אביב-אוניברסיטת תל הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

החוג לפילוסופיה

מצבי נפש: האם ניתן לתקשרם ולהשוותם?

דיאלוג פילוסופי כמעצב סגנון חיים: עבודת רפראט בקורס

מרצה: פרופ' נתנאל לאור

סימגיש: יואב פרנס

חוג: פילוסופיה

יתואר: שנ

18/09/2016

יואב פרנסס18/09/2016

1

כגון: : בין אם מדובר במצבים רגשיים )ללא הרף פנימיים כבני אדם, אנו חווים אינספור מצבי נפש

ומצבים , )כגון: כאב גופני, מיחושים כאלו ואחרים( ם, שנאה, סבל(, מצבים סנסציונייפחד, אהבה

בצבע מסוים, חווית שמיעת : חווית טעם מריר, חווית ההתבוננות)כגוןופנומנולוגיים תפיסתיים

אנו מוצאים לא אחת צורך לתקשר מעצם היותנו מצויים בחברת אנשים אחרים, . צליל מסוים(

חוויות אלו.

בין אם מדובר שלל תחומי החיים:ב, מופיע במגוון רחב של מקריםבתקשורת צורך זה

נפשי רת דיווח על סבל פוליטי, מסירת דיווח על כאב פיזי לרופא המשפחה, מסי בהגעה לקונצנזוס

האם כל מצב אך . לקרובים אליךלתקשר ולהעביר במילים חווית נוף יפה ןניסיואו , לפסיכיאטר

שאלה לתקשורת? ניתנותאו שמא רק מחלקות מסוימות מאלו שצוינו , נפשי שכזה ניתן לתקשורת

אם ניתן לתקשר זאת ועוד, בין עומדת במרכז רפראט זה., אשר נקרא לה "שאלת התקשורת", זו

עומדת גם השאלה האם ניתן לערוך השוואה כלשהי בין מצבי נפש של שני –מצבי נפש או לא

בין מצב נפש מסוים אשר שני אנשים שונים מדווחים קרי, האם ניתן להשוות –פרטים נבדלים

, "שאלת המדידה"-נקרא: "שאלת ההשוואה" ואלו לשאלות , והאם בכלל הוא ניתן למדידה.עליו

.הללושאלות שלוש הבין קדימותיחסי ו קיימת תלותכי נראה בהתאמה. בהמשך

אם נצליח לנתח ולהבין כהלכה את שאלת . גם היא רחבהחשיבותן של השאלות הללו

נפש -נוכל להתייחס לבעיות עקרוניות בשלל תחומים: בין אם מדובר בבעיית הגוףהתקשורת,

יכולה לרמוז כי באופן מילוליי הנפש הפנימיים שלנו להביע את שלל מצבהיכולת בפילוסופיה )

עלינו לאמץ עמדה פיזיקיליסטית יותר, כפי שאטען בהמשך(, בעיית צדק חלוקתי בפילוסופיה

, גם היא תוצר של ומכך להחליט מי ראוי יותר לעזרת הריבוןפוליטית )היכולת לדווח על סבל

או כל טיפול בפסיכולוג, מדובר בפסיכיאטר היכולת של המטפל )בין אםתשובה לשאלה זו(, או

שאלת ההשוואה ושאלת המדידה חשובות ( לקבל צוהר לעולמו הפנימי של המטופל.אחר שהוא

יום )כיצד להחליט -. תשובה עליהן תאפשר לנו, למשל, לענות על צרכים פרקטיים מחיי היוםגם הן

ה מסוימת או קשישים סובלים במדינה ילדים רעבים במדינ –ולתת לו תעדוף בסיוע מי סובל יותר

)שיח בין מדענים על "איזה צבע הוא ירוק יותר", , או לחלופין לקבל החלטות מדעיות אחרת(

.(םאובייקטיביייאפשר לנסח החלטות מדעיות ומתן מדדים

השאלות הללו מקבלות עניין מיוחד במחלקת מצבי הנפש המתארים , ממקום אישי

יום שלי האם ניתן -איני יכול שלא לתהות בחיי היוםבה, שנאה ועוד. מצבים רגשיים: סבל, אה

, מטאפורה או "רגילמילולי "בין אם באמצעות תיאור ואם כן, אז מתי? לתקשר חוויות אלו )

יואב פרנסס18/09/2016

2

כמו כן איני יכול שלא בין אם לאדם אחר ובין אם ביני לבין עצמי. , (אשר מבטא אותם מעשה

הממד –ני חווה מצב נפשי של חוויה רגשית מסוימת להרגיש באופן חזק מאוד כי כאשר א

ביני ברגע , וכמו כן הממד ההשוואתי אדם אחר בטל בשישיםחוויה דומה של ההשוואתי לעומת

כך חוויתי בעבר, גם הוא נמוג באותו הרגע. אני עצמי אשר של אותו מצב נפשי ההווה לבין חוויה

מסוים ני מחזיק בה, מדידה של מצב נפש אתאורטית אשר -כתפיסה קדם –גם בהקשרי מדידה

השוואה למצב נפש דומה אשר החזקתי בו בעבר או -אשר אני מחזיק בו ברגע ההווה, אינה בת

למצב נפש אשר מחזיק בו אדם אחר, והמצבים הללו )שלי בהווה, שלי בעבר ושל אדם אחר( הם

אכן כך הדבר.ים. בהמשך המאמר אנסה לעמת תפיסה זו ולראות האם אינקומנסרבילי

תליתי את התשובה עליהן בקיומו של אדם נדמה כי השאלות אשר הצגתי, כל שלושעל

, כזו. אך האם הכרחי לדון בהן במסגרת של אינטראקציה אישית-במסגרת אינטראקציה בין אחר

קל לנו לדמיין מקרים ?לעצמו-או שמא יתכן ונוכל לדון בהם גם במסגרת דיון פרטי, של אדם

מצב נפש פנימי אשר , לא הצלחנו לתקשר לעצמנו יינו בהם, במהלך אקט של הרהוררבים בח

חוויה מסוימת , לא הצלחנו להשוות את , או לחלופיןהתאהבות( של רגשחווינו )למשל, מצב נפש

חווינו אתמול.לחוויה מאותו סוג אשר ו חווים היום שאנ)למשל, סבל(

ורבלי או בכתב)בניגוד לשיח אדםר של של אקט של הרהובדיון בשאלות הללו בהקשר

לסבל במיוחד יש ממד חוויתי אשר אינו בין שני אנשים(, נדמה כי לממד הזמן יש מעמד מיוחד.

השוואה בין אירוע סבל קונקרטי בהווה לאירוע סבל אחר מקרים רבים ב, כך שבעומד בחלוף הזמן

וצמתי", או "יותר נוכח". כך גם "יותר עשקדם לו, תמיד ידמה לנו שאירוע הסבל בהווה הוא

ושל מצבים רגשיים נוספים. במקרים של אהבה

ניכר אם כן כי קיימות לנו תשע שאלות עומדות תלויות: שלוש השאלות המקוריות

השוואה(, בשלושה מופעים או הקשרים שונים: בין אדם אחד המדידה והתקשורת, שאלת ה)

אדם לעצמו תוך התחשבות בממד הזמן , ובין ורשל הרהקונקרטי באקטלאחר, בין אדם לעצמו

מסתמן, לפחות ממבט ראשוני, כי בין תשע המופעים והשאלות הללו )הווה אל מול עבר(.

עלות, כגון: "האם הלשניתן מתקיימת רשת סבוכה של תנאים הכרחיים ומספיקים, ושלל שאלות

?", "האם קיימים מצבים היכולת לתקשר לעצמי מצב נפש היא הכרחית על מנת שאתקשרו לאחר

אישית אך לא באינטראקציה פרטית?", ועוד. -נפשיים אותם אוכל להשוות באינטראקציה בין

אולם בטרם נפרק את הדיון לגורמים כפי שעשינו זה עתה, הבה נתייחס לשלוש השאלות

יואב פרנסס18/09/2016

3

אישית או לאקט -להאם מדובר באינטראקציה ביןהתייחסות ללאהמקוריות בהקשר יותר כללי,

פרטי של הרהור.

ברור כי אנו יצורים המסוגלים להביע את עצמנו כאשר אנו דנים בשאלת התקשורת,

לבין אקט ערכי בין מצב נפשי -בכתב ובעל פה, אולם האם נכון יהיה להגיד כי קיים קשר חד

התשובה לשאלה זו תלויה בפרמטרים , ושכל מצב נפשי ניתן להבעה במילים? מסוים של הבעה

במידה ואנו מחזיקים פרט בהאם אנו עומדים מאחורי תפיסה פיזיקליסטית או לא. וב –רבים

מאחר וכל מצב נפשי הוא בעצם תהליך פיזיקלי במוח )כגון "יריית נוכל לומר כיבתפיסה שכזו,

"חווית הצבע ירוק כקליטת פוטונים אשר מעוררים תגובה נוירונים", "חוסר איזון ביוכימי",

הנפשי ידי כך שנעשה למצב -על כמובן שניתן לתארו במיליםאזי – ועוד(ביוכימית מסוימת"

אולם מאחר ואנו עוברים בין –נטייתנו לחפש חוקיות היא ברורה מדעית.רדוקציה לשפה

, איננו יכולים עדיין להגיד האם )בדומה לעמדתו של קון( פרדיגמה אחת לאחרת בעולם המדע

אם נוכל -נה או לא )וספק אם נדע אי פעם להגיד זאת תפיסה פיזיקליסטית יכולה להיות נכו

.שאינה ניתנת להפרכה(מדעית להגיע לפרדיגמה

יום -העמדה אשר הוצגה לעיל אינה מתיישבת עם האופן בו אנשים פועלים בחיי היום

לתהליך ביוכימי אשר מתרחש לו , לא בהכרח יעשה רדוקציהסובל תחווה חוויי אדם אשר: שלהם

לרוב – מסוג מסוים" נוירונית ונוירולוגיתאותו הוא חווה כ"פעילות את המצב במוח ויתאר

– החוויה תתואר בהקשר של נסיבות והקשר )לדוגמא, חווית אהבה תתואר בשל נסיבות מסוימות

. , ובשפה פחות מדעיתכ"עלייה ברמת האנדורפינים"(הכרות עם אדם מסוים, ולא

הוא נדמה כי (, אולם Surjectiveאינו על ) של הבעהבין מצב נפשי לאקט ברור כי הקשר

. יותר ממצב נפשי אחד שיכול להתאים לו(אקט של תקשור יש לכל )כלומר, חד ערכי-חדאינו גם

או של "שברון לב"המתאר רגש דכדוך יכול לנבוע ממצב נפשי על אדםדיווח של , כך למשל

גם הוא ספקות בעד כמה ניתן לאמץ עמדה חד ערכי מעורר-היות הקשר אינו חד קליני. ןמדיכאו

.פיזיקליסטית מוחלטת

לתת תאפשר לנו של מצבי נפש פנימיים המדידההתכנות תשובה חיובית על שאלת

. קיומו של אחר(של אדם או שלנו עצמנואובייקטיבי" למצב נפש פנימי של אדם )בין אם "משקל

למדוד חווית טעםה של המדע )באם ניתן פילוסופי כגוןהשפעה לתחומים ו בעלמשקל שכזה הינ

פסיכיאטריה )האפשרות למתן דיווח על רמות , לכך( ם, נוכל ליצור מדדים אובייקטיביילמשל

ומוסר )היכולת למדוד דיווח על מצב רגשי של אדם ולנהוג שונות של מצב נפש רגשי מסוים(

יואב פרנסס18/09/2016

4

למדוד רמות שונות של דיווח על אנו יודעים : כבר היום אנו מודדים מצבי נפש מסוימיםבהתאם(.

מצבים רגשיים דיווח של מטופל המדווח על מצב -בפסיכיאטריה או חישה )עוצמת כאב, למשל(,

מסוימים )בין השאר( והתאמתו לפתולוגיה קלינית כגון דכאון או סכיזופרניה )כמובן שקיימים גם

.למשל( DSM) על פי מדד קריטריונים נוספים בנוסף לדיווח עצמו(

נראה כי והאם כל מצב ניתן למדידה? ?בהקשר זה האם יש הבדל בין המחלקות השונות

באמצעות רדוקציה למשל למדידה )קל לנו להסביר חישהיותר מצבי נפש סנסציוניים ניתנים

מצבים .ופחות "מתבקש" להטיל ספק ביכולתנו לקיים מדידה זאת למערכת העצבית של גופנו(

אנו יודעים למדוד חווית טעם מריר או חריף, אולם ישנם –דידים הם לעיתים מ תפיסתיים

המצב דומה גם .למדידה תניתנ האינ מסוים qualeמצברים תפיסתיים רבים בהם חוויה בעלת

ללא ספק אנו מנסים למדוד אותם )כפי שהוצג בדוגמת - במצבי נפש המתארים מצבים רגשיים

מז'ורי ןשל, לא כל מטופל אשר ימדד כחולה בדיכאופסיכיאטריה(, אולם לא תמיד בהצלחה )למה

, מה שמעלה שאלות לדיון הן לגבי אפקטיביות רבים יתגלו כ"עמידים לטיפול" –הוא אכן כזה

., אולם נושא זה חורג מתחום הדיון(הפרמקולוגיתההתוויה אפקטיביות המדידה והן לגבי

Qualia למשל: חווית צבע ירוקת שלנו )האיכויות הנגלות לנו בחוויה הפנומנולוגיהן-

כיצד קל לנו יותר אז –החישה תהיא מתקיימת גם בחוויי .(Tye, 2015"( )"איך זה לחוות ירוק

מסתמן אם כן מצבי נפש המתארים חוויות חישה לעומת מצבי הנפש האחרים? למדוד)לכאורה(

מצבי הנפש. בעוד כי מתגלה היררכיה מסוימת של קושי במדידה בין המחלקות השונות של

מצבים נפש סנסציוניים "קלים" יותר למדידה, מצבי נפש תפיסתיים פחות קלים למדידה, ומצבי

עלות הנפש המתארים מצבים רגשיים אף פחות קלים למדידה. היררכיה זו אינה יכולה שלא ל

בעוד אם ,יותר "גופני", קל לנו יותר למדוד אותומצב נפש הוא כאשר קורלציה מסוימת:אבחנה ב

אזי קשה יותר. הדבר מתיישב עם התקדמות המדע והבנתנו המתקדמת של הוא "נפשי"

שלנו mind-את ההמדעי להבין והמתגלה בניסיוננומנגד, האניגמטיות –הפיזיולוגיה הגופנית

לא פלא שקושי התקדמות מדעית איטית יותר. שם חלה –פיזי בין השניים -ואת הקשר הפסיכו

–נפש מתגלה גם בהקשר זה. בפרט בהקשרים של מצבים רגשיים פנימיים -ת הגוףשאלבתשובה ל

, חלקן עדיין חוות תהליך של הפרכה שלל תאוריות )למשל פסיכולוגיות ופסיכיאטריות(קיימות

ואם כן, האם –כך שלא ברור באיזו תאוריה יש להחזיק, אם ניתן בכלל להחזיק –לעתים תכופות

ת, במצבי נפש המתארים מצבים גופניים או סנסציוניים מסתמן כי חלה היא נכונה. לעומת זא

יואב פרנסס18/09/2016

5

)אם כי עדיין לעיתים מתגלים פערים "התייצבות" בתאוריות, וכמותן וקצב החלפתן יותר איטי

.פיזי(-בעיקר בהקשרים של קשר פסיכו –בתאוריות הללו

-עיתים לת מצבי נפש מסוימים היא שלבמדידנוספת לקושי המתגלה אפשרית סיבה

Quale בין אנשים שונים. כך למשל, על פי ניסוי המחשבה מסוים קיימים מופעים פיזיים שונים

)שם(, אדם מסוים יחווה חווית התבוננות בצבע אדום כאשר יתבונן בצבע ”Inverted Qualia“של

במצבי נפש מסוים, בעוד שאדם אחר, עיוור צבעים למשל, יחווה אותה כחווית צבע ירוק.

וחווית סבל, למשל, יכולה מאוד להשתנות המתארים מצב רגשי תמונת המצב אף יותר עמומה,

לדבר יש כמובן השלכות ניכרות לעמדות על כך ארחיב בהמשך. –בין אדם אחד למשנהו

מסוים מיוצג באופן אחר אצל שני בני אדם, אזי הם יפעלו qualeאם פונקציונליסטיות, שכן

ואז לא ניתן יהיה לומר, למחזיקים בעמדה - לם בהתאם לחוויה זובהמשך באופן אחר בעו

דיון זה כשלעצמו הוא ער ופורה של חווית צבע אדום. ייחודי quale, כי קיים תפונקציונליסטיו

בפילוסופיה של תקופתנו אך מקוצר היריעה לא נעמיק בו מעבר.

מתאר תפיסה או מצב ממצב נפש ה למדידהנפש סנסציוני הוא קל יותר מצבטענו כי

: אך האם הוא קל יותר גם לדיווח ותקשור? מסתמן כי התשובה לשאלה זו היא חיובית –רגשי

להקנות מדדים למצבי נפש או מצבים תפיסתיים מסוימים ןהאניגמטיות והקושי המתגלה בניסיו

ת מתגלה גם בדיווח פרטי: כפי שהמדע מתקשה להסביר תופעות נפשיות מסוימות או להקנו

, יכולת מדידה אשר תהיה קיימת מספיק שנים ללא הפרכה כדי שנחזיקה כמעין "אמת ניוטונית"

כך גם אנו מתקשים לתקשר במילים מצבי נפש כאלו )ולעתים פונים לאמצעים אחרים על מנת

הוא זה Qualia-חוסר יכולת לתקשר את ה אם כן האםעל כך אדון בהמשך(. - לתקשר אותם

אבקש לטעון שהיכולת לתקשר מצב ?)או לפחות מקשה עליה( שרות למדידהשמונע מאיתנו אפ

על מנת שנוכל למדוד תהכרחי היא )כתיבה, דיבור(באמצעים מילוליים רציונליים נפש פנימי

היכולת . םאובייקטיבייהאפשרות למדוד דורשת תקשורת בין אנשים והסכמה על מדדים : אותו

על מנת שנוכל למדוד אותו.הכרחית והיא יסודית )לעצמי או לאחר(לתקשר מצב נפשי

, לא ניתן (evaluationשל הערכה )מדד כמותי בעוד מדידה גורסת צורך בקיומו של

דיווח של אדם על מנת ליצור התאמה בין הדיווח אל בין ה"משקל" אותו אך ורק על להסתמך על

מסוים אינו תואם את מצבו ניתן בעת נסיון המדידה. לעיתים הדיווח של אדם על מצב נפשי

למשל, אדם שמקטר אך עדיין מאושר )יתכן שבשל סיבות אחרות, כמו "חוסן –הנפשי האמיתי

יואב פרנסס18/09/2016

6

לא נוכל לקבוע במחי יד כי הוא מאושר ולתת לו דרגה מסוימת על פני מדד של דרגות –נפשי"(

ת האפשר, אושר. משתמע מכך כי בעת מדידה, עלינו להסתמך על יותר מדיווח בלבד, במיד

דיווח זה, וכן אל ההיסטוריה שלו. מסויםבהם מסר אדם ולהתייחס גם לנסיבות

ובין חוויה נפש מסוימים בין אדם אחד לאחר ימתייחסת להשוואת מצבשאלת ההשוואה

השאלה בעבר. אשר הוא חווה של מצב נפש זההפרטית פרטית של מצב נפש מסוים בהווה לחוויה

שאלה זו, היא האם מצבי נפש שכאלה הם אינקומנסרביליים המתבקשת בדיון בנוגע ל

(incommensurability או אינם )( ברי השוואהincomparable) או שמא קיים מכנה משותף ,

.וביני לבין עצמי מצב נפש מסוים בין אדם אחד לאחר המאפשר לנו להשוות

של פרטים שונים, בהקשר של מצבי נפש אינקומנסרביליות, או העדר מכנה ומדד משותף,

, בעוד שבחוויות של חישה קל לנו לדמיין כי ניתן יהיה לקיים השוואהמקבלת פנים מעניינים.

: ובמצבי נפש של מצבים רגשיים המצב מעט מורכב יותרשל תפיסה במצבי נפש מסוימים

השוואה בין חווית צבע ירוק של אדם אחד לאדם אחר, או בין תחושת עצב של אדם אחד לאדם

הפרטי טבעה וספק עד כמה היא אפשרית. דבר זה מתיישב היטב עם חר אינה טריוויאלית כללא

–ועם זאת, בני אדם עדיין מנסים להשוות בין מצבי נפש כגון אלו שתוארו ואחרים .qualia-של ה

להשוות מתבטא גם בעולמנו הפרטי בהתייחסות לממד חוסר היכולת מטבענו לחפש פשר.

מתקשים אנו להשוות בין חוויה רגשית אשר מתרחשת בהווה לבין חוויה חת לא א –הטמפורלי

ניכר אם כן כי גם במקרה זה, להיררכיה בין מחלקות מצבי הנפש .דומה אשר התרחשה בעבר

השונים יש ביטוי.

. "חוסר יכולת להשוות"-ראוי לשים לב להבדל הסמנטי הדק בין "אינקומנסרביליות" ו

Raz (2001טוען כי א ) אלא פשוט העדר –ינקומנסרביליות אינה גורסת חוסר יכולת להשוות

common measure ניתן לדידו להשוות בין שני ציורים מבחינת "רמת הצבעוניות" שלהם, בעוד(

תגרוס ( Hsieh, 2016) עמדה אחרת .[(2] 1)שם, עמ' incommensurate)שני הציורים עצמם הם

( משמעה חוסר יכולת לתת שיפוט יחסי פוזיטיבי בעל incomparabilityכי חוסר יכולת להשוות )

אינקומנסרביליות משמעה , בעוד )למשל של מצב נפש( קונקרטייםבין שני מופעים ערך אמת

היחסים בין שני מושגים אבסטרקטיים, לא במופע קונקרטי )למשל, מצבי נפש מסוימים באופן

"חוסר -"אינקומנסרביליות" ו-, ועל כן אשתמש בכללי(. ניכר כי ההבדל בין ההגדרות הוא דק

יכולת להשוות" באותו האופן.

יואב פרנסס18/09/2016

7

בעוד ראינו כי קשר הדוק לשאלת המדידה והתקשורת.חוסר היכולת להשוואה קשור

מדידה, מהו הקשר של השאלה אל שאלת ההיכולת לתקשורת מהווה תנאי הכרחי ליכולת

ו לבין עצמנו ובין אם בינינו לבין אחר, מצב נפש ההשוואה? על מנת שנוכל להשוות, בין אם בינינ

ועל כן שאלת התקשורת הכרחית גם במקרה זה –עלינו להיות מסוגלים לתקשרו –מסוים

–היחס בין שאלת ההשוואה לשאלת המדידה מורכב מעט יותר ויסודית יותר משאלת ההשוואה.

לקיים השוואה, או שמא נוכל האם אנו מוכרחים להיות מסוגלים לבצע מדידה על מנת שנוכל

האם ניתן לקיים מדידה ללא יכולת לקיים –לקיים השוואה גם ללא אפשרות למדידה? ולהיפך

השוואה?

תמיד ניתן להסתמך על הדיווח על מנת כפי שראינו בהתייחס לשאלת המדידה, לא

צורכי . משכך, מדידה אינה מספיקה לשתהיה התאמה למצב הנפש האמיתי אותו חווה האדם

ומקטר על נסיבות שונות אשר גורמות לצד השני אדם אשר מדווח –השוואה )וכך גם תקשורת(

המדידה, גם אם – )בעוד האדם כן מאושר(לאמוד אותו כבעל מצב נפשי של "חוסר אושר"

מדידה אינה מספיקה לביצוע השוואה: לא נוכל באמת ומשכך, –במקרה זה אינה נכונה אפשרית,

אולם, מדידה הינה הכרחית לביצוע ן אדם זה לאחר על מצב הנפש הספציפי הזה. להשוות בי

אנו נאלצים להשוות בין שני דיווחים שונים על , באם לא נתייחס ל"שיפוטים מיידים"השוואה:

הדבר מתיישב עם האופן ושיפוטים יחסיים לגבם. י מסוים באמצעות מדדים אשר יצרנומצב נפש

חלוקת כסף לאוכלוסיות נחשלות, למשל, באקט השוואה של – ל תחומיםבו אנו חיים במגוון ש

לפי מדדים שונים התלויים בנסיבות. בטרם נשווה מי צריך לקבל את הכסף, נבצע אקט של מדידה

, גם כאשר מחלקות מצבי הנפשהאם הקשרים המספיקים וההכרחיים הללו זהים בין כל

אדם לעצמו באקט של בין , אחד לאחראדם בין תקשור מצב נפשאנו מתייחסים לכל המקרים )

ורצון למקד את הדיון, ? מפאת חוסר היריעההרהור ואדם לעצמו עם התחשבות לממד הטמפורלי(

כמו .: מצבים רגשיים כגון סבל או אהבהסגרת של מחלקה אחת של מצבי נפשאדון בכך רק במ

אל אתייחס –ית לשאלות האחרות כן, מאחר וראינו כי שאלת התקשורת היא יסודית יותר והכרח

חשוב לציין כי במאמר זה, כאשר אנו דנים במצבים פנימיים אשר מתארים חוויות .בלבדשאלה זו

רגשיות, אנו נתייחס אל הטווח הרווח, ולא לפתולוגיה )למשל דכאון(. בספרות המקצועית מקובל

יסווג – ןב ומאובחן בדיכאולעשות השוואה במסגרת פתולוגית )למשל, מטופל אשר מדווח על עצ

או דכאון קליני מז'ורי, דכאון הבין אם מדובר בדיסתימי –תחת "כותרת" במסגרת השוואתית

קליני מינורי ועוד, וההתוויה התרופתית )אם קיימת(, גם היא תהיה במסגרת השוואתית(. האם

"עצב" או "סבל"? אשר מדווח על אדםניתן לעשות השוואה ומדידה שכזו גם בטווח הרווח, על

יואב פרנסס18/09/2016

8

מים תחועל מידיות היכולת לתקשר מצב נפש המתאר חוויה רגשית היא בעלת השלכות

שכן ראינו כי יכולת התקשורת היא קודמת -, רפואת הנפש ועוד חקר חברותכגון פוליטיקה,

הקושי והמורכבות הניכרים ביצירת מדדים למצבי נפש מקורם, בין ליכולת ההשוואה והמדידה.

, בחוסר היכולת לתקשר ולדווח על מצבי הנפש האלו באופן קוהרנטי )וזאת, בין השאר, השאר

ננסה להבין מהם פערי התקשורת, והאם ניתן לתקשר מצבי נפש .(qualia-בשל טבעה הפרטי של ה

של רגשות על אף פערים אלו.

או בכתב רציונלית האם ניתן לתקשר מצב נפש פנימי רק בדרכים ה"קלאסיות" )הבעה

כאשר מדובר על מצבי נפש בעל פה(, או שמא יתכן שניתן לעשות כן באמצעים נוספים?

אולם במצבי נפש המתארים –קשה לחשוב שיתכנו אמצעים נוספים סנסציוניים או תפיסתיים,

–גם באקט קונקרטי שאינו דיבור רגשיכי אדם יוכל להביע מצב מצבים רגשיים, ניתן לדמיין

אלו רק מעט דוגמאות בהם אדם יכול –שימוש בעצם חיצוני מעשה אמנות או ה, שירריקוד, בכי,

.להביע את מצב רגשי בנוסף לדיבור

תוכל לגרוס שכל פעולותינו הן רציונליות גרידא, נוכל לנקוט בעמדה בעוד שעמדה אחת

בחיינו יסיהדיונעלינו לתת מקום גם לממד ולטעון כי ( Nietzsche, 2000, p.33) ניטשאנית יותר

מתקופת יוון העתיקה( אל היין והמוזיקה ידי האל דיוניסוס )-מיוצג על אשר וממד של הווייתנ –

זה מגיע, . ממד בחיינו משמעותוהעדר קוהרנטיות בהבנת הפשר -אשר מייצג את המקומות חסרי

מוזיקה )ניטשה מתייחס כדוגמא להאזנה , במקרים כגון אקט הריקוד ובלדידו של ניטשה

. מנגד עומד הממד (37קשבה ליצירות של בטהובן כדרך להתחבר לממד הדיוניסי( )שם, עמ' לה

אשר מאפשר לנו להסתכל על דברים ולהעניק להם משמעות (המיוצג על ידי האל אפולו)האפוליני

וניטשה גורס כי עלינו לתת לשני הממדים מקום בחיינו על מנת להובילנו לחיים אותנטיים –ופשר

, נוכל להגיד שבני אדם מתקשרים מצבי נפש רגשיים גם באם נאמץ גישה שכזו. (34שם, עמ' )יותר

אדם שמאשרר אדם אשר מבטא שמחה באמצעות ריקוד, –רציונליים בהכרח באמצעים שאינם

את תחושת העצב שלו באמצעות האזנה למוזיקה, ועוד. אלו הם מקרים בהם אנו לא מצליחים

אלו הם האמצעים אשר אנו נוקטים על מנת לתקשר –, ועם זאת שיתהרג להעניק פשר לחוויה

.ובין אם לאחראם לעצמנו בין –חוויה זו

, פחות רציונלייםהשלכת יכולתנו וקבלתנו את האפשרות של תקשורת במובנים אחרים,

באקט של אדם אשרשל ( מציג מקרה 1990) Laor –היא לא אחת בעלת השפעות חשובות ביותר

ומנסה לתקשר באמצעים כגון לבית החולים. האדם מתנגד לטיפול מובא על ידי אחיו זהפסיכו

יואב פרנסס18/09/2016

9

מקריא לו את הצהרת המטפל ומחאה גופנית, ואקט דיבור לא קוהרנטי. הכאה של הרצפה

חוסר .(141במטופל )שם, עמ' טיפול כפוי המטפל מבצעהזכויות שלו, והמטופל מתעלם. בהמשך

מילולי, קוהרנטי ורציונלי גורמת לו במקרה אקט של תקשורת שאינו לקבל מצד המטפל הנכונות

Laorכאלטרנטיבה, מציע במטופל טיפול כפוי, בלא שהסכים לכך. זה לבצע עוולה מוסרית ולבצע

חולים אשר, בין ) חולי סכיזופרניהשימוש במטאפורות כדי להעשיר את היכולת המילולית של

היכולת להבין מצבי נפש של אדם אחר – Theory of mind-מתקיימת אצלם בעיה בהשאר,

ועל מנת שהמטופל והמטפל יוכלו לנהל משא ומתן ראוי מבחינה ( ולתקשר את מצבי הנפש שלהם

)שם, אוטונומיה של המטופל כך שלא תיפגע ה, בטרם יבוצע במטופל טיפול מסוג שהוא מוסרית

לם לכך שיכולת התקשורת של מצבי נפש שכזה והצלחתו מהווים אינדיקטור הותהליך (.172עמ'

מטאפורות, , אלא גם באמצעות שיח רציונלי מילוליצריכה להתקיים רק באמצעות אינה רגשיים

סבלנות אשר נדמה –כזו שאת הצד האחר שמתקשר בצורה להבין מעשים, וסבלנות של הצד השני

מקדשת את הרציונליות.אשר כי היא נדירה, בחברה

צבים נפשיים רגשיים באמצעים כפי שתוארו גורמת לתהייה האם נכון היכולת לתקשר מ

כאשר מתייחסים לתחום . לחשוב פעמיים בטרם נטען כי לא ניתן לתקשר כל מצב נפשי לאחר

הביולוגיה, מחקרים הראו כי אדם אחד יכול להרגיש כיצד אדם אחר מרגיש, באמצעות מנגנון

שהתגלה במחקר אמפירי, מנגנון נוירוביולוגי –Mirroring Neurons (Acharya, 2012 )שנקרא

נוירונים אצל אדם )או בעל חיים( אחד, אשר צופה באדם אחר מבצע פעולה מסוימת, על פיו אשר

ניתן במצב כאילו הוא האחר הפועל עצמו. שרוי לאדם להיות יגרמו בעלי אותו מצב ובכך יהיו

. אדם אחראת המצב הנפשי הרגשי של הבין לנו ליאפשר הדבר אם נאמץ את הרעיון, לשער כי

אשר מועבר אלינו כלפי סבל גלוי של אחר הדבר יכול לגרום לנו לחוש רגשי אמפתיהברור כי

יתכן וכי הדבר מאפשר לנו גם להבין אקט אחר של , אולם באמצעים מילוליים או ורבלים

יתכן –יונלי"( )או מבצע אקט אחר שלכאורה "אינו רצאו שר תקשורת: אדם אשר רוקד

הרגשיים. םלשים עצמנו בנעליו" ולקבל צוהר למצביו הנפשיי“ ובאמצעות ההסבר הביולוגי נוכל

( Theory of mindשל האחר )הפתרון ההסברי של יכולת הבנת המצבים הנפשיים הרגשיים

במחקר מדעי אכן אפשרי ומתקבל על הדעת, אולם עדיין נמצא Mirroring Neuronsבאמצעות

יהווה תשובה לאחת הבעיות הקשות בפילוסופיה.אם אכן מפירי, וטרם ברור א

כפי שתקשורת עם אחרים היא לכאורה שאלה נוספת שעולה בעקבות דיון זה, היא האם

, (ואמנותכגון ריקוד כגון מטאפורות ואקטים פיזיים)גם באמצעים "פחות רציונליים" אפשרית

ניתן לתת פשר קרי, האם –נהגת באופן דומה עצמית של מצבים כאלו מת-האם תקשורת

יואב פרנסס18/09/2016

10

?פנימי ללא דין וחשבון רציונליגם ולהתקדם להבנה עצמית של מצבים אלו אשר אדם חווה,

Konstantakopoulos et al. (2014 )מאשררים במאמרם היפותזה אשר טוענת כי בעיות ב-

Theory of mind יכולתם לבצע אצל אנשים )למשל אצל חולי סכיזופרניה( פוגעים בinsight ,קרי ,

The findings of the present study supported our“ –דיון עצמי על מצבי הנפש שלהם

hypothesis that ToM deficits negatively affect insight independently of neurocognitive

deficits and symptom severity in schizophrenia." 'באמצעות מחקר אמפירי . (220)שם, עמ

שאדם יוכל להיות ער למצבי הנפש הפנימיים שלו, עליו להיות מסוגל לשים על מנת מתגלה כי

בכך היות מסוגל להבין תקשור ודיווח של מצבי נפש .שלישי" על עצמו-עצמו בעמדת מתבונן "צד

ניה, מאחר בהקשר של חולי סכיזופרשל אחר הכרחית להבנה עצמית של מצבי הנפש שלי עצמי.

ניתן שלישי" ולהבין את המתוקשר אליהם על ידי אחר, -והם אינם מסוגלים להיות בעמדת "צד

על כן זקוקים ו -את כך שהם סובלים מבעיה את עצמם והם אינם מסוגלים לכן להבין להסיק כי

ולגרום להם להבין שהם סובלים מבעיה.לבצע זאת לקליניקה או למטפל אשר יאפשר להם

)בין אם אדם אחר או בין אדם לעצמו לצד שלישיאם כן כי תקשורת בין אדם מסתמן

המתארים מצבים יסודית יותר להבנת מצבי נפש הינה "מתבונן מהצד"(-כאשר הוא שם עצמו כ

באמצעים מגוונים יותר מאשר הבעה מילולית , ואפשרית )לעומת תקשורת עצמית פנימית( רגשיים

הן על מנת שנוכל לתקשר לעצמנו תקשורת זו היא הכרחית ויסודיתמעבר לזאת, . בלבד רציונלית

על מנת שנוכל לבצע מדידה והשוואה, אם אכן אפשרית למצבי נפש המתארים ו מצבי נפש פנימיים

מצבים רגשיים.

מצבי נפש של והמדידה מספר שאלות נותרו עומדות פתוחות: ראשית, שאלת ההשוואה

של אדם אחד או אושר ברור אם נוכל להשוות סבל לא –מדת המתארים מצבים רגשיים נותרה עו

לא בהכרח מתקיים קשר וגם אז, –ללא התייחסות למגוון נסיבות, רקע, היסטוריה לאחרלאדם

שנית, בעוד שהראינו כי ניתן להביע פקטו.-אל בין תחושתו של האדם דהערכי בין הדיווח -חד

באמצעות אמצעים כגון אמנות או עים רציונלייםמצבים רגשיים שלכאורה לא ניתן להביע באמצ

. תהייה זו מקבלת משנה תוקף המצבים הללו ניתנים להבעה כלניתן לתהות האם עדיין ,ריקוד

יתכן אשר – )ללא התייחסות לפתולוגיה קלינית במקרה זה( ןמדיכאוסובלים דנים בכאשר

מעשה יצירת ו באקט אחר כגון בין אם בדיבור אכלשהו, באמצעי יתקשו להעביר את חוויתם ו

.אמנות

יואב פרנסס18/09/2016

11

הממד הטמפורלי החוויתי סוגיית שאלה מהותית נוספת אשר נותרה עומדת היא

למשל, השוואת הסבל של היום לעומת הסבל של אמש. כפי –בשיפוטים השוואתיים של מצב נפש

– ה רגשית"משקל" )על גבי מדד( לחוויבהקניית ניכר כי לממד הזמן יש משמעות רבה , ישתיארת

הנחה זו, שמבחינתי היא חוויה בזמן הווה אל מול חוויה בזמן עבר תזכה ל"משקל" גבוה יותר.

כי השוואה שכזאת נשים לב , לא לחלוטין מתיישבת עם דברים אחרים אשר טענו: תאורטית-קדם

ואינטרוספקציה, עם יכולת תקשורת עצמית של המצב insightדורשת דין וחשבון פנימי, של

יכולת תקשור לצד שלישי )בין אם לאדם אחר או בנוסף טענו כי הנפשי הנוכחי וזה שהיה בעבר.

תקשורת עצמית של מצבינו הפנימיים. יכולת לצורך מתבונן מהצד( היא הכרחית השמת עצמנו כ

שתי ההנחות הללו לא מסבירות את המסקנה )שעל פיה לממד הזמן יש משקל משמעותי(: אם אני

כי החוויה ונן על מצבי הנפש הפנימיים שלי בגוף שלישי ולבצע שיפוט בו אני רואה מסוגל להתב

הרגשית הנוכחית שלי זהה לכזו אשר התרחשה לי בעבר, כיצד יתכן שדווקא זו אשר מתרחשת

על ובמשקל של ממד הזמן בהשפעה בהווה הינה עוצמתית יותר? כשאלת המשך הייתי מבקש לדון

נפש פנימיים בין אדם לעצמו. מצבי של ההשוואתוצאת ה

)לא ניתן לתקשר מצבי נפש פנימייםמסקנתי העיקרית ממאמר זה היה כי לסיכום,

תחת "רציונליות להיות שרויים , אולם עלינו להיות קשובים יותר ולא בהכרח את כולם(

רציונלי אלא גם באמצעים מילולי רק באמצעות שיח בני אדם מבטאים עצמם לא –דוגמטית"

או בתרבויות הרחוק רבים אחרים, והדבר יכול לקבל משנה תוקף באם נתבונן בתרבויות המזרח

ועומדת –מצבי הנפש ניתנים לתקשור בעינה עומדת כלהשאלה האם . מתקופות קדומות יותר

, ועמדות של Theory of mindנפש, -הן בהקשרי בעיית הגוף –במרכז הדיון הפילוסופי

המוטיבציה אין ספק כי העשייה המדעית מלמדת אותנו כי מול דואליזם. אל מוניזם/פיזיקליזם

)הן בגלל הפרכות , אולם אנו מגלים שוב ושוב האנושית היא לתת הסבר פיזיקלי לכלל מצבי הנפש

כי ובגלל מקרי מבחן שונים ומגוונים( מפיריים, שינויי פרדיגמות מחקרים אשל ו ל תאוריותש

בו נוכל להגיד )לפחות מבחינת העשייה המדעית( שאנו טרם במקום כך – העניין אינו כה פשוט

וספק האם נוכל לדעת, באם נגיע למקום כזה, –בוודאות עמדה פיזיקליסטית שאנו מאמצים

פיזיקליזם.ודאות מוחלטת בגענו אליו ואל שאכן ה

יואב פרנסס18/09/2016

12

ביבליוגרפיה

Laor, N. (1990) Seduction in Tongues: Reconstructing the Field of Metaphor in the

Treatment of Schizophrenia, in G.L. Ormiston and R. Sassower (ed.),

Prescriptions: The Dissemination of Medical Authority, Westport, CT,

Greenwood Press

יואב פרנסס18/09/2016

13

Tye, M. (2015), Qualia, The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Edward N.

Zalta (ed.), Retrieved from:

http://plato.stanford.edu/archives/fall2015/entries/qualia

Chalmers, David J. (1995). Absent qualia, fading qualia, dancing qualia. In Thomas

Metzinger (ed.), Conscious Experience, 309-328.

Raz, J. (2001). Incommensurability and agency. In Engaging Reason. Oxford

University Press

Acharya, S., & Shukla, S. (2012). Mirror neurons: Enigma of the metaphysical

modular brain. Journal of Natural Science, Biology, and Medicine, 3(2), 118–

124. http://doi.org/10.4103/0976-9668.101878

Nietzsche, F. W. (2000). Basic Writings of Nietzsche. Kaufmann, W. A. (Ed.). New

York: Modern Library

Hsieh, N. (2016), Incommensurable Values, The Stanford Encyclopedia of

Philosophy , Edward N. Zalta (ed.), Retrieved from:

http://plato.stanford.edu/archives/spr2016/entries/value-incommensurable

Konstantakopoulos, G. et al (2014). "The relationship between insight and theory of

mind in schizophrenia". Schizophrenia Research. 152 (1): 217–222.