88

8-5

-DIR

SHU

|

21

2 SE

CON

D S

TR

EET,

SU

ITE

40

4B

|

LA

KEW

OO

D, N

EW J

ERSE

Y 0

870

1

DAF HAYOMI B’HALACHA MONTHLY BULLETIN

בס”ד

Issue #54

May one dance in a circle on Shabbos by a Sheva Berachos?

May one fasten or remove diaper tabs on Shabbos?

May one comb one’s hair if some of it turned white?

May one use sign language or a projector on Shabbos?

When is using one’s left hand considered a ‘shinuy’ for writing on Shabbos?

May one ‘ibbermayser’ on Shabbos?

Topics relevant to the material learned this month in Daf HaYomi B’Halacha

1

טבת-שבט תשע"ט: סימן של"ט סעיף ד' עד סימן שנ"ה סעיף ב'

דיני כיבוד הבית, השמעת קול, קטן בשבת

May one dance in a circle on Shabbos by a Sheva Berachos?

The Shulchan Aruch (339:3) writes that it is forbidden to clap one’s hands together or on one’s thigh or to dance on Shabbos because one might come to repair a musical instrument. Also, tapping one’s finger on the ground, against a board, or against another finger in the manner of singers is forbidden. Additionally, one may not rattle nuts for a child or play with a bell in order to quiet him. However, one may clap his hands against each other back to back (in an unusual manner).

This would seem to prohibit walking around in a circle on Shabbos or Yom Tov because it is a form of dancing, yet the custom is to do so on festive occasions even on Shabbos. Rav Shlomo Zalman (Shulchan Shlomo 524:§3) explains that the prohibition of dancing only forbids special movements or dance steps but merely going around in a circle is permitted because it is just a way of walking.

Another basis for leniency is the Rama’s ruling (ibid.) that some opinions hold that nowadays this prohibition no longer applies. Since we are not expert in making musical instruments the possibility that one might transgress Shabbos by repairing is unlikely (lo shechiyach) and not subject to a Rabbinic prohibition. If the custom is to rely on the Rama, one might mistakenly assume that he may even use a rattle or bell, but the Mishnah Berurah (§10) writes that it is only customary to be lenient regarding clapping and dancing, and even that is only appropriate for a mitzvah. [He explains in Shaar Hatziyun §7 that this is because of the opinions that the prohibition against clapping and dancing does not apply in case of a mitzvah. Even so, he concurs with the opinions that it applies even in case of a mitzvah.]

The Ashel Avrohom (Butchatch, Kama 339) writes that some people clap during prayers despite the prohibition against doing so on Shabbos. This is because of the idea that ‘the Master’s table should not be empty while yours is full,’ [which the Gemara uses to permit slaughtering certain korbanos on Yom Tov because slaughtering is permitted on Yom Tov in order to eat meat]. Since the custom is to rely on the Rama and clap for joy during wedding celebrations even on Shabbos and Yom Tov, it is appropriate to display at least as much joy during service of Hashem.

The Mishnah Berurah (§8) also writes that one may clap and dance on Simchas Torah while reciting praises of the Torah. The mitzvah of honoring the Torah is so important that it overrides this prohibition. However, even on Simchas Torah one may not ring bells.

Rav Shlomo Zalman (cited in Yom Tov Sheni Kehilchosah 2:16) rules that if a diaspora Jew (who observes Simchas Torah on the day after Shemini Atzeres) is present at a Simchas Torah celebration in Eretz Yisroel (which is on Shemini Atzeres) he may also clap and dance. The permission to dance and clap on Simchas Torah does not depend on the date, but is to show honor to the Torah on occasion of its completion. Even though this is not the day on which he personally completes reading the Torah, since the congregation completes it, he may participate in honor of the Torah.

May one ‘ibbermayser’ on Shabbos?The Shulchan Aruch (339:4) writes that it is forbidden to

separate terumos and maasros (tithes, which must be separated from food grown in Eretz Yisroel by means of an oral declaration prior to eating) on Shabbos. The Mishnah Berurah (§26) adds that this also applies to ‘taking challah’ (separating a portion from a sufficient quantity of bread dough). There are two reasons that the Mishnah Berurah (§25) gives for this prohibition. Firstly, separating these portions is similar to orally sanctifying something, which transforms the ownership of the object and is prohibited on Shabbos like transacting business. Secondly, it is like fixing or repairing because the food may not be eaten until these portions have been separated.

If one remembers right before Shabbos that he has not yet separated terumos or maasros, the Chazon Ish (Dmai, 9:7-13, cited in Sefer Menuchah Nechonah p. 65) writes that he may separate them ‘al t’nai’ (conditionally) before Shabbos, even if the food is not near him, by reciting the declaration of terumos and maasros in a format altered to future tense – instead of reciting “that I separated” he recites “that I will separate in the future”. Then, on Shabbos, he separates the tithes and says the regular declaration. Rav Chaim Kanievsky (Derech Emunah, Maaser 9:§58) explains that this does not work at the time of the first recital by legally declaring them separated prior to Shabbos as would appear at first glance. Their legal separation only occurs in fact on Shabbos. The only halachic ramification of the first declaration before Shabbos is to permit actually separating the maasros on Shabbos. By means of reciting the declaration prior to Shabbos he no longer appears to be “fixing” the food on Shabbos.1

Rav Shlomo Zalman (cited in Shemiras Shabbos Kehilchosah 11:§81) suggests that if he recited the declaration properly before

2

Shabbos, then when separating the tithes on Shabbos he need only state that he wishes the separation to take effect according to that declaration and he need not say the regular declaration. [It is usually acceptable to recite an abridged version of the declaration, stating that one wishes the separation to take effect as stated in a text that one has in his possession – provided that he has such a text in his possession. Rav Elyashiv (cited in Derech Emunah ibid. §81) rules that one may also make the declaration before Shabbos in such an abridged version by reciting “All that I will separate and redeem in the future on Shabbos shall take effect according to the text I have in my possession.”]

The complexities involved in properly separating tithes are intricate and not generally known to the average layman. Reliable kosher certification includes overseeing this complex issue and addressing whatever is necessary to permit eating the food. Nevertheless, because of the inordinate number of possible pitfalls prevalent in industrial settings, many scrupulous people have the practice to ‘ibbermayser’ (repetition of the tithing procedure on food certified to be properly tithed by the kashrus agency) to eliminate the possibility of inadvertently eating without tithing. If one forgot to do so before Shabbos, the Chazon Ish (cited in Derech Emunah ibid. §89, Orchos Rabbeinu vol. 3, p. 249, and in Hilchos Shabbos Beshabbos vol. 2, 18:37) rules that he may ibbermayser on Shabbos. Since the custom to ibbermayser is only a stringency, and is not a halachic requirement, it is not subject to the prohibition against separating terumos and maasros on Shabbos.

May one comb one’s hair if some of it turned white?

The Shulchan Aruch (340:1) rules that it is forbidden to detach hair on Shabbos by hand [a Rabbinic prohibition] or with a utensil [a Torah prohibition]. Detaching two hairs makes one liable for punishment [the Mishnah Berurah (§3) explains that one may never detach even a single hair because it is ‘chatzi shiur’ (less than the amount that makes one liable)], but if one detaches a single white hair from among black hairs, he is liable for punishment. It is forbidden even during the week because of ‘lo yilbash’ (the prohibition for a man to wear clothing of or to engage in gender-specific behavior of women). The Mishnah Berurah (§4) explains that detaching a single white hair among black hairs is significant because it is important for him to remove it to avoid appearing aged. In Biur Halachah (s.v. umelakeit) he is uncertain

whether one is liable for removing a white hair if other white hairs remain. Since signs of age remain it might not be significant. On the other hand, diminishing the signs of aging might be significant enough to be liable. He cites support for the first position, but since the Bais Yosef (Yo”D 182) rules that ‘lo yilbash’ applies to removing even one of many white hairs, he says that the same is true for Shabbos since the Gemara equates transgressing ‘lo yilbash’ by removing white hair from among black hair with violating Shabbos. Although detaching hair on Shabbos is generally a Torah violation only when done with a utensil, the Biur Halachah (s.v. afilu) mentions that by detaching a white hair, one transgresses a Torah violation even by hand, because it is normal to detach it that way during the week.

The poskim discuss the ‘lo yilbash’ prohibition against detaching white hairs from among black when using a comb or brush. It is halachically assumed to be inevitable (‘psik reisha’) that regular brushing or combing detaches some hair. Shu”t Halachos Ketanos (vol. 2, 258) therefore prohibits one whose hair has partially turned white to comb or brush his hair, unless he does not care whether the white ones remain. [This is based on the opinion of the Aruch (cited in Shulchan Aruch 320:18) that permits ‘psik reisha delo nicha lei’ (inevitable transgression in which one has no interest). Although the Mishnah Berurah (320:§53) cites the opinion of the Rosh that the Aruch only permits it for Shabbos-related transgression but that everyone forbids ‘psik reisha delo nicha lei’ by other prohibitions, it seems that not everyone follows this opinion.] On the other hand, Shu”t Maharam Shik (Yo”D 172) writes that although some hair is inevitably detached, one need not assume that only white hair will be detached and it is permitted according to everyone.

Shu”t Shevet Halevi (vol. 3, 111) points out that even though nowadays some men also beautify themselves by detaching white hair from among black, halachically, causing oneself to appear younger remains essentially female behavior, and ‘lo yilbash’ still applies.

The Shulchan Aruch (Yo”D 182:6) writes that ‘lo yilbash’ also prohibits a man from dying even a single white hair in order to appear younger. In unusual, extenuating circumstances, such as a very young man whose hair turned partially white, or if only a specific section of his hair turned white, there is a discussion among the poskim about removing or coloring them. Shu”t Divrei Chaim (Yo”D vol. 2, 62) and Shu”t Maharam Shik (Yo”D 173) categorically forbid it. Shu”t Minchas

3

טבת-שבט תשע"ט: סימן של"ט סעיף ד' עד סימן שנ"ה סעיף ב'בס”ד

Elozor (vol. 4, 23) writes that, technically, it should be permissible, but he does not allow relying on his opinion (lehalachah velo lemayseh). Shu”t Avnei Zikaron (vol. 3, 39) permits a non-Jew to remove or color the hair. Shu”t Shoel Umeishiv (Kama, vol. 1, 210) explains that this is subject to an dispute among earlier poskim, but that one may rely on the lenient opinion. Rav Shlomo Zalman (Minchas Shlomo vol. 2, 82:§7) writes that the custom is to be lenient.

May one use sign language or a projector on Shabbos?

The Shulchan Aruch (340:4) writes that one must be careful not to write with his fingers in liquid that spilled on a table, or in ashes. The Mishnah Berurah (§18-20) explains that this does not violate a Torah prohibition because such writing does not last for enough time, but it is forbidden Rabbinically. It is similarly forbidden to draw shapes or letters in condensation that collected on a window.

However, the Rama permits ‘writing’ with one’s fingers in the air. The Mishnah Berurah (§22) adds that this also applies to tracing the letters with one’s fingers on a dry board. Since no mark is made, it is not like writing in liquid.

Rav Nissim Karelitz (Chut Shani p. 158) and Rav Vozner (cited in Orchos Shabbos 15:§52) rule that shaping one’s fingers into the form of letters is also permitted because no mark is made and it is not like writing in liquid.

Rav Nissim Karelitz (ibid.) also permits forming a shadow resembling letters with one’s fingers. Since nobody keeps their fingers this way long enough for this sort of ‘writing’ to last for much time, it is not like writing in liquid or ashes. However, he forbids ‘writing’ by using objects to cast shadows because this does last. He also rules that one may not place a slide in a projector (even if it was turned on before Shabbos) or a sheet on an overhead projector which will project an image onto a wall or screen, because it is considered temporary writing which is Rabbinically forbidden. On the other hand, Rav Vozner (Shu”t Shevet Halevi vol. 10, 60) rules that projecting an image is in no way included in the prohibition against writing on Shabbos, and states that he also heard this in the name of Rav Shlomo Zalman. However, he concludes that it is definitely inappropriate to do so on Shabbos as it desecrates the honor of Shabbos.2

When is using one’s left hand considered a ‘shinuy’ for writing on Shabbos?

The Mishnah Berurah (340:§22) writes that writing in an unusual manner on Shabbos, such as with one’s left [nondominant] hand, in a backhanded manner [holding the pen in his fingers, but turning his hand backwards], with his feet, mouth, or elbow is not prohibited by the Torah, because it is not the usual manner, but is Rabbinically forbidden. This is the principle of ‘shinuy’, accomplishing forbidden labor in an unusual manner, which is forbidden but does not make one liable for punishment.

The poskim discuss various scenarios nowadays in which using one’s left hand might not be sufficiently unusual to constitute a ‘shinuy’ and avoid the Torah prohibition of writing on Shabbos. Rav Moshe Feinstein (Iggros Moshe Even Haezer vol. 4, 73) writes that using one’s left hand to push the print button is not different enough to be a ‘shinuy’ because the printer’s output is the same, regardless of how the button is pushed. Rav Shlomo Zalman (Shulchan Shlomo §13:8) is uncertain whether typing with one’s left hand on a typewriter is considered a ‘shinuy’ since both hands are normally used for typing. Rav Moshe Feinstein (ibid.) raises doubt about stamping with one’s left hand. It is slightly easier to stamp with one’s dominant hand and using the left hand might be unusual, but since there is no discernable difference in the result, it might not constitute a ‘shinuy’. Rav Nissan Karelitz (Chut Shani vol. 1, p. 154) writes that the extra effort of using one’s left hand to stamp is not appreciable, so it is not a ‘shinuy’.

Shu”t Har Tzvi (O”Ch vol. 1, 143) rules that writing letters in mirror image is considered a backwards manner (kilachar yad) and does not make one liable, but is uncertain whether this is true if the letters are written in mirror image on a transparent material and can be read normally when it is turned over.

May one fasten or remove diaper tabs on Shabbos?

The Shulchan Aruch (340:7) rules that if someone has a sleeve that tightens by drawing a string through the fabric, he may not tighten it on Shabbos unless the string passes through eyelets that are at least slightly large and sewn finished. The Mishnah Berurah (§28, 29) explains that even though such sleeves were commonly worn and it was usual to tighten them [occasionally] in this manner, it is similar to sewing and is forbidden unless the eyelets are enlarged and finished, which demonstrates that this sleeve is meant to be regularly tightened upon donning and loosened when

4

undressing [and is therefore similar to buttoning, which does not count as sewing on Shabbos].3

Because tightening such a sleeve is only permitted when it is clearly the regular use of the garment and is not considered sewing, and is forbidden even though it is clearly done only temporarily [because the sleeve will need to be loosened in order to disrobe], the poskim deduce that the opinion of the Shulchan Aruch [and presumably that of the Rama, because he does not disagree here] is that sewing is forbidden even if done in an inherently temporary manner. However, the Rama (317:3) writes that on Shabbos, in the presence of an ignoramus, one should not undo shoes which were sewn together, because he will probably not understand why this is not subject to the restrictions of undoing sewing on Shabbos. Since the shoes are attached in a temporary manner, they are not considered sewn together and, technically, one may undo the stitches. The Tehillah Ledovid addresses this apparent discrepancy in the Rama by distinguishing between the prohibition against sewing, which is forbidden even in a temporary manner, and the prohibition of undoing sewing, which is forbidden only when done in order to resew. Accordingly, when the original sewing was only temporary, the prohibition against unsewing does not apply. Shu”t Minchas Yitzchok (vol. 8, 31) and Rav Elyashiv (cited in Orchos Shabbos 11:§43) also mention this resolution. [See Minchas Yitzchok, however, who raises the following difficulty with understanding the Rama in this way. Since separating the shoes is beneficial, (‘al menas lesakein’) it should still be problematic to undo them even though they were originally sewn only temporarily.]

The Chazon Ish (O”Ch 156 s.v. divrei hakorban nesanel) writes that the Rama does not distinguish between sewing and undoing sewing, and that both are forbidden even when done in a temporary manner.4 On the other hand, Rav Shlomo Zalman (cited in Shemiras Shabbos Kehilchosah 15:§237) explains that the Rama permits both sewing and undoing sewing in a temporary manner (and assumes that the Rama left out the dissenting opinion in 340 because he relied on his having cited it in 317).

Fastening the tabs of a diaper when putting it on a baby is a matter of discussion among poskim. Rav Elyashiv (cited in Orchos Shabbos 11:36) rules that it is considered sewing in a temporary manner and is forbidden. However, Rav Nissim Karelitz (Chut Shani, p. 137) rules that it is like buttoning, which is permitted. Since the tabs are made to be unfastened and reclosed numerous times, fastening them is not deemed sewing. However, he advises unfastening and fastening the

tabs of the diaper before Shabbos to show that they are, in fact, meant to be refastened. Rav Shlomo Zalman and Rav Vozner (both cited in Orchos Shabbos ibid.) also rule this way. [Orchos Shabbos points out that Rav Shlomo Zalman always permits sewing in a temporary manner (in accordance with the Rama in 317).]5

Fastening the diaper tabs when discarding the diaper is a more serious matter. Since it will remain permanently fastened, it is like sewing. Orchos Shabbos (ibid. §50) suggests that according to Rav Shlomo Zalman who rules like the Rama in 317 there may be grounds to permit it. He compares it to tying a permanent knot which is only needed temporarily (e.g. when discarding something), which is a matter of dispute between Maharil Diskin (Kuntres Acharon §35) and Rav Shlomo Zalman (cited in Shemiras Shabbos Kehilchosah 35:§67). Maharil Diskin rules that since it will remain permanently, it is forbidden. Rav Shlomo Zalman permits it because it is only necessary temporarily (until it is discarded) and nobody cares that it should remain permanently. [See Mussaf Dirshu (introduction to 317) for further discussion.] In the same way, when discarding the diaper, the tabs will remain fastened permanently, but are only needed temporarily. Rav Nissim Karelitz (ibid.) prohibits fastening the tabs when discarding the diaper.

טבת-שבט תשע"ט: סימן של"ט סעיף ד' עד סימן שנ"ה סעיף ב'בס”ד

1Presumably, for the same reason he does not appear to be transacting business on Shabbos.

2Presumably their opinion would also be that positioning an object to cast a shadow does not violate the Rabbinic prohibition against temporary writing, but it is unclear whether it is inappropriate because it is inconsistent with honoring Shabbos.

3The Mishnah Berurah adds that even if the eyelets are finished, if one usually keeps his sleeves the same way when donning and disrobing and does not tighten or loosen them, he may not tighten them on Shabbos.

4He mentions that in Darkei Moshe 340, the Rama cites a dissenting opinion who permits tightening sleeves. He does not address the apparent discrepancy with 317, but presumably the opinion expressed there would be in accordance with the dissenting opinion expressed in Darkei Moshe 340. [Even in 317, the Rama first states the opinion which categorically forbids separating the shoes. He only introduces the lenient opinion as ‘some say’.]

5Presumably, it is still necessary to consider diaper tabs like buttoning in order to permit fastening them in the presence of an ignoramus.

The Biur Halachah (340:1 s.v. al) writes at length, proving that one who writes a single letter or detaches a single hair transgresses a Torah violation (of ‘chatzi shiur’, partial amount) even though it is insufficient to be liable for punishment. This seems to contradict the Tosefta (Beitzah 4:2), which states that the opinion of the Sages is that one who writes a single letter, whether of Holy Writings or mundane writing, only transgresses a Rabbinic prohibition. How can this be resolved?

Answers to the questions will be published in Issue #55. Answers should be emailed to daf-hayomi-behalacha@dirshunj.org or faxed to 732-987-3949 by ד' שבט / January 10th to be entered into a raffle for a set of Dirshu Mishnah Berurah. When submitting your answers to the Question of the Month, please include your full name spelled in both Hebrew and English together with your address.

LAST ISSUE'S QUESTION:The Shulchan Aruch (334:24) cites three opinions regarding how to extinguish the flames of a garment that caught fire on Shabbos. One opinion forbids wetting the garment at all, a second opinion permits wetting it with any liquid other than water so that the flames go out when they reach the damp portion and a third opinion even permits using water; the Shulchan Aruch prefers the middle opinion. The Mishnah Berurah (§59) explains that the opinion that permits using water holds that the prohibition of laundering only forbids pouring water on a garment if it is dirty. Since the garment is clean, it is not considered laundering and water is no different from other liquids with which one may cause the fire to be extinguished. This ruling seems to ignore another issue involved with wetting a garment. The Shulchan Aruch (302:9) rules that one may not pour a lot of water on a garment even if no laundering is involved because he might transgress the prohibition of ‘sechitah’ by squeezing the water from the garment. Why is this not an issue in the case of extinguishing the flaming garment?

We received answers from many of our choshuve readers. We incorporated them in the section below.

1. When wetting a garment that caught on fire, he needs the liquid to remain in the garment, so there is no concern that he might squeeze it from the garment. [The Mishnah Berurah 302:§47 states similarly that the prohibition of wetting on Shabbos does not apply to an item which one does not mind if it sometimes remains wet because there is no concern that he will squeeze it dry. See also Tosafos (Pesachim 11a s.v. hai). This case is definitely better because he prefers that the garment actually remain wet. This idea is similar to one used in the Gemara (Pesachim 11a) to permit searching for Chometz on Pesach [if one forgot to do it earlier] despite the possibility that he might eat the Chometz he finds, because “while his focus is on destroying it, need we be concerned that he might eat it?!” Rav Shlomo Zalman (Shulchan Shlomo O”Ch 301:§44) likewise permits using a damp towel to keep the Four Species fresh on Yom Tov, ruling that there is no concern for squeezing it dry because one needs it to remain damp for the leaves to keep fresh.]

2. The garment which caught fire is presumably no longer usable and nobody is likely to squeeze it dry. [It might even become so ruined that it is muktzah and nobody will squeeze it because it may not even be moved.] The concern of squeezing which prohibits wetting a garment generally applies only if it is a garment about which one cares – see 302:9. The water will also be spoiled and there would be no point in squeezing it from the garment. [This is similar to the ruling of the Mishnah Berurah

(319:§39) who permits straining wine through a cloth because there is no concern of squeezing. He explains that squeezing will not remove the odor or color of the wine and that it is unusual to squeeze cloth to obtain the absorbed wine.]

3. The prohibition against wetting a garment because of ‘sechitah’ is suspended in case of monetary loss. [This is based on the Shulchan Aruch (301:5-6) who permits wading through water and getting one’s garments wet for a mitzvah purpose or to guard one’s produce. The Mishnah Berurah (§14) cites the Mogen Avrohom who explains that guarding one’s produce is also considered a mitzvah [see also Pri Megadim Mishbetzos §3] but the Shaar Hatziyun (§14) mentions that Tosafos Yeshanim (Yoma 77b s.v. oveir) explains it a different way. He states that the prohibition against wetting is suspended in case of monetary loss. See also Avnei Neizer O”Ch 160. Even according to the Mogen Avrohom, one can presumably assume that protecting one’s property from further damage by fire constitutes the same mitzvah as guarding his produce.]

4. The prohibition against wetting a garment is merely Rabbinic and is suspended in case of fire because the urgency might otherwise bring him to transgress a Torah obligation.1

5. In this case, when one wets the garment to extinguish the fire, the water is more significant than the garment. Since the objective is to bring the water to the flames, the fact that a garment becomes wet is insignificant; the water needs to reach near the location of the flames, which happens to be occupied by the garment. The prohibition against wetting because of ‘sechitah’ only applies when the garment is the significant item and one might come to squeeze it dry from the water which he does not want.

Names of those who submitted answers (in Hebrew alphabetical order): R’ Yosef Abramchik – Montreal; R’ Michoel Allen – Chicago; R’ Boruch Aaronson – Brooklyn; R’ Refoel Bachrach – Washington Heights; R’ Aharon Shmuel Brody – Pittsburgh; R’ Elchonon Baron – Baltimore; R’ Yosef Goldschmidt – Queens; R’ Efraim Doniel Goodman – Baltimore; R’ Avrohom Guttman - Queens; R’ Yosef Glick – Brooklyn; R’ Yerachmiel Donovitz – Baltimore; R’ Meir Jacobson – Spring Valley; R’ Refoel Waldman - Baltimore; R’ Naftoli Weinberg – Far Rockaway; R’ Yitzchok Weiss – Far Rockaway; R’ Yaakov Lederman – Queens; R’ Avrohom Moshe Lebowitz – Spring Valley; R’ Mayer Lehman - Queens; R’ Yechezkel Lefkowitz – New Square; R’ Dovid Nosson Meir – Baltimore; R’ Aharon Miller – Spring Valley; R Zev Chaim Minkowitz – Queens; R’ Pinchos Mandel – Baltimore; R’ Dovid Markowitz – Baltimore; R’ Yisroel Nimder – Far Rockaway; R’ Avrohom Sutton – Brooklyn; R’ Moshe Shlomo Ellowitz – Brooklyn; R’ Moshe Tuvyah Hakohen Padawer – Lakewood; R’ Yonah Fabian – Queens; R’ Yisroel Feinberg – Queens; R’ Yitzchok Moshe Frank – Spring Valley; R’ Yechezkel Yehudah Fridlander – Spring Valley; R’ Sholom Kaufman – Spring Valley; R’ Mordechai Kushner – Monsey; R’ Yoel Klang – Brooklyn; R’ Tzvi Yaakov Kleinerman – Queens; R’ Yaakov Katz – Passaic; R’ Dovid Yitzchok Rabinowitz – Brooklyn; R’ Eliezer Refoel Rothstein – Vancouver; R’ Tzvi Elimelech Rubin – Monsey; R’ Mordechai Tzvi Schwartz – Monsey; R’ Elazar Steinberg – Brooklyn; R’ Yehoshua Steinman – Los Angeles; R’ Zalman Leib Stern – Monsey; R’ Yehuda Leib Sternberg – Spring Valley; R’ Dov Henoch Schechter - Lakewood; R’ Yechezkel Shraga Spitzer – Monsey

RAFFLE WINNER: R’ Yehoshua Steinman, Los Angeles

6

QUESTION OF THE MONTH

1Although the Mishnah Berurah (334:§59) does not permit wetting the garment if it is dirty, that is because there are many opinions that it violates the Torah prohibition against laundering. Despite the dissenting opinions that it is not a Torah transgression [see Biur Halachah 302:9 s.v. sheyeish alav], the Mishnah Berurah rules stringently and does not permit violating this possible transgression of laundering to avoid possibly transgressing other Torah prohibitions to extinguish the fire.

TO START A DAF HAYOMI B’HALACHA SHIUR IN YOUR NEIGHBORHOOD, CONTACT DIRSHU AT:732-987-3948 EXT. 104 OR INFO@DIRSHUNJ.ORG

HUNDREDS OF LIVE SHIURIM ARE AVAILABLE WORLDWIDEFOR A COMPLETE LISTING OF THE 100+ LIVE SHIURIM ACROSS NORTH AMERICA CALL 888-5-DIRSHU PRESS 1 – ENGLISH PRESS 2 – DAF HAYOMI B'HALACHA PRESS 4 – NATIONAL SHIURIM LISTING

DAF HAYOMI B'HALACHA RESOURCES AVAILABLE ON DAFHALACHA.COM

"כל השונה הלכות בכל יו� מבטח לו שהוא ב� עול� הבא"

Bot

tom

Line

MG

.com

AN ACCOMPLISHMENT OF THE MIND.A CELEBRATION OF THE HEART.

AN ACCOMPLISHMENT OF THE MIND.A CELEBRATION OF THE HEART.

View of previous siyum of the Daf HaYomi B’Halacha at Yad Eliyahu

— ERETZ YISRAEL, 2015

View of previous siyum of the Daf HaYomi B’Halacha at Yad Eliyahu

— ERETZ YISRAEL, 2015

Chelek Daled begins 29 Teves / January 6

Gedolei Yisrael, including

HaGaon HaRav Yosef Shalom Elyashiv ל" ,ז

HaGaon HaRav Shmuel Wosner ל" and ,ז

,שליט"א HaGaon HaRav Dovid Feinstein יבלח"ט

among many others, have enthusiastically

endorsed Dirshu’s Daf HaYomi B’Halacha daily

program as a way to master Halacha L’Maaseh.

Tens of thousands worldwide have joined the daily

halacha learning program and benefi tted from

Dirshu’s unique structure and accountability

methods of retaining one’s learning.

Join Daf HaYomi B’Halacha as it embarks on

משנה ברורה חלק ד

Join Daf HaYomi B’Halacha as it embarks on

משנה ברורה חלק ד

Gedolei Yisrael, including

HaGaon HaRav Yosef Shalom Elyashiv ל" ,ז

HaGaon HaRav Shmuel Wosner ל" and ,ז

,שליט"א HaGaon HaRav Dovid Feinstein יבלח"ט

among many others, have enthusiastically

endorsed Dirshu’s Daf HaYomi B’Halacha daily

program as a way to master Halacha L’Maaseh.

Tens of thousands worldwide have joined the daily

halacha learning program and benefi tted from

Dirshu’s unique structure and accountability

methods of retaining one’s learning.Chelek Daled begins 29 Teves / January 6

Bot

tom

Line

MG

.com

DIRSHU INTERNATIONALCONVENTION 2019

תשע"ט

Be Part of a Truly Uplifting Torah ExperienceRESERVE NOW! For reservations and information about the complete Shabbos convention please call

888-5-Dirshu x.107 or email Shabbos@DirshuNJ.org

Join together with Lomdei Dirshuto participate in the upcoming convention marking

outstanding Ameilus B’Torah – which will celebrate

the tremendous achievements of many thousands from

across all segments of Klal Yisrael who have learned

with accountability in an unprecedented way.

The event will be graced by Gedolei Yisrael, Roshei

Yeshiva, and Rabbanim from across North America and

abroad – all gathered for an uplifting maamid

of Kiddush Shem Shamayim and Kavod HaTorah.

שבת פרשת באJANUARY 11-13, 2019 · ה'-ז' שבט, תשע"ט

2701 SUMMER STREET STAMFORD, CT 06905

This שבט Cele� ate Simchas Torah Once Again ...

The Motzei Shabbos / Grand Melave Malka

program will feature the siyum on

Mishnah Berurah Chelek Gimmel of

the Daf HaYomi B'Halacha Program

Bot

tom

Line

MG

.com

DIRSHU INTERNATIONALCONVENTION 2019

תשע"ט

Be Part of a Truly Uplifting Torah ExperienceRESERVE NOW! For reservations and information about the complete Shabbos convention please call

888-5-Dirshu x.107 or email Shabbos@DirshuNJ.org

Join together with Lomdei Dirshuto participate in the upcoming convention marking

outstanding Ameilus B’Torah – which will celebrate

the tremendous achievements of many thousands from

across all segments of Klal Yisrael who have learned

with accountability in an unprecedented way.

The event will be graced by Gedolei Yisrael, Roshei

Yeshiva, and Rabbanim from across North America and

abroad – all gathered for an uplifting maamid

of Kiddush Shem Shamayim and Kavod HaTorah.

שבת פרשת באJANUARY 11-13, 2019 · ה'-ז' שבט, תשע"ט

2701 SUMMER STREET STAMFORD, CT 06905

This שבט Cele� ate Simchas Torah Once Again ...

The Motzei Shabbos / Grand Melave Malka

program will feature the siyum on

Mishnah Berurah Chelek Gimmel of

the Daf HaYomi B'Halacha Program

CO N V E N T I O N H I G H L I G H T S

The overall program will בס"ד be graced by the presence of Gedolei Yisrael, Roshei Yeshiva and Rabbonim, shlita:

Shiurim in lomdus, drush and chizuk from Gedolei Yisrael and leading Rabbonim

Tefi llos and zemiros led by R’ Isaac Honig & The Shira Choir

Motzei Shabbos/Grand Melave Malka with live music by The Berko Brothers

Shirium in Halacha from leading Poskim and Dayonim

Comprehensive program for women

HaGaon HaRav Yair Adler, מי� שואבי דקהל רב

HaGaon HaRav Shlomo Cynamon, רב דקהל בני תורה וראש כולל דרשו דפלטבוש HaGaon HaRav Reuven Feinstein, איילנד �סטעט ראש הישיבה , ישיבת תפארת ירושלי�HaGaon HaRav Gavriel Fried, דרשו של בהלכה היומי בד� שיעור מגיד HaGaon HaRav Yehoshua Fuhrer, רב, ראש כולל , באבוב טורנטוHaGaon HaRav Lipa Geldwerth, תורה קול דקהל ורב תמימה, תורה בישיבת ר"מ

HaGaon HaRav Yitzchok Zalman Gips, ראש הישיבה נהרדעא ורב דקהל ברכת אברה�HaGaon HaRav Dovid Goldberg, טלז ישיבת הישיבה, ראש HaGaon HaRav Paysach Krohn HaGaon HaRav Moshe Mordechai Lowy, מרא דאתרא , מרכז אגודת ישראל טורנטוHaGaon HaRav Yitzchok Margareten, התורה דר� ישיבת ומנהל דרשו, הכולל ראש HaGaon HaRav Yeruchem Olshin, ראש ישיבה, בית מדרש גבוה

HaGaon HaRav Dovid Olewski, ראש ישיבת גורHaGaon HaRav Moshe Pruzansky, ראש ישיבה, ישיבת חמדת התורהHaGaon HaRav Shlomo Feivel Schustal, ירחמיאל תפארת ישיבה גדולה הישיבה, ראש

HaGaon HaRav Refoel Shmulevitz, HaGaon HaRav Zev Smith, שיעורי תורה �מגיד שיעור , ד� היומי בהלכה, וארגוHaGaon HaRav Yitzchok Sorotzkin, ראש ישיבה טלז ומתיבתא דלייקוואוד HaGaon HaRav Yechiel Mechel Steinmetz, דומ"�, דקהל תולדות יעקב יוס�, סקוויראHaGaon HaRav Chaim Weg, דרשו של בהלכה היומי בד� שיעור מגיד

*list in formation

יעקב תפארת דקהל ורב שמריהו זכרו� גדולה בישיבה ר"מ

Dirshu World Siyumim תש"פ/2020

The Motzei Shabbos program at the convention will feature a presentation with details about the upcoming

EUROPE: Mid/Late Jan. 2020

SOUTH AFRICA: Late Jan. 2020

NORTH AMERICA February 9, 2020

ERETZ YISRAEL Early/Mid Jan. 2020, Yad Eliyahu

IN THE LIGHT OF CHASSIDUSThere are a number of aspects of reciting ‘Vayechulu’ on Friday night that demonstrate that reciting it is a form of testimony about the creation of the world. It is generally recited while standing. Even many of those who sit during Kiddush have the custom to stand while reciting the paragraph of ‘Vayechulu’. When the congregation recites it during Maariv after Shemoneh Esrei, they do so aloud and while standing. Most people have the custom, if they were unable to recite it with the congregation, to find someone else to recite aloud with them in the manner of testimony because it requires two witnesses.

The Chasam Sofer asks how we perjure ourselves by testifying about something nobody ever witnessed? Testifying to the exodus from Egypt which we ourselves never witnessed, while difficult to understand, can be explained as ‘eid mipi eid’ (hearsay testimony from one who heard a witness, which is sometimes acceptable) because we heard it (ultimately) from our forebears who did see it. But how can anyone testify about the creation?

The Chasam Sofer answers by offering a novel interpretation of the teaching that the Jews ‘saw what was heard’ at the giving of the Torah on Har Sinai. The superficial meaning is that they somehow ‘saw’ the sounds of the Aseres Hadibros spoken by Hashem, but the Chasam Sofer explains that what they ‘saw’ was the creation of the world. When the commandment of Shabbos in the Aseres Hadibros was spoken, stating that Hashem created the world in six days, the Jews actually saw what they were hearing. Hashem showed them the world being created ‘empty and desolate’ and the Jews observed Hashem declaring each statement of creation and watched as it took form. Having been at Har Sinai, we are now able to testify about the creation of the

world.6 [In addition, the Zohar states that each of the ten plagues in Egypt corresponded to and remade a statement of creation. At Har Sinai the Jews were shown how it happened.]

The Chasam Sofer then explains why ‘Vayechulu’ is recited on Friday night multiple times. At first, the Jews believed in the creation of the world as a tradition from their forefathers and that was taught by Moshe Rabbeinu. When we subsequently received the Torah and witnessed the creation, we became able to testify about it. We therefore first privately recite ‘Vayechulu’ silently and individually in Shemoneh Esrei, as a declaration of our faith which does not even resemble testimony. Afterward, we repeat it aloud in unison, in the manner of testimony. Only after commemorating both aspects of our faith (belief and knowledge) are we ready to repeat it while reciting Kiddush.

In addition, the reason the declaration of faith precedes the testimony is not solely because it corresponds chronologically to how we came to accept it, but because faith is more important than actual knowledge. For the first two millennia of the world, nobody had witnessed the creation and beginning with Adam Harishon it was accepted on faith. The verse states that כח Hashem told His ,מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויםnation the strength of His deeds [creation of the world] in order to give them the heritage of nations [Eretz Yisroel]. Even though the Chasam Sofer explains that Hashem actually showed the Jews the creation of the world, the pasuk says that for them to acquire Eretz Yisroel it had to be told to them. This is because the merit of believing and accepting on faith that which we have not in fact seen is greater than actually knowing about it.

6Presumably, since the souls of all Jews were present at Har Sinai, we can each testify personally.

טבת-שבט תשע"ט: סימן של"ט סעיף ד' עד סימן שנ"ה סעיף ב'בס”ד

11

Dirshu World Siyumim תש"פ/2020

The Motzei Shabbos program at the convention will feature a presentation with details about the upcoming

EUROPE: Mid/Late Jan. 2020

SOUTH AFRICA: Late Jan. 2020

NORTH AMERICA February 9, 2020

ERETZ YISRAEL Early/Mid Jan. 2020, Yad Eliyahu

JOIN THOUSANDS WHO LEARN DAF HAYOMI B’HALACHA AND MASTER THE HALACHOS OF DAILY LIVING!For more information or to receive a free pocket luach, call 888-5-DIRSHU, press 1 for English, then 2 for Daf HaYomi B’Halacha.

For dedication opportunities please call 732-987-3948 ext. 105 or email ag@dirshunj.org.

Bott

omLi

neM

G.c

om

DirshuTHE WORLD OF

DAF YOMI BAVLIKinyan TorahChazaras HaShas Chazarah Chodshi Kinyan HaShas Weekly Tests Mishnayos Tests

KOLLELIMBa’alei Batim KollelimChaburas Beis Medrash GovohaAmud YomiKollel BokerChaburas Shas B’Iyun

HALACHADaf HaYomi B’Halacha Kinyan Halacha Kinyan Shmittah

YESHIVA PROGRAMSDaf HaYomi B’Halacha L’Bochurim Dirshu BokerTalmudo B’YadoiMekadshei SheviyiYeshivas Bein Hazemanim

DIRSHU PUBLICATIONSMishnah Berurah

Mahaduras Dirshu Sefer Chofetz Chaim

Mahaduras Dirshu Sefer Shemiras HalashonDirshu Shul Chumash

with RambanMa’areh Mekomos

on Hilchos Shabbos Kinyan Halacha KovetzKuntresai ChizukKinyan ShmaatsaOhel Series

ACHEINU3-Step System:

Mentoring, Enrollment & Continued Follow-Up

Acheinu YeshivosBatei ChizukInternational Kiruv ConferenceDay of Jewish Unity

15

בבליתאריך יוםאב≠אלול

אבגדהושאבגדהוש

†כח סנהדרין†כט סנהדרין†ל † סנהדרין†לא סנהדרין†לב סנהדרין†לג סנהדרין†לד סנהדרין†לה סנהדרין†לו סנהדרין†לז סנהדרין†לח סנהדרין†לט סנהדרין†מ ן סנהדרי†מא סנהדרין

דף†היומי†בהלכה†©משנה†ברורה®

ßואם†נכנס†לעיר¢†עד†סימן†רמ¢ט†סעיף†ב¢†ßמאמצע†סעיף†ד†¢ולאכול†ולשתות¢ ßעד†אמצע†סעיף†ב† ßמסעיף†בßולאכול†ולשתות¢†עד†סעיף†ד¢† ßמאמצע†סעיף†ב

מסעיף†ד߆עד†תחילת†סימן†ר¢נמתחילת†סימן†ר¢נ†עד†אמצע†סעיף†א߆¢ואפילו†יש†לו¢

חזרה†מסימן†רמ¢ח†אמצע†סעיף†ד߆¢ואם†נכנס¢†עד†סימןר¢נ†אמצע†סעיף†א߆¢ואפילו¢

מאמצע†סעיף†א߆¢ואפילו†יש†לו¢†עד†תחילת†סימן†רנ¢אמתחילת†סימן†רנ¢א†עד†אמצע†סעיף†ב߆הגה†¢אבל†אסור¢מאמצע†סעיף†ב߆הגה†¢אבל†אסור¢†עד†סימן†רנ¢ב†אמצע†סעיף†א߆¢ומותר†למכור¢מאמצע†סעיף†א߆¢ומותר†למכור¢†עד†אמצע†סעיף†ב߆הגה†¢ואם†לא†קצץ¢

ßהגה†¢ואם†לא†קצץ¢†עד†סעיף†ד†ßמאמצע†סעיף†ב

ßואפילו¢†עד†סימן†רנ¢ב†סעיף†ד¢†ßחזרה†מסימן†ר¢נ†אמצע†סעיף†א

מוסר

כ¢א†אבכ¢ב†אבכ¢ג†אבכ¢ד†אבכ¢ה†אב†אב כ¢ו†אב כ¢זכ¢ח†אבכ¢ט†אב†אב ßלא߆אלולב߆אלולג߆אלולד߆אלול

ßובאמת†דבר†פשוט†הוא߆עד†ßפרק††זßהציצית† †בעניני †עד†ßוכן ßובאמת†דבר†פשוט†הוא߆ ßז† פרק†ßודמיון†לזה߆עד†ßוכן†בעניני†הציצית߆ßפרק††זßעד†פרק†ח†ßודמיון†לזה߆ßז† פרק†ßוהנה†דבר†זה†שייך߆עד†ßפרק††חßוהנה†יתבונן†האדם߆עד†ßוהנה†דבר†זה†שייך߆ßפרק††חßעד†פרק†ט†ßוהנה†יתבונן†האדם߆ßפרק††חפרק††ט߆עד†ßועתה†נבאר߆את†סוף†הפסוקßכן†הדבר†הזה߆עד†ßועתה†נבאר†את†סוף†הפסוק߆ßפרק††טßוזהו†כוונת†הכתוב߆עד†ßכן†הדבר†הזה߆ßפרק††טßועוד†יש†לבאר߆ßעד†פרק†י†ßוזהו†כוונת†הכתוב߆ßפרק††טßועל†כן†בעת†שמקיים†האדם߆עד†ßועוד†יש†לבאר߆ßפרק††יפרק††י߆ßועל†כן†בעת†שמקיים†האדם߆עד†פרק†י¢אßוהנה†כאשר†נתבונן߆פרק††י¢א†עד

08/13/17

08/14/17

08/15/17

08/16/17

08/17/17

08/18/17

08/19/17

08/20/17

08/21/17

08/22/17

08/23/17

08/24/17

08/25/17

08/26/17

בבליתאריך יוםתשרי

אבגדהושאבגדהוש

†ע † סנהדרין†עא סנהדרין†עב סנהדרין†עג סנהדרין†עד סנהדרין†עה סנהדרין†עו סנהדרין†עז סנהדרין†עח סנהדרין†עט סנהדרין†פ † סנהדרין†פא סנהדרין†פב סנהדרין†פג סנהדרין

דף†היומי†בהלכה†©משנה†ברורה®

ßעד†סעיף†ח†ßמסעיף†דמסעיף†ח߆עד†אמצע†סעיף†ח߆הגה†¢והטמנה†שעושין¢מאמצע†סעיף†ח߆הגה†¢והטמנה†שעושין¢†עד†תחילת†סימן†רנ¢ט

ßמתחילת†סימן†רנ¢ט†עד†סעיף†במסעיף†ב߆עד†אמצע†סעיף†ז߆¢ונראה†לי¢

חזרה†מסימן†רנ¢ז†סעיף†ד߆עד†סימן†רנ¢ט†אמצע†סעיף†ז߆¢ונראה†לי¢ 

מאמצע†סעיף†ז߆¢ונראה†לי¢†עד†תחילת†סימן†ר¢סßמתחילת†סימן†ר¢ס†עד†סעיף†ב

מסעיף†ב߆עד†סימן†רס¢א†אמצע†סעיף†א߆¢אבל†מעשרין¢ßאבל†מעשרין¢†עד†סעיף†ב¢†ßמאמצע†סעיף†אמסעיף†ב߆עד†אמצע†סעיף†ב߆¢ושיעור†זמן¢

חזרה†מסימן†רנ¢ט†אמצע†סעיף†ז߆¢ונראה†לי¢†עד†סימןרס¢א†אמצע†סעיף†ב߆¢ושיעור¢

מוסר

ד߆תשריה߆תשרי†תשרי ßו†תשרי ßזח߆תשריט߆תשרי†תשרי ßיי¢א†תשריי¢ב†תשריי¢ג†תשריי¢ד†תשריט¢ו†תשריט¢ז†תשריי¢ז†תשרי

ßעד†פרק†ד†ßולך†נא†ראה߆ßפרק†גßשבאנו† †ßואחרי †עד ßד† פרקßעד†פרק†ה† † ßואחרי†שבאנו߆ ßפרק†דßהזה† †הדבר †ßכן †עד ßה† פרקßוכן†הדבר†בענין߆עד†ßכן†הדבר†הזה߆ßפרק†הßעד†פרק†ו†ßוכן†הדבר†בענין߆ßפרק†הßהכתוב† †צווה †ßוהנה †עד ßו† פרקßוגם†עלבון߆עד†ßוהנה†צווה†הכתוב߆ßפרק†וßז† †פרק †עד ßעלבון† †ßוגם ßו† פרקßהבלו† †לחיי †ßואם †עד ßז† פרקßוהנה†מדרגת߆עד†ßואם†לחיי†הבלו߆ßפרק†זßוהכבוד†והגדולה߆עד†ßוהנה†מדרגת߆ßפרק†זßוהנה†בעבור߆עד†ßוהכבוד†והגדולה߆ßפרק†זßעד†פרק†ח†ßוהנה†בעבור߆ßפרק†ז

09/24/17

09/25/17

09/26/17

09/27/17

09/28/17

09/29/17

09/30/17

10/01/17

10/02/17

10/03/17

10/04/17

10/05/17

10/06/17

10/07/17

דף היומי בהלכה )ספרי ח"ח( בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

ש

קנין חכמה∫

אלול

מתחילת פרק חß עד ©אמצע קטע® ¢והנה על מידת הברכה¢מדברינו¢ ¢היוצא עד הברכה¢ מידת על ¢והנה קטע® מ©אמצע ßח פרק

פרק חß מ¢היוצא מדברינו¢ עד ¢ודע עוד¢ßמ¢ודע עוד¢ עד תחילת פרק ט ßפרק ח

מתחילת פרק טß עד ¢שנית¢ פרק טß מ ¢שנית¢ עד אות דß ¢צריך לקבל¢

פרק טß אות דß ¢צריך לקבל¢ עד סוף הקונטרסזכור למרים מתחילת ההקדמה עד תחילת הפתיחה

ßמתחילת הפתיחה עד תחילת פרק א מתחילת פרק אß עד ¢סיבה שניה¢

מפרק אß מ¢סיבה שניה¢ עד ¢כן הדבר בעניננו¢ פרק אß מ¢כן הדבר בעניננו¢ עד ¢סיבה רביעית¢ פרק אß מ¢סיבה רביעית¢ עד ¢וכן הדבר בעניננו¢ßמ¢וכן הדבר בעניננו¢ עד תחילת פרק ב ßפרק א

מסעיף י¢ז עד סימן ש¢כ אמצע סעיף א’ הגה ¢ובמקום שנהגו¢מאמצע סעיף א’ הגה ¢ובמקום שנהגו¢ עד סעיף ב’

מסעיף ב’ עד סעיף ו’מסעיף ו’ עד סעיף ח’

מסעיף ח’ עד סעיף י¢דחזרה מסימן שי¢ט סעיף י¢ז

עד סימן ש¢כ סעיף י¢דמסעיף י¢ד עד אמצע סעיף י¢ח ¢והעולם נהגו היתר¢מאמצע סעיף י¢ח ¢והעולם נהגו היתר¢ עד סעיף י¢ט

מסעיף י¢ט עד סימן שכ¢א סעיף ג’מסעיף ג’ עד סעיף ה’

מסעיף ה’ עד סעיף ח’חזרה מסימן ש¢כ סעיף י¢ד

עד סימן שכ¢א סעיף ח’

∞∏ر≤ر∏∞∏ر≥ر∏∞∏ر¥Ø±∏∞∏رμر∏∞∏ر∂ر∏∞∏ر∑ر∏∞∏ر∏ر∏∞∏رπر∏∞∏Ø≤∞ر∏∞∏Ø≤±Ø±∏∞∏Ø≤≤ر∏∞∏Ø≤≥ر∏∞∏Ø≤¥Ø±∏∞∏Ø≤μر∏

א’ אלולאלול ב’ אלול ג’ אלול ד’ אלול ה’ אלול ו’ אלול ז’ ח’ אלולט’ אלולאלול י’ אלול י¢א אלול י¢ב אלול י¢ג י¢ד אלול

ב מנחות ג מנחות ד מנחות ה מנחות ו מנחות ז מנחות ח מנחות ט מנחות י מנחות יא מנחות יב מנחות יג מנחות יד מנחות מנחות טו

ז י ק ר פ ד ע ו ט ק ר פ ל ו ל א ב ¢ י ≠ ’ ח ו ט ק ר פ ד ע ג י ק ר פ ל ו ל א ’ ה ≠ ’ א

אבגדהו

שאבגדהו

ש

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

שקנין חכמה∫

טבת

מתחילת פרק י¢ב עד ¢ולפי דברי חכמינו¢ פרק י¢ב מ¢ולפי דברי חכמינו¢ עד תחילת פרק י¢ג

מתחילת פרק י¢ג עד תחילת פרק י¢ד מתחילת פרק י¢ד עד ¢עוד אמרו שם¢

פרק י¢ד מ¢עוד אמרו שם¢ עד ¢ועתה נדבר אודות מידת¢ פרק י¢ד מ¢ועתה נדבר אודות מידת¢ עד ¢ועתה נדבר אודות הזהירות¢ פרק י¢ד מ¢ועתה נדבר אודות הזהירות¢ עד ¢ואודות מספרי לשון הרע¢

פרק י¢ד מ¢ואודות מספרי לשון הרע¢ עד ¢עוד צריך האדם¢ פרק י¢ד מ¢עוד צריך האדם¢ עד אות זß ¢הרואה את אנשי מקומו¢ פרק י¢ד מאות זß ¢הרואה את אנשי מקומו¢ עד ¢ואודות השקר¢ פרק י¢ד מ¢ואודות השקר¢ עד סוף הספר ©בלי התפילה®דבר בעיתו מתחילת ההקדמה עד ¢ובדידי הוה עובדא¢ הקדמה מ¢ובדידי הוה עובדא¢ עד ¢והנה ידעתי¢טעות¢ לפי ¢ואפילו עד ידעתי¢ מ¢והנה מקדמה

מסעיף ב’ עד אמצע סעיף ג’ הגה ¢אסור לשבר עוגה¢עוגה¢ עד סעיף ד’ ג’ הגה ¢אסור לשבר מאמצע סעיף מסעיף ד’ עד אמצע סעיף ד’ הגה ¢אבל מותר¢מאמצע סעיף ד’ הגה ¢אבל מותר¢ עד אמצע סעיף ד’ במ¢ב דין ז’ ¢הכותב בשמאל¢

מאמצע סעיף ד’ במשנה ברורה דין ז’ ¢הכותב בשמאל¢ עד סעיף ה’

חזרה מסימן ש¢מ סעיף ב’עד סעיף ה’

מסעיף ה’ עד סעיף ח’מסעיף ח’ עד סעיף י¢ג

מסעיף י¢ג עד סעיף י¢דמסעיף י¢ד עד תחילת סימן שמ¢א

מסימן שמ¢א עד סימן תחילת שמ¢בחזרה מסימן ש¢מ סעיף ה

עד תחילת סימן שמ¢ב

±≤ر∂ر∏±≤ر∑ر∏±≤ر∏ر∏±≤رπر∏±≤Ø≤∞ر∏±≤Ø≤±Ø±∏±≤Ø≤≤ر∏±≤Ø≤≥ر∏±≤Ø≤¥Ø±∏±≤Ø≤μر∏±≤Ø≤∂ر∏±≤Ø≤∑ر∏±≤Ø≤∏ر∏±≤Ø≤πر∏

ח’ טבתט’ טבתטבת י’ טבת י¢א טבת י¢ב טבת י¢ג טבת י¢ד טבת ט¢ו טבת ט¢ז טבת י¢ז טבת י¢ח טבת י¢ט טבת כ’ כ¢א טבת

יט חולין כ חולין כא חולין כב חולין כג חולין כד חולין כה חולין כו חולין כז חולין כח חולין כט חולין ל חולין לא חולין לב חולין ח’ ≠ י¢ב טבת שÆ הבחינה פ¢ה ’אך הטרפים המיוחדים’ עד פ¢ו ’ומה שראוי לך לדעתו’ ט¢ו ≠ י¢ט טבת שÆ הבחינה פ¢ו ’ומה שראוי לך לדעתו’ עד שער עבודת האלוקים פתיחה ’אבל טובת האדון’

24

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

ש

קנין חכמה∫

טבת≠שבט

הקדמה מ¢ואפילו לפי טעות¢ עד ¢והנה כאשר נפקח¢ßהקדמה מ¢והנה כאשר נפקח¢ עד תחילת פרק א שער התחזקות מתחילת פרק אß עד ¢ואחשבה לדעת זאת¢ פרק אß מ¢ואחשבה לדעת זאת¢ עד ¢וראה אחי והתבונן¢ פרק אß מ¢וראה אחי והתבונן¢ עד ¢והנה ידוע מה¢ßב פרק תחילת עד מה¢ ידוע מ¢והנה ßא פרק

מתחילת פרק בß עד ¢ועתה נתבונן¢ פרק בß מ¢ועתה נתבונן¢ עד ¢ודע עוד¢

פרק בß מ¢ודע עוד¢ עד ¢ואל יפלא בעיניך¢ßמ¢ואל יפלא בעיניך¢ עד תחילת פרק ג ßפרק ב מתחילת פרק גß עד ©אמצע קטע® ¢וכשם שבאיברי הגוף¢ פרק גß מ©אמצע קטע® ¢וכשם שבאיברי הגוף¢ עד ¢וראה והתבונן¢

פרק גß מ¢וראה והתבונן¢ עד ¢וראה אחי¢ßמ¢וראה אחי¢ עד תחילת פרק ד ßפרק ג

מסימן שמ¢ב עד סימן שמ¢גמסימן שמ¢ג סעיף א’ עד אמצע סעיף א’ ¢ולהאכילו בידים¢מאמצע סעיף א’ ¢ולהאכילו בידים¢ עד סימן שד¢מב’ סעיף עד א’ סעיף שד¢מ מסימן מסעיף ב’ עד הסוף ©כולל סיכום ההלכות® סיום חלק ג’ במ¢ב

חזרה מסימן שמ¢בעד סוף חלק ג’

שמ¢ה סעיף א’ עד סעיף ד’מסעיף ד’ עד סעיף ז’

סעיף ז’ עד סעיף ח’מסעיף ח’ עד סעיף י’מסעיף י’ עד סעיף י¢ג

חזרה מסימן שמ¢ה סעיף א’עד סעיף י¢ג

±≤Ø≥∞ر∏±≤Ø≥±Ø±∏∞±Ø∞±Ø±π∞±Ø∞≤رπ∞±Ø∞≥رπ∞±Ø∞¥Ø±π∞±Ø∞μرπ∞±Ø∞∂رπ∞±Ø∞∑رπ∞±Ø∞∏رπ∞±Ø∞πرπ∞±Ø±∞رπ∞±Ø±±Ø±π∞±Ø±≤رπ

טבת כ¢ב טבת כ¢ג טבת כ¢ד טבת כ¢ה טבת כ¢ו טבת כ¢ז טבת כ¢ח טבת כ¢ט שבט א’ שבט ב’ שבט ג’ שבט ד’ שבט ה’ שבט ו’

לג חולין לד חולין לה חולין לו חולין לז חולין חולין לחחולין לטמ חולין מא חולין מב חולין מג חולין מד חולין מה חולין מו חולין

כ¢ב ≠ כ¢ו טבת שÆ עבודת האלוקים פתיחה ’אבל טובת האדון’ עד פתיחה ’ וכאשר נעמוד’ כ¢ט ≠ ד’ שבט שÆ עבודת האלוקים פתיחה ’ וכאשר נעמוד’ עד פ¢ג25

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

ש

קנין חכמה∫

שבט≠אדר א’

מתחילת פרק זß עד ¢ודע¢פרק זß מ¢ודע¢ עד ¢והנה ידוע¢

ßמ¢והנה ידוע¢ עד תחילת פרק ח ßפרק זיתבונן¢ ¢וכאשר עד ßח פרק מתחילת פרק חß מ¢וכאשר יתבונן¢ עד ¢והעיקר שצריך¢ßמ¢והעיקר שצריך¢ עד תחילת פרק ט ßח פרק מתחילת פרק טß עד אות בß ¢על ידי השמירה¢פרק טß אות בß מ¢ועל ידי השמירה¢ עד אות דß ¢על ידי זה¢פרק טß מאות דß ¢על ידי זה¢ עד אות וß ¢גם ידע¢ßגם ידע¢ עד תחילת פרק י¢ ßמאות ו ßפרק טמתחילת פרק יß עד ¢ומכתובים האלה¢פרק יß מ¢ומכתובים האלה¢ עד ¢והנה בדרך כלל¢שכתבנו¢ זה ¢וכל עד כלל¢ בדרך מ¢והנה ßי פרק פרק יß מ¢וכל זה שכתבנו¢ עד ¢וצריך האדם¢

מסעיף ה’ עד סימן ש¢נ סעיף ב’מסימן ש¢נ סעיף ב’ עד תחילת סימן שנ¢במתחילת סימן שנ¢ב סעיף א’ עד סעיף ב’

מסעיף ב’ עד סימן שנ¢ג סעיף ב’מסעיף ב’ עד תחילת סימן שנ¢ד

חזרה מסימן שמ¢ט סעיף ה’עד תחילת סימן שנ¢ד

מסימן שנ¢ד סעיף א’ עד תחילת סימן שנ¢המתחילת סימן שנ¢ה סעיף א’ עד אמצע סעיף א’ ¢והני מילי¢ב’ סעיף עד מילי¢ ¢והני א’ סעיף מאמצע

מסעיף ב’ עד סעיף ד’מסעיף ד’ עד תחילת סימן שנ¢ו

חזרה מסימן שנ¢ד סעיף א’ עד תחילת סימן שנ¢ו

∞±Ø≤∑رπ∞±Ø≤∏رπ∞±Ø≤πرπ∞±Ø≥∞رπ∞±Ø≥±Ø±π∞≤Ø∞±Ø±π∞≤Ø∞≤رπ∞≤Ø∞≥رπ∞≤Ø∞¥Ø±π∞≤Ø∞μرπ∞≤Ø∞∂رπ∞≤Ø∞∑رπ∞≤Ø∞∏رπ∞≤Ø∞πرπ

שבט כ¢א שבט כ¢ב שבט כ¢ג שבט כ¢ד שבט כ¢ה שבט כ¢ו שבט כ¢ז שבט כ¢ח שבט כ¢ט שבט ל’

א’ אדר א’ ב’ אדר א’ ג’ אדר א’ ד’ אדר א’

סא חולין סב חולין סג חולין סד חולין סה חולין סו חולין סז חולין סח חולין סט חולין ע חולין עא חולין עב חולין עג חולין עד חולין כ¢א ≠ כ¢ה שבט שÆ עבודת האלוקים פרק ד עד פ¢ד ’והראיה על ברור’ כ¢ח ≠ ב’ אדר א’ שÆ עבודת האלוקים פ¢ד ’והראיה על ברור’ עד פ¢ד ’והמדרגה השלישית’

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

ש

קנין חכמה∫

שבט≠אדר א’

מתחילת פרק זß עד ¢ודע¢פרק זß מ¢ודע¢ עד ¢והנה ידוע¢

ßמ¢והנה ידוע¢ עד תחילת פרק ח ßפרק זיתבונן¢ ¢וכאשר עד ßח פרק מתחילת פרק חß מ¢וכאשר יתבונן¢ עד ¢והעיקר שצריך¢ßמ¢והעיקר שצריך¢ עד תחילת פרק ט ßח פרק מתחילת פרק טß עד אות בß ¢על ידי השמירה¢פרק טß אות בß מ¢ועל ידי השמירה¢ עד אות דß ¢על ידי זה¢פרק טß מאות דß ¢על ידי זה¢ עד אות וß ¢גם ידע¢ßגם ידע¢ עד תחילת פרק י¢ ßמאות ו ßפרק טמתחילת פרק יß עד ¢ומכתובים האלה¢פרק יß מ¢ומכתובים האלה¢ עד ¢והנה בדרך כלל¢שכתבנו¢ זה ¢וכל עד כלל¢ בדרך מ¢והנה ßי פרק פרק יß מ¢וכל זה שכתבנו¢ עד ¢וצריך האדם¢

מסעיף ה’ עד סימן ש¢נ סעיף ב’מסימן ש¢נ סעיף ב’ עד תחילת סימן שנ¢במתחילת סימן שנ¢ב סעיף א’ עד סעיף ב’

מסעיף ב’ עד סימן שנ¢ג סעיף ב’מסעיף ב’ עד תחילת סימן שנ¢ד

חזרה מסימן שמ¢ט סעיף ה’עד תחילת סימן שנ¢ד

מסימן שנ¢ד סעיף א’ עד תחילת סימן שנ¢המתחילת סימן שנ¢ה סעיף א’ עד אמצע סעיף א’ ¢והני מילי¢ב’ סעיף עד מילי¢ ¢והני א’ סעיף מאמצע

מסעיף ב’ עד סעיף ד’מסעיף ד’ עד תחילת סימן שנ¢ו

חזרה מסימן שנ¢ד סעיף א’ עד תחילת סימן שנ¢ו

∞±Ø≤∑رπ∞±Ø≤∏رπ∞±Ø≤πرπ∞±Ø≥∞رπ∞±Ø≥±Ø±π∞≤Ø∞±Ø±π∞≤Ø∞≤رπ∞≤Ø∞≥رπ∞≤Ø∞¥Ø±π∞≤Ø∞μرπ∞≤Ø∞∂رπ∞≤Ø∞∑رπ∞≤Ø∞∏رπ∞≤Ø∞πرπ

שבט כ¢א שבט כ¢ב שבט כ¢ג שבט כ¢ד שבט כ¢ה שבט כ¢ו שבט כ¢ז שבט כ¢ח שבט כ¢ט שבט ל’

א’ אדר א’ ב’ אדר א’ ג’ אדר א’ ד’ אדר א’

סא חולין סב חולין סג חולין סד חולין סה חולין סו חולין סז חולין סח חולין סט חולין ע חולין עא חולין עב חולין עג חולין עד חולין כ¢א ≠ כ¢ה שבט שÆ עבודת האלוקים פרק ד עד פ¢ד ’והראיה על ברור’ כ¢ח ≠ ב’ אדר א’ שÆ עבודת האלוקים פ¢ד ’והראיה על ברור’ עד פ¢ד ’והמדרגה השלישית’

27

אבגדהו

שאבגדהו

ש

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

שקנין חכמה∫

שבט

מתחילת פרק ד עד ¢וכן הוא ממש¢ פרק דß מ¢וכן הוא ממש¢ עד ¢והנה לרוב האנשים¢הנביאים¢ בדברי ¢ומבואר עד האנשים¢ לרוב מ¢והנה ßד פרק פרק דß מ¢ומבואר בדברי הנביאים עד ©אמצע קטע® ¢ובעת צר¢

פרק דß מ©אמצע קטע® ¢ובעת צר¢ עד ¢כלל הדברים¢

פרק דß מ¢כלל הדברים¢ עד ¢ודע אחי¢ßמ¢ודע אחי¢ עד תחילת פרק ה ßפרק ד

דבר בעיתו שער התחזקות מתחילת פרק הß עד ¢וכעין זה¢הזה¢ ¢שהדבר ßב אות עד זה¢ מ¢וכעין ßה פרק פרק הß מאות בß ¢שהדבר הזה¢ עד ¢גם שעל פי¢

ßמ¢גם שעל פי¢ עד תחילת פרק ו ßפרק המתחילת פרק וß עד ¢בא וראה¢

פרק וß מ¢בא וראה¢ עד ¢ובאמת הדבר¢ßמ¢ובאמת הדבר¢ עד תחילת פרק ז ßפרק ו

מסעיף י¢ג עד סעיף ט¢ומסעיף ט¢ו עד סעיף י¢ח

מסעיף י¢ח עד תחילת סימן שמ¢ומתחילת סימן שמ¢ו סעיף א’ עד אמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢ולכן¢מאמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢ולכן¢ עד אמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢וכן אם¢

חזרה מסימן שמ¢ה סעיף י¢ג עד סימן שמ¢ו אמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢וכן אם התקרה רחבה¢מאמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢וכן אם התקרה רחבה¢ עד תחילת סימן שמ¢זשמ¢ח סימן עד שמ¢ז סימן מתחילת שמ¢ט סימן תחילת עד שמ¢ח סימן מתחילת ג’ סעיף עד א’ סעיף שמ¢ט סימן מתחילת

מסעיף ג’ עד סעיף ה’חזרה מסימן שמ¢ו אמצע סעיף ג’ בהג¢ה ¢וכן ה’ סעיף שמ¢ט סימן עד רחבה¢ התקרה אם

∞±Ø±≥رπ∞±Ø±¥Ø±π∞±Ø±μرπ∞±Ø±∂رπ∞±Ø±∑رπ∞±Ø±∏رπ∞±Ø±πرπ∞±Ø≤∞رπ∞±Ø≤±Ø±π∞±Ø≤≤رπ∞±Ø≤≥رπ∞±Ø≤¥Ø±π∞±Ø≤μرπ∞±Ø≤∂رπ

שבט ז’ שבט ח’ שבט ט’ שבט י’ י¢א שבטי¢ב שבטשבט י¢ג שבט י¢ד שבט ט¢ו שבט ט¢ז שבט י¢ז שבט י¢ח שבט י¢ט שבט כ’

מז חולין חולין מחחולין מטנ חולין נא חולין נב חולין נג חולין נד חולין נה חולין נו חולין נז חולין נח חולין נט חולין ס חולין ז’ ≠ י¢א שבט שÆ עבודת אלוקים פ¢ג עד פ¢ג ’והשני כי הארת השכל’ י¢ד ≠ י¢ח שבט שÆ עבודת אלוקים פ¢ג ’והשני כי הארת השכל’ עד פ¢ד

26

23

בבלימוסרדף היומי בהלכה ©משנה ברורה®DATEתאריךיוםאבגדהו

שאבגדהו

ש

קנין חכמה∫

כסלו≠טבת

ßמ¢עוד אמרתי¢ עד תחילת פרק ח ßפרק ז מתחילת פרק חß עד אות דß ¢מרוב הרגלו¢

פרק חß מאות דß ¢מרוב הרגלו¢ עד אות וß ¢על ידי זה¢ פרק חß אות וß מ ¢על ידי זה¢ עד אות י¢א ¢גם על ידי¢ פרק חß מאות י¢א ¢גם על ידי¢ עד ¢וידוע מה שכתב¢ פרק חß מ¢וידוע מה שכתב¢עד ¢אכן באמת¢

פרק חß מ¢אכן באמת¢ עד ¢וכמה רוב טוב¢ßמ¢וכמה רוב טוב¢ עד תחילת פרק ט ßפרק ח

מתחילת פרק טß עד ¢עיקרו של דבר¢ßמ¢עיקרו של דבר¢ עד תחילת פרק י ßפרק ט

מתחילת פרק יß עד אות יß ¢שלא יתרגש¢ פרק יß מאות יß ¢שלא יתרגש¢ עד תחילת פרק י¢א

מתחילת פרק י¢א עד ¢ובאור הכתוב¢ פרק י¢א מ¢ובאור הכתוב¢ עד תחילת פרק י¢ב

מסעיף ג’ עד תחילת סימן של¢חמתחילת סימן של¢ח עד סעיף ב’

מסעיף ב’ עד סעיף ג’מסעיף ג’ עד סעיף ח’

מסעיף ח’ עד סימן של¢ט סעיף ד’חזרה מסימן של¢ז סעיף ג’

עד סימן של¢ט סעיף ד’מסעיף ד’ עד אמצע סעיף ד’ ¢ולא חולצין¢¢ולא חולצין¢ עד סעיף ה’ ד’ מאמצע סעיף

מסעיף ה’ עד סעיף ז’מסעיף ז’ עד תחילת סימן ש¢מ

מתחילת סימן ש¢מ עד סעיף ב’חזרה מסימן של¢ט סעיף ד’

עד סימן ש¢מ סעיף ב’

±≤Ø∞≤ر∏±≤Ø∞≥ر∏±≤Ø∞¥Ø±∏±≤Ø∞μر∏±≤Ø∞∂ر∏±≤Ø∞∑ر∏±≤Ø∞∏ر∏±≤Ø∞πر∏±≤ر∞ر∏±≤ر±Ø±∏±≤ر≤ر∏±≤ر≥ر∏±≤ر¥Ø±∏±≤رμر∏

כסלו כ¢ד כסלו כ¢ה כסלו כ¢ו כסלו כ¢ז כסלו כ¢ח כסלו כ¢ט ל’ כסלוא’ טבתב’ טבתטבת ג’ ד’ טבתה’ טבתטבת ו’ טבת ז’

ה חולין ו חולין ז חולין ח חולין ט חולין י חולין יא חולין יב חולין יג חולין יד חולין טו חולין טז חולין יז חולין יח חולין כ¢ד ≠ כ¢ח כסלו שÆ הבחינה פ¢ה ’ואחר כן ישיב אל ליבו’ עד פ¢ה ’ואח¢כ חשוב במעלות אותיות המכתב’ א’ ≠ ה’ טבת שÆ הבחינה פ¢ה ’ואח¢כ חשוב במעלות אותיות המכתב’ עד פ¢ה ’אך הטרפים המיוחדים’

חודשי טבת-שבט בסדרי הלימוד של

'דרשו'הספק הלימודים לחודש טבת

קנין תורה: חולין ג. - לב:קנין משניות: נדה פרק ב' משנה ב'

- פרק ד' משנה ה'דף היומי בהלכה: סימן של"ז סעיף

ג' עד סימן שמ"ה )סוף חלק ג'(מוסר: חובת השמירה פרק ז' עד

סוף. דבר בעיתו שער התחזקות עד פרק א' "והנה ידוע מה"

קנין חכמה: חובת הלבבות שער הבחינה פרק ה' "ואחר כן ישיב אל

ליבו" עד שער עבודת האלוקים פתיחה "וכאשר נעמוד"

המבחן יתקיים בעז"ה- ביום שני א' שבט

הספק הלימודים לחודש שבט קנין תורה: חולין לג. - סב:

קנין משניות: נדה פרק ד' משנה ו' - פרק ו' משנה ז'

דף היומי בהלכה: סימן שמ"ה עד סימן שנ"ד

מוסר: דבר בעיתו שער התחזקות פרק א' "והנה ידוע מה" עד פרק ח'

"והעיקר שצריך"קנין חכמה: חובת הלבבות שער עבודת האלוקים פתיחה "וכאשר נעמוד" עד פרק ד' "והראיה על

ברור" המבחן יתקיים בעז"ה- ביום ראשון כ"ח שבט