[1]

eriktology

Torah

Workbook

Joshua

[2]

[3]

FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement that this version is perfect, nor is it a representation of the most accurate real copy of “Ha DBR YHUH” as written on Mt Sinai… … although it just might indeed be. The purpose of creating this workbook is simply so that those who are interested in studying the Word of YHUH from the perspective of Paleo Hebrew, have access to what is determined to be “the original words” - in the very ancient font composed by Eric Bissell … known as “eriktology”. In this collection of the first 5 Books of the TORAH : Bereshiyt / Genesis, Shemot / Exodus, Wayiqra / Leviticus, Bemidbar / Numbers, and Devariym / Deuteronomy- you can be guaranteed, that despite our great efforts to produce a flawless rendition here, there probably are mistakes. If you find one, please let us know so that it can be remedied for a future version. Conversion process: As the base version of the script, we have used the online version of the Hebrew Bible: http://www.ancient-hebrew.org/hebrewbible/0 index.html We then compared that to the Stone Edition TANACH for verification and comparison. http://www.artscroll.com/Books/9780899062693.html If you use a different version, you may find differences in the verse numberings or layout. This is not a translation. Space is provided between the lines of words for you, the Scholar, to write your own notes of meaning. We believe that because the Ancient Paleo Hebrew Letters are “pictures”, simply looking at these letters will have some affect on seeing the words in a way never experienced by most Students of Scripture. “Work out your own translation in awe and reverence”. The understanding to be gained by exploring this text, has been found by many to be veritably “hyper-dimensional”… yet that is completely a product of your own effort. We would like to thank all those who help support the eriktology study and ask that you spread the word. Go ahead and send this around. This pdf file is free for distribution to anyone anywhere. There are other writings and videos and graphics being produced by numerous people making use of this format. Have at it. Exalt Ha SHEM. Wake up Ephraim. TESHUVA.

[4]

This is just a beginning. My “copyright” of this material demands that you “Copy it Right” as the Word deserves. Thank you. c 2018

It occurred to me that when people try to translate the Torah with the eriktology fonts, and

if they are not familiar with those fonts they may want to compare the Hebrew version in

say the Stone Edition TANAK or some other Hebrew version, and make sure it is accurate.

So below we have a chart that shows the English, Hebrew, eriktology fonts comparisons.

English Hebrew eriktology

ALEPH א a

BEIT ב b

GIMEL ג g

DALET ד d

HEI ה h

UAV ו v

ZAYIN ז z

CxET ח j

TET ט f

YOD י y

KAF כ k

FINAL KAF ך

[5]

LAMED ל l

MEM מ m

FINAL MEM ם

NOON נ n

FINAL NOON ן

SAMEK ס s

AYIN ע i

PEI פ p

FINAL PEI ף

TzADI צ x

FINAL TSADE ץ

QOOF ק q

RESH ר r

ShIN ש c

TAV ת t

[6]

אל־יהושע בן־נון משרת יהוהויאמר יהוהויהי אחרי מות משה עבד

משה לאמר׃

1

־הירדן הזה אתה וכל־העם הזה אתמשה עבדי מת ועתה קום עבר

אל־הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל׃

2

כל־מקום אשר תדרך כף־רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל־משה׃

3

מהמדבר והלבנון הזה ועד־הנהר הגדול נהר־פרת כל ארץ החתים

בולכם׃ ועד־הים הגדול מבוא השמש יהיה ג

4

לא־יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם־משה אהיה

עמך לא ארפך ולא אעזבך׃

5

[7]

־הארץ אשר־נשבעתי את־העם הזה אתחזק ואמץ כי אתה תנחיל

לתת להם׃לאבותם

6

רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל־התורה אשר צוך משה עבדי

אל־תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃

7

והגית בו יומם ולילה למען תשמרלא־ימוש ספר התורה הזה מפיך

־דרכך ואז תשכיל׃אתלעשות ככל־הכתוב בו כי־אז תצליח

8

אלהיך יהוההלוא צויתיך חזק ואמץ אל־תערץ ואל־תחת כי עמך

תלך׃בכל אשר

9

־שטרי העם לאמר׃אתויצו יהושע

10

־העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעודאתעברו בקרב המחנה וצוו 11

[8]

־הארץ את־הירדן הזה לבוא לרשת אתשלשת ימים אתם עברים

אלהיכם נתן לכם לרשתה׃ יהוהאשר

ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר׃

12

אלהיכם יהוהלאמר יהוהכם משה עבד־את־הדבר אשר צוה אתזכור

הזאת׃ ־הארץאתמניח לכם ונתן לכם

13

נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן

ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם׃

14

־הארץ אתלאחיכם ככם וירשו גם־המה יהוהעד אשר־יניח

אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר יהוהאשר־

בעבר הירדן מזרח השמש׃ יהוהנתן לכם משה עבד

15

[9]

ע לאמר כל אשר־צויתנו נעשה ואל־כל־אשר ־יהוש אתויענו

תשלחנו נלך׃

16

אלהיך יהוהככל אשר־שמענו אל־משה כן נשמע אליך רק יהיה

עמך כאשר היה עם־משה׃

17

־דבריך לכל את־פיך ולא־ישמע אתכל־איש אשר־ימרה

אשר־תצונו יומת רק חזק ואמץ:

18

וישלח יהושע־בן־נון מן־השטים שנים־אנשים מרגלים חרש לאמר

־יריחו וילכו ויבאו בית־אשה זונה את־הארץ ו אתלכו ראו

1

[10]

ושמה רחב וישכבו־שמה׃

ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל

־הארץ׃אתלחפר

2

וישלח מלך יריחו אל־רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך

־כל־הארץ באו׃אתאשר־באו לביתך כי לחפר

3

־שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים אתותקח האשה

ולא ידעתי מאין המה׃

4

ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו

האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃

5

הערכות לה על־הגג׃והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ 6

[11]

והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו

אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃

7

והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על־הגג׃

8

־הארץ אתלכם יהוהותאמר אל־האנשים ידעתי כי־נתן

וכי־נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל־ישבי הארץ מפניכם׃

9

־מי ים־סוף מפניכם את יהוהכי שמענו את אשר־הוביש

בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר

הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃

10

יהוהונשמע וימס לבבנו ולא־קמה עוד רוח באיש מפניכם כי

11

[12]

אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת׃

ועתה השבעו־נא לי ביהוה כי־עשיתי עמכם חסד ועשיתם

גם־אתם עם־בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃

12

־ ]אחותי כ[ )אחיותי ק( את־אחי ו את־אמי ו את־אבי ו אתוהחיתם

־נפשתינו ממות׃אתואת כל־אשר להם והצלתם

13

ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו

־הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃תאלנו יהוה־דברנו זה והיה בתת־את

14

ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃

15

ותאמר להם ההרה לכו פן־יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת

ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃

16

[13]

ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃

17

לון ־תקות חוט השני הזה תקשרי בח אתהנה אנחנו באים בארץ

־אחיך ואת כל־בית את־אמך ו את־אביך ו אתאשר הורדתנו בו ו

אביך תאספי אליך הביתה׃

18

והיה כל אשר־יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים

יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם־יד תהיה־בו׃וכל אשר

19

־דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃אתואם־תגידי

20

־תקות השני בחלון׃אתותאמר כדבריכם כן־הוא ותשלחם וילכו ותקשר

21

וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד־שבו הרדפים

ויבקשו הרדפים בכל־הדרך ולא מצאו׃

22

[14]

ויבאו אל־יהושע וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו

בן־נון ויספרו־לו את כל־המצאות אותם׃

23

־כל־הארץ וגם־נמגו אתבידנו יהוהויאמרו אל־יהושע כי־נתן

כל־ישבי הארץ מפנינו׃

24

וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד־הירדן הוא

וכל־בני ישראל וילנו שם טרם יעברו׃

1

ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה׃

2

אלהיכם יהוה־העם לאמר כראותכם את ארון ברית־אתויצוו 3

[15]

אחריו׃והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם

אך רחוק יהיה ביניכם ]ובינו כ[ )וביניו ק( כאלפים אמה במדה

־הדרך אשר תלכו־בה כי אתאל־תקרבו אליו למען אשר־תדעו

לא עברתם בדרך מתמול שלשום׃

4

בקרבכם נפלאות׃ יהוהויאמר יהושע אל־העם התקדשו כי מחר יעשה

5

־ארון הברית ועברו לפני אתויאמר יהושע אל־הכהנים לאמר שאו

:עם־ארון הברית וילכו לפני ה אתהעם וישאו

6

אל־יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל־ישראל יהוהויאמר

אשר ידעון כי כאשר הייתי עם־משה אהיה עמך׃

7

־הכהנים נשאי ארון־הברית לאמר כבאכם עד־קצה אתואתה תצוה 8

[16]

מי הירדן בירדן תעמדו:

־דברי אתויאמר יהושע אל־בני ישראל גשו הנה ושמעו

אלהיכם׃ יהוה

9

ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש

־הגרגשיאת־הפרזי ו את־החוי ו את־החתי ו את־הכנעני ו אתמפניכם

והאמרי והיבוסי׃

10

רץ עבר לפניכם בירדן׃הנה ארון הברית אדון כל־הא

11

ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש־אחד

איש־אחד לשבט׃

12

[17]

אדון כל־הארץ במי יהוהוהיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון

הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃

13

־הירדן והכהנים נשאי הארון אתויהי בנסע העם מאהליהם לעבר

הברית לפני העם׃

14

וכבוא נשאי הארון עד־הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו

בקצה המים והירדן מלא על־כל־גדותיו כל ימי קציר׃

15

מאד ]באדם כ[ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד־אחד הרחק

)מאדם ק( העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים־המלח

תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו׃

16

בחרבה בתוך הירדן הכן יהוהויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית־

17

[18]

־הירדן׃ אתוכל־ישראל עברים בחרבה עד אשר־תמו כל־הגוי לעבר

יהוה־הירדן פ ויאמר אתויהי כאשר־תמו כל־הגוי לעבור

אל־יהושע לאמר׃

1

איש־אחד איש־אחד משבט׃קחו לכם מן־העם שנים עשר אנשים

2

וצוו אותם לאמר שאו־לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים

הכין שתים־עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם

:בו הלילהבמלון אשר־תלינו

3

ויקרא יהושע אל־שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל

איש־אחד איש־אחד משבט׃

4

[19]

אלהיכם אל־תוך הירדן יהוהויאמר להם יהושע עברו לפני ארון

לכם איש אבן אחת על־שכמו למספר שבטי בני־ישראל׃והרימו

5

למען תהיה זאת אות בקרבכם כי־ישאלון בניכם מחר לאמר מה

האבנים האלה לכם׃

6

יהוההירדן מפני ארון ברית־ואמרתם להם אשר נכרתו מימי

בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני

ישראל עד־עולם׃

7

י־עשרה ויעשו־כן בני־ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שת

אל־יהושע למספר שבטי יהוהאבנים מתוך הירדן כאשר דבר

8

[20]

בני־ישראל ויעברום עמם אל־המלון וינחום שם׃

ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי

הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃

9

והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל־הדבר אשר־צוה

־יהושע את־יהושע לדבר אל־העם ככל אשר־צוה משה את יהוה

וימהרו העם ויעברו׃

10

והכהנים לפני העם׃ יהוהעם לעבור ויעבר ארון־ויהי כאשר־תם כל־ה

11

ויעברו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני

ישראל כאשר דבר אליהם משה׃

12

:למלחמה אל ערבות יריחו יהוהכארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני

13

[21]

־יהושע בעיני כל־ישראל ויראו אתו את יהוהביום ההוא גדל

־משה כל־ימי חייו:אתכאשר יראו

14

אל־יהושע לאמר׃ יהוהויאמר

15

־הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן־הירדן׃אתצוה

16

־הכהנים לאמר עלו מן־הירדן׃אתויצו יהושע

17

מתוך יהוהנשאי ארון ברית־ויהי ]בעלות כ[ )כעלות ק( הכהנים

הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי־הירדן

למקומם וילכו כתמול־שלשום על־כל־גדותיו׃

18

ש הראשון ויחנו בגלגל בקצה והעם עלו מן־הירדן בעשור לחד

מזרח יריחו׃

19

[22]

ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן־הירדן הקים

יהושע בגלגל׃

20

־אבותם אתויאמר אל־בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר

לאמר מה האבנים האלה׃

21

־הירדן הזה׃את־בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל אתוהודעתם

22

־מי הירדן מפניכם עד־עברכם אתאלהיכם יהוהאשר־הוביש

אלהיכם לים־סוף אשר־הוביש מפנינו עד־עברנו׃ יהוהכאשר עשה

23

כי חזקה היא למען יהוה־יד אתלמען דעת כל־עמי הארץ

: אלהיכם כל־הימים יהוה־את יראתם

24

[23]

ויהי כשמע כל־מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל־מלכי

רדן ־מי הי את יהוההכנעני אשר על־הים את אשר־הוביש

מפני בני־ישראל עד־ ]עברנו כ[ )עברם ק( וימס לבבם ולא־היה בם

:עוד רוח מפני בני־ישראל

1

אל־יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל יהוהבעת ההיא אמר

שנית׃ ־בני־ישראלאת

2

־בני ישראל אל־גבעת הערלות׃אתויעש־לו יהושע חרבות צרים וימל

3

וזה הדבר אשר־מל יהושע כל־העם היצא ממצרים הזכרים כל

בדרך בצאתם ממצרים׃אנשי המלחמה מתו במדבר

4

[24]

כי־מלים היו כל־העם היצאים וכל־העם הילדים במדבר בדרך

בצאתם ממצרים לא־מלו׃

5

כי ארבעים שנה הלכו בני־ישראל במדבר עד־תם כל־הגוי

יהוהאנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא־שמעו בקול

־הארץ אשר נשבע אתלהם לבלתי הראותם יהוהאשר נשבע

לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃ הוהי

6

־בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי־ערלים היו כי אתו

לא־מלו אותם בדרך׃

7

במחנה עד חיותם:ויהי כאשר־תמו כל־הגוי להמול וישבו תחתם

8

־חרפת מצרים מעליכם אתאל־יהושע היום גלותי יהוהויאמר

9

[25]

ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃

־הפסח בארבעה עשר יום אתויחנו בני־ישראל בגלגל ויעשו

לחדש בערב בערבות יריחו׃

10

ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃

11

וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא־היה עוד לבני ישראל

:מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא

12

ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה־איש עמד

לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו

אתה אם־לצרינו׃

13

עתה באתי ויפל יהושע אל־פניו יהוהויאמר לא כי אני שר־צבא־ 14

[26]

לו מה אדני מדבר אל־עבדו׃ארצה וישתחו ויאמר

אל־יהושע של־נעלך מעל רגלך כי המקום יהוהויאמר שר־צבא

אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃

15

:ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא

1

־מלכה את־יריחו ו אתאל־יהושע ראה נתתי בידך יהוהויאמר

גבורי החיל׃

2

־העיר פעם אחת כה את־העיר כל אנשי המלחמה הקיף אתוסבתם

תעשה ששת ימים׃

3

[27]

ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום

־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃אתהשביעי תסבו

4

־קול השופר אתוהיה במשך בקרן היובל ]בשמעכם כ[ )כשמעכם ק(

יריעו כל־העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם

איש נגדו׃

5

־ארון הברית אתויקרא יהושע בן־נון אל־הכהנים ויאמר אלהם שאו

׃יהוהושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון

6

־העיר והחלוץ אתויאמרו כ[ )ויאמר ק( אל־העם עברו וסבו ]

׃יהוהיעבר לפני ארון

7

[28]

ויהי כאמר יהושע אל־העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה

עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוהשופרות היובלים לפני

הלך אחריהם׃ יהוה

8

והחלוץ הלך לפני הכהנים ]תקעו כ[ )תקעי ק( השופרות והמאסף

הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃

9

־קולכם את־העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא־תשמיעו אתו

מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃ולא־יצא

10

־העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה:את יהוהויסב ארון־

11

׃היהו ־ארון אתוישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים

12

יהוהושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון

13

[29]

הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך

]הולך כ[ )הלוך ק( ותקוע בשופרות׃ יהוהאחרי ארון

־העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו אתויסבו

ששת ימים׃

14

־העיר אתויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו

־העיר שבע פעמים׃אתכמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו

15

ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע

ר׃־העיאתלכם יהוהאל־העם הריעו כי־נתן

16

והיתה העיר חרם היא וכל־אשר־בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא

־המלאכים אשר שלחנו׃אתוכל־אשר אתה בבית כי החבאתה

17

[30]

ורק־אתם שמרו מן־החרם פן־תחרימו ולקחתם מן־החרם ושמתם

־מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃את

18

יבוא׃ יהוהוכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר

19

־קול השופר אתוירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם

ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה

־העיר׃אתאיש נגדו וילכדו

20

ר בעיר מאיש ועד־אשה מנער ועד־זקן ועד ־כל־אש אתויחרימו

שור ושה וחמור לפי־חרב׃

21

־הארץ אמר יהושע באו בית־האשה אתולשנים האנשים המרגלים

22

[31]

־כל־אשר־לה כאשר נשבעתם לה׃את־האשה ו אתהזונה והוציאו משם

־אמה את־אביה ו את־רחב ו אתויבאו הנערים המרגלים ויציאו

־כל־אשר־לה ואת כל־משפחותיה הוציאו ויניחום את־אחיה ו אתו

ישראל׃מחוץ למחנה

23

והעיר שרפו באש וכל־אשר־בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת

׃יהוהוהברזל נתנו אוצר בית־

24

־כל־אשר־לה החיה יהושע את־בית אביה ו את־רחב הזונה ו אתו

־המלאכים אתותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה

־יריחו:אתאשר־שלח יהושע לרגל

25

אשר יקום יהוהוישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני

26

[32]

־יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃את־העיר הזאת אתובנה

־יהושע ויהי שמעו בכל־הארץ׃את יהוהויהי

27

וימעלו בני־ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח

בבני ישראל׃ יהוהלמטה יהודה מן־החרם ויחר־אף

1

וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם־בית און מקדם

־הארץ ויעלו האנשיםאתלבית־אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו

־העי׃אתוירגלו

2

וישבו אל־יהושע ויאמרו אליו אל־יעל כל־העם כאלפים איש

3

[33]

־העי אל־תיגע־שמה אתאו כשלשת אלפים איש יעלו ויכו

־כל־העם כי מעט המה׃את

אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃ויעלו מן־העם שמה כשלשת

4

ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער

עד־השברים ויכום במורד וימס לבב־העם ויהי למים׃

5

יהוהשע שמלתיו ויפל על־פניו ארצה לפני ארון ויקרע יהו

עד־הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על־ראשם׃

6

־העם הזה אתויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר

־הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב את

בעבר הירדן׃

7

[34]

בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃

8

־שמנו אתוישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו

:מן־הארץ ומה־תעשה לשמך הגדול

9

אל־יהושע קם לך למה זה אתה נפל על־פניך׃ יהוהויאמר

10

־בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו אתחטא ישראל וגם עברו

מן־החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃

11

ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם

כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם־לא תשמידו החרם מקרבכם׃

12

אלהי יהוה־העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר אתקם קדש

יביך עד־הסירכם ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני א

13

[35]

החרם מקרבכם׃

יקרב יהוהונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר־ילכדנו

תקרב לבתים והבית אשר יהוהלמשפחות והמשפחה אשר־ילכדנה

יקרב לגברים׃ יהוהילכדנו

14

־כל־אשר־לו כי עבר אתוהיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ו

וכי־עשה נבלה בישראל׃ יהוה־ברית את

15

־ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃אתוישכם יהושע בבקר ויקרב

16

־משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב אתויקרב

־משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃את

17

־ביתו לגברים וילכד עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח אתויקרב

18

[36]

למטה יהודה׃

ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד ליהוה אלהי ישראל

ני׃ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממ

19

־יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי אתויען עכן

ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃

20

ואראה כ[ )וארא ק( בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים ]

כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם

טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃

21

וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו

והכסף תחתיה׃

22

[37]

ויקחום מתוך האהל ויבאום אל־יהושע ואל כל־בני ישראל ויצקם

׃יהוהלפני

23

־לשון את־האדרת ו את־הכסף ו את־עכן בן־זרח ו אתויקח יהושע

־אהלו את־צאנו ו את־חמרו ו את־שורו ו את־בנתיו ו את־בניו ו אתהזהב ו

־כל־אשר־לו וכל־ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃אתו

24

ביום הזה וירגמו אתו יהוהויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך

כל־ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃

25

מחרון יהוהויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה וישב

אפו על־כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה:

26

[38]

אל־יהושע אל־תירא ואל־תחת קח עמך את כל־עם יהוהויאמר

־עמו את־מלך העי ו אתהמלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך

־ארצו׃את־עירו ו אתו

1

ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק־שללה

ובהמתה תבזו לכם שים־לך ארב לעיר מאחריה׃

2

ויקם יהושע וכל־עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים

אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃

3

ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל־תרחיקו

מאד והייתם כלכם נכנים׃מן־העיר

4

[39]

ואני וכל־העם אשר אתי נקרב אל־העיר והיה כי־יצאו לקראתנו

כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

5

ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן־העיר כי יאמרו נסים לפנינו

כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

6

אלהיכם בידכם׃ יהוה־העיר ונתנה אתואתם תקמו מהאורב והורשתם

7

תעשו יהוה־העיר באש כדבר את־העיר תציתו אתוהיה כתפשכם

כם׃אתראו צויתי

8

וישלחם יהושע וילכו אל־המארב וישבו בין בית־אל ובין העי

בלילה ההוא בתוך העם׃מים לעי וילן יהושע

9

־העם ויעל הוא וזקני ישראל אתוישכם יהושע בבקר ויפקד

10

[40]

לפני העם העי׃

וכל־העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו

מצפון לעי והגי ]בינו כ[ )ביניו ק( ובין־העי׃

11

ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית־אל ובין העי

מים לעיר׃

12

־עקבו מים את־כל־המחנה אשר מצפון לעיר ו אתוישימו העם

לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃

13

ויהי כראות מלך־העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי־העיר

בה והוא לא לקראת־ישראל למלחמה הוא וכל־עמו למועד לפני הער

ידע כי־ארב לו מאחרי העיר׃

14

[41]

וינגעו יהושע וכל־ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃

15

ויזעקו כל־העם אשר ]בעיר כ[ )בעי ק( לרדף אחריהם וירדפו

אחרי יהושע וינתקו מן־העיר׃

16

ולא־נשאר איש בעי ובית אל אשר לא־יצאו אחרי ישראל ויעזבו

־העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל: את

17

אל־יהושע נטה בכידון אשר־בידך אל־העי כי יהוהויאמר

ננה ויט יהושע בכידון אשר־בידו אל־העיר׃אתבידך

18

והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר

־העיר באש׃אתוילכדוה וימהרו ויציתו

19

20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה

[42]

אל־הרודף׃ולא־היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך

־העיר וכי עלה עשן אתויהושע וכל־ישראל ראו כי־לכד הארב

־אנשי העי׃ אתהעיר וישבו ויכו

21

לה ואלה יצאו מן־העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה וא

מזה ויכו אותם עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט׃

22

־מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל־יהושע׃ אתו

23

־כל־ישבי העי בשדה במדבר אשר אתויהי ככלות ישראל להרג

רדפום בו ויפלו כלם לפי־חרב עד־תמם וישבו כל־ישראל העי

ויכו אתה לפי־חרב׃

24

25 ויהי כל־הנפלים ביום ההוא מאיש ועד־אשה שנים עשר אלף כל

[43]

אנשי העי׃

ויהושע לא־השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את

כל־ישבי העי׃

26

אשר צוה יהוהרק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר

־יהושע׃ את

27

־העי וישימה תל־עולם שממה עד היום הזה׃אתוישרף יהושע

28

־מלך העי תלה על־העץ עד־עת הערב וכבוא השמש צוה אתו

־נבלתו מן־העץ וישליכו אותה אל־פתח שער אתיהושע וירידו

ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה:העיר

29

30 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃

[44]

־בני ישראל ככתוב בספר תורת את יהוהכאשר צוה משה עבד־

משה מזבח אבנים שלמות אשר לא־הניף עליהן ברזל ויעלו עליו

עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃

31

ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃

32

וכל־ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון

כגר כאזרח חציו יהוהנגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית־

אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה

־העם ישראל בראשנה׃ אתלברך יהוהעבד־

33

־כל־דברי התורה הברכה והקללה ככל־הכתוב אתואחרי־כן קרא

34

[45]

בספר התורה׃

לא־היה דבר מכל אשר־צוה משה אשר לא־קרא יהושע נגד

כל־קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם:

35

ויהי כשמע כל־המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף

הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃הים הגדול אל־מול הלבנון החתי והאמרי

1

ויתקבצו יחדו להלחם עם־יהושע ועם־ישראל פה אחד:

2

וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃

3

ויעשו גם־המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים

4

[46]

לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃

ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם

צידם יבש היה נקדים׃

5

וילכו אל־יהושע אל־המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל־איש

ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו־לנו ברית׃

6

ויאמרו כ[ )ויאמר ק( איש־ישראל אל־החוי אולי בקרבי אתה יושב ]

ואיך ]אכרות־ כ[ )אכרת־לך ק( ברית׃

7

ויאמרו אל־יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם

תבאו׃ומאין

8

אלהיך יהוהויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם

9

[47]

כי־שמענו שמעו ואת כל־אשר עשה במצרים׃

ואת כל־אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון

מלך חשבון ולעוג מלך־הבשן אשר בעשתרות׃

10

ויאמרו אלינו זקינינו וכל־ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה

לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה

כרתו־לנו ברית׃

11

זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה

הנה יבש והיה נקדים׃

12

ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה

לו מרב הדרך מאד׃שלמותינו ונעלינו ב

13

[48]

לא שאלו׃ יהוה־פי אתויקחו האנשים מצידם ו

14

ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם

נשיאי העדה׃

15

ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו

כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃

16

ויסעו בני־ישראל ויבאו אל־עריהם ביום השלישי ועריהם

והכפירה ובארות וקרית יערים׃גבעון

17

ולא הכום בני ישראל כי־נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי

ישראל וילנו כל־העדה על־הנשיאים׃

18

[49]

ויאמרו כל־הנשיאים אל־כל־העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה

אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃

19

זאת נעשה להם והחיה אותם ולא־יהיה עלינו קצף על־השבועה

נו להם׃ אשר־נשבע

20

ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי־מים

לכל־העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃

21

ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר

רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃

22

ועתה ארורים אתם ולא־יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי־מים

לבית אלהי׃

23

[50]

־יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה אתויענו

־כל־הארץ ולהשמיד את־משה עבדו לתת לכם אתאלהיך יהוה

־כל־ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את

־הדבר הזה׃את

24

ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃

25

ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני־ישראל ולא הרגום׃

26

ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח

עד־היום הזה אל־המקום אשר יבחר: יהוה

27

[51]

־העי אתויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע

ולמלכה ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי

־ישראל ויהיו בקרבם׃אתוכי השלימו ישבי גבעון

1

וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי

היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים׃

2

וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם

מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר׃

3

־יהושע את־גבעון כי־השלימה אתעלו־אלי ועזרני ונכה

־בני ישראל׃ אתו

4

[52]

ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון

מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו

על־גבעון וילחמו עליה׃

5

וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף

ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו

אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר׃

6

יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל:ויעל

7

אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד יהוהויאמר

איש מהם בפניך׃

8

ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל׃

9

[53]

לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך יהוהויהמם

מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה׃

10

ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם

אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד

:מאשר הרגו בני ישראל בחרב

11

־האמרי לפני בני את יהוהאז ידבר יהושע ליהוה ביום תת

ישראל ויאמר לעיני ישראל מש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

12

וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה

על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים׃

13

קול איש כי ב יהוהולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע 14

[54]

נלחם לישראל: יהוה

וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃

15

וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

16

נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃ויגד ליהושע לאמר

17

ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה

אנשים לשמרם׃

18

ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום

אלהיכם בידכם׃ יהוהלבוא אל־עריהם כי נתנם

19

ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד

עד־תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר׃

20

[55]

וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני

־לשנו׃אתישראל לאיש

21

־חמשת אתמערה והוציאו אלי ־פי ה אתויאמר יהושע פתחו

המלכים האלה מן־המערה׃

22

־חמשת המלכים האלה מן־המערה את אתויעשו כן ויציאו אליו

־מלך לכיש את־מלך ירמות את־מלך חברון אתמלך ירושלם

־מלך עגלון׃ את

23

־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אתויהי כהוציאם

אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו

־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו אתקרבו ימו

24

[56]

־רגליהם על־צואריהם׃ את

ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה

לחמים אותם׃לכל־איביכם אשר אתם נ יהוהיעשה

25

ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים

על־העצים עד־הערב׃

26

ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם

אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה

עד־עצם היום הזה:

27

־מלכה את־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ו אתו

־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך אתהחרם אותם ו

28

[57]

מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה׃

29

־מלכה ויכה לפי־חרב אתיד ישראל ו גם־אותה ב יהוהויתן

־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר אתו

:עשה למלך יריחו

30

ויחן עליה וילחם בה׃ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה

31

־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה את יהוהויתן

־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה:אתלפי־חרב ו

32

־עמו את־לכיש ויכהו יהושע ו אתאז עלה הרם מלך גזר לעזר

33

[58]

עד־בלתי השאיר־לו שריד׃

ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה

וילחמו עליה׃

34

וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום

ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש:

35

ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

36

־כל־הנפש את־כל־עריה ו את־מלכה ו אתוילכדוה ויכוה־לפי־חרב ו

אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה

:־כל־הנפש אשר־בה אתו

37

וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה׃וישב יהושע

38

[59]

־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־מלכה ו אתוילכדה ו

־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון את

ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃כן־עשה לדברה

39

־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות אתויכה יהושע

ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר

הי ישראל׃ אל יהוהצוה

40

ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון׃

41

יהוה־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי אתואת כל־המלכים האלה ו

אלהי ישראל נלחם לישראל׃

42

43 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה:

[60]

ויהי כשמע יבין מלך־חצור וישלח אל־יובב מלך מדון ואל־מלך

שמרון ואל־מלך אכשף׃

1

ואל־המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות

דור מים׃

2

הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי

המצפה׃תחת חרמון בארץ

3

ויצאו הם וכל־מחניהם עמם עם־רב כחול אשר על־שפת־הים לרב

וסוס ורכב רב־מאד׃

4

[61]

ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל־מי מרום להלחם

עם־ישראל:

5

אל־יהושע אל־תירא מפניהם כי־מחר כעת הזאת יהוהויאמר

־סוסיהם תעקר את־כלם חללים לפני ישראל אתאנכי נתן

־מרכבתיהם תשרף באש׃ אתו

6

ויבא יהושע וכל־עם המלחמה עמו עליהם על־מי מרום פתאם

ויפלו בהם׃

7

ביד־ישראל ויכום וירדפום עד־צידון רבה ועד יהוהויתנם

ויכם עד־בלתי משרפות מים ועד־בקעת מצפה מזרחה

השאיר־להם שריד׃

8

[62]

־סוסיהם עקר את יהוהויעש להם יהושע כאשר אמר־לו

:־מרכבתיהם שרף באש אתו

9

־מלכה הכה בחרב את־חצור ו אתוישב יהושע בעת ההיא וילכד

כי־חצור לפנים היא ראש כל־הממלכות האלה׃

10

־כל־הנפש אשר־בה לפי־חרב החרם לא נותר כל־נשמה אתויכו

־חצור שרף באש׃אתו

11

־כל־מלכיהם לכד יהושע ויכם אתהמלכים־האלה ו ־כל־ערי אתו

׃יהוהלפי־חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד

12

־חצור אתרק כל־הערים העמדות על־תלם לא שרפם ישראל זולתי

יהושע׃לבדה שרף

13

[63]

וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק

־כל־האדם הכו לפי־חרב עד־השמדם אותם לא השאירו את

כל־נשמה׃

14

־יהושע את־משה עבדו כן־צוה משה את יהוהכאשר צוה

־משה׃ את יהוהוכן עשה יהושע לא־הסיר דבר מכל אשר־צוה

15

־כל־הנגב ואת כל־ארץ את־כל־הארץ הזאת ההר ו אתויקח יהושע

־הר ישראל ושפלתה׃את־הערבה ו את־השפלה ו אתהגשן ו

16

מן־ההר החלק העולה שעיר ועד־בעל גד בבקעת הלבנון תחת

הר־חרמון ואת כל־מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃

17

[64]

־כל־המלכים האלה מלחמה׃אתימים רבים עשה יהושע

18

לא־היתה עיר אשר השלימה אל־בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון

־הכל לקחו במלחמה׃את

19

־ישראל את־לבם לקראת המלחמה אתהיתה לחזק יהוהכי מאת

למען החרימם לבלתי היות־להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה

:־משהאת יהוה

20

־הענקים מן־ההר מן־חברון אתויבא יהושע בעת ההיא ויכרת

מן־דבר מן־ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם־עריהם

החרימם יהושע׃

21

לא־נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃

22

[65]

אל־משה ויתנה יהוה־כל־הארץ ככל אשר דבר אתויקח יהושע

יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה:

23

־ארצם בעבר אתואלה מלכי הארץ אשר הכו בני־ישראל וירשו

וכל־הערבה מזרחה׃הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד־הר חרמון

1

סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על־שפת־נחל

ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃

2

מזרחה ועד ים הערבה ים־המלח מזרחה והערבה עד־ים כנרות

דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה׃

3

[66]

וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי׃

4

ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל־הבשן עד־גבול הגשורי והמעכתי

וחצי הגלעד גבול סיחון מלך־חשבון׃

5

יהוהובני ישראל הכום ויתנה משה עבד־ יהוהמשה עבד־

:לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשהירשה

6

ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה

מבעל גד בבקעת הלבנון ועד־ההר החלק העלה שעירה ויתנה

שע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃יהו

7

בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי

והכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃

8

[67]

אשר־מצד בית־אל אחד׃מלך יריחו אחד מלך העי

9

מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד׃

10

מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד׃

11

מלך עגלון אחד מלך גזר אחד׃

12

מלך דבר אחד מלך גדר אחד׃

13

מלך חרמה אחד מלך ערד אחד׃

14

מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד׃

15

מלך מקדה אחד מלך בית־אל אחד׃

16

מלך תפוח אחד מלך חפר אחד׃

17

[68]

מלך אפק אחד מלך לשרון אחד׃

18

מלך מדון אחד מלך חצור אחד׃

19

מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד׃

20

מלך תענך אחד מלך מגדו אחד׃

21

מלך קדש אחד מלך־יקנעם לכרמל אחד׃

22

מלך דור לנפת דור אחד מלך־גוים לגלגל אחד׃

23

מלך תרצה אחד כל־מלכים שלשים ואחד:

24

אליו אתה זקנתה באת יהוהויהושע זקן בא בימים ויאמר

1

[69]

בימים והארץ נשארה הרבה־מאד לרשתה׃

זאת הארץ הנשארת כל־גלילות הפלשתים וכל־הגשורי׃

2

השיחור אשר על־פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני מן־

תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי

והעקרוני והעוים׃

3

מתימן כל־ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד־אפקה עד

גבול האמרי׃

4

והארץ הגבלי וכל־הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר־חרמון

עד לבוא חמת׃

5

כל־ישבי ההר מן־הלבנון עד־משרפת מים כל־צידנים אנכי אורישם

6

[70]

מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך׃

ים וחצי השבט המנשה׃־הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבט אתועתה חלק

7

עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן

׃יהוהמזרחה כאשר נתן להם משה עבד

8

מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישר

מידבא עד־דיבון׃

9

וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד־גבול בני עמון׃

10

הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל־הבשן עד־סלכה׃והגלעד וגבול

11

כל־ממלכות עוג בבשן אשר־מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר

מיתר הרפאים ויכם משה וירשם׃

12

[71]

־המעכתי וישב גשור את־הגשורי ו אתי ישראל ולא הורישו בנ

ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה׃

13

אלהי ישראל הוא נחלתו יהוהרק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי

:כאשר דבר־לו

14

ויתן משה למטה בני־ראובן למשפחתם׃

15

ויהי להם הגבול מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר

בתוך־הנחל וכל־המישר על־מידבא׃

16

חשבון וכל־עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃

17

ויהצה וקדמת ומפעת׃

18

[72]

וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק׃

19

ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות׃

20

וכל ערי המישר וכל־ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון

־צור את־רקם ו את־אוי ו את־נשיאי מדין אתאשר הכה משה אתו ו

־רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃אתו ־חוראתו

21

־בלעם בן־בעור הקוסם הרגו בני־ישראל בחרב אל־חלליהם׃ אתו

22

ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני־ראובן

ים וחצריהן:למשפחתם הער

23

ויתן משה למטה־גד לבני־גד למשפחתם׃

24

ויהי להם הגבול יעזר וכל־ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון

25

[73]

עד־ערוער אשר על־פני רבה׃

ומחשבון עד־רמת המצפה ובטנים וממחנים עד־גבול לדבר׃

26

ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך

מזרחה׃חשבון הירדן וגבל עד־קצה ים־כנרת עבר הירדן

27

זאת נחלת בני־גד למשפחתם הערים וחצריהם׃

28

ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני־מנשה למשפחותם׃

29

ת עוג מלך־הבשן ויהי גבולם ממחנים כל־הבשן כל־ממלכו

וכל־חות יאיר אשר בבשן ששים עיר׃

30

וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני

מכיר בן־מנשה לחצי בני־מכיר למשפחותם׃

31

[74]

:אשר־נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחהאלה

32

אלהי ישראל הוא נחלתם יהוהולשבט הלוי לא־נתן משה נחלה

כאשר דבר להם׃

33

ואלה אשר־נחלו בני־ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן

ישראל׃ ויהושע בן־נון וראשי אבות המטות לבני

1

ביד־משה לתשעת המטות וחצי המטה׃ יהוהבגורל נחלתם כאשר צוה

2

כי־נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים

לא־נתן נחלה בתוכם׃

3

[75]

כי־היו בני־יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים

בארץ כי אם־ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃

4

־הארץ:את־משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את יהוהכאשר צוה

5

ויגשו בני־יהודה אל־יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן־יפנה

אל־משה איש־האלהים יהוה־הדבר אשר־דבר אתהקנזי אתה ידעת

על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע׃

6

אתי מקדש ברנע יהוהבן־ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד־

־הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם־לבבי׃אתלרגל

7

־לב העם ואנכי מלאתי אחרי אתואחי אשר עלו עמי המסיו

אלהי׃ יהוה

8

[76]

וישבע משה ביום ההוא לאמר אם־לא הארץ אשר דרכה רגלך

אלהי׃ יהוהבה לך תהיה לנחלה ולבניך עד־עולם כי מלאת אחרי

9

אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז יהוהועתה הנה החיה

־הדבר הזה אל־משה אשר־הלך ישראל במדבר ועתה הנה את יהוהדבר

אנכי היום בן־חמש ושמונים שנה׃

10

עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה

ולצאת ולבוא׃למלחמה

11

ביום ההוא כי יהוה־ההר הזה אשר־דבר אתועתה תנה־לי

אתה־שמעת ביום ההוא כי־ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי

׃יהוהאותי והורשתים כאשר דבר יהוה

12

[77]

־חברון לכלב בן־יפנה לנחלה׃אתויברכהו יהושע ויתן

13

על־כן היתה־חברון לכלב בן־יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען

אלהי ישראל׃ יהוהאשר מלא אחרי

14

ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ

שקטה ממלחמה:

15

דבר־צן ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל־גבול אדום מ

נגבה מקצה תימן׃

1

ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן־הלשן הפנה נגבה׃

2

[78]

ויצא אל־מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע

ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃

3

ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים ]והיה כ[ )והיו ק( תצאות הגבול

ימה זה־יהיה לכם גבול נגב׃

4

וגבול קדמה ים המלח עד־קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון

הים מקצה הירדן׃

5

ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול

אבן בהן בן־ראובן׃

6

ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל־הגלגל אשר־נכח

למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל־מי־עין שמש

7

[79]

והיו תצאתיו אל־עין רגל׃

ל־כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה ועלה הגבול גי בן־הנם א

הגבול אל־ראש ההר אשר על־פני גי־הנם ימה אשר בקצה

עמק־רפאים צפנה׃

8

ותאר הגבול מראש ההר אל־מעין מי נפתוח ויצא אל־ערי

הר־עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃

9

ונסב הגבול מבעלה ימה אל־הר שעיר ועבר אל־כתף הר־יערים

מצפונה היא כסלון וירד בית־שמש ועבר תמנה׃

10

ויצא הגבול אל־כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר

הר־הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃

11

[80]

למשפחתם׃וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני־יהודה סביב

12

ליהושע יהוהולכלב בן־יפנה נתן חלק בתוך בני־יהודה אל־פי

־קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃ את

13

־אחימן את־ששי ו את־שלושה בני הענק אתוירש משם כלב

־תלמי ילידי הענק׃ אתו

14

ויעל משם אל־ישבי דבר ושם־דבר לפנים קרית־ספר׃

15

־קרית־ספר ולכדה ונתתי לו אתויאמר כלב אשר־יכה

־עכסה בתי לאשה׃את

16

־עכסה בתו לאשה׃ אתוילכדה עתניאל בן־קנז אחי כלב ויתן־לו

17

[81]

ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת־אביה שדה ותצנח מעל

החמור ויאמר־לה כלב מה־לך׃

18

ותאמר תנה־לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן־לה

את גלת עליות ואת גלת תחתיות:

19

זאת נחלת מטה בני־יהודה למשפחתם׃

20

ויהיו הערים מקצה למטה בני־יהודה אל־גבול אדום בנגבה

קבצאל ועדר ויגור׃

21

וקינה ודימונה ועדעדה׃

22

וקדש וחצור ויתנן׃

23

זיף וטלם ובעלות׃

24

[82]

וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃

25

אמם ושמע ומולדה׃

26

וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃

27

וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃

28

בעלה ועיים ועצם׃

29

ואלתולד וכסיל וחרמה׃

30

וצקלג ומדמנה וסנסנה׃

31

:ולבאות ושלחים ועין ורמון כל־ערים עשרים ותשע וחצריהן

32

בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃

33

[83]

גנים תפוח והעינם׃וזנוח ועין

34

ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃

35

ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע־עשרה וחצריהן׃

36

צנן וחדשה ומגדל־גד׃

37

ודלען והמצפה ויקתאל׃

38

לכיש ובצקת ועגלון׃

39

וכבון ולחמס וכתליש׃

40

:וגדרות בית־דגון ונעמה ומקדה ערים שש־עשרה וחצריהן

41

לבנה ועתר ועשן׃

42

43 ויפתח ואשנה ונציב׃

[84]

וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃

44

עקרון ובנתיה וחצריה׃

45

מעקרון וימה כל אשר־על־יד אשדוד וחצריהן׃

46

אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד־נחל מצרים

:והים ]הגבול כ[ )הגדול ק( וגבול

47

ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃

48

ודנה וקרית־סנה היא דבר׃

49

וענב ואשתמה וענים׃

50

וגשן וחלן וגלה ערים אחת־עשרה וחצריהן׃

51

[85]

ארב ורומה ואשען׃

52

וינים כ[ )וינום ק( ובית־תפוח ואפקה׃]

53

:וציער ערים תשע וחצריהןוחמטה וקרית ארבע היא חברון

54

מעון כרמל וזיף ויוטה׃

55

ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃

56

הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃

57

חלחול בית־צור וגדור׃

58

ומערת ובית־ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃

59

:קרית־בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן

60

61 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃

[86]

גדי ערים שש וחצריהן׃והנבשן ועיר־המלח ועין

62

־היבוסי יושבי ירושלם לא־ ]יוכלו כ[ )יכלו ק( בני־יהודה אתו

־בני יהודה בירושלם עד היום הזה: אתלהורישם וישב היבוסי

63

ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר

עלה מיריחו בהר בית־אל׃

1

לוזה ועבר אל־גבול הארכי עטרות׃ויצא מבית־אל

2

וירד־ימה אל־גבול היפלטי עד גבול בית־חורן תחתון ועד־גזר

והיו ]תצאתו כ[ )תצאתיו ק( ימה׃

3

[87]

וינחלו בני־יוסף מנשה ואפרים׃

4

ויהי גבול בני־אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות

אדר עד־בית חורן עליון׃

5

ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת

זרח ינוחה׃ שלה ועבר אותו ממ

6

וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃

7

מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת

מטה בני־אפרים למשפחתם׃

8

והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני־מנשה

9

[88]

כל־הערים וחצריהן׃

־הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אתולא הורישו

אפרים עד־היום הזה ויהי למס־עבד:

10

ויהי הגורל למטה מנשה כי־הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה

הגלעד והבשן׃אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי־לו

1

ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני־חלק

ולבני אשריאל ולבני־שכם ולבני־חפר ולבני שמידע אלה בני

למשפחתם׃מנשה בן־יוסף הזכרים

2

3 ולצלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה לא־היו לו בנים

[89]

כי אם־בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃

ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן־נון ולפני הנשיאים

־משה לתת־לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אתצוה יהוהלאמר

נחלה בתוך אחי אביהן׃ יהוהאל־פי

4

חבלי־מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן׃ויפלו

5

כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה

לבני־מנשה הנותרים׃

6

ויהי גבול־מנשה מאשר המכמתת אשר על־פני שכם והלך

הגבול אל־הימין אל־ישבי עין תפוח׃

7

[90]

למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל־גבול מנשה לבני אפרים׃

8

וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי

מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה׃

9

ר יפגעון נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאש

מצפון וביששכר ממזרח׃

10

ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית־שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה

־ישבי דאר ובנותיה וישבי עין־דר ובנתיה וישבי תענך אתו

ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת׃

11

־הערים האלה ויואל הכנעני אתולא יכלו בני מנשה להוריש

לשבת בארץ הזאת׃

12

[91]

:־הכנעני למס והורש לא הורישואתויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו

13

־יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אתוידברו בני יוסף

׃יהוהאחד וחבל אחד ואני עם־רב עד אשר־עד־כה ברכני

14

ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת

לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים׃

15

ויאמרו בני יוסף לא־ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל־הכנעני הישב

בארץ־העמק לאשר בבית־שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל׃

16

ה לאמר עם־רב אתה ויאמר יהושע אל־בית יוסף לאפרים ולמנש

וכח גדול לך לא־יהיה לך גורל אחד׃

17

18 כי הר יהיה־לך כי־יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי־תוריש

[92]

־הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא: את

־אהל מועד אתויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה וישכינו שם

והארץ נכבשה לפניהם׃

1

־נחלתם שבעה שבטים׃ אתויותרו בבני ישראל אשר לא־חלקו

2

ויאמר יהושע אל־בני ישראל עד־אנה אתם מתרפים לבוא

אלהי אבותיכם׃ יהוה־הארץ אשר נתן לכם אתלרשת

3

הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ

ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי׃

4

[93]

והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על־גבולו מנגב ובית

יוסף יעמדו על־גבולם מצפון׃

5

־הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי אתואתם תכתבו

אלהינו׃ יהוהלכם גורל פה לפני

6

נחלתו וגד וראובן יהוהכי אין־חלק ללוים בקרבכם כי־כהנת

וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן

׃ יהוהלהם משה עבד

7

־הארץ את־ההלכים לכתב אתויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע

לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך

בשלה׃ יהוהלכם גורל לפני

8

[94]

וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים

אל־יהושע אל־המחנה שלה׃על־ספר ויבאו

9

ויחלק־שם יהושע יהוהוישלך להם יהושע גורל בשלה לפני

־הארץ לבני ישראל כמחלקתם: את

10

ויעל גורל מטה בני־בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני

יהודה ובין בני יוסף׃

11

ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן־הירדן ועלה הגבול אל־כתף

יריחו מצפון ועלה בהר ימה ]והיה כ[ )והיו ק( תצאתיו מדברה

בית און׃

12

13 ועבר משם הגבול לוזה אל־כתף לוזה נגבה היא בית־אל וירד

[95]

חרון תחתון׃ הגבול עטרות אדר על־ההר אשר מנגב לבית־

ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון

נגבה ]והיה כ[ )והיו ק( תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים

עיר בני יהודה זאת פאת־ים׃

14

ופאת־נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל־מעין

מי נפתוח׃

15

וירד הגבול אל־קצה ההר אשר על־פני גי בן־הנם אשר בעמק

היבוסי נגבה וירד עין רגל׃רפאים צפונה וירד גי הנם אל־כתף

16

ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל־גלילות אשר־נכח מעלה

17

[96]

אדמים וירד אבן בהן בן־ראובן׃

ועבר אל־כתף מול־הערבה צפונה וירד הערבתה׃

18

ועבר הגבול אל־כתף בית־חגלה צפונה ]והיה כ[ )והיו ק( ]תצאותיו כ[

)תצאות ק( הגבול אל־לשון ים־המלח צפונה אל־קצה הירדן נגבה

זה גבול נגב׃

19

־קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה והירדן יגבל־אתו לפאת

סביב למשפחתם׃

20

והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית־חגלה

ועמק קציץ׃

21

ובית הערבה וצמרים ובית־אל׃

22

[97]

והעוים והפרה ועפרה׃

23

וכפר ]העמני כ[ )העמנה ק( והעפני וגבע ערים שתים־עשרה וחצריהן׃

24

גבעון והרמה ובארות׃

25

והמצפה והכפירה והמצה׃

26

ורקם וירפאל ותראלה׃

27

וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע־עשרה

וחצריהן זאת נחלת בני־בנימן למשפחתם:

28

ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני־שמעון למשפחותם ויהי

1

[98]

נחלתם בתוך נחלת בני־יהודה׃

ויהי להם בנחלתם באר־שבע ושבע ומולדה׃

2

וחצר שועל ובלה ועצם׃

3

ואלתולד ובתול וחרמה׃

4

וצקלג ובית־המרכבות וחצר סוסה׃

5

ובית לבאות ושרוחן ערים שלש־עשרה וחצריהן׃

6

עין רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן׃

7

וכל־החצרים אשר סביבות הערים האלה עד־בעלת באר ראמת

מעון למשפחתם׃ נגב זאת נחלת מטה בני־ש

8

[99]

מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי־היה חלק בני־יהודה

רב מהם וינחלו בני־שמעון בתוך נחלתם:

9

ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם

עד־שריד׃

10

ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל־הנחל

אשר על־פני יקנעם׃

11

ושב משריד קדמה מזרח השמש על־גבול כסלת תבר ויצא

אל־הדברת ועלה יפיע׃

12

ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה׃

13

ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח־אל׃

14

[100]

וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים־עשרה וחצריהן׃

15

וחצריהן: זאת נחלת בני־זבולן למשפחותם הערים האלה

16

ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם׃

17

ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם׃

18

וחפרים ושיאן ואנחרת׃

19

והרבית וקשיון ואבץ׃

20

ורמת ועין־גנים ועין חדה ובית פצץ׃

21

ופגע הגבול בתבור ]ושחצומה כ[ )ושחצימה ק( ובית שמש והיו

תצאות גבולם הירדן ערים שש־עשרה וחצריהן׃

22

[101]

ששכר למשפחתם הערים וחצריהן: זאת נחלת מטה בני־י

23

ויצא הגורל החמישי למטה בני־אשר למשפחותם׃

24

ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף׃

25

ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת׃

26

ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח־אל

צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל־כבול משמאל׃

27

ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה׃

28

ושב הגבול הרמה ועד־עיר מבצר־צר ושב הגבול חסה ]ויהיו כ[

)והיו ק( תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃

29

שתים וחצריהן׃ ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ו

30

[102]

זאת נחלת מטה בני־אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן:

31

לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם׃

32

ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד־לקום

ויהי תצאתיו הירדן׃

33

ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון

מים וביהודה הירדן מזרח השמש׃מנגב ובאשר פגע

34

וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת׃

35

ואדמה והרמה וחצור׃

36

וקדש ואדרעי ועין חצור׃

37

38 ויראון ומגדל־אל חרם ובית־ענת ובית שמש ערים

[103]

תשע־עשרה וחצריהן׃

זאת נחלת מטה בני־נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן:

39

למטה בני־דן למשפחתם יצא הגורל השביעי׃

40

ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש׃

41

ושעלבין ואילון ויתלה׃

42

ואילון ותמנתה ועקרון׃

43

ואלתקה וגבתון ובעלת׃

44

ויהד ובני־ברק וגת־רמון׃

45

ומי הירקון והרקון עם־הגבול מול יפו׃

46

[104]

ויצא גבול־בני־דן מהם ויעלו בני־דן וילחמו עם־לשם וילכדו

אותה ויכו אותה לפי־חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו

ללשם דן כשם דן אביהם׃

47

זאת נחלת מטה בני־דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן:

48

־הארץ לגבולתיה ויתנו בני־ישראל נחלה ליהושע אתויכלו לנחל־

בן־נון בתוכם׃

49

־תמנת־סרח בהר את־העיר אשר שאל אתנתנו לו יהוהעל־פי

־העיר וישב בה׃אתאפרים ויבנה

50

אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן־נון וראשי האבות

פתח אהל מועד ויכלו יהוהלמטות בני־ישראל בגורל בשלה לפני

51

[105]

־הארץ:אתמחלק

אל־יהושע לאמר׃ יהוהוידבר

1

־ערי המקלט אשר־דברתי אתדבר אל־בני ישראל לאמר תנו לכם

אליכם ביד־משה׃

2

לנוס שמה רוצח מכה־נפש בשגגה בבלי־דעת והיו לכם למקלט

מגאל הדם׃

3

ונס אל־אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני

־דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו־לו אתזקני העיר־ההיא

מקום וישב עמם׃

4

[106]

־הרצח בידו כי אתוכי ירדף גאל הדם אחריו ולא־יסגרו

־רעהו ולא־שנא הוא לו מתמול שלשום׃ אתבבלי־דעת הכה

5

וישב בעיר ההיא עד־עמדו לפני העדה למשפט עד־מות הכהן

הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל־עירו

ואל־ביתו אל־העיר אשר־נס משם׃

6

־שכם בהר אפרים אתבגליל בהר נפתלי ו ־קדש אתויקדשו

־קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃ אתו

7

־בצר במדבר במישר ממטה אתומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו

־ ]גלון כ[ )גולן ק( אתממטה־גד ו ־ראמת בגלעד אתראובן ו

8

[107]

בבשן ממטה מנשה׃

אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס

מדו שמה כל־מכה־נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד־ע

לפני העדה:

9

ויגשו ראשי אבות הלוים אל־אלעזר הכהן ואל־יהושע בן־נון

ואל־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

1

צוה ביד־משה יהוהוידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר

ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃לתת־לנו

2

[108]

־הערים את יהוהויתנו בני־ישראל ללוים מנחלתם אל־פי

־מגרשיהן׃ אתהאלה ו

3

ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן־הלוים

ממטה

:יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה

4

פרים וממטה־דן ומחצי מטה ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה־א

:מנשה בגורל ערים עשר

5

ולבני גרשון ממשפחות מטה־יששכר וממטה־אשר וממטה נפתלי

:עשרהומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש

6

לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה־גד וממטה זבולן

ערים

7

[109]

שתים עשרה׃

־מגרשיהן את־הערים האלה ו אתויתנו בני־ישראל ללוים

ביד־משה בגורל: יהוהכאשר צוה

8

ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה

הן בשם׃אתאשר־יקרא

9

ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל

ריאשנה׃

10

־קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר אתויתנו להם

־מגרשה סביבתיה׃ אתיהודה ו

11

:־חצריה נתנו לכלב בן־יפנה באחזתואת־שדה העיר ו אתו

12

[110]

־חברון את־עיר מקלט הרצח אתולבני אהרן הכהן נתנו

־מגרשה׃ את־לבנה ו את־מגרשה ו אתו

13

־מגרשה׃ את־אשתמע ו את־מגרשה ו את־יתר ו אתו

14

־מגרשה׃את־דבר ו את־מגרשה ו את־חלן ו אתו

15

־בית את־מגרשה את־יטה ו את־מגרשה ו את־עין ו אתו

־מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה:אתשמש ו

16

־מגרשה׃את־גבע ו את־מגרשה את־גבעון ו אתוממטה בנימן

17

־מגרשה ערים ארבע׃את־עלמון ו את־מגרשה ו את־ענתות ו את

18

:כל־ערי בני־אהרן הכהנים שלש־עשרה ערים ומגרשיהן

19

ולמשפחות בני־קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי

20

[111]

גורלם ממטה אפרים׃

־מגרשה בהר את־שכם ו את־עיר מקלט הרצח אתויתנו להם

־מגרשה׃את־גזר ו אתאפרים ו

21

:־מגרשה ערים ארבעאת־בית חורן ו את־מגרשה ו את־קבצים ו אתו

22

־מגרשה׃ את־גבתון ו את־מגרשה את־אלתקא ו אתוממטה־דן

23

:־מגרשה ערים ארבעאת־גת־רמון ו את־מגרשה את־אילון ו את

24

־גת־רמון את־מגרשה ו את־תענך ו אתוממחצית מטה מנשה

־מגרשה ערים שתים׃ אתו

25

:כל־ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני־קהת הנותרים

26

[112]

־עיר אתולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה

־מגרשה את־ ]גלון כ[ )גולן ק( בבשן ו אתמקלט הרצח

:־מגרשה ערים שתיםאת־בעשתרה ו אתו

27

־מגרשה׃את־דברת ו את־מגרשה אתו ־קשיון אתוממטה יששכר

28

:־מגרשה ערים ארבעאת־עין גנים ו את־מגרשה את־ירמות ו את

29

־מגרשה׃ את־עבדון ו את־מגרשה את־משאל ו אתוממטה אשר

30

:־מגרשה ערים ארבעאת־רחב ו אתו ־מגרשה את־חלקת ו את

31

־מגרשה את־קדש בגליל ו את־עיר מקלט הרצח אתוממטה נפתלי

־מגרשה ערים שלש׃את־קרתן ו את־מגרשה ו את־חמת דאר ו אתו

32

:הגרשני למשפחתם שלש־עשרה עיר ומגרשיהןכל־ערי 33

־יקנעם אתולמשפחות בני־מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן 34

[113]

־מגרשה׃את־קרתה ו את־מגרשה אתו

־מגרשה ערים ארבע׃את־נהלל ו את־מגרשה את־דמנה ו את

35

־מגרשה׃את־יהצה ו את־מגרשה ו את־בצר ו אתוממטה ראובן

36

:־מגרשה ערים ארבעאת־מיפעת ו את־מגרשה ו את־קדמות ו את

37

־מגרשה את־רמת בגלעד ו את־עיר מקלט הרצח אתוממטה־גד

־מגרשה׃ את־מחנים ו אתו

38

־מגרשה כל־ערים ארבע׃ את־יעזר ו את־מגרשה את־חשבון ו את

39

כל־הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים

ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃

40

[114]

כל ערי הלוים בתוך אחזת בני־ישראל ערים ארבעים

ושמנה ומגרשיהן׃

41

תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן

:לכל־הערים האלה

42

־כל־הארץ אשר נשבע לתת לאבותם אתלישראל יהוהויתן

וירשוה וישבו בה׃

43

להם מסביב ככל אשר־נשבע לאבותם ולא־עמד יהוהוינח

בידם׃ יהוהאיש בפניהם מכל־איביהם את כל־איביהם נתן

44

אל־בית יהוהלא־נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר־דבר

ישראל הכל בא:

45

[115]

אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃

1

כם משה אתיאמר אליהם אתם שמרתם את כל־אשר צוה ו

כם׃ אתותשמעו בקולי לכל אשר־צויתי יהוהעבד

2

־אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם אתלא־עזבתם

אלהיכם׃ יהוה־משמרת מצות את

3

אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו יהוהועתה הניח

ולכו לכם לאהליכם אל־ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד

בעבר הירדן׃ יהוה

4

־התורה אשר צוה את־המצוה ו אתרק שמרו מאד לעשות

5

[116]

אלהיכם וללכת בכל־דרכיו יהוה־אתלאהבה יהוהכם משה עבד־את

ולשמר מצותיו ולדבקה־בו ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃

:ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל־אהליהם

6

ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם־אחיהם

]מעבר כ[ )בעבר ק( הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע

אל־אהליהם ויברכם׃

7

ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל־אהליכם ובמקנה

רב־מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו

שלל־איביכם עם־אחיכם:

8

9 וישבו וילכו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה מאת בני

[117]

ישראל משלה אשר בארץ־כנען ללכת אל־ארץ הגלעד אל־ארץ

ביד־משה׃ יהוהאחזתם אשר נאחזו־בה על־פי

ויבאו אל־גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני־ראובן

ובני־גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על־הירדן מזבח גדול למראה׃

10

וישמעו בני־ישראל לאמר הנה בנו בני־ראובן ובני־גד וחצי

־המזבח אל־מול ארץ כנען אל־גלילות הירדן אתשבט המנשה

אל־עבר בני ישראל׃

11

לו כל־עדת בני־ישראל שלה לעלות וישמעו בני ישראל ויקה

עליהם לצבא:

12

[118]

וישלחו בני־ישראל אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־חצי

־פינחס בן־אלעזר הכהן׃אתשבט־מנשה אל־ארץ הגלעד

13

ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל

מטות ישראל ואיש ראש בית־אבותם המה לאלפי ישראל׃

14

ויבאו אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־חצי שבט־מנשה

אל־ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃

15

מה־המעל הזה אשר מעלתם באלהי יהוהכה אמרו כל עדת

בבנותכם לכם מזבח למרדכם יהוהישראל לשוב היום מאחרי

היום ביהוה׃

16

־עון פעור אשר לא־הטהרנו ממנו עד היום אתהמעט־לנו

17

[119]

׃ יהוההזה ויהי הנגף בעדת

והיה אתם תמרדו היום ביהוה יהוהואתם תשבו היום מאחרי

צף׃ ומחר אל־כל־עדת ישראל יק

18

יהוהואך אם־טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל־ארץ אחזת

והאחזו בתוכנו וביהוה אל־תמרדו יהוהאשר שכן־שם משכן

אלהינו׃ יהוהואתנו אל־תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח

19

הלוא עכן בן־זרח מעל מעל בחרם ועל־כל־עדת ישראל היה קצף

והוא איש אחד לא גוע בעונו:

20

־ראשי אתויענו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה וידברו

אלפי ישראל׃

21

[120]

הוא ידע וישראל הוא ידע יהוהאל אלהים יהוהאל אלהים

אם־במרד ואם־במעל ביהוה אל־תושיענו היום הזה׃

22

ואם־להעלות עליו עולה יהוהלבנות לנו מזבח לשוב מאחרי

הוא יבקש׃ יהוהומנחה ואם־לעשות עליו זבחי שלמים

23

־זאת לאמר מחר יאמרו בניכם אתואם־לא מדאגה מדבר עשינו

לבנינו לאמר מה־לכם וליהוה אלהי ישראל׃

24

־הירדן אתביננו וביניכם בני־ראובן ובני־גד יהוהוגבול נתן־

׃ יהוה־את־בנינו לבלתי ירא אתאין־לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם

25

־המזבח לא לעולה ולא לזבח׃ אתונאמר נעשה־נא לנו לבנות

26

־עבדת אתכי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד 27

[121]

לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא־יאמרו בניכם מחר יהוה

לבנינו אין־לכם חלק ביהוה׃

־תבנית אתמרו אלינו ואל־דרתינו מחר ואמרנו ראו ונאמר והיה כי־יא

אשר־עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי־עד הוא יהוהמזבח

בינינו וביניכם׃

28

לבנות מזבח יהוהחלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי

אלהינו אשר לפני משכנו: יהוהלעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח

29

וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו

־הדברים אשר דברו בני־ראובן ובני־גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃ את

30

31 ויאמר פינחס בן־אלעזר הכהן אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־בני

[122]

אשר לא־מעלתם ביהוה המעל יהוהמנשה היום ידענו כי־בתוכנו

׃ יהוה־בני ישראל מיד אתהזה אז הצלתם

וישב פינחס בן־אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני־ראובן ומאת בני־גד

מארץ הגלעד אל־ארץ כנען אל־בני ישראל וישבו אותם דבר׃

32

וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא

־הארץ אשר בני־ראובן אתאמרו לעלות עליהם לצבא לשחת

ובני־גד ישבים בה׃

33

מזבח כי עד הוא בינתינו כי ויקראו בני־ראובן ובני־גד ל

האלהים: יהוה

34

[123]

לישראל מכל־איביהם יהוהויהי מימים רבים אחרי אשר־הניח

מסביב ויהושע זקן בא בימים׃

1

ויקרא יהושע לכל־ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו

ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃

2

אלהיכם לכל־הגוים האלה יהוהואתם ראיתם את כל־אשר עשה

אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ יהוהמפניכם כי

3

־הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם אתראו הפלתי לכם

מן־הירדן וכל־הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃

4

ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם

5

[124]

אלהיכם לכם׃ יהוה־ארצם כאשר דבר אתוירשתם

וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל־הכתוב בספר תורת משה לבלתי

סור־ממנו ימין ושמאול׃

6

לבלתי־בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם

לא־תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃

7

תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃כי אם־ביהוה אלהיכם

8

מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא־עמד איש יהוהויורש

בפניכם עד היום הזה׃

9

אלהיכם הוא הנלחם לכם יהוהאיש־אחד מכם ירדף־אלף כי

כאשר דבר לכם׃

10

[125]

אלהיכם׃ יהוה־אתונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה

11

כי אם־שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה

אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃

12

־הגוים האלה אתאלהיכם להוריש יהוהידוע תדעו כי לא יוסיף

מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם

אלהיכם׃ יהוהעד־אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם

13

והנה אנכי הולך היום בדרך כל־הארץ וידעתם בכל־לבבכם

ובכל־נפשכם כי לא־נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר

אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא־נפל ממנו דבר אחד׃ יהוהדבר

14

[126]

אלהיכם יהוהוהיה כאשר־בא עליכם כל־הדבר הטוב אשר דבר

עליכם את כל־הדבר הרע עד־השמידו יהוהאליכם כן יביא

אלהיכם׃ יהוהאותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם

15

כם והלכתם ועבדתם אתאלהיכם אשר צוה יהוה־ברית אתבעברכם

בכם ואבדתם יהוהאלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף־

מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם:

16

־כל־שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל אתויאסף יהושע

הים׃ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האל

1

אלהי ישראל בעבר הנהר יהוהויאמר יהושע אל־כל־העם כה־אמר

2

[127]

ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו

אלהים אחרים׃

־אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל־ארץ את־אביכם אתואקח

־יצחק׃ אתן־לו את־זרעו ו אתכנען ]וארב כ[ )וארבה ק(

3

־הר שעיר לרשת אתן לעשו את־עשו ו את־יעקב ו אתן ליצחק אתו

אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃

4

־מצרים כאשר עשיתי בקרבו את־אהרן ואגף את־משה ו אתואשלח

כם׃ אתואחר הוצאתי

5

ם ־אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרי אתואוציא

אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים־סוף׃

6

[128]

וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו יהוהויצעקו אל־

־הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר־עשיתי במצרים את

ותשבו במדבר ימים רבים׃

7

[ כם אל־ארץ האמרי היושב בעבר הירדן אתואבאה כ[ )ואביא ק(

־ארצם ואשמידם מפניכם׃אתן אותם בידכם ותירשו אתוילחמו אתכם ו

8

ויקם בלק בן־צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא

כם׃ אתלבלעם בן־בעור לקלל

9

כם מידו׃ אתכם ואצל אתולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך

10

־הירדן ותבאו אל־יריחו וילחמו בכם בעלי־יריחו האמרי אתותעברו

11

[129]

ן אותם בידכם׃אתוהפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ו

פניכם שני מלכי ־הצרעה ותגרש אותם מ אתואשלח לפניכם

האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃

12

ן לכם ארץ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו אתו

בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃

13

־אלהים אתועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו יהוה־אתועתה יראו

׃ יהוה־אתאשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו

14

ן ־מי תעבדו אתבחרו לכם היום יהוה־אתואם רע בעיניכם לעבד

־אלהים אשר־עבדו אבותיכם אשר ]בעבר כ[ )מעבר ק( אתאם

־אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי אתהנהר ואם

15

[130]

: יהוה־אתנעבד

לעבד אלהים אחרים׃ יהוה־אתויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב

16

־אבותינו מארץ מצרים אתאלהינו הוא המעלה אתנו ו יהוהכי

־האתות הגדלות האלה אתמבית עבדים ואשר עשה לעינינו

וישמרנו בכל־הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃

17

־האמרי ישב הארץ מפנינו את־כל־העמים ו את יהוהויגרש

:כי־הוא אלהינו יהוה־אתגם־אנחנו נעבד

18

כי־אלהים יהוה־אתויאמר יהושע אל־העם לא תוכלו לעבד

קדשים הוא אל־קנוא הוא לא־ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃

19

ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה יהוה־אתכי תעזבו 20

[131]

רי אשר־היטיב לכם׃ כם אח את

נעבד׃ יהוה־אתויאמר העם אל־יהושע לא כי

21

ויאמר יהושע אל־העם עדים אתם בכם כי־אתם בחרתם לכם

לעבד אותו ויאמרו עדים׃ יהוה־את

22

־לבבכם את־אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו אתועתה הסירו

אלהי ישראל׃ יהוהאל־

23

אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃ יהוה־אתויאמרו העם אל־יהושע

24

ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃

25

־הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן אתויכתב יהושע

:יהוהגדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש

26

[132]

ויאמר יהושע אל־כל־העם הנה האבן הזאת תהיה־בנו לעדה

אשר דבר עמנו והיתה בכם יהוהכי־היא שמעה את כל־אמרי

לעדה פן־תכחשון באלהיכם׃

27

־העם איש לנחלתו: אתוישלח יהושע

28

בן־מאה יהוהויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן־נון עבד

ועשר שנים׃

29

ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת־סרח אשר בהר־אפרים מצפון

להר־געש ׃

30

כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר יהוה־אתויעבד ישראל

31

[133]

יהוההאריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל־מעשה

אשר עשה לישראל׃

־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ממצרים קברו בשכם אתו

בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה

קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה׃

32

ואלעזר בן־אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן־לו

׃ בהר אפרים

33