ד ב ל כ ה ך ס ב] ם י י ל ו ש ת ו ר ע ה [

בסך הכל רציתי לספר. [הערות שוליים לסיפור שבסרט

הדפסה /בינגו פרינטכריכה / דניאל בלום

עוצב במסגרת פרויקט גמר בהנחיית עדה ורדיהמחלקה לעיצוב גרפי, ויצו חיפה, 2012

אני נולדתי בסוריה. הייתי הבת הבכורה . ]1[

7

שתספרי בשביל התקשרתי רותי, היי לי על סבתא. היא כבר לא כל כך זוכרת עליה דברים קצת לשמוע רציתי וגם

ממישהו אחר.

מה את רוצה בדיוק לדעת?

אני רוצה להבין מה היה בילדות של סבתא, בחינוך שלה, שגרם לה להיות מי שהיא היום. למה כל מה שמעניין

אותה זה רק חתונה.

תראי, פעם הכל היה מאוד שונה. אנחנו מסוריה הגענו אנחנו אחרת. גדלנו פרמיטיביים. מאוד היו שלנו וההורים לגדל קשה מאוד היה שלנו לאמא חמישה ילדים בבית ואנחנו סבלנו מאוד. בלי הרבה ישנו בחדר אחד קטן, כולנו הצנע. תקופת הייתה זאת וכסף. אוכל את יודעת מה זה? כל דבר הקציבו לנו והיה מאוד קשה להסתדר. וסבתא שלך, לא היא עצמאית. מאוד הייתה היא היא רשות. שלנו ההורים את שאלה החליטה שהיא הולכת לעבוד ולהרוויח כסף בעצמה. מה שאני זוכרת זה שתמיד סבתא הייתה חוזרת מהעבודה ואם אמא משהו קנתה שהיא רואה הייתה שלנו אותה תופסת הייתה היא שלה מהכסף את לקחת דבר כזה אין לה. ומרביצה הכסף שהרווחת לעצמך, אתה צריך לתת את הכל להורים, לעזור לכל המשפחה.הייתה היא סבלה, מאוד שלך וסבתא אמא הכל. את שספגה הבכורה הבת הייתה היא קשה, אישה הייתה שלנו לה מושכת שלך, סבתא את נושכת דבר כזה ואין לה. מרביצה בשערות,

להתנגד להורים. כל מה שההורים שלנו היו אומרים היה קדוש.

ומה עם בן זוג? וחתונה? גם על זה הם החליטו עליכם?

בחור איזה להביא דבר כזה אין בטח. היו שלנו ההורים הביתה. רוצה שאת בוחרים לנו עם מי לצאת.קבעו עובדה, לא הייתה בחירה. ואם את היית מביאה מישהו היית צריכה להביא אותו הביתה לאישור. אם ההורים לא מאשרים אותו ישר היה צריך לסיים. אין כזה דבר לא לנו שהיה זוכרת אני להורים. להקשיב הביא הבן אחד ושיום חלביים שכנים בחורה שהאבא לא כל כך אהב. בלילה שמענו צרחות. מה זה צרחות חזקות, עד היום אני זוכרת את זה. האבא הכה את יעז ולא הבחורה את שיעזוב שלו הבן לו ושאסור הביתה שוב אותה להביא להתחתן איתה. ככה זה היה אצלנו, רוב השכנים שלנו היו חלביים, אני לא ממש

יודעת מה היה אצל אחרים.

וההורים לחצו עליכן להתחתן מהר?

מוקדם, מאוד מתחתנים היו בסוריה אצלנו .12 בגיל התחתנה שלנו דודה להתחתן. צריך וישר 18 גיל הגיע סבתא שלך הייתה אישה מאוד יפה, עם שיער שחור ומלא. היא יצאה עם הרבה מהבית מתגנבת הייתה תמיד בחורים, יחסית והיא ידעו שלה שההורים בלי הקשיבה ממש לא היא מורדת. הייתה להורים שלנו אבל היא מאוד סבלה. היא לעזוב שתוכל בשביל להתחתן רצתה

16/05/2012_ראיון עם רותי, האחות הרביעית של סבתא ]1[

9

מבחינתה חתונה זה חשוב יותר מכל דבר אחר. היא עדין חושבת גם בצורה כזאת היום בזמנה. שהיה מה זה פרמטיבית. מקבלת לא והיא השתנו דברים הרבה

את זה.

יש עוד משהו שאת יכולה לספר או להוסיף?

אני רוצה שתביני שפעם החיים שלנו היו הרבה יותר פשוטים. אני זוכרת שבסוריה הידיים. ועם הרצפה על אוכלים היו הייתה חצר לכל בית וכל אחד היה מגיע אחד כל ומזלג, סכין היה לא סיר. עם קיבל קצת מכל דבר והיינו יושבים כולם גדולה. כזאת מצלחת ואוכלים ביחד בארץ גם ההורים שלנו לא ידעו הרבה. הם לא קראו עיתון, לא היה טלפון. אמא שלנו לא ידעה איך להתמודד בארץ ועם להבין צריך קשה. היה ילדים. חמישה ואיפה הגיעה שלך סבתא עולם מאיזה

היא גדלה. היא עברה חיים לא קלים.

תודה רבה רותי. נתראה בשמחות.

8

לא שלנו שההורים ובשביל הבית את יציקו לה יותר.

אז את סבא הם קיבלו? לא עשו בעיות?

אני טוב. מאוד בחור היה שלך סבא ריקודים. במסיבת הכירו שהם זוכרת איפה במקום לרקוד יצאה שלך סבתא שכולם הלכו לרקוד. שזה גם היה משהו ראה שלך סבא ושם מקובל כך כל לא ממנה רצה הוא עליה. ונדלק אותה תשובה, אם היא רוצה לצאת איתו והיא והלכה בהמשך לו תודיע שהיא אמרה הביתה. יום למחרת, אני זוכרת שמישהו שהוא ואמר הביתה אלינו בא צעיר מחפש את לאה. סבתא שלך לא הייתה והוא השאיר לה הודעה. אחר כך בבית קשר איתו ליצור הצליחה שלך סבתא איתו. לצאת מוכנה שהיא לו ואמרה עם הגיע שלך סבא אחרי, ימים כמה ההורים את הכיר הוא גדולה. מזוודה ובה המזוודה את לפניהם ופתח שלנו היו הרבה הרבה עגבניות. ואז הוא סיפר להורים שלנו שהוא הגיע מהכפר וששם יש הרבה אוכל ושאם סבתא תבוא איתו

הוא ידאג לה ולכולנו.החליטו שלנו ההורים אחרי ימים כמה שלי אמא הזה. הבחור זה מי לבדוק סבא על לברר לכפר נסעו שלי ודודה בחור שהוא אמרו וכולם דברים. שלך זוכרת שהם באו טוב ונהדר. ואחרי אני לסבתא שלך והסכימו לה להתחתן איתו. וכבר אחרי שבועיים שהיא הכירה אותו אותה לבקר באנו ואנחנו התחתנו הם תמיד שלנו שאמא זוכרת אני בכפר. הייתה שרה שיר בערבית. משהו שהולך הייתה ממש לילאה", או "לילאה ככה אותה עזבה שלך שסבתא זה על בוכה

היה לא אז ורבורג. כפר לכפר. ועברה דאגה הזמן כל שלנו ואמא טלפון לנו והתגעגעה. בכתה שהילדה הגדולה שלה

עזבה אותה.

ההורים שלכם היו דתיים?

בכלל הוא דתי. איש היה שלנו אבא הגיע מטורקיה לחלב בשביל למצוא לו כלה. פעם זה היה נהוג ושם היו עושים מוצא אם שואלים היו לא שידוכים. מישהי לך מוצאים פשוט בעינייך חן ומתחתנים. ובבית אצלנו בתל אביב כל להיות וחלילה חס עלינו. שמרו הזמן אחרי מעבירים היו בסוריה מישהו. עם שהכלה להוכיח הסדין את החתונה

הייתה בתולה. רצו לראות דם.פה אפילו לים לא היו נותנים לנו ללכת. בגד מחביאה הייתה תמיד שלך סבתא ים בתיק, הייתה יוצאת מהבית ומחליפה קשה מאוד היה שלנו להורים בים. להפתח. פעם היה כבוד להורים. כל דבר אבל עושים. היינו מבקשים שההורים סבתא שלך הייתה קצת יותר כריזמטית.

היה חשוב לה לעמוד על שלה.

אז למה נראה לך שהיום היא ככה? כל מה שמעניין אותה זה מתי נתחתן.

היא לא מפסיקה.

השפיעו מאוד שלנו שההורים כנראה מציקה לא פעם אף לדוגמא אני עליה. לנכדות שלי. אני מבינה שהיום הזמנים לו. יעשה מה שטוב ושכל אחד השתנו הלך לאחת הצקתי. לא שלי לבנות גם ולאחת פחות. כל אחת תעשה מה שטוב אייעץ אני אותי וישאלו יבואו אם לה. אבל אף פעם לא החלטתי בשביל הבנות שלי. וסבתא שלך, כנראה זה חשוב לה.

טוב. לי הולך היה ביד מחזיקה שהייתי דבר כל עבדתי בהמון המון מקומות החלפתי עבודה, כל ]2[פעם היה נמאס לי הייתי מחפשת משהו אחר .

13

מקובלות שהיו החברתיות הנורמות בחברות היהודית המסורתית במשפחה הפרה-קולוניאלית התקופה לפני ערביות, המודרניזציה לתהליכי חשיפתה ולפני המאה וראשית עשרה התשע המאה )סוף העשרים( כמעט ולא יכולים היו להתיישב עם התנאים המאפשרים את עבודת האישה בביתה ובמיוחד מחוצה לו. בין קווי ההיכר ניתן המסורתית המשפחה של הבולטים למנות: פטריארכליות, נישואיי בוסר בקרב לפיה מוגדרת, תפקידים חלוקת הנשים, תפקידי הגבר היה לדאוג לפרנסת המשפחה הסטאטוס בבית. היה האישה מקום ואילו והאוטוריטה הגבוהים ביותר הוענקו לראש המשפחה ואילו האישה והילדים היו בעלי נהוגה הייתה כן כמו יותר. נמוך סטאטוס בתוך לגברים נשים בין חברתית הפרדה המשפחה )קל וחומר מחוצה לה( ועל הבת, מפתח לצאת נאסר לפרקה, הגיעה אשר

הבית, במיוחד אם התארסה לאיש.

הייתה יכולה לא לעיל האמור פי על האישה בחברה המסורתית לעבוד לפרנסת כרוך היה הדבר אם במיוחד המשפחה, אף אלא לביתה מחוץ רק לא ביציאתה מחוץ למלאח )השכונה היהודית( או לעבוד

בין גברים זרים ובכלל זה בין מוסלמים.

ניתן היומיומית החיים במציאות האם היה להיצמד לנורמות החברתיות, במיוחד הייתה הקשה הכלכלית המצוקה כאשר אחד המאפיינים הבולטים של חיי היהודים סוגיה לברור עשרה? התשע המאה בסוף היהודית הקהילה את לדוגמא נביא זו לתהליכי חשיפתה לפני מראקש, של

התשע המאה בסוף כלומר המודרניזציה, נתונים העשרים. המאה וראשית עשרה מתוך מצבת העובדים השכירים של יהודי מראים, העשרים המאה מראשית מראקש הן נשים. 1935 עבדו 1901/2 בשנים כי רמת כאשר שונים, במקצועות הועסקו לסוג בהתאם נקבעה היומית הכנסתן העבודה, מיומנותן וההכשרה לה הן נדרשו.

ט ח מ ה ע ו צ ק מ

היה הנשים בין ביותר הנפוץ המקצוע "מקצוע המחט" וספיחיו )שזירת חוטי זהב התופרות ואכן ונעליים(, בגדים לרקמת עושות ,)250( הנעלים רוקמות עם ביחד הזהב חוטי ושוזרות )100( הכפתורים הסיבה נשים. 1410 ל המניין מגיע )30(זה במקצוע העוסקות של הגבוה למספר מיועדים היו שהמוצרים, בעובדה נעוצה וראשונה בראש אלא ליהודים, רק לא לכפריים ובמיוחד המוסלמיים ללקוחות הדרום. במחוז שחיו הרבים הברברים בעיקר היו המקצועות שאר זאת, לעומת לצרכיה הפנימיים של הקהילה, ולכן מספר

המועסקות הוא נמוך יחסית.

עוד נמצאו ה"שכירות" לנשים בנוסף עבדו אשר "עצמאיות" נשים מאות כמה השכירות, כמו רובן, ביתן. כותלי בין נשים גם היו וכו'. רקמה בתפירה, עסקו והרקמה התפירה מקצוע את לימדו אשר מספר המגזימים פי על צעירות. לנערות .600 ל הגיע ביתן בתוך שעבדו הנשים שמספר להעריך ניתן לעיל, מהאמור הנשים העובדות היה גבוה בהרבה ממספר

ד"ר אלישבע שטרית

ה ח פ ש מ ו ה ד ו ב ע ן י ב ה ש י א / ה י ד י ה ש ע מ ]2[

15

עיקריות: סיבות שתי היו לה תלמידות האחת - נישואיי הבוסר והשניה - הוצאת להלן מקצוע. ללמוד או לעבודה הילדה הפתרון ועל השנייה הסיבה על נתעכב

שמצאו לה המנהלות.

בני בקרב וגם הבינוני המעמד בקרב גם הכללית ההשכלה נתפסה הנמוך המעמד כלימוד היאה לבנות עשירים. לכן מנהלות המוסד אל הצליחו למשוך לא בית הספר לא גם והן העני הנמוך המעמד בנות את הבינוני המעמד לבנות לגרום הצליחו כאשר לימודיהן; שנות את להשלים היא תשע או שמונה לגיל הילדה הגיעה אצל ללמוד ונשלחה הספר מבית הוצאה ה"מעלמה" לתקופה שבין שנתיים לשלוש. ה"מעלמה" ובין הספר בית בין בתחרות העליונה. על ה"מעלמה" של ידה הייתה המנהלות החליטו קצר, זמן בתוך לכן, הספר. בית במגמת יסודי שינוי לעשות המקצועית ההכשרה כי המנהלת, הציעה ואילו הלימוד שעות מרבית את תתפוס ובכלל להשכלה מקדישים שאנו הזמן עד לפעמים יצומצם העברית ללימוד זה 1903 משנת ואכן בשבוע. פעמים שלוש תפירה, ללימודי סדנה בביה"ס נפתחה כאשר לימוד זה תפס מקום מרכזי בתוכנית הלימודים. בכך הפך בית הספר מראשיתו הוכנה זאת בדרך מקצועי. ספר לבית לעסוק הוכשרה והיא עבודה לחיי הילדה לה שהבטיחו "מבוקשים" במקצועות

הכנסה גם לאחר שתינשא לאיש.

מחוצה ובין בביתה בין האישה, עבודת התפקידים חלוקת את אומנם הפרה לו, עם יחד אך הפטריארכאלית, במשפחה או במעמדה לשינוי גרמה לא היא זאת העבודה במשפחה: המסורתיים בתפקידיה המטלות במקום באה לא לביתה מחוץ

רעותה וכמו עליהן נוספה אלא הביתיות העובדת האישה הייתה עובדת שאינה מחוץ לביתה כפופה למרות בעלה ו"דעתה

בין טובה בין רעה לא נשמעה כלל".

ל ע ה י צ ז י נ ר ד ו מ ה ת ע פ ש הה ש י א ה ת ד ו ב ע

הגרמנים, אשר הקדימו את צרפת בחדירתם לשינוי תרמו מרוקו, לדרום הכלכלית האישה, לעבודת הנוגע בכל משמעותי התפירה. מכונת החדרת בעקבות וזאת השם הנרדף לגרמניה במרוקו לדוגמא היה ייצרה אשר החברה של כשמה "זינגר", מאחר וזאת הידניות התפירה מכונות את שהמכונה הפכה לאחד האביזרים החיוניים במרבית הבתים היהודיים. המעבר מתפירה שינויים הכניס במכונה לתפירה ביד התפוקה האישה. בעבודת משמעותיים היומית שלה עלתה ועמה גדלה גם הכנסתה, אך מעל לכל הוציאה המכונה את האישה חדירת לפני הבית. לכותלי מחוץ אל הבינוני המעמד נשות עבדו המודרניזציה בתוך בתיהן, כאשר הבעלים הם אלה אשר יצרו את הקשרים עם הלקוחות המוסלמיים המתווכים, היו הם הברבריים, והכפריים תרם בתפוקה הגידול וכו'. הבדים קוני לכך שהנשים היו צריכות לשנות את שיטת העבודה שלהן. ואכן, בהדרגה החלו נשים בדים, לממכר במרכזים לפתוח יהודיות המכונים "קיסריה", מתפרות קטנות שבהן עבדו בין שתים לארבע נשים. הלקוח פנה ישירות אל התופרת ולעיתים קרובות הוא יצא עם המוצר המוגמר. במציאות החדשה של לתווכו האישה נזקקה לא כבר הזו הבעל כי הקשר בינה ובין הלקוח היה ישיר. יתר על כן, לעתים היא בעצמה רכשה את הבדים שמהם הציעה ללקוח לתפור לו את לאישה העניקה זו חדשה מציאות בגדיו.

מעשה ידיה / אישה בין עבודה ומשפחה

14

העבודה כלל בתוך ומשקלן ה"שכירות" בנוגע גבוה היה המלאח של השכירה העובדות: או למצבן המשפחתי של לגילן בתחומים אלה, התמונה העולה מהמקורות לדעת אין למעשה, ביותר, כללית היא מתוכם מה הייתה ההתפלגות. יחד עם זאת תופעת כי לספק, מקום מותירים הם אין העבודה בקרב נשות מראקש כללה את כל שש, חמש בנות קטנות ילדות הגילאים: נשים עשרה, ארבע עד עשר בנות נערות

נשואות, רווקות )"מבוגרות" ( ואלמנות.

הנשואות הנשים מספר כי להניח סביר שבו המקום גבוה. היה העובדות בקרב עבדו הנשים, כמו המקצוע שבו עסקו, היה אקונומי. הסוציו- מעמדן של יוצא פועל ביותר עבדו והעניות הנמוך בנות המעמד הבינוני המעמד בנות ואילו לביתן מחוץ מאות בין גם ועוד, זאת בתוכו. עבדו אנו לביתן מחוץ לעבוד שנאלצו הנשים נשים של האחת קבוצות: שלוש מוצאים היהודי, המלאח כותלי בין עבדו אשר לחומות מחוץ שעבדו נשים של השנייה שהפריד )בשטח בקרבתו אבל המלאח, המוסלמית( למדינה היהודי המלאח בין השוק בתוך שעבדו נשים של והשלישית מהמלאח רב מרחק המרוחק המוסלמי, האישה שמצוקת ככל למעשה היהודי. היא כך יותר, גדולה הייתה ומשפחתה נאלצה להתרחק מסביבתה הטבעית. הנשים בגדי בתיקון המוסלמי, בשוק עבדו אשר חיילים בעבור השלטונות המוסלמיים, נמנו

על המשפחות העניות ביותר.

ת תי ר ב ח ה מ ר ו נ כ ה ש י א ה ת ד ו ב ע

המצוקה הכלכלית, חיי העוני והדוחק של העיקריים הגורמים הם המשפחות מרבית מנת על לעבוד האישה את אילצו אשר

המשפחתית. ההכנסה את במעט להגדיל בנות של קטן מיעוט להוציא למעשה, במראקש הנשים רוב נאלצו העשירים, בתקופה הפרה-קולוניאלית, לעבוד בשלב הפכה התופעה האם חייהן. של כלשהו לנורמה חברתית? האם הוכשרה הנערה או עבודה לחיי לנישואיה קודם עוד הילדה כן, אם בית? כעקרת להכשרתה בנוסף האם השפיעה ההפרה בחלוקת התפקידים בין המינים, כפי שהייתה מקובלת בחברה האישה של מעמדה על הפטריארכלית, בתוך תפקידיה על או המסורתית בחברה

המשפחה?

המאה של האחרון השליש מן עדויות התשע עשרה מלמדות, שהן בקרב המעמד הנמוך והן בקרב המעמד הבינוני, הוקדשה מקצועית" "הכשרה למתן תשומת-לב הזמן בבוא שתוכל, כדי ולנערה לילדה "ההכשרה המשפחה. בפרנסת לעזור המקצועית" נעשתה באמצעות "המעלמה" )המומחית(. בקהילה היו עשרות נשים, ויש הבינוני, המעמד מבנות מאות, אומרים קבוצות של ביתן היו מרכזות בחצר אשר ילדות ונערות בנות עשר עד ארבע עשרה התפירה, מקצוע רזי את אותן ומלמדות הלימוד תקופת וכו'. השזירה הרקמה, לאחר שנים. לשלוש שנתיים בין נמשכה שימשו הן המקצוע, ביסודות שלטו שהן פזטס 2 ל 0.50 בין והשתכרו שוליות נקבע בהתאם להתקדמותן, לחודש. שכרן

למיומנותן ולרמת הביקוש בשוק.

התחזקה הזו המקצועית ההכשרה מגמת לחינוך הבת חשיפת לאחר יותר עוד מטעם לבנות ביה"ס הקמת עם המודרני, בשנת חברים( ישראל כל )חברת כי"ח 1902. מאז השנה הראשונה לייסוד ביה"ס נתקלו המנהלות בבעיה חמורה של נשירת

בסך הכל בד ]הערות שוליים[

ם ו כ י ס ל

מסורתית בחברה העובדת האישה תופעת חדירת לפני עוד קיימת הייתה ערבית הייתה לא ותפוצתה לאזור המודרניזציה היא שלהלכה למרות ועיקר. כלל נמוכה בחברה התפקידים חלוקת את הפרה מעמדה על הדבר השפיע לא המסורתית, זאת בתקופה במשפחה האישה של עובדת, הלא רעותה, כמו נותרה והיא אשר העבודה בעלה. למרות כפופה כלכלית ממצוקה וראשונה בראש נבעה, האישה. של הביתיות המטלות על נוספה

שינויים חלו לא המודרנית בתקופה העבודה אולם התופעה, בהיקף מהותיים נוכרית, מתחילה גם בסביבה מחוץ לבית, להיהפך, בהדרגה, לנורמה שאין בה פסול. האישה גם הרחיבה את תחומי עיסוקיה ועל מקצועות נוספו המסורתיים המקצועות "מודרניים". כמו כן התחיל להסתמן שינוי ובתפקידיה המשפחה בתוך במעמדה

המסורתיים.

מעשה ידיה / אישה בין עבודה ומשפחה

16

לפני אפשרי היה לא שקיומה עצמאות חדירת המיכון.

האישה עבודת על שהשפיע אחר שינוי עליה המודרני החינוך להשפעת קשור שדרשו חדשים למקצועות ולחשיפתה לעסוק החלו נשים כללית. השכלה ובבנקים, מסחר בבתי בפקידות בהוראה, בבתי )אחיות בריאות בשירותי בכתבנות, חולים( ועוד. כניסתן למקצועות משרדיים העלו את קרנה של האישה, אשר התחילה להיות מעורבת ולגלות עניין גובר בנושאים הסובבים אותה )היא לוקחת חלק בפעילות הציבורית הנוגעת לכלל הקהילה, למשל(. הבעל כאשר במיוחד בלטה התקדמותה

נשאר קשור למקצועו המסורתי.

חברתית לנורמה הפכה האישה עבודת מקובלת עד שלעתים, אם היא סירבה לעבוד לגירושין. עילה הנושא הפך לבית מחוץ כמו לפני חדירת המודרניזציה כן גם עתה המטלות על לבית מחוץ העבודה נוספה היומיומיות של האישה כעקרת בית. אולם התרחבות כמו שינוי מתהליכי כתוצאה הגידול הבנות, בקרב המודרני החינוך בחירה מתוך העובדות הנשים במספר והכנסת מכונת התפירה, מתחיל להתחולל במשפחה. האישה של במעמדה גם שינוי בנושאים, חלק ליטול מתחילה האישה שעד אז היו בתחום אחריותו הבלעדית של ידועים הבנים. חינוך למשל כמו הבעל, חינוך את לכוון נשים ניסו בהם מקרים הבנים: כאשר בנים העדיפו לימוד בישיבה על פני בתי הספר המודרניים הן לא היססו כדי כלכליות "סנקציות" עליהם מלהטיל

לאלצם לבחור ב"השכלה".

של מקומה ולשינוי בפרט זאת לתופעה האשה במשפחה בכלל התייחס הרב מרדכי

קורקוס, אחד מרבניה החשובים של קהילת מאראקש. בדרשות השבועיות שנשא בבית את הביע הוא הקהילה הגדול של הכנסת בחלוקת שחלו מהשינויים רוחו מורת

התפקידים במשפחה המסורתית.

הנשים "למעלת בדרוש למשל, כך, אישה בין הבחנה הרב עושה הצדקניות" "טובה" ואישה "רעה". ל"טובה" כמה וכמה הבעל של תורה בלימוד תומכת מעלות: אותם מוליכה אותם, ומעודדת והבנים )קרי, לתלמוד תורה, דואגת לכל מחסורם עובדת חסכנית, וכו'(, מכבסת מבשלת, מחוץ לבית כדי להביא "טרף לביתה" ומעל לכל היא כנועה המקבלת את מרות בעלה לעומתה: "הרעה", לה"". יחטא אם "גם היא זו הקובעת בכל ענייניי הבית, מפונקת, בפרנסה, ולעזור לעבוד לצאת מסרבת מתנגדת עליו, ומשתררת בבעלה שולטת זמנם להקדיש חפצים הם אם ולבנים לו "ללמוד תורה ותפילה", מאלצת את הבעל אכילה, של "כלים מותרות מוצרי לקנות של משכב... ורדיו" עד שמוציא הבעל מעל

ליכולתו ועוד.

עולים "הטובה" האישה של ההיכר קווי בעולם האישה של אלה עם אחד בקנה הישן, זו היודעת לשלב בין העבודה מחוץ היא הרבות, הביתיות המטלות ובין לבית להתלונן, או לערער מבלי בעול נושאת ואילו ה"רעה", גם אם בעלה "חוטא לה", ההסדר את עוד לקבל מוכנה שאינה זו הישן ובכך מערערת את חלוקת התפקידים הפטריארכלית במשפחה המסורתיים המודרניזציה. של תוצר רבה במידה היא להם לקחת הגברים למאזיניו מציע הרב הראשונה, של מסוגה נשים דווקא לנשים פני על ולהעדיפה היא ענייה אם אפילו "המודרנית המרדנית", גם אם עשירה היא.

בסך הכל בד ]הערות שוליים[

יצאתי עם הרבה בחורים אבל עם אף אחד אני לא שכבתי. אז לא היה מודרני לשכב עם בחורים מתי שרק מכירים אותם. אם הם רוצים להתחתן טוב, יתחתן מי לי אכפת לא אותם. שולחים לא, אם

איתי העיקר לברוח .

]3[

21

היא אמרה שהיא רוצה לתת לי את הבד.

כנראה לקבלו. ציפיתי ואני הסיפור את בהתרגשות סיפרה שלא. מעדיפה הייתי אולי פעמיים חושבת הייתי שאם היא קראה לי לבוא איתה לחדר ולטפס על הכיסא, לבדוק עמוק בפנים, מאחורי השמיכה הפרחונית ושאר הבגדים הישנים אם יש שקית ניילון שקופה שיושבת לה בנוח ומחכה. לאחר חיפוש ובזהירות לאט רבות. אותה. שקית מקומטת המבשרת מצאתי פתחתי את השקית. הוצאתי את הבד. בד שלא נראה כאלו עבר משהו שני מצד אך חיים מלא אחד מצד בחייו. משהו עליו

שאולי אבד זמנו ממזמן.

הורישו לי בד.בד שאולי נגזר עליו להיות משהו אחר.

11/09/2011_001 רשמי יומן, אני ]3[

23

סבתי תמיד התעניינה בחיי הזוגיות שלי. וכשבגיל 18 ראתה שאני יוצאת עם בחורים ואולי אף לא מעט, החליטה שעליה להטיף לי וללמד אותי ממחוכמת החיים שלה.

דבר ראשון אמרה לי שעלי להחזיק את כל הבחורים קצר. אף פעם לא להיות נחמדה ולשתף פעולה. או כמו שאנחנו אומרים למשוך לבחור. לתת לא ואופן פנים בשום .hard to getלו יפריע זה ואם ישאר ירצה אם החתונה, ליום עד עד אותו כנראה שהוא לא באמת רוצה והוא פשוט ילך. תמיד השוותה אותי לבתה עדה, שבסוף מרוב הבחורים שהייתה עמם אף גבר )זה לפחות מה לא רצה אותה ונאלצה לעבור לגור באוסטריה שסבתא מספרת(. סבתי הייתה מטיפה לי ומפחידה שאם אמשיך ככה אף אחד לא ירצה אותי מכיוון שכל הבחורים עברו עלי ולא אהיה נחשקת. האמת שלפעמים חשבתי שהיא צודקת אך לפי כל ושכנראה השתנו העולם שסדרי הבנתי סביבי שקורה מה

בחור שאגיד לו שאני שומרת את עצמי יברח אחרי שעה.

וכנראה כל הקונספט הזה של כותנת לילה כבר יצא מהעולם. היום? כזה דבר על שומע מי לילה, כותנת להיות שנועד בד מזמינים אותך למסיבת רווקות ואומרים לך להביא מתנה קטנה. רוב הבנות מביאות מתנה לליל הכלולות: תחתון חוטיני מעוטר / / לבנה תחרה משובץ מחוך / למחצה שקוף דול בייבי חזיה. כמו שנראה ומשהו דבר מסתירה שלא דקיקה שמלה

צניעות ובתולים - להזכיר לכם מה זה?

20/05/2012_002 אני

25

הכל מתחיל באמונה.

שנגזר מה שזה מאמינה את שיש. מה וזה בחור מקבלת את עליך ואין דרך אחרת. סבתי תמיד האמינה. לא הייתה דתיה אך גדלה בבית דתי עם ערכים של צניעות וכבוד למשפחה. כנראה שאצלי זה לא ממש תופס. את צריכה לבחור טוב טוב את הבחור שיהיה איתך וכנראה שתצטרכי לעבור על כמה. תבלטי, תדגישי ותקבעי לעצמך את הגורל של עצמך. אני לא יודעת מה עדיף אבל מה שבטוח שלסבתא זה עבד טוב מאוד. עובד כמעט 60 שנה.

24/05/2012_003 אני

תראי מה זה גורל של בן אדם. אחרי שבועיים הוא החתונה לפני לחתונה. תור קבע לרבנות, הלך קניתי את הבד הזה לתפור לי כותנת לילה ואיך שהוא לא יצא לי ונשאר הבד עומד 60 שנה. ואני רציתי לתפור ולא היה לי זמן. לא הצלחתי. והיה לנו הרבה עבודה בכפר וזה. אז ככה נשאר הבד,

לא היה לי זמן להתעסק .

]4[

29

אי אפשר להתעלם מהסמליות של כותנת לילה לכלה בליל הכלולת מנת על להילבש שנועד בבגד מדובר נכון? שנה, שישים לפני שיסירו אותו, בבגד שתפקידו להפוך את האישה לגוף מושך, כלומר לחפצן אותה ולסמן את הנשיות של מי שעדיין אינה לגמרי אישה

באותו רגע. תפירת כותנות לילה לנדוניה היתה מנהג מקובל.

המנהג העתיק הוא לתת לכלה נדוניה. פעם האמא של הכלה היתה מכינה לה בגדים שישמשו אותה בשעות הפנאי האינטימיות שלה עם בן הזוג הטרי. זה יכול היה להיות פיג'מה חגיגית, חלוק סאטן או כותנת סקסית. בשנים האחרונות המנהג העתיק חזר בגדול והופך להיות טרנדי. לדוגמא מתנה מיוחדת לערב הכלולות היא ערכת כלה

הכוללת חלוק, בייבידול ותחתונים, הכל בצבע לבן בתולי וכלתי.

משמעות המושג כותנת מוזכרת לראשונה בספר בראשית "וישראל אהב את יוסף מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו, ועשה לו כתונת פסים. ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו, וישנאו אותו, ולא יכלו דברו לשלום" )פרק ל"ז, ג'-ד'( מעצם העובדה שהתורה מציינת במיוחד את עשייתו של לבוש זה, ומתגובותיהם של האחים, ברור, כי לבוש זה איננו כשאר לבושים, הוא מלבוש מיוחד המכבד את לובשו, ואולי וחשובים מיוחסים כהונה בגדי מיוחדות. זכויות לו מקנה גם נתון אותם לובשים לשם הקרבת קרבנות לפני ה' - תפקיד שהיה חשובות כתנות שקיבל זה הוא ויוסף - העגל חטא עד לבכורות הראשון האדם של הכתנת הרי . הבכורה קבלת עם יחד אלה קשורה בצניעות, בכיסוי העירום. יוסף, שעתיד לעמוד בפני פיתוי, מקבל מאביו את הכתנת שמטרתה לעזור לו במועד מאוחר פוטיפר. אשת של הפיתוי על להתגבר צניעותו, על לשמור יותר באה זו עובדה ומיוחד. מעולה לבוש היא הכתנת זה הסבר לפי יוסף יוסף. מלבושו של גם בתארה המיוחד של כתנת ביטוי לידי

אינו מכונה 'כתנת' בלבד, כי אם "כתנת פסים".

במרוקו, הכלה והחתן נהגו ללבוש מתחת לבגדי הכלולות תכריכי ובהם הגנה, תכונות להם שמיוחסות לבנים, פשתן או כותנה עטפו לימים את גופם לאחר מותם. התכריכים הם חלק מהנדוניה המרכזי הכלולות. לשמלת גם המשותפים במוטיבים ומעוטרים גם על מצבות בתטואן( הממחיש )הנראה לולייני שבהם הוא דגם את מחזוריות הגורל והחיים, שאמנם יש להם התחלה וסוף, אך בו

בזמן הם גם אינסופיים.

/ ן ו ש א ר ק ל ח

ת נ ת ו כ ה ת ו ע מ ש מ]4[

31

30

33

/ י נ ש ק ל ח

ת ו י ו ע מ ש מ ל ש ש ד ח ג ו צ י י

פרח שּוק

ים ִנ ַב ְל פרחי

חצאית שנלבשה בימי קניות בשוק הכרמל בתל אביב

מצוי על 100% פוליאסטר

רוב לבני הנשים של סבתא בצבע לבן ומעוטרי פרחים

קטנטנים ועדינים. מצוי על 100% כותנה

לאה. לסבתי השייכים 1952-1979 משנת מבדים שנלקחו פרחים פרחים אלה מכילים את חייה של סבתי מרגע יום חתונתה ועד היום בו הפסיקה לתפור. כל פרח נלקח מבגד המסמל משמעות מסוימת

באורך חייה.

פרח אלגנטי

נמצא על חולצה חגיגיתנראה לעיתים נדירות

מצוי על 100% פוליאסטר

35

פרח סינר

פרח עבודה קשה

פרח ססגוני

פרח שינה

סינר שנתפר במיוחד ומשרת את סבתא כמעט 40 שנה

לא מוכנה לקנות סינר חדשמצוי על 100% כותנה

נראה על בגדי עבודה שבקושי שרדו את העבודה הקשה, הבד מפורר ומחורר

מצוי על 100% כותנה

היום נמצא על גופיה,בעבר היה על שמלת ערב

ונתפר מחדש80% פוליאסטר 20% כותנה

נראה על פיג'מה ארוכה ומסיבית עשויה מפיקה

מצוי על 100% כותנה

34

פרח שבת

פרח עבודה יומית

פרח ססגוני

פרח יומיומי

נמצא על שמלה שנתפרה במיוחד לשבת, בגווני פסטל

80% פוליאסטר 20% ניילון

נראו על בגדי עבודה בכפרשימשו לעבודות שונות

מצוי על 100% כותנה

היום נמצא על גופיה,בעבר היה על שמלת ערב

ונתפר מחדש80% פוליאסטר 20% כותנה

פרח קטן המופיע הרבה על שמלות בית, בדרך כלל מגיע

בשלל צבעיםמצוי על 100% כותנה

37

פרח כותנת כלולות

קיים על בד המיועד להיות כותנת ליל כלולות אך

לעולם לא מימש את עצמונדיר מאוד

נמצא על 100% משי

36

פרח עבודה סוג ב

פרח גרביון

פרח חגיגה

פרח מלאכה

פרחים קטנים שנראו על בגדים לעבודה ביתיתמצוי על 100% כותנה

נמצא על גרביון נשים באריזה חדשה וסגורה

לעולם לא נלבשמצוי על 100% ניילון

פרח הנמצא על חליפה לארוע חגיגי

80% פשתן 20% כותנה

פרח המופיע הרבה על שמלות בית ומלאכה

מצוי על 100% כותנה

הם ידעו רק לעשות ילדים. לא היו צריכים ללכת בערב זמן. הרבה הולכים שהיום כמו זמן הרבה לא למדתי אני לי. וישר חתונה. תשמעי מכירים

הרבה בבית ספר אבל יש לי חוכמת חיים .

]5[

43

]5[

סבתא לאה1952

45

" מתי את מתחתנת? מתי חתונה?

מה עם חבר שלך? מתי החתונה שלך?

מתי התור שלך? מתי תתחתני?

מתי אתם מתחתנים? קבעתם תור?

עדין הולכים ביחד? "

47

סבתא לאהחתונה של בתה אילנה

1975

49

סבתא לאהחתונה של בנה איציק

1978

51

סבתא לאהחתונה של בתה עדה

1994

53

סבתא לאהחתונה של הנכדה ליאת

2009

55

סבתא לאהחתונה של הנכד ערן

2009

57

סבתא לאהחתונה של הנכד גיא

2012

מה עושה לך הבד הזה בראש? את כאלו פוחדת.מה עומד מאחוריו? זה בסך הכל בד. מה את רוצה?יביא זה לך אם את תקחי את הבד הזה ותתפרי לך אושר בחיים למה זה סבתא שלך קנתה את זה בשבילה והעבירה לך. זה משהו טוב. משהו קדוש. עכשיו אז הצלחתי לא ואני בשבילי קניתי זה

לנכדה שלי זה הולך .

]6[

61

סבתא שלי תמיד זלזלה בכשרון התפירה שלי. כי הרי אני לא והכשרון שלה המקצוע זה שהתפירה אישה באמת. תופרת תופרות. ש"סתם" לנשים בוז חשה שלה והיחיד המדהים תמיד השחילה שם הערה, פה תגובה. הייתה מתקרבת כל כך קרוב ואומרת שזה לא יצא טוב. ממש עושה חשק להמשיך לתפור. עוד לעלות שרציתי הרגע הגיע שנים 3 לפני כמעט ואז, לתפור. וללמוד סרטונים לראות גזרה, לקחת למעלה. שלב כמעט כמו בחנות. ואז יום אחד, הגיע הרגע. כשהתקלקלה לי המכונת תפירה שהעבירה לי אמי, מסרתי אותה לסבי שישלח לסמוך שאפשר מישהו הרחוב. במורד הבחור אצל לתיקון עליו, שלא יעבוד על מישהי צעירה שאולי לא מבינה מהחיים עבורי שילם וסבי בהצלחה התבצע שהתיקון אחרי שלה. קיבלתי את המכונה בחזרה. סבתא הבינה - יש על מי לסמוך.

היא התחילה לשאול שאלות: יודעת את איך זה? את אוהבת את לתפור? הספקת כבר מה מה לעשות? תחקיר שלם לפני שנגזר הדין ואולי זה כבר יהיה ורואה נזכרת בפעמים שהייתה מגיעה לביתי מאוחר מדי. אני אליה ניגשת הייתי ובהתרגשות בשמחה חדשה. בשמלה אותי על מסתכלת מגדלת זכוכית עם תפרתי". "אני ומכריזה גאה כנראה יפה". דווקא "זה מכריזה ולבסוף הקטנים הפרטים שאחד ועוד אחד גרם לה להבין שאני כבר בשלה. הגיע הרגע לו

חיכתה. אולי רוב חייה.

01/06/2012_004 רשמי יומן,אני ]6[

63

התחלתי לתפור בערך בכיתה ח'. אמא לימדה אותי פעם אחת בהתחלה תפרתי לבד. ומשם המשכתי עושים תפר פשוט איך תיקים. הרבה תיקים. עם השנים כשהמבחר בשוק כבר לא נהיה ניסיתי לנצל את )בעצם הוא אף פעם לא היה מעניין( מעניין

כשרוני ולתפור לי דברים שאני אוהבת.

אני חושבת שבסוף תמיד וויתרתי. לא הייתי מקצועית והעדפתי להכנס קניות. סיבוב ולעשות חברה עם הקרוב לקניון ללכת לחנות שבה מישהו כבר קבע לך מראש מה תלבשי ואיך תראי. כנראה שגם אם אתאמץ ממש קשה, לעולם רוב בגדי לא יראו בדיוק כפי שאני רוצה. אני תופרת אבל אני גם צורכת. צורכת בגדים שאין להם כל חשיבות, תקופה, ריח או עבר. לעיתים אני מגיעה לחנויות יד שנייה לנסות לעקוף את מה שיש ברשתות

הרגילות אך עדין הזמנים השתנו.

כבר אני כי ללבוש? מה לה שיהיה בשביל תפרה סבתי האם בשביל לתפור רצתה סבתי אולי משם. רחוק ממש נמצאת שיהיה לה משהו מיוחד? היום כנראה שלרובנו כבר לא ממש

יהיה אכפת מאיפה זה מגיע ומה עומד מאחורי זה.

05/06/2012_005 אני

65

אם היו שואלים אותי אם יש לי זמן עכשיו כנראה שהייתי אומרת - לפעמים. אם היו שואלים אותי עוד כמה שנים כנראה שהייתי עונה - ממש לא. ממתי לאישה עובדת עם קריירה וילדים יש זמן? נדמה שבעבר לאישה שהייתה מטפלת בבית ובילדיה היה נשים נכון. ממש לא שזה מתברר אז לעצמה זמן יותר קצת ובין אם זה לבנות קריירה. ואם אני עובדות. בין אם זה בבית אצטרך בקרוב לתפור לי כותנת לילה כנראה שלא בדיוק יהיה

לי זמן לעשות את זה.

היא בעצם הרבה. לה תפרה סבתא שבילדותה מספרת אמא הבד. הזכירה את לא ולעולם כל מטרה. תפרה כמעט בשביל אמי הייתה משאילה מחברותייה את הבגדים החדשים שתמיד חלמה שיהיו שלה וסבתא שלי הייתה מעתיקה את הבגד ויוצרת העתק מושלם. וכשהבגד כבר קטן ולא שימושי, הייתה סבתא הייתה היא ויפה. חדש משהו ממנו ויוצרת הבד את פורמת משקיעה בצורה מפליאה, עוטפת כפתורים בבד, מדייקת בכל תפר ותפר והכל בשביל שהבגד יצא בדיוק כמו מהחנות. היא הייתה מקדישה לכל שלב את הזמן והיחס הראוי ולעיתים אף יותר מהצפוי. כל זה במקום לפעמים לעצור ולחשוב על הבד שיושב בארון. מחכה שתתפור משהו חדש עבורה, לפצות על

כל השנים שעברו.

20/06/2012_006 אני

67

בטוחה הייתי אחר מכוכב הארץ לכדור מגיעה הייתי אם לפחות או יום. אחרי איתו ומתחתנים בחור מכירים שפה שהחינוך ספק אין שלי. סבתא בגלל חושבת הייתי ככה נוהגת היא איתה לדרך רבות תרם הוריה בבית שקיבלה משנה. באמת לא חתונה מלבד אחר דבר שום כיום. איתי פעם אולי בטלפון. סבתא עם מדברת אני בשבוע פעם תמיד שסבתות ונכון חשוב. בעצם זה מה אבל בשבועיים בראש. להן שיש מה רק שזה נדמה לפעמים אבל מציקות

23/06/2012_007 אני

א בת

ס69

27/06/2012_008 אני

71

שלי סבתא אבל הסבתות כל לא אולי צודקות. תמיד סבתות תמיד. כי סבתא יודעת הכי טוב על הכל מהכל. סבתא יודעת מכולן. טוב הכי לתפור יודעת וסבתא מכולן טוב הכי לבשל סבתא יודעת איך צריך לנהוג בעולם בו היא חיה 80 שנה וכל זה בלי ללמוד בבית ספר. לך תתווכח עם בן אדם שחושב שהוא הטוב מכולם. לך תסביר את עצמך. לך תשנה את העולם ותגרום לסבתא להבין שגם אתה יכול לפעמים להיות צודק. בית ערבי

כבר אמרנו?

תמיד סבתא הייתה אובססיבית לדברים שלה. אף פעם לא נתנה לחפש דברים יפים וישנים בארונות ואם זה היה קורה הכל היה בסתר. כשהייתי מבקשת משהו שיצא משימוש סבתא לא הייתה חושבת פעמיים וישר אומרת לא. פעם אחת סבתא הצהירה שהיא האפורה פליסה החצאית את שנים כמה מזה לובשת לא כבר שלה מכיוון שהיא לא עולה עליה. מיד מדדתי וראיתי שעלי היא פיקס. לאחר כיווץ פנים ומחשבה ארוכה הסכימה לתת לי אותה. לדעתי עברו כמה חודשים טובים או לפחות חורף אחד והחצאית כבר הספיקה לחזור לארון של סבתא. סבתא טענה שלא ראתה שהיא טעם אין כך ואם אותה לובשת אחת פעם אפילו אותי

תשב בארון שלי ומוטב שאחזיר לה אותה.

כמובן שאפילו לא ניתנה לי הזדמנות אחת אפילו להוכיח את הצורך שלי בחצאית אבל אם סבתא אומרת אז סבתא אומרת.

29/06/2012_009 אני

]7[ תחשבי ככה .

75

]7[