה גם שאין צריכים התפלפלות וסברות מתוחכמות של היקשים, וסודות כדי לדעת את חוקיה. את הכתוב יש להבין לפי הקשרו בפרשה, תכליתו ובגובה העניים כתורה לבני

להשלכות שש פירוש דין זה קביעה מכרעת. כאשר אנו דוחים הלכות שנקבעו לפני שניםאדם בזמן הווה. רבות במשנה ובגמרא, אז הן ודאי שהלכות אלו חסרות תוקף היום.

יש הלכות שאף שנפסקו, אין דעת העם נחה בהם, והן יכולות להרחיק את הציבור כיוון שרובו אוחז בדעה שונה מהדעה שהוכרעה להלכה. לדוג': סביר שאם נשאל את העם איזה ברכה צריך כאשר

שבעים? אז כנראה רובם יענו שצריך לברכך ברכת המזון, אף אם לא נאכל בסעודה זו לחם.

החמרות או הקלות )קולות – "כיא בחרו בקלות"( בהלכה )יחסית לתורה(:

כשרות )טהרה( במזון ובכלי אוכל: ספרי הנ"ך באים, בין היתר, להסביר ולהמחיש על קיום או חטא במצוות ה', ובהם נראה בבירור המגמה של הפחתה במשקל הקורבנות, והעלאת המדרגה הראשונה של מוסר אנושי טבעי וכללי. מגמה זו לדאבוננו כמעט ונשכחה, ואין הפרושים עומדים עליה בהלכה, אלא מתרכזים במאות דקדוקי הלכה שהתרבו בגלות, ועל כך אמר הנביא ירמיהו:

", ומחמת יתר החשיבות על הלכות דרבנן )חידושי רבנים( הפרושים בכשרות, חלו הקלות"ותפשי התורה לא ידעוניעד איבוד מסורות מתורת משה:

.'ום השמיני, והלאה, ירצה, לקרבן אשה לה   שור או-כשב או-עז כי יולד, והיה שבעת ימים תחת אמו; ומי)ויקרא כב'(.  ושור, או-שה--אתו ואת-בנו, לא תשחטו ביום אחד.

הפרושים מתירים הריגת )הריגה ולא שחיטה, כי לדעת הפרושים אין צורך לשחוטו( ולד.1..1 ימים מיום היוולדו, אף שאסורה שחיטת7)'בן פקועה' בלשון הפרושים(, אף שלא עברו

אם )הפרושים מפרשים רק לאב-זכר( ובנה באותו היום. זאת, ללא שחיטה, וללא בדיקה.שהוולד מעלה גרה )ולא בעל מום(

ום--לא-נפלאת הוא ממך, ולא רחקה הוא. 68  לא בשמים, הוא: יב  "כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך הי לאמר, מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענובר, מאד:   לאמר, מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה. ולא-מעבר לים, הוא: יג  אתה, ונעשנה. בפיך ובלבבך, ידכי-קרוב אליך הד

)דברים ל'(. לעשתו.

על הפסוק: "ככל אשר יורוך" )דברים ?(. 6964 מתוך 51עמוד

64 מתוך 52עמוד

גם שאיסור השחיטה עולה קומראן אלו ממגילות זביחת בהמה בהריון. בפסוקים איסור מתכוון גם, ואולי בעיקר, על הנקבה-האם )בניגוד לדעת הפרושים(:

ולוא תזבח לי שור ושה ועז והמה מלאות כי תועבה המה לי"

ושור ושה אותו ואת בנו לוא תזבח ביום אחד ולוא תכה אם

)טור נב'(." על בנים

[ ואשה כי תהיה מלאה וימות ילדה במעיה כול הימים אשר הוא בתוכה "" כקבר מת תטמ]א12

או אשר ישכב עם[ישחט בהמה וחיה עבר]ה"]או יקרב אשה הרה מקיץ דם ]16 אחיו או ישכב עם זכר[תא[ל במשכבי אשה"17

"גם אם קיים איסור גורף מהתורה על כל בישול וגם אכילה" )דברים יד'(: לא תבשל גדי בחלב אמו במזון וההפרדה בכשרות המטבח שהניפוח הרי וחלב, בשר עיקר ההתרכזותשל )וכאן

הלכתי יבש, שהדחיק את התודעה שלללימוד הובילה במאות דקדוקי הלכה שהתרבו בגלות(ועוף והמתנה בזמן אכילה, בין בשר ולפי התורה, הפרדת כלי מטבח משמעות המצווה.

ודבש" לחלב, החל מאברהם אבינו שהגיש חמאה ומיד אחריה בשר, ועד לראייה מדוד המלך:)שמואל ב', יז'(.  "וחמאה, וצאן ושפות בקר, הגישו לדוד ולעם אשר-אתו, לאכול

:ולפי ולא" אי הוצאת הדם מהבשר תעתועיהם לפי הגויים במועדי ילכו ולא הברית, מועדי את ישכחו והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו( ולכן )נה( דעתם.

ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. )נז( וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. )נח( לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. )נט( כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. )ס(

איני יודע )פתיחת ספר היובלים(. "ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר.את הקשר לכך, אך מנהג הקראים להוציא את הורידים לאחר השחיטה, כדי שלא.

.70פסוקים נוספים בתחום המוסר שושלת החיים

רק כלים שהיה בהם שימוש ע"י הגוי )כאמור בספראלא אין צורך להכשיר כלים חדשים מגוי, (. 21-23במדבר פרק לא' פסוקים

טהרת זרע ונידת נשים:" :ם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה  יטשמירת נידה היא מצווה מהתורה ואשה כי-תהיה זבה, ד

עד-הערב. יטמא בה וכל-הנגע תה, עליו, כ  בנד אשר-תשב וכל יטמא; תה, בנד עליו תשכב אשר וכל ימים מיום תחילת הנידה )כלומר בסה"כ 7, ומהותה שמירת מרחק של יטמא." ימים(.7

לבעלה. וככלה היא טהורה ובכך לרחוץ עצמה, צריכה נידה האישה ימי לאחר השבעה נקיים לאחר גמר הוסת )כסוג של זבה( של אישה, ללא החיוב7הפרושים הוסיפו ימים

שמתלווה לכך להביא קורבן )כי טרם זכינו לבניין בה"מ(. להלן הנימוקים להתנגדות החמרהומציע.1פרושית זו: ליושנה" מפרט את הטעויות "להחזיר טהרה ספר חדש בשם

תקציר: לקריאת רגילה, לנידה -http://www.mako.co.il/spiritualityלחזור

ן ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך"   70 בכלכ'(. שמות)"כבד את-אביך, ואת-אמך--למען, יארכו רך בד צפור לפניך קן יקרא "כי הבנים: על האם תקח לא הביצים על או האפרחים על רבצת והאם ביצים או אפרחים הארץ על או עץ

)ספר היובלים(.יעקב חושש שעשו יכה אותו אם על הבנים. )דברים כב'(. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים"

64 מתוך 52עמוד

64 מתוך 53עמוד

popular_culture/weekly-answer/Article-0a98ffbb05e7331006.htm. 2.המדע בעיקרון מחזק את התורה ומצוותיה בכל המישורים, ואם הוא סותר אותו, כנראה שזה לא

יום, האישה מחלישה את12תורה, או זו השערה ולא מדע מדויק. במקרה של שמירת כ- וזה הפוך מדבר ה',http://mikve.net/content.asp?pageid=513הסיכויים להתעבר כראוי:

בגלל בעיית העיבור שנגרמת בגלל הוספת.3והפוך מהמצווה הראשונה בתורה: פרו ורבו. וסת ארוכה(, שמקבלות מרבנים )בעיקר בעלות ישנן נשים והריחוק מהביוץ, נקיים ימים

.4)אורתודוקסים( "קיצור" של חלק מהמנהגים, כדי להחזיר את הסיכויים הגבוהים לביוץ. בהם ויש והיהדות, המסורת עיקרי את השומרים לייט דתיים או מסורתיים זוגות מחלוקת בעניין, כמו במצוות אחרות, ראוי להם )ולכולם( לשמור ולכבד את העיקרים, ואם צד אחד רוצה להחמיר או לשמור מנהגים מסוימים, שינהג כפי שציווי חז"ל בכלל של החמרה: "הרוצה להחמיר, יחמיר רק על עצמו", ולא יכפה את חומרתו על בן הזוג. יתרה מזו, לדיןישראל, שרובם מסורתיים. קשה נידה בקרב משפחות עם זה השלכה על שמירת מנהג לשנות זמנים קבועים בלוחות השמיים שאותם קבע ה' בחוכמה )כמו לקבוע שתהיה שבת אחת לשבועיים ולא אחת לשבוע( וידיעת צרכי גוף האדם ואשתו. יתכן והחמרה זו העלתהתורנית או אמיתית סיבה מצאו שלא משכילים חוגים בקרב רבות והתנגדויות קשיים להחמרה, ומנגד בקרב ציבור מסורתי פשוט שקשה לו עם הגזרה שאין הציבור יכול או מעונין לקיימה, והתוצאות לכך קשות בריחוק הרבים משמירת התורה ואהבתה: " אל תוסף על

כמעט.5דבריו פן יוכיח בך ונכזבת" )משלי ל'(; "לא תוסיף ולא תגרע" )דברים ה'(. בימינו ההלכה כמעט ולא מנחה להקפדה על שום טהרה )אפילו דאורייתא( מלבד הנידה )וגם בהוכשרות ישנה החמרה בנידה ולאומת זאת, והבגדים(, אין הקפדה על הטהרה של הבית

כלים, ששניהם לא דאורייתא.

בגדים טמאים.כיבוס ביטול מצוות

71אין נישואין לגויים - בני נח.

72משכב עם שבויה יפת תואר טרם ירח ימים.

73אין לגויות טומאת נידה.

215הגעתי לעמוד

.74קבריםהשתטחות על

.75" מול התנועה הציוניתלא לעלות בחומהמדרש הכפירה "והיום נמצא שהיו לגויים עוד קודם מתן תורה חוקי נישואין וגירושין, אך זאת מוזכר כבר בתורה )כגון פרשת פרעה ואבימלך71

הלקחו את נשות אבותינו(, ועוד עולה ממגילות קומראן.

ולפי המגילות יש להמתין אף יותר מירח ימים.72

רק לדעת בית הלל, לא כדעת בית שמאי.73

http://www.yeshiva.org.il/ask/printAsk.aspx/46304 מדעות רבנים פרושים: ראה 74

היו רבנים שניסו וקראו לעלות לארץ, אך לא שמעו לקולם: האר"י, הרב קוק, בעל שם טוב, הגאוןהחרדים אחזו במדרש החמור )אמנם 75 א:כתובות דף קי, המעוות את התורה )שיר השירים ב' ז'( שכאילו נשבע עם ישראל לא לעלות לארץ הקודש )בבלי מוילנא(

השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו' ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה ורב יהודה השבעתי אחרינא כתיב ורבי זירא ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את

נכונים והחטיאו את עם ישראל כמו רביםהעובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ורב יהודה. והנה שלושת המדרשים לא 64 מתוך 53עמוד

64 מתוך 54עמוד

מחלוקות והבהרות בפרטי הלכתה:ניתוח הכלל: והאמת והשלום, אהבו )זכריה ח'(:

האינטרסים הראשיים שיש לאזן בעשיית המשפט הם האמת מול השלום )יציבות משפטית – גמירות הדין והסרת הספק, מהירות וסדר הדין, הפשרה(. עלינו להתחיל את המשפט בהתמקדות בנתוניםזו כנראה הסיבה שמשה יזם מעצמו שופטים נוספים( המבוססים על האמת )כמשפט שמיים – ובהמשך יש לנטות את הדין לטובת השלום )משפט ארץ. וכך לא מצא משה אנשי אמת, אלא רק

אנשי חיל. ובכל זאת מינה אותם(.

דרך החשיבה וההשקפה לעשיית צדקה ומשפט:בנפשות המתעסקת אישיות הממעטת חשיבה מצריכה בתורה והמשפט הצדקה עשיית דרך והתחשבנות איתם - יחסי אנוש )תכונת הרגש נמצאת בצד השמאל הלא דומיננטי במוחו של הגבר, ואילו באישה הוא באמצע – בעל משקל גדול יותר(, עליו להמעיט החל מהנאת הגוף, הווי הכיף )כטיול( ועד לחיפוש ההנאה השכלית רוחנית – כלימוד מחדש המוסיף ידע וחוכמה. אף שאלו לפי סדרם נצרכות בסדר עולה לעשיית צדקה ומשפט, הם רק הכלים. דרך החשיבה היא ניתוח בעיות חברתיות למול הצעת פתרונות. פתרונות מספר )ברבים(. בכללן פתרון של פשט התורה, פתרון של דעת תורה האקטואלי לימינו. יש לתאר את החולשות של הפתרון המוצע, לנתח השפעה על החברה

והתייחסותה הרגשית לנושא ולפתרון, השפעות חינוכיות והשלכות לתיקון החברה.

:פרק ו' - השוני בתחום הדין והמשפטו.בכל-שעריך", תתן-לך ושטרים, הבעיות המשפטיות באי קיום "שפטים

76 דיני שפיטה באופן יישום "ככל אשר יורוך"

(. מדרש זה מנוגד לפסוקים מפורשים ולרוח התורה לכבוש ארץ חמדת אבות מעמי הגויים החל מימימהמדרשים של הפרושים. בתקופת הגלות האחרונה עלו והתיישבו בארץ )ובירושלים( זרם ה"קראים" שהיוו כחצי מעם ישראל באותה תקופהמשה ויהושוע עד ימינו

ב- קודש1,000)בעיקר קיבלו ספרי ולא לוח השנה הירחי מהפרושים, עיוותים בפירוש התורה. אך הם לקחו את לספירה( שאין להם . יש לציין שעד היום אוחזים בגישה זרם חרדי קיצוני לציונות ולמדינה זו - נטולישהפרושים נידו: חנוך, יובלים, ובימינו מגילות קומראן(

קרטא. וזאת למרות שב"שולחן ערוך" )או"ח שכט' ו'(, נפסק כי שאם גויים צרו על עיירת ישראל, אם זה על נפשות יוצאים . הגמרא אף מספרת על מר זוטראנגדם למלחמה אפילו בשבת, ואפילו על קש ותבן אם זו עיר ספר )המקור ממסכת עירובין מה'(

ובניהם חצי מדברואילו הציונים: חידשו את השפה העברית – שהיא חלק עיקרי בגיור )נחמיה יג': שמרד בפרסים )סדר עולם זוטא(. . לאומת זאת, המפרש העיקרי של החרדים לא דיבר עברית וכותב כי אינו יודע מהם הבוטנים שביקשוכלשון עם ועם לדבר יהודית אשדודית ואינם מכירים

(, עבדו את אדמת ארץ הקודש ועד היום מסורת החלוצים שבהם חוגגים אתיעקב מבניו לקחת ליוסף מצרימה כמתנות )פרשת ויגש(פה איבי, ואשמידם; חג השבועות כחג חקלאי ,נלחמים נגד אויבנו כדוד: " ן;   ולא אשוב, עד-כלותם.   ארד " ויפלו, תחת רגלי   ואכלם ואמחצם, ולא יקומו

אמר משה, לבני-גד ולבני ראובן:, ויוצא שאלו שלא נלחמים דומים להטפה: "שמואל ב כב'() האחיכם, יבאו למלחמה, ואתם, תשבו פה. וי ולמה תנואון ז   . )במדבר לב'()תניאון(, את-לב בני ישראל--מעבר, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה"

רך יהוה, 76 בר, עליו כי ידעתיו, למען אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו ד )בראשית לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על-אברהם, את אשר-ד ויגל כמים, משפט; " )ירמיהו(, " כי-באלה חפצתי, נאם-יהוה כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידע אותי--כי אני יהוה, עשה חסד משפט וצדקה בארץ: יט'(,

הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד,(, "שנאו-רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט" )עמוס ה' " וצדקה, כנחל איתן י ואלמנה ויתום גר ועני, אל-תעשקו;   משפט אמת, שפטו, וחסד ורחמים, עשו איש את-אחיו. כה אמר יהוה צבאות, לאמר: )מיכה(, " והצנע לכת, עם-אלהיך

ברים, אשר תעשו: ורעת איש אחיו, אל-תחשבו בלבבכם... ברו אמת, איש את-רעהו--אמת ומשפט שלום, שפטו בשעריכם. אלה הד ואיש את-רעת רעהו, יז   ד ...   כי את-כל-אלה אשר שנאתי, נאם-יהוה. אל-תחשבו בלבבכם, ושבעת שקר, אל-תאהבו: ", ועוד הדגשות רבות)זכריה(.  והאמת והשלום, אהבו

64 מתוך 54עמוד

64 מתוך 55עמוד

"המעיין במשפטי התושב"ע הרברט סמואל שואל:חושן משפט ברובו דרבן. ישראל סלנטר: דעות רבנים על הבעיות המשפטיות: לעונשים...וזה הערוכים לפנינו... ימצא חסרון גדול...כי בדין ודברים בין אדם לחברו או לציבור בכללו...יש ... גם ספר חוקים מיוחד

מוכרח ומיוסד בהגיון... והנה המעיין בהלכות אלו לא ימצא לא לבד לגונב וגוזל ממון חברו אשר בדין יחויב אך להשיב הגזלה וגם תמלקות לא יחוייב...והעונש הכפל או ארבעה כמעט לא ימצא לשלם לאשר רוב הגנבות הן באין רואין, וכפל לא יחוייב אם בהעד

עדים, וגם המזיק בגופו של חבירו, מפיל את שינו ומסמא את עינו מדין תושב"ע עליו לשלם אך נזק, צער, ריפוי שבת ובושת, וכן איש אשר כסף לא נחשב בעניו או עני אשר לא ירא מהטלת תשלום האם יוכל לעשות כאוות נפשו להכות עין אויביו, שן שונאו מבלי

הרב הרצוג בתחוקה לישראל על פי תורה, סדרי השלטון במדינת ישראל, עמ'להפריע?... וגם רוצח כך, שלא יצא כי יהרג וכו'." "עלינו להכין מעין "שולחן ערוך" בצורה העשויה להתקבל אצל היוריסטים. וזה, ...הוא צורך הכרחי גם לבתי הדין הרבניים. יש : 213

כמה דברים שאנו זקוקים להשלמות, בשים לב להתפתחות החיים הכלכליים, וכו' וכן יש צורך בתקנות במסגרת תורתנו הקדושה. ולא זו בלב, אלא שיש צורך להקל במידה ידועה על הלימוד והעיון והשימוש במקורות - למעשה. התועלת תהיה כפולה: תועלת בשבילנו, וגם בשביל בתי המשפט של המדינה. הבה אפרש את דבריי. אם אנחנו לא נוציא "אוצר משפטים" בצורה ההיא, מה יעשו סוף סוף היוריסטים שאינם יכולים להתמצא בחושן המשפט? הלא יקחו להם מן הגוים איזה קודקס, ונמצא שם שמים מתחלל במידה גסה, בישראל וגם בעמים. אם יהיה ספר כזה משלנו מוכן, מסתבר שלא יתעלמו מדיני התורה ויסגלו להם חטיבות חטיבות ואולי פרקים פרקים. עדיין זה רחוק מאד מאד ממילוי דרישתנו. לא כך שאלנו, ולא כך אנו שואלים. על זאת, אם התורה לא תחגור כולה שק, גם כן חוששני שתצא בת קול מהר חורב, מכרזת ואומרת: "אוי מעלבונה של תורה"! אך על כל פנים חילול ה' לא יהא כל

כך גדול."

"החל מ לא תכליתית של הכתובים: לעולם; פרשנות לעד וישר  סמוכים באמת ים, עשו קיא(" . ,)תהילים " מ"שולחן ערוך", שמעלה קשיים מולחושן משפטודביקות פסיקתית לספר הפסיקה העיקרי - כרך "

.77אורח החיים ולמציאות המודרנית

קביעה מיהם השופטים היום: )סמיכה78 של השופטים בתקופת חורבן בית המקדש השניהסמיכהלדעת הפרושים, ברגע שנגמרה

מאז הסמיך משה רבינו לראשונה שופטים(, אין עם ישראל רשאי לדון דיני79שהייתה לטעמם רציפה- הסנהדרין כי רבים80נפשות. לא נמצאו בספרות הפרושים פרוטוקולים של בית הדין צוין , אך

מהשופטים בסנהדרין היו צדוקים, וכן שהצדוקים היו כוהנים )לפי ההלכה הפרושית, רק שופטים שהם כוהנים רשאים לדון דיני נפשות(. ישנה דיעה שעתידה ההלכה של בית שמאי לחזור בימי

".והשיבה שופטינו כבראשונההמשיח, ומתפללים ללא יודעין: "

יוצא, שבתחום )עיקרי( זה, אין קיום מצוות התורה. וכך יהיה, עד אשר תחודש הסמיכה, כנראה על.81ידי המשיח

נוהג הפרוצדורה ושאכן פסקו בו הפרושים, הוא בדיני ממונות. התחום השפיטה העיקרי שנותר . כמובן, נוהג זה היהדיין זמני ומקומי לצורך פסיקת מקרה ספציפיבתקופת האמוראים היה למנות

שפטים"; ""שימו לכם שופטים חכמיםפיתרון וברירת מחדל בתקופת החורבן, ואינו תואם לרוח התורה: בכל-שעריך תתן-לך כן, ההלכה הפרושית מכריזה שהעיקרון". ושטרים, "אף על פי יורוך: אשר ", הואכל

המחייב אותם לשמוע לרבנים הפרושים אז והיום, אפילו אם יגידו על ימין שהוא שמאל והפוך.

ישראל סלנטר סובר שכל חושן משפט דאוריתא ויורה דעה ברובו דרבנן. 77 שנה לפני החורבן.40הפרושים מספרים שהסנהדרין הפסיקה לדון דיני נפשות 78

ויאמר אל-השפטים, ראו מה-אתם עשים--כי לא לאדם ו  ויעמד שפטים בארץ, בכל-ערי יהודה הבצרות--לעיר ועיר.:" יהושפט חידש בעצמו את השפיטה 79ועשו--כי-אין עם-יהוה אלהינו עולה ומשא פנים, ומקח-שחד. ועתה, יהי פחד-יהוה עליכם: ז  תשפטו, כי ליהוה; ועמכם, בדבר משפט. חוגם בירושלם   שמרו

ן ביראת יהוה, באמונה ויצו עליהם, לאמר: ט  העמיד יהושפט מן-הלוים והכהנים, ומראשי האבות לישראל, למשפט יהוה, ולריב; וישבו, ירושלם. כה תעשו ליהוה י  ובלבב שלם. יאשמו ולא והזהרתם אתם, ולמשפטים, שבים בעריהם, בין-דם לדם בין-תורה למצוה לחקים הי וכל-ריב אשר-יבוא עליכם מאחיכם

ועל-אחיכם: ולא תאשמו. והיה-קצף עליכם ן, תעשו כה הנגיד לבית-יהודה לכל יא   בן-ישמעאל וזבדיהו בר-יהוה, ד עליכם לכל כהן הראש אמריהו והנה בר-המלך, ושטרים הלוים, לפניכם: " חזקו ועשו, ויהי יהוה עם-הטוב. ד

.70, 23, 3 למעט המשפט לישו )הוסר מחמת צנזורה(. כמו כן לא מופיעים שמות של דיינים בבית דין בכל הערכאות שהם ציינו: 80 מנגד, במקרא רק איזכורים רק לכוהני בית צדוק, והאזכור היחידי שיש בספות הפרושים – גם הוא מכוהני בית צדוק, שמעון הכהן

הצדיק )תחילת פרקי אבות(.

היו רבנים שניסו לחדש את הסמיכה, ללא הצלחה.8164 מתוך 55עמוד

64 מתוך 56עמוד

מספר8-13 )ניתוח ופירוש הפסוקים פירוש זהות השופטים לפי התורה, תפקידם ויישום הדין להיוםדברים )משנה תורה( פרק יז'(:

במשפטפירוש פשט התורהקטע מהתורה היום היישום המדינה

הפירוש של הפרושים

דבר ממך יפלא כי למשפט

אמור לא מכלתחילה, "לא כי - ממך שיפלא רוב את – היא" בשמיים התורה עליך לקיים כפשוטהעדותך "פלאות וכהבנתך,

אמת" )תהילים קכט'(.

שיפלא אמור לא מכלתחילה, ממך - כי "לא בשמיים היא" –לקיים עליך התורה רוב את

כפשוטה וכהבנתך.

אסור לבן ישראל לפרש את התורההיא ההלכה כרצונו. או כפשוטה בין אם האדם נפלא ממנו מחייבת

ובין אם לאו.

ין  בין-ד לדם ם בין-דלנגע-- נגע ובין לדין

ברי ריבת, בשעריך ד

שעיקרם שלושה הם ואלו הדין – הוא המשפט – הוא

אופן יישומו של החוק.

בכל דור ובית משפט, יש לחזור לתורת משה וממנה להוציא את

ככתוב: תורתהפסיקה, זכרו, אותו יתי צו אשר י, עבד משה חקים על-כל-ישראל, בחרב

ומשפטים )מלאכי ג'(.

תחומי כל על מתפרסת ההלכה בין לחבר קשה ולעיתים החיים פסוקי התורה להלכות המתבססות

עיקר הבעיתיותעל דרבנן על דרבנן. המשפטית היא בין אדם לחברו, לכןזמנים(, )כגון שמיים חוקות בשינוי מלשנותם, כפולה זהירות צריך

.אפילו לכוהנים בלשכת הגזית

ועלית-- מתאשר אל-המקום,

יבחר ה' אלהיך בו.

דיןירושלים לענייני בג"ץ - ירושלים )משפט(. בית דין הרבני הגדולאישות לענייני

והתייהדות)גרות(.

רוב הפסיקות של הפרושים התקבלוונגמר ביבנה שהתחיל בסנהדרין בטבריה – אך אף אחד מהם לא היההיו אמוראים גם כך בירושלים.

בצפון הארץ ובבבל.

אל-הכהנים ובאת, הלוים, ואל-השפט,.

רבים – לווים .82כוהנים עדיפות יחיד. – שופט אפשר אך שניהם, לשילוב רק צד אחד מהם, כגון שופטכוהנים או השופטים בימי וכמפורט ערופה עגלה בדין

בדה"י.

אין סמכות לתלמידי חכמים אףאלא בחוכמתם, גאונים שהיו ראוי למשפט. שיפקדו עד צדק כוהני ולהשיב לחפש

לשפיטה וכהונה:

המוסמכת ביונית( )מילה סנהדרין שבתקופת )למרות רבינו ממשה השופטים והמלכים היו תקופות ללאזכר שום ואין בישראל( שופט

לפסיקה מהם.

אשר יהיה בימים ההם;לך, את והגידו ודרשת

בר המשפט ד

לפני פסק של המשך אין דורהאלוהימים כל אלא .

ומוציא משה לתורת חוזר ממנה את ההלכות. עם זאת, מותר להעזר בדינים של בתי דין קודמים, אך המטרה היאהפסיקה את להתאים

לאותה תקופה.

אין ציווי לקיום פסיקות של ביתלתורת )בניגוד קודמים דין אפשר זאת, עם משה(. קודמות בפסיקות להשתמש ורעיונות רקע לקבל כדי

לפסיקה היום.

את מחייבים בעבר שנקבעו דינים בית הדין היום, ואף בית הדין היוםקודמיו, של דינים לבטל יכול אינו

באם בית הדין היה גדול ממנו.

בר  הד על-פי ועשית, לך, יגידו אשר ההוא, מן-המקום אשר יבחר ה'; ושמרתאשר ככל לעשות,

יורוך.

הלכה מדרש רק הרמב"ם: לדעת המקיים את הפירוש המקובל מסיני לכתוב, ראוי להימנות בתרי"ג מצוותליצירה בניגוד כ"דאורייתא", מדרש סתם חכמים. של מחודשת

)ובכללו דרבנן הוא 13הלכה המידות(, שאין שכחה במסורת.

אשר התורה על-פי ועל-המשפט יורוך,

לא ימים שבאותם אפשר בית של הפסיקה את תבין

הפסיקה הנפלאת היא נגד חוכמתך הפסיקה נפלאת כי היא חוכמהשימין לך יגידו אם התורה: ונגד

יהיה, כדוגמת פרק כא': 82 ועל-פיהם יהוה; בשם ולברך לשרתו, יהוה אלהיך הכהנים, בני לוי--כי בם בחר זקני העיר ו  וכל-נגע. כל-ריב "ונגשו וכל, "וענו, ואמרו.. ז  על-העגלה, הערופה בנחל. הקרבים, אל-החלל--ירחצו, את-ידיהם, ההוא,

64 מתוך 56עמוד

64 מתוך 57עמוד

לך-- אשר-יאמרותסור, תעשה: לא

אשר-יגידו בר מן-הדלך--ימין ושמאל.

את תראה לא או הדין הפסיקה כפירוש נכון לתורת

משה.

תקבלמרובה: ימין שהוא ושמאל שמאל מהם את הפסיקה.

מא': ג', נבוכים ראה רמב,ם מורה משפטי..

עולה מהמצווה, שגם אם עמדו )בעבר( הפרושים בתנאים של העיקרון "כל אשר יורוך", הרי כיווןכראש מנהיגים כיום הם בימינו, הרי שהשופטים של שופטים לשמוע לפסיקה מצווה שהתורה הממשלה ו/או נשיא בית המשפט העליון, ולכן יש להישמע להוראותיהם ולפסיקותיהם – לפי החוק

)כל עוד אינם סותרים את התורה שבכתב(.83במדינת ישראל

אמנם, עיקר הפסיקה הדתית היא בארבע אמות הלכה, ואילו עיקר החוק המדיני אינו חופף לאלו,לאקונה קיימת נפשות, בדיני עוסקים אינם הפרושים מאחר דת. חופש להעניק משתדל אלא ספרותית פסיקתית בתחום זה )הם אוחזים בדיעה ש"אין סמיכה" היום כדי למנות שופטים בדיני נפשות )פלילי(, ואין היום מחייבים בגין דיני קנסות, ויש פטור על עברות בעקיפין )גרמא בידי שמיים(, וגם אין בידם הלכות מתאימות לאורח החיים המודרני כלכלי ומדיני(, אף על פי כן, טוענים הפרושים

".להרים יד בתורת משהשמערכת השפיטה המוסדית המדינית בישראל היא "

הטלת שאריות נזק השבתה לניזק במקום למזיק, פטור מעונש לעדים זוממים לאחר מות החפים מפשע, פטור בדיני ממונות לנשים ועבדים, פטור מעונש פלילי של עין תחת עין, הוספת אשמה

לשואל אם מתה בשעת מלאכה.

טפחים אך פטור מפיצוי במוות על אותו הבור )הן לבהמה ולאדם(9חיוב נזיקין בגין בור בגובה

אחריות החזרת ההשאלה למשאיל במקום לשואל:חובת המשאיל לבוא לקחת את המושאל, במקום שחובת השואל יהיה להחזירה )למעט גזלה(.

תשלום שכירות דירה בסוף תקופת השכירות במקום בהתחלה.

הוספה שלא מהתורה לפטור המשאיל: מתה מחמת מלאכה: לפי חז"ל אם בהמה כחשה)רזתה( או מתה - השואל לא חייב, מהסיבה שלכך היתה מטרת ההשאלה. אך הרי זה עיוות הכתוב המחייב את השואל על הכל באם הבעלים לא עימו. הרי הוא הנהנה ואם היה מת לו-לרכושו הפרטי )בין מחמת מלאכה ובין אחרת( ודאי כהפסיד כסף, וברור קל וחומר משכך שעל כסף של חברו שהוא נהנה ולא שילם על כך שכירות. נניח כי אדם השכיר גרזן מחברו ונשבר לו במהלך עבודה רגילה, לפי דעת חז"ל אינו צריך לשלם. ולפי הצדק האלוקי, השואל הוא הנהנה ואילו היה משתמש בציוד-גרזן משלו ודאי היה עולה מכיסו שלו, קל וחומר כאשר זה מושאל מחברו. להמחשה ניקח דוגמא השאלת רכב לחצי שנה. לאחר התקופה בא

צמיגים מפונצ'רים. הוא אומר לו שהפנצ'רים קרו2השואל למשאיל ומחזיר לו את הרכב עם במהלך נסיעה שגרתית והדבר סביר בתקופה של חצי שנה. האם זהו חוק צדק שהמשאיל ישלם

לפי השינוי של חז"ל, או שעל השואל לשם לפי פשט התורה.

ועל כך נכתב רבות האם חילונים נחשבים לפי הפרושים כ"נשיא בעמך" ומהו מידת החובה לשמירת חוקי המדינה החילונית )אם83קהל העם שהחליט, דינא מלכותא דינה ועוד(.

64 מתוך 57עמוד

64 מתוך 58עמוד

פטור מבעליו עימו רק ברגע התחלת ההשאלה ולא כל זמן ההשאלה: גרוע מכך עיצת המרמה של רב לבקש מבעל הבית להביא לשואל כוס מים ברגע התחלת

ההשאלה, כדי שיערים עליו ולפי הכלל המעוות יהיה פטור מנזק בכל תקופת ההשאלה.

מחלוקת אם חצי נזק על שור שמזיק או הניזק.

אישה ועבד לא חייבים לשלם נזיקין.

עין תחת עין בכסף במקום עין ממש: כך כמובן פשט הכתוב: עיוות זה גורם לעשירים לשלם בכסף על נזק גופני באיבר גופני לחבר בישראל, בזמן שאם אין לעני כסף, נצרך להמכר כעבד או שמוציאים לו עין? ואם תשאל איך בית דין יכול טכנית להזיק גופנית אותו נזק כפי שעשה המזיק. נראה שאם הוא היה גונב, היה משלם פעמיים. וכאן, הוא משלם פעם אחת, וצריך להקפיד לדייק, זוהי מומחיותם, אך אם יותר הרי שיש לכך הרשאה מחוקים עונשין דומים. אולם, אם אינו יכול לשלם בגופו )כזקן חסר שיניים( הרי

שנאלצים לחייב את ממנו ולא איבר אחר.

קיימת דוגמא שעונש זה גם לפי שמיים: מות קין בנפילת ביתו, ספר היובלים פרק ?.

פטור בדיני ממונות לנשים ועבדים פטור זה מהווה פריצה גדולה לרמאות בניצול אלו לעשיית נזקים. יתר על כן, התורה לא פטרה אלו מנזיקין, והרי שהיום נשים נוטלות חלק נכבד מהמשק הכלכלי ואי חיובן בנזיקין מהווה עיוות

גדול )ולשבחן שאינן הגורם למלחמות העולם(.

איסור עדות יחיד בעניני עריות אמנם המשפט לא יעמד על פי עד אחד, אך יתכן שאם הוא יבוא ויעיד יבואו עוד. אין בעדותו

היחידה הוצאת דיבה שכן זו מצווה תשיעית מהדיברות וכן בויקרא??

חלוקה לשומר חינם ושומר שכר שאינה חלוקה מהתורה: דברים:2שומר כסף וכלים סחרים לו

אין בשמירתו אקטיביות - הרכוש השמור מונח בביתו ואינו צריך פעולה של שמירה.

אין לו בשמירה הוצאות כספיות - לא עולה לו להאכיל אותם, לטפל בגופם וכו', כמו בבהמה )אמנםמקבל את תפוקתם כחלב, צמר(.

שלא כך - בהפוך שמירת בהמה.

כיוון שכך, אם נגנב לשומר כלים או שכר הרי אינו משלם, ואם הוא גנב משלם פעמייים.

לפיכך ברור איפוא למה יש עניין גדול אם בעל הבית עימו בשמירה על הבהמה, כי אז השמירההאקטיבית של השגחה, טיפול והוצאות יורדת ממנו וחלה על בעל הבית.

לפיכך, אין הבחנה בין שומר חינם לשכר, אלא יש לתת לזה משקל כלשהו לפי הכמות הכספית.

התורה דיברה בלשון בני אדם ובזמן הווה, בהם היו רועה צאן והיו נותנים לאנשים במעגל הסביבתי שלהם לשמור על הבהמה ויתכן מאוד שהיו מקבלים מהם טובה אחרת לכשהיו צריכים והדבר היה

נהוג.

64 מתוך 58עמוד

64 מתוך 59עמוד

אי חיוב נזק על המזיק בגין נזק עקיף שגרם בכוונה:גרמא וגרמי - "גרמא בידי שמיים". משמע אחוז בלתי מבוטל של נזקים בין לא לא יחייב וישאיר זאת לעיוות הארץ.

דוגמאות: חלל תחת רשות רבים )באבא קמא נ'(, פורץ גדר לפני בהמת חברו )באבא קמא נה'(.

הנזק השבתה לניזק במקום למזיק:שאריות

התורה מציינת דין נזיקי צודק ומדהים במקרה של נזק מוחלט )השבתת החיה או הכלי – טוטלוס(. התורה מצאה לנכון להקל על הניזוק בטיפול בנזק הטוטאלי ולהעביר טרחה זו אל המזיק, כיוון שהוא אשם בנזק. הדין הוא כאשר צד' א' הזיק לצד ב' בהשבתת חיה או כלי, לא יחול הדין הרגיל בדיני נזיקין של תשלום מלוא הנזק, אלא יחול דין מיוחד של השבת המצב לקדמותו – ערב הפגיעה הנזיקית )שהוא גבוה מתשלום מלוא הנזק(, ואותו המזיק יקח לרשותו את

או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו"שמות כא' שאריות הניזוק ויהנה משווים. כך היא המצווה בספר חדש במקוםשור". יוצא שבעל השור )צד א' – המזיק( צריך לשלם לניזק - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו

;כסף - ישיב לבעליו, והמת - יהיה לוהשור שאבד, והוא לוקח לעצמו את הנבלה של השור לרשותו.

אולם, הפרושים פירשו זאת באופן הפוך להלכה )לפחות היתה מחלוקת בגמרא(- הם הסיקו מהם דווקא שגישת הפחתי:היא הנכונה! ראה )פירוש רש"י בסוגריים(; מטרת הסוגיה היא להוכיח, שהניזק הוא זה שמקבל אתבבא קמא

הנבלה, והוא זה שצריך לטפל במכירתה, והמזיק צריך לשלם רק את ההפרש בין מחיר הנבלה לבין מחיר הבהמהכשהיתה בחיים, כלומר, רק את הפחת.

כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אף על פי שהיוהלכה זו נבחרה לענות על הכלל הפרושי: " דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו שנאמר ואלה

" )רמב"ם סנהדרין כ"ו(, שמראה שדווקאהמשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עכו"ם ומשא ה',הדין הישראלי )המדיני החילוני( הוא התואם לדין התורה, והפסיקה בגמרא הפכה את הדין: "

ים, ה' צבאות אלהינו. לא תזכרו-עוד: ברי אלהים חי ברו, והפכתם את-ד " )ירמיהו כג'(. כי המשא, יהיה לאיש ד

דוגמאות דומות נוספות:

דאמר קרא ) ויקרא כד,יח ( ] ו [מכה נפש בהמה ישלמנה ] נפש תחת נפש [ אל תקרי 'ישלמנה' אלא 'ישלימנה' ) משמעאמר רבי אמי: . שישלם המותר (

מהכא ) שמות כב,יב ( 'אם טרף יטרף יביאהו עד, הטרפה לא ישלם': עד טרפה ישלם, טרפה עצמה לא ישלם ) דרישרב כהנא אמר: )בבא מציעא דף צד:(:השתא הכי: 'אם טרוף יטרף השור' בפשיעתו של שומר שכר - דהאי קרא בשומר שכר כתיב, כדאמרינן ב'השואל'

פרשה שנייה נאמרה בשומר שכר – 'יביאהו עד הטרפה ישלם': כל ההיזק עד דמי הטרפה, אבל דמי הטריפה עצמה לאישלם, דניזק מטפל וטורח בנבילה למוכרה (.

לניזק; וכן תנא דבי חזקיה:חזקיה אמר: מהכא: ) שמות כא,לד ( ] בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו [ והמת יהיה לו – 'והמת יהיה לו' – לניזק; אתה אומר לניזק או אינו אלא למזיק? אמרת: לא כך היה.' - מאי 'לא כך היה'? אמר אביי: אי סלקא דעתא נבילה

) שמות כא,לו ( ] או נודע כי שור נגח הוא מתמולדמזיק הויא ) והאי והמת יהיה לו למזיק קאמר ( - ליכתוב רחמנא ] בפסוק [ [ 'שור תחת השור' ולישתוק ) קרא מיניה, דלא אצטריךשלשם ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו

להכי, דפשיטא לן: כיון דשלם שור תחת השור - נבילה שלו היא (, 'והמת יהיה לו' למה לי? שמע מינה לניזק ) שיטלנו בדמים, ועליו ישלים המזיק (.

בכל הפסוקים הללו, פירוש חז"ל הפוך מהפשט:

" כלומר, הוא מודהאל תקרי 'ישלמנה' אלא 'ישלימנה'על המילים "ומכה בהמה ישלמנה", רב אמי בפירוש אומר , שהפסוק, כפי שהוא כתוב וכפי שהוא נקרא לפנינו, אינו מתאים לגישת הפחת.

( אם טרף יטרף יבאהו עד 12 שמות כבהפסוק " :) על פי פשוטו, מלמד שהשומר פטורהטרפה לא ישלם ," מתשלומים במקרה שבהמה נטרפה, והוא רק צריך להביא את שרידי הבהמה כעדות על כך שהיא נטרפה; וגם אם השומר חייב בתשלומים, הוא צריך גם להביא את הנבילה לבית דין )כפי שפירשו גם בהמשך הגמרא(;

בדיוק להיפך מפירוש רב כהנא. :והמילים "והמת יהיה לו" מתייחסות למזיק, כפי שפירשו רשב"ם ואברבנאל

64 מתוך 59עמוד

64 מתוך 60עמוד

oע"פ מבנה המשפט: הנושא של המשפט הוא בעל הבור, ולכן המילה " לו " בהכרח מתייחסת אליו. אילו הכוונה היתה שהנבלה שייכת לניזק, היה צריך לכתוב "והמת יהיה לבעל השור".

oע"פ התקבולת הניגודית, כפי שהסברנו למעלה: " כסף - ישיב לבעליו, והמת - יהיה לו ": הכסף יהיה לניזק, והמת יהיה למזיק. אילו הכוונה היתה שהנבלה שייכת לניזק, היה צריך לכתוב " כסף והמת ישיב לבעליו ".

o תחת השור " מלמדות שהמזיק צריך לתת שור שלם במקום השור שמת. ע"פ הפירוש של התנא חזקיה, אין משמעותשורע"פ התוכן: המילים " שלם ישלם למילה "שור", שכן המזיק אף פעם לא משלם שור שלם אלא רק את ההפרש בין מחירו של שור שלם לבין מחירה של הנבלה. אילו הכוונה היתה שהנבלה היא

של הניזק, היה מספיק לכתוב "שלם ישלם תחת השור". הטענה של התנא חזקיה היא, שאילו היה כתוב רק " שלם ישלם שור תחת השור " היינו מבינים מעצמנו שהנבלה שייכת למזיק, לאחר שנתן לניזק שור חדש, ולא היה צריך

לכתוב " והמת יהיה לו "; המילים המיותרות "והמת יהיה לו" מלמדות שהנבלה שייכת דווקא לניזק. אך לענ"ד אין בזה ראיה, כי: oהבהמה שנפלה לבור שייכת לבעליה, ואי אפשר להפקיע ממנו את הבעלות על-דעת עצמנו. אילו לא היה כתוב כלום, לא היינו יכולים להחליט שהבהמה שייכת

למזיק, והיה עלינו להסיק שזו גזירת הכתוב, שהמזיק ישלם שור שלם, למרות שהנבלה עדיין שייכת לניזק. oמכיוון שהתנא מפרש את המילים "שלם ישלם שור תחת השור" לא כחיוב להביא שור חדש אלא כחיוב לתת את ההפרש בין ערך הנבלה לבין ערך השור

)להשלים לבעל הבהמה את ערכה(, הרי שאילו לא היה כתוב "והמת יהיה לו" היינו יכולים לחשוב )לפי פירוש זה( שהנבלה שייכת לניזק והמזיק צריך להשלים אתערכה לערך של שור שלם;

oגם אם המילים "והמת יהיה לו" אכן מיותרות, אין זה אומר שאפשר להסיק מהן מסקנה הפוכה לפשט הפסוק; ייתכן שאפשר להסיק מהן מסקנה אחרת, שאינה סותרת את הפשט, כמו למשל המסקנה של רבא " והמת יהיה לו - במי שהמת שלו, יצא שור פסולי המוקדשין " )בבא קמא נג( , וודאי ישנן מסקנות נוספות

שאפשר להסיק. o של המזיק בעתיד. אילו הכוונה היתה שהנבלהיהיה של הניזק בעבר, והוא היה לו ", בלשון עתיד, מדגישות שיש כאן שינוי בעלות: השור יהיההמילים " והמת

נשארת של הניזק, לא היה צריך לכתוב כלום, הרי הבהמה היא כבר של הניזק, ומי יוציא אותה מידיו?

אמנם, אפשר לפרש שהמילים "והמת יהיה לו" אכן מתייחסות למזיק, אך הן מתייחסות לא לנבלה עצמה אלא לערך הכספי שלה, ומשמעותן היא "הערך הכספי של הנבלה, מייד לאחר תחת השור", שהרי לפי פירוש זה, המזיק לעולם לא ישלם שורשורהמוות, נרשם לזכות המזיק, ומתקזז מהסכום שהוא צריך לשלם לניזק"; אך זה עדיין לא מסביר את המילים "שלם ישלם

שלם, אלא רק את ההפרש בין ערכו של שור שלם לערך הנבלה.

אמנם, מדברי חז"ל במקומות אחרים, ניתן לראות רמז גם לגישת התיחלוף.

אין הורגים את העדים הזוממים לאחר שהוציאו לפועל את פסק הדין

לדעת הפרושים, עדים זוממים הם רק אלו שנתפסו בין השלב שלאחר פסיקת הדין לבין ההוצאה לפועל של הדין. אך האבסורד הוא, שאם העדים זממו והדין הלא נכון בוצע כנגד חפים מפשע, אין כבר ענישה כנגד אותם עדים זוממים. עוד יותר אבסורד, שבעניין הם מביאים את דעתם של הצדוקים ומתנגדים להם. ראה

"לא הרגו, נהרגין. הרגו, אין נהרגין.מסכת מכות ה' ב': "

שלז. המשכיות ללא הקראות, התפתחות - ז' פרק מסורות מגילות קומראן:

תחילה יצוין, שהזרם הקרוב ביותר למסורות מגילות קומראן, הם היהודים האתיופים - ביתא ישראל.אך כרגע תתבצע השוואה לקראים:

בפירוש גדולי הפשטנים הינם היא, שלמרות שהקראים והעיקרית אמנם, ההסתייגות הראשונה התורה, הם פלורליסטיים ומגוונים בדרכם ובמגוון פירושיהם לתורה, ובסופו של דבר, גם בהלכה

למעשה. עובדה זו אינה עוזרת להשוואה של הקראות עם שום קבוצה אחרת.

קושי כללי גדול נוסף, הוא על הבנת התורה ככתבה, במקרים שהתורה קיצרה או דילגה או רמזה, ודרך הפרשנות גובל עם יצירתיות ואישיות הפרשן, כי העלם-חוסר-לאקונה בתורה, בנוגע לפרטי סיפור מקראי או לאופן קיום מצווה, צריך להיות מושלם וממולא ע"י מסורת נפרדת הנלוות לאותה המצווה. והנה, לבעלי מגילות קומראן, היתה ספרות ענפה במשלימה את התנ"ך, וממשיכה את דרכו וסגנונו. אמנם גם לפרושים יש ספרות רחבה, אך ספרי המדרש והאגדתות אינם דומים באופיים

לכתבי קודש )ואינם מתיימרים להיות(, וכך גם לא המשנה והגמרא.

הביניים ימי בתקופת קראים היו היהודים בארץרוב והתיישבו עלו האחרונה הגלות בתקופת : לספירה( שאין1,000)ובירושלים( זרם ה"קראים" שהיוו כחצי מעם ישראל באותה תקופה )בעיקר ב-

להם עיוותים בפירוש התורה. אך הם לקחו את לוח השנה הירחי מהפרושים, ולא קיבלו ספרי קודש בניגוד למפורסמות, המשנה והגמראשהפרושים נידו: חנוך, יובלים, ובימינו מגילות קומראן.

64 מתוך 60עמוד

64 מתוך 61עמוד

84עלו על הכתב רק לקראת האלף הראשון לספירה )בתקופת ה"גאונים"( – בתקופה של עליית ענן . עד אז הייתה אי בהירות בנוגע להיקף ומהות ההלכה של הפרושים, תוך85ואחריו זרם הקראות

. יתר על כן, הפסיקה התחדשה ונפסקה בכל קהילה86ערבוב ובלבול בין מצוות דאורייתא לדרבנן . בעוד שיטת ה"גאונים" היתה פסיקה מהתלמוד הבבלי, פרופ'87ומקום לפי חכמי המקום ומנהגיהם

מצוות תואמות בין התלמוד הירושלמי למסורת הקראים. מעניין כי400יורם ארדר טוען כי ישנם כ-התלמוד הבבלי עצמו הודה כי הלכותיהם של האמוראים הארץ ישראלים צודקות יותר.

הפרושים:השוואה בין כת הקראים )בני המקרא( לכתבי בית צדוק ולפרשני המקרא

השבת תחום – קומראן למגילות הגדולה בימיהסתירה רווח שהיה מנהג תואם שכנראה ה'", : ותאמר, שלום" אליו היום--לא-חדש, ולא שבת; המקרא: "ויאמר, מדוע אתי )את( הלכתי )הלכת(

)מלכים ב' ד'(.

על זה הדרך, אפשר לראות את העלייה )הביקורים( של הציבור שנוסע ברכב בשבת ומגיע לעיר העתיקה, ומבקש להשתמש בחנייה הסמוכה, כמו המקור לעיל, בו האישה השונמית יצאה עם חמור,

והלכה לביקור בבית הנביא )כבית קודש(.

ומה שאסרה התורה לצאת בשבת מחוץ לעיר, חוזר ומודגש בנביאים כאיסור נשיאת משא לשםמסחר.

ומנגד, חלק מהקראים, פירשו וקיימו את מצוות "אל יצא איש ממקומו מיום השבת", אפילו מביתו,וקל וחומר מיישובו.

אמנם פירוש הפשט הוא לא לצאת מיישובו, וגם האיסור שמצוין בברית דמשק ובמשנה 'לא יוציאהאומן את היונק', מכוון לאי-יציאה מיותרת מהבית .

אך מגילת ברית דמשק ביצעה את הפירוש וההיקש הנכון ביותר, לקחה מתחום הבית שממוקם אמה.2,000בקצה של עיר, בית הלוי הכולל

: טעמי המקרא והניקוד בתורה, היא שהיתהמעבירי המסורת העיקרית והחשובה - טעמי המקרא והיא שעדיין, העיקרית והחשובה ביותר בהבנת התורה. ולמרות השטנה שיורקים הפרושים עד היום כנגד הקראים, שהם כופרים בתושב"ע, הרי זה אבסורד גדול, כי דווקא הקראים הם שהיו בעלי המסורה של טעמי וניקוד המקרא, שכן בן-אשר היה מעביר המסורתי שהתקבלו כתביו – "כתר ארםיותר אצל ושלא כתובה, נשמרה דווקא ניתן לומר, שעיקר המסורת תורה הכתובה ולכן, צובא",

עיקר המסורת בע"פ היתה הנוסח של התנ"ך. ולמרות שהפרושים קוראים בקול גדולהקראים. , העבירו את נוסח המסורה שלהקראיםכי להם המסורת הלכה למשה מסיני, דווקא מתנגדיהם,

התנ"ך, על ניקודו וטעמיו. עניין שהוא עיקר בידיעת ה', הגשמת ה' – שיש לו כביכול אין לו גוף ולא (, בעוד עד11דמות הגוף, הועתק לפרושים ע"י הרמב"ם מהקראים בתקופת הראשונים )המאה ה-

. למרות שרבים סוברים שלקראים אין88אז סברו הפרושים הפוך, ועוד שזה על סמך מדרשים שונים ענן השיב הלכות רבות הדומות למסורות מן התנ"ך ואף הזהות להלכות המופיעות במגילות קומראן )מבלי שהמגילות היו בידיו(. 84

(.139המוטו שלו היה: "חפישו באוריתא שפיר" )זכרונות ראשונים ח'

או הקראים או בני המקרא.85

גם הרמב"ם מודה שטעות קשה זו הביאה אותו לסכם את מצוות התורה, בהקדמה לספרו "היד החזקה".86

כך היה גם בתקופת הגמרא, שמצוין בה שיש לנהוג לפי מנהגי המקום ופסיקות חכמיהם.87

מדרש משלי, מסכת מידות.8864 מתוך 61עמוד

64 מתוך 62עמוד

תושב"ע, הם עצמם טוענים שיש להם את "סבל הירושה", מושג המביע עיקרון העברת מסורת דומה. ישנם מצוות שפורשו ע"י הקראים ובני צדוק )מגילות קומראן( באופן זהה, בעוד הפרושים

.89פירשו זאת הפוך, כגון: גזרה שווה באיסור אישה להתחתן עם דודה

קיימת הבחנה ברורה בין כתבי קודש שנכתבו ע"י כוהנים ברוח הקודש, כמלאכים שמימיים, לבין פלפול דעות ומחלוקות )והכסילים יאמינו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים הם( על מסורות ומנהגים

שהשתרשו לאחר תום הנבואה )אף שעיקרון בהלכה הרבנית : אין גמישות כגמישותה של ההלכה(.

משנה זו, נבנה ב"כ בן לספריה( "הגניזה הקהירית" מכילה מגילות קומראן מקוריות בעברית:882) עזרא בפוסטאט שבקהיר, ומתחילה צבירת "הגניזה הקהירית" שכוללת את מגילת ברית דמשק וספר בן סירא בעברית. כמו כן, התפללה בו הקהילה הירושלמית, שכללה יהודים שמוצאם מארץ

ישראל וסוריה.

: לספירה( הקראי קרקסאני כותב על "ספר צדוק", ומתכוון כנראה למגילת ברית דמשק10)המאה ה- החכם הקראי קרקסאני כותב בספרו "שא.א. הרכבי" על "ספר צדוק", ואפשר שמתכוון למגילת ברית דמשק, שכן מגילת ברית דמשק נמצאה בגניזת קהיר – אזור הקראים, והקראים גם אוחזים,

ללא עוררין, בהתנגדות חריפה להלכה הפרושית, וקובעים איסור חיתון עם אחיינית.

הפרשנים הפרושים וקרבתם לפשט::הגאונים

היו בקיאים בדקדוק ובתנ"ך, תחום שאבד ונשאר אצל הקראים. חלק מהגאונים התנשאו בשישלהם רוח הקודש או שיש חובה לציית לפסיקותיהם

(1105:רש"י )לספירה הגשש החיוור היה אומר :"אל תיתן לי פירוש רש"י". הכוונה שאל תפרש לפי הפירוש לנוח לך.

יפוצץ סלע מתחלקים לכמה ודברי תורה כפטיש "רבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל, טעמים, ואני לישב פשוטו של מקרא באתי", "יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי מקרא דבר דבור על אופניו". התוודותו לחוד ופרשנותו לחוד - רבים מפירושיו הם ממדרשי אגדה ופרשנות דרש של הפרושים שאינה הפשט )אף שאינו מציין זאת בפירושו, ולעיתים כן מציין

בנוסף דרש(. להלן דוגמאות למדרשים ופרשנות רחוקה מהפשט רבים:

ולאגדה המיישבת דברי מקרא דבר דבור על "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא כותב אופניו."

בקשת אליעזר למים כיוון שראה שעלו המים לקראת רבקה.

)ויקרא אחות אמך לא תקרב שאר אמך היא9אל ומשה אמר vacat איש את בת אחיהו ואת בת אחותו 8זובה ולוקחים ברית דמשק: 89 ת"ר האוהב את אשתו. מסכת יבמות סב: אביה והיא שאר11 הוא כתוב וכהם הנשים ואם תגלה בת האח את ערות אחי 10 ומשפט העריות לזכרים יח'(

כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך האוהב את שכיניו והמקרב את :". ואברהם אבינוקרוביו והנושא את בת אחותו והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר )ישעיהו נח, ט( אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני

נשא התחתן עם אחייניתו )שרה(, אך גם עמרם התחתן עם דודתו )יוכבד(, וכל אלו היו לפני האיסורים ממתן תורת משה.64 מתוך 62עמוד

64 מתוך 63עמוד

(1160:רשב"ם )לספירה ניסה לעמוד על פשט התורה, אך היו לו טעויות בפירוש, שכן הרבה מהפירוש מצריך השלמות שהתורה קיצרה בהן, ולא הסברות של כל חכם הן פשט, אלא סברתו לפשט. כך טעה בפרשנות תחילת היום והלילה בששת ימי בראשית. בכל אופן, יפה שהצליח להוציא הודאה מסבו רש"י שהוא צריך לעשות פירושים לפי הפשטות המתחדשות כל יום. אך האמת היא שאינן מתחדשות, אדרבא, הן חוקות שמיים מבריאת העולם, ורק אנו מבינים אותם ככל שנלמד יותר תנ"ך ומגילות

קומראן.

מעיד שהתווכח עם רש"י סבו והודה לו שהיה צריך לעשות פירושים לפי הפשטות.

(1164:אבן עזרא )לספירה לאבן עזרא היו טעויות יסודיות בפירוש לתורה, כפי שכתב בעיקרי הפירוש לתורה, בהקדמתו לספרו: בעוד שהוא חשב שאין ציון ללוח השנה במקרא, הרי שיש מספר רמזים )המפורטים במאמר זה(, ובמגילות קומראן יש השלמה של לוח השנה. בעוד שהוא חשב שהקראים שונים בדעתם זה מזה, הרי גם זו דרכם של הפרושים. בעוד שהוא חשב שהוא המדקדק הנכון והקראים

טועים בדקדוקם, עדיין הוא העתיק מפירושם.

(1204:הרמב"ם )לספירה עיקרים לתורה, אך עשרה מהם היו קודם אצל עדת הקראים, ולכן אימץ את עיקרון13כתב

.3העיקרים והוסיף עוד

ניסה למפות ולהבדיל בין מנהגים ומצוות דרבנן, לבין מצוות דאורייתא.

למרות שכתב וסבר שההלכה חותרת לאמת, הכניס להלכה עיוות שידוע גלוי ועם הודאה של הפרושים שהם שינו את הדין של פרה אדומה בגלל שהצדוקים היו בתקופתם הכוהנים הגדולים והלכו לפי הדין תורה, אז רצו שלא יהיה דין כמוהם. בכך חטא לאמת. יש לו עוד טעויות רבות, אך

בהתחשב שלא היה לפניו את מגילות קומראן, הרי שמלאכתו היתה מדהימה ביותר.

:אלוכותב בפרק ?? שכל מה שאין עליו מחלוקת אינו הלכה למשה מסיני ופותח בדוגמאות

(1270הרמב"ן )לספירה גישתו כפרשן פשט. ספרותו בקבלה ובסוד המקבילה לספר חנוך.

(1575יוסף קארו )לספירה מלבד ה'שולחן ערוך', שלא הכניס בו עיקרי הלכה של מקדש ובריאות )ובכך נעשה הלכה עודמלאך/תקשור, התגלות בדרך של מישרים", "מגיד - נוסף 'קבלה' כתב ספר גלותית(, יותר שלדבריו, נכנס לגופו מלאך, וזה המלאך כתב את הספר. יצוין, שעצם העיסוק בתקשור הוא אסור לפי התורה, למרות שה'קבלה' מגדירה את התקשור עם פנימיות הנשמה או הנשמה המקורית

יתרה מזו, ספר 'שולחן ערוך' אינו מביא את איסור לשון הרע, למרות שמוזכר של האדם הראשון. מספר פעמים בתורה, ובן סירא העלה והדגיש את חשיבותו )והפרושים העתיקו ממנו(. כמו כן,

'שולחן ערוך' גם לא מביא איסור רציחה, למרות שזה בעשרת הדיברות.

)ח. – ח' התורה1947פרק וחידושי תיקוני לספירה( המתבקשים להלכה בעקבות מציאת המגילות:

64 מתוך 63עמוד

64 מתוך 64עמוד

היקש מסקנה להביא מסקנות ממציאת מגילה בספר מלכים, שהם בדקו ויישמו הלכות חדשות, כךגם היום לגבי מגילות קומראן.

מטרות המאמר

ולחינוך ומגילות קומראן. חזרה לצדק החברתי של הנביאים לימוד תנ"ך בפרשנות פשט ולמוסר של משלי.

ריבוי והפצת ספרות מדעית כנגד האבולוציה וגיל העולם הסותרים את התורה. הוכחות על להכניס כאן מאמר תורה ומדע.ביטול תורת האבולוציה ולגלוג על מאמני הקופים.

.ריבוי והפצת "עלוני שבת" המאירים את חוכמת התורה לנושאים אקטואליים דיומא

.עידוד וקידום מוזיקה תנ"כית עם כלי נגינה משוחזרים

,לימוד ספר היובלים כחלק מהקאנון המקראי להשלמת סיפורי התנ"ך )בחירת אברהם אבינו יעקב מול עשיו( ועד לתיקון לוח הזמנים לשמשי.

" ביטול המדרש בחומהעידוד חשיבות הציונות בתורה, לעלות תורניותלא ניסוח תשובות ," ליחסנו לגויים וזכיותינו בארץ הצבי.

פרופ' פירש ותרגם את הגמרא וסבר כי על כל תקנה באה לאחר שעלתה בעייה חברתית. זו "התורה שבעל פה" ויתר דיוק הפסיקה היהודית )כולל שו"ת(. דבר זה אמור להוות לנו יסוד גדול בניעור מהגישה החרדית "שאין חדש בתורה" לעניין פסיקה ותיקון תקנות. הרי זה עוצר את הגוש החרדי מלעצב אלטרנטיבה משפטית דתית מול מדינה חילונית. זוהי מטרתה של

כנסת ישראל כבקדם.

מאמר על מגילות קומראן: מחקר על תורתם, בירור הדין וההלכה, השוואה : להורדה כקובץ לתנ"ך ולמשנה של פרושים ) קישור

http://files.webydo.com/181515/Main%20Article%20-%20The%20Dead%20Sea%20Scrolls%20By%20The%20priests%20Zadok.docx

64 מתוך 64עמוד