D_16923

Junior Haggadah By Rabbi Gedalia Goldstein

Grade Level: Elementary, Middle School Description: The Junior Haggadah includes full Haggadah-text and is enhanced with illustrative clipart. Appearing alongside the text is a brief English explanation elucidating the Haggadah’s flow and basic meaning. The Haggadah also includes brief English instructions stating the Halachos and Minhagim to be performed as the Seder progresses and whether each act is a Mitzvah MiD'oraisa, MiDirabanan or a Minhag. It also includes the necessary Shiurim for Matzos and Maror. Please note: This Haggadah is intended to be used at the Pesach Seder and contains Shem Hashem; please treat accordingly. For other Haggados by this contributor, please see:

The Father and Son Haggadah (D_14474) Beginners’ Haggadah (D_15931) Translated Haggadah (D_14474)

What to download Download the print-ready PDF file (includes lesson plan/instructions). OPTIONAL: Download the editable Word file (does not include lesson

plan/instructions).  

Please note: When choosing an editable file, depending on the version of the program that you are using, and the fonts that you have, the document may not appear exactly as it was originally intended and/or it may not exactly match the PDF that we provide.

Materials Needed: Binding (optional) Instructions:

1. The teacher should read through the Haggadah provided and make any desired changes (if applicable).

2. Print, bind and distribute the Haggados. 3. Read through the Haggadah with your students. Expound and explain as

necessary.

1

סחפ לש הגדה

_______________________שם

__________כתה

__________שנה

2

ר סימני הסד

Declare the day holy by saying Kiddush. ● שדק

Wash the hands before eating Karpas. ● ורחץ

Eat a vegetable dipped in salt water. ● רפסכ

Break the middle matzah. ● יחץ

Tell the story of Yetzias Mitzrayim. ● מגיד

Wash the hands before eating matzah. ● רחצה

Say the brachah on matzah as a food. ● מוציא

Say the brachah on, and eat, matzah as a mitzvah. ● מצה

Say the brachah on, and eat, maror as a mitzvah. ● מרור

Eat the sandwich of matzah and maror. ● כורך

Eat the seudah. ● עורך שלחן

Eat the Afikoman. ● צפון

Say Birkas HaMazon. ● ברך

Sing Hallel. ● הלל

Ask Hashem to accept our service. ● נרצה

3

Seder Plate / קערה

זרוע

ביצה

ת חרוס

כרפס

ת חז ר

מרור

4

שדק● Pour the first kos.

*Making Kiddush is a mitzvah mi’diOraisa.

On Friday night:

, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי .1

: צבאם-ויכלו השמים והארץ וכל .2

, מלאכתו אשר עשה, להים ביום השביעי-ויכל א .3

: מלאכתו אשר עשה-מכל, וישבת ביום השביעי .4

, ויקדש אתו, יעייום השב -להים את-ויברך א .5

:להים לעשות-ברא א -אשר, מלאכתו-כי בו שבת מכל .6

On all nights:

*Add the words in parenthesis on Shabbos.

:סברי מרנן ורבנן ורבותי .7

8. :בורא פרי הגפן, להינו מלך העולם-א , ברוך אתה יי

, עם-אשר בחר בנו מכל, להינו מלך העולם-א , תה יי ברוך א .9

, וקדשנו במצותיו, לשון-ורוממנו מכל .10

(שבתות למנוחה ו)להינו באהבה -לנו יי א -ותתן .11

יום -חגים וזמנים לששון את, מועדים לשמחה .12

. חג המצות הזה (יום-השבת הזה ואת) .13

5

,מקרא קדש (באהבה), זמן חרותנו .14

. זכר ליציאת מצרים .15

. העמים-כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל .16

ומועדי קדשך (ושבת) .17

: בשמחה ובששון הנחלתנו (באהבה וברצון) .18

19. : ישראל והזמנים( השבת ו )מקדש ,ברוך אתה יי

On Motzei Shabbos:

:בורא מאורי האש, להינו מלך העולם-א , ברוך אתה יי .20

, להינו מלך העולם-א , ברוך אתה יי .21

המבדיל בין קדש לחל .22

, בין ישראל לעמים, בין אור לחשך .23

. שביעי לששת ימי המעשהבין יום ה .24

. בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלת .25

. יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת -ואת .26

. עמך ישראל בקדשתך-הבדלת וקדשת את .27

:המבדיל בין קדש לקדש, ברוך אתה יי .28

On all nights:

29. , להינו מלך העולם-א , ברוך אתה יי

ינו וקימנו והגיענו לזמן הזה .30 :שהח

*Drinking the Daled Kosos (while reclining) is a mitzvah mi’diRabanan.

6

חץור● Hands are washed without a bracha.

● No talking before Karpas.

*Washing hands before Karpas is a minhag.

ספרכ● Dip a vegetable in salt water.

● Eat less than a k’zayis.

● This bracha is for Karpas and Maror.

*Eating Karpas is a minhag; saying a bracha is a

mitzvah mi’diRabanan.

ךהעולם, ברוךאתהיי ל :בוראפריהאדמה, אלהינומ

יחץ● Middle matzah is broken.

● Larger part is for Afikoman.

● Smaller part is for Matzah.

*Yachatz is a minhag.

7

מגיד*Telling the story of Yetzias Mitzrayim is a mitzvah mi’diOraisa.

● The broken matzah is lifted while this paragraph is said.

האלחמאעניא .1

ים .2 . די אכלו אבהתנא בארעא דמצר

. כל דצריך ייתי ויפסח, כל דכפין ייתי ויכול .3

. לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא הכא .4

:לשנה הבאה בני חורין, השתא עבדי .5

Anyone who

needs a meal

is welcome

to join ours.

8

● Pour the second kos, and remove the Seder plate.

Why are we

behaving so

differently

tonight?

For example:

1) We only eat

matzah, no

chametz;

2) We eat maror,

not just any

vegetables;

3) We dip our

food;

4) We recline.

?הלילה הזה מכל הלילות מהנשתנה .1

. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה .2

: הלילה הזה כלו מצה .3

. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות .4

:הלילה הזה מרור .5

. שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת .6

:לילה הזה שתי פעמיםה .7

. שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין .8

:הלילה הזה כלנו מסבין .9

Other Nights (upper) vs. Tonight (lower)

● The Seder plate is returned.

9

● The matzos are left uncovered, except when the cups are lifted.

We behave differently tonight

because, tonight, we have a

mitzvah to remember that...

1. We were slaves to Pharaoh

in Mitzrayim, and Hashem

took us out and made us

free to serve Him, and

2. had Hashem not taken our

fathers out of Mitzrayim,

then we would still be

there, trapped, forever.

❖ Even had we already

learned all there is to know

about this story, we would

still have a mitzvah to tell

it again, every year.

❖ Feeling like we were there

takes a lot of effort.

Praised is the one who

makes this effort!

. לפרעה במצרים עבדיםהיינו .1

להינו משם .2 נו יי א , ויוציא

וע נטויה .3 , ביד חזקה ובזר

ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא .4

, את־אבותינו ממצרים .5

, הרי אנו ובנינו ובני בנינו .6

. היינו לפרעה במצריםמשעבדים .7

, ואפילו כלנו חכמים .8

נו זקנים, כלנו נבונים .9 , כל

נו יודעים את־התורה .10 , כל

מצוה עלינו לספר .11

. ביציאת מצרים .12

וכל המרבה לספר .13

, ביציאת מצרים .14

:הרי זה משבח .15

10

הב .1 ז רמעש , ורבי יהושע , רביאליע

, ורבי אלעזר בן־עזריה .2

, ורבי טרפון, ורבי עקיבא .3

, שהיו מסבין בבני־ברק .4

, והיו מספרים ביציאת מצרים .5

, כל־אותו הלילה .6

: עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם .7

יע זמן קריאת שמע הג , רבותינו .8

:של שחרית .9

Great people have always put

great effort into doing this

mitzvah. For example: Rabbi

Eliezer, Rabbi Yehoshua,

Rabbi Elazar ben Azarya,

Rabbi Akiva, and Rabbi

Tarfon were reclining in Bnei

Brak, and were telling the

story of going out of

Mitzrayim, the entire night,

until their students came and

said to them: “Our Rabbis,

the time for reciting the

morning Kriyas Shema has

arrived.”

11

לעזר .1 . בן־עזריהאמררביא

, הרי אני כבן שבעים שנה .2

יתי שתאמר ולא זכ .3

יציאת מצרים בלילות .4

. עד שדרשה בן זומא .5

מר .6 , למען תזכר: “שנא

, את יום צאתך מארץ מצרים .7

.” כל ימי חייך .8

. הימים” ימי חייך“ .9

. הלילות” כל ימי חייך“ .10

: וחכמים אומרים .11

. עולם הזהה ” ימי חייך“ .12

יח ” כל ימי חייך“ .13 :להביא לימות המש

There is a mitzvah,

every day, to mention

the fact that Hashem

took us out of

Mitzrayim. But,

tonight’s mitzvah is to

tell the whole story.

12

. ברוך הוא .ברוךהמקום .1

. תורה לעמו ישראלברוך שנתן .2

. ברוך הוא .3

. כנגד ארבעה בנים דברה תורה .4

, אחד חכם .5

, ואחד רשע .6

, ואחד תם .7

:ואחד שאינו יודע לשאול .8

The Torah tells us about

four different types of

sons - one wise, one

wicked, one simple, and

one who does not know

to ask - and how to teach

each of them differently.

Thank You, Hashem, for

giving us the Torah,

which makes us smart.

13

? מה הוא אומר חכם .1

, מה העדת והחקים והמשפטים .2

להינו אתכם .3 ? אשר צוה יי א

מ .4 : ר־לו כהלכות הפסחואף אתה א

:אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן .5

#1 The Chacham is

smart enough to notice,

and ask about, the

different types of

mitzvos that he sees.

We teach him about

the Korban Pesach, its

reasons, and even what

he can and cannot do

after eating the korban.

We also teach him all

the halachos of the yom

tov.

14

? מה הוא אומר רשע .1

? מה העבדה הזאת לכם .2

. לכם ולא לו .3

, מן הכלל ולפי שהוציא את־עצמו .4

. כפר בעקר .5

, ואף אתה הקהה את־שניו .6

מר־לו .7 , עשה יי לי, בעבור זה: וא

, בצאתי ממצרים .8

. לי ולא־לו .9

:לא היה נגאל, אלו היה שם .10

#2 The Rasha denies

that we are Hashem’s

special people.

When we hear this, we

remind ourselves that

he is wrong. Then, we

say that Hashem took

us out of Mitzrayim so

that we will keep the

mitzvos. Therefore, had

he been there, he

would not have been

taken out. Hopefully,

when he sees how

much trouble he is

getting himself into, he

will do teshuva.

15

? מה הוא אומר תם .1

? מה זאת .2

: ואמרת אליו .3

זק יד הוציאנו יי ממצרים .4 בח

:מבית עבדים .5

#3 The Tam sees the

special mitzvos being

done for Pesach and asks,

“What is this?” because

he wants to know, but is

not smart enough to ask a

good question. We tell

him that we were slaves

to Pharaoh in Mitzrayim,

and that Hashem took us

out.

אינויודעלשאול .1 . את פתח לו, וש

מר .2 ביום ההוא , והגדת לבנך: שנא

, בעבור זה עשה יי לי: לאמר .3

:בצאתי ממצרים .4

#4 There is a son who is

smart enough to learn,

but not interested enough

to ask. We must get him

interested in learning

before we can teach him.

16

דש יכול .1 , מראש ח

. ביום ההוא -תלמוד לומר .2

. יכול מבעוד יום, אי ביום ההוא .3

. בעבור זה -תלמוד לומר .4

רתי .5 , בעבור זה לא אמ

:ה שיש מצה ומרור מנחים לפניךאלא בשע .6

The mitzvah to tell

the story of Hashem

taking us out of

Mitzrayim can only

be done at the seder,

with the matzah and

maror in front of us.

17

. עובדי עבודה זרה היו אבותינו מתחלה .1

. מקום לעבודתוועכשו קרבנו ה .2

מר .3 אמר יהושע אל־כל־העם: שנא . וי

להי ישראל .4 , כה אמר יי א

, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם .5

. תרח אבי אברהם ואבי נחור .6

להים אחרים .7 : ויעבדו א

, ר הנהרואקח את־אביכם את־אברהם מעב .8

. ואולך אותו בכל־ארץ כנען .9

: ואתן לו את־יצחק, וארבה את־זרעו .10

. ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו .11

. לרשת אותו, ואתן לעשו את־הר שעיר .12

:ויעקב ובניו ירדו מצרים .13

Our story: Terach

lived on the other

side of the river, and

served other gods.

Hashem took

Avraham, led him

through the whole

land of Canaan, and

gave him many

children. Of those

children, Hashem

chose only Yitzchok.

To Yitzchok, He gave

Yaakov and Esav, but

sent Esav away to

Mount Seir, and

brought Yaakov and

his children down to

Mitzrayim.

18

. לישראל ברוךשומרהבטחתו .1

. ברוך הוא .2

, שהקדוש ברוך הוא חשב את־הקץ .3

לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו .4

, בברית בין הבתרים .5

מר .6 ע תדע: שנא אמר לאברם יד , וי

, בארץ לא להם, כי־גר יהיה זרעך .7

: ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה .8

. וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי .9

:ברכש גדול, ואחרי כן יצאו .10

In the Bris Bein Ha’bisorim,

Hashem promised Avraham

that his children will be

strangers in a foreign land,

enslaved and tortured, for

400 years. But, Hashem began

counting the 400 years from

the birth of Yitzchok, 190

years before we even went

down to Mitzrayim. We lived

in Mitzrayim for 210 years,

slaved and tortured for the

last 86 of those years.

Hashem promised to punish

the ones who tortured us,

and give us their wealth when

we leave.

190 Years from Yitzchok’s birth until Yaakov went down to Mitzrayim

+ 124 Years living in Mitzrayim, not enslaved

+ 86 Years enslaved in Mitzrayim

= 400 Years Avraham’s descendants were strangers in a foreign land

19

● The matzos are covered and the cups are lifted while saying the following

paragraph.

עמדה .1 . לאבותינו ולנו והיאש

, שלא אחד בלבד .2

. עמד עלינו לכלותנו .3

, אלא שבכל דור ודור .4

. ועומדים עלינו לכלותנ .5

:והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם .6

Not only then, but in

every generation,

Hashem saves us from

our enemies who wish to

destroy us. Thank You,

Hashem!

20

מה בקש לבן הארמי , צאולמד .1

. לעשות ליעקב אבינו .2

, ר אלא על הזכריםשפרעה לא גז .3

, ולבן בקש לעקר את־הכל .4

מר .5 :שנא

We have never had it easy;

from our very beginning,

Yaakov and his family would

have been totally destroyed

by Lavan had Hashem not

saved us from him.

דמ, *ארמיאבדאבי ויהישםלגוי. *במתימעט*ויגרשם, *צרימהויר

(ה:ו"דבריםכ): ורב*עצום, גדול*

דמצרימה .1 -ויר

אנוס .2

.על פי הדבור .3

Yaakov brought his family down to Mitzrayim

because he had no choice. But, even then,

Hashem took him down in an honorable way.

21

מלמד שלא ירד יעקב אבינו - ויגרשם .1

, אלא לגור שם, להשתקע במצרים .2

מר .3 , ויאמרו אל־פרעה: שנא

, לגור בארץ באנו .4

, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך .5

. כי כבד הרעב בארץ כנען .6

שן, עתהו .7 :ישבו־נא עבדיך בארץ ג

Yaakov’s children told

Pharaoh that the famine

forced them to come to

Mitzrayim. Clearly, they

wanted to go back to

Eretz Canaan as soon as

possible. But, while they

were there, they wished

to live comfortably.

מר - במתימעט .1 : כמה שנא

.ירדו אבתיך מצרימה, בשבעים נפש .2

להיך, ועתה .3 , שמך יי א

.ככוכבי השמים לרב .4

There were a total of

just 70 “Jews” when

Yaakov went down to

MItzrayim.

22

- ויהישםלגוי .1

יו ישראל מלמד שה .2

:מצינים שם .3

While we lived in Mitzrayim, we

made sure to act and dress

differently than the goyim.

מר - גדולעצום .1 : כמה שנא

, פרו וישרצו, ובני ישראל .2

, במאד מאד, וירבו ויעצמו .3

:ותמלא הארץ אתם .4

The Jews in Mitzrayim had so

many children that, soon, there

were very many of them; and

they were very strong.

23

מר - ורב .1 : כמה שנא

, רבבה כצמח השדה נתתיך .2

, ותגדלי, ותרבי .3

אי בעדי עדיים .4 : ותב

נו .5 , ושערך צמח , שדים נכ

: ואת ערם ועריה .6

בר עליך .7 ואע

ואראך מתבוססת בדמיך .8

ואמר לך בדמיך חיי .9

.ואמר לך בדמיך חיי .10

Not only did the Jews in

Mitzrayim have many

children, the mommies gave

birth to many babies at once.

(Although the Jews in

Mitzrayim sunk to a very low

level, Hashem saved them

because they did the mitzvos

of Korban Pesach and Bris

Milah.)

24

(ו:ו"דבריםכ): ויתנועלינועבדהקשה. *ויענונו*וירעואתנוהמצרים*

- אתנוהמצריםוירעו .1

מר .2 : כמה שנא

. הבה נתחכמה לו .3

, פן־ירבה .4

, והיה כי־תקראנה מלחמה .5

, ונוסף גם הוא על־שנאינו .6

:ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ .7

When we became very

numerous, the Egyptians

were afraid that we would

fight against them alongside

their enemies. Therefore,

they treated us badly to stop

us from growing.

מר - ויענונו .1 : כמה שנא

, וישימו עליו שרי מסים .2

: למען ענתו בסבלתם .3

, ויבן ערי מסכנות לפרעה .4

:ססאת־פתם ואת־רעמ .5

Normally, the job of a taskmaster

is to make sure work is done

properly. But, in Mitzrayim, the

job of the

taskmasters

was just to

hurt us as

much as possible.

25

- ויתנועלינועבדהקשה .1

מר .2 : כמה שנא

ויעבדו מצרים .3

:שראל בפרךאת־בני י .4

We were forced to do work

that would have crushed

even strong, healthy men.

ל־ייאלהיאבתינו* ת־קלנו, *ונצעקא ת־ענינו, *וישמעייא ת־, *ויראא וא

תלחצנו, *עמלנו (ז:ו"דברים כ): וא

ל־יי .1 - אלהיאבתינוונצעקא

מר .2 : כמה שנא

, ויהי בימים הרבים ההם .3

ים .4 , וימת מלך מצר

ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה .5

. ויזעקו .6

להים .7 ותעל שועתם אל־הא

:מן־העבדה .8

Even when we felt like crying, we

couldn’t; we were too afraid. It

wasn’t until one Pharaoh died, and

we

pretended to

cry over his

death, that

we were able

to let out all

of our pain.

26

ת־קלנו .1 - וישמעייא

מר .2 : כמה שנא

להים את־נאקתם .3 , וישמע א

להים את־בריתו .4 ,ויזכר א

:ואת יעקב, את־יצחק, את־אברהם .5

When we cried, we cried to

Hashem. Hashem accepted our

tefilos and started the process

that would lead to our being

saved.

ת־ענינו .1 - ויראא

. זו פרישות דרך ארץ .2

מר .3 : כמה שנא

להי .4 . ם את־בני ישראלוירא א

להים .5 :וידע א

We suffered in public

and in private; husbands

and wives were not

allowed to live together.

27

ת־עמלנו .1 - וא

. אלו הבנים .2

מר .3 : כמה שנא

כל הבן הילוד .4

רה תשליכהו .5 , היא

:תחיוןהבת -וכל .6

Pharaoh killed the boys, and

even planned

on taking the

girls for

himself.

תלחצנו .1 - וא

. זה הדחק .2

מר .3 : כמה שנא

וגם־ראיתי .4

, את־הלחץ .5

ים .6 אשר מצר

:לחצים אתם .7

Even when we were not

working, we were made to

feel uncomfortable by being

forced into cramped living

spaces.

28

ענטויה, בידחזקה, ויוצאנוייממצרים ובמראגדולובאתות, ובזר

(ח:ו"דברים כ) :ובמופתים

, לא על־ידי מלאך - ויוצאנוייממצרים .1

. ולא על־ידי שליח . רףולא על־ידי ש .2

. אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו .3

מר .4 , ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה: שנא

, והכיתי כל־בכור בארץ מצרים .5

, מאדם ועד בהמה .6

7. שה שפטים אני יי להי מצרים אע : ובכל־א

” ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה“ .8

. אני ולא מלאך .9

”והכיתי כל בכור בארץ־מצרים“ .10

. אני ולא שרף .11

שה שפטים“ .12 להי מצרים אע ”ובכל־א

. אני ולא השליח .13

14. “ :אני הוא ולא אחר” אני יי

Although

Hashem often

uses malachim as

His messengers,

when the time

came to save us,

He saved us

Himself, because

of His great love

for us.

29

. זו הדבר - בידחזקה .1

מר .2 : כמה שנא

, הנה יד־יי הויה .3

, במקנך אשר בשדה .4

בסוסים בחמרים .5

, בגמלים בבקר ובצאן .6

:דבר כבד מאד .7

Hashem struck the Mitzrim with “a

strong hand,” making their animals get

sick and die - a.k.a. Dever - not only as

the fifth makkah, but also along with

every other

makkah.

ענטויה .1 - ובזר

. בזו החר .2

מר .3 : כמה שנא

, וחרבו שלופה בידו .4

ים .5 :נטויה על־ירושל

With a “sword” and an “outstretched

arm,” Hashem killed the Mitzri

firstborn.

30

. זה גלוי שכינה - ובמוראגדול .1

מר .2 : כמה שנא

להים .3 , או הנסה א

חת לו .4 , גוי מקרב גוילבוא לק

במסת באתת ובמופתים .5

, ובמלחמה .6

וע נטויה .7 , וביד חזקה ובזר

. ובמוראים גדלים .8

ככל אשר־עשה לכם .9

להיכם במצרים .10 :לעיניך, יי א

Hashem could have taken us

out of Mitzrayim without

making such awesome miracles.

The

purpose

of the

miracles

is to help

us know

and feel

that Hashem controls the whole

world.

, זה המטה - ובאתות .1

מר .2 : כמה שנא

ואת המטה הזה .3

. תקח בידך .4

:אשר תעשה־בו את־האתת .5

It is miraculous

that, with a

simple stick,

Moshe Rabbeinu

was able to make

so many

awesome things happen.

31

. זה הדם - ובמופתים .1

מר .2 : כמה שנא

, ונתתי מופתים .3

.בשמים ובארץ .4

Twice, Hashem made water turn into

blood. Once, when Moshe

proved that he had been

sent by Hashem, and

second, in the makkah of Dam.

● A drop of wine is taken from the cup when saying each of the following

three words.

We know that “mofsim” refers to blood because,

in Yoel 3:3, the same word is used, and it lists

three miracles: blood, fire, and pillars of smoke; of

those, only blood was a miracle in Mitzrayim.

. דם .1

. ואש .2

:ותימרות עשן .3

32

Five times, the

pasuk uses two

words instead of

one (or plural

instead of singular).

This hints to the ten

makkos.

. שתים -ביד חזקה . דבראחר .1

ע נטויה .2 . שתים -ובמורא גדול . שתים -ובזר

.שתים -ובמפתים . שתים - ובאתות .3

אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא .4

:על־המצרים במצרים .5

5 Times something is added to a word in the pasuk

x 2 The amount added each time

= 10 Makkos

● A drop of wine is taken from the cup when saying the name of each of the

ten makkos, and when saying each word in Rabbi Yehuda’s mnemonic.

The Ten Makkos: 1) Blood, 2) Frogs,

3) Lice, 4) Wild Animals, 5) Disease,

6) Boils, 7) Hail, 8) Locusts, 9)

Darkness, and 10) Striking of the

Firstborn

: הןואלו .1

. ניםכ. פרדע צ. םד .2

. חיןש. ברד . רובע .3

. רבהא. רדב .4 . שךח

:כורותבמכת .5

33

Rabbi Yehuda used the first letter of

each makkah to form a mnemonic:

DTzaCh ADaSh B’AChaV.

: היה נותן בהם סמנים רבייהודה .1

:ב"ש באח "ך עד "דצ .2

ך"דצ

רדע צ נ יםכ םד פ

ש"עד

יןש רד ח רובע ב

ב"באח

כ ת ךח כורותבמ דב רב הא ש ר

34

● The cups are refilled.

According to Rabbi

Yose HaGlili: since the

expression, “finger of

Hashem” is used to

refer to the ten

makkos in Mitzrayim,

the expression, “hand

of Hashem,” which is

used at the Yam Suf,

must refer to fifty

makkos done there

(10x5=50).

מנין אתה אומר : רבייוסיהגליליאומר .3

, מכות עשרשלקו המצרים במצרים .4

? מכות חמשיםלקו , םועל הי .5

: במצרים מה הוא אומר .6

להים הוא אצבע, ויאמרו החרטמם אל־פרעה .7 .א

? ועל הים מה הוא אומר .8

, הגדלה הידוירא ישראל את־ .9

, אשר עשה יי במצרים .10

11. . ובמשה עבדו ,ויאמינו ביי. וייראו העם את־יי

: עשר מכות, כמה לקו באצבע .12

מור מעתה .13 , מכות עשרבמצרים לקו , א

:מכות חמשיםלקו , ועל־הים .14

10 Makkos in Mitzrayim; called “finger”

x 5 Fingers on a hand

= 50 Makkos at the Yam Suf; called “hand”

35

ז ראומררביא .1 מנין שכל־מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא : ליע

מר? מכות ארבעהיתה של , על המצרים במצרים .2 ישלח־בם : שנא

עם וצרה, חרון אפו .3 .אחת -עברה . משלחת מלאכי רעים. עברה וז

עם .4 מור : ארבע -משלחת מלאכי רעים . שלש -וצרה . שתים -וז א

:מכות מאתיםועל הים לקו , מכות ארבעיםבמצרים לקו , מעתה .5

שהביא הקדוש ברוך הוא , מנין שכל־מכה ומכה: רביעקיבאאומר .6

מר? מכות חמשל היתה ש , על המצרים במצרים .7 ישלח־בם חרון : שנא

עם וצרה, אפו .8 .אחת -חרון אפו . משלחת מלאכי רעים. עברה וז

עם . שתים -עברה .9 -משלחת מלאכי רעים . ארבע -וצרה . שלש -וז

מור מעתה: חמש .10 ועל הים לקו , מכות יםחמשבמצרים לקו , א

:מכות חמשיםומאתים .11

Rabbi Eliezer Rabbi Akiva

4 Parts to each makkah 5 Parts to each makkah

40 Makkos in Mitzrayim (4x10) 50 Makkos in Mitzrayim (5x10)

200 Makkos at the Yam Suf (4x50) 250 Makkos at the Yam Suf (5x50)

36

For even just one of

the miracles that

Hashem does for us,

we must praise and

thank Him even more

than we are able to.

Let’s talk about all of

the kindnesses that

Hashem does for us as

much as we can. That

way, we will love

Hashem more and

more, and we will

serve Him better.

Hashem took us out of

Mitzrayim; He

punished the

Egyptians; He

destroyed their idols;

He killed their

firstborn; He gave us

their money; He split

the Sea for us; He

brought us through on

:כמהמעלותטובותלמקוםעלינו .1

,אלו הוציאנו ממצרים .2

: דינו, ולא עשה בהם שפטים .3

,אלו עשה בהם שפטים .4

: דינו, ולא עשה באלהיהם .5

,אלו עשה באלהיהם .6

: דינו, ולא הרג את־בכוריהם .7

,אלו הרג את־בכוריהם .8

: דינו, ולא נתן לנו את־ממונם .9

, אלו נתן לנו את־ממונם .10

: דינו, ולא קרע לנו את־הים .11

,אלו קרע לנו את־הים .12

בירנו בתוכו בחרב .13 : דינו, הולא הע

בירנו בתוכו בחרבה .14 , אלו הע

: דינו, ולא שקע צרינו בתוכו .15

,אלו שקע צרינו בתוכו .16

37

dry land; He drowned

our enemies in it; He

gave us all our needs

in the desert for forty

years; He fed us the

mann; He gave us the

Shabbos; He brought

us close to Har Sinai;

He gave us the Torah;

He brought us into

Eretz Yisroel; and He

built the Beis

Hamikdosh for us to

clean ourselves from

our aveiros.

:דינו, ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה .17

,ים שנהאלו ספק צרכנו במדבר ארבע .18

כילנו את־המן .19 : דינו, ולא הא

נו את־המן .20 כיל ,אלו הא

: דינו, ולא נתן לנו את־השבת .21

,אלו נתן לנו את־השבת .22

: דינו, ולא קרבנו לפני הר סיני .23

,אלו קרבנו לפני הר סיני .24

נו את־התורה .25 : דינו, ולא נתן ל

,אלו נתן לנו את־התורה .26

: דינו, ולא הכניסנו לארץ ישראל .27

,אלו הכניסנו לארץ ישראל .28

:דינו, ה לנו את־בית הבחירהולא בנ .29

38

…טובה כפולה ומכפלת למקום עלינועלאחתכמהוכמה

נו ממצרים. 1 שהוציא

ועשה בהם שפטים. 2

ועשה באלהיהם. 3

והרג את־בכוריהם. 4

נו את־ממונ . 5 םונתן ל

נו את־הים. 6 וקרע ל

בירנו בתוכו . 7 והע בחרבה

ושקע צרינו בתוכו. 8

וספק צרכנו במדבר . 9 ארבעים שנה

נו את־המן. 10 כיל והא

נו את־השבת. 11 ונתן לוקרבנו לפני הר . 12 סיני

נו את־התורה. 13 ונתן לנו לארץ . 14 והכניס

ישראלנו את־בית . 15 ובנה ל

הבחירה

לכפר על־כל־...

.עונותינו

39

:רבןגמליאלהיהאומר .1

, כל שלא אמר שלשה דברים אלו פסח .2

,לא יצא ידי חובתו .3

:ומרור. מצה. פסח: ו הןואל .4

Let’s learn what the

mitzvos of Korban

Pesach, matzah, and

maror remind us of.

סח .1 בזמן , יו אבותינו אוכליםשה פ

על שום , שבית המקדש היה קים .2

על שום שפסח הקדוש ברוך ? מה .3

, מצריםעל בתי אבותינו ב , הוא .4

מר .5 , ואמרתם זבח פסח הוא ליי: שנא

ים .6 , אשר פסח על בתי בני ישראל במצר

, בנגפו את־מצרים ואת בתינו הציל .7

.ויקד העם וישתחוו .8

The Korban Pesach reminds

us that Hashem skipped

over the houses of our

fathers, in Mitzrayim, when

He struck the Egyptians.

40

● The middle matzah is lifted while saying the following paragraph.

? על שום מה, זו שאנו אוכלים מצה .1

על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו .2

לך מלכי עד שנגלה עליהם מ , להחמיץ .3

, וגאלם, הקדוש ברוך הוא, המלכים .4

מר .5 אשר הוציאו , ויאפו את־הבצק: שנא

כי : כי לא חמץ, עגת מצות, ממצרים .6

, ולא יכלו להתמהמה , גרשו ממצרים .7

.וגם צדה לא עשו להם .8

Matzah, which is

baked quickly,

reminds us that

Hashem took us out of

Mitzrayim quickly,

before we became so

tamei that it would

have been too late.

41

● The maror is lifted while saying the following paragraph.

? על שום מה, זה שאנו אוכלים מרור .1

ת־חיי אבותינו על שום שמררו המצרים א .2

מר, במצרים .3 וימררו את־חייהם : שנא

מר ובלבנים, בעבדה קשה .4 , בח

: ובכל־עבדה בשדה .5

.אשר עבדו בהם בפרך, את כל־עבדתם .6

Maror reminds us

that the slavery in

Mitzrayim from

which Hashem saved

us was very bitter,

like maror.

42

בכל־דורודור .1

, חיב אדם לראות את־עצמו .2

, כאלו הוא יצא ממצרים .3

מר .4 והגדת לבנך : שנא

: ביום ההוא לאמר .5

, בעבור זה עשה יי לי .6

. בצאתי ממצרים .7

, לא את־אבותינו בלבד .8

, הקדוש ברוך הוא גאל .9

, אלא אף אותנו גאל עמהם .10

מר .11 : שנא

, ואותנו הוציא משם .12

ען הביא אתנו .13 , למ

רץ .14 לתת לנו את־הא

.אשר נשבע לאבתינו .15

Imagine being a slave: I am being

whipped. I am so tired from working all

day, and there is still so much more to

do. The sun is so bright … blinding me,

burning my skin. I feel dehydrated …

hungry. I miss my parents. I miss my

brothers … my sisters. I want to play

baseball with my friends. They don’t let

me do what I want. My cruel masters

keep yelling at me to work harder even

though I am already doing my best.

Imagine being saved: I see Moshe and

Aharon telling Pharaoh to let us go.

Pharaoh is saying, “No, never!”

Hashem is giving the Mitzrim makkos.

They are hurting. Finally, after Makkas

Bechoros, Pharaoh tells us to leave. We

eat the Korban Pesach, matzah, and

maror, ready to go. In the morning,

Hashem leads us out of Mitzrayim. I am

very happy and relieved. I am very,

very thankful to Hashem!

43

● The matzos are covered and the cups are lifted while this paragraph is said.

אנחנו חיבים לפיכך .16

, לשבח , להלל, להודות .17

, להדר, לרומם, לפאר .18

, לעלה ולקלס, לברך .19

למי שעשה .20

נו .21 לאבותינו ול

. את־כל־הנסים האלו .22

הוציאנו .23

, מעבדות לחרות .24

, מיגון לשמחה .25

, ומאבל ליום טוב .26

, ומאפלה לאור גדול .27

. ומשעבוד לגאלה .28

ונאמר לפניו .29

:הללויה. שירה חדשה .30

● Thank You, Hashem, for taking us

out of Mitzrayim!

● Thank You, Hashem, for splitting

the Yam Suf to save us from

Pharaoh’s army!

● Thank You, Hashem, for forgiving

us for the sin of the Eigel Ha’zahav

when You gave Moshe the second

Luchos on Yom Kippur!

● Thank You, Hashem, for bringing

us from the desert into Eretz

Yisroel!

● Thank You, Hashem, for giving our

nation the ability to rule itself in

the days of Dovid and Shlomo!

44

● Some put down the cups (and uncover the matzos) here.

Praise Hashem! Now and forever!

From one end of the world to the

other!

Thank You, Hashem, for taking

care of us, giving each of us

exactly what we need, and for

letting us feel Your presence in

our lives.

A man can be so poor that, one

day, he lives on the street and

eats other people’s garbage and,

the next day, if it is good for him,

he sits with the princes of his land,

the same people who looked

down on him the day before. Or,

a woman can be told by her

doctors that she will never give

birth, but, when the time is right,

Hashem makes her a joyous

mother of children. - Praise

Hashem!

. הללויה .1 . הללו עבדי יי

2. . הללו את־שם יי

: יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם .3

. ממזרח שמש עד מבואו .4

5. . מהלל שם יי

6. . רם על־כל־גוים יי

: על השמים כבודו .7

להינו .8 בת. מי כיי א : המגביהי לש

: לי לראות בשמים ובארץהמשפי .9

. מקימי מעפר דל .10

: מאשפת ירים אביון .11

. להושיבי עם־נדיבים .12

: עם נדיבי עמו .13

מושיבי עקרת הבית .14

:הללויה. אם הבנים שמחה .15

45

We have a special relationship

with Hashem. His Presence lives

with us and we serve Him.

When we act the way we are

supposed to, nature does

whatever we need it to do. Think

of when the Yam Suf split, when

the Yardein split in the days of

Yehoshua, when the mountains

and hills cooperated for the

giving of the Torah, and when

rocks gave water in the days of

Moshe.

The world’s Master, and the One

Who gives it its energy, is our

Hashem. The world is in awe of

us!

, ממצרים בצאתישראל .1

: בית יעקב מעם לעז .2

. היתה יהודה לקדשו .3

: ישראל ממשלותיו .4

, הים ראה וינס .5

: הירדן יסב לאחור .6

. ההרים רקדו כאילים .7

: גבעות כבני־צאן .8

. מה־לך הים כי תנוס .9

: סב לאחורהירדן ת .10

. ההרים תרקדו כאילים .11

: גבעות כבני־צאן .12

. מלפני אדון חולי ארץ .13

וה יעקב .14 ל : מלפני א

ים .15 . ההפכי הצור אגם־מ

ים .16 .חלמיש למעינו־מ

46

● The matzos are covered and the cups are lifted while saying this bracha.

Thank You, Hashem,

for saving us and our

fathers from

Mitzrayim, and for

giving us the ability to

do the mitzvos of

matzah and maror.

Please, Hashem, give

us the ability to do the

mitzvos of all the

yomim tovim, and to

see the building of the

third Beis Hamikdosh,

where we will bring

korbanos, and to sing

songs of thanks to You.

Thank You, Hashem,

for saving the Jewish

people!

להינו מלך העולם, ברוךאתהיי .1 , א

, אשר גאלנו וגאל את־אבותינו ממצרים .2

נו ללילה הזה .3 כל־בו מצה ומרור, והגיע . לא

להינו ואלהי אבותינו, כן .4 , יי א

, יגיענו למועדים ולרגלים אחרים .5

. ראתנו לשלוםהבאים לק .6

, וששים בעבודתך, שמחים בבנין עירך .7

ונאכל שם .8

9. (Sun. - Fri. night) מן הזבחים ומן הפסחים,

10. (Motzei Shabbos) מן הפסחים ומן הזבחים ,

, על קיר מזבחך לרצון, אשר יגיע דמם .11

, חדש על גאלתנוונודה לך שיר .12

: ועל פדות נפשנו .13

14. :גאל ישראל, ברוך אתה יי

*Drinking the Daled Kosos (while reclining) is a mitzvah di’Rabanan.

ךהעולם, ברוךאתהיי ל ן, אלהינומ פ :בוראפריהג

47

רחצה● Hands are washed.

● No talking until after Koreich.

*Washing hands before eating matzah, and saying its

bracha, are mitzvos mi’diRabanan.

ךעולם ל רקדשנובמצותיו, ברוךאתהייאלהינומ , אש

:וצונועלנטילתידים

מוציא*Saying the bracha on eating matzah is a mitzvah

mi’diRabanan.

Hold all three matzos, and say:

ךהעולם, ברוךאתהיי ל ץ, אלהינומ םמןהאר ח :המוציאל

48

הצמ● Eat two k’zaysim of matzah (⅔ of a handmade

matzah, or ½ a machine matzah), while

reclining, in two to nine minutes.

● Think: “Hashem took us out of Mitzrayim quickly, before it was too late.”

*Saying this bracha, which is on the mitzvos of matzah and Afikoman,

is a mitzvah mi’diRabanan.

*Eating matzah is a mitzvah mi’diOraisa.

Hold the top and middle matzos, and say:

ךהעולם, ברוךאתהיי ל ינומ רקדשנובמצותיו, אלה ,אש

:וצונועלאכילתמצה

מרור● Dip one k’zayis of maror (one large leaf of

Romaine lettuce, or one shot glass of fresh

horseradish) in charoses, and shake off.

● Eat, without reclining, in two to nine minutes.

● Think: “Our lives were bitter in Mitzrayim.”

*Saying this bracha, which is on the mitzvah of maror here and in

Koreich, and eating maror (without Korban Pesach), are mitzvos

mi’diRabanan.

ךהעולםברוךאתהיי ל ינומ רקדשנובמצותיו, אלה , אש

נועלאכילתמרור :וצו

49

ךכור● Using the bottom matzah, take one k’zayis

of matzah (⅓ of a handmade matzah, or ½

of a machine matzah), and one k’zayis of

maror (one large leaf of Romaine lettuce, or one shot glass of fresh

horseradish).

● Dip in charoses, and shake off.

● Eat, while reclining, in two to nine minutes.

● Think: “Hashem took us out of Mitzrayim quickly, before it was too late.”

and “Our lives were bitter in Mitzrayim.”

*Eating Koreich is a mitzvah mi’diRabanan.

Then, say this paragraph:

:זכ רלמקדשכהלל

ביתהמקדשהיהקים . כןעשההללבזמןש

חד סחמצהומרורואוכלבי . היהכורךפ

נ אמר :על־מצותומרוריםיאכלהו: לקיםמהש

רךעו לחןש

● Eat the seudah happily, keeping in mind the

holiness of the night.

● Leave room for afikoman.

● End early enough to eat afikoman before

chatzos.

*Eating the seudah is either a mitzvah mi’diOraisa or mi’diRabanan.

50

צפון● Eat two k’zaysim of matzah (⅔ of handmade matzah, or

½ of machine matzah), while reclining, in two to nine

minutes.

● Think: “Hashem formed a special relationship with us

when He skipped over the Jewish firstborns and struck the Egyptians’.”

*Eating matzah as a remembrance to the Korban Pesach is mitzvah

mi’diRabanan.

רךב● Pour the third kos.

*Bentching is a mitzvah mi’diOraisa.

אז ימלא שחוק : שיר המעלות בשוב יי את שיבת ציון היינו כחלמים .1

גדיל ה : פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה .2

נו היינו שמחים .3 : שובה יי את שביתנו כאפיקים בנגב: יי לעשות עמ

רו .4 רע בא : הזרעים בדמעה ברנה יקצ הלוך ילך ובכה נשא משך הז

: יבא ברנה נשא אלמתיו .5

!רבותי נברך: המזמן .6

.שם יי מברך מעתה ועד עולם יהי: המסובין .7

ברשות מרנן ורבנן . יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם: המזמן .8

להינו)נברך , ורבותי .9 .שאכלנו משלו( א

להינו)ברוך : המסובין .10 ינו( א .שאכלנו משלו ובטובו חי

להי)ברוך : המזמן .11 ינו( נוא .שאכלנו משלו ובטובו חי

51

להינו , ברוךאתהיי .1 א

הזן את , מלך העולם .2

העולם כלו בטובו בחן .3

בחסד וברחמים הוא .4

נותן לחם לכל בשר כי .5

ובטובו . לעולם חסדו .6

הגדול תמיד לא חסר .7

כי הוא אל זן , בעבור שמו הגדול. מזון לעולם ועד ואל יחסר לנו, לנו .8

. ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא, ומפרנס לכל ומטיב לכל .9

10. :הזן את הכל, ברוך אתה יי

ה .11 להינו על נוד לך יי א

ארץ, שהנחלת לאבותינו .12

ועל , חבהחמדה טובה ור .13

להינו מארץ .14 שהוצאתנו יי א

ים .15 ופדיתנו מבית , מצר

ועל בריתך שחתמת , עבדים .16

ועל תורתך , בבשרנו .17

ועל חקיך , שלמדתנו .18

ה זן ועל אכילת מזון שאת , שהודעתנו ועל חיים חן וחסד שחוננתנו .19

:בכל יום ובכל עת ובכל שעה, ומפרנס אותנו תמיד .20

52

להינו ועלהכל .21 יי א

, אנחנו מודים לך .22

, ומברכים אותך .23

יתברך שמך בפי כל חי .24

. תמיד לעולם ועד .25

בעת , ככתוב .26 , ואכלת וש

להיך -וברכת את יי א .27

תן לך .28 רץ הטבה אשר נ . על הא רץ ועל המזון, ברוך אתה יי :על הא

להינו רחם .29 על , נא יי א

ועל ירושלים , ישראל עמך .30

, ועל ציון משכן כבודך, עירך .31

, ועל מלכות בית דוד משיחך .32

ת הגדול והקדוש ועל הבי .33

. שנקרא שמך עליו .34

להינו .35 , זוננו, רענו, אבינו, א

להינו מהרה מכל , והרויחנו, וכלכלנו, פרנסנו .36 נו יי א והרוח ל

להינו, ונא, צרותינו .37 צריכנו יי א , לא לידי מתנת בשר ודם, אל ת

הקדושה , הפתוחה, כי אם לידך המלאה. לא לידי הלואתםו .38

: שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד, והרחבה .39

53

On Shabbos:

להינו במצותיך ובמצות רצה .1 והחליצנו יי א

כי. יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה .2

לשבת בו , יום זה גדול וקדוש הוא לפניך .3

להינו .4 נו יי א ך וברצונך הניח ל שלא, ולנוח בו באהבה כמצות רצונ

להינו בנחמת. תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו .5 והראנו יי א

כי אתה הוא בעל הישועות, לים עיר קדשךובבנין ירוש , ציון עירך .6

:ובעל הנחמות .7

להינו ואלהי אבותינו .1 , א

הויבא .2 ,וירצה, ויראה, ויגיע יעל

ויזכר זכרוננו , ויפקד, וישמע .3

וזכרון, וזכרון אבותינו, ופקדוננו .4

וזכרון , ד עבדךמשיח בן דו .5

וזכרון כל , ירושלים עיר קדשך .6

, לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים, עמך בית ישראל לפניך .7

להינו בו לטובה. לחיים ולשלום ביום חג המצות הזה .8 . זכרנו יי א

חוס , ובדבר ישועה ורחמים, יענו בו לחייםוהוש . ופקדנו בו לברכה .9

חנון ( מלך)כי אל , כי אליך עינינו, ורחם עלינו והושיענו, וחננו .10

:ורחום אתה .11

54

דש במהרה בימינו ובנה .1 . ירושלים עיר הק

2. אמן. בונה ברחמיו ירושלים, ברוך אתה יי

ברוךאתה .3 להינו מלך העולם יי ,האל אבינו, א

רוענו , קדושנו קדוש יעקב, יוצרנו, גואלנו, אדירנו בוראנו, מלכנו .4

,שבכל יום ויום הוא הטיב, והמטיב לכל, המלך הטוב. רועה ישראל .5

הוא יגמלנו לעד , הוא גומלנו, הוא גמלנו. נוהוא ייטיב ל , הוא מטיב .6

, נחמה, לחן ולחסד ולרחמים ולרוח הצלה והצלחה ברכה וישועה .7

, וחיים ושלום, ורחמים, פרנסה וכלכלה .8

:ומכל טוב לעולם אל יחסרנו, וכל טוב .9

,הרחמן. ימלוך עלינו לעולם ועדהוא , הרחמן .10

הוא ישתבח, הרחמן. הוא יתברך בשמים ובארץ .11

ויתהדר בנו לעד , ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים, לדור דורים .12

הוא ישבור , הרחמן. הוא יפרנסנו בכבוד, הרחמן. ולעולמי עולמים .13

נו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו .14 הוא , הרחמן. עלנו מעל צואר

. ועל שלחן זה שאכלנו עליו, ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה .15

נו , הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, הרחמן .16 ויבשר ל

הוא יברך את אבי מורי , הרחמן. שורות טובות ישועות ונחמותב .17

אותם ואת , ואת אמי מורתי בעלת הבית הזה, בעל הבית הזה .18

כמו , ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם אותנו ואת כל אשר לנו .19

כן יברך . כל, מכל, בכל: ברהם יצחק ויעקבא, שנתברכו אבותינו .20

חד .21 :ונאמר אמן, בברכה שלמה. אותנו כלנו י

55

ונשא , שתהא למשמרת שלום, ילמדו עליהם ועלינו זכות במרום .1

להי ישענו .2 ן ושכל טוב בעיני ונמצא ח , ברכה מאת יי וצדקה מא

להים ואדם .3 :א

On Shabbos:

.הוא ינחילנו יום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים, הרחמן

.הוא ינחילנו יום שכלו טוב, הרחמן .4

מגדול . הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא, הרחמן .5

שה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם, מלכוישועות .6 עשה : וע

:ואמרו אמן, עלינו ועל כל ישראל, הוא יעשה שלום, שלום במרומיו .7

ודורשי , כפירים רשו ורעבו: כי אין מחסור ליראיו, את יי קדשיו יראו .8

פותח את : כי לעולם חסדו, הודו ליי כי טוב: רו כל טוביי לא יחס .9

: ומשביע לכל חי רצון, ידך .10 והיה יי , ברוך הגבר אשר יבטח ביי

זב: מבטחו .11 נתי ולא ראיתי צדיק נע וזרעו מבקש , נער הייתי גם זק

:יי יברך את עמו בשלום, לעמו יתן יי עז: לחם .12

*Drinking the Daled Kosos (while reclining) is a mitzvah di’Rabanan.

ךהעולם, ברוךאתהיי ל ן, אלהינומ פ :בוראפריהג

56

● Pour the fourth kos and the Kos Shel Eliyahu.

● The door is open while the following paragraph is said.

אשר לא , אל־הגוים שפךחמתך .1

וך ידע

: ועל־ממלכות אשר שמך לא קראו .2

: ואת־נוהו השמו. כי אכל את־יעקב .3

: וחרון אפך ישיגם, שפך־עליהם זעמך .4

:חת שמי יי מת , תרדף באף ותשמידם .5

ללה*Saying Hallel is a mitzvah mi’diRabanan.

נו כי לשמך תן כבוד לאלנו .6 למה . על חסדך על אמתך, יי לא ל

להיהם, יאמרו הגוים .7 ואלהינו בשמים כל אשר חפץ . איה נא א

, פה להם ולא ידברו. מעשה ידי אדם, זהבעצביהם כסף ו . עשה .8

. אף להם ולא יריחון, אזנים להם ולא ישמעו. עינים להם ולא יראו .9

כמוהם . לא יהגו בגרונם, רגליהם ולא יהלכו, ידיהם ולא ימישון .10

: ח בהםכל אשר בט , יהיו עשיהם .11 עזרם ומגנם , ישראל בטח ביי

. הוא .12 . עזרם ומגנם הוא, בית אהרן בטחו ביי עזרם , יראי יי בטחו ביי

:ומגנם הוא .13

57

יברך יראי . יברך את בית אהרן, יברך את בית ישראל, ייזכרנויברך .1

2. ברוכים . עליכם ועל בניכם, יסף יי עליכם. הקטנים עם הגדלים, יי

3. . עשה שמים וארץ, אתם ליי והארץ נתן לבני , השמים שמים ליי

, יה ואנחנו נברך. ולא כל ירדי דומה, לא המתים יהללו יה. אדם .4

: הללויה, מעתה ועד עולם .5 כי . את קולי תחנוני, אהבתי כי ישמע יי

וני חבלי מות: הטה אזנו לי ובימי אקרא .6 וני , אפפ ומצרי שאול מצא

, נון יי וצדיקח . אנה יי מלטה נפשי, ובשם יי אקרא. צרה ויגון אמצא .7

שובי נפשי . שמר פתאים יי דלותי ולי יהושיע . ואלהינו מרחם .8

כי חלצת נפשי ממות את עיני מן . כי יי גמל עליכי, למנוחיכי .9

. את רגלי מדחי, דמעה .10 מנתי . יםבארצות החי , אתהלך לפני יי הא

.אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב. אני עניתי מאד, כי אדבר .11

והי עלי, ליימהאשיב .12 . ובשם יי אקרא, כוס ישועות אשא. כל תגמול

. תה לחסידיויקר בעיני יי המו . נגדה נא לכל עמו, נדרי ליי אשלם .13

לך אזבח . בן אמתך פתחת למוסרי, אנה יי כי אני עבדך אני עבדך .14

. נדרי ליי אשלם נגדה נא לכל עמו. זבח תודה ובשם יי אקרא .15

ים הללויה .16 הללו את.בחצרות בית יי בתוככי ירושל , כל גוים, יי

והו כל האמים .17 מת יי לעולם הללויה, כי גבר עלינו חסדו. שבח : וא

:כי לעולם חסדו, הודו ליי כי טוב .18

:כי לעולם חסדו, יאמר נא ישראל .19

:כי לעולם חסדו, יאמרו נא בית אהרן .20

21. :כי לעולם חסדו, יאמרו נא יראי יי

58

מה יעשה לי , יי לי לא אירא. ענני במרחב יה, קראתי יה מןהמצר .1

. ואני אראה בשנאי, יי לי בעזרי. אדם .2 ח באדם, טוב לחסות ביי . מבט

ח בנדיבים .3 וני בשם יי כי אמילםכל גוים ס . טוב לחסות ביי מבט . בב

וני בשם יי כי אמילם .4 וני גם סבב וני כדברים דעכו כאש . סב סב

ני לנפל. בשם יי כי אמילם, קוצים .5 עזי וזמרת . ויי עזרני, דחה דחית

שה , ה באהלי צדיקיםקול רנה וישוע . ויהי לי לישועה, יה .6 ימין יי ע

שה חיל, ימין יי רוממה. חיל .7 ואספר , לא אמות כי אחיה. ימין יי ע

ני יה. מעשי יה .8 אבא , פתחו לי שערי צדק. ולמות לא נתנני, יסר יסר

או בו, י זה השער לי . בם אודה יה .9 ותהי , אודך כי עניתני. צדיקים יב

, אבן מאסו הבונים. אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. לי לישועה .10

מאת יי . היתה לראש פנה, אבן מאסו הבונים. היתה לראש פנה .11

היא נפלאת , מאת יי היתה זאת: נוהיא נפלאת בעיני, היתה זאת .12

. בעינינו .13 זה היום עשה יי . נגילה ונשמחה בו, זה היום עשה יי

.נגילה ונשמחה בו .14

אנא .15 :הושיעה נא יי

:אנא יי הושיעה נא .16

:אנא יי הצליחה נא .17

:אנא יי הצליחה נא .18

59

ברוךהבא .1 , בשם יי . ברכנוכם מבית יי ברכנוכם , ברוך הבא בשם יי

2. אל יי . אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח , אל יי ויאר לנו. מבית יי

ה ואודך אלי את . עד קרנות המזבח , אסרו חג בעבתים, ויאר לנו .3

להי ארוממך .4 להי ארוממך . א כי , הודו ליי כי טוב: אלי אתה ואודך א

.כי לעולם חסדו, הודו ליי כי טוב: לעולם חסדו .5

וך .6 וכל , וחסידיך צדיקים עושי רצונך, להינו כל מעשיך-יי א יהלל

ת ישראל ברנה יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו עמך בי .7

כי לך טוב להודות ולשמך נאה , ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו .8

.כי מעולם ועד עולם אתה אל, לזמר .9

: כי לעולם חסדו, כי טוב הודוליי .10

להיםהודו ל .11 : כי לעולם חסדו, אלהי הא

: כי לעולם חסדו, הודו לאדני האדנים .12

: כי לעולם חסדו, לעשה נפלאות גדלות לבדו .13

: כי לעולם חסדו, לעשה השמים בתבונה .14

: כי לעולם חסדו, לרוקע הארץ על המים .15

: כי לעולם חסדו, ים גדליםלעשה אור .16

: כי לעולם חסדו, את השמש לממשלת ביום .17

: כי לעולם חסדו, את הירח וכוכבים לממשלות בלילה .18

: כי לעולם חסדו, למכה מצרים בבכוריהם .19

: כי לעולם חסדו, ויוצא ישראל מתוכם .20

60

וע נטויהב .1 : כי לעולם חסדו, יד חזקה ובזר

: כי לעולם חסדו, לגזר ים סוף לגזרים .2

ביר ישראל בתוכו .3 : כי לעולם חסדו, והע

: כי לעולם חסדו, ונער פרעה וחילו בים סוף .4

: כי לעולם חסדו, למוליך עמו במדבר .5

: כי לעולם חסדו, למכה מלכים גדלים .6

: כי לעולם חסדו, ויהרג מלכים אדירים .7

מרי .8 : כי לעולם חסדו, לסיחון מלך הא

: כי לעולם חסדו, ולעוג מלך הבשן .9

: כי לעולם חסדו, ונתן ארצם לנחלה .10

: כי לעולם חסדו, אל עבדונחלה לישר .11

כר לנו .12 : כי לעולם חסדו, שבשפלנו ז

: כי לעולם חסדו, ויפרקנו מצרינו .13

: כי לעולם חסדו, נותן לחם לכל בשר .14

:כי לעולם חסדו, הודו לאל השמים .15

, כל חי נשמת .16 להינו תברך את שמך יי וח כל בשר. א תפאר , ור

. מן העולם ועד העולם אתה אל, ותרומם זכרך מלכנו תמיד .17

, פודה ומציל ומפרנס ומרחם, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע .18

61

להי הראשונים : אין לנו מלך אלא אתה. בכל עת צרה וצוקה .19 א

וה כל בריות, והאחרונים .20 ל המהלל ברב , אדון כל תולדות, א

ויי לא ינום . ובריותיו ברחמים, המנהג עולמו בחסד, התשבחות .21

רדמים, ולא יישן .1 , והמשיח אלמים, המעורר ישנים והמקיץ נ

לך לבדך אנחנו , והזוקף כפופים, והסומך נופלים, המתיר אסוריםו .2

, ולשוננו רנה כהמון גליו, אלו פינו מלא שירה כים. מודים .3

, ועינינו מאירות כשמש וכירח , ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע .4

אין אנחנו , ורגלינו קלות כאילות, כנשרי שמים וידינו פרושות .5

להינו ואלהי אבותינו, מספיקים .6 ולברך את שמך , להודות לך יי א

הטובות , על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים .7

להינו. שעשית עם אבותינו ועמנו .8 ומבית , ממצרים גאלתנו יי א

, מחרב הצלתנו, ובשבע כלכלתנו, ברעב זנתנו, עבדים פדיתנו .9

מנים דליתנו, ומדבר מלטתנו .10 ונו : ומחלים רעים ונא עד הנה עזר

ונו חסדיך וא, רחמיך .11 להינו לנצחולא עזב על כן . ל תטשנו יי א

וח ונשמה שנפחת באפינו, אברים שפלגת בנו .12 ולשון אשר שמת , ור

הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו , בפינו .13

, וכל לשון לך תשבע, כל פה לך יודה כי, וימליכו את שמך מלכנו .14

וך, וכל קומה לפניך תשתחוה, וכל ברך לך תכרע .15 , וכל לבבות יירא

רב וכליות יזמרו לשמך .16 כל עצמותי תאמרנה יי , כדבר שכתוב. וכל ק

וך .17 ומי , מי ידמה לך: ועני ואביון מגזלו, זק ממנומציל עני מח . מי כמ

אל עליון קנה , האל הגדול הגבור והנורא: ישוה לך ומי יערך לך .18

, כאמור. נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את־שם קדשך: שמים וארץ .19

ברכי , לדוד .20 :וכל קרבי את שם קדשו, נפשי את יי

62

הגבור לנצח והנורא . הגדול בכבוד שמך, בתעצמות עזך האל .1

:המלך היושב על כסא רם ונשא. בנוראותיך .2

, וכתוב: מרום וקדוש שמו, שוכןעד .3 ים נאוה לישר , רננו צדיקים ביי

ובלשון . ובדברי צדיקים תתברך .בפי ישרים תתהלל. תהלה .4

: ובקרב קדושים תתקדש. חסידים תתרומם .5

, ברנה יתפאר שמך מלכנו, רבבות עמך בית ישראל ובמקהלות .6

להינו, יצוריםשכן חובת כל ה , בכל דור ודור .7 ואלהי , לפניך יי א

להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה , אבותינו .8

:על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך משיחך, ולקלס .9

גדול והקדוש בשמים האל המלך ה , שמך לעד מלכנו ישתבח .10

להינו ואלהי אבותינו, כי לך נאה. ובארץ .11 הלל , שיר ושבחה: יי א

קדשה , תהלה ותפארת, גדלה וגבורה, נצח, עז וממשלה, וזמרה .12

אל מלך , י ברוך אתה י .ברכות והודאות מעתה ועד עולם. ומלכות .13

הבוחר בשירי , אדון הנפלאות, אל ההודאות, גדול בתשבחות .14

.חי העולמים, אל, מלך, זמרה .15

*Drinking the Daled Kosos (while reclining) is a mitzvah mi’diRabanan.

ךהעולם, ברוךאתהיי ל ןבוראפרי, אלהינומ פ :הג

63

*Saying the bracha of al hagefen is a mitzvah mi’diRabanan.

1. להינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן ברוך אתה יי , ועל תנובת השדה. א

כול מ , שרצית והנחלת לאבותינו, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה .2 פריה לא

וע מטובה .3 להינו על ישראל עמך. ולשב ועל , ועל ירושלים עירך, רחם נא יי א

דש במהרה . ועל מזבחך ועל היכלך, ציון משכן כבודך .4 ובנה ירושלים עיר הק

ונברכך , בנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובהושמחנו ב , והעלנו לתוכה, בימינו .5

ושמחנו ביום חג .(ורצה והחליצנו ביום השבת הזה)עליה בקדשה ובטהרה .6

רץ ועל פרי הגפן, כי אתה יי טוב ומטיב לכל. המצות הזה .7 . ונודה לך על הא

:על הארץ ועל פרי הגפן, רוך אתה יי ב .8

נרצהסח .1 , כהלכתוחסלסדורפ

. ככל משפטו וחקתו .2

, כאשר זכינו לסדר אותו .3

. כן נזכה לעשותו .4

, זך שוכן מעונה .5

. קומם קהל עדת מי מנה .6

, בקרוב נהל נטעי כנה .7

.ים לציון ברנהפדו .8

:לשנה הבאה בירושלים .9

64

On the first night:

".ויהי בחצי הלילה"ובכן .1

, ז רוב נסים הפלאת בלילהא .2

ב .3 , אש אשמורות זה הלילהר

.ויהי בחצי הלילה, ר צדק נצחתו כנחלק לו לילהג .4

, לך גרר בחלום הלילהת מ נ ד .5

, פחדת ארמי באמש לילהה .6

.ויהי בחצי הלילה, ישר ישראל למלאך ויוכל לו לילהו .7

, ע בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילהר ז .8

, ילם לא מצאו בקומם בלילהח .9

.ויהי בחצי הלילה, סלית בכוכבי לילהיסת נגיד חרשת ט .10

, הובשת פגריו בלילה, עץ מחרף לנופף אוויי .11

, רע בל ומצבו באישון לילהכ .12

.ויהי בחצי הלילה, איש חמודות נגלה רז חזות לילהל .13

רג בו ב מ .14 , לילהשתכר בכלי קדש נה

. ושע מבור אריות פותר בעתותי לילהנ .15

.ויהי בחצי הלילה, נאה נטר אגגי וכתב ספרים לילהש .16

, וררת נצחך עליו בנדד שנת לילהע .17

, ורה תדרוך לשומר מה מלילהפ .18

.ויהי בחצי הלילה, לילה רח כשמר ושח אתא בקר וגםצ .19

, רב יום אשר הוא לא יום ולא לילהק .20

, ם הודע כי לך היום אף לך הלילהר .21

, ומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילהש .22

:ויהי בחצי הלילה, איר כאור יום חשכת לילהת .23

65

On the second night:

".ואמרתם זבח פסח"ובכן .1

2. , מץ גבורותיך הפלאת בפסחא

, ראש כל מועדות נשאת פסחב .3

. ואמרתם זבח פסח, לית לאזרחי חצות ליל פסחג .4

, לתיו דפקת כחם היום בפסחד .5

, חסעיד נוצצים עגות מצות בפס ה .6

. ואמרתם זבח פסח, אל הבקר רץ זכר לשור ערך פסחו .7

8. , עמו סדומים ולהטו באש בפסחז

, ומצות אפה בקץ פסח, לץ לוט מהםח .9

. ואמרתם זבח פסח, אטאת אדמת מף ונף בעברך בפסחט .10

, ת בליל שמור פסחראש כל און מחצ , הי .11

, על בן בכור פסחת בדם פסח, בירכ .12

.ואמרתם זבח פסח, בלתי תת משחית לבא בפתחי בפסחל .13

, סגרת סגרה בעתותי פסחמ .14

, שמדה מדין בצליל שעורי עמר פסחנ .15

. ואמרתם זבח פסח, קד יקוד פסחרפו משמני פול ולוד ביש .16

, עד געה עונת פסח, וד היום בנב לעמודע .17

, ס יד כתבה לקעקע צול בפסחפ .18

. ואמרתם זבח פסח, בפסח, פה הצפית ערוך השלחןצ .19

, הל כנסה הדסה צום לשלש בפסחק .20

21. , רשע מחצת בעץ חמשים בפסח אש מביתר

, תביא לעוצית בפסח, תי אלה רגעש .22

. ואמרתם זבח פסח, כליל התקדש חג פסח, עוז ידך ותרום ימינךת .23

66

On both nights:

.כי לו יאה, כי לו נאה .1

:יו יאמרו לודוד ג, חור כהלכהב, דיר במלוכהא .2

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .3

.כי לו יאה, כי לו נאה .4

:תיקיו יאמרו לוו, דור כהלכהה, גול במלוכהד .5

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .6

.אהכי לו י , כי לו נאה .7

:פסריו יאמרו לוט, סין כהלכהח, אי במלוכהכ ז .8

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .9

.כי לו יאה, כי לו נאה .10

:מודיו יאמרו לול, ביר כהלכהכ, חיד במלוכהי .11

.י הממלכה-לך י ,לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .12

.כי לו יאה, כי לו נאה .13

:ביביו יאמרו לוס, ורא כהלכהנ, ושל במלוכהמ .14

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .15

.כי לו יאה, כי לו נאה .16

:ודיקיו יאמרו לצ, ודה כהלכהפ, נו במלוכהע .17

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .18

.כי לו יאה, כי לו נאה .19

:נאניו יאמרו לוש, חום כהלכהר, דוש במלוכהק .20

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .21

.כי לו יאה, כי לו נאה .22

:מימיו יאמרו לות, ומך כהלכהת, מלוכהקיף ב ת .23

.י הממלכה-לך י , לך אף לך, לך כי לך, לך ולך .24

.כי לו יאה, כי לו נאה .25

67

ירהוא ד א

ל -א . בימינו בקרוב, במהרה במהרה, יבנה ביתו בקרוב, דיר הואא .1

.בנה ביתך בקרוב, ל בנה-א , בנה .2

במהרה , יבנה ביתו בקרוב, גול הואד, דול הואג, חור הואב .3

.בנה ביתך בקרוב, ל בנה-א , ל בנה-א . בימינו בקרוב, במהרה .4

, יבנה ביתו בקרוב, סיד הואח, כאי הואז, תיק הואו, דור הואה .5

בנה ביתך , ל בנה-א , ל בנה-א . בימינו בקרוב, הבמהרה במהר .6

.בקרוב .7

, ורא הואנ, לך הואמ , מוד הואל, ביר הואכ, חיד הואי, הור הואט .8

, יבנה ביתו בקרוב, דיק הואצ, ודה הואפ, זוז הואע, גיב הואס .9

בנה ביתך , ל בנה-א , נהל ב -א . בימינו בקרוב, במהרה במהרה .10

.בקרוב .11

, יבנה ביתו בקרוב, קיף הואת, די הואש, חום הואר, דוש הואק .12

בנה ביתך , ל בנה-א , ל בנה-א . בימינו בקרוב, במהרה במהרה .13

.בקרוב .14

68

ייודע דמ ח ?א

חד .להינו שבשמים ובארץ-אחד א : אחד אני יודע ? מי יודע א

להינו -אחד א , שני לחות הברית: שנים אני יודע? מי יודע שנים

.שבשמים ובארץ

, שני לחות הברית, שלשה אבות: שלשה אני יודע ? מי יודע שלשה

.ם ובארץלהינו שבשמי -אחד א

שני , שלשה אבות, ארבע אמהות: ארבע אני יודע ? מי יודע ארבע

.להינו שבשמים ובארץ-אחד א , לחות הברית

ארבע , חמשה חומשי תורה: חמשה אני יודע ? מי יודע חמשה

להינו שבשמים -אחד א , לחות הבריתשני , שלשה אבות, אמהות

.ובארץ

חמשה חומשי , ששה סדרי משנה: ששה אני יודע ? מי יודע ששה

אחד , שני לחות הברית, שלשה אבות, ארבע אמהות, תורה

.להינו שבשמים ובארץ-א

ששה סדרי , שבעה ימי שבתא: שבעה אני יודע ? מי יודע שבעה

שני , שלשה אבות, ארבע אמהות, חמשה חומשי תורה, משנה

.להינו שבשמים ובארץ-אחד א , לחות הברית

עה ימי שב , שמונה ימי מילה: שמונה אני יודע? מי יודע שמונה

, ארבע אמהות, חמשה חומשי תורה, ששה סדרי משנה, שבתא

.להינו שבשמים ובארץ-אחד א , שני לחות הברית, שלשה אבות

69

שמונה ימי , תשעה ירחי לדה: תשעה אני יודע ? מי יודע תשעה

, חמשה חומשי תורה, ששה סדרי משנה, ה ימי שבתאשבע , מילה

להינו -אחד א , שני לחות הברית, שלשה אבות, ארבע אמהות

.שבשמים ובארץ

, תשעה ירחי לדה, עשרה דבריא: עשרה אני יודע ? מי יודע עשרה

חמשה , ששה סדרי משנה, שבעה ימי שבתא, מי מילהשמונה י

אחד , שני לחות הברית, שלשה אבות, ארבע אמהות, חומשי תורה

.להינו שבשמים ובארץ-א

ה עשר , אחד עשר כוכביא: אחד עשר אני יודע ? מי יודע אחדעשר

, שבעה ימי שבתא, שמונה ימי מילה, תשעה ירחי לדה, דבריא

שלשה , ארבע אמהות, חמשה חומשי תורה, ששה סדרי משנה

.להינו שבשמים ובארץ-אחד א , שני לחות הברית, אבות

אחד , שנים עשר שבטיא: ים עשר אני יודע שנ ? מי יודע שניםעשר

, שמונה ימי מילה, תשעה ירחי לדה, עשרה דבריא, עשר כוכביא

ארבע , חמשה חומשי תורה, ששה סדרי משנה, שבעה ימי שבתא

להינו שבשמים -אחד א , ריתשני לחות הב , שלשה אבות, אמהות

.ובארץ

, שלשה עשר מדיא: שלשה עשר אני יודע ? מי יודע שלשהעשר

תשעה ירחי , עשרה דבריא, אחד עשר כוכביא, שנים עשר שבטיא

, ששה סדרי משנה, תאשבעה ימי שב , שמונה ימי מילה, לדה

שני לחות , שלשה אבות, ארבע אמהות, חמשה חומשי תורה

.להינו שבשמים ובארץ-אחד א , הברית

70

חד גדיא

.חד גדיא, חד גדיא, חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי, חדגדיא

.חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, ואכלה לגדיא, אשונר ואתא

חד , דזבין אבא בתרי זוזי, דאכלה לגדיא, ונשך לשונרא, כלבאואתא

.חד גדיא, גדיא

דזבין , דאכלה לגדיא, דנשך לשונרא, והכה לכלבא, חוטראואתא

.חד גדיא, חד גדיא, אבא בתרי זוזי

דאכלה , דנשך לשונרא, דהכה לכלבא, ושרף לחוטרא, נוראואתא

.חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, לגדיא

דנשך , דהכה לכלבא, דשרף לחוטרא, לנוראוכבה , מיאואתא

.חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, דאכלה לגדיא, לשונרא

דהכה , דשרף לחוטרא, דכבה לנורא, ושתא למיא, תוראואתא

חד , דזבין אבא בתרי זוזי, אכלה לגדיאד , דנשך לשונרא, לכלבא

.חד גדיא, גדיא

דשרף , דכבה לנורא, דשתא למיא, ושחט לתורא, השוחטואתא

דזבין אבא , דאכלה לגדיא, דנשך לשונרא, דהכה לכלבא, לחוטרא

.חד גדיא, חד גדיא, בתרי זוזי

71

, דשתא למיא, דשחט לתורא, ושחט לשוחט, המות מלאךואתא

דאכלה , דנשך לשונרא, דהכה לכלבא,דשרף לחוטרא, דכבה לנורא

.יאחד גד , חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, לגדיא

, דשחט לתורא, ושחט למלאך המות, הקדושברוךהואואתא

דנשך , דהכה לכלבא, דשרף לחוטרא, דכבה לנורא, דשתא למיא

.חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, דאכלה לגדיא, לשונרא

הלספרביציאתמצריםו ,כלהמרב

:הריז המשבח