. . . וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה היא ה"דרך הישרה" לפעול התגלות וביאת משיח והגאולה בפועל ממש )תזו"מ תנש"א(

ה"ב

Issue 71 גליון ע"א | פרשת קרח | כ"ג סיון

MOSHIACH IN THE PARSHA

This weeks Parsha raises an obvious question. How is it that a full Parsha in Torah is named after someone like Korach, a Rasha who never did Teshuva? Chazal tell us that we are not supposed to mention and remember the names of Reshoim. Here however the Torah has perpetuated his name forever and called a whole Parshah with his name!

We must say then that Korach has some unique quality, a special virtue, for which the Torah wanted to perpetuate his name. Something so virtuous, that the Torah wanted everyone to know and learn from, forever.

A little analysis into Korach’s story reveals that his resentment and anger was rooted in his jealousy of Aharon’s position, the position of Kohen Gadol. Korach was jealous although he himself was a Levi, which is already a prestigious position that most Yidden never get. He wanted to be a Kohen Gadol though, because a Kohen Gadol’s greatness and prestige lies in his greater opportunities to become close to Hashem, opportunities far greater than the average Yid or even a Levi has.

This desire of Korach to become Kohen Gadol, in isolation from the whole story and inappropriate behavior, is a reflection of a passion that is really appropriate, beautiful and pure. He was being driven by his deepest desire to have a connection with Hashem, this was the drive behind all his actions and the source

of the whole story. This is Korach's special quality which the Torah wants to teach us to emulate and get in touch with, and therefore the Torah named an entire Parsha after him, so that his name and his lesson should echo forever.

To take this a step further: In the Navi Yechezkel, when writing about the Geulah, an interesting phrase is used. It says ”Ha’kohanim Ha’levi’im“ – ”the Kohanim the Levi'im“, as if they are one and the same.

The Arizal explains that when Moshiach comes, the Levi'im will be promoted to the level of a Kohen. If so Korach's desire and drive was then, to already experience the effects of the Geulah. This too, as a desire on its own, is really an appropriate and fitting passion which we should learn from and emulate.

Only that Korach was mistaken to go and instigate an uprising and rebellion against Moshe Rabeinu as an expression of his passion and desire to connect with Hashem and experience the Geulah.

To summarize: the Torah named the Parsha after Korach so that we learn from him: 1. To always desire greater and closer connections with Hashem. 2. To always seek to experience the Geulah.

ן ֵלִוי " )במדבר ט"ז, א( ן ְקָהת ֶבּ ן ִיְצָהר ֶבּ ח ֹקַרח ֶבּ ַקּ ַוִיּ"

יד קודשכתב

In response to a woman who asked the Rebbe “how is preparing a regular lifestyle not a contradiction to our firm belief in Moshiach’s imminent arrival”, the Rebbe wrote

“It is well known the teaching of My father-in-law, the Rebbe – that there needs to be proper day-to-day conduct – without getting confused by his believing, waiting and expecting that Moshiach will come today – and we find that the Frierdiker Rebbe himself made plans for weeks in advance.”

אדמו"ר מו"ח כ"ק הוראת ״ידועה מבלי – יומית הנהגה שצ"ל –שמאמין עתה זה שאמר להתבלבל ביום ומצפה שיבוא ומחכה יום בכל זמן על תוכניות ובעצמו עשה זה –

דכו"כ שבועות״

korach.indd 1 6/20/2014 12:45:56 PM

ד ע ו ם ל ו ע ל ח י ש מ ה ך ל מ ו נ י ב ר ו ו נ ר ו מ ו נ נ ו ד א י ח י

ת ו ל ג י א ל א דOn Shabbos Parshas Korach 5 Tammuz 5749, the Rebbe said a fiery Sicha explaining that there is a Ma’alah in the month of

Tammuz (which according to Chassidus is connected to the Mekabel) over the month of Sivan (which is connected to the Mashpia), because specifically through the Yeridah to lower worlds, can we make a dwelling place of Hashem down here.

The Rebbe also connects this to the fact that through the Geulah of 12-13 Tammuz, the whole month was turned over into a month of Geulah. Through the arrest of the Frierdiker Rebbe (which included pains and hardships until the decree of the opposite of life R"L was decreed) there came out the greatest Ma’alah, that Yidden are now able to serve Hashem without any decrees against Torah and Mitzvos. Not only that, but the Geulah of 12-13 Tammuz was the last stage of Geulah, which is a preparation for the true and complete Geulah.

This is also why only after the Geulah did the Frierdiker Rebbe move to the lower hemisphere -the lowest place- to bring Yiddishkeit and Chassidus there and make that also a dwelling place for Hashem, because, being closer to the Geulah than ever before, we are now able to make the lowest places a dwelling place for Hashem.

However, a Yid complains that enough Drashos, we need Moshiach now, in it's literal meaning- in Olam Hazeh! Ad Mosai do we have to wait?! (The Rebbe doesn't bring this in the Sicha, but it is known the story of the Rebbe Maharash who was told by the Tzemach Tzedek that in the year 5608 the Geulah was in the form of the printing the Likutei Torah, and the Rebbe Maharash said that we need Moshiach in Olam Hazeh!)

The Rebbe finishes off with a story of a Gadol that said that when he comes L'ma'alah he will Shturem that Moshiach should come. After he passed away and Moshiach didn't come, a second Gadol explained that the Tzaddik was given a great Giluy which made him forget so to speak about his promise.

The Rebbe then said that since Moshiach didn't come after the passing of the second Gadol, most probably they found a way to push it off for later.

Therefore says the Rebbe, the only Eitzah is, to make a Neder Al Daas Rabim which cannot be undone, in order to finally bring Moshiach Teikef U’Miyad Mamosh!

ויהי רצון, אז די הוספה הנ״ל אין "מעשינו ועבודתינו" אין צוגאב צו אלע ענינים וואס רבותינו נשיאינו האבן אויפגעטאן במשך הדורות אין חצי כדור העליון, ועאכו״כ די הוספה בזה דורך נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר אין חצי כדור התחתון — זאל שוין תומ"י ממש ברענגען די גאולה בפועל, אין חודש הרביעי דשנת תשמ״ט, אין חוץ לארץ אין חצי כדור התחתון.

די און הרביעי חודש פון הנ״ל עילוי דעם ווארום לאחרי דאס אז וויסן, מען דארף כדור התחתון — חצי אין עבודה האמיתית גאולה די — עיקר דעם צו ניט לגמרי קומט

והשלימה בפועל ממש!

שרייט דער "נער ישראל״: "עד מתי קץ הפלאות", אחכה גלוי, באופן ממש, בפשטות כפשוטה, גאולה די יום בכל

מראה באצבעו ואומר זה — אט איז די גאולה בפועל!

אן מיט מתי״ "עד שרייט ישראל״ "נער דער בשעת און

אמת׳ע געשריי — איז כטבע האב, ועאכו״כ אבינו שבשמים — אז ער איז מקיים בקשתו.

האט וואס בישראל, גדול א מיט סיפור דער וכידוע געזאגט אז קומענדיק למעלה )נאך מאה ועשרים שנה( וועט ער שטורעמען )שהי׳ ראוי לכך( אז דער אויבערשטער זאל געווארן נסתלק איז וואס ער נאך דעם גאולה. די ברענגען גדול צווייטער א האט — געקומען ניט איז גאולה די און געזאגט, אז עס ווייזט אויס אז מ׳האט יענעם געגעבן גאר א גרויסער גילוי למעלה, וואס האט אים געמאכט "פארגעסן״

כביכול וועגן זיין הבטחה:

משיח אז וויבאלד בחיוך:[ אמר שליט״א אדמו״ר ]כ״ק עדיין לא בא — ווייזט אויס אז למעלה האט מען געפונען אן

עצה ווי צו פועלן באם גדול דאס אפלייגן אויף שפעטער...

אפשר איז די עצה דערצו, צו מאכן א נדר על דעת רבים,

דעתם״. בלא לו התרה "אין אז דין דער איז דעמולט וואס עטלעכע, אדער איינעם ביי זיין פועל מ׳וועט אויב אפילו וועט דאס ניט העלפן, ווייל דער פסק דין אין תורת ה׳ איז,

אז א נדר על דעת רבים בלייבט קיים!

די מסקנא פון דעם אלעם איז — אז תיכף ומיד ממש זאל שוין בפועל קומען די גאולה האמיתית והשלימה, ע״י משיח צדקנו, און אלע אידן גייען, צוזאמען מיט זייערע בתים, בתי עיר ירושלים אין הקודש, ארץ אין וצדקה״, תפלה תורה עס און הקדשים, קדש אין השלישי, ביהמ״ק אין הקודש, ווערט דארט נתגלה מטה אהרן וואס ליגט דארט למשמרת, תחזור משיח( )של ״שבימיו — צדיק בימיו "יפרח און

הכהונה ויפרח מטה אהרן" ומשה ואהרן עמהם.

)חלקים משיחת ש"פ קרח תשמ"ט – מוגה(

לזכות החתן התמים

לוי יצחק הכהן שי' אבלסקילרגל חתונתו עב"ג תחי' בשעטומ"צ

כ"ה סיון תשע"דלבנין עדי עד לנח"ר כ"ק אדמו"ר מה"מ

מוקדש לזכות אבינוכ"ק אדמו"ר מלך המשיח לזירוז התגלותו המיידית

לעיני בשר תיכף ומיד ממש!

לע"נ הרה"ח השליח ר' נחמן ע"ה

סודאק נפטר י"ז סיון תשע"ד

והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם בגאולה האמיתית והשלימה

לע"נ הרה"ח ר' יהודה קלמן ע"ה

מארלאו"אביר שבאבירים" נפטר כ' סיון תש"ס

והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם בגאולה האמיתית והשלימה

Aharon's stick was passed down from generation to generation until the Churban. When Moshiach will come it will be revealed once again.

DIDYOUKNOWLIVING LESSONS

The following brief story demonstrates the significance of Yiddishe Kinderlach; not one

child should be overlooked or left behind, due to the special mission which the Rebbe says they are entrusted.

Once during a Yechidus, the Rebbe was discussing the importance of Chinuch. Suddenly, the Rebbe became very serious. He proceeded to exclaim, “We must invest a lot into the Chinuch of these children! They are the ones who will greet Moshiach!”

korach.indd 2 6/20/2014 12:46:08 PM