16/1/12 - 2 ניורופיזיולוגיה - שיעור

single unit recording - 10שקף

שיטה בה קולטים פעילות מעצב בודד. זה הבסיס להבנה של כל השיטות האחרות.בשיטה זו רואים מה תא בודד עושה.

השיטה: שמים מיקרו-אלקטורדה, קולטים פוטנציאל פעולה, מציגים לחיה ריחות/צלילים וכו' ורואים איךתא משתנה ומגיב. אין מיצוע פעילות חשמלית בזמן.

החסרונות של שיטה זו נובעים מכך שיש מסות של תאים וכאן בכל ניסוי דוגמים במקרה הטוב כמה מאודתאים אשר מייצגים את המצב הכולל.

11אלקרודה - שקף אלקטרודה מתכתית מצופה זכוכית וחושפים את הקצה. לפי קוטר האלטרודה, יכול להיות שיהיו תאים

שלא נראה.

14שקף טכניקה של מעגלים מודפסים. ישנם עשרות מעגלים ואפשר לקלוט בו זמנית הרבה נתונים.

עצם המדידה משנה את מושא המדידה ובמקרה זה, דוחפים הרבה אלטרודות והן משנות את המוח.

- סוג של ניסוי, לדוגמא של מערכת הראייה. דרך המתקן המחובר למוח אפשר להגדיר איזור15שקף מסויים.

אומרים לקוף להסתכל על נקודה מסויימת ומזיזים נקודה אחרת במרחב ומסתכלים איך זה משפיע עלהמוח.

הידע הבסיסי על המוח מגיע מחיות מאוד פרימיטיביות מתוך הנחה שמבנה התאים הבסיסי נכון גם לבניאדם. התכונות הבסיסיות הן דומות ביננו לבין הקוף.

- אלקטרודה ברשתית של חתול16שקף .Bפוטנציאלים חשמליים - הקליטה הכי טובה מנקודה

למטה - שרטוט של קליפת המוח של קוףאלו היו שימושים של אלקטורודות בודדות.

- שיטה אחרת - גירויים מגנטיים17שקף משתמשים בעובדה שמוח עובד על גירויים חשמליים.

נותנים פולס מגנטי מרוכז וממוקד אשר משפיע על הסביבה הפנימית של המוח. המוח עטוף בחומר מבודד )עצם(, סיגנלים שמקבלים בלי לחדור את העצם יהיו נמוכים ולכן צריך לחדור

את העצם. צריך מגנט או ליצור שדה מגנטי די גדול אשר באופן זמני מפסיק פעילות מוחית. למה זה טוב? מבחינה מחקרית זה טוב - לומדים מה הפרעה מוחית קצרה )חצי שנייה( ובודקים מה

קורה. זה טוב לטיפול בדכאון קליני, במקרים קיצוניים משתמשים בשוק חשמלי, נותנים זרם ומזעזעים את המוח בחלק גדול מהמקרים זה מוציא את האדם מהמצב הזה )לא יודעים למה(. שיטה זו הרבה יותר

עדינה משיטת השוק החשמלי. סדרה של טיפולים מגנטיים היא טובה באופן יחסי על פני השוק החשמלי.חסרונות: לא מגיע לכל המקומות, מתאים רק לאיזורים מסויימים במוח.

- משחקים עם השדה המגנטי להגיע לנקודה מסויימת. שואלים שאלה,18תמונה של המערכת - שקף גירוי חלש, יוצר תשובות לא נכונות חלקית, גירוי חזק, הנבדק לא יודע לענות על שאלות כמעט בכלל -

פעילות תאי המוח נפגמת.

19שקף EEG ...טכניקה נפוצה לביו-פידבק, שיפור שינה, קריאת מחשבות - Electroencephalogram

קליטה של גלי מוח, אומרים לנבדק לחשוב על יד ימין, יש פעילות במוח שמאל ומשדרים למוח זהמשהו...

קולטת את הפוטנציאלים החשמליים כמו שמוליכים אותם.MEGבודקת שינויים מגנטיים - במוח יש קטבים חשמליים שיוצרים שדה מגנטי. בודקים שינויים -

magnetoencephalogramמגנטיים ממוצעים.

20שקף EEGמודדים פוטנציאלים בתוך הקרקפת שמראים על שינויי פוטנציאל בתוך המוח. מדובר על קבוצות -

גדולות של תאים. יש תנועה של יונים )קטבים( אשר זזים בתוך חלל המוח, עושים שינוי בשדה החשמלי.ניתן לשפר יחס אות/רעש ע"י עשיית ממוצע וכך הסיגנל ייתחזק.

- 21שקף הטכניקה נותנת מידע על מה קורה ופחות איפה קורה.

)גלי מוח( במצבים שוניםEEG - מדידת 22שקף יש תופעות שונות שקשורות להתנהגויות שונות

( תהיה פעילות נמוכה של גלים בגלל שיש הרבה רעש כי יש סיגנלים ממקורותexcitedלבן אדם פעיל ).0שונים שאינם מתוזמנים - הממוצע שואף ל-

כאשר רגועים, ישנם פעולות שהן יותר מסוכנרנות )שינויים של מחזור הדם...(, אלה הם גלי אלפא( - פחות קולטים סיגנלים מבחוץ.drowsyלפני שינה )

(deep sleepשינה עמוקה - מתאפיינת ע"י גלים גדולים וסנכרון מאוד חזק )( כי הרבה דברים קורים בו זמנית...excitedבשינת חלום )כמו

בקומה - כמעט אין פעילות, הגלים הם גלים של פעילות לדוגמא: שינה, לחץ דם....

- אלקטרודות שונות במצבים שונים23שקף באפילפסיה - המון תאים )מיליונים...( פועלים בבת אחת באופן מסונכרן עד שנרגעים. פעילות זו יכולה

מוקדים של אפילפסיה,3להופיע במקומות שונים במוח. זה גורם לנזקים מוחים. במקרה בשקף יש מחפשים את המוקדים של האפילפסיה בזמן מנוחה.

יש התקף אפילפטי ראייתי, התקף של התכווצות שרירים )בגלל זה נופלים(...דוחפים אלטרודה למוח כדי לזהות את המוקד בדיוק גבוה )במיקרונים ולא מילימטרים(.

2 מצגת

- שותלים אלקטורדות בתוך המוח ואז ניתן לזהות את האיזור הזה ולזהות מוקדים אפילפטיים1שקף במוח.

- ע"י תמונה ניתן לראות שינויים פונקציונליים במוח.functional imaging - 2שקף באולטרסאונד מתחילים לראות דרך הגולגולת וחצי צעד בכיוון השפעה דרך הגולגולת )בשיטה זו ניתן

יהיה לטפל בגידולים במוח(.optical imagingמחקר בע"ח -

PETשיטה ישנה -

MRIשיטה מודרנית -

3שקף נעשה בחיות כי חייבים לסלק את הגולגולת, לא ניתן לעשות דרך הגולגולת.

משתמשים בעובדה שלדם מחומצן יש תכונות אופטיות שונות מדם שאינו מחומצן. מקרינים את המוח באורך גל שיכול להיבלע/או לא )כתלות בחמצן( ובודקים את האור המוחזר בעזרת גלאי רגיש. בודקים

את ההחזר. איזור הראייה הרגיש לפסים, ייצרוך יותר דם, יש יותר דם מחומצן, צובעים באופן מלאכותי את האיזורים

השונים שעובדים - איך כל איזור פונקיונלי מגיב לאור. מחזיר מעט.דם כתלות בחמצן בליעת האור שלו שונה ועל סמך זה גם ההחזר. בולע יותר

positron emission tomography (PET) - 4שקף התנגשות של אלקטרון ופוזיטרון וקליטה של הפוטון המשתחרר בגלאים.

איפה שיש יותר פעילות מטבולית, יווצרו יותר פוטונים.CTניתן לבצע שחזור תלת מיימדי =

MRIנותן מבנה אנטומי של המוח -

- 5שקף טומוגרפיה שנעשתה מסיבות מחקריות, דלתא בין הגירוי לבין הייחוס, משווים לנבדקים שונים.

- בשביל גילוים סרטניים קטנים.7שקף סתם בשביל המחקר.MRIלא משתמשים ב

- 8שקף אפשרMRI חתכים ראשניים: קורונלי, הוריזוטלי וחתך סגיטלי. במכשירים כמו 3בדר"כ מדברים על

לעשות איזה חתך שרוצים.

- דוגמא לחתכים9שקף

functional MRI - 12שקף nuclear magnetic resonanceהתחיל כ -

לגרעין יש תהודה מגנטית... רגיש לחמצן. בודק שינויים מטבוליים אשר לוקחים זמן.MRIיש עלייה בחמצן, וה-

מדבר על פונקציות מוחיותMRI - 13שקף

- רואים איזורים פעילים יותר14שקף

- מתבססים על העובדה שיש סיגנל שונהstructural MRI - מתבססים על 15שקף

- 16שקף MRI.משתמש בשדה מגנטי כדי לקבל תמונה

צריך שדה מגנטי חזק, ניתן לבדוק שינויים בהתנהגות של האטומים. אם משנים את האוריינטציה של . ככל3teslaהאטומים, השינוי ייתן סיגנל יותר חזק. עם השנים, צורת המגנט גדלה. עובד היום ב-

שהמגנט חזק יותר יש בעיה כי צריך לייצר שדה מגנטי. זוהי שיטה לא פולשנית. כל המולקולות/אטומים מסתדרים לפי השדה. רוצים שדה מגנטי ללא הפרעות בשביל תמונה הומוגנית, בגלל זה עושים מגנט

עגול כדי שבאמצע יהיו קוווים ישרים. ניתן לזהות פעילות באיזורים שונים במוח עבור שינויים חשמליים.

:18שקף למקרה שאדם ייצטרף בעתיד להיכנס לכזה מכשיר.MRI-proofכל השתלים שמכניסים לגוף הם

:19שקף לאטום של חומר יש שדה מגנטי אשר נע סביב עצמו. התדר שהוא נע סביב עצמו הוא אופייני לכל חומר

והוא פונקצייה של השדה המגנטי. אלו הדברים הבסיסיים. משתמשים בחומר הפשוט והנפוץ בגוף -מים. ננעלים על אטום המימן, שהתדר שלו ידוע.

:21שקף כל האטומים מסתדרים בשדה הזה. נותנים מכת מתח שמשפיעה על הכיוון במרחב של האטומים. ברגע

2שמפסיקים להפעיל את השדה, הם יחזרו למצב הקודם. שינוי זה ניתן למדידה וזה מה שמודדים. ישנם . מכה וחזרה למצב המקורי - מודדים את השינוי החשמלי בשדה המגנטי )אטום חשמלי שזז1תהליכים:

. האטומים הם בסינכון אחד עם השני, וכאשר נותנים מכה אז2בשדה מגנטי, מודדים שינוי חשמלי(; אטום אחד יוצא מפאזה לעומת השני, מודדים - מודד משהו פונקציונלי - זהו סיגנל חלש יותר ויש לחזור

עליו כמה פעמים. אנטומיMRI. חזרה מלאה למצב הסידור האטומי - 1 פונקציונליMRI. הזמן שלוקח לצאת מפאזה - 2

- איך יוצרים את התמונה?20שקף על פני המגנט, יוצרים גרדיאנט בשינוי עוצמת השדה כפונקצייה של מרחק )מוסיפים מגנט(, סה"כ השדה

המגנטי משתנה כפונקציה של המרחק בכל הצירים. מהירות הסיבוב של האטומים גם משתנה. ניתן לשים פילטרים שיהיו מכוונים לתדרים אלו. כל תדר קולט מיקום אחר. יודעים שפעל מימן ורוצים לדעת

גם איפה הוא פעל. (XY וסורקים את המוח, מפת התדרים )RFלרקמות שונות כמות שונה של מים. לכן, אם נותנים פולס

אומרת איפה היה סיגנל חזק/חלש כתלות במים שיש במוח. עוצמה מתקבלת כתלות במים. זו הסיבה שMRI .טוב לרקמות רכות. איפה שיש יותר מים, השימוש טוב יותר במכשיר זה CT.יותר טוב לרקמה קשה

- רואים קונטרסט לפי הכמות היחסית של המים.22שקף

- מציג לנו שינויים מטבולייםfMRI - 23שקף צפיפות הקפילרות סביב האיזור הפעיל במוח היא קטנה. היציאה מפאזה כשיש הומולובין מחומצן היא

איטית יותר, סיגנל יותר חזק. ולהיפך. כך ניתן לקבל הבדלים בסיגנלים בין יציאה מסנכרון באיזוריםפעילים לאיזורים לא פעילים.

איזור שיש בו יותר חמצן - הסיגנל יותר חזק.

- באיזור מסויים בקליפת המוח, עוקבים אחרי עוצמת הסיגנל. ניתן לראות באיזורים שונים במוח24שקף - פיקסל תלת מיימדי(.volume pixel )ווקסל - 3x3mmתגובה לגירוי כפונקציה של זמן וחמצן. רזולוציה של

25שקף למוח ראייה ראשוני לא אכפת אם הנקודות זזות או שהן קבועות )אותו סיגנל בשני התנאים(.

מוח התנועה מראה הבדל בין נקודות סטטיות )אין סיגנל( לנקודות זזות )יש סיגנל(.

- דוגמא שפרצופים בגדלים שונים מפעילים איזורים שונים במוח.26שקף

Electrical aspects of Neurons - 3 מצגת

:1שקף פוטנציאל מנוחה - הפוטנציאל שעל פניו מתבצעים השינויים

תעלות יוניות - תעלות אשר מאפשרות ליונים מסויימים לחדור את קרום הממברנהאיך פוטנציאל הפעולה מתקדם לאורך התא/אקסון

הממברנה מאפשרת מצב שבו ריכוז היונים בתוך התא שונה מחוץ לתא.ריכוזי היונים בנוזל התוך-תאי שונים מהנוזל החוץ-תאי.

ההפרש בין היונים קובע את הפעילות החשמלית של התאים.

:2עמוד מדברים על אותות חשמליים אשר נובעים מתנועת יונים, אשר אופיינייים לרקמות ביולוגיות.

במצב מנוחה - סה"כ היונים שווים משני צידי התא. אין תנועה של מים ולכן גם אין שינוי בריכוז )מאפיין הריכוז נשאר אותו ריכוזשל אוסמוזה(. זה לא אומר שאין תנועה בכלל אבל אין שינוי בתנועה נטו

)אשלגן יוצא=אשלגן נכנס(

:3עמוד יש איזון חשמלי בין הקטיונים לאניונים.סכום היונים מחוץ לתא שווה איזון חשמליסכום היונים בתוך התא שווה

:4עמוד יש הפרש ריכוזים, נטיית היונים לנוע מריכוז גבוה לנמוך, איך הם נעים? בתהליך של דיפוזיה. יונים נעים

בתעלות יוניות. היות והממברנה בזמן מנוחה יותר חדירה לאשלגן, הוא קובע את מתח הממברנה. אםנתרן לא יכול לממש את הפוטנציאל הממומש שלו, אז אשלגן קובע.

:6עמוד משוואת נרסט - משוואה המדברת על יון בודד

הפוטנציאל המתפתח עבור יון מסויים הוא פונקצייה של טמפ', קבוע פרדיי בהינתן הפרש ריכוזים של יון מסויים, זהו המתח שייתפתח שיימנע מהם לנוע, משווה בין הכוח הדיפוזיוני

לכוח החשמלי.קבוע פרדיי - איזו עבודה אפשר לבצע.

:7עמוד עבור חיה כמו דיונון בעלת זרועות ארוכות יש אקסון בעובי מילימטר, סחטו את הנוזל מתוך האקסון וכך

ידעו את הריכוז בתוך האקסון. בגלל קוטר הגדול יחסית, ניתן למדוד את הפוטנציאל.

: פוטנציאל המנוחה9עמוד הממברנה חדירה למספר יונים. אבל במצב מנוחה היא חדירה בעיקר לאשלגן.

אין תנועת מים, יש מצב של ש.מ.

:10עמוד פוטנציאל המנוחה משתנה בין חיה לחיה ובין מצב למצב )שינה מולהליכה...(

- חדירות מלאה.1 - אין חדירות, 0. 1 ל-0החדירות - עד כמה הממברנה חדירה למולקולה ספציפית. בין מה שקובע את מתח הממברנה במצב מנוחה הוא אשלגן. היות ואשלגן הוא החדיר ביותר, אז נקבל

שמשוואת פוטנציאל המנוחה שווה לפוטנציאל נרסט.

:11עמוד על הנתרן פועלים שני כוחות פנימה: דיפוזיה ומתח הממברנה של פוטנציאל המנוחה. הוא לא מממש

את הפוטנציאל כי הממברנה חוסמת אותו.

Active Transport: 15עמוד היכולת של מערכת העצבים לשמור על עצמו בתוך סביבה עויינת כרוכה בהשקעת אנרגיה. האנרגיה

תנסה לשמוע על המערכת יציבה ובש.מ. השקעות האנרגיה ע"י משאבות. משאבה אחת שנדבר בקורס- משאבת נתרן-אשלגן.

( 23.1.12 ) 3 שיעור

(6משוואת נרסט - פרופורציה בין הפרש הריכוזים עבור יון מסויים למתח המתפתח )עמוד (10אם ישנם עוד יונים, אז מסתכלים על ממוצע משוכלל )עמוד

במצב מנוחה, מוליכות אשלגן היא הדומיננטית. שני כוחות הפועלים על נתרן: גרדיאנט ריכוזים )הרבה נתרן בחוץ ומעט בפנים( וגם כוח חשמלי של

מטענים )מטען שלילי בתוך התא לעומת מטען חיובי של נתרן(.

היפרפולריזציה - פולריזציה אשר מגדילה את ההפרש בין הפנים לחוץ. אם ישנו הפרש מתחים בין הפנים(15לחוץ, ברגע שהפנים נהייה יותר שלילי, אז זה נקרא היפרפולריזציה )עמוד

ההופכי - דפולריזציה - פנים התא/מתח הממברנה נהייה יותר חיובי )או פחות שלילי(.

מערכת העצבים לוקחת המון אנרגיה, רבע מאנרגיית הגוף במצב מנוחה. משאבת אשלגן/נתרן עובדת עם השקעת אנרגיה. כאשר יש ריכוז גבוה של נתרן בתוך התא, אז משאבת נתרן/אשלגן נכנסת לפעולה כדי לאזן את התא. זהו תהליך אנזימתי, איטי, תלוי אנרגיה על מנת להחזיר

את המצב לקדמותו.

- פוטנציאל הפעולה 4 מצגת

: זהו אירוע שמתחיל מפוטנציאל המנוחה וחוזר לפוטנציאל המנוחה. השינוי בפוטנציאל הוא1עמוד מהיר מאוד )מילי שנייה בערך(. במובנים של מתח הוא שינוי יחסית גדול. במובנים של זרם, לא בהכרח.

זהו סיגנל מהיר, יחסית גדול וגם סטראוטיפי - ברגע שהוא מתחיל ועובר את הסף, הוא עולה למתחמקסימלי וחוזר למטה.

מהמקרים יתפתח פוטנציאל50%( - המתח שאם מתח הממברנה עובר אותו, ב-thresholdמתח סף )פעולה. זהו מושג סטטיסטי.

( לכמה מילי שניות ואז חוזר לרמתו הקודמת.undershootהמתח יורד מתחת למתח הממברנה )

- פאזות של פוטנציאל הפעולה. הפאזות נקבעות ע"י משחק בין מוליכויות אשלגן ונתרן.2עמוד

.70מצב מנוחה - נתרן בחוץ, אשלגן בפנים, מתח הממברנה ב--.1 מסיבה כלשהי, המתח נהייה יותר חיובי, עובר את מתח הסף ואז מתפתח פוטנציאל הפעולה..2

, החלבון סגור לנתרן, בהינתן70שינוי המוליכות הוא תלוי מתח. החלבון בהינתן מתח של מינוס , אז החלבון פתוח יותר בשביל נתרן...30מתח של מינוי

30במתח סף, הממברנה נהיית יותר חיובית, החלבון נפתח לנתרן, עד שמתח הממברנה מגיע ל-ופוטנציאל הפעולה נפסק.

התפתחות פ.פ. היא מאוד מהירה.3רה-פולריזציה עקב הגברת החדירות של אשלגן.4 משאבת נתרן/אשלגן מחזירה את המצב לקדמותו. הפעלת המשאבה היא לא פר פ.פ., אלא פר.5

כמה אלפים.

- יש קשר בין מתח למוליכות:3עמוד מתח עולה, השער נפתח, יונים נכנסים )זרם(, המתח עוד יותר עולה...זהו תהליך של פידבק חיובי. פידבק חיובי זהו תהליך שמתקדם מאוד מהר. איך עוצרים את התהליך? הפסקת חדירות הנתרן, מגדילים את חדירות האשלגן. אשלגן בורח החוצה כי הוא רחוק מפוטנציאל נרסרט וזה מוריד את

הפוטנציאל במהירות. הממברנה הוציאה יותר מידי אשלגן, בגלל זה יש ירידה מעט מתחת לפוטנציאלהמנוחה.

ניסוי - תוקעים אלקטרודה לתוך התא ומזריקים יונים. גורמים לכך שהתא יהיה יותר חיובי. מקבלים הרבה פוטנציאלי פעולה שימשיכו כל עוד התא לא מיצה את האנרגיה שלו. התדר של פוטצניאל

הפעולה הוא פונקציה של עוצמת הזרם. זרם נמוך ייתן תדר איטי יותר, אמפליטודה נמוכה... נקבל אמפליטודה נמוכה10, המתח יישאר כל הזמן גבוה, לא ייקרה כלום. במתח +50ב-+

6עמוד המבנה התלת מימדי של החלבון הוא פונקציה של המתח. כאשר המתח הוא מתחת לסף, החלבון סגור

ושום דבר לא קורה. כאשר המתח יותר חיובי, הוא גורם לפתיחת החלבון ונתרן יכול להיכנס פנימה.התעלה משנה את תוכנותיה יחסית למתח שהיא רואה.

:7עמוד ישנה השהייה מסויימת, ברגע שתעלה נסגרת, ישנה תקופה מסויימת עד שהיא יכולה להיפתח שוב

)תקופה רפרקטורית(. החלבון לא מסוגל להיפתח שוב בשנייה שהוא נסגר. אי אפשר ליצור פ.פ. שניברגע שנסגר הראשון נקרא - תקופה רפרקטורית אבסולוטית.

.t/1אי אפשר ליצור רכבת של פוטנציאלי פעולה יותר מהר מ- בהיפרפולריזציה יש תקופה רפרקטורית רלטיבית שלא ניתן לייצר פוטנציאל פעולה אלא אם ניתן מתח

גבוה יותר ממה שניתן לתת במצב מנוחה.

: 8עמוד פר פ.פ. עוברים מעט יונים, לא ניתן למדוד שינוי כימי. אבל כאשר מתרחשים כמה פ.פ. בו זמנית, אז

המאזן היוני מתחיל להתערר. אם יש מספיק פ.פ. אז מתחילות לעבוד המשאבות. המערכת המתקנתומאלצת לתקן את הפרשי הריכוזים

התקדמות פ.פ. לאורך האקסון: - קוטב חיובי )אדום( בסביבה שלילית )כחול(0בזמן

למה שפ.פ. בהכרח ייקרה בהמשך האקסון )תהליך רגנרציה(? ההשפעה החשמלית מתפשטת )הנוזלמוליך, הפ.פ לא מבודד(, הקוטב שנוצר משפיע על כל הסביבה שלו. ישנה דעיכה כפונקציה של המרחק.

החלבונים שמשנים את פ.פ. כפונקציה של המתח זו תכונה של האקסון.כל פ.פ. דורש אנרגיה וכאשר צריכים לעבור מרחק גדול זה כמעט בלתי סביר.

:9עמוד איפה שיש תאי שוון )מיילין(, פ.פ. לא עובר.

- התקדמות רק בדילוגים. וכך פ.פ. עובר בקפיצות במהירות, חוסכיםnodes of ranvierפ.פ. מתרחש רק באנרגיה וזמן.

לסיבים מוטוריים )סנסוריים50-100m/sמהירות התפתחות פ.פ. בעצב המצופה במיילין יכול להיות בין יותר איטיים(.

רפלקסים לא זקוקים לעיבוד אותות ולכן מהירים מאוד.בתוך המיילין, יש שינוי בשדה החשמלי, התפשטות גל בשדה מוליך.

:10עמוד למה הסיגנל החשמלי מתחיל מנקודה מסויימת?

ממברנת האקסון מיוחדת מהסיבה שיש ריכוז גבוה מאוד של תעלות נתרן. הסף אשר דורש להפעיל אותןהוא מיוחד לאקסון.

Hillock.נקודה הכי קרובה למקורות הזרם ולכן פ.פ. מתחיל שם. הנקודה הכי קרובה למקור הזרם - : חלק אחד מהגוף והחלק השני הולך אל2במערכת הסנסורית, האקסון עבר אדפטציה, הוא התפצל ל-

חוט השדרה.....pHהממברנה בקצה האקסון רגישה לחום/לחץ/

, משנה את החלבון,pHברגע שיש שינוי בקצה האקסון )לדוגמא ריח באף, מולקולה אשר משנה את ה נפתחות תעלות נתרן ומתחיל לרוץ פ.פ. לאורך האקסון. לכל סוג ריח יש סוג מולקולה אחרת אשר משנה

, יצירת חלבונים...DNAחלבון אחר ומפעילה אקסון אחר(. גוף תא העצב חשוב בשביל אנרגיה,

:11עמוד השפעת אקסון על תא נעשית דרך סינפסה - תיווך כימי. מעבר משינוי חשמלי לכימי, פוטנציאל פוסט

סינפטי ואז בחזרה לשינוי חשמלי. ( אשר מכילות מולקולות )נוירוטורנסמיטרים(, התעבותvesiclesבתוך הסינפסה יש שלפוחיות קטנות )

הממברנה בסינפסה. פ.פ. מגיע וכל הסביבה הפנימית נהיית חיובית וכל השלפוחיות )חיוביות( מתרחקות ממנו ומתקדמות לקצה הממברנה, מתמזגות ונשפכות למרווח הבין-סינפטי. הזמן הממוצע שלוקח

למולקולות שנשפכות לעבור את המרווח הוא די קטן )חצי מילישנייה( באמצעות דיפוזיה. בצד הפוסט סינפטי יש ממברנה בעלת קולטנים )חלבונים( שמתמחים בקליטת מולקולות ספציפיות, קולטנים שונים

למולקולות שונות. הקולטנים משנים מוליכות מקומית. התא המקבל הוא אוסף של אירועים לוקליים,מתרחש שינוי חשמלי לוקלי.

כמות הנתרן שחודרת כפונקציה של כמות הטרנסמיטורים שעוברת. תהליך פרופ'. יותר טרנסמיטורים,יותר נתרן... אלו תעלות המופעלות ע"י טרנסמיטור )כימית( ולא ע"י מתח חשמלי.

לא בכל האקסונים יש ציפוי מיילין, בעיקר אם הם הולכים מרחק קצר, לדוגמא עצב העין עד למקוםיציאתו מארובת העין. בהתפצלות האקסון גם אין מיילין.

electrotonic השלפוחיות מייצרות פוטנציאל מקומי. כיוון הפוטנציאל יכול להיות חיובי )נתרן( - דפולריזציה או שלילי

)כלור פנימה, אשלגן החוצה( - היפרפולריזציה.

אם המתח המקומי שהסינפסה יוצרת הוא שלילי יותר, אז ההסתברות לפ.פ. הוא נמוך יותר. האינטרקציהקובעת אם בסוף ייווצר פ.פ. או לא.

בכל זמן שהוא נוצרים פוטנציאלים פוסט סינפטיים, חלקם יותר חיוביים וחלקם יותר שליליים. אם בו זמנית יהיו הפעלות בהרבה נקודות, אז גרעין התא רואה סיכום של כל הפעולות האלו, כאשר הם דועכים,

. לא בטוח שזה ייקרה, יכול להיות שהאקסון לאhillockיכול להיות לו פוטניאל שעובר את הסף בנקודת היגיע לסף.

יש כל הזמן פעילות ע"י שכלול של פעולות מזרזות ומעכבות.כל הזמן יש בקרה, ניתן לשלוט בזרימת המידע.

:12עמוד חתך אקסון במיקרוסקופ אלקטרונים. רואים הרבה מיטוכונדריות. תא פרי-סינפטי תא פוסט-סינפטי..

רואים הבדלים בין תא לתא. כאשר מגיעה מולקולה, מיד יש אנזימים שמפרקים אותה )בגלל זה יכולותלהיות תנועות קשיחות כי אין מספיק אנזימים מפרקים(.

EPSP - Excitatory Post Synaptic Potential( 10 - בעל אמפליטודה נמוכהmVהוא ארוך. האמפליטודה ,) תהיה כפונקציה של כמה טרנסמיטורים השתחררו. הוא נמדד בממברנה של התא הפוסט סינפטי )תוך

איטי יותר כי הוא משקף תהליך כימי,EPSPהתא יחסית לחוץ התא כמו מדידות פוטנציאלים רגילה(. דיפוזיוני.

:13עמוד סינפסות יכולות להתחבר על הדנדריטים או על גוף התא.

אקסון אחד יכול להישלח למספר תאים.

:14עמוד .... זהו לא תהליך טריוויאלי.GABAבהשפעת חומר גלוטמין, יש אנזים שהופך אותו לגלוטמט, הופך ל

:15עמוד שני טרנסמיטרים חשובים:

GABAנגזרת של חומצה אמינית עם וריאציה, מולקולה קטנה ומרכזית( גורם למולקולה להיות( יותר שלילית. גורמת לאינהיביציה

Glycine.חשובה, גורמת לאינהיביציה -

:16עמוד - ריכוז הכלור עולה,IPSP (inhibitory)כניסה של כלור, המתח הוא תמונת ראי של מה שראינו קודם -

הממברנה נהיית יותר שלילית ומתרחקים ממתח הממברנה במנוחה.inhibitoryמתח ממברנה שלילי - excitatoryמתח ממברנה חיובי -

:17עמוד אם סה"כ הפוטנציאלים לא עובר את הסף, לא קורה כלום.

IPSP. הexcitatoryהמשמעות של אינהיביציה - הוא אף פעם לא עושה כלום לבד. הוא מכין את הקרקע למקטין את ההסתברות להתרחשות פ.פ.נוירון אינהיביטורי יוצר פוטנציאל שלילי.

זו מהות האינהיביציה.הסכום של שני הפוטנציאלים לא עובר את הסף תא מקבל יכול להיות בעל רצפטורים שונים. האינהיביציה תלוייה באיזה חומר מופרש ובאיזה רצפטור

קולט אותו.

:18עמוד ההסתברות שייתפתח פ.פ. בדנדריט היא נמוכה. ההתפשטות היא פסיבית.

צריך הרבה סינפסטות/אירועים/השפעה מרחבית כדי שההשפעה תגיע למרחקים )יחסית לנפח(.בדר"כ צריך שיתוף פעולה בין הרבה אקסונים כדי שייתרחש פ.פ.

אם סינפסה לא תעבוד הרבה זמן, הייעילות שלה תרד.יש אינפוטים במקומות שונים. גיאומטריית התא: מרחק, גודל השינוי המקומי...משפיעים על נקודת ה

hillock.בצורה שונה

שתי הצורות בהן הסינפסה מסתכמת: בזמן ובמרחב. פ.פ. הוא רגעי וקצר אבל האירוע שמתרחק בעקבותיו הוא ארוך. אם נותנים שני פ.פ. קרובים אז מקבלים

אירוע ארוך וגדול יותר. גדול יותר, כך התדר גדול יותר, כל עוד שזה קורה בזמן שהתדר הראשון )אירוע ראשון(inputזמן: ככל שהעוד מתרחש.

מרחב: אם יש אירוע מקומי שדועך ואירוע מקומי אחר שלא קורים באותו הזמן, אז לא קורה כלום. נקבל אירוע עבור כל אחד בנפרד. אם הם מתרחשים בו זמנית, אז האירוע המתקבל הוא גדול יותר.

האינפורמציה המקומית יכולה להיות משמעותית אם מתרחשת בו זמנית.

:19עמוד הפוטנציאל הולך ודועך ככל שמתרחקים מהמקור. הממברנה בדנדריטים ובגוף התא לא רואה את הסף שהוא גבוה מאוד. הסף הולך ויורד ככל שמתקרבים לאקסון. רק בנקודה בה הסף יורד בצורה דרסטית,

נוצר פוטנציאל פעולה בגלל תכונות הממברנה.הסף הוא תמיד מעל הפוטנציאלים הפוסט-סינפטיים.

פ.פ. באקסון גדול לפחות בהפרש בין הסף למנוחה מאשר בתוך המיילין )שאלת בחינה...(

אם הממברנה באקסון חשופה למתח גבוה יותר מהסף, כך מתפרץ פפ, חוזר והטיפוס הוא הרבה יותרמהר.

יש קשר בין המתח שהאקסון רואה, לבין מספר פפ שהוא נותן. מתח גבוה יותר, יותר פפ. יש קשר ביןמתח הכניסה לתדר היציאה.

סיכום והשוואה בין פוטנציאל פעולה לבין פוטנציאל פוסט-סינפטי בתחתית העמוד.

- מבנה השריר 30/1/12 שיעור

:1עמוד שריר שלד - תא נוצר מאיחוי תאים ולכן יש לו כמה גרעינים.

משיכה ולכן התנועה היא תמיד ע"י שריריםשריר יכול רק להתכווץ, הוא מפעיל כוח ע"י התכווצות אנטגוניסטים/מנוגדים. השריר לא יכול לדחוף אלא רק למשוך. כאשר רוצים לקבע את הגף בחלל, יש

התכוווצות בו זמנית. השריר מחובר לעצם ע"י גיד נוקשה ולא אלסטי. התכווצות השריר מושכת את הגידולכן בהכרח הוא מושך את העצם אליה הוא מחובר בעקבותיו.

:2עמוד המרכיבים האלסטיים בתוך השריר - מיוזין ואקטין - משנים את אורכם, מרכיבים אלסטיים המחוברים בטור. החלק האקטיבי )פילמנטים( וכל השאר הולך בעקבותם. החלק הלא אלסטי הוא הגיד. השריר

מתקצר. מבנה של תא שריר הוא מבנה מאוחה עם הרבה גרעינים ועם הרבה אלמנטים שיכולים התקצר

)מיו-פיברילות(

:3עמוד הסיגנל החשמלי מגיע אל המיופילמנטית ואל המעטפת שלהם ומשפיע על המרחק בינהם.

:4עמוד הפילמנט העבה הוא בעל זרועות עבות מסביבו אשר דרכן מתבצע הקשר עם הפילמנט העדין ומתבצעת

התנועה היחסית.זו מערכת שמתרגמת שינויים חשמליים לתנועה מכנית.

:5עמוד הפילמנטים הדקים קשורים זה לזה מסרקומר לסרקומר.

:6עמוד המיוזין הוא בעל ראש אשר יכול לזוז. שם מושקעת האנרגיה. הראש נדבק אל האקטין ויוצר את התנועה

)כמו משוט(. יש לו מקומות שאליהם הוא נצמד. זהו תהליך בעל מתווכים )סידן לדוגמא( אשר מתווכים באמצעות פפ.

איך מתוך פפ מתגיעים לתנועה זה?

:7עמוד , כאשר הוא משחרר את האנרגיה הוא מתחיל בתהליך התנועה. תהליך זה חוזר עלATPהראש נטען ב

עצמו )עד גבול מסויים(.

: 8עמוד כאשר שריר מתכווץ, לא כל הסיבים מתכווצים ביחד. חלק נכנסים לפעולה וחלק נכנסים להרפייה. לא

כל הסיבים יפעלו ביחד. לא כל סיבי העצב המוטורי יפעלו ביחד. אלא רק בפעילות מקסימלית.ההתכווצות היא תהליך אקטיבי. כאשר אין את המנגנון המכווץ, חוזרים למצב המנוחה.

:9עמוד עוצמת הכוח שהשריר יכול לפתח היא פונקציה של כמה קשרים נוצרו. ככל שנוצרו יותר קשרים, השריר

יכול להתנגד לכוח יותר גדול. כאשר קשרים לא יכולים להיווצר, לא ניתן ליצור כוח.הסרקומר לא יכול להיות קצר מידי או ארוך מידי, חייבת להיות חפיפה אופטימלית לכוח מקסימלי.

:10עמוד התכווצות איזומטרית - הכוח שהשריר מפתח הוא יותר נמוך מהכוח שהשריר צריך להרים משהו, לא

מתבצעת עבודה בפועל אלא רק עבודת השריר. ברגע שאורך השריר לא משתנה למרות שהוא מתכווץ. התכווצות איזוטונית - מפתחים את הכוח הנחוץ לשם הזזת המטען. השריר מתקצר, סוחב את המטען

ואח"כ מרפה )המצב הרגיל(.

:11עמוד איך פפ של תא עצב גורם לשריר להתכווץ?

. צריך כל הזמן לחדש את מאגרי האנרגיה.ATPההתכווצות דורשת אנרגיה, נשלטת על כמו ה

rigor mortis נוקשות בזמן המוות, אין - ATPאי אפשר לבצע את ההפרדה בין הסיבים, יש נוקשות של , שרירים.

Neuromuscular junctionהקשר בין העצב לשריר, החיבור בינהם הוא מיוחד לעצב שריר, אבל - הפרנציפים הם דומים )שלפחויות, טרנסמיטורים...(. העצב המוטורי תמיד גורם לפוטנציאל חיובי בשריר

אשר יביא לפפ בשריר. אין פונטציאל מעכב.Achחומר שהעצב המוטורי משחרר -

כל הבקרה היא לפני שיוצא פפ, ברגע שהוא כבר יוצא אז יש התכווצות, אין יותר שליטה.motor unitיחידה מוטורית - מהו היחס בין עצב לשריר - כמה עצבים מעצבבים כמה שרירים. אם עצב -

אחד מעצבב הרבה שרירים, אז היחידה המוטורית היא גדולה. באצבעות לדוגמא, יש הרבה עצבים,והיחס הוא גדול יותר. היחס הכי טוב הוא בשרירי העיניים.

:12עמוד צריך לעבור ממצב שהראש מיוזין מנותק למצב שהוא יוצר פעולה ע"י תיווך של יוני סידן, הוא המתווך

בשינוי מבני של התנועה הזו.הסידן נקשר לאחד מהחלבונים, משפיע על שאר החלבונים ומאפשר את התנועה.

, בהינתן פפ, זה משפיע עלRyR, DHPR? ע"י רצפטורים: SR יש מאגרי סידן. איך הוא יוצא מהSRבתוך ה הרצפטורים אשר מופעלים ע"י נתרן ומשחררים סידן אשר ישתחרר, ייקשר לחלבונים המתכווצים ויאפשר

החלקה. תהליך ההדבקה מאקטב את תהליך האנרגיה.

:13עמוד

, יש רצפטורים אשר גורמים לכניסת נתרן,motor end plate אל הAchהקצה של העצב משחרר .1 יציאת אשלגן, ומתחיל פפ. יש מתח מקומי ומיד פפ )בניגוד לתא עצב בו יש שינוי מקומי אשר

צריך לעבור את כל האקסון..(, במעטפת שעוטפת את הפיברילות קיימים הרצפטורים, ישנם אתרים מסויימים, לא חייב שעל כל סרקומר יהיו אתרים כאלו. מה שחשוב - אתר מוטורי, כמה

אתרים הוא יעצבב. פפ מתפשט על כל הממברנה החיצונית )ההתפשטות היא אקטיבית - סף נמוך, בדנדריט

ההתפשטות היא פסיבית - סף גבוה(

, רצפטור אשרDHP, יש סידן, הנתרן משפיע על הרצפטור SRיונים מגיעים לתעלות, בתוך המאגר .2קשור לתעלות נתרן.

SRשינוי מבני, נפתח ה.3הסידן משתחרר לחלל.4נקשר לטופונין, נקשר למיוזין.5המיוזין יכול לבצע את הפעולה שלו.6 החלקה.האקטין נע לכיוון מרכז הסרקומר .7

:14עמוד התהליך הגורם הוא הרבה יותר קצר מהתהליך שהוא יוצר.

....3, 2, 1לכל תא עצב יש את היחידה שלו. יש יחידה מוטורית של עצב מספר אם יש חפיפה מסויימת בזמן אז יש פעילות סימולטנית. תאים מוטורים מחלקים את העבודה במרחב, כך

ששריר יכול לעבוד לאורך זמן.

:15עמוד המערכת המוטורית - מתחילים עם מערכת הרפלקס, שם קל יותר לראות את כל האלמנטים.

חוט השדרה יושב על עמוד השדרה, בין החוליות, מורכב מחומר אפור )גופי תאים( וחומר לבן )אקסונים שמגיעים מתאים נמוכים יותר ועולים או תאים גבוהים יותר אשר יורדים(. לחוט השדרה יש מבנה

מודולרי. גופי התאים המוטורים מהווים חלק גדול מהחומר האפור והם שולחים את האקסונים שלהם החוצה דרך עצב שדרתי/ספינלי, זהו עצב מעורב כי בעצב זה יש גם סיבים סנסוריים שעושים טיול בכיוון

ההפוך, גופי התאים שלהם באיזור אחר.יציאה מוטורית בחלק הבטני, כניסה חושית בחלק הגבי.

מהחלק התחתון של האגן הסיבים יוצאים ביחד. בין כל שתי חוליות יש מפה מדוייקת מאיפה מגיע ולאן הולך כל סיב.

:16עמוד רפלקס - תגובה מיידית, לא רצונית, פעולה אשר חוזרת על עצמה )סטראוטיפית(.

בהנחה שהתגובה היא תמיד אותה התגובה )מצמוץ, נגיעה במשהו חם...(.

:16עמוד באדם יש רפלקסים אבל הם דורשים אינפוט מהמוח.

.efferent ועצב מוטורי afferentקשת הרפלקס - כוללת שני מרכיבים עצביים: מרכיב חושי - עצב חושי הרפלקס הכי פשוט: עצב סנסורי פועל על עצב מוטורי.

מתחילים את הרפלקס ע"י הגירוי. הגירוי נקלט ע"י רצפטור אשר עבר אדפטציה לקליטת הגירוי )אחרת כל גירוי היה משפיע על כל סנסור( הוא מכווון לאנרגיה ספציפית )פוטונית, תנועת מולקולות מהירה..(, ישנם פילטרים בכניסה. התא עצמו מייצר פפ ולכן מי שמקבל את הפפ, לא יודע מה גרם לפפ. הפפ

מגיע לחוט השדרה וגורם לעצב המוטורי לפעול )התכווצות של שריר(. - ככל שהשריר עושה פעולות עדינות יותר, אז יהיו מעט סיבי שריר פר סיבי עצב.16עמוד

:17עמוד ( - מכים על הגיד מתחת לפיקת הברך, והרגל מתיישרת )בועטים קדימה(.stretch reflexרפלקס מתיחה )

כאשר מכים על הגיד, הוא לא יכול לשנות את אורכו )לא אלסטי(, מושכים אותו ובעקבותיו יש מתיחת שריר אשר כן אלסטי. מתיחת השריר גורמת להתכווצות שריר. הרפלקס מחזיר את העיניין לש.מ. -

במתיחת שריר, הרפלקס מחזיר את הרגל למצב הקיים.

. Output ל-inputרפלקס מונו-סינפטי - קשר סינפטי אחד בין ה בשריר היא נמוכה,ATPרעידות הרגליים במאמץ מאוד גבוה זה ביטוי של רפלקס המתיחה. כמות ה

והשריר לא עובד באותה היעילות. עבור אותה פקודה של התכווצות השריר לא מצליח לבצע את אותה.antigravity reflexהעבודה )לדוגמא לאחר מסע ארוך...(, נקרא גם

יש סיגנל שמגיע מהשריר ומודיע שהשריר נמתח, מגיע לעצב המוטורי, מפעיל את העצב המוטורי אשרמפעיל את השריר.

ישנם רפלקסים פולי-סינפטיים -יותר מקשר סינפטי אחד. כישור השריר - )דיסקה שממנה משתרבב צמר( זהו איבר חוש קטן, כאשר מותחים את השריר, גם איברוני

השריר האלו נמתחים. הקצה הטרמינלי של סיב החוש מלופף סביב הכישור. העצב המוטורי שיוצא.motor neuronמחוט השדרה ומעצבב את השריר, בעל קוטר גדול ביותר, נקראה אלפא

תכונות של הכישור: קטן, מקביל, מלופף...

עצב החוש מגיע מהשריר שנמתח... - כאשר שריר אחד פועל, השריר המנוגד לא פועל, כי אז אחד יבטל את השני. השריר המנוגד17עמוד

פועל ע"י עצב ביניים על השריר האנטגוניסטי ומעכב אותו. על מנת שהמערכת תפעל בהרמוניה, צריך ובו זמנית גם מייצר רפלקס וגם מעכב2 כי העצב מתפצל ל-builtinשהדברים ייקרו בו זמנית והבקרה היא

את העצב המוטורי של השריר האנטגוניסטי. מגנונים אלו מחווטים בתוך חוט השדרה.

:18עמוד הכישור

extrafusal muscle fibersמבדיל את הסיבים הראשיים מסיבים קטנים ועדינים אשר נמצאים בתוך - .intrafusal muscle fibersהכישור -

סיב עצב מרכזי מלופף על הכישור, ברגע המתיחה, גם הסיב נמתח. תעלות הנתרן, שהם חלבונים,יכולות לשנות את המבנה שלהן גם עקב שינוי מכני.

בהיעדר שחקנים אחרים, העצב שמגיע מהשריר הוא העצב שיפעיל את השריר. הרפלקס ייפעל בהיעדרמתחרים.

עוצמת התגובה תהיה פרופ' לעוצמת הגירוי. כישור השריר הוא מתווך וגורם לרפלקס.

בשביל יעילות הרפלקס, השריר שאותו רוצים למתוח צריך להיות רפוי, אחרת הוא מתנגד ולא יבצע אתהפעולה.

האקסון יודע לשחרר רק חומר אחד. אם רוצים לעשות אינהיביציה, צריך תא ביניים אשר ישחרר חומראחר וייצור פפ אחר אשר ייצור אינהיביציה. כך אפשר למנוע מצב בו שני השרירים מתכווצים בו זמנית.

גמא - מעצבב את הסיבים של הכישוראלפא - מעצבב את השריר

ניתן להתלבש על הרפלקס או להפעיל את הרפקלס כאשר עושים מודולציה רק על אברי החוש. כיווץ קטן של הכישור ייגרום להפעלה רצינית של העצב הסנסורי )לא בהכרח ייגרום להפעלה של העצב

המוטורי(. מערכת גמא - אחראית על טונוס השריר. השרירים שלנו אף פעם לא לגמרי רפויים. הסיבה היא -

. יש טונוס שריר שעל פניו עושים את כל הפעולות שלנו.0שכאשר מתחילים פעולה, לא רוצים להתחיל מ- הוא לא חלק מהרפלקס, אלא מופעל ע"י תאים מוטורים אשר מופעלים ע"י איזורים שונים במוח

ומאפשרים לשנות את נקודת העבודה של השריר לפי הציפיות שלנו, הרבה פעמים - התכווצות לאמודעת.

מתח נפשי - פעילות עודפת של מערכת גמא אשר גורמת להתכווצות ממושכת )התכווצות בכתפייםלדוגמא..(

- האינפוט נובע מאיבר חוש. היות והקצוות הסנסורים מלופפים, העיוות שלהם יוצר את הסיגנל.18עמוד

פוטנציאל הגנרטור - במערכת החושים - באותו קצה של סיב של אקסון שנשלח לפריפריה, חודר הנתרן פנימה, יוצר באופן לוקלי לעוצמת השינוי, פוטנציאל זה הוא לא פוסט-סינפטי כי אין סינפה, הוא זה

שמייצר את פפ בהמשך לחוט השדרה. מנגנון נוסף )מערכת גמא( - עצב מוטורי שמעצבב את השריר בשני הצדדים ויוצר את הפעולה. הוא מאפשר לשנות את רמת המוכנות/התכווצות לפני שקרה משהו לשריר. יש בקרה הרבה יותר עדינה

)לעומת אלפא( שמכווצת יותר בעדינות את השריר.

:19עמוד מערכת אלפא - פועלת על תא מוטורי שמגיע מחוט השדרה, מעצבב את שרירי השלד, נשלט ע"י רפלקסים של חוט השדרה וע"י קליפת המוח המוטורי והוא גם אחרי על כך שאותו התא יבצע את

הפעולות העדינות והמדוייקות.

מערכת גמא - פועלת ע"י סיבי גמא, מערכת קטנה עם סיבים קטנים, מעצבבת את עצבי הכישור, הוא מקבל.inputאחראית לטונוס השריר, ומשנה את נקודת העבודה - כמה השריר יגיב לעומת כמה

- מערכת אלפא - מוציאה לפועל את כל הפקודות, מושפעת ממקורות רבים, אחראית לבקרה19עמוד והוצאה לפועל של תנועות מדוייקות.

מערכת גמא - לא משפיעה ישירות על השריר, מושפעת מאיזורים שונים מגזע המוח, קליפת המוח. מערכת מודולציה/בקרה. כשנמצאים במתח נפשי, גמא פועל יותר, יותר פפ מגיעים לשריר. גמא קובעת

את מתח/טונוס השריר. גמא עובדת רק על הכישור. רק בשרירים השלד.

2/6/12

:20עמוד כאב מפעיל עצב סנסורי שבתגובה מפעיל עצב מוטורי וגורם לשריר להתכווץ. אם רוצים להשאיר את

האצבע על המגהץ הלוהט, שולחים מסר לנוירון במוח, אשר שולח מסר מעכב רפלקס. רפלקסים ניתניםלשליטה )כמו הכנסת עדשה לעין ולא למצמץ תוך כדי(.

:21עמוד אם יש תנועה משולבת )לדוגמא מנגיעה בנעץ(, אשר יוצרת כאב, עצב סנסורי עולה וגורם להפעלת עצב מוטורי, אשר גורם לרפלקס...גירוי גורם לתגובה של השריר שלו ותגובה הפוכה של השריר האנטגוניסטי והוא גם עולה למעלה לרמה הבאה בעמוד השדרה ויוצר פעולה דומה בשריר אחר )לדוגמא הזזת אצבע

בחוט השדרה גורמת לפעולה מתואמת ברמה מעל, אף רפלקס הוא לא1וגם יד עקב כאב מנעץ(. רמה מבודד.

סביב החריץ המרכזי, בכחול, רואים את החלקים החושיים שבאה מאיזורים שונים של הפריפרייה )רגל, יד, פנים..( ומולם, בהתאמה רואים את המיפוי של העולם )של הגוף( והוא ממופה על פני קליפת המוח )זוהי

נקודות קרובות במוח, זו השפעה לא ליניארית(.2 נקודות קרובות בעולם ישפיעו על 2מפה טופוגרפית: למה לאיזורים שונים של הגוף ישנם גדלים שונים במוח? אם האיזורים צריכים לבצע תנועות עדינות והם

דורשים הרבה תאי עצב, אז הגודל היחסי שלהם במוח יהיה גדול יותר. ככל שהתפקוד הוא עדין יותר, הוא דורש יותר תאי עצב ולכן יותר שטח מוח יוקדש לו. שטח קליפת המוח המוטורי המוקדש לאיבר

מסויים פרופ' לצפיפות העצבוב. זה נכון גם לשטח החושי: שטח המוח שיטפל באיפורמציה חושית הוא פרופ' לכמות העצבים הסנסוריים שיגיעו אליו. כדי להפעיל שריר ברמת דיוק גבוהה, צריך רמה סנסורית

מאוד גבוהה. אי אפשר להפעיל שריר בצורה מדוייקת אם אין אינפורמציה על השריר. יש הבדל בהפעלתשריר קצר לעומת שריר ארוך.

:22עמוד נוירון ארוך שולח אקסון דרך גזע המוח, בשלב מסויים, במוח המוארך הוא עובר לצד השני ויוצר סינפסה

עם המוטור נוירון התחתון שהולך אל השריר.

המוח המוטורי הראשוני הוא הנקודה האחרונה במוח לפני שהפפ יורד אל השריר.

המוח הקטן מקבל אינפוטים ממערכת סנסוריות שונות. וגם הפקודות המוטוריות בין אם יוצאים מקליפת המוח הגדול ובין אם מגיעות מגזע המוח אל המוח הקטן, גילו שלמוח יש חשיבות בקורדינציה של תנועה

)לקיחת מידע מגוון, סנסורי( ולמידה והפעלה של שרירים אינטגרטיביים. למי שיש בעיה במוח הקטן, הוא מבצע את התנועה כאילו כל פעם הוא לומד אותה מחדש. במוח הקטן נמצא הזכרון המוטורי - רצף של

תנועות נשמרות במוח הקטן. כאשר יש גירוי, זה מגיע למוח הקטן, המוח הקטן חוזר ומפעיל בצורה סדרתית את המוח הגדול אשר גורם לפעילות של השרירים. המוח הקטן שומר את סדר האירועים. אם

אין את המוח הקטן, צריך לתכנן מחדש את כל הפעולה. כל פעולה היא תמיד חדשה

:23עמוד גרעיני הבסיס נמצאים בתוך המוח - קבוצות של תאים שיושבות סביב התלמוס )גרעין אשר קשור

לסנסוריקה אשל כל החושים מתנקזים אליו(, מסביבו יש גרעין שחור, אדום ועוד... לידם יושבת גםאמיגדלה )קשורה לאמוציות( וישנו מגוון שלם של קשרים אקסיטטורים ואינהיביטורים.

premotorמודולציה וארגון של המידע שקובעת איזה תאים יתכווצו ומתי. האינפורמציה על ביצוע - הפעולה הולכת הלאה לגרעינים אחרים ומקבלים מעגל אינטראקטיבי אשר מגיע לתלמוס ובחזרה

לקורטקס, זהו מעגל פידבק. זה משפיע על מערכת גמא וגם על ביצוע רציף של התנועה. זו מערכת מרסנת, בהיעדר ריסון, המערכת יכולות להתנדנד ולפעול בעודף. דוגמא לכך - מחלה הפרקינסון -

התופעות המיידיות הן תנועות בלתי מרוסנות של רעד. זו מערכת שיצאה מבקרה טובה ופועלת בצורה בלתי מרוסנת. במערכת מבוקרת ומרוסנת )משמאל( דופמין משפיע בצורה אקסיטטורית ומשפיע בחזרה

על המערכת המוטורית. במערכת אשר יוצאת מריסון, עקב ירידה בדופמין, מקבלים אינהיביציה והמערכת יוצאת מריסון. דופמין בדרך כלל מיוצר בעודף, אבל במקרים מסויימים, יש ירידה בייצור

ונכנסים לחוסר.ההוראה לבצע תמיד תלויית קונטקס - מה קורה עם מצב הגוף במרחב, השרירים...

נסיונות לפתרון פרקינסון:אם חסרה אקסיטטציה אשר גורמת לאינהיביציה, לפעמים פוגעים באיזורים אשר גורמים לאינהיביציה...

שימוש בתאי גזע מוח...

אחת הבעיות היא: Blood-brain barried.מחסום דם/מוח - תרופות שניתנות בדם לא מגיעות למוח -

הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר

:25עמוד יש המון דמיון בין המערכת העצבית למערכת האוטונומית.

המערכת האוטונומית, זו מערכת שיש לה מגוון של מטרות - אחראית על תחזוקה שוטפת של מערכות הגוף: נשימה, עיכול, זיעה, מין, עיניים.... אשר צריכות לפעול בצורה טובה ולהגיב לשינויי הסביבה. בגלל שאנו נמצאים בסביבה משתנה, המערכת צריכה להגיב. במערכת זו, גוף התא נמצא בעמוד השדרה )גזע

. יש תמיד תחנת בינייםAchהמוח( וכמו המערכת המוטורית, התא של המערכת הזו מפריש אצטיל כולין .NE או Ach)סינפסה על עצב נוסף(, גנגליון, הוא מפריש טרנסמיטר ויוצר סינפסה. הוא יכול להפריש

לדם, המערכתE וגם NEהמערכת הסימפטטית שולחת אצטיל כולין לבלוטה )אדרנלין( אשר משחררת הסימפטטית יכולה לפעול במכה על כל האיברים המושפעים המאדרנלין, בגלל שהיא לא ספציפית אלא

דרך הדם. האדרנלין שוטף את כל הגוף בשונה מהמערכות האחרות שהן הפרשות תלויות איבר וצרכיהאיבר.

המערכת הפרסימפטטית היא בדר"כ שולחת את האקסון למרחק הרבה יותר גדול והתא השני בשרשרתיושב על האיבר עצמו שגם הוא מפריש אצטיל כולין.

המערכת הסומטית משחררת אצטיל כולין, יש רצפטור, אשר גורם להתכווצות שריר.המערכת הפרסימפטטית גורם להתכווצות תא מסויים

לדם.NE אשר גורם לזירוז או הפרשת NEסימפטטית - הפרשת

פרסימפטטית - עיכוב פעולותסימפטטית - זירוז פעולות

:26עמוד המערכת הסימפטטית יושבת בחוט השדרה ויוצאת החוצה אל הגנגליון של המערכת הסימפטטית, משני

צידה בגזע המוח ובחלק התחתון של חוט השדרה יושבת המערכת הפרסימפטטית.

.L3 עד לT1סימפטטית מS2 ועד T1פרסימפטטית מעל

בניסוי על חתול, ניתקו את שתי המערכות. כל עוד לא היה שינוי בסביבה, אז הכל היה בסדר, ברגע שהיהשינוי, אז המצב התדרדר במהירות. כי המערכת צריכה להגיב ולהחזיר את המצב לש.מ.

עצב הוואגוס משפיע על הרבה מאוד מערכות. המערכת יוצאת מגזע המוח, אבל העצב משפיע על הרבהאיברים. אלו השפעות אנטגוניסטיות.

:27עמוד המערכת הסימפטטית גורמת להרחבת האישון, מונעת הפרשת רוק, מאיצה את קצב הלב, גורמת להתרחבות הסימפונות שנכנסות לריאה, מאיצה את הכניסה למערכת העיכול, מאיצה את הפירוק

אל הדם ומונעת התכווצות של שלפוחית השתן.E וNEלגלוקוז, גורמת להפרשה של במערכת הפרסימפטטית קורה בדיוק ההיפך: האטה של קצב הלב, מצרה את הסימפונות...

מה מאפיין את את המערכת הסימפטטית? יציאה מאיזון לקראת הכנה לפעילות גופנית, מעכבים כל מה שלא נחוץ ומאיצים את מה שנחוץ. מופעלת כחטיבה אחת גם באופן עצבי וגם בגלל שזרם הדם

משתתף. ההיפך נכון למערכת הפרסימפטטית אשר מחזירה לש.מ.: גורם להפרשת רוק, מאטים את הלב, נשימה,

מגדילים את פעולה העיכול...ברגיעה, עובדת לפי הצורך באיברים ספציפיים.

המערכת האוטונומית שומרת על סביבה קבועה. סימפטטית ופרסימפטטית פועלות בצורה אנטגוניסטית, אקסיטטורית מול אינהיביטורית, פועלות על

איברים שונים בצורה שונה, מפרישות חומרים שונים...

בלוטת משחררת הורמון לדם וכך המערכת ההורמונלית פועלת במערכת הסימפטטית. זו עוד דרךלהפעלת האיברים.

עכשיו נעבור למערכת הסנסורית )שמע, ראייה...(

:28עמוד מהם תאים סנסוריים? אמורים להעביר אנרגיה שבחוץ אל האנרגיה שבפנים.

אותה אנרגיה שצריכה להפעיל את הקולטן הספציפי שהגירוי מתאים לו.

ישנם סנסורים שונים לתפקידים שונים: התפצלויות שונות של הסיב העצבי: טמפ', תחושת מיקוםבמרחב, ריח...

יכול להיות באורכים שונים. תאים בדרך...2מערכת הראייה בעלת כמה שלבים עד שיש פוטנציאל פעולה, יש לעבור

13/2/12 שיעור

:28עמוד המערכת מתאימה את עצמה לצרכים בטבע שייאפשרו לה לשרוד.

יש לנו מיפוי מרחבי, ניתן להעריך את התחושות לפי המיקום. לעיוורים אין אינפורמציה מרחבית, יש ולהעריךscalingלהם מפה מרחבית שנובעת מחוש המישוש. לנו יש מפה אובייקטיבית ולכן ניתן לעשות

גדלים אמיתיים.

)התקן שלוקח אנרגיה מסויימת ומעביר אנרגיה אחרת( - לוקחים אנרגיהtransducersרצפטורים או מהעולם ומעבירים לאנרגיה אחרת בגוף. הגירוי יתאים למערכת אם המערכת תגיב לאנרגיה המינימלית.

הרצפטורים צריכים לעבוד במינימום אנרגיה. לפי מיקום הקצה העצבי, רגישות החלבונים...יכולה להיות תופעה של ערבוב בין החושים )רואים צבע מסויים ומרגישים טעם...(

Phantom painsמצב שבו נקטע גף וכאשר קוטעים, באיזור הקטיעה, כל האקסונים חשופים וחתוכים - ויוצרים קשר ישיר בין החלק הפנימי לחיצוני של האקסונים וזה גורם לפ.פ. )***שאלת בחינה***( - לאיזה

כי אין מעבר יונים. זהו איזור שבקלות יכול להיות מגורה ולהגיע לסף0ערך יגיע פפ? , כי אין הפרדה בין הפנים לחוץ.0הפרש ריכוזים בין תוך התא לחוץ התא - בנקודה של החיתוך זה יהיה

הסביבה שלו תהיה יותר שלילית ואז יפרוץ פפ בצדדים המרוחקים יותר. כאשר קמים מניתוח, יש תחושות/כאבים אשר מאותתים כאב במקום שלא קיים וזה מה שנקרא כאבי פאנטום. למרות ששארהתחושות נעלמות, מה שנשאר הם הכאבים. גם אם יש תחושות אחרות, הן לא מפריעות כמו הכאב.

Tinitusתדר לא קבוע, זמזומים באזניים - כפונקציה מהמרחק, עצב יחדש את עצמו או שייתנוון. ככל שנקטע את העצב לקראת סופו, אז הוא יחדש

את עצמו. אם העצב נקטע קרוב לתחילתו, אז הוא ייתנוון ולא ייחדש את עצמו.

מה שמשותף לכל המערכת - היווצרות של פוטנציאל הרצפטור/גנרטור - הוא תמיד פוטנציאל חיובי, בשונה מפוטנציאל פוסט סינפטי. כל שהמערכת תייצר גירוי חזק יותר, הפוטנציאל יהיה חזק יותר.

של השניוי. DCהמערכת רגישה לשינוי )נגזרת( ולא ל

:29עמוד איך מייצגים אספקטים שונים של גירוי?

במרחב:

איזה סוג גירוי? חום/קור/לחץ/ריח....1 איזה מסלול גירוי? לפי מסלול הגירוי יודעים את הסוג שלו. כל תא שנותן אינפורמציה של מיקום.2

- החישה של התא. כל תא חושreceptive fieldבעולם עושה זאת דרך פילטר/חלון קטן שנקרא דוגם חלק מהמרחב. אותו מקום במרחב ממנו ניתן להשפיע על פעולת התא )תא ממנו קולטים(.

בגב, איזור זה יהיה יותר גדול מאשר באצבע )רגישות ליחס העצבוב - איפה שצריך יותר רגישות, יהיו איזורים יותר קטנים וצפופים(. אפשר לנסות עם ניסוי מחוגה באצבע ובגב - ניסוי רזולוציה,

מתי אפשר להבחין בין נקודה לשתי נקודות.

גירויים בזמן: יש וריאציות להסתגלות הרצפטורים - יש כאלו שיגיבו רק לשינוי או בצורה יותר מתונה - ההבדל בין תגובה

מיידית לתגובה מתונה.

30עמוד איך המערכת מגיבה לעוצמת הגירוי?

אנו יודעים להבחין בין עוצמות שונות של גירויים. העוצמה קשורה לכמות האנרגיה. אנרגיה נמוכהנקראית הסף החושי. לא ידוע כמה אנרגיה דרושה על מנת להרגיש כאב, זה משהו משתנה.

חושים )חוץ מריח(, עושים תחנה תלמוס ומשם מגיעים לקליפת המוח )לאיזור המתאים לכל חוש(, ישנה גם בקרה חוזרת מהקליפה עד לתלמוס, ניתן לבקר במה שמגיע למוח. תרופות מסויימות, לא משפיעות

על העצב אלא על כמות הקליטה שלו במוח. היחס בין עוצמת האנרגיה הדרושה לסף לבין העוצמה הנוכחית היא פונקציה לוגריטמית. היחס הוא לא

ליניארי אלא לוגריטמי שהוא מאפשר דחיסה - ניתן להמשיך ולהגיב למרווח גדול של אנרגיות בלי שהמערכת תיכנס לרווייה. כדי להיות מסוגלים להגיב לטווח גדול של אנרגיות. הסף הוא פר אדם, לכל

אדם יש סף משלו.

המעבר בין כמה עוצמה צריך לבין קבלת אנרגיה אלטרוכימית קורה ברמות הבסיסיות של המערכת. לבין התגובה.LogDbהיחס ליניארי בין

:32עמוד משמעות הנוסחא - קשר בין האינפוט לבין התפיסה המודעת.

:33עמוד חושים אבל ברור לנו כבר שיש יותר..5מדברים על

:34עמוד חושים שאין לבני אדם

דחיסה לוגריטמית שמאפשרת לדגום טווח יותר גדול של העולם.

:35עמוד רצפטור טוני - בגירוי קבוע, מקבלים תדר קבוע לפ.פ.

:37עמוד ההסתגלות לפני הממברנה עצמה, כבר ברצפטור עצמו )בפקעית(.

מערכת השמע מוגבלת ע"י הרעש התרמי. התנודות של הממברנה עצמה מושפעות משינויי הטמפ'. יש גם מגבלות כימיות )כמה מולקולות צריכות להיות ביחד כדי להשפיע(. אלא הן מגבלות קטנות, בדר"כ

ישנו רעש אחר בסביבה שמפריע הרבה יותר אשר תמיד נהייה בגללו מעל הסף התרמי. פילטרציה מרחבית - עד כמה הרזולוציה מדוייקת, אם זה בגוף, אז זה האפיתל החיצוני, אם זה בראייה, אז

זה נקודה בעולם.

:38עמוד דוגמאות לכך שגם בתוך המרחב הרצפטורי יש וריאציות. יכול להיות מרחב רצפטורי עם אדפטציה

מהירה או איטית. להיפך. יש טווח גם של הפילטר המרחבי וגם של הפילטר הזמני.

מערכת השמיעה )למטה( - דוגמא בה שומעים רצף של תדרים/קולות/צלילים ויודעים שהמערכת בנוייה מערוצים אשר כל אחד רגיש לתחום אחר של תדרים. זה מזכיר את מערכת הראייה, בה יש פילטרים

בצבעים שונים והצבעים שאנו רואים היא קומבינציה של הפילטרים. אותו הדבר במערכת השמיעה. אנו לא מודעים שאנו שומעים פילטרים של ספקטרום השמיעה ובעזרת חפיפה ניתן לקבל הרמוניה של

הצלילים. מספר הפילטרים זהה בכל האנשים.רוחב הפילטר משפיע על הרגישות המרחבית.

:39עמוד כאשר רוצים לדגום את העולם, העולם הוא מה שאנו רואים על הרשתית שלנו. נקודה בעולם תיצור

איזשהו פרופיל שתופס יותר מקום מהנקודה המקורית ואז יכולים לדגום מרחק בין הפיקים.

:44עמוד יש פער בין הגדרות פיסיקליות נוקשות לתפיסה האובייקטיבית שלהן.

:45עמוד כל תא במערכת מגיב לגירוי עליו ומעכב את השכן שלו.

.תאים במוח מעכבים אחד את השני

חוש הראייה:2עמוד

אנחנו מסתכלים על חלק קטן בספקטרום האלקטורמגנטי. אורך גל ביחס הפוך לאנרגיה )אנרגיית הפוטון(.

:3עמוד העין - המבנה האופטי שמאפשר לקחת את האור ולהביא לידי תמונה על הרשתית )החלק העצבי(.

העין היא גם פיזיקלית גם אופטית וגם עצבית.

הדבר שמאפשר את יצירת התמונה היא האופטיקה.כאשר האור נתקע במשטח מסויים בזווית, יש שבירה.

:4עמוד שני סוגים עיקריים של עדשות: מרכזות ומפזרות.

הראייה תלוייה באור, במקור ובמשטח - עד כמה המשטח מעביר )שקופים(, סופג/בולע ומחזיר )מראה( אור. ניתן למדוד את האנרגיה כאשר האור נופל על משטח מסויים ברדיומטריה )חשמל או שינוי מתח,

לפי האפקט הפוטואלקטרי( או בדיקה פוטומטרית )מה האנרגיה שמגיעה למערכת הראייה - מהו הפילטרשל מערכת הראייה(. כל מדי האור הוא מפולטרים לפי מערכת הראייה.

בתמונה: החלק השמאלי הולך למוח הימני ולהיפך, עוצרים בתחנת ביניים - הטלמוס.

:5עמוד יש למקד את קרני האור על החלק העצבי )הרשתית( לצורך זה יש עדשות.

קרנית - עדשה קבועה, החלק השקוף שהיא שוברת את רוב האור. רוב שבירת האור בפגישה הראשונה הזו. אח"כ האור נתקל בעדשה נוספת )אשר יכולה לשנות את המבנה שלה( אשר בעזרתה ניתן לשנות

את המוקד באופן אקטיבי. כאשר הקרניים מגיעות מעצב מרוחק, הן מגיעות מקבילות. הן צריכות להישבר במידה לא גדולה בקרנית. כאשר הקרניים מגיעות בזווית, הן צריכות להישבר הרבה יותר חזק

ולכן העדשה האקטיבית צריכה לשבור יותר ע"י העדשה )זו עדשת העין(. הקרניים צריכות להתמקדברשתית.

(. העדשה אצלנו לא זזה, אבל היא יכולהciliaryמה שמאפשר את גמישות העדשה הן שרירים טבעתיים ) לשנות את צורתה )בשונה ממצלמה(. כאשר הטבעת רפוייה )שרירים רפויים(, אז היא גדולה יותר ולכן

הגידים מתוחים והיא נהיית צרה. כאשר הטבעת מכווצת, אז היא קטנה יותר, העדשה נהיית כדורית יותר,והגידים רפויים. לכן, בשביל לעשות פוקוס צריך לכווץ. הנטייה הטבעית של העדשה היא להתכדר.

פלוס, החלבונים נהיים קשיחים והעדשה כבר לא יכולה להתכווץ יותר, היא נהיית קשיחה, זהו40מגיל תהליך הדרגתי )תסמונת היד הקצרה(. זהו תהליך ביוכימי של העדשה. זהו מחסום טכנולוגי.

20/2/2012

:10שקף כמה מנגנונים להביא את האור לפוקוס בדיוק ברשתית.

הבעיה הראשונה נובעת מהיכולת של העדשה של העין לשנות את המיקוד שלה ע"י שינוי העקמומיותשלה. השבירה העיקרית מתרחשת בקרנית.

:11שקף (, רוב נפח העדשה היא רקמה לא אחידה בתוך קפסולה.2/3רוב כוח שבירת האור נמצא בקרנית )

הקפסולה קשורה לטבעת שרירית. התכווצות של השריר גורמת לשינוי בלחץ, הקוטר גדל )שריר מתכווץוהקוטר גדל(. הכווצות מקטינה את הטבעת. כשרוצים לראות, מבצעים מאמץ שרירי.

:12שקף לא יודעים בדיוק את המנגנון אבל הטריגר הוא הקונטרסט של המטרה. כאשר מסתכלים רחוק, ואז

מסתכלים קרוב, מקבלים טשטוש, והעין צריכה להתאים את עצמה. זו דוגמא לרפלקס, מהיר מאוד,מתרחש דרך גזע המוח )פחות ממאה מילי שניות(.

:13שקף בעיה של קוצר ראייה - זו בעיה של חוסר התאמה בין הכוח האופטי של העין )קרנית + עדשה( לבין האורך

של העין )למעלה מצד שמאל - גלגל העין ארוך מידי - גם כשהעדשה היא לגמרי רפוייה, זה עדיין מביאאת הקרניים בפוקוס לפני הרשתית והתמונה לא חדה ורואים מטושטש = קוצר ראייה(.

במצב ההפוך, כאשר גלגל העין קצר מידי )למעלה מימין(, הדמות לפוקוס היא מאחורי הרשתית ואזברשתית היא לא בפוקוס.

איזה משני המצבים ניתן לתקן? את המצב הימני - ניתן לשנות את העדשה אבל אז זה ייפתור את הבעיהשל רחוק ולא מקרוב.

בדרך כלל נולדים עם המצב של ימין למעלה, זה המצב הנפוץ יותר. עם הזמן גלגל העין מתארך. ואז יכוללקרות מצב בו גלגל העין מתארך יותר מידי.

מה שיתקן את המצב למעלה משמאל - עדשה מפזרת.מה שיתקן את המצב למעלה מימין - עדשה מרכזת.

יש משהו גנטי בדבר זה. הורים קצרי ראייה, הילדים יהיו גם קצרי ראייה. מלבד האלמנט הגנטי, יש גםאלמנט סביבתי )טלויזיה...(, יש גירוי מתמיד במהלך היום וזה משפיע על מנגנון ההתארכות.

חלקי מרכז המוקד(1)דיופטר = בשנים האחרונות, יש פתרון של שינוי הכוח האופטי של העין בעזרת לייזר. מה שהוא עושה: משנה את

הקימור של הקרנית. משטיחים את הקרנית במקרה של למעלה משמאל ומקמרים את הקרנית של המצבלמעלה מימין.

.15mmHgהעין היא כדור, מה שומר עליה ככדור? יש נוזל והוא בלחץ - גלאיקומה...?

שיטה נוספת - הסרת חלק מהקרנית וע"י כך משטחים אותה. זה כואב, זה כמו שריטה. שיטה נוספת - הסרת פלח מהקרנית, ואז מחזירים את הקרנית יותר שטוחה. היתרון - חותכים רק

בשוליים, החלמה מיידית. שכבת תאי אפיתל מחדשת את עצמה.

:14עמוד הקשתית, החלק הצבעוני עם שרירים טבעתיים ועם שרירים לאורך, יכולים לשנות את הקוטר של האישון.

האישון הוא החור בו נכנס האור. האישון שחור, כי שום דבר לא מוחזר, לא מוחזר אור. יש נוזל בין

הקשתית לעדשה, הוא נקרא "לשכה קדמית" - בין עדשה לקשתית וה"לשכה אחורית" בין העדשה לרשתית. אם יש עודף ייצור או בעיית ניקוז - זה יוצר עודף לחץ יכול ליצור תופעת גלאיקומה )אחת

הסיבות הנפוצות לעיוורון( כי הלחץ משפיע על הסיבים של העצב האופטי לפני שהם יוצאים החוצה, הם שוכבים על הקרנית, אין לו מיאלין, הלחץ משטח אותו, גורם להפרעה של המטבוליטים ולניוון של האקסון

ושל גוף התא. זה קורה קודם כל בפריפריה - זה טוב, כי זה קודם קורה בפריפריה כי משתמשים בעיקר בחלק המרכזי אבל זה אומר שלא שמים לב, יש עוד עין מפצה. אם מגלים את זה בזמן )לחץ תוך עייני(,

ישר בודקים את שדה הראייה ואז יש תרופות מאזנות. היום יש ניתוח בעזרת לייזר שעושים חוריםומאפשר לנוזל לצאת החוצה ולשחרר לחץ

מטרת האישון היא כפולה:

הקטנת כמות האור או להגדיל את כמות האור - מווסת בין ראיית יום לראיית לילה. ביום פחות.1אור, בלילה יותר אור. מערכת הסימפטטית לבין פרסימפטטית.

חדות העומק - ככל שמצמצמים את החריר שדרכו נכנס העור, ניתן לראות חד לעומק יותר גדול..2 אישון קטן - לוכדים קרנייים קרובות אחת לשנייה. אם רוצים לצלם ושהתמונה תהייה בפוקוס,

צמצם קטן ככל האפשר, צריך הרבה אור. בראיית יום, האישון יחסית קטן, יש הרבה אור. רואיםחד והאישון עוזר לנו.

האישון בוחר רק חלק מהאלמנטים האופטיים. ראיית לילה, מוותרים על חדות הראייה, פותחיםאת האישון.

הפלאש הכפול - מחסל את התגובה הכימית של הקולטנים )מונע עיניים אדומות בצילום(

:15עמוד יש הבדלים גדולים שמשחקים בפוקוס עם העדשה. יש אלמנט עצבי/אקטיבי שדוגם את העולם.

:16עמוד בשלב זה עוזבים את האופטיקה, יוצאים מתוך נקודת הנחה שיש תמונה בפוקוס על הרשתית ועכשיו

נתעסק בחלק העצבי על הרשתית בקרקעית גלגל העין - מבצע תהליכים של קליטת האור, עיבוד האור מיליון בערך...ונשלחים ע"י20ומעבר עצבי. האינפורמציה נשלחת דרך מיליון וחצי סיבים )נקלטים ע"י

פחות(. יש המון שינויים בין המידע שנקלט על הרשתית לבין המידע שיוצא. פונקציות שונות עם צריכים שונים. שונה גם בשכבות2הרשתית מאחדת ראיית לילה וראיית יום -

השונות וגם שונה במהלך מהמרכז לפריפרייה. יש שתי רשתיות. זהו איזור מיוחד עם מבנה מיוחד. איזור העצב האופטי, זהו איזור שהסיבים/אקסונים של התא הגנגליוני מתרכזים ויוצאים, בחלק זה אין

. לא שמים לב לאיזור הזה, כי העין כל הזמן זזה וגם כי זהblind spotרשתית והוא נקרא הקטע העיוור - נמצא בפריפרייה.

FOVEAהאיזור המרכזי, דווקא במרכז אין הרבה כלי דם. כלי הדם לא נמצאים במרכז כדי לא להפריע - לאור לחדור. באיזור זה מתבצעת רוב

Optic disk.נכנסים העורקים ויוצאים ורידים, זו האספקה המרכזית לאיזור זה - בתמונה למטה - מבט דרך האישון.

רשתית הפוכה - קודם המידע מגיע לעצבים ורק אז נקלט האור )בשונה מחסרי חוליות(. חלקי הקולטניםנעוצים בשכבה מזינה. אספקת הדם היא טובה, מגיעה ישירות לקולטנים.

מויקיפדיה: "סדר השכבות ברשתית של בעלי חוליות הוא "הפוך", בכך שהתאים הרגישים לאור נמצאים בצד האחורי של הרשתית, והאור צריך לעבור דרך שכבת נוירונים לפני שהוא פוגע בפוטורצפטורים.

לעומת זאת, רשתית של חסרי חוליות בנויה בסדר הפוך - הפוטורצפטורים הם בשכבה החיצונית של הרשתית, ומאחוריהם נמצאים הנוירונים המעבדים את האות. יתרונו של סידור זה הוא שהעצב האופטי

המעביר את המידע אל המוח אינו גורם לאזור ריק מפוטורצפטורים, ולכן לבעלי חיים אלה אין כתם עיוור."

בחסרי חוליות יש עייניות - עין מורכבת - כל אחת היא עין בפני עצמה עם קרנית ששוברת את האור.האור משפיע על הקולטן אשר מייד שולח פפ.

באופן מבני יש שינויים שנועדו למנוע מפוטון ללכת לאיבוד. למה יש גומה? כי השכבות מעל הקולטנים מסולקות הצידה. באיזור הגומה, האור מגיע כמעט ללא הפרעה אל הקולטנים. גם כלי הדם סולקו,

ובאיזור המרכז הפוטןו יכול להגיע כמעט ללא הפרעה. אין ממברנה שמחזירה את האור )אופייני לראיית לילה(, ברגע שפוטון מחטיא את הקולטן שלו, הוא פוגע

באפיתל שחור )הבולע את הפוטונים( ולא מחזיר אור כי לא רוצים לקלוט את הפוטון בהחזרה כי העצב לאיידע מאיפה הפוטון מגיע. רוצים לנצל כל פוטון. זה מה שקורה במרכז הרשתית.

הדבר הראשון - לקלוט את האור ואז להפוך את האור לפפ שמגיעים אל המוח.

: חתך17עמוד Nerve fiber layerהשכבה התחתונה - שכבת הסיבים האופטיים -

Ganglion cellsשכבת גרעינים של תאים גנגליונים שיוצאים החוצה עם העצב האופטי -

Inner Nuclear layer( גרעינים של עצב הביניים שמחבר בין הקולטנים לגנגנליונים - nuclear )

PhotoreceptorInner segmentפיגמנט שקולט את האור -

פיגמנט שחור - מזין את הקולטניםchoroid.כלי דם שמזינים את הקולטנים -

וגם כלי דם ששוכבים למטהouter segmentהרשתית ניזונה מהחלק החיצוני דרך העין ומזינה את ה , אין כלי דם שחודרים את הרשתית. אפשר לעשות דיפוזיה של חמצן, כי המרחקיםnerve layerמתחת לקרובים.

:18עמוד ציור לא באדם אלא בחיה, הרעיון הוא דומה.

רואים שני כיוונים של הולכת מידע:

ורטיקלי - האור נקלט בקולטן, משפיע על התא הבא בשרשרת, על התא הגנגליון והולך אל העצב האופטי.

הוריזונטלי - מקשר בין קולטנים שונים, נכנס אל המערכת התקשורת

מה שאנחנו רואים לא מושפע רק מכמה אור, אלא גם מהסביבה, הקונטרסט משנה. מה שתופסים לאתוצאה לא רק מה רואים במרכז )ורטיקלי( אלא גם מה שרואים במרחב )הוריזונטלי(.

המערכת גם רגישה למקור האור וגם להשפעות הלטרליות.

: התמרת אור19עמוד כל מערכת חוש צריכה לקחת את האנרגיה מהאור ולהעביר לאנרגיה כימית ולצרכי שחזור.

. הדיסקים כל הזמןCONE - דיסקים, מול ממברנה רציפה בCONE: RODE לRODההבדל הבסיסי בין ה cone מאשר rod התהליך יותר איטי. יש הרבה יותר coneמתחדשים, יש השאלה וצמיחה מחדש. ב

ביום, קורה בקונוס בחודש. עיוורון לילהrod. מה שקורה בrodsברשתית. רוב התהליכים המטבוליים בפוגע ברוד....

the visual pigment: 20עמוד - המולקולה שמבצעת את קליטת האור/פוטונים, מבוססת על שתי מולקולות: חלבון )אופסין,רודופסין

חלבון גדול( כאשר בנקודה אחת שלו יש קשר מבני בו הכרומופור. סינוור - כמעט כל המולקולות במצב מפורק, כדי להתסגל מחדש, צריך לחבר את המולקולות. זהו תהליך הפיך וגם תוך זמן קצר. המולקולות

שעברו אלפי פירוקים והרכבות בסופו של דבר מוחלפות.

photo transduction: 22עמוד בנקודה מסויימת הרטינל מסוגל להיכנס אל החלבון. מה שמאפשר למערכת להיות רגישה לפוטון אחד:

הרטינל בצורה שהוא יושב הוא מקופל מכיוון שיש לו שני מימנים מצד אחד של קשר כפול )נקרא ציס(

זה גורם לכך שהמולקולה תהייה מקופלת ואז היא יושבת בתוך החלבון. כאשר נכנס אור, קליטת אנרגיה מקפיצה אלקטורון למסלול יותר אנרגטי, היא מעבירה מימן מצד אחד

של הקשר אל הצד השני, עכישו המימנים יושבים בשני הצדדים של הקשר הכפול )טרנס(

במצב זה המולקולה נפתחת ולא יכולה להיות מקופלת יותר. כל מה שפוטון עושה הוא מקפיץ אלקטרון. המערכת טעונה באנרגיה, וכל שינוי קטן, יוצר שרשרת של

תהליכים.צריך קליטת פוטון בודד, הקפצת אלקטרון כדי שהמערכת תתחיל לעבוד.

כל פוטופיגמנט רגיש לאורך גל מסויים.יש קולטנים שרגישים לאנרגיה/אורך גל ספציפי.

מגדיל את ההסתברות לפגיעת פוטון. פוטוןרק בדיסק אחד יש מיליון וחצי חלבונים ויש מאות דיסקים מגיע ויש הסתברות גדולה שהוא ייקלט.

)מדובר על פיסיקה של המערכת( רגישות רק לתדר אחד.rod יש רגישות לכמה תדרים, לcone, זו התכונה שלו. לrodכל ה

: שלבי ההתמרה23עמוד החלבון שיחרר את הרטינל לחלל, ואז הוא משפיע על חלבון מסויים, המשפיע על חלבון נוסף, מפחית את

ואז ירידת הריכוז משפיעה על תעלות הנתרן.cGMPריכוז ה - לוקחת את האנרגיה מהעולם החיצוני והופכת לשינויים של אנרגיה אלקטורכימית.הטרנסדוקציה

קורה כאן דבר ייחודי למערכת הראייה: בניגוד לכל מערכות החושים, כאן כל קליטה של אור משפיעה על תעלות הנתרן - חסימה של תעלות הנתרן וקורה היפרפולריזציה )בשונה מכל מערכות החוש האחרות

שהמצב הפוך - גורם לפתיחת התעלות(. במצב חושך, בהיעדר פעילות, עדיין יש חדירה של נתרן. העיניים מתפתחות מאותה שכבה חיצונית שמרכיבה את המוח, לא צומחת מפריפריה, אלא מהמוח.

הרשתית דומה לאיזורים קטנים במוח שיש בהם העברת מידע. ניתן להעביר אינפורמציה חושית לא ע"ידה-פולריזציה אלא ע"י היפרפולריזציה. לכן, צריך עצב ביניים.

The photoresponses of a single cone photoreceptor: 24עמוד coneניסויים - עבור

ככל שעוצמת האור גדולה יותר, מקבלים היפרפולריזציה גדולה יותר, התגובה היא מאוד יעילה באורך גלאדום, לירוק צריך יותר אנרגיה, לכחול הרבה יותר אנרגיה לקבלת אותה התגובה.

כל גרף, עוצמת אור אחרת )בגרף העליון(.

Suction of rod outer segment: 25עמוד לוקחים זכוכית ושואבים את הדיסקים לתוך הממברנה )נוזל מוליך חשמלית( וניתן להאיר את הרוד )לייזר(

ומקבלים שינויים חשמליים שניתן למדוד אותם.

Photocurrents of rod and cone from the retina: 26עמוד תגובת הרוד יותר ממושכת, הוא יותר רגיש, הם רגישים כמעט לרמה הקוונטית.

פוטונים כדי שיוכל10 מאשר ברוד על מנת להגיע לאותו הסדר. צריך לפחות coneצריך יותר פוטונים בלהגיע לתגובת סף.

הגרף משמאל - דינמיקת תעלות הנתרן.

- רק ליום, פועלים מהמספרcone פוטונים עד מספר מסויים; 0רוד - משמש לראיית לילה, פועלים משרוד כבר לא עובד והלאה. אין בהם טווח חפיפה.

rod/coneהפרדה בין מערכת לראיית יום ולילה - conesיש הרבה יותר רוד מאשר

:27עמוד ברמה הורטיקלית, יש גירוי של אור בפוטורצפטור, יש תא ביניים )ביפולרי( אשר כאשר הוא מקבל סיגנל

היפרפולריזצורי מהפוטורצפור, התא הביפולרי עובר דפולריזציהבחושך המערכת משחררת יותר חומר סינפטי, באור הפוך - היפולריזציה

היפרפולריזציה תעכב את השחרור הסינפטיבחושך מינוס מינוס

יותר דפולריזצטורי.. בחושך קורה הפוך.***2, מפרישים פחות חומר מעכב, תא 1***אור בתא מהביפולרי לגנגליוני סינפסה רגילה: יש דפולריזציה, שחרור אקסיטטורי...

פפ בגנגנליון, המתווך יוצר באמצע דפולריזציה שהופך את הסימן, זו השכבתאור גורם להגברת פעילות ביניים. יש העברת אינפורמציה בתאי עצב ללא פפ. מהרגע שנקלט אור, עד הרגע של פפ, יש השפעה

אלקטרוטונית )דומה לדנדריט( של שינויי מתח המשפיעים על השדה המוליך בסביבה. עובר היפר שמתפשט באופן פסיבי עד הקצוות הסינפסים, נוצר פוטנציאל דפולריזטורי, מתפשט,1תא

משחרר חומר אקסיטטוריבאופן קבוע יש פעילות מעכבת.

אשר משחררת חומר בסינפסה חומר מעכב אשר יוצר היפר בתא1בהינתן חושך, יש דפולריזציה בתא .inner nuclear layerהביפולרי. סינפסה מעכבת נמצאת ב

ראיית לילה היא עיוורת צבעים, יש רק קולטן אחד, רודפסין אשר רגיש לאורך גל מסויים )ירוק(.

Fovea and optic disk: 29עמוד

Distribution across the human retina: 30עמוד אור תמיד גורם להיפר, במקרה של אקסיטטציה, תא הביניים גורם לדפולריזציה.

( אל הפריפריה, רואים שינוי בצפיפות של0בגרף - חתך דרך הרשתית, מסתכלים ממרכז הרשתית )זווית cones.לעומת רוד

צפיפות מאוד גדולה במרכז הגומה שיורדת בצורה חדה כאשר זזים קצת מהמרכז. זו הסיבה שכאשר מנסים לקרוא, אפשר לקרוא רק את מה שבמרכז ולא את מה שבצדדים, לא ניתן להפריד אינפורמציה

. coneעדינה במרחק מהמרכז בגלל הירידה של הבקטע העיוור, אין תאים.

15במרכז הגומה, אין בכלל רודים, רק קונוסים - מוקדשת כולה לראיית יום. צפיפות גדולה של הרוד היא

מעלות מהמרכז. זו הסיבה שכאשר מכוונים בחושך )למצוא כוכבים לדוגמא(, צריך לזוז קצת מהנקודהאותה מכוונים.

Rod and cone density: 31עמוד למילימטר מרובע. הם נהיים יותר גדולים כשזזיםcones אלף 160, בנקודת השיא יש coneגרף עליון -

הצידה.

cones ,נמוכים - rods.צהובים ארוכים - סיכום בתחתית העמוד:

רוד - דוגמים את העולם בצפיפות יותר נמוכה ולכן יש להם רזולוציה יותר נמוכה.

The Photoreceptor Mosaic: 32עמוד סכימה של הפיזור במבט על.

די דומה ברשתית.coneהפיזור של ה העין פחות רגישה לאורך גל כחול )יש פחות כחולים(. הצבע הכחול מאוד תורם לתחושת הצבע. יותר

חשוב לראיית צבעים ופחות לחדות ראייה. הרזולוציה שלנו בכחול לא טובה. לא כחול עלאסור להשתמש באותיות כחולות, עדיף להשתמש ברקע

צהוב אלא צהוב על כחול.Fovea: 1.5mm (5 deg)

המערכת מתמחה באיזור מסויים ברשתית ותנועות עיניים מהירות., אחרת היה מספיק אחד.coneעל מנת ליצור ראיית צבעים, הכפלנו את מספר ה

יש שני מערכות ביפולריות אשר אחת מאותת על הגדלת כמות האור והשנייה על הפחתה.

: תנועות עיניים מהירות34עמוד מדידת תנועות העיניים על פני הפרצוף, העין כל הזמן משוטטת. דוגמים את כל האיזורים המרכזיים

בפרצוף כל הזמן.

:33עמוד המחשה של ראיית לילה )ימין( לעומת ראיית יום )שמאל(

cones: שתי סיבות לדיוק הרב יותר של מערכת ה - 35עמוד הרודים פחות צפופים והם מתכנסים לתא גנגליון אחד ולכן היחידה המרחבית יותר גדולה.

גנגליון. ביפולרי Cone יש קו פרטי במרכז. coneלברודים, אם התא קולט מהרבה מקומות, אז יש יותר סיכוי שיגיב.

: שדה רצפטיבי36עמוד ההשפעות הלטרליות על תא אחד במושג של שדה רצפטיבי.

"...האיזור ברשתית/בעולם..." אם יש קולטנים שמשפיעים על הגנגליון, פעילות של התאים על הגנגלניון פועלים דרך שדה רצפטיבי

)החלק העליון של החץ - כמשטח(השדה הרצפטיבי הוא פילטר, קובע את הרזולוציה.

: שדות רצפטיבים של תאי גנגליון37עמוד - אם נמצאים מחוץ לשדה, אין השפעה.4מצב

שני סוגים של מסלולים: אחד נותן אור במרכז והשני מפחית את עוצמת האור.

: להתעלם )יש דף מצורף במקום(38-39עמוד

דף מצורף - מנגנון מתוחכם עם ביטוי התנהגותי ברור. באותה מידה של הצלחה, ניתן לקרוא/להבין סיגנל אל המוח. הכפלנו אתconeשהוא שחור על גבי לבן )יותר כהה/בהיר מהרקע(, היא מכפילה שליחויות מה

המסלול. יש תא ביפולרי מסוג אחד וסוג שני...עד קליפת המוח שם יש איחוד של שני המסלולים. האיחוד ואיחוי של שני המסלולים למסלול תפיסתי אחד )מצד אחד - לא איכפת איזה צבע אלא יודעים

שיש הבדל וזהו ומצד שני, יודעים להגיד איזה צבע בדיוק(. באובייקט מורכב כמו הפרצוף, לקונטרסט יש אינפורמציה, ולכן בנגטיב כבר לא מזהים את התמונה כמו

בפילים.לא צריך לזכור את הכיוונים.

, מגיב בהיפרפולריזציה, אז יוצר דפולריזציה כי הסינפסה מעכבת...יוצרcone )ימין(: אור נופל על 1מסלולפפ בגנגליון - תא מגיב להופעה של אור.

, מגיב בהיפר, יש תא ביפולרי שמגיב הפוך )תא שהממברנה שלוcone )שמאל(: אור נופל על 2מסלול בעלת השפעה הפוכה אשר גורמת לדפולריזיה ומונע אקסיטציה ויוצר היפר פולריזציה( ולכן, התא הזה

יפסיק את הפעילות שלו - תא מגיב להופעה של חושך.

צד ימין של הדף המצורף:הסביבה משפיעה על מה שרואים במרכז - צד לטרלי

בודקים מה קורה בנקודה התחתונה כאשר מדליקים את האור על הימני ולא על השמאלי. כשימני נדלק, בצד שמאל של הדף( והוא מפסיק לשחרר את החומר הסינפטי, ואז2הוא מגיב בהיפרפולריזציה )כמו תא

השמאלי נכנס לדפולריצזיה יותר גבוה ממה שהיה קודם והוא מעכב את כל התהליך.coneהיש התערבות של הקון הימני דרך התא ההוריזונטלי על הקון השמאלי, יש השפעה אנטגוניסטי מרחבי.

מה קורה במסלול שמאל כאשר קון ימין מופעל. למעלה אז יהיה הפוך.1אם התגובה תהיה כמו מסלול

Edge enhancement: 40שקף מסלולים שונים

B.מקבל עיכוב גדול מימין, עיכוב קטן משמאל ולכן הוא נמוך מאוד

A.מקבל אותו עיכוב משני הצדדים ולכן לא משתנה זה נכון בעיקר על קון, אבל נכון גם לרוד )הדוגמאות עדינות מידי בשביל הרוד(.

: 41שקף על השחור ממש, אין תגובה, במרכז הם באיזוןreceptive fieldאם שמים את ה

המשפט " הרשתית מעבירה למוח אינפורמציה רק על הקצוות" לא נכונה, כי יש אינפורמציה גם עלהקצוות.