כרך ד‘

חשון תשע“א

אוקטובר ∞±∞≥

חוקרים בעמק

אסופת מאמרים של חוקרים

במכללה האקדמית עמק יזרעאל

ע“ש מקס שטרן

חוקרים בעמק

אסופת מאמרים של חוקרים

במכללה האקדמית עמק יזרעאל

על שם מקס שטרן 'כרך ד

א"תשע חשון

2010 אוקטובר

Volume 4

October 2010

Researchesin the Emek

Compilation of Articleswritten by researches at theMax Stern Academic Collegeof Emek Yezreel

Researchers in the Emek

Compilation of Articles

written by researchers at the Max Stern Academic College

of Emek Yezreel

Volume 4 October 2010

5

הקדמה

, מהווה אסופת מאמרים של חברי סגל במכללת עמק יזרעאל" חוקרים בעמק"הכרך הרביעי של

היוצא בגרסה , בקובץ זה. ט"תשס -ח ו"אשר הוצגו בירידי המחקר שנערכו במכללה בשנים תשס

.ריםמסודרים המאמרים לפי החוגים והמגמות השונים של המחב, דיגיטאלית בלבד

ירידי המחקר של המכללה מספקים הזדמנות לחברי הסגל להתוודע לעבודותיהם של עמיתים

: המאמרים מציגים עבודות מסוגים שונים. אסופה זו וכמוהם גם, מחוגים ותחומי מחקר שונים

חלק מן . ומשקפים מגוון תחומי מחקר ושיטות מחקר, תאורטיות ויישומיות, איכותניות וכמותיות

ובין , בין מרצים לסטודנטים, בין מרצים מחוגים שונים: מבוססות על שיתופי פעולה העבודות

. האקדמיה לקהילה

מיקה ' לגב, ל המכללה"מנכ, למר יורם רז, נשיאת המכללה, עליזה שנהר' תודתנו נתונה לפרופ

. ראש מנהל אקדמי ולחברי הסגל האקדמי שתרמו כל אחד בתחומו, קפטור

בהפקת קובץ ושסייע, מההוצאה לאור של המכללה, מלי שליט' אדיר כהן ולגב' פלפרותודה מיוחדת

".חוקרים בעמק"זה של

,קריאה מהנה

":חוקרים בעמק"מערכת

החוג לכלכלה וניהול, ר ועדת יריד מחקר"יו - ר שוש שהרבני"ד

החוג למדעי ההתנהגות - ישינסקי'אורנה צ' פרופ

וג לכלכלה וניהולהח - מונדרר-ר נעמי שקד"ד

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה - שמיר- אורית בלדרמן' גב

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה - מיכל שמיר' גב

"חוקרים בעמק"מרכזת מערכת - עינבל גרנוב' גב

6

PREFACE

The fourth volume of "Researchers in the Emek" is a collection of articles by faculty members of the Max Stern Yezreel Valley College which were presented at the Research Fair held at the College during the years 2008 and 2009. In this collection, which will appear only in digital format, the articles are arranged according to the departments of the authors.

The College's annual Research Fair offers faculty members the opportunity to become acquainted with the work of their colleagues through the articles they publish, such as those collected here. The articles represent works from a wide variety of disciplines, approaches and research methods. Some of the works are collaborations between faculty from various departments, faculty and students, and between academia and the community.

We extend our thanks to Prof. Aliza Shenhar, President of the College, Mr. Yoram Raz, Director-General of the College, Ms. Mika Kaptur, Head of the Academic Administration, and members of the academic faculty who each contributed in their area of expertise.

A special thanks to Prof. Adir Cohen and Mrs. Mali Shalit, from the publishing house of the college, for their assistance in the production of "Researchers in the Emek"

Pleasant reading!

Editorial Board, "Researchers in the Emek"

Dr. Shosh Shahrabani, Chairperson, Research Fair Committee, Department of Economics and

Business Management

Prof. Orna Tzchishinsky, Department of Behavioral Sciences

Dr. Naomi Shaked-Monderer, Department of Economics and Business Management

Ms. Orit Balderman-Shamir, Department of Sociology and Anthropology

Ms. Michal Shamir, Department of Sociology and Anthropology

Ms. Inbal Granov, Administrative Coordinator, Researchers in the Emek

7

ספר יריד המחקר הרביעי והחמישי

הרס היצירתיות –הוגי החינוך מצביעים על הסכנה החמורה הקיימת במערכת החינוך והיא

, כי המוסדות החינוכיים המסורתיים מדגישים דווקא את הקונפורמיות, ידוע. המקוריותוהחנקת

.השגרה והנוקשות הממסדית, המשמעת

המעצבת ולטפח את , נועדה לשחרר את היחיד מן הסמכות הכופה, לעומת זאת, הגישה היצירתית

.את הפתיחות והגמישות, חד הפעמיות של הפרט

, המוסיקה, כמו באמנות הציור, רק בתחומים היצירתיים המובהקים היצירתיות אינה באה לביטוי

בכל תחומי החשיבה ובכלל זה , למעשה, היצירתיות קיימת. המחול ועוד, הסיפורת, השירה, הפיסול

התהליך היצירתי הוא היכולת למצוא קשרים : ובלשונו של החוקר קובי. במחקר האקדמי העיוני

למצוא את אמריקה בעודנו תרים אחר , אוקיאנוסים בחופשיותלתור את ה, חדשים ובלתי צפויים

לגלות משמעויות חדשות ולפעול , למצוא יחסים חדשים בזמן ובמקום, דרכים חדשות להודו

גם אם הדברים אמורים לגבי האמן היוצר הרי הם יפים גם לגבי . בחופשיות עם ההכרה ותת ההכרה

.החוקר

ספר יריד המחקר הרביעי . המתקיים זה שש שנים במכללה, עדות לכך נוכל למצוא ביריד המחקר

היריד מאפשר לחברי הסגל לשמוע על . והחמישי משקף את הירידים המוצלחים ומעוררי ההשראה

, לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה ולהתבונן בארבעים הפוסטרים של חברי הסגל, מחקרי עמיתיהם

.אשר מוצגים במסגרתו

מעידה על הפוריות המחקרית הענפה של , המופיעה באיגרת הסגל, גלגם רשימת פרסומי חברי הס

.חברי הסגל ועל שיתופי פעולה חשובים ביניהם

ר "ר שוש שהרבני יו"ד, העושות מלאכתן במסירות ויעילות, תודתי לחברות ועדת יריד המחקר

שמיר - ת בלדרמןאורי' גב, מיכל שמיר' גב, מונדרר- ר נעמי שקד"ד, שינסקי'אורנה צ' פרופ, הוועדה

.עינבל גרנוב' ומרכזת הוועדה גב

,יבואו כולם על הברכה

עליזה שנהר' פרופ

נשיא

8

FOURTH AND FIFTH RESEARCH BOOK FAIR

Experts in education often point to the demise of creativity and originality as an existential challenge facing the education system. It is known that traditional educational institutions frequently stress compliance, discipline and routine, and are often distinguished by a fundamental inflexibility. Fostering a creative approach, on the other hand, liberates the individual from enforcing dominant authority, and creates an atmosphere where personal expression, openness and flexibility are nurtured.

Creativity is not exclusive to disciplines such as art, music, sculpture, poetry, literature, dance and others. In fact, creativity exists in all areas of thought, including academic, theoretical research. In the words of the scholar Kobi, "the creative process is the ability to find new and unexpected connections, to explore the oceans freely, to discover America while we are searching for new routes to India, to find new relations in time and place, to discover new meanings and to work freely with both the conscious and subconscious". Even as these things relate to the creative artist, they are also appropriate to the researcher.

The broad expanse of creative endeavor is evidenced at the Yezreel Valley College Research Fair which has been held annually over the past six years. The collection of articles presented in the Fourth and Fifth Research Fairs publication encompasses these successful and inspiring events.

The Research Fair gives the College's faculty an opportunity to learn about the research of their colleagues, to explore opportunities for collaboration, and to observe the forty posters by faculty members which are on display. Furthermore, the list of articles by faculty members which appears in the faculty newsletter is evidence of the fruitfulness of their research and the importance of the cooperation between them.

My heartfelt appreciation goes to the members of the Research Fair committee who approach this activity with devotion and efficiency: Dr. Shosh Shahrabani, Chair of the Committee, Prof. Orna Tzchishinsky, Dr. Naomi Shaked-Monderer, Ms. Michal Shamir, Ms. Orit Balderman-Shamir and coordinator of the Committee, Ms. Inbal Granov.

May they all be blessed,

Prof. Aliza Shenhar President

9

תוכן עניינים

כלכלה וניהול

?מדוע מתעלמים מהאמצעי הטוב ביותר לשיפור אי השוויון בחלוקת ההכנסות נסים דוד בן

12

הגורמים המשפיעים על החלטת אחיות בישראל להתחסן נגד שפעת דין גרגורי- יום, בן ציון אורי, שוש שהרבני

21

האם משרד הפנים פועל על פי העקרונות של מדינת רווחה טל שחור

28

מדע המדינה ?מחיר יש נושמים שאנו לאוויר למה

גדעון דורון, עופר אריאן

35

?מה רוצים הארגונים: יות בשירות הקהילה או בשירות האקדמיה/סטודנטים ן חנהספר

46

מדעי ההתנהגות

מאנגלית לערבית (McGill, Oswestry)תרגום ותיקוף של שאלוני כאב ותפקוד איזנברג אילון, חדאד מאי, ס'עומרי נרג, ארנון צחי

54

הקשר בין תפיסת שליטה ראשונית לבין הסתגלות למצבי הצלחה וכישלון דשהחבקבוצה

אורי דן, אשל יוחנן, דלה רנין פרח

68

הערכת תפקודי הורות דוד יגיל

73

סולםעל פי במכללה וערבים יהודיםסטודנטים בין חברתיים יםנכונות ליחס קרבה- ריחוק יחסי

מירי רוט קרואר

83

ורוח אין ישעיהו תדמור

97

מנהל מערכות בריאות 2000-2002בנפת חיפה בשנים C-ו Bדלקות כבד נגיפיות נשאי

שמואל רשפון, ליזה רובין, יהונתן דובנוב, אליעוז חפר

106

1840דמשק ,רשת עלילת דםפסיפורו של רופא מצפוני ב –חוכמה ומוסר בדמשק ענתבי אליעוז-חפר

114

, מקורות ידע ,ניבוי לפי עמדות כלפי מחקר –התנהגות סיעודית מבוססת ראיות אישיים תמיכת המערכת וכישורים

זנברג מיכלמשיח אי

119

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

ותסוציולוגי הערות -הצילום של הבלתי מצולם על שלומי רזניק

131

שירותי אנוש כפרי- קהילתי ביישוב" קהילתיות" המושג של משמעותו

סימונוביץ חביאר, פרידמן ויקטור, פלגי מיכל, מורן עמיר

139

10

יפוש עבודה בעידן של משבריתרונות קשרים החלשים בח סימונוביץ חביאר

149

grassrootsשיתוף תושבים בתכנון כתהליך עמיר מורן, ויקטור פרידמן , מיכל פלגי ,חביאר סימונוביץ

156

"?פרויקט גבהים לאן"אירוע : שותפות בין אקדמיה לקהילה פלגי מיכל, סימונוביץ חביאר, מורן עמיר, פרידמן ויקטור

167

11

List of Papers in English

Communication

175 The London Times and the New York Times on Gaza - How the Dailies on Both Sides of the Atlantic Covered Operation Cast Lead? Shaul Zadka

Economics and Business Management 185 Do Short Sellers Outperform the Market?

Cohen Gil

English Unit 190 Computer Assisted Courses for Learning Disabled Students at the

Max Stern Academic College of Emek Yezreel Adari Sarit

198 An Action Research: The Impact of Intensive Vocabulary Instruction on Second Language Vocabulary Acquisition and on Reading Comprehension Kalovski Geke

Sociology and Anthropology 208 An Israeli Perspective on War, Peace and Reconciliation:

People’s Perceptions in the Shadow of Protracted Conflict Desivilya Helena Syna, Yassour-Borochowitz Dalit

219 Religion and Work Values: Comparison of Work Values among Jews and Moslems in Israel Sharabi Moshe

230 Factors Influencing Promotion: Perception of Employees in the High-Tech and the Public Sectors Sharabi Moshe

12

מדוע מתעלמים מהאמצעי הטוב ביותר לשיפור

?השוויון בחלוקת ההכנסות-אי

1נסים בן דוד

תקציר

ההכנסות השנתיות ממסים אלה . המדינות המתועשות מטילות מסים על ירושה ועל מתנות רוב

במאמר זה מוצעת . מהתוצר 1.5%- ב נמוכות ביותר ומסתכמות בפחות מ"ובארהבמדינות אירופה

במקביל להטלת , סוי לפיה יופחתו המסים העקיפים ומסי ההכנסה על עבודה ועל הוןירפורמה במ

השוויון -רפורמה כזו יעילה מבחינה הכלכלית ותוביל גם להפחתת אי. מסים משמעותיים על ירושה

.בחלוקת ההכנסות

רווחה כלכלית , שוויון-אי, מסי ירושה, מסי הכנסה, חלוקת הכנסות: מפתחמילות

מבוא

במהלך ההיסטוריה אופיינה המערכת הכלכלית הקפיטליסטית בחלוקה לא שוויונית של הבעלות על

הוגי הדעות , שוויון זה הטריד בעבר ומטריד גם כיום רבים ממקבלי ההחלטות-אי. העושר

. והכלכלנים

במטרה , כי ההצעות שהועלו במאות הקודמות להעביר את העושר לבעלות המדינה מוסכם כיום

עדות לכך היא (יצרו נזקים חמורים בהרבה מן הבעיה אותה ניסו לפתור , השוויון- לשפר את אי

). גורלה של ברית המועצות לשעבר

ונות מבלי לפגוע בעקר, לכן נדרש פתרון כלכלי שיוביל לשיפור ניכר בהתחלקות ההכנסות

.הקפיטליסטיים הבסיסיים של שמירת הבעלות הפרטית על העושר

הנה השיטה , במתכונתה המוכרת בעולם המערבי, כיום קיים קונצנזוס כי השיטה הקפיטליסטית

, חומרי הגלם, זוהי השיטה הטובה ביותר להקצאת העובדים. היעילה ביותר להקצאת המקורות

זוהי גם השיטה הטובה ביותר לחלוקת התוצר בין .הקרקע והמכונות לענפי הייצור השונים

). ריבית(ובעלי הנכסים הפיננסיים ) רווחים(בעלי הפירמות , )דמי השכרה(בעלי המבנים , העובדים

. השוויון שנוצר בחלוקת ההכנסות-מכולן הנה אי שהמוכרת ,ידוע שלשיטה זו מספר מגרעות

שוויון באמצעות אספקת מוצרים ה- הממשלות במדינה הקפיטליסטית פועלות להפחתת אי

מהספרות , אולם. מתן תשלומי העברה לעניים והקמת מערכת מסים פרוגרסיבית, ציבוריים

. הכלכלית העוסקת בהשפעת המסים עולה כי מסים פוגעים ביעילות הכלכלית

? "מקודשת"מהי אותה יעילות כלכלית

קסום הרווחה החברתית יושג כל עוד מ , המקובלת על כלכלנים רבים, פי הגישה הקפיטליסטית- על

שינוי בהקצאת המקורות , פי פרטו-על). Parreto(רטו אשינוי בהקצאת המקורות יהיה יעיל לפי פ

אם פרט מסוים יתנגד לחלוקה המחודשת של . ידי כל הפרטים- על" פה אחד"חייב להתקבל

120-שערכו השנתי הנו כ ,יאם כל התוצר הישראל ,הלדוגמ. אזי אין זה יעיל לבצע אותה, המקורות

לאהאזרחים האחרים מיליון 6.5ובאותה עת כל , יהיה בבעלותו של פרט אחד ,מיליארד דולר

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לכלכלה וניהול 1

13

יהיה זה בלתי יעיל מבחינה כלכלית להעביר מן הפרט האחד לפרטים האחרים , ירוויחו מאומה

מחזיק הרט אם במהלך העברת המשאבים מהפ, במיוחד יהיה הדבר בלתי יעיל. אפילו שקל אחד

.בכל ההכנסה לאחרים יאבד חלק מהכנסה זו

חלוקה שווה ,הלדוגמ. יתכנו גם הרבה מאוד הקצאות יעילות אחרותיכלכלנים יודעים ש ,עם זאת

אולם כיצד ניתן . בעקבות הסחר ביניהם, של כל התוצר בין הפרטים תוביל להקצאה כלכלית יעילה

נשים במערכת קפיטליסטית אשר הכוח המניע שלה הוא לחלק את התוצר באופן שוויוני יותר בין הא

. לשם כך כאמור יש צורך להטיל מסים? רצון האנשים להרוויח

אנשים יעבדו , אם מוטל מס על הכנסה מעבודה! אינם יעילים מהבחינה הכלכליתאלה ידוע ש? מסים

, ל מס על הרווחאם מוט). כמות המוצרים המיוצרים במשק תקטן(ייצרו פחות וההכנסה תרד , פחות

הטלת מס על הריבית תקטין את . יהיאנשים ישקיעו פחות בהקמת מפעלים ובבנ, או על הריבית

: התוצאה דומה. לכן מקורות המימון של הבנקים יקטנו וההלוואות לעסקים יצומצמווהחיסכון

. ההכנסה והייצור פוחתים

. מכאן שמס אינו יעיל מבחינה כלכלית

? השוויון בחלוקת ההכנסות-ה גם יעיל מהבחינה הכלכלית וגם ישפר את אימהו פתרון הקסם שיהי

!!!הפתרון הוא מס בשיעור גבוה על ירושות

ב"מסי ירושה באירופה ובארה

כמעט בכל המדינות המתועשות מוטל כיום מס על . מס על ירושות הוטל כבר ברומא העתיקה

בצורת מס על הרכוש , ולא על היורש ,סקסיות המס מוטל על הירושה- בארצות האנגלו. ירושות

(Estate Tax) , המס מוטל על הנכסים והמשאבים (ואילו ברוב מדינות אירופה מוטל המס על היורש

רבה המשפחתית אל הנפטר וכן קיימת תקרת ירושה שיעור המס קשור למידת הק ). שקיבל היורש

.עליה מתקיים פטור ממס

, ים שיעורי המס ותקרות המס במדינות שונות באירופהמפורטשבה ,1כפי שניתן לראות מטבלה

הסיבות לכך . מהתוצר 1%-ההכנסות ממסי ירושה ומתנות בכל מדינות אירופה מסתכמות בפחות מ

.או תקרת ירושה גבוהה הפטורה ממס, זוג ולילדים בחלק מהמדינות- היו פטור מלא ממס לבני

ידי -המס מוטל על רכוש המועבר על. 1916ת ב מס הרכוש המוטל על נכסי המנוח קיים משנ"בארה

. ידי המנוח טרם מותו- אבל מוטל גם על העברות שנעשו על, )IRC 1986ראה (המנוח לאחר מותו

חשוב להבדיל בין דאגלס לפי . ב"הציג סקירה נרחבת על מסי ירושה בארה (Douglas, 2004)דאגלס

ושיעורם השולי עולה ,מסי הרכוש מדורגים. מסי רכוש המוטלים על נכסי המנוח לבין מסי ירושה

לעומת זאת מסי ירושה . למספר היורשים אין כל השפעה על המיסוי. עם העלייה בהיקף הרכוש

גידול במספר , ומאחר שגם מס זה מוטל באופן מדורג. מקבל את הירושההמוטלים על האדם

רפי שמוטל על הירושה היורשים מוביל להפחתת הנכסים שמקבל כל יורש ולכן סכום המס המצ

. יקטן עם הגידול במספר היורשים

. מטילות מס זה (states)עם זאת חלק מהמדינות , ב אינו מטיל מסי ירושה"הממשל הפדראלי בארה

השווי הנכסי כולל . המס שמטיל הממשל הפדראלי מופעל על נכסי המנוח בניכוי הוצאות מסוימות

פנסיות והתמורה , אגרות חוב, מניות, יננסיים כמו מזומניםונכסים פ יים של נכסי דלא ניידיאת שוו

נובעת ה(קיימת רמת סף מינימלית של נכסי הנפטר שעליה לא מוטל מס . מביטוחים של הנפטר

). וכן זיכוי בגין מסים שהוטלו על מתנות המדינותידי -מזיכויים המתקבלים כנגד מסים שנגבו על

קבעה כי רמת הסף הפטורה ממס תלך (Taxpayer Relief Act of 1997) 1997פקודת מס משנת

. 2006ותגדל עד לסך של מיליון דולר בשנת

14

מסים על ירושות ומתנות במדינות אירופה - 1טבלה

מספר ירושה השנים

הנחשבות לצורך חישוב4המס

מסים על

ירושות ומתנות באחוזי תוצר

(GDP) (2001)

1בני זוג וילדים יורשים םאחרי

סכום פטור ממס (באירו)

מדרגת המס הנמוכה ביותר

)%- ב (

3ירושת הסףמעליה יוטל מס

מקסימלי (באירו)2

שיעור המס

הגבוה ביותר

)%- ב(

שיעור המס)%- ב(

5בלגיה 15,000 3 500,000 30 30 to 80 3 0.45

76,000 צרפת(46,000)

5 1,700,000 40 60 10 0.55

Tax free דנמרק30,150

(15) Tax free (6,700)

(15) 36.25 Yearly 0.04

307,000 גרמניה(205,000)6

7 25,565,000 30 17 to 50 10 0.15

מזרח 7גרמניה

1,022 (511)

4 511,292 50 11 to 80 10 -

6,800 פינלנד(3,400)

10 50,000 16 30 to 48 3 0.28

to 60 None 0.26 35 25 211,299 5 19,076 יוון Tax free אירלנד

402,253 (20) Tax free

(402,253) (20) 20 Lifetime 0.15

8איטליה Tax free 3 Tax free 3 3 None 0.08

467,848 הולנד(7,996)9

5 799,554 27 41 to 68 2 0.3

to 60 10 0.08 14 15 4,380,000 2 2,200 אוסטריה 3,641 פורטוגל

(Tax free)10 3 355,344

(Tax free) 24 16 to 50 Lifetime 0.07

15,957 ספרד(47,858)11

7.65 797,555 34 Same12 3 0.21

30,939 שבדיה(7,735)13

10 66,298 30 Same 10 0.19

14שוויץ 0.28

.כאשר זו שונה מהתקרה הפטורה לבני זוג, מס לילדיםמהמספרים בסוגריים מייצגים את תקרת הירושה הפטורה 1מספר השנים הקובע 4. שיעור המס הגבוה מחושב מסכום זה ומעלה3. 2002לינואר 1- חושבה לפי השער ב אירוההמרה ל2

65%-ו אירו 250,000- על ירושה הגבוהה מ 27%באזור הפלמי שיעור המס הגבוה לבני זוג ולילדים הוא 5. את שיעור המסהיה קיים 7. שקיבלו תגמולי ביטוח לאומי או פנסיה 27דים עד גיל פטור מיוחד ממס לבני זוג או יל6. על יורשים אחרים

ההמרה בוצעה לפי .1990-1970בשנים

1 Mark = 1 DM. 8במקומו מוטל מס על קרקע ונכסי דלא ניידי . לא מוטל מס ירושה 2001אוקטובר ב 25- החל מילדים קטנים פטורים 10. אירו 7,996פחות אבל ל, לשנה אירו 3,999, 23לילדים מתחת לגיל 9. 2%או 1%בשיעורים של

ויגיע עד אירו 15,362יהיה הסכום הפטור ממס , 13אם הילד מתחת לגיל 11. המס לילדים בוגרים ולבני זוג דומה .ממסבנוסף לסכום 13. אין שום הוצאות מוכרותשמאחר , המס האפקטיבי גבוה יותר12. 21בגיל אירו 46,086למקסימום של בשוויץ לא מטילה 14. 18לכל שנה מתחת לגיל אירו 1,105דים סכום פטור להוצאות אחזקה בסך לש ליהפטור ממס י

קנטון למעט ב(כמעט בכל הקנטונים מוטל מס על מתנות וירושות בשיעורים שונים ,עם זאת .הפדרציה מס על ירושות . ייבות במסברוב הקנטונים ירושות לבני זוג ולילדים אינן ח .)Schwyz][הקרוי שוויץ

:המקור

Mennel, A., & Foster, J. (Eds.). (2003). Steumem in Europa, Amerika and Asien, Herne/Berlin; OECD Revenue Statistical and Scheme according to Roger S. Smith: Personal wealth and the European Union, DIW (mimeo 2001), Berlin updates and supplements.

. 47%-ל 18% ןשיעורי המס נעים בי. 2מוצגים בטבלה 2005שיעורי המס על נכסי הנפטרים בשנת

3%נעו שיעורי המס במדרגות השונות בין 1977-ו 1954בין השנים . שיעורי המס שונו מספר פעמים

רדו ברציפות שיעורי המס י 1977מאז . דולר בלבד 60,000והיקף הירושה הפטור ממס היה , 77%-ל

.וסכום הירושה הפטור ממס הלך וגדל ברציפות

הסיבה העיקרית לכך היא שהמס . ההכנסות ממסים על רכושם של הנפטרים מעולם לא היו גדולות

).יותר ממיליון דולר ,2006- ב(מוטל אך ורק על ירושות גדולות מאוד

15

סי הנפטריםשיעור המס השולי המוטל על ידי הממשל הפדראלי על נכ - 2טבלה

D

שיעור המס על ההפרש שבין Aלעמודה B עמודה

C המס על הסכום Aבעמודה בדולרים

B סכום חייב בדולרים

:לא יותר מ

A סכום חייב :בדולרים מעל

18% 0 10,000 0 20% 1,800 20,000 10,000 22% 3,800 40,000 20,000 24% 8,200 60,000 40,000 26% 13,000 80,000 60,000 28% 18,200 100,000 80,000 30% 23,800 150,000 100,000 32% 38,800 250,000 150,000 34% 70,800 500,000 250,000 37% 155,800 750,000 500,000 39% 248,300 1,000,000 750,000 41% 345,800 1,250,000 1,000,000 43% 448,300 1,500,000 1,250,000 45% 555,800 2,000,000 1,500,000 47% 780,800 --------- 2,000,000

.International Revenue Service, Instructions for Form 706 (Revised July 1999):12: המקור

שנגבו (G)ומסים על מתנות (E)מסים על רכוש הנפטר , (I)מסי ירושה - 3טבלה

1999-1936בשנים , במיליוני דולרים, ב"על ידי הממשל הפדראלי ועל ידי המדינות בארה

E+I+G סך באחוזים מ ההכנסה ממסים

S/F כ "סה הכנסות(F+S)

הכנסות המדינות(S)

הכנסות הממשל הפדראלי

(F)

ממשל מדינות פדראלי

4.5 7.3 0.24 494 117 377 1936 3.4 5.5 0.24 470 113 357 1940 2.1 1.8 1.9 866 168 698 1950 2.3 1.7 0.21 2026 420 1606 1960 2.1 1.9 0.21 4640 996 3644 1970 1.5 1.2 0.24 8424 2035 6389 1980 1.3 1.1 0.25 15332 3832 11500 1990 1.4 1.1 0.28 15383 4283 11100 1991 1.5 1 0.29 15549 4449 11100 1992 1.3 1.1 0.27 17259 4659 12600 1993 1.4 1.2 0.25 20242 5042 15200 1994 1.2 1.1 0.25 19704 4904 14800 1995 1.3 1.2 0.24 22520 5320 17200 1996 1.3 1.3 0.23 25713 5913 19800 1997 1.5 1.4 0.22 31040 6940 24100 1998 1.5 1.5 0.21 35293 7493 27800 1999

שיעור הגידול 7.1% 6.8% 7.0% 1999-1936 בשנים

שיעור הגידול 10.3% 7.7% 9.7% 1999-1990 בשנים

16

:המקור Congressional Budget Office, (2000). Facts and Figures on Government Finance, The Budget and Economic Outlook: Fiscal Years 2001-2010. The Tax Foundation, Washington, D.C., Annual Volumes. Washington, D.C.,:140-141.

ממסים על רכוש הנפטרים בשנים המדינותמוצגות ההכנסות של הממשל הפדראלי ושל 3 הבטבל

מוצג שיעור ההכנסה ממסי ירושה וממסים מתוך סך הכנסת המדינות 4ובטבלה 1999-1936

מסך ההכנסות של 7%- שהיוו כ ,דולרמיליון 377- הסתכם המס הפדראלי ב 1936 בשנת. ממסים

1.5%-מיליארד דולר שהיוו רק כ 28-הסתכם המס על רכוש נפטרים בכ 1999בעוד שבשנת ,הממשל

- המס על רכוש הנפטרים הניב רק כ. הראו תוצאות דומות יהן של המדינותהכנסות. מסך ההכנסות

. מסך ההכנסות ממסים 1.5%

וענים כי הדיון במסים המוטלים על רכוש הנפטר זכה ט (Karen & Rork, 2004)קארן ורורק

תהליך ביטול מסי הירושה . לבטלם בוש. וו' ורג'גלתשומת לב רחבה בעקבות הצעותיו של הנשיא

ב ביטלו את מסי הירושה "מדינות בארה 31מאז ועד היום . 1976כבר בשנת ב"ארה במדינותהחל

מס שהמדינה – Pick Up Taxפו במס המכונה המסים שבוטלו הוחל. ואת המסים על רכוש הנפטר

מס זה אינו מגדיל את חבות .המקומית גובה על חשבון המס אותו מחייבת הממשלה הפדראלית

.ידי הממשלה הפדראלית-המס מעבר למחויב על

כגון ,במדינות אלה ננקטו שינויים המורידים את חבות המס. מדינות עדיין קיימים מסי ירושה 12-ב

ם מן המדינות הכריזו כי המס יבוטל עד ישתי. 'זוג וכד-פטור לבני, הירושה החייבת במס העלאת סף

.שוקלות לבטלוגם שאר המדינות ו ,2006לשנת

ממצאיו . בחן את נתוני המסים על ירושה ואת התפלגות ההכנסות בצרפת )(Piketty, 2003פיקטי

הופעל מס 1901החל משנת . על ירושות 1%אחיד של הוטל מס בשיעור 19-הראו כי במאה ה

במהלך תקופת מלחמת העולם הראשונה לא עלה שיעור . אולם שיעורי המס היו נמוכים, פרוגרסיבי

יה הועלו המסים על הכנסה והמסים על ירושה ילאחר מלחמת העולם השנ. 5%המס המקסימלי על

-25%- שיעור המס המקסימלי על ירושה היה כ כי פיקטיהעריך , פי הנתונים-על. בשיעורים ניכרים

ירד 70-וה 60-בשנות ה. 30%-35% עמד שיעור המס על 1950-ב. 1920בשנת 30%-35%-והגיע ל 20%

.30%-35%-להשיעור עלה 20- של המאה ה 90-וה 80-ובשנות ה 15%-20%-שיעורו ל

א פגעה בקצב הצמיחה ל 20-הירידה בריכוזיות ההון שחלה בצרפת במהלך המאה ה, פיקטילפי

- של המאה ה 70-ועד שנות ה 40- שיעורי צמיחת התוצר היו גבוהים ביותר החל משנות ה. הכלכלית

כי מספר ,מציין פיקטי. (Trente Glorieuses)" השנים המפוארות 30"תקופה המכונה בצרפת , 20

הצמיחה שר תוביל לעלייתוסטוריונים כלכליים העלו את ההשערה שחלוקה מחדש של העיה

(Carre, J., Dubois, P., & Malinvaud, E. 1972)דובואה ומאלינווד, קארה, הלדוגמ. הכלכלית

הובילה להתפתחות דור 1945-19142 שר בצרפת בשניםושל הע יותרוויונית שהתחלקות ש יםקובע

מגבלות האשראי הן משמעותיות יותר כאשר . חדש של יזמים ולהקמתן של פירמות חדשות רבות

מכאן שלחלוקה מחדש של . נגרמת פגיעה ביעילות הכלכלית קארההון מרוכז בידי מעטים ולכן לפי ה

יש לציין שנדרש מחקר המבוסס על ,עם זאת .העושר יכולה להיות השפעה חיובית על היעילות

. נתונים כדי לבחון את תקפות הטענות

.שגרמה להעברת משאבים מן המלווים ללווים, השינוי בחלוקת העושר הושפע במידה ניכרת מן האינפלציה הגבוהה בשנים אלה 2

17

4טבלה באחוזיםסים על מתנות ב ממסי ירושה ומ"בארה) States-ה(הכנסות המדינות

מסך הכנסותיהן ממסים

U.S Department of Commerce, Governmental Finances, provides at

ftp.census.gov/pub/outgoings/govs

שם 1977 1982 1987 1992 1997

1.3 1.3 1.2 1.4 1.8 U.S all states 0.8 0.7 0.5 0.4 0.3 Atlanta 0.1 0.1 0.1 0 0 Alaska 1 0.5 0.7 0.6 0.4 Arizona

0.5 0.3 0.3 0.3 0.3 Arkansas 1.2 0.9 0.8 2.1 2.9 California 0.7 1 0.7 0.3 2.5 Colorado 2.6 3.1 4 3.4 3.4 Connecticut 1.8 2.9 1.3 1.4 2 Delaware 2.6 1.9 1.5 1.4 1.5 Florida 0.6 0.5 0.6 0.4 0.8 Georgia 0.7 0.6 0.3 0.5 0.6 Hawaii הנמוך ביותר

0.2 1.6 0.2 0.6 1 Idaho 0.4% MN 1.1 0.9 0.8 2.1 1.6 Illinois 0.4% MI 1.3 1.2 1.1 1.3 1.2 Indiana 0.3% UT 1.9 2.2 2 4 2.6 Iowa 0.3% MS 1.8 1.9 1.5 2.2 1.8 Kansas 0.2% ID 1.4 1.5 1.4 1.2 1.2 Kentucky 0.1% AR 1.3 1.1 1.2 0.9 1.2 Louisiana 0.7 0.5 1.1 2.3 1.7 Maine 1.2 1.2 0.9 0.7 0.9 Maryland 1.5 2.6 2.7 2.1 2.5 Massachusetts 0.4 1.8 0.9 0.9 1 Michigan הגבוה ביותר

0.4 0.3 0.4 0.6 1.7 Minnesota 4.4% NH 0.3 0.4 0.5 0.4 0.4 Mississippi 3.2% PA 1 0.9 0.8 1.6 1.2 Missouri 2.8% SD

1.1 1.1 1.2 1.5 2.1 Montana 2.6% CT 0.6 0.4 0.4 1.2 0.3 Nebraska 2.6% FL 0.9 0.5 1.1 0 0 Nevada 2.6% NY 4.4 2.7 3.7 2.9 3.7 New Hampshire 2.2% NJ 2.2 1.8 2 2.3 2.8 New Jersey 2.0% VT 0.5 0.5 0.2 0.3 0.8 New Mexico 2.6 2.5 1.6 0.9 1.9 New York 1.1 1.1 1.2 1.2 1.6 North Carolina 0.5 0.3 0.3 0.6 1.2 North Dakota 0.6 0.6 0.5 0.8 0.7 Ohio 1.6 1.2 1.8 1.5 2.4 Oklahoma 0.7 0.6 1.5 2.7 2.9 Oregon 3.2 3.3 3.3 2.7 2.6 Pennsylvania 0.8 1.4 1.8 1.3 2 Rhode Island 0.5 0.7 0.9 0.7 0.9 South Carolina 2.8 3.4 2.9 2.5 2.8 South Dakota 0.9 0.9 0.9 1.4 2.7 Tennessee 0.9 0.8 1 1.2 1.4 Texas 0.3 0.2 0.2 0.5 1 Utah 2 0.9 0.4 0.4 1.1 Vermont 1 0.7 0.6 0.7 1.2 Virginia

0.8 0.4 0.4 1.6 2.3 Washington 0.6 0.3 0.4 1 1 West Virginia 0.5 0.8 1.5 1.5 1.9 Wisconsin 0.5 0.5 0.6 0.3 1.5 Wyoming 1.2 1.2 1.1 1.3 1.6 U.S Average 0.9 0.9 0.9 0.9 0.9 Standard

Deviation 0.74 0.75 0.79 0.7 0.58 Coefficient of

Variation

18

ההשלכות האפשריות של מסים על ירושה

. לא מצאתי מחקר שבדק את הקשר האמפירי בין מסי הירושה והצמיחה הכלכלית

ושיעורו ,ב וגרמניה"כגון ארה ,מס על ירושות קיים במדינות הקפיטליסטיות ביותר ,כפי שראינו

.המקסימלי גבוה

התיאוריה ! יעיל מבחינה כלכליתמס זה , כן :התשובה היא? האם מס זה יעיל מבחינה כלכלית

כלומר . הכלכלית קובעת כי מטרת החיסכון איננה להוריש אלא לגשר על ההכנסות על פני החיים

. להעביר הכנסות מתקופה שבה ההכנסה גבוהה לתקופה אחרת שבה ההכנסה נמוכה

קטין את וכל כלכלן מתחיל יודע שגידול בהכנסה שלא מעבודה מ, ירושה היא הכנסה שלא מעבודה

מס על ירושה אינו פוגע . ומקטין גם את התמריץ ללמוד ולהשקיע בהכשרה, התמריץ לעבוד

. בהקצאת המקורות ובתמריץ לעבוד ולכן זהו המס היעיל ביותר

,האם הטלת מס על ירושה שתוביל לבריחת הון פיננסי מן המשק, העולה בהקשר זה, שאלה נוספת

?לירידת צבר ההון והצמיחה הכלכליתתגרום , "מקלט מס"לארצות המהוות

משלם המסים יטה להחליף מקום מגורים ולעבור לארצות בהן (Norregaard, 1997)נורגארד לפי

,ב ובאוסטרליה"כמו בארה ,(states)לכן בארצות בהן יש מדינות . שיעור המס על ירושה נמוך יותר

.לית צריכה לגבות את מסי הירושהאהממשלה הפדר

. 1985-1972בחן את ההגירה בין המדינות השונות באוסטרליה בשנים )(Grossman, 1990גרוסמן

החלה אליה הגירה בהיקפים , 1976-בקווינסלנד ממצאיו הראו כי בעקבות הפחתת מסי הירושה ב

המדינות גם בעקבות זאת נאלצו . לקווינסלנדגמלאים מכל רחבי אוסטרליה העדיפו לעבור . גדולים

. את שיעורי המס על ירושות להפחיתהאחרות

? האם הגירת גמלאים צריכה להדאיג אותנו

חוסר בהון פיננסי במשק דוחף את . ברוב הארצות המתועשות ההון זורם בחופשיות ממדינה למדינה

- על ,עם זאת. כתוצאה מכך תחול ירידה בסך הנכסים נטו של המשק. ל"הבנקים לגייס מקורות בחו

לכן גם לא יושפעו מכך מלאי ההון . לא יושפע ממהלך זה 3ער הריביתש, פי התיאוריה הכלכלית

. וקצב הצמיחה הכלכלית

בריחת הון מסיבית עשויה להוביל . ל"גם בשוק מטבע חוץ עשויים לחול שינויים עקב בריחת הון לחו

הבנק המרכזי . לביקוש גדול ופתאומי למטבע חוץ ולכן לגרום לפיחות חד של שער המטבע המקומי

אמצעי שניתן , ריתאתמודד בעבר עם זעזועים מסוג זה באמצעות העלאה חדה של הריבית המוניטה

התיאוריה וכן נתוני העבר מראים כי תוך פרק זמן . כצעד מקדים להכרזה על מס ירושהלהפעילו

. לרמת שיווי המשקל )לאומית-ןשער הריבית הבי(קצר לאחר הזעזוע יחזור שער הריבית

חד היא, לפיה יוטל מס על ירושות ויפחת המס על עבודה והכנסות מהון, ה במסיםהתועלת מרפורמ

לגידול בשעות העבודה למועסק ולגידול , תוביל לגידול בתעסוקה הפחתת מסים על עבודה: משמעית

הפחתת מסי החברות ומסי רכישה תוביל לגידול בהיקף ההשקעות המקומיות ולזרימת . בתפוקה

.הפחתת המסים העקיפים תוביל להוזלת מחירים ולעליית ההכנסה הריאלית. ל"הון והשקעות מחו

פי -על. אמד את ההשפעה ארוכת הטווח של מסי ירושה פרוגרסיביים על הצבר ההון (2003)פיקטי

השפעתו נמוכה בהרבה בהשוואה להשפעת מסי , למרות שהמס מפחית את צבר ההון, ממצאיו

אשר , תפחת צבירת ההון של פרט, נסה מוטל מדי שנהמאחר שמס ההכ. ההכנסה על צבר ההון

.ת סיכוןבתוספת פרמיי, ל"שער הריבית נוטה להשתוות לשער הריבית בחו, במשק קטן כמו המשק הישראלי 3

19

גרם לצבירת ההון שלו יבהשוואה לפגיעה שת 5פי , 50%שנה בשיעור של 50הכנסתו ממוסה במשך

. 50%בעקבות הטלת מס ירושה בשיעור של

שהעלאת הפטור ממסי ירושה תעודד אנשים ,(Gale & Slemrod, 2000) גייל וסלמרוד לעומתו טענו

. להשקיע יותר וכן להסתכן יותר, לחסוך יותר, ד יותרלעבו

המסים . היא שמסי ההכנסה מוטלים על כל סוגי ההכנסה גייל וסלמרודהתשובה לטענתם של

עלינו להטיל מסים . ועל הכנסה מריבית ומרווחים, מוטלים על הכנסה שהופקה בעבודה קשה

. שמידת פגיעתם ביעילות הכלכלית תהיה מינימלית

?מקבלי הירושה הפוטנציאליים יפגעו מן הרפורמההאם

.ניתן לקבוע כי רפורמה מסוג זה תשפר את מצבם הכלכלי של רוב רובם של האנשים החיים בארץ

אלו הם . המתנגדים העיקריים יהיו אותם מעטים אשר מחזיקים בעיקר הנכסים במשקכי מובן

. הניזוקים העיקריים מן ההצעה

? היחסי שלהם באוכלוסייה מהו השיעור? מה מספרם

1,400-כדי לענות על שאלה זו נציין כי השווי של סך הנכסים הפיננסיים בישראל מסתכם בכ

בנוסף מחזיקים האנשים בישראל בדירות בשווי דומה וכן בנכסי דלא ניידי . מיליארד שקלים

יונית של וחלוקה שו. מיליארדי שקלים 3,000- כ עומדת עלהערכה גסה של סך נכסי הציבור . אחרים

נפשות בנכסים בסך כשני מיליון ושלוש 5נכסים אלה באוכלוסייה הייתה מזכה כל משפחה בת

.מאות אלף שקלים

ניתן לנחש כי משפחות ,עם זאת. אין בידי נתונים על התפלגות הנכסים בקרב האוכלוסייה

.לעילנכסים בהיקף נמוך מן הסכום הממוצע שחושב ב מחזיקות 9-1עשירונים ב

הערות לסיכום

אולם היקף ההכנסות , ב מטילות מסים על נכסי הנפטרים וכן על היורשים"ממשלות אירופה וארה

. ממסים אלה זניח

הכנסות ממסים מסוג זה תהיינה משמעותיות רק אם יבוטלו הפטורים ויופחת באופן משמעותי סף

? לשיפור היעילות הכלכלית האם הטלת המס תובילהיא השאלה הנשאלת . הירושה החייב במס

. מוביל לשיפור היעילות הכלכליתהמס על ירושה הוא מס :התיאוריה הכלכלית בהקשר זה ברורה

, אם הטלת המס תלווה בהפחתת המסים על ההכנסות מעבודה ומהון ובהפחתת מסים עקיפים

.היעילות הכלכלית תהייה רבה אף יותר

הירושה הנה הכנסה שכבר הוטל בגינה מס כאשר ? הוגןעולה השאלה האם מס מסוג זה הוא מוסרי ו

. הטלת מס על ירושה משמעותה מיסוי ההכנסה לאחר ששולם עליה מס בעבר. נוצרה בידי המוריש

אין לנתק את הדיון במס על ירושה מאספקטים מוסריים הקשורים לאופי התפקוד של , עם זאת

וסר שוויון ניכר בחלוקת ההכנסות כלכלה קפיטליסטית מובילה לח. קפיטליסטיתההכלכלה

ועובדה זו מהווה את קיימת הסכמה רחבה כי השיטה הקפיטליסטית היא היעילה ביותר. והעושר

.השוויון בחלוקת ההכנסות- הצידוק היחיד להסכמה החברתית לאי

השוויון בחלוקת ההכנסות-מאחר שהמס על ירושה יעיל מן הבחינה הכלכלית וכן מוביל להקטנת אי

עלינו להפעיל את – שוויון שהוא תוצאה לא מוסרית של המערכת הכלכלית הקפיטליסטית-אי –

הפעלת מס הירושה תשפר את היעילות הכלכלית ותפחית את הנזקים החברתיים . המס על ירושה

.השוויון בחלוקת ההכנסות-הנובעים מאי

20

תן פטורים גורפים להורשה אנו חייבים להפעיל את המס ללא מ, אם בכוונתנו להפעיל רפורמה כזו

. ולהטיל מס בשיעור גבוה תוך קביעת סף נמוך מאוד לפטורים ממס, לבני זוג או ילדים

מקורות

Carre, J., Dubois, P., & Malinvaud, E. (1972). La croissance francaise: Un essai d'analyse economique causale de l'apres-guerre, Paris: Editions du Seuil.

Douglas, A. K. (2004). The revised uniform estate tax apportionment act,Real Property, Probate and Trust Journal, 38, 613

Gale, W., & Slemrod. J. (2000). Ancester worthship, everything you wanted to know about estate taxes. The Milken Review.

Grossman, P. (1990). Fiscal competition among states in Australia: The demise of death duties. The Journal of Federalism, 20, 145

Internal Revenue Code - IRC (1986)

Karen, S. C., & Rork J. C. (2004). Diagnosis murder: The death of state death taxes. Economic Inquiry, 42, 537

Norregaard, J. (1997) Tax Assignment, fiscal federalism. In. T. Tar-Minassian (Ed.). Theory and practice (pp. 49-72) Washington, DC: International Monetary Fund.

Piketty, T. (2003). Income inequality in France, 1901-1998. The Journal of Political Economy, 111, 1004

Roger, S. S. (mimeo 2001). Personal wealth and the European Union. DIW, Berlin updates and supplements.

21

הגורמים המשפיעים על החלטת אחיות בישראל להתחסן נגד שפעת

3ןדי-וגרגורי יום ,1 ,2אורי בן ציון, 1שוש שהרבני

תקציר

הנוכחי הייתה לבחון את הגורמים המשפיעים על ההחלטה של אחיות בישראל האם מטרת המחקר

).HBM(תוך שימוש במודל האמונה הבריאותית , להתחסן או לא להתחסן נגד שפעת

- נתונים סוציו. א: אחיות בישראל שאלון אשר כלל 299קיבלו 2006-2005בחורף :ת המחקרשיט

רגישות נתפשת : כגון, )HBM( משתנים המבוססים על מודל האמונה הבריאותית. ב; םדמוגראפיי

, ם קבלת החיסוןחסמים המונעי, התועלת מהחיסון, המידה הנתפשת של חומרת המחלה, למחלה

. מידת הידע אודות החיסון ואודות מחלת השפעת וכן מוטיבציה בריאותית. ג; ומניעים לפעולה

נמצא כי שתי קטגוריות של :תוצאות ).probit model(הנתונים שנאספו נותחו בעזרת מודל פרוביט

באופן מובהק משפיעות, האמונה בתועלת שבחיסון והמניעים לפעולה: מודל האמונה הבריאותית

נמצא כי אחיות שהתחסנו בעבר החזיקו , בנוסף. על החלטת האחיות האם לקבל חיסון נגד שפעת

מידת תפישתן את חומרת המחלה הייתה גבוהה ; ברמות ידע גבוהות יותר אודות החיסון והמחלה

יות וגם הרגישות הנתפשת למחלה והמוטיבציה הבריאותית שלהן הייתה גבוהה מאלה של אח, יותר

חיסון עובדים במערכת הבריאות עשוי להפחית את הסיכון להתפשטות : מסקנות .שלא התחסנו

מחלת השפעת במוסדות הרפואיים השונים ולסייע בהפחתת שיעור התחלואה והתמותה של

לשם הגדלת שיעור המתחסנים בקרב אחיות יש לפעול להפצת הידע . מטופלים ברמת סיכון גבוהה

.ת השפעת ולתועלות הצומחות מהחיסון לאחיות עצמן ולמטופליהןהנוגע להשלכות מחל

שאלונים, חיסון, אחיות, שפעת, מודל האמונות הבריאותיות :מילות מפתח

מבוא

מומלץ כי עובדי מערכת הבריאות יתחסנו נגד מחלת , המדינות המפותחותכמו ביתר , בישראל

בריאות עשוי להפחית את הסיכון של מחקרים בנושא מראים כי חיסון עובדי מערכת ה. השפעת

ובמיוחד עשוי להקטין את שיעורי התחלואה , התפשטות מחלת השפעת במוסדות הרפואיים

,Poland, Tosh & Jacobson)ששהותם במוסדות היא ממושכת , והתמותה בקרב חולים גריאטריים

ך שהמטפלים בהם התחסנות הצוות הרפואי מקנה למטופלים תחושת ביטחון בכ, יותר מזה. (2005

עם . (Lundstrom, Pugliese, Bartley, Cox & Guither, 2002)יישארו בריאים ולא ייעדרו מעבודתם

& Habib, Rishpon)בקרב עובדי מערכת הבריאות 11%: שיעור המתחסנים הוא נמוך יחסית, זאת

Rubin, 2000) בקרב האוכלוסייה האחרת 9%- ו(CBS, 2003).

ת כוללת מספר מחקרים אשר אמדו את הגורמים המשפיעים על התחסנות עובדי הספרות המחקרי

;Steiner, Vermeulen, Mullahy & Hayney, 2002)מערכת הבריאות נגד השפעת בכמה מישורים

Canning, Phillips & Allsup, 2005) . נמצא כי המשתנים המסבירים את ההחלטה להתחסן כנגד

, נוחות, חיסון שניתן חינם, הידבקות קודמת במחלה, פני המחלההגנה עצמית מ: השפעת כוללים

הופמן ועמיתיו זיהו במחקרם מספר , מאידך. מהעבודה והגנה על המטופלים תמניעת היעדרו

תפישה מוטעית אודות המחלה : חסמים עיקריים המונעים מעובדי מערכת הבריאות לגשת להתחסן

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לכלכלה וניהול 1 אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לכלכלה 2 אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הגולן 3

22

וחוסר , חשיבות החיסון וסיכוניו, דבקת מטופליהםהבנת מקומו של הצוות הרפואי בה, וסיכוניה

). Hofmann, Ferracin, Marsh & Dumas, 2006( הנוחות הכרוך בהתחסנות

התחסנות השתמשו במודל האמונה הבריאותית על מנת לבחון אשר מספר מחקרים קיימים , כמו כן

בהשוואה לפרטים או כי מחקרים הרה. (Blue & Valley, 2002)בקרב קשישים ועובדיםכנגד שפעת

מחלה אכי שפעת הי יותר הם בעלי אמונה חזקההתחסנו פרטים אשר ,לא קיבלו את החיסוןאשר

. (Nexoe, Kragstrup & Sogaard, 1999)וכי קבלת החיסון תעניק להם יתרונות בריאותיים חמורה

מחלת השפעת ידע אודותמובהקים ברמת הבין מחוסנים ללא מחוסנים נמצאו הבדלים , בנוסף

מיקוד ובמידת ,יםאחרבתחומי בריאות התנהגות מונעת אמץ מוטיבציה למידת הב ,והחיסון נגדה

.לקבלת החיסון םהרלבנטיי במניעיםתשומת הלב

,על מודל האמונה הבריאותית המתבססיםרוב המחקרים הקודמים חשוב להדגיש כי ב, עם זאת

או עובדים מבוגרים צת סיכון בריאותי גבוהאוכלוסיית המחקר הייתה פרטים השייכים לקבו

בחלקן בקרב עובדי מערכת הבריאות שונות להתחסנות נגד השפעת הסיבות מאחר ש .בריאים

.סוגיה זו בקרב אחיות בישראללבחון ראוי ואף חשוב , האוכלוסיימהסיבות להתחסנות של יתר ה

בקרב תכנגד שפע התחסנותעל גורמים המשפיעים ה אתלזהות היא המחקר הנוכחימטרת , לפיכך

. תוך שימוש במודל האמונות הבריאותיות אחיות בישראל

אודות מסגרת מודל האמונה הבריאותית ירקע תיאורט

Health Belief( המחקר הנוכחי משתמש במסגרת הקונספטואלית של מודל האמונה הבריאותית

Model להלןHBM ( פותח על ידי רוזנסטוק אשר(Rosenstock, 1974) ומשמש כמתודולוגיה

ת והתנהגדפוסי ל מגוון רחב שלבחינת שימש המודל . בריאותבתחום ההתנהגות מונעת המסבירה

.(Blue & Valley, 2002) כנגד שפעת כולל התחסנות, בריאותמונעת בתחום ה

:HBMשל מודל הבאות עשה שימוש בחמשת הקטגוריות נבמחקר הנוכחי

ה שתפימחזיק בפרט על פי קטגוריה זו כל. התחלואה בשפעת הרגישות הנתפשת לאפשרות

המעריכים כי הסבירות לכך שיחלו נחקרים. סבירות שיחלה במחלת השפעתהנוגעת למשלו

ואילו נחקרים שמידת רגישותם , שיחלו בהמכחישים את האפשרות בשפעת היא נמוכה

. בסכנה ממשית לחלות בשפעתגבוהה מעריכים כי הם מצויים

אשר ב יו של הפרטאת אמונותמשקפת קטגוריה זו . ת של מחלת השפעתשומרה הנתפהח

מהעבודה ונטל תהיעדרו, חוסר נוחות, כאבים :כגון, לקשיים שמחלת השפעת עלולה ליצור

. כלכלי

תועלת ה דברב פרטשל ה יולאמונות תמתייחסזו קטגוריה .ת מהחיסוןשהתועלת הנתפ

. דבקות במחלהיהאת ה חיסון תמנעהקבלת סביר להניח כי , הלדוגמ. תביא לו ההתחסנותש

עלות :כגון, החיסוןמאפייני החסמים קשורים ל. חיסון המונעים מהפרט לקבלחסמים

. הכרוכים בקבלת החיסון נוחותהחוסר ונעימות האי ,כספית גבוהה

נטילת חיצוניים המשמשים זרזים לאו /מניעים פנימיים והכוונה היא ל. מניעים לפעולה

מהמדיה או המלצות רפואיות העולה אודות המחלה או החיסון מידע: כגון, החיסון

.המעודדות התחסנות

שתי קטגוריות נוספות כן ו דמוגראפיים- סוציו משתניםכולל המחקר, HBMבנוסף למשתני מודל

לה ידע אודות המח, הראשונה: Blue and Valley, 2002)(בלו וואלי המבוססות על מחקרם של

23

מונעת התנהגות המעודדת המוטיבציה תלרמ תהמתייחס, מוטיבציה בריאותית, הייהשנ ;והחיסון

הם גורמים תהבריאותי המוטיבציהמחלה יחד עם הנוגע לחיסון ולידע ה. שונים בריאותבתחומי

.על תפישותיו המונעת של הפרט דרך השפעתןלהשפיע באופן עקיף על ההתנהגות יםעשויה

שיטת המחקר

תואר אחיות הלומדות ל ) א(: שלוש קבוצותוסטודנטיות לסיעוד שכללו אחיות 299 הקיףהמחקר

תואר שני בבית לאחיות הלומדות ) ב. (במכללת עמק יזרעאל חוג למנהל מערכות בריאותראשון ב

בכפר "מאיר"במרכז הרפואי לסיעוד ותסטודנטי) ג(. באוניברסיטת חיפה מדיניות ציבוריתהספר ל

.2006-2005חורף מהלך שאלונים ב ןבכיתותיהכל הנחקרות קיבלו . אסב

- נתונים סוציו )1: (כלל שני חלקים ,שאושר על ידי הוועדה האתית של מכללת עמק יזרעאל ,השאלון

שאלות ) 2(. חולים- לאום וחברות בקופת, השכלה, מצב משפחתי, גיל :וביניהם, דמוגראפיים

(Blue and Valley, 2002) בלו וואלי תבסס על השאלון שלבה HBMאת משתני מודל הבוחנות

, העולה מהחיסון תועלתה, חומרה נתפשת של המחלה, נתפשת למחלה רגישות: קטגוריות 7המכיל

אודות המחלה והחיסון ידע, מניעים לפעולה, המונעים מהפרט את קבלת החיסון חסמים

.ומוטיבציה בריאותית

תחילה תורגם מאנגלית לעברית על ידי אחד . בשיטת הלוך ושובת השאלון תורגם מאנגלית לעברי

ולא הכיר את שפת האם שלו אנגלית ר שאעל ידי עורך המחברים ולאחר מכן תורגם בחזרה לאנגלית

על ידי שני סטודנטים נבחן של המילים בשתי הגרסאות ןבנוסף דיוק. גרסה האנגלית של השאלוןה

.אי ההתאמות שנמצאואת תיקנוכותבים ה, לבסוף. השולטים בשתי השפות

סולם ליקרטתוך שימוש ב HBMשל מודל נמדדו הפריטים אשר בחנו את שבע הקטגוריות, בשאלון

לא מסכים " - 1 ;"לא מסכים" - 2 ;"אדיש" - 3 ;"מסכים" - 4 ;"מסכים בהחלט" - 5: 5- ל 1הנע בין

כך שתשובה , שלילית נוסחו בצורהש לאחר בחינת מהימנות נעשה היפוך שאלות לשאלות". בהחלט

בעזרת ממוצעי התשובות לכל הפריטים יצרנו מדד אחד בלתי . גבוהה מייצגת רמה גבוהה של הפריט

. או לא יתחסן בעתידאשר ערכיו מנבאים האם המשתתף , תלוי

שסייעו לנו לאמוד את מידת השפעתו של כל משתנה בלתי ערכנו שני ניתוחי רגרסיה מסוג פרוביט

במודל הפרוביט הראשון המשתנה התלוי. נגד שפעתתחסן המשתתף יכי תלוי על הסבירות

FLUVAC השנה האחרונה והלך התחסן במפירושה שהנחקר " 1"כאשר התשובה ,היה דיכוטומי -

דמוגראפיים ואת - המשתנים הבלתי תלויים כללו את המאפיינים הסוציו. התחסןפירושה שלא " 0"

המידה בה המשתנה התלוי היה, הפרוביט השניבמודל .אמונה הבריאותיתהקטגוריות של מודל ה

חולק לחמישה ערכים הנעים המשתנה. )חודשים 12(בשנה הקרובה המשתתפים מתכוונים להתחסן

יםהבלתי תלוי יםהמשתנ". בוודאות אתחסן" - 5עד " כנגד השפעתאתחסן לא בוודאות" - 1: מ

כן וגראפיים ואת הקטגוריות של מודל האמונה הבריאותית ודמ- את כל המאפיינים הסוציו וכלל

.FLUVAC משתנה דמי

תוצאות

75% ;)90.6%(רוב המשתתפים היו נשים :המדגם של דמוגראפיים-סוציוהמאפיינים ה

לא 17%-נשואים ומהמשתתפים היו 61% ;בני לאומים אחרים 25%-יהודים ומהמשתתפים היו

. ברים בקופת חולים כלליתהמשתתפים היו ח רובו, 32היה דקיםהנבהגיל הממוצע של ; נשואים

.מהאחיות במדגם חוסנו כנגד השפעת בעבר 34.1%רק , בנוסף

24

בסולם אשר נמדד , תוהבריאותי ותהערכים של מודל האמונ יממוצע מציגה את 1טבלה מספר

חוסנו שאחיות ,בעבר חוסנו אשר לאאחיות בהשוואה לכי מראותהתוצאות , כצפוי . 5-1ליקרט

מפני ית החסמיםיקטגורפרט ל, HBMשל מודל הקטגוריות גבוהות יותר בכל הציגו רמות

אחיות שהתחסנו , מכאן עולה כי בהשוואה לאחיות שלא התחסנו בעבר נגד שפעת. התחסנות

אחיות שהתחסנו ניתן לראות כי ,יותר מזה .חמורהמחלה א יותר כי מחלת השפעת הי מעריכות

רואות יותר תועלת בחיסון ובעלות מספר מועט של חסמים ,פגיעות יותר למחלהכי הן הרגישו

אחיות ה, התברר כי בהשוואה לאחיות שלא התחסנו, כמו כן. שלא התחסנובהשוואה לאחיות

שלהן בריאותיתהמוטיבציה ה רמת ;אודות החיסון והמחלהרחב יותר ידע מחזיקות ב שהתחסנו

.מניעים שלהן לגשת להתחסן גבוהות משל אחיות שלא התחסנו בעברהרמות גם וגבוהה יותר

ת בקרב אחיותוהבריאותיות ממוצעי הערכים של מודל האמונ - 1טבלה 2006-2005 בחורף לשהתחסנו ולא התחסנו בישרא

המודל הראשון תוצאות

קיימת בקרה על זה מודל ב . מציגה את התוצאות של מודל הרגרסיה מסוג פרוביט 2טבלה מספר

. FLUVACמשתנה דיכוטומי ואהמשתנה התלוי ה. דמוגראפיים-המשתנים הסוציו כל

הנתפשת מהחיסון תועלת ה :HBMות כי שתי קטגוריות של מודל עידמ 2התוצאות של טבלה מספר

0.73היא Cronbach's alpha- אלפא של קרונבך( את ההחלטה להתחסןמסבירות , לפעולה מניעיםהו

מידת החומרה , נתפשת למחלה רגישות :כולל, כל יתר הקטגוריות, לעומת זאת .)בהתאמה 0.63-ו

על המחלה ועל בריאותית וידע המוטיבציה מידת ה, מפני התחסנות חסמים, הנתפשת של המחלה

הממצאים מראים כי אחיות , למעשה. את ההתחסנות בעבר מסבירותככאלה הנמצאו לא החיסון

ןמעמיתותיהברמות גבוהה יותר התחסנות העולה מתועלת תופשות את מידת השהתחסנו בעבר

ןהאמינו כי סביר שהחיסון ימנע את הידבקות אחיות שהתחסנו ,הלדוגמ. בעבר שלא התחסנו

של מאלה גבוהות יותר היו אחיות שהתחסנו בעבר ל שמניעים לפעולה הרמות ,כמו כן. במחלה

.)ההמלצה להתחסן, לדוגמה, כמו(מאחיות שלא התחסנו

מקצועי בקרב אחיות בעלות ניסיון התחסןנבחנו גם הגורמים המשפיעים על ההחלטה ל , בנוסף

ים אינם מוצגים בטבלה מספר אהממצ(המקצועי ניסיון את ה ותחסרסיעוד הל ותלעומת סטודנטי

, מסבירה התחסנות בקרב אחיות מנוסותהעולה מהחיסון ת התועלת שנמצא כי קטגוריית תפי). 1

. מקצועי ניסיון לסיעוד החסרות ותמניעים לפעולה מסבירים התחסנות בקרב סטודנטישבעוד

, על ידע וניסיון ןממצאים אלו עשויים להסביר את הנטייה של אחיות מנוסות לבסס את החלטת

בני ,רופאים מום חסרי ניסיון מבססים את החלטתם על המלצותיהם של אנשים כבעוד סטודנטי

.משפחה ועוד

קטגוריות מודל האמונות הבריאותיות קטגוריות נוספות

מוטיבציה בריאותית

ידע מניעיםחסמים לפעולה

עלתתומהחיסון

חומרת המחלה

רגישות למחלה

התחסנו 3.97 2.67 3.29 1.94 3.36 3.43 3.37(102=N)

לא התחסנו 3.78 2.45 2.70 2.13 2.76 3.03 3.21)N=197(

tערכי 2.40 2.35 5.68 2.47- 6.14 3.17 2.51

רמת 0.01 0.01 0.00 0.01 0.00 0.00 0.01מובהקות

)זנבי-דו(

25

אחיות לא נשואות ) 1(: כי מלמדות 2התוצאות בטבלה מספר ,דמוגראפיים- משתנים הסוציואשר ל

קטנות החולים החברות בקופות שהןאחיות ) 2(; אחיות נשואותבהשוואה ללהתחסן ותפחות נוט

חברות בקופת בהשוואה לאחיות הנוטות להתחסן אינן, מאוחדת חולים-קופת גוןכ ,בישראל

ממצאים אלו . השפעה חיובית על ההחלטה להתחסןלגיל מבוגר יותר יש ) 3(; כלליתהחולים ה

שהתייחסו ,)Shahrabani & Benzion, 2006(שהרבני ובן ציון מחקרם של תוצאות תואמים את

מצאו משתנים נוספים אשר לעומת זאת המחברים . ישראל כולה אוכלוסייתלחיסון נגד שפעת ב

יםחדש יםעול: וביניהם, לא להתחסן בקרב האוכלוסייה הישראליתשאת ההחלטה מסבירים

.כן עישון כבדבית צפוף ומגורים ב, 90-מברית המועצות בשנות ה

)התחסנות בעברוא כאשר המשתנה התלוי ה(פרוביט מודל תוצאות - 2טבלה

ערכי משתנים בלתי תלויים הפרוביט

SE Wald רמת המובהקות

קטגוריות מודל האמונות הבריאותיות

מידת הרגישות הנתפשת לחלות במחלה

0.029 0.083 0.121 0.728

0.691 0.159 0.115 0.046 החומרה הנתפשת של המחלה 0.000 12.405 0.119 0.419 מידת התועלת מהחיסון

0.291 1.116 0.091 -0.096 ם חיסוןחסמים המונעי 0.021 5.342 0.106 0.245 מניעים לפעולה

קטגוריות נוספות 0.702 0.147 0.065 0.025 רמת הידע לגבי החיסון והמחלה 0.356 0.851 0.125 0.115 רמת המוטיבציה הבריאותית

דמוגראפיים-משתנים סוציו 0.219 1.514 0.299 -0.368 מין 0.070 3.291 0.012 0.021 ילג

)יהדות: בסיס(דת 0.388 0.746 0.247 -0.213 מוסלמים ואחר

0.242 1.371 0.341 -0.399 נוצרים 0.034 4.519 0.227 -0.483 ) נשוי: בסיס(מצב משפחתי

קופת : בסיס(חברות בקופת חולים )חולים כללית

0.928 0.008 0.220 0.020 מכבי 0.799 0.065 0.307 0.078 תלאומי 0.019 5.461 0.464 -1.085 אחר

N)=292 ,57.706= חי בריבוע(

תוצאות של המודל השני

התוצאות של המודל . החודשים הבאים 12-המשתנה התלוי היה הכוונה להתחסן ב, במודל השני

, מודל הראשוןשל ה 2מוצגות בטבלה התואמות את התוצאות ) מוצגות כאן אינןאשר (השני

תועלות נתפשות מהחיסון וכן :הבריאותית הות כי שתיים מהקטגוריות של מודל האמונעידמו

, דמוגראפיים- לאחר בקרה על המשתנים הסוציו .ןלהתחס הכוונהאת ותמסביר, מניעים לפעולה

של ו קטגוריית התועלת הנתפשת מהחיסוןהכוונה להתחסן עולה עם עלייה ברמות של מתברר כי

שבקרב מאחר , ןמשפיע על הכוונה להתחסהגורם מהווה נמצא כי דת ,יותר מזה. מניעים לפעולהה

.יהודיםהכוונה להתחסן בעתיד הייתה נמוכה יותר מזו של הנחקרים ה מוסלמיםה

דיון ומסקנות

ות גבוה יותר שממוצע תפימחזיקות בתוצאות המחקר הנוכחי מראות כי אחיות אשר התחסנו בעבר

אחיות שהתחסנו , בממוצע, כמו כן. פעת הינה מחלה רצינית מאלו אשר מעולם לא התחסנוכי הש

26

בריאותית ידע רב יותר אודות החיסון והמחלה ורמות גבוהות יותר של מוטיבציה מחזיקות ב

אחיות מחוסנות חשות פגיעות יותר , באשר למשתנים ההתנהגותיים. התחסנו מעולם מאחיות שלא

אין בהן בעלות רמות גבוהות יותר של מניעים לפעולה ו; החיסון כיעיל יותראת תופשות; למחלה

.לא התחסנור שא ןעמיתותיהבהשוואה להתחסנות רבים המונעים מהן חסמים

דמוגראפיים - משתנים הסוציועל ה המבצע בקרההתוצאות הסטטיסטיות של המודל האנליטי

מהחיסון העולה תועלת הת שתפי : אותיתכי שתיים מהקטגוריות של מודל האמונה הברי למדות מ

את קבלת החיסון בקרב אחיות ותמסביר) בהמלצת הרופאים או מקום העבודה(מניעים לפעולה הו

על ביותרמשפיע הים כי בקרב אחיות מנוסות הגורם עידנו מיממצא ,יתר על כן. בישראל

סרות את הניסיון הח סיעודל יותבעוד שבקרב סטודנט ,החלטותיהן הוא תפישות תועלתניות

ממצאים אלו עולים בקנה אחד . המקצועי הגורם המשפיע ביותר על ההתחסנות היה מניעים לפעולה

על פיהם עולה כי אחיות ) O'Reilly, Cran & Stevens, 2005(ריילי ועמיתיו 'עם ממצאיהם של או

אם הן; יאותייםבבריטניה נוטות יותר להתחסן אם הן מאמינות שהחיסון מקפל בתוכו יתרונות בר

נו יממצאבעוד ש. קיבלו המלצה מאיגוד בריאות מקצועי כנת הידבקות במחלה ואם הןחשו בס

Habib et(חביב ועמיתיו , מהחיסון ואת חשיבותה של ההמלצההעולה התועלת שתמעצימים את תפי

al., 2000 (נים אינם מתחסישראלים העובדים במערכת הבריאות ש לכך מצאו כי הסיבה המרכזית

הסיבה .חיסוןל ההנמוכה לחומרתה של המחלה ולמידת היעילות והבטיחות ש םהיא מודעות

נו מתבססים על המסגרת האנליטית של מודל יהאפשרית לשוני בממצאים טמונה בעובדה כי ממצא

. לא השתמש במסגרת זו) Habib et al., 2000( מחקרם של חביב ועמיתיובעוד ש ,הבריאותית ההאמונ

מחקרים אחרים ב, במחקרנו הגבלנו את המדגם לאחיותאנו בעוד .הנבחר סף טמון במדגםהסבר נו

.את כלל העובדים במערכת הבריאותהחוקרים בחנו

כן לא ל ,רק אחיותאך והמדגם כלל .מגבלות המחקרב הכירחשוב ל ,מפרשים את התוצאותכאשר

המחקר התבסס על ,בנוסף. אותהברימערכת ל עובדי ניתן לקבוע בוודאות שהממצאים תקפים לכל

כי דיווח עצמי עלול להיות שגוי עקב הדגישראוי ל. ןכוונה להתחסעל הל התחסנות ועדיווח עצמי

,מאידך. התחסנות נוספת בעתידבהכרח תמנבאאינה בעבר התחסנות ,כמו כן. מוטעה ןזיכרו

קבלת חיסון בשנה הקודמתעל ידי תו כי קבלת חיסון נגד שפעת מנובאאחרים דווקא לימדמחקרים

(Chapman & Coups, 1999).

הרחבת הידע (המשלבות בין חינוך ישות ל גש ןהממצאים של המחקר הנוכחי מאמתים את חשיבות

את שיעור להגדיל ות להתחסנות העשויותהמלצו) של האחיות בנושא מחלת השפעת והחיסון נגדה

יושקעו שמאמצים ה ,למעשה. בפרט ודסטודנטיות לסיעובקרב בכלל ההתחסנות בקרב אחיות

הבריאותיות שלכות הלגבי היסון והעולות מן החהתועלות בהרחבת הידע של האחיות לגבי

עשויים במחלה ןשלה המטופליםאו הדבקת ןעקב הידבקות ןעלולות להיגרם להההפוטנציאליות

.בקרבן בישראל עור המתחסניםיאת שמשמעותית להגדיל

תודות

ר "דות לתמר ברם על העזרה המצוינת באיסוף הנתונים וכן על עזרתם של נעמי אלדור ודברצוננו להו

ש מקס שטרן על הסיוע במימון "אנו מוקירים תודה למכללת עמק יזרעאל ע, כמו כן. אליעוז חפר

, לאומי השישי בנושא מדיניות בריאותית-גרסה קודמת של מאמר זה הוצגה בכנס הבין. מחקר זה

.2007, תל אביב, למדיניות בריאותית וחקר שרותי הבריאות במכון הלאומי

27

מקורות

Blue, C. L., & Valley, J. M. (2002). Predictors of influenza vaccine: Acceptance among healthy adult workers. AAOHN Journal, Thorofare, 50(5), 227-235.

Canning, H.S., & Phillips, J., Allsup, S. (2005). Health care worker beliefs about influenza vaccine and reasons for non-vaccination – A cross-sectional survey. J Clin Nurs, 14, 922-925.

Central Bureau of Statistics (CBS). (2003). Health Survey, October 1999 – September 2000, General Findings., Jerusalem, Publication no. 1200 (Hebrew).

Chapman, G. B., & Coups, E. J. (1999). Time preferences and preventive health behavior: Acceptance of the Influenza vaccine. Med Decis Making, 19(3), 307-14.

Habib, S., Rishpon, S., & Rubin, L. (2000). Influenza vaccination among healthcare workers. IMAJ, 2, 899-901.

Hofmann, F., Ferracin, C., Marsh, G., & Dumas, R. (2006). Influenza vaccination of healthcare workers: A literature review of attitudes and beliefs. Infection, 34, 142-147.

Lundstrom, T., Pugliese, G., Bartley, J., Cox, J., & Guither, C. (2002). Organizational and environmental factors that affect worker health and safety and patient outcomes. Am J Infect Control 30, 93-106.

Nexoe, J., Kragstrup, J., & Sogaard, J. (1999). Decision on influenza vaccination among the elderly: A questionnaire study based on the Health Belief Model and the Multidimensional Locus of Control Theory. Scand J Prim Health Care, 17(2), 105-110.

O'Reilly, F.W., Cran, G. W., & Stevens, A.B. (2005). Factors affecting influenza vaccine uptake among health care workers. Occupational Medicine, 55(6), 474-479.

Poland, G. A., Tosh, P., & Jacobson, R. M. (2005). Requiring influenza vaccination for health care workers: Seven truths we must accept. Vaccine, 23, 2251-2255.

Rosenstock, I. M. (1974). The health belief model and preventive behavior. Health Ed Monogr, 2, 27-59.

Shahrabani, S., & Benzion, U. (2006). The Effects of socio-economic factors on the decision to be vaccinated: The case of flu-shot vaccination. IMAJ 8, 630-634.

Steiner, M., Vermeulen, L.C., Mullahy, J., & Hayney, M.S. (2002). Factors influencing decisions regarding influenza vaccination and treatment: A survey of healthcare workers. Infect Control Hosp Epidemiol, 23, 625-627.

28

?פי העקרונות של מדינת רווחה-האם משרד הפנים פועל על

טל שחור1

תקציר

אם נקבל את ההנחה שהעשירים . שלה אמורה להעביר מקורות מעשירים לענייםהממ, מדינת רווחה

אחד הגופים . לבדוק מי מקבל את הכסףיהיה עלינו רק , המסים חלק הארי שלמשלמים את ההם

אמור לתמוך ברשויות " המענק הכללי"שבעזרת , לבצע מדיניות כזו הוא משרד הפנים יםאמורה

.הזקרון יהיא לבדוק האם משרד הפנים פועל בהתאם לע מטרת עבודה זו. מקומיות חלשות

ולכן , קריטריונים ברורים לקביעת גודלו של המענק הכללילא העמידה המדינה 1994שנת עד

מענק גדול היא מתן מוכרת מאותם ימיםה הדוגמה(שחיתות היעילות והחוסר , בזבוזהתעצמו ה

מנסה משרד הפנים 1994שנת מאז). פניםיותר לרשות מקומית שראשיה תומכים פוליטית בשר ה

של הרשות כלכלי-החברתיהמצב ) 1: (שעיקרם ,לקבוע קריטריונים ברורים לחלוקת כספי המענק

מענק גבוה יותר (פוטנציאל גביית הארנונה של הרשות ) 2( ;)מענקים גדולים יותר לרשויות חלשות(

ברשויות (גודל הרשות ) 3( ;)ות ארנונהיה ומסחר מהם ניתן לגביאזורי תעששלא בורכו בלרשויות

הפעלת . )ולכן המענק לנפש אמור להיות גבוה יותר, עלויות התפעול לנפש גדולות יותר, קטנות

א יולכן ה, תהליך קשה ומסובךשהיא , מדיניות כזו כרוכה בהקטנת המענקים לרשויות חזקות

, ק האם תהליך זה אמנם מתקייםלבדוהיא מטרת העבודה , כאמור. הדרגה ועל פני זמן רבב יתנעש

מענקי משרד הפנים לרשויות , תוצאות המחקר מראות שבמהלך השנים. ומויוהאם הוא מתקרב לס

ומשקלם של , האחרות חלשות עם פוטנציאל נמוך לגביית ארנונה גדלים ביחס למענקים לרשויות

.קטן) כמו למשל השתייכות פוליטית(מרכיבים אחרים

מדינת רווחה, רשויות מקומיות, משרד הפנים, ללימענק כ: מילות מפתח

מבוא

:כמו ,כולל פעילות שוטפתהתקציב רגיל : תקציבי הרשויות המקומיות בישראל מתחלקים לשניים

, כולל פרויקטים בתחום התשתיתהותקציב בלתי רגיל ', דשירותים מוניציפאליים וכ, רווחה, חינוך

מימון התקציבים מגיע משני מקורות . 'דשונים וכ בתחומים) פעמיות-חד(תוכניות מיוחדות

:עיקריים

ואגרות שונות שהרשות גובה , ת מעסקים ומאנשים פרטייםינגבהארנונה :מקורות עצמיים .1

.עבור שירותים או אישורים שהיא מספקת

המקורות של ל כל מס 27%ווה המימון הממשלתי יה 2006בשנת :מקורות ממשלתיים .2

ברשויות העשירות ובעלות הכנסות עצמיות גדולות שיעור . שראלהרשויות המקומיות בי

בקבוצת הרשויות החלשות שיעור , לעומת זאת. נמוך יותרהוא ההשתתפות הממשלתי

מקורות . תקציב הרשותויותר מ 50%הגיע עד ההשתתפות הממשלתית גדול יותר ויכול ל

משרדים 14ם וכוללי, ההשתתפות הממשלתית בתקציבי השלטון המקומי מגוונים

משרד , משרד החינוךקורו באולם עיקר ההשתתפות הממשלתית מ, ממשלתיים לפחות

.הפנים ומשרד הרווחה

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, וניהול החוג לכלכלה 1

29

:הממשלה משתתפת במימון הרשויות המקומיות באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים

כולל תקצוב תוכניות מיוחדות ופרויקטים : )ר"תב(השתתפות מיועדת בתקציב הבלתי רגיל .1

, ₪ליון ימ 1,458,031, 2006בשנת (' הצטיידות וכו, מתקנים, פיתוח תשתיות גוןם כפיזיי

).השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות ך כלמס 12%- כשהם

שהעיקריים , כולל תקצוב שירותים ממלכתיים שוטפים: השתתפות מיועדת בפעילות רגילה .2

השתתפות הממשלה בתקציבי ך כל מס 40%-כ, ₪ליון ימ 4,849, 2006בשנת (בהם הם חינוך

השתתפות ך כל מס 19% - כ, ₪ליון ימ 2,352, 2006בשנת (ורווחה ) הרשויות המקומיות

).הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות

, )מענק האיזון(המענק הכללי : שהם, כולל שלושה מרכיבים עיקריים: מענקי משרד הפנים .3

.ום הגרעון התקציבי של הרשותומענק לצמצ) מענקים מיוחדים(ות שר ברזר

המענק הכללי בא לידי ביטוי במענקים ממשלתיים ): או מענק האיזון(המענק הכללי

אשר נועדו לפצות רשויות בגין מצב כלכלי נחות והכנסות , )שמועברים דרך משרד הפנים(

י לכל גודלו של המענק הכלל 2006בשנת . וכן לסייע בפתרון בעיות ייחודיות, עצמיות נמוכות

מהשתתפות הממשלה 18%- שהיוו כ₪ ליון ימ ,0002,235 עמד עלהרשויות המקומיות

.בתקציבי הרשויות המקומיות

קריטריונים לחלוקת המענק הכללי

בין השאר נקבע גודלו של המענק . הכללימענק חלוקת הקריטריונים ברורים ל לא היו 1994שנת עד

בזבוז ודרך חלוקה זו עודדה , קיבל יותר ,)בר גירעונותוצ(מי שהוציא יותר . לפי שיעור הביצוע

.וגירעונות

תלוי יהיה גודל המענק כי השקבע ,פעל משרד הפנים לפי המלצות ועדת סוארי 1999עד 1994בשנים

רשויות (גודל הרשות , )יותר מענק גדולישובים חלשים יקבלו ( כלכלי-חברתיבקריטריונים כמו מצב

:עיקריהןש ,התגלו מספר בעיות הוועדהאולם בהמלצות . 'דוכ ,)ול יותרמענק גדקטנות יקבלו

את המגמה של איחוד רשויות איננה תואמתקטנות התמיכה ברשויות ה,

כלכלי- החברתיהתייחסות מספקת למצב חוסר.

ועדת ובמקביל הוקמה , בנוסחאות ועדת סוארי תיקונים שונים הוכנסו 2000- בראשית שנות ה ,לכן

.קריטריונים יעילים ומתאימים יותרהייתה לגבש טרתה שמ ,גדיש

ועדת גדיש

:הםשעיקריהן , פי המלצות ועדת גדיש- פועל משרד הפנים על 2004החל משנת

חלש יותר צריכה להיות גדולה יותר כלכלי- החברתי ןהתמיכה הממשלתית ברשויות שמצב .1

.)ועדת סוארי התוותהקרון שידומה לעב(

ככל שרשות , המלצות ועדת סואריעולה מבדומה ל, גם כאן: ודלהתייחסות ליתרון לג .2

, ועדת סואריהמלצות אולם בניגוד ל. ההוצאה לנפש קטנה, יותר גדולהמקומית היא

- חברתיתלפצות רק רשויות קטנות שרמתן השיש העיקרון המנחה את ועדת גדיש הוא

30

של רשות קטנה נהמומיאת אין להטיל על כלל האזרחים הוועדה טענה ש. נמוכהכלכלית

).שישלמו ,אם התושבים רוצים לגור ביישוב קטן(גבוהה כלכלית-החברתיתה תרמאשר

. הוא פוטנציאל הגבייה של הארנונה הכללימענק יסודות הקובעים מה יהיה גובה האחד ה .3

להימנע ממצב בו המטרה היא . את הארנונה למגורים קובעת כל רשות באופן עצמאי, אולם

בחישוב ,לכן. גבוה כלליהנה ממענק ישיעורי ארנונה נמוכים ותלעצמה תקבע רשות חזקה

רשות שארנונה מה גובה ה(קבע על בסיס נורמטיבי יהארנונה למגורים ת, פוטנציאל הגבייה

הארנונה גובה , לעומת זאת). את התושבים ולא כמה היא מחייבת בפועלבה אמורה לחייב

.יה לחיובים בפועלבעניין זה תהההתייחסות ולכן , ידי הממשלה- לעסקים נקבע על

כיום ו, אלה בעיות שנוצרו בעבר. פנסיה והחזר הלוואות כמו ,ת גבוהההוצאות עם שונו .4

מהן למנוע ובד בבד , את הבעיות הללולפתור הןלסייע ללכן יש , הרשויות אינן שולטות בהן

.תמריץ ליצירת בעיות כאלה בעתידאת ה

אזורי , שובי קו עימותיי(לעידוד רשויות עם מאפיינים מיוחדים יהווה כלי הכללימענק ה .5

).'פיתוח וכו

פי שחור -על. יותנה בעמידה ביעדי הגבייה של הארנונה) 15%-כ( הכללימענק החלק מ .6

קטן הוא אשכולות הנמוכים הנמנות על השיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות , )2008(

לגרום לכך שהתקציב לרשויות העלול עובדה זו, יםלפחות בשלבים הראשונ, ולכן, יותר

.ה לא יהיה גדול מספיקאלבאשכולות

הראשון הוא ההוצאה הגודל : יחושבו לכל רשות שני גדלים, כדי לקבוע את גודלו של המענק

מענק ה. והשני הוא פוטנציאל ההכנסות של הרשות ,שירותים חיוניים סיפוקהמינימלית הדרושה ל

.ללופי ההפרש בין שני הגדלים ה- קבע עליי הכללי

כלכלי- שמצבן החברתי, בעיקר קטנות(התוכנית החדשה מחייבת קיצוץ במענקים לחלק מהרשויות

התהליך יושלם , כלומר(שנים 6משך ישתהליך השינוי י מלץולכן מו, זמן אורךקיצוץ זה ). טובהוא

).2009-ב

פי-על המקומית לרשויות תומחולק ותהמקומי לרשויות הפנים משרד הקצבות רוב: ת שרברזר

צרכיםות להציג עשוי מקומיות רשויות אולם. קבועים פרמטרים הכוללת קשיחה חישוב נוסחת

כי ראוי סוארי ועדת המליצה לכן. זוחישוב בנוסחת ביטוי לידי באים שאינם מיוחדים וקשיים

בלתי וצרכים נסיבותנות על לעכדי וזאת, הנוסחה פי- על לחלוקה שלא מהתקציב קטן חלק להשאיר

גמישות בהקצאתאת ה הפנים למשרד המאפשר ניהולי כלי אהי זו תקציבית רזרבה .מראש צפויים

ביטוי לידי באים שאינם עם צרכים כדי שאלה תוכלנה להתמודדהמקומיות לרשויות כספים

268השר עמד על סכום רזרבות 2006בשנת . בלתי צפויות מנסיבות הנובעים צרכים עם בנוסחה או

.לערך₪ מיליון

בשנים האחרונות נוצרו גירעונות גדולים בתקציבי הרשויות : רעון התקציביימענק לצמצום הג

בחלק מהמקרים הגורם לגירעון זה הוא תשלום פנסיות או הלוואות שנלקחו ,כפי שצוין. המקומיות

אינן רשויות הבמקרים רבים , ןכמו כ. שליטת הרשויות המקומיותואלה אינם נתונים עוד ל, עברב

במקרים אלה מוכן משרד הפנים לבוא לעזרת הרשויות . עזרה אלצמצם את הגרעון בל יכולות

הגיע סכום 2006בשנת . בדרך כלל בתמורה לתוכנית הבראה, )פעמיים-חד(ולהעביר להם מענקים

.₪מיליון 591המענק לצמצום הגירעון התקציבי עד

31

: סקירת ספרות

. על הרשויות המקומיות המענק הכלליהתייחסו להשפעת שמספר מחקרים נכתבו ים האחרונות בשנ

,כלכלית חזקות מבחינה רשויות בין הגדלה ההתפצלות למתן את הצלחנו לא" :טוען) 2007(בן אליא

לרעת הפועלת ,ליאהמוניציפ ליברלית בתחום-הניאו מדיניותה בין השילוב .חלשות רשויות לבין

שאר מול אזורי ביקוש(מרחבי למיקום הקשורים מבניים והבדלים , מקומיות חלשות רשויות

.ומקוטב שסוע מקומי שלטון של התהוותו את הלכו והבליטו ,כלכלי-סוציו והרכב )המדינה

אשר העיקרי המנגנון ,הכללי המענק .זה תהליך האיצה איזון מנגנוני של ההדרגתית היעלמותם

והן מדיניות הן כמרכיב – מערכו איבד ,הכנסות לבין הוצאות בין נמנעים לתיפערים ב על בעבר גישר

."תמיכה כמקור

הממצאים. בדק את השפעת צמצום מענקי הממשלה על התנהגות הרשויות המקומיות) 2007(נבון

משפיעים ,הממשלה מענקי כגון צמצום ,התקציב ברכיבי אקסוגניים שינויים) א( :הם העיקריים

)ב( ;המקורית לרמתו יתכנס הגירעון בהמשך אולם ,לנפש הגירעון רמת על הקצר וחבטואמנם

תהליך )ג (;הגירעון ולהגדלת לאזרח בשירותים מיידית לפגיעה הממשלה מביאה מענקי הפחתת

כך שהפחתת ,תהיהודיו ברשויותהתהליך מ ארוך פי שניים יהודיות-הלא ההתאמה ברשויות

מרשות שונה ההתאמה התקציבית )ד( ;יותר ממושך לזמן רעוןהגי להגדלת מובילה המענקים

ביותר והחזקות )3–1אשכולות ( ביותר הרשויות החלשות :כלכלי-החברתי לדירוגה בהתאם לרשות

הפיתוח שבעיירות בעוד, השכר עלויות בהפחתת בעיקר שינוי בגירעון על מגיבות) 10–8 אשכולות(

.לתושבים יםבשירות פגיעה נעשית באמצעות ההתאמה

שוויון בין הרשויות - כי יש כיום אי) 2007(טוען שוורץ , עדת הכספים של הכנסתובדוח שהוכן לו

ברבות מהרשויות הנחשבות חלשות . מתעשייה ומתיירות, בפוטנציאל גביית הארנונה מעסקים

וך פוטנציאל הגבייה הנמ. אין כמעט הכנסות מארנונה שאינה ממגורים כלכלית- חברתיתמבחינה

. מקשה עליהן את העמידה במסגרת התקציב) ותנדיבהנובע בין השאר מהנחות (ברשויות אלה

כדי לפתור בעיה זו יש . הכנסות רבות מארנונה עסקיתנהנות מבמקרים רבים רשויות חזקות יותר

תעשייה ותיירות בין , לבחון את האפשרות לחלק מחדש את הארנונה הנגבית מאזורי מסחר

בשנים האחרונות ניכר . ללולופין להקים מנגנון ארצי שיסייע בצמצום הפערים הילחאו , הרשויות

, לדוגמה. לרשויות חלשות הוחלק מההכנסות מארנונה של אזורי תעסוקה מופנ, שינוי בתחום זה

המלח מועבר לערד וחלק מהארנונה הנגבית מאזור התעשייה - חלק מהארנונה הנגבית ממלונות ים

נציין כי במסגרת הצעת ). דל כרום ובענה'מג, מורכבת מדיר אל אסדה(ית שגור לעירי הלב מופנ-בר

הוצע להקים קרן לצמצום פערי , 2007שהוגשה לממשלה ביולי , 2008המדיניות הכלכלית לשנת

בלי לעסוק . אך הצעה זו לא נכללה בסופו של דבר בחוק ההסדרים, ההכנסות ברשויות המקומיות

בין ההכנסות מארנונה הרעיון עצמו עשוי לסייע בצמצום פערי, בפרטי ההצעה הממשלתית

.הרשויות

השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות לפי אשכולות חברתיים כלכליים

חלשות מבחינה אחת המטרות העיקריות של תקציבי משרד הפנים היא לעזור לרשויות , כאמור

השתתפות הממשלה בתקציב , כלי פחות טובלכן צפוי שככל שהמצב החברתי כל. כלכלית-חברתית

- את החוזק של הרשויות המקומיות נבטא באמצעות האשכול החברתי. הרשות תהיה יותר גדולה

10-הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את הרשויות בישראל ל. כלכלי של הרשות המקומית

רמת , כנסה ממוצעתה, גודל משפחה(פי קריטריונים מסוימים - כלכליים על-אשכולות חברתיים

כולל את הרשויות החלשות ביותר ואשכול 1כאשר אשכול , )'דוכ ,רמת המינוע ,רמת הדיור, השכלה

רוג שנבנה על יבמחקר זה נתבסס על הד. רוגיםיבמהלך השנים נעשו מספר ד. את החזקות ביותר 10

אשכולות מופיעים רשויות המקומיות לפימענקי משרד הפנים לנפש בנתונים של .2003סמך נתוני

32

כלכליים מופיעה -השוואה נוספת של תקציבי משרד הפנים לפי אשכולות חברתיים. 1בטבלה

לנפש בכל אשכול יםזה הם היחס בין התקציב תרשיםהנתונים לפיהם מותווה .1 תרשיםב

). כלומר של כל הרשויות המקומיות בישראל(ובין התקציב לנפש הכללי ) שמופיעים בטבלה למעלה(

התקציב שמפנה משרד הפנים לרשויות המקומיות ך כל חישוב זה נעשה כדי להתגבר על העובדה שס

הכלל לפיו ישובים באשכולות , גם בטבלה וגם בתרשים כפי שאפשר לראות .משתנה משנה לשנה

מתקיים ממשרד הפנים תקציבים גדולים יותרצריכים לקבל שדירוגם נמוך כלכליים - חברתיים

בכל השנים תקציבי משרד הפנים לנפש הם ניתן לראות כי בו 3למעט אשכול , ב המקריםובר

רשויות כוללנובע ככל הנראה מכך שאשכול זה 3גודלן הרב של ההכנסות באשכול . הגבוהים ביותר

באשכול השני 18,000, באשכול הראשון 17,000איש לעומת 11,000גודל ממוצע של (קטנות יחסית

יהן מארנונה הכנסותשרשויות האשכול אינו כולל וכן מהעובדה ש, )יעיבאשכול הרב 48,000-ו

2.גדולות

ההשתתפות לנפש של משרד הפנים בתקציבי הרשויות המקומיות - 1 טבלה )2000במחירי ₪ (לפי אשכולות

10אשכול 9אשכול 8אשכול 7אשכול 6אשכול 5אשכול 4אשכול 3אשכול 2אשכול 1אשכול שנה

2001 1,200 966 1,192 684 491 511 148 147 451 484

2002 1,102 884 1,041 365 433 560 100 118 322 309

2003 925 728 994 543 365 417 99 84 197 292

2004 710 760 891 576 361 519 88 84 141 155

2005 946 853 1,017 971 369 465 115 65 107 64

2006 841 902 1,106 686 374 489 97 63 90 69

2007 750 819 1,122 587 344 412 283 66 55 44

במקרה זה ההסבר הלאומי , לכן). נתיבות וקריית ארבע(שויות יהודיות הן ר 2רשויות באשכול זה רק 32מעניין לציין שמתוך 2

.אינו רלוונטי) שאצל רבים הוא הראשון העולה על הדעת(

33

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

12345678910

אשכולות

ש פלנ

י סחב יציתק

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

1 תרשים

)גדלים יחסיים ביחס לתקציב הממוצע לנפש(תקציבי משרד הפנים לנפש לפי אשכולות

ירידה הגדולה ניתן לראות כי במהלך שנות המחקר חלה שתי תוצאות מעניינות נוספותפי - על

דבר נובע ככל הנראה מהקטנת התקציבים ה). 10עד 8אשכולות (בתקציבי הרשויות החזקות

ירידה חלה 2007-ו 2006שנים ב, כמו כן. באשכולות הגבוהיםהממוקמות קטנות לרשויות מקומיות

הן ) 8 רשויות מתוך 7(מרבית הרשויות באשכול זה . 1באשכול הנמנות על גדולה בתקציבי הרשויות

יתכן י. שיעור תשלום הארנונה נמוך במיוחד) 2008(בהן לפי שחור , הרשויות הבדואיות של הנגב

ה מקבלות הוא תוצאה של הקנס אותו מטיל משרד הפנים על רשויות רשויות אלששהתקציב הנמוך

.עומדות ביעדי הגבייה של הארנונה ינןשא

סיכום

אחת המטרות של מענקים אלה . מחקר זה עסק במענקי משרד הפנים לרשויות המקומיות בישראל

. כלכלי פחות טוב- יהיא לסייע לרשויות שמצבן החברת, )מטרה מוצהרת של משרד הפניםשהיא (

שאלת . מטרת המחקר היא לבדוק האם הקצאת המענקים לרשויות השונות תואמת מטרה הזו

, כלכלית-מועברים לרשויות חלשות מבחינה חברתיתה, האם מענקי משרד הפנים: המחקר היא

תוצאות המחקר מראות שברב המקרים . לרשויות החזקותהמועברים גבוהים יותר מהמענקים

כי כמו כן ניתן לראות . מענקי משרד הפנים לרשויות החלשות גבוהים יותר, )2004אחרי ובעיקר (

). 10עד 8אשכולות (ירידה משמעותית בתקציבי הרשויות החזקות ביותר חלה 2007עד 2001בשנים

רשויות קטנות קיבלו תוספת תקציב בלי קשר למצבן 2001תהליך זה נובע ככל הנראה מכך שעד

פי -חלוקת המענקים עלבעיקר אחרי המעבר ל(ואילו בשנים שלאחר מכן , כליכל- החברתי

תוספות אלה לרשויות הקטנות בהחל צמצום ) 2003- בשהתקבלו קריטריונים של ועדת גדיש

תוצאות אלה מצביעות על כך שבתחום של ). 2009-תהליך שאמור להסתיים ב(שבאשכולות הגבוהים

שאינו , יוצא דופן אחד. פי עקרונות של מדינת רווחה- פועלת עלמדינת ישראל , מענקי משרד הפנים

והחל ,תקציביםבמגמה של ירידה נצפית בו , הוא האשכול הראשון, מסקנה זועולה בקנה אחד עם

מפתיעה ואף זו מגמה . 2התקציבים לרשויות אלה נמוכים מתקציבי הרשויות באשכול 2004משנת

שמצבן מכל , באשכול זה הן הרשויות הבדואיות שבנגב מדאיגה בהתחשב בכך שמרבית הרשויות

.קשה ביותרהוא בחינה שהיא

34

:מקורות

מכון פלורסהיימר :ירושלים .המקומי בשלטון האבוד העשור). 2007( .נ ,בן אליא .למחקרי מדיניות

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה .)2003( .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .ירושלים ,1281פרסום מס , 2003ת של האוכלוסייה כלכלי-החברתית

פרסומים , 2001-2007הרשויות המקומיות בישראל , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .ירושלים, 1358, 1315, 1295, 1279, 1251, 1227, 1203' מס

המלצות הועדה לקביעת קריטריונים להקצאת מענק האיזון . )1993( ).ר"יו. (י, סוארי .משרד הפנים: תל אביב .קומיותלרשויות המ

מרכז , הכנסת, 2008ניתוח תקציב ומדיניות משרד הפנים לשנת ).2007. (א, שוורץ .הכנסת: ירושלים. המחלקה לפיקוח תקציבי, המחקר והמידע

השוואה בין : ההכנסות מארנונה של הרשויות המקומיות בישראל .)2008( .ט ,שחור

.34–7, )1(55הרבעון לכלכלה , רשויות מקומיות יהודיות וערביות

Navon, G. (2006). Budgetary Dynamics in the Local Authorities in Israel, Israel Economic Review, 4(2), 19–52.

35

1?למה לאוויר שאנו נושמים יש מחיר

3וגדעון דורון 2עופר אריאן

תקציר

הקודמת הביאה לחתימת מספר ניכר המודעות לבעיות הסביבה שהחלה בשנות השבעים של המאה

דגש מיוחד יושם . המאמר יסביר את הסיבות לכך שכל ההסכמים הופרו. לאומיים-ןשל הסכמים בי

משאבי כיהטענה המרכזית העולה במאמר היא . בהסבר באמצעות מודל מתחום תורת המשחקים

פיכך הקמת מערכות ל. טובין כלכליים ולא ציבוריים כמו שהם נחשבים בטעותמהווים הסביבה

לאומיות המופקדות על הקצאת משאבים סביבתיים ופיקוח על השימוש בהם -ןבי) רגולציה(הסדרה

הפתרון המוצע . נידונו להיכשל –הגבלות ומסים על חריגה משימוש מותר , באמצעות הטלת קנסות

אשר תופקד ) International Environment Fund – IEF(לאומית - ןהקמת קרן כספית בי במאמר הנו

.על חלוקת תמריצים כלכליים ישירים ותמומן מתמלוגים בגין פעילות משמרת סביבה

קרן סביבתית, שיווי משקל נאש, טובין ציבוריים, טובין כלכליים, סביבה :מילות מפתח .לאומית-בין

מבוא

השימוש נוגע למדיניותבלאומית מקיימת שיח מתמשך -ןהקהילה הבי העשריםמאז תחילת המאה

זה לאומי - ןבינעשה שיח משנות השבעים ואילך . Environmental Resources)(במשאבי הסביבה

למעלה ממחצית , הסכמים כאלה 140מתוך . לאומיים לרוב- ןהסכמים בי ונחתמנמרץ יותר ועקב כך

כוללים בהערכתם גם הסכמים אזוריים בראון וחבריו . )Levy, 1993(מאז שנות השבעים התגבשה

מאה ה לשהעשורים האחרונים תשנחתמו במהלך שלוש הסכמים 900- מונים לא פחות מלפיכך הם ו

: למנות את יותר אפשרהידועות ) Treaties(האמנות םע. Brown, Magraw & Szasz, 1992)( העשרים

אמנת ", )אוזוןשכבת חומרים הפוגעים ב( "פרוטוקול מונטריאול", )חומרים מסוכנים( "אמנת באזל"

שכבת ( "אמנת וינה", )חומרים מסוכנים( "אמנת רוטרדם", )למניעת זיהום ים מכלי שיט( "מרפול

על חלק מן האמנות חתומות מרבית המדינות . ועוד, )מזהמי אוויר( "אמנת קיוטו", )האוזון

חתומות כל ) למשל האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני( ןעל מקצת. תחות גם יחדהמפותחות והמתפ

) "אמנת קיוטו"למשל (אמנות כמהעל ו; מתפתחותהמדינות מן הרק כמה אך המדינות המפותחות

) כמו ארצות הברית(המפותחות אלהמ כמהחתומות כמעט כל המדינות המתפתחות ובו בזמן

4.ןאת חתימת ותמשה

הוא של ההסדרה הסביבתית ) לאומית-ןכלכלית ובי, פוליטית(המסורבל והמסובך , וךהתהליך האר

העובדות מלמדות על . אך תוצאותיו במונחי שימור הסביבה אינם מרשימים כלל ועיקר, אמנם חשוב

במאפייני הפגיעה הסביבתית ועל יישום אטי של כל אחת מן משמעותי בלתי כדי שינוי קטן עד

ההסבר לכך קשור במאפייניה הייחודיים של הסביבה הגלובלית ובמהות . יותהמחויבויות הלאומ

-תל, מציאות וחזון: 60הדמוקרטיה הישראלית בת ) 2009) (עורכים. (ה, מקלברג, .ה, זובידה :גרסה קודמת של המאמר פורסמה ב 1

הכותבים מודים לעורכי הספר על נכונותם לאפשר גם את פרסום הגרסה . דפוס אחדות, מדינההאגודה הישראלית למדע ה: אביב .הזו של המאמר

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג למדע המדינה 2 אביב-אוניברסיטת תל, החוג למדע המדינה, ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, ראש החוג למדע המדינה 3 http://unfccc.int/2860.php :ראו 4

36

ביטוי נאמן לקשיים האובייקטיביים והסובייקטיביים הנלווים לניסיון . היחסים שבין המדינות

לאומיות אפשר למצוא במה -ןלהסדיר את השימוש במשאבים הסביבתיים באמצעות אמנות בי

בכולן ההחלטות מתקבלות על בסיס , פות היא וולונטריתבכל האמנות ההצטר :שמשותף לכולן

לא זאת כי אם . עליהם מחליטיםשעקרון היישום ההדרגתי של הפתרונות מוכלהכרעת רוב ובכולן

. והפעלת סנקציותכל האמנות הללו מבוססות על קביעת :זאת

והאכיפה ולהענקת למימון מנגנוני הפיקוח, אלהאמנות םאת האמצעים הכלכליים החיוניים ליישו

שבה המקור למימון הוא , שיטה זו. תמריצים מתגמלים תורמות המדינות החתומות על האמנות

הופכת את התמריצים הללו לסוג של מיסוי כלכלי ,תקציביהן של המדינות השותפות לאמנות

והוא מחייב כל אחת מהן לשוב ולהטיל מסים שמטרתם ,המתגלגל לפתחן של מדינות שותפות

רבים נדרשים אמצעים , ככל שיש היענות גדולה יותר ליישום התהליכים משמרי הסביבה. יבתיתסב

אפוא באופן פרדוקסאלי . עובדה המחייבת הטלת מיסוי נוסף –למימון התגמולים השונים יותר

הישגים חיוביים בתחום הסביבתי מתורגמים להכבדת הנטל הכלכלי דווקא על המדינות שנרתמו

מגדילים את התמריץ הכלכלי החיובי למדינות שאינן מנגד ו ,ון ברמה הגלובליתלמציאת הפתר

:"פיצול אינטרסים סביבתי"כפועל יוצא מדינות שותפות לאמנה סובלות מ. משתפות פעולה בתחום

מחד גיסא הן שואפות למימוש האמנות ומאידך גיסא הן נענשות כלכלית בשל פעילותן החיובית

. בנושא

ת של מאמר זה היא שהמשך התבססות על הדפוסים המוסכמים בין האומות לא הטענה המרכזי

לפיכך . יבטיח שמירה על תקפות ההסכמים מחד גיסא ושימור המשאבים הסביבתיים מאידך גיסא

לאומית הן מוטעות -יוסבר בחלק הראשון מדוע ההנחות שפועלים לפיהן בנושאי הסביבה הבין

בחלק השני נסביר . מן ההסכמים הם כה דלים וההפרות כה רבותובתוך כך מדוע ההישגים שהופקו

התייחסות למשאבי סביבה –לאומית - את אחת הסיבות להתנהלות הלא יעילה של הקהילה הבין

" בעיית הטרמפיסט: "החלק השלישי מעלה שתי סוגיות עיוניות. כאילו היו טובין ציבוריים

כדגם המסביר " דילמת האסירים"ו; לאומית-בהתייחסותה לפעילותן של מדינות במערכת הבין

החלק הרביעי יעסוק בשאלת העלויות . לאומית תמריץ חזק לזהם- מדוע יש למדינות במערכת הבין

הסברים נוספים . (Ronald Coase)החיצוניות שהיוו רכיב כה מרכזי בהסבריו של רונלד קואס

, הסביבתיים בין האומותלכישלון יישום המדיניות הסביבתית קשורים להקצאת המשאבים

בחלק . והם יופיעו בחלק החמישי –לניגודי אינטרסים בין הפרטי והכלכלי , להפרות זכויות הפרט

מוצגת הדרך להתמודדות עם , המסכם את הדיון והמביא את רכיביו לכדי אינטגרציה, האחרון

.לאומית- הקמת קרן בין: הבעיה

ם דלים הנחות מוטעות ביחס לסביבה מוליכות להישגי

, עת פרץ המשבר הכלכלי החמור והתפשט מארצות הברית למדינות רבות בעולם, 2008מאמצע

החלו רבים ממלומדי תורת הכלכלה ואנשי מעשה להטיל ספק בתקפות ההנחות שעליהן התבססה

השוק "בעיקר הועלה ספק ביחס לתקפות מודל . לאומית- הפעילות הכלכלית הלאומית והבין

כיוון ". עיוותי שוק"ותי שלפיו הממשל מתערב רק במקומות שנוצרים בהם התחר" החופשי

והיה צורך דחוף להציל מפני קריסה את העסקים " המבחן לטעמו של הפודינג הוא בטעימתו"ש

בדומה לממשלות (התערבה הממשלה האמריקאית , הגדולים שכלכלת ארצות הברית נשענת עליהם

. תוך כדי הפרה בוטה של תפיסת השוק החופשי המכוננת, באופן נדיב מאוד) במדינות אחרות

לאומיים שנחתמו במשך - הבין) אמנות(כדי לבחון את השאלה מדוע אף לא אחד מן ההסכמים

נפנה , השנים ושהוזכרו לעיל עמד במבחן תקפות הביצוע ואלה שפועלים עושים זו באטיות רבה

. לאומיים בבואם לחתום על האמנות-הבין קודם להערכת הנחות אחדות שהנחו את קובעי המדיניות

37

מאמר זה מפריך את ההנחה כי . "טובין ציבוריים"משאבים סביבתיים הם : הנחה ראשונה

שהקצאתם ),Public Goods () Olson, 1982; 1971Olson( "טובין ציבוריים"משאבים סביבתיים הם

יעילות -ולפיכך כרוכה באי )Externalities ()Coase 1974; Coase 1992" (עלויות חיצוניות"מאופיינת ב

נראה כי כדי להתמודד , יתר על כן). חוקית(יש לפתור באמצעות מנגנוני אכיפה ורגולציה שכלכלית

פעולות הפוגעות בהכרח בחופש הבחירה הכלכלי ומצמצמות את ביבה אין צורך לנקוט עם בעיות הס

. גבולות כלכלת השוק החופשי

הקשר בין השימור הסביבתי .תוצר הלאומי הגלובליבשימור סביבתי מחייב פגיעה : הנחה שנייה

Environmental preservation) (גיעה בתוצר מחייב פהשימור הסביבתי : לתוצר הלאומי פועל כך

של כלל מכאן שהוא פוגע בתוצרים . מאחר שהוא מעמיס עליה עלויות הכלכלי של הפירמה הבודדת

ע כי יהיה בכל אלה וקבקל ל, כפועל יוצא. תוצר הלאומי הגלובליב לכןהפירמות בחברה הלאומית ו

.)Lyon, 2004(מתפתחות מדינות כדי להגדיל את הפערים הכלכליים שבין מדינות מפותחות ל

ין השוני ב. רציונל פוליטי במישור הגלובלי זהה לרציונל פוליטי במישור הלאומי: הנחה שלישית

על בסיס הנחת הרציונליות מניחים כי כאשר . הרמות השונות בפוליטיקה אינו משנה לפי הנחה זו

לא נתקשה להסיק גם את מהות ההתנהגות , במישור הלאומילצפות התנהגות פוליטית יהיה אפשר

. )Downs, 1957; Doron, 2000; 2001; 2002(ולהבינה ברמה הגלובלית הפוליטית

הקצאת משאבים כלכליים בשוק הגלובלי נעשית בתנאים של תחרות חופשית : הנחה רביעית

השוק הגלובלי אינו פועל . והיא מוטעית ומטעה, זוהי הנחה משלימה לזו הראשונה. ומשוכללת

כליים פועלים כלהשווקים לפיכך הרעיון שה. בתנאים של תחרות חופשית ביחס למרבית המוצרים

כי הטענה .אינה עומדת במבחן המציאות) היצעים ולפיכך מחירים, ביחס לביקושים( בשיווי משקל

כי האינפורמציה זורמת חופשי וכי עלויותיה , עסקה כלכלית מבוססת על מפגש מושלם של רצונות

. אינה מציאותית )Smith, 2007(שוות לאפס

למוצר שווה תמיד להפרש בין סך התועלות לסכימת " עלויות חיצוניות"סך כל ה :הנחה חמישית

;Coase, 1974(). 0(שתוצרו שווה לאפס זהו משפט קואז הידוע .העלויות הפנימיות והחיצוניות

Coase, 1992; Coase, 1994(. ע הנחה זו אינה משקפת את המציאותנראה בהמשך מדו .

ומדוע לאומיות -הביןהם הקשיים הכלכליים העומדים בפני מעצבי האמנות ה מכדי להבין

הכלכלה המודרנית מבוססת מאז . יש לחזור ליסודות מוטעית שלעילהתבססותם על חמש ההנחות

ק הכלכלי מן הסביבה מבדילה את השוה) .Smith, A(אוריה התחרותית של אדם סמית יעל הת 1776

בהשפעות שיש לשוק על סביבתו ולסביבה על השוק היא מכירה , עם זאת. שבמסגרתה הוא פועל

מהן נגזרת נקודת מפגש הרצונות בין ש ,כוחות הביקוש וההיצע, מנקודת מבט זו. הפועל בקרבה

ל מה כ. מבטאים את סכימת כלל המשתנים הכלכליים הפועלים בשוק, קונה למוכר בשוק נתון

מתרחשת ) אם קיימת(והשפעתו ,שחיצוני לאותו שוק אינו נוגע ישירות במערך הכוחות המתואר

. בשל כך מתקיים הבדל של ממש בין מוצר כלכלי ובין מוצר שאינו כזה. בעקיפין

שהיא כפולת הכמות במחיר (צריכת מוצר כלכלי או הספקתו נעשית ביחס לתמורה המתקבלת

בצריכה של מוצרים , לעומת זאת. הנוגעים בדבר) או הספק(פתחו של הצרכן וזו מונחת ל ,)היחידה

היעדר הקשר הזה נוגע . בין הספקה למחיר, לא מתקיים קשר בין צריכה לתשלום כלכליים ינםאש

והוא מוסבר בהיעדר ברירה או , ל בהגדרתו של נשוא הדיון כמשתנה חיצוני לשוק הכלכליוקודם לכ

בשני המקרים פועלת מערכת . אין בכך כדי לשנות דבר, התוצאה הסופית לעניין. בברירה מודעת

ההקצאה הכלכלית שלא על בסיס כוחות הביקוש וההיצע כי אם נוכח התניה חיצונית הנכפית על

. )Olson, 1971(השחקנים השונים

בחברות מודרניות הייתה לאחד מסממניה הבולטים " טובין ציבוריים"רבים מסכימים כי הספקת

והדבר בא לידי ביטוי בגידול )Crouch, 1997; Giddens, 2001(טכנולוגית - יותר של הקדמה הכלכלית

38

,Wilensky(המתמיד שחל בגודל ההוצאה הציבורית בחברות הללו מאז תום מלחמת העולם השנייה

1976; Esping-Andersen, 1996; Esping-Andersen & Oslash, 2004; Wilensky, 2004( . עד לעשור

עברה הוצאו מרבית המשאבים הכלכליים הציבוריים על הקמת מערכי הרווחה האחרון של המאה ש

בשנות התשעים החלה גם הקצאה של משאבים דומים לטיפול במשאבי טבע . השונים והפעלתם

Res(כמשאבים המצויים ברשות הרבים ,בכל החברות ,בצדקו ,משאבים אשר נתפסו: סביבתיים

publica (מן הטבע" ציבורייםמוצרים "ועומדים לשימושם כ.

התייחסות אל משאבי הטבע פוליטי ומנטלי ב, פילוסופי, לא חל שינוי תפיסתי, במובן הבסיסי ביותר

מה . השתנתהלא כך למשל הגדרת האוויר והמים כמוצרים של כולם . משאבים ציבורייםאל כ

טיפול ליים ת משאבים כלכלוהוא הנכונות הציבורית להפנ, החל מסוף המאה הקודמת, שהשתנה

תפס כחיונית נוכח הנזקים המצטברים שנגרמו יהשקעה זו החלה לה. וטיפוחם משאבי טבעשימור ב

ההכרה הגוברת בקשרים האפשריים שבין הפגיעה הסביבתית לעתיד כדור גיןוב, למשאבי הטבע

. הארץ ולעתידו של המין האנושי

? "טובין ציבוריים"כמדוע יש להימנע מלהמשיך ולהתייחס למשאבי סביבה , אם כן

וצריכתם , העומדים לרשות הציבור כולו כאלהנתפסו משאבים סביבתיים כ במשך השנים,כאמור

ההנחה שעמדה בבסיס . התאפשרה כמעט ללא הגבלה) אחרות אובין אם למטרות כלכליות (

ו ינביחס לדרישות" סופית-אין"ההתייחסות אל משאבי הסביבה הייתה כי אלה מצויים בכמות

למשל אוויר צח הנשאב מן החוץ אל בתינו ועובר כמו –צריכה של משאב כזה ,כפועל יוצא. מהם

על כמות האוויר הצח העומדת לרשותם של כלל להשפיע אינה יכולה – תהליך של קירור או חימום

, נסיבות קצת שונותבהם נוצרו שבאותם תחומים . ובפועל גם אינה משפיעה עליו – תושבי האזור

אוויר הרמת זיהום םבהשבאזורים אורבאניים : למשל(יותר ה מוחשית נעשתגבלת המשאבים ומ

הוטלו מגבלות על השימוש ) עה באיכות החיים או אפילו בבריאותם של התושביםיכדי פגעד עלתה

,חומרים מזהמים לאוויר תתקנות מגבילות לפליט, מיסוי על מפעלים מזהמים: למשל(באוויר הצח

את שנותמשאבי הסביבה כדי לבהשימוש על לא היה בהטלת מגבלות , עם זאת). להאבא יוצכו

סביבה ההרי האוויר המשיך להיות חלק בלתי נפרד מ. משאבים הללו אינם ציבורייםשה התפיסה

. דרשה כי כך גם יישאר בעתידר שא ,הפיזית של כלל האוכלוסייה

כל מוצר שצריכתו על ידי מי מצרכניו : אמורל. אין חולק על אפיונו הייחודי של המוצר הציבורי

הספקת עצם . אינה גורעת מיכולתם של שאר הצרכנים לצרוך מאותו מוצר ייחשב כמוצר ציבורי

א וה) בין אם היא נעשית כך מתוך בחירה ובין אם היא תולדה של היעדר ברירה(המוצר כציבורי

. המשמש בסיס להגדרת המשאב כציבורי

לצד הגידול , עשרה- תשעעבר העולם מאז תחילת המאה השכנולוגי המואץ הפיתוח הט, דא עקא

) הקשור בטכנולוגיות החדשות ובעליית רמת החיים של האוכלוסייה(המשמעותי בתוחלת החיים

הפכו 5"בלתי מוגבלים"משאבים שהיו . שינו ללא היכר את פני המציאות הפיזית על פני כדור הארץ

.היכולת להגדיל את כמותם האבסולוטית-י בצריכתם במקביל לאילחסרים נוכח הגידול המשמעות

אזורים לא , שטחים פתוחים, כמות האוויר ברמת מזהמים נתונה, כמות האוויר הכללית: למשל

. ב"יוצכצמחייה ובעלי חיים ו, מיושבים

שימוש בכלים מגבילים שהטילו חסמים מסוגים שונים על השימוש , כאמור, הפתרון שאומץ היה

הגבלת השימוש או הפגיעה באותם משאבים באמצעות : מטרתם הייתה אחת. משאבי הטבעב

כך נהגו המדינות . בין אם בדרך של מיסוי ישיר ובין אם בדרכים מנהליות עקיפות ,ייקורם היחסי

החל משנות השבעים נדרשו פעולות אך . שעברהמאה ה לשתחילת שנות השבעים להמפותחות עד

אין כאן ניסיון . על היחס שבין כמות המשאבים לצורך בשימוש מהם, בהקשר זה, מתבססת" בלתי מוגבלים"הגדרת המשאבים כ 5

ות גדולה מאוד של משאבים מול צורך אלא שמדובר כביכול בכמ) במונחם המתמטי(סופיים -לטעון כי מדובר במשאבים אין .ההופכת את השימוש במשאבים לזניח במונחים של זמינות עתידית –מצומצם

39

חמות ומגבלות התעוד להסתפק ב אי אפשר היה. הגבלת השימוש במשאבי הטבעקיצוניות יותר של

של השימוש " גלובלית"ונדרשו פתרונות להסדרה ,ת האמות של כל אחת מן המדינות"בדל

לאומיות בתחומים אלה נגע -ןצורך הדוחק בגיבוש אמנות ביהצידוק שניתן ל . במשאבים השונים

בילו את התפשטותם או את הפגיעה בהם בהתאם לשרטוט בטענה כי משאבים סביבתיים לא הג

יכול להיעשות מבלי שתגובש הבנה ינוולפיכך הטיפול בהם א ,הגבולות הטריטוריאלי שבין המדינות

זוהי כמובן סיבה ראויה לגיבוש . בכל אחד מן התחומים הללו" אסור"וה "מותר"כללית לגבי ה

, היא לא החלה להתרחש :בהשגתה אינה חדשה אך ההצדקה לצורך ,לאומית מחייבת-ןהסכמה בי

כמו גם , מאז שחר ההיסטוריה השימוש במשאבים הללו. החל משנות השבעים ואילך, יש מאין

מה .היו פוגעניים ומשמעותיים עד מאוד ,האנושית או האחרת,הנזקים שנגרמו להם או לסביבתם

הצורך הגובר והכמות . תונהשהשתנה הוא אותו יחס שבין צורכי השימוש במשאבים לכמותם הנ

.ו את משאבי הסביבה לנדירים יותר ויותרעשהקבועה הם ש

הלכה משמעותה לא תורגמה, או לפחות – משום מה המשקל הראוי זו לא יוחסנקודה מעניינת ל

את הפגיעה המתמשכת במשאבי ,או אפילו להפסיק ,בה ביקשה האנושות לצמצםשלמעשה לצורה

ניסיון להסדירן ת הסוגיות הללו ברמה הלאומית אל א ריניסיון להסדהמעבר מ. הטבע השונים

הגלובלית המשיך להתבסס על הגדרת המשאבים הסביבתיים כמשאבים - לאומית-ןרמה הביב

אך האצה .לאומית יאיץ את תהליכי ההסדרה הללו-ןציבוריים ועל ההנחה כי השיתוף ברמה הבי

, כלומר. תי שצריך היה להתחולל הוא תודעתיהאמ השינוי : כזו לא קרתה וזאת מן הטעם הפשוט

הוא שהחברות המערביות תשננה את התייחסותן אל משאבי , ולא קרה, צריך לקרותהיה מה ש

הן היו אמורות לקבוע כי כל אחד ממשאבי . הסביבה ותחדלנה מלהגדירם כמשאבים ציבוריים

במונחים של ל משאבים אלה שהסביבה הוא משאב כלכלי ולקבוע קריטריונים להגדרת צריכתם

אותה נקודת שהוא ,נקבע קו פרשת המים של המשאבים הסביבתייםבמקום זאת . עלויות שימוש

) במונחים של צריכה מידית(פך אותם לנדירים וזמן שבה השימוש המתמשך במשאבי הסביבה ה

רטי להמשך אוימנקודה זו ואילך לא היה כל בסיס ת. בהם השתמשגביל את היכולת של אחרים למו

. ההתייחסות אל משאבי הסביבה במונחים המוכרים זה כבר

דרך שבה המשיכה החברה לללא קשר (להיות משאבים ציבוריים אפוא משאבי הסביבה הפסיקו

כבר לא הייתה נדירות המשאבים . מורגשת נעשתהבדיוק במקום שבו נדירותם ) הגלובלית להגדירם

. על כלל האוכלוסייהיוצרת השפעה שלילית אלא עובדה ה, עתידי-אורטייעניין ת

לאומיות לשימוש עתידי -ןלאומיים והניסיון לגבש אמנות בי-ןהתפתחותם של דיונים בי, למעשה

עיכבו באופן משמעותי את החיפוש אחר לאלא רק שלא הועילו לסביבה א – במשאבים הללו

יח ברמה הגלובלית ובנכונות לפיה היה בקיומו של השש ,הדעה הרווחת למרות. פתרונות של ממש

לשינוי פעולחובה לבדבר הכדי להעיד על התגבשותה של ההכרה אומיותל- ןלהצטרפות לאמנות בי

ההתעלמות מן הצורך להסדיר את הטיפול ךהבינו כי המש המדינותרבות מ – מידי של פני הדברים

ים של כל אחת מן פגע באינטרסים הישירי וכן, ביא הרס וחורבן על כולםיבמשאבי הסביבה

ובמידה רבה גם , אף אחת מהמדינות הללו לא הייתה נכונה , עם זאתו ;המדינות על פני כדור הארץ

הרי . צדדי את השימוש שהיא עושה במשאבים הסביבתיים-להגביל באופן חד, לא נכונה לכך היום

באופן שאינו די ותאלץ את תושביה להוריד את רמת חייהם יבכך היא תמיט על כלכלתה חורבן מ

. מתקבל על הדעת

אפשרי רק אם כל המדינות הוא כי שינוי לאומי בעניין זה הביא להסכמה- השיח הבין, נוכח כל זאת

בשל הצורך להבטיח יכולת הסכמה גלובלית כזו היא חיונית . תסכמנה יחדיו על הצעדים המגבילים

י במדינות מסוימות ובמקביל אכיפה ברמה הגלובלית ובשל חוסר הרצון לפגוע באופן לא מידת

לתגמל במונחים כלכליים חיוביים את להימנע מ: במילים אחרותו ;לפטור מכל חובה מדינות אחרות

אין זה מפתיע . את עצמן בכל הנוגע לשימוש במשאבים הסביבתיים המדינות שאינן מגבילות

40

י הסביבה שבשטחה אחת מן המדינות השותפות לגיבוש האמנות הכריזה על משאבלא אף להיווכח ש

אחת מהן הצליחה להביא לשינוי של לא כמו שאף ,)השוקי(משאבים כלכליים במובנם המקובל כ

בהתבוננות פרספקטיבית על מה שהושג באמצעות . הפגיעה במשאבים הללו/ממש בדפוסי הצריכה

בכל מדובר בהישגים דלים שלאומיות השונות נדמה כי אין מי שיחלוק על הקביעה -ןהאמנות הבי

. קנה מידה

בעיית הטרמפיסט ודילמת האסיר

:בשתי דרכיםכתוצאה מהאמנות רבים נוטים להסביר את מיעוט ההישגים

. המקשים על גיבוש הסכמה מחייבת –אינטרסים כלכליים צולבים של המדינות .1

לאומי ואי היכולת המעשית להטיל מגבלות דומות על מדינות - ןמגבלות החוק הבי .2

.מתפתחות

,Free Riders )Olson-והיא תופעת ה ,נוטים לשכוח את הבעיה המרכזיתהמסבירים רובא שאל

1971; Olson & Wladaver-Morgan, 1992; Olson & Shadle, 1996; Olson, 2007( הקשורה ישירות

אין , גדרו משאבי הסביבה כטובין כאלהכל עוד הו, למעשה. למאפייני השימוש בטובין ציבוריים

יותר אחת המסקנות המשמעותיות . בצריכתם Free Riders-מנוס אלא מלהכיר בקיומה של תופעת ה

לספק מוצרים ציבוריים מבלי שחלק י אפשרהיא כי א זה העולות מעבודתו של אולסון בנושא

ר בין יגם כי מתקיים קשר ישטוען הוא –לא זאת כי אם זאת . הנו מהם ללא תמורהיצרכנים יהמ

עבור טובין בלא לשלם של הפרט הכלול בתוכה גודלה של קבוצת ההתייחסות לבין הנטייה

ומעוניינים , זה כלפי זהאנשים מרגישים פחות מחויבים , ככל שהקבוצות גדולות יותר :ציבוריים

להשתמש , כוליםכל אימת שהם רק י, מה שגורם להם להעדיף –יותר בהשאת רווחיהם למקסימום

אולסון מתאר תרחיש עניינים , כפועל יוצא. במשאבים הציבוריים מבלי לשאת בעלות צריכתם

לפיו הצריכה החופשית של המשאבים הציבוריים מעודדת צריכה גוברת ומחייבת ש, המזין את עצמו

ת הצריכה הגוברת מחייב: וזהו תהליך המזין את עצמו(את הספקים להציע אותם בכמות גדלה

).וחוזר חלילה ,המעודדת אי ניצול גובר, הספקה גוברת

שדווקא המהלך היזום של העברת ההסדרה הסביבתית מן הרמה המקומית אל הרמה , כך קורה

שכל מטרתו הייתה הגברת יעילות ההתמודדות עם כשלים סביבתיים וצמצום הפגיעה – הגלובלית

לא רק שאין בהסדרה כזו כדי להעמיד . ךמשיג את ההפ – המתמשכת של האנושות במשאבים הללו

היא מעודדת ;כלים מוצלחים יותר למימוש סדר היום הסביבתי אלא שהיא דוחפת לכיוון ההפוך

שלא על –צריכה גוברת ומגבירה את שלל הלחצים של המדינות השונות למציאת פתרונות מסדירים

. כבימים ימימה ולהשתמש בהםחשבון צמצום יכולתן להמשיך

אפשר לתאר את דינמיקת היחסים המתפתחת בין המדינות המשתתפות בהסכמים כמשחק של

ואת כל שאר המדיניות במערכת Aנגדיר מדינה אחת באות . (Doron, 1992)" דילמת האסירים"

ברור . לא לזהם –והשנייה ; לזהם –האחת : שתי אסטרטגיות A-נעניק ל. Bלאומית באות - הבין

. מאשר עלות אסטרטגיית אי הזיהום Aהום זולה יותר בטווח הקצר בעבור שעלות אסטרטגיית הזי

נוצרו ארבעה מצבים שנוכל למקם אותם על סקלה שבה . נעניק שתי אסטרטגיות דומות B-גם ל

. את המצב הגרוע ביותר 1והמספר , מציין את המצב הטוב ביותר מבחינתו של כל שחקן 4המספר

: קרי(כאשר רק הוא חוסך בעלויות , 4המצב הטוב ביותר הוא ?Aמהו המצב הטוב ביותר בעבור

רק הוא שומר לא – 1: הוא הפוך Aהמצב הגרוע ביותר בעבור . אבל כל האחרות לא מזהמות) מזהם

מזהם ) הם, כלומר(הוא , 4המצב הטוב ביותר הוא : המצב דומה Bבעבור . לזהם אך כולם מזהמים

41

נציג מצבים אלה . מזהם Aלא מזהם אך ) הם(שבו הוא 1א המצב הגרוע ביותר הו. לא מזהם A-ו

:1בטבלה מספר

דילמת האסירים של מזהמי אוויר: 1טבלה מספר

;בו שניהם לא מזהמיםש, 3,3עבור שני השחקנים הוא בכי המצב הטוב ביותר עולה 1מטבלה מספר

זאת משום שהמצב היציב ביותר . לתוצאה זוהשחקנים לא יגיעו , שנראה להלן מואלא שכ

שיווי משקל זה מייצג 6.בו שניהם מזהמיםש, 2,2הוא ,"שיווי משקל של נאש"המכונה ,מבחינתם

,בור הפרטיםהטומנות בחובן תועלת רבה יותר בעשקיימות חלופות אף על פימצב של קיבעון שנוצר

אפשרות יש. הסתברותית כי אםאלא שהשגת התועלת הנוספת אינה ודאית ;אם רק יבחרו בהן

נמנעים ,כדי למנוע הידרדרות למצב הגרוע יותר ,משום כך. שהמצב שיושג בעתיד יהיה גרוע יותר

ם כל אחד מבין את הסכנות הצפויות לו משכניו כמו ג ;הפרטים מלנקוט צעדים מחוללי שינוי

באסטרטגיה בחירהשמשמעה ,ולכן בהיותו פסימיסט הוא מאמץ אסטרטגיית מינימקס, מאויביו

זוהי תוצאה . המניבה את התוצאה הטובה ביותר מבין כל האסטרטגיות המניבות תוצאות גרועות

פרט נוקט פעולות שמטרתן להבטיח את רמת ,במילים אחרות ."רע במיעוטוה"לכנותה אפשרש

הפרטים הגיעו אליו בכוחות עצמם אינו המצב ש ברור לכולם ששיווי המשקל 7.שלו ביטחון האישיה

. עדיפים יותר בעיניהםההטוב ביותר מבחינת כל אחד מהם ושיש מצבים אחרים

נשווה את שני הערכים המתקבלים ! נעשו מזהמים –הבה נבדוק איך הם הגיעו לתוצאה הנחותה

אי "ן עם שני הערכים המתקבלים מאסטרטגיית של השחקן הראשו" זיהום"מאסטרטגיית ה

במשבצת העליונה 4 –כל אחת משתי התוצאות הנובעות מאסטרטגיית הזיהום שלו . שלו" הזיהום

מניבה בעבורו תוצאות טובות יותר מכל אחת משתי –במשבצת העליונה משמאל 2-מימין ו

במשבצת 1-נה מימין ובמשבצת התחתו 3 –הזיהום שלו -התוצאות הנובעות מאסטרטגיית אי

, לעומת זאת; הוא הטוב ביותר Aמצבו של , )1,4(לא זיהם B-זיהם ו Aאם , וכך. התחתונה משמאל

אסטרטגיית הזיהום מכונה . אינו הגרוע ביותר Aמצבו של , )2,2(זיהם Bזיהם וגם Aאם

למה שיחליט בכל מצב היא מניבה תוצאה טובה יותר לשחקן בלי קשר –" אסטרטגיה דומיננטית"

נוכל גם להראות שהיא , אם הראינו שאסטרטגיית הזיהום עדיפה לשחקן אחד, וכך 8.השחקן השני

יוצא מכך כי כולם מעדיפים את . B-הכלול ב iולמעשה כך לגבי כל שחקן, עדיפה לשחקן השני

).2,2(והתוצאה תהיה , אסטרטגיית הזיהום על פני אי הזיהום

איך מגיעים אפוא לשיווי משקל העדיף ). 2,2(יף מבחינת כולם על מצב עד) 3,3(אלא שברור כי מצב

תמיד יימצא מישהו שיהיה –נראה כי אי אפשר להגיע למצב זה ? על כולם משיווי המשקל של נאש

צריך שיהיה . היא נכונה לכולם –ואם הלוגיקה הזו נכונה לאחד ; לו תמריץ לשבור את השורות

משיווי המשקל היציב אך הנחות לשיווי המשקל העדיף אך הלא שחקן שלישי שיאכוף את המעבר

מי , נשאלת אפוא השאלה. על ידי איום בהטלת סנקציות" המצב העדיף"שחקן שיאכוף את ; יציב

6 Nash, John, "Non-Cooperative Games", Annals of Mathematics, Vol. 54, No. 2, (1951), pp. 286-295

).2006, כרמל: ירושלים(שראל משטר נשיאותי לי, אצל דורון גדעון, ראו גם שיווי משקל של נאש משחקים , דורון גדעון: ראו. הפרט בתורת המשחקים" רציונליות"רעיון זה עומד במוקד תפיסת המינימקס שמייצגת את 7

). 1988, רמות: תל אביב(בפוליטיקה הישראלית .שם, דורון 8

B

A לא לזהם לזהם

2,2 1,4 לזהם

4,1 3,3 לא לזהם

42

, ארגון האומות המאוחדות הוא ארגון חלש מדי? לאומית-במערכת הבין יכול לשמש שחקן שלישי

ולא , הרי היא עצמה מזהמת ענקית? ארצות הברית. לשלא יכול לאכוף את רצונו על מעצמות הע

, כלומר. סין –ובמיוחד עם ענקית המזהמות , ברור אם תרצה להיכנס לעימות עם מזהמות אחרות

נמשיך להלן לפתח את הדיון . אין לנו שחקן שלישי ולפיכך עלינו לחפש את הפתרונות במקום אחר

. ונגדיר בהמשך את הפתרון

לאומית לסביבה- ןהקרן הבי: הפתרון

אנו מבקשים להציג כאן נשען על ההנחה כי נדרשת פעולה מהירה להצלת כדור שבסיס הרעיון

אנו גם מניחים כי היכולת ליישם הלכה .ועל ההבנה כי השיטה שהונהגה עד כה כשלה, הארץ

ם בנכונותם הוולונטרית של הפרטים בחברות הדמוקרטיות לאמצ יתלמעשה רעיונות לפתרון מותנ

החל מרמת הפרט וכלה ברמת (וכי כל סוג של הסדר חייב להתבסס על תמריצים כלכליים חיוביים

היא יצירת מוטיבציה אנושית המעדיפה שימור סביבתי על פני הריסת, כאמור, המטרה). המדינה

.סביבהה

נדרשת חשיבה מסוג אחר שתשכיל ליצור מנגנוני תגמול כלכליים ברמה הגלובלית לצורך כך

עקיפת גורמים מתווכים ברמה כדי מוכוונים ליצירת תמריצים ברמת הפירמה העסקית תוךה

התמריצים הכלכליים שנקבעו בהסכמי קיוטו ודומיהם שעמדנו כבר על כך . פוליטית-הלאומית

מגיעים מכיסו של הצרכן הסופי ומחייבים התערבות נשנית בכלכלת המבוססים על מיסוי או סבסוד

. השיטה הנהוגה היום ןכי זו אחת הסיבות לכישלו וסבר גםה. השוק החופשי

לאומית הנשענת על תמריצים כלכליים לכל -ןפתרון אלטרנטיבי חייב לאפשר הסדרה בי, אם כן

מנקודת הזמן הראשונית וללא קשר עם יכולותיהן הכלכליות של , )בכל רמה(הנוגעים בדבר

ות מתמדת במכניזם ההקצאה הכלכלי של דרש להתערביכל זאת מבלי לה. הפירמות המעורבות

.מנגנוני אכיפה מכל סוג שהוא תהשוק וללא צורך בהסדר

יחד עם ,של השימוש במשאבי הסביבה הגלובליים" הפרטה"כדי להשיג את כל אלה מתחייבת

.הגבלת הפגיעה המתמשכת בהםאת דד ופיתוח היכולת לע

:עיקרי הפתרון המוצעואלה

".מועצת נגידי סביבה"ולצדה ) IEF )International Environmental Fundלאומית -ןהקמת קרן בי

מניית יסוד"כל מדינה ריבונית המביעה רצון להצטרף וקונה : חברים בקרן".

o וקול אחד " מועצת נגידי סביבה"מושב אחד ב" מניית יסוד"לכל מדינה המחזיקה ב

. הפיתוח הכלכלי שלהרמת בלמדינה תלוי בגודלה ו" מניית יסוד"מחיר . להצבעה

.בגין המניהיותר מדינות עשירות ומפותחות תשלמנה

o תתקבלנה ברוב קולות" מועצת הנגידים"החלטות.

o הקרן תהיה רשאית להחליט רק על . צברו בקרן ויושקעויי" מניית היסוד"תקבולי

.שימוש ברווחים שיצברו כספי היסוד

o נייניםמועצת נגידי הסביבה תחליט מדי שנה על ארבעה ע:

קריטריונים לאמידת מצב הסביבה הגלובלי.

אמדן המחיר הכלכלי של השינוי הסביבתי.

43

של המדינות החברות לשינוי פני ) השלילית או החיובית(תרומתן היחסית

.המצב הסביבתי

סביבתיתהטלת מסי סביבה על המדינות האחראיות לפגיעה.

לכלי מדן של המחיר הכוגובה המס ייקבע על בסיס סך הא

.בה מדוברשבהתייחס לחלקה של המדינה

אל מייצאת המדינה שהמסים יוטלו על כל הסחורות והשירותים

בהתאם לתקן המס (גבו על ידי ארצות היעד ייומחוץ לגבולותיה

).יקבע על ידי מועצת הנגידיםיש

הטלת מס על מדינות שאינן חברות בקרן.

ובות אל התקבולי המסים יועברו על ידי המדינות הגכל-IEF.

מועצת הנגידים תחלק את הסכום הכולל שנגבה כמס בין כל המדינות

היא תעשה אתאת ז. תרומה חיובית למצב הסביבהלהן החברות שהייתה

היה ולא . במונחים יחסיים לגודל התרומה של כל אחת מן המדינות

רשאית הקרן להחליט על השקעת המסים בפיתוח , תהיינה כאלה

.משמרות סביבהטכנולוגיות

o כל מדינה המחזיקה במניית יסוד תקבל על עצמה:

מדי שנה ,להמציא למועצת הנגידים את הנתונים הסביבתיים הנדרשים.

מועצת שייקבעו על ידי להטיל על סחורות מיובאות את מסי הסביבה

.הנגידים

להעביר את כל תקבולי מסי הסביבה לידי קרן הסביבה העולמית.

:מקורות

Alchian, A. A. (1977). Economic forces at work with an introduction by Ronald H. Coase Economic forces at work. Indianapolis: Liberty Press.

Brown, W., Magraw, D., & Szasz, P. (1992). International environmental law: Basic instruments and references 1992-1999. Transnational Publishers Inc. U.S.A.

Coase, R. H. (1939). Rowland Hill and the Penny Post. Economica November, 1939.

Coase, R. H. (1947). The Economics of Uniform Pricing Systems. The Manchester School. Manchester: U.K. 139-156.

Coase, R. H. (1950). British broadcasting; A study in monopoly. Cambridge, Harvard University Press.

Coase, R. H. (1974). The market for goods and the market for ideas. The American Economic Review 64 (No. 2): 384-391.

Coase, R. H. (1992). The firm, the market, and the law. Chicago, Ill., University of Chicago Press.

Coase, R. H. (1994). Essays on economics and economists. Chicago, University of Chicago Press.

44

Coase, R. H., & Barrett, E. W. (1968). Educational TV: Who should pay? Washington: American Enterprise Institute for Public Policy Research.

Crouch, C., & Streeck, W. (Eds.) (1997). Political economy of modern capitalism. London, U.K: Sage Publications.

Doron, G. A recipe for failure: Public policy in the context of electoral reform .In: Korn, D. (Ed.). (2002) Public Policy in Israel. London: Lexington Books.

Doron, G., & Harris, M. (2000). Public policy and electoral reform: The case of Israel. Maryland, U.S.A: Lexington Books.

Doron, G., & Sened, I. (2001). Political bargaining: Theory, practice and process. London, U.K: Sage Publications.

Downs, A. (1957). An economic theory of democracy. NY: U.S.A., Harper and Row Pub.

Downs, A. (1998). Political theory and public choice. Cheltenham, U.K: Northampton, Mass.

Downs, A. & Monroe, K. R. (1991). The economic approach to politics : A critical reassessment of the theory of rational action. New York, NY: HarperCollins.

Esping-Andersen, G. (1996). Welfare states in transition. London: SAGE.

Esping-Andersen, G., Oslash, O. (2004). Why we need a new welfare state. Oxford: Oxford University Press.

Giddens, A. (2001). The global third way debate. Cambridge, UK

Oxford: Malden, MA, Polity Press ;

Kahneman, D. (1973). Attention and effort. Englewood Cliffs, N.J: Prentice-Hall.

Kahneman, D., Diener, E., & Schwarz N. (1999). Well-being : The foundations of hedonic psychology. New York: Russell Sage Foundation.

Kahneman, D., Slovic P., & Tversky, A. (1982). Judgment under uncertainty : Heuristics and biases. Cambridge, New York: Cambridge University Press.

Kahneman, D., & Tversky, A. (2000). Choices, values, and frames. New York

Cambridge: Russell Sage Foundation ; Cambridge University Press.

Kornai, J. (1967). Mathematical planning of structural decisions. Amsterdam: North Holland Pub. Co.

Kornai, J. (1971). Anti-equilibrium. On economic systems theory and the tasks of research. Amsterdam: North-Holland Pub. Co.

Kornai, J. (1990). Vision and reality, market and state: Contradictions and dilemmas revisited. New York, London: Harvester Wheatsheaf.

Kornai, J., Mátyás, L., & Roland, G. (2008). Institutional change and economic behaviour. Basingstoke, New York: Palgrave Macmillan.

Lyon, T. P., & Maxwell, J. W. (2004). Corporate environmentalism and public policy. Cambridge, U.K: Cambridge University Press.

North, D .C. (2005). Understanding the process of economic change. Princeton, N.J., Princeton University Press.

North, D. C., & Miller, R. L. (1971). The economics of public issues. New York: Harper & Row.

Olson, J. S., & Shadle, R. (Eds.). (1996). Historical dictionary of the British empire. Westport, Conn.: Greenwood Press

45

Olson, J. S., & Wladaver-Morgan, S. (1992). Dictionary of United States economic history. London: Greenwood Publishing Group.

Olson, K. (2007). Reflexive democracy: Political Equality and the Welfare State.Palo Alto, California University Press.

Olson, M. (1971). The logic of collective action. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.

Olson, M. (1982). The rise and decline of nations. New Haven: Yale University Press.

Riker, W. H. (1962). The theory of political coalitions. New Haven: Yale University Press.

Riker, W. H. (1982). Liberalism against populism: A confrontation between the theory of democracy and the theory of social choice. San Francisco: W.H. Freeman.

Riker, W. H. (1986). The art of political manipulation. New Haven: Yale University Press.

Riker, W. H. (1988). Liberalism against populism: A confrontation between the theory of democracy and the theory of social choice. Prospect Heights, Illinois: Waveland Press.

Riker, W. H., & Ordeshook, P. C. (1973). An introduction to positive political theory. Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall.

Serra, N., & Stiglitz J. E. (Eds.). (2008). The Washington consensus reconsidered: Towards a new global governance. Oxford, Oxford University Press.

Smith, A. (2007). The Wealth of Nations. Petersfield, Harriman house publishing

Stiglitz, J. E. (1986). Economics of the public sector. New York, W.W. Norton.

Stiglitz, J. E. (2000). Economics of the public sector. New York London, W. W. Norton.

Stiglitz, J. E., Edlin, A. S., & DeLong, J. B (Eds.). (2008). The economists' voice: Top economists take on today's problems. New York: Columbia University Press.

Wilensky, H. L. (1976). The 'new corporatism', centralization and the welfare state. London: Sage Publications.

Wilensky, H. L. (2004). Rich democracies. Palo Alto, California University Press.

46

:יות בשירות הקהילה או בשירות האקדמיה/סטודנטים

?מה רוצים הארגונים

1חנה ספרן

המחקר בדק את . בשנים האחרונות אנו עדים לפעילות רבה בנושא השותפות בין האקדמיה לקהילה

בלימודי במסגרת קורסים .לאקדמיה ואת היחסים ההדדיים ביניהם בקהילהארגונים התרומה של

. ולכתוב עבודה מסכמת על פעילותם נשים ארגונייות לחקור /נשלחו סטודנטיםנה נשים ובמדע המדי

אך . יות התעשרו בחוויה ארגונית מעניינת ולמדו להכיר מקרוב את פעילות הארגונים/הסטודנטים

מה היא עמדת הארגונים וכיצד הם רואים את הקשר הזה עם ? האומנם השותפות הזו היא הדדית

את היחס של הארגונים בקהילה אל ראשוני לבדוק ןהוא ניסיוחי המחקר הנוכ. האקדמיה

לצורך המחקר נבחרו ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים שבהם . יות ואל האקדמיה/הסטודנטים

מה חושבות הנשים : שאלות המחקר המרכזיות היו .ת עמק יזרעאלים ממכלל/התנדבו סטודנטיות

יחסי הגומלין בין האקדמיה לדעתן מה צריכים להיות ,האם הן שמחות לעזרה ,העובדות בארגונים

מתוך עשרה שאלונים ושלושה ראיונות עולה תמונה כללית של שביעות רצון יחד עם .לארגונים

הארגונים עצמם החלו לעסוק במחקר והעשירו על ידי תהליך זה את הקשר . קשיים שעלו על הפרק

של משמעותית מערכת מעיד על הוא ו מרכזיהרצון להמשך הקשר ולחיזוקו הוא . עם האקדמיה

. יחסי גומלין בין האקדמיה לבין העשייה והפעילות הפמיניסטית בקהילה

.שביעות רצון, פמיניזם, התנדבות, ארגוני נשים, קהילה-אקדמיה :מילות מפתח

על גווניה בשנים האחרונות אנו עדים לפעילות רבה בנושא השותפות בין האקדמיה לקהילה

לשלוח סטודנטים ונהגשהמקצועות הטיפוליים באקדמיה אלו בעוד שבעבר היו . ניםהשו

או ההכשרה המעשיתהרי שהיום ניתן למצוא את רעיון , בקהילהלהכשרה מעשית וסטודנטיות

הדרכים אחת נמצא ש. נשים ומגדר במשפטים ובלימודי, ההתנדבות בקהילה גם במדעי החברה

וגם לימודי י הוא שילוב של למידה תאורטית והתנסות בשדההחשובות בתהליך הלמידה האקדמ

ותשולח 2מרצות ).Balliet & Heffernan, 2002 ;2003, זמרן(נשים הכירו בחשיבות השילוב הזה

תקופת הכשרה או התנסות לצורך , בעיקר לארגונים של המגזר השלישיסטודנטיות לארגונים שונים

עבודות המתארות את עבודת הארגון או את מבנהו או כגון, הן משימות לביצועילע מטילותו

א ופנים רבות והבין האקדמיה לקהילה לקשר זה. העוסקות בתהליך ההתנדבות או ההכשרה עצמו

. משמש את האקדמיה ואת ארגוני המגזר השלישי בעת ובעונה אחת

מחקרים .גדלהו הספרות המחקרית העוסקת בארגוני המגזר השלישי בשנים האחרונות הולכת

והסיבות מתנדבות נשים במחקרים שעסקו מספר למשל עוסקים בהתנדבות ובמניעיה כמו רבים

גם פעילות חינוכית של ). 2000סולומון ופלד ;2002דריהם ויורק ( להן להמשיך להתנדב ותהגורמ

גור זיו ולוי ( להתנדב או לחקור את הארגונים תועדה במידה זו או אחרת ותסטודנטיות הנשלח

, והצרכים שלהם הפן האחר של ההתנדבות הוא הארגונים עצמם). 2005, רוזנפלדוגולן ;2006, פלדמן

שאלות אלו . המגיעות אל הארגונים במסגרת הלימודים וסטודנטיות ותהיחס שלהם אל מתנדבכמו

חסרון זה בולט במיוחד כאשר . ן לתשומת לב מחקריתילא זכו עדיהעוסקות בצרכים של הארגונים

ארגונים מסוג זה זכו לשפע של . בארץ ארגונים פמיניסטייםלגוני נשים ואים להתייחס לארב

ואילו בעברית בולט Marx Ferree, M & P. Y. Martin, 1995)(ספרים ומאמרים באנגלית , מחקרים

.ש מקס שטרן"עמק יזרעאל ע המכללה האקדמית, החוג למדע המדינהו תחומיים-החוג ללימודים רב 1 .המאמר כתוב בלשון נקבה ומתייחס כמובן לשני המינים 2

47

וינטרהמחקר הקיים מכיל את מאמרה של רות ). 2006, ספרן(חסרונם של מחקרים בנושא זה

שנערך במסגרת עבודת זילברואת המחקר של תמר ) 1999(תנדבות במרכז פמיניסטי הבודק את הה

אביב - בתל" מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית"שלה שעסקה באידאולוגיה של הדוקטורט

מאמרים אחרים עסקו במיוחד בהתנדבות בארגוני נשים העוסקים במתן תמיכה במסגרת ). 1998(

עולם שלם של ).2000סולומון ופלד (ובקו חירום לנפגעות אלימות )2006, קוליק(שירותי הרווחה

ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים שחלקם עוסקים בשינוי חברתי וחלקם הם ארגונים נותני

לעומת זאת ניתן להבחין בתופעה חדשה ומעניינת שבה . מחקרי רב בישראל ןלא זכה לעניי, שירות

חות ופרסומים שונים שאופיים אקדמי "לעסוק במחקר ולפרסם דוארגוני השטח התחילו בעצמם

. ושחלקם נעשו על ידי חוקרות מן האקדמיה שהן גם פעילות שטח

רקע

הפן המחקרי המתייחס לצרכים ולרצונות של הארגונים הללו בקשרים שלהם עם האקדמיה נעדר

. בין האקדמיה לקהילהשיחסים שונה בזווית המאמר הנוכחי שואף להאיר . לחלוטין מן המחקר

המאמר מציג מחקר גישוש שמטרתו לבדוק את היחס של ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים

של הארגונים אני מציעה להתייחס הן לשאלת היחס .לאקדמיה ולסטודנטיות הנשלחות על ידה

.כללב האקדמיהבפרט והן לבדיקת הצרכים והרצונות של הארגונים מן בקהילה אל הסטודנטיות

הרעיון להתבונן ולבחון את הצרכים של הארגונים ובמיוחד של ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים

סדנת התנסות ולימוד בארגוני נשים לשינוי -נשים מובילות שינוי "קורס ההוראה בבעקבות עלה

בשנת . 2008-2003בשנים ת עמק יזרעאלשה במכלליבחטיבה ללימודי האשלימדתי , "חברתי

של מרכז מינרבה "קהילה-שותפות אקדמיה"בפרויקט זכה הקורס להשתתף 2007-2006הלימודים

התנדבות בארגוני בעבורות מלגות יבלו הסטודנטיק במסגרת הפרויקט הזה. באוניברסיטה העברית

. הסטודנטיות התעשרו בחוויה ארגונית מעניינת ולמדו להכיר מקרוב את פעילות הארגונים. נשים

נשלחו , שעסקו במבנה ודרכי פעולה של ארגונים במגזר השלישיגרת קורסים אחרים במסגם

תרומתם של הארגונים . לחקור את הארגונים ולכתוב עבודה מסכמת על פעילותם יות/יםהסטודנט

. מקורסים אלו ייות ולתהליך הלימודי שלהן הפכו להיות חלק אינטגרל/יםלהכשרת הסטודנט

דים הצרכים של הסטודנטיות והחובות שעליהן למלא במהלך הללו עומ הקורסיםבמרכז

את פני המקבלים ,הצרכים של הארגונים עצמםלעומת זאת . הכשרה שלהן בארגונים/ההתנדבות

הנחת היסוד .על סדר היוםבהכרח אינם עומדים ,מידעוזמן ,תשומת לב להןונותנים הסטודנטיות

שהן מגלות בארגונים ןבות של הסטודנטיות ומהענייבקשרים אלו היא כי הארגונים נהנים מההתנד

במחקר זה אני מבקשת . שמחים ונהנים לקבל את פני הסטודנטיותיהיו ועל כן אין ספק שהארגונים

מה היא עמדת הארגונים וכיצד הם רואים את הקשר , האמנם השותפות הזו היא הדדיתלבדוק

. עם האקדמיה שלהם

מגדר ונשיםקהילה בלימודי -יחסי אקדמיה

במחקר הנוכחי בחרתי להתמקד בארגוני נשים ובארגונים פמיניסטיים ועל כן היחסים בין הארגונים

הקשר בין האקדמיה . הללו לבין המחלקות והתכניות ללימודי נשים באקדמיה הם מהותיים לדיון

ידמן מרשה פר. אינו תהליך חדש בעולם הפמיניסטי, מדוברושוב חלקהילה שהפך היום לנושא

הקימו בשנת , שתי מרצות בחוג לפילוסופיה ובחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ומרילין ספר

קראו , הסטודנטיות והמרצות נפגשו. את הקבוצות הפמיניסטיות הראשונות להעלאת מודעות 1971

במשך השנים . בארץ הפעילות הפמיניסטית החדשהוכך התחילה ולמדו טקסטים פמיניסטיים

כל , קואליציות ופרויקטים העוסקים בקידום מעמד האישה, בארץ קהילה פעילה של ארגוניםצמחה

היחסים בין הארגונים הפמיניסטיים . זאת במקביל לצמיחתם של לימודי נשים בתוך האקדמיה

48

היזון הדדי זה בין . מצד אחד ובין לימודי נשים מצד שני משקפים את המתח שבין תאוריה למעשה

אבל יש לו מאפיינים משלו וקיים מחקר רב ודיון , אינו ייחודי רק ללימודי נשים השטח לאקדמיה

,Johnson, 1987; Messer- Davidow)ב "ציבורי ארוך שנים המתייחס לשאלות אלו במיוחד בארה

על המשמעות הפוליטית של היחסים בין ). 2009, ספרן ;2000, הרצוג(ומעט גם בישראל (2002

בתוכה לעומת נשים פמיניסטיות מחוץ ריה והמחיר שעליהן לשלם כדי להישאפמיניסטיות באקדמ

כתבה , שתורמות את חלקן ממקום של מחקר וחשיבה ביקורתית שאינה תלוית ממסד, לאקדמיה

). 2002(סופרת וחוקרת פמיניסטית , רלה מזלי

ים החלו גם הם ארגונים רב. אספקט נוסף של היחסים בין הארגונים לאקדמיה הוא הפן המחקרי

התופעה החדשה יחסית שבה . לעסוק במחקר ולפרסם את הידע העולה מתוך הפעילות שלהם

הביאה יבול נכבד של , הארגונים מגלים עניין בנושאים שיש בהם אלמנטים של מחקר אקדמי

ניירות ומפיקיםכנסים בעלי אופי מחקרי ארגוני נשים רבים מקיימים .פרסומים מסוגים שונים

, רק מבחר קטןלציין אוכלביניהם . ופרסומים במגוון של נושאים ומאבקים פמיניסטיים עמדה

עב כרס בשם ספרשהאחרון בהם הוא , חות השנתיים שמוציאה שדולת הנשים בישראל"הדולמשל

חות בעקבות תחקירים "דולמשל ה .)2007, תמיר( "בין תיאוריה למציאות 2006נשים בישראל "

נשים פלסטיניות תחת עול כיבוש " כגון, מרכז פמיניסטי בחיפה" ה לאשהאש"שמפרסם ארגון

, ליפקין ואייל, השש( "2008 תמונת מצב, הצעת חוק תרומת ביציות", )2007, דעייף( "לאומי וחברתי

, ארגון פמיניסטי של נשים פלסטיניות בחיפה, "כיאן"ח מחקר נוסף שפרסם ארגון "דולמשל . )2008

בשוק תעסוקה עובדות " ומחקר על , )2007, קינן( "נשים ערביות בישראל ניידות בקרב"הוא

ארגון פמיניסטי התומך בנשים המבקשות לחזור לשוק , "מרכז מהות"שהוציא לאור "מעורער

.3)2008, בוקסבאום( העבודה

יחסי הגומלין בין . התרומה של הארגונים לעולם הידע האקדמי הלכה וגדלה בשנים האחרונות

והגבולות ביניהם אינם תמיד ברורים ונים סטודנטיות וחוקרות באקדמיה הם מורכבים הארג

שאינם כאלו מטרות ויעדים אחרים ושונים מאלו של האקדמיה ויש לארגונים .ומובהקים כבעבר

חוקרות , בנוסף. קשורים בהכרח להכשרת סטודנטיות ולסיוע בביצוע עבודות המחקר שלהן

החוקרות מפרסמות , לאחר מכן. לעשות מחקר על הארגונים ופעולתםמבקשות לעתים מארגונים

לעומת זאת . את המחקרים המשמשים לקידומם האקדמי ולאו דווקא לקידום הארגון עצמו

אני . של האקדמיה שיתוף הפעולהלבמחקר וזקוקים לרצון הטוב ולעתים הארגונים עצמם עוסקים

יות אל הארגונים וגם פוגשת /שולחת סטודנטים אני. עצמי מצויה ופעילה בשני העולמות הללו

המקום שממנו מסתכלים . ות לארגון שבו אני עצמי מתנדבת ופעילה/ן כאשר הם מגיעים/אותם

ראו (אל האקדמיה נראה לי מרכזי וחסר במשולש –פמיניסטיים /במיוחד ארגוני נשים –הארגונים

. יםשל היחסים בין האקדמיה לקהילת הארגונ) 9איור בעמוד

שיטת המחקר

התנדבו חלקםשביהודיים וערביים לצורך המחקר נבחרו ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים

סטודנטיות שאליהם מגיעות כל הארץבארגונים דומים כמו ב ,סטודנטיות ממכללת עמק יזרעאל

רך המחקר עצמו כלל שאלון שנשלח לארגונים באינטרנט ובד. מאוניברסיטאות וממכללות אחרות

התקבלו . כלל הופנה לאחת מהעובדות בארגון שהקשר עם הסטודנטיות היה בתחום אחריותה

כל . שונים שה ארגוניםוראיונות עם עובדות בשל גם שלושה שאלונים מארגוני נשים ונערכו עשרה

תחומי הידע מהן באו . קיבלו סטודנטיות מאוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ האלוהארגונים

לימודי /מגדרתוכניות ל ,האנתרופולוגי/סוציולוגיההחוגים ל ,פקולטה למשפטיםה היו ותהסטודנטי

לימודי נשים : בין אקדמיה לקהילה פמיניסטית: פמיניסטיים ראו במאמרי/סקירה מקיפה על פעילותם המחקרית של ארגוני נשים 3

). 2009( בישראל

49

, "קרן אברט"חלק מההתנדבות של הסטודנטיות מומנה על ידי . עבודה סוציאליתהחוג לנשים ו

. העברית יברסיטהאונבקהילה במרכז מינרבה - אקדמיה פרויקט, משרד הקליטה, "שתיל"ארגון

עשר או שש עשרה שעות במשך סמסטר אחד , שעתיים, לעתים קצר, מגווןמשך ההתנדבות היה

ייזום הקשר נעשה בדרך כלל על . עות שבועיות לאורך השנהשש או שמונה ש, ארבע, ולעתים ארוך

. ידי האקדמיה ורק ארגון אחד דיווח שהוא פנה בעצמו בבקשה לאקדמיה

שאלות המחקר

: יחס אליהן היושאלות המחקר המרכזיות שביקשתי להתי

האם הן ? ההכשרה של הסטודנטיות/על ההתנדבות מה חושבות הנשים העובדות בארגונים

צריכים להיות יחסי הגומלין בין האקדמיה לדעתן מה .של הסטודנטיות שמחות לעזרה

לארגונים כאשר מדובר בסוג של הכשרה שהארגונים מעניקים ללא תמורה כספית

? לאקדמיה

הן מה . ים הבאות מן האקדמיה/הנשים העובדות בארגונים לסטודנטיותכיצד מתייחסות

האם הן יוצאות נשכרות מנוכחות , הציפיות של הנשים העובדות מן הסטודנטיות

האם הארגון היה מעדיף סוג ?הסטודנטיות בארגון או שעליהן לתת מזמנן לסטודנטיות

. אחר של קשר עם סטודנטיות

או פעילויות אקדמאיות אחרות, סקרים, האם נעשים בארגון מחקרים .

ימי , פרקטיקום, מחקרים משותפים: כגון, האם יש לארגון קשר מסוג אחר עם האקדמיה

. עיון משותפים

שיתוף פעולה עם מחלקות מסוימות באוניברסיטאות או במכללות/האם יש לארגון קשר .

.רוצה מן האקדמיהמה הארגון , אם כן. עניין בקשרים עם האקדמיהיש האם לארגון

מה לדעת הנשים בארגונים צריכים להיות יחסי הגומלין בין האקדמיה לארגונים.

תוצאות ודיון

ההכשר, הגיעו אל הארגונים במסגרת התנדבותסטודנטיות מתוך התשובות על השאלונים עולה ש

עבודה , הליתעבודות שמבצע כל ארגון כגון עבודה מנעסקו במגוון ו ,מעשית או לצורכי מחקר

השתתפות של הסטודנטיות בארגונים השונים היה שונה הסגנון . ועוד פרויקטיםניהול , משפטית

עזרו "עמותה להעצמה כלכלית"ב הלדוגמ .לאו תפקידים מרכזיים כמו העובדות עצמןיולעתים הן מ

נאות העברת סד, עוץ משפטי לבוגרות קורסיםימתן י, מחקרעזרה בהסטודנטיות בנושאים כגון

. למשתתפות ובוגרות הקורסים להעצמה כלכלית

, ים ומהקשר הקיים עם האקדמיה/שבעי רצון מהמתנדבותהיו –שבעה מהם –רוב הארגונים

התחושה של שביעות רצון מהקשר הקיים עם . מקשר זה מרוציםלא היו –שלושה מהם –מיעוטם

יימים ימשיכו בעתיד על הארגונים מפני שכדי שההסדרים הק, האקדמיה היא שאלה חשובה ביותר

כמה מן הנשים דיווחו על קושי , במקביל. להיות מרוצים ולהמשיך להסכים לקבלת הסטודנטיות

התחושה הקיימת ברוב הארגונים היא של רצון לקרב . במתן תשובה שלילית לפנייה מן האקדמיה

סירוב עלול להרחיק ציבור אל פעילות הארגונים ולכן כל - במקרה זה את האקדמיה –את הציבור

. פוטנציאלי

50

וליצירת אפשרויות הסטודנטיותקשיים בארגון הזמן הדרוש להדרכת גם עלו , עם שביעות הרצון

. שפגשובין המציאות וחלק ציינו קושי בהתמודדות עם הפער בין הציפיות של הסטודנטיות . עבודה

רוב הסטודנטיות אינן . האידאולוגיתלעתים ברמה המעשית ולעתים ברמה זה בא לידי ביטוי פער

ארגונים היא לכן הפגישה עם. מכירות את עולם הארגונים ובמיוחד לא את הארגונים הפמיניסטים

עלתה . חוויה חדשה המצריכה תהליך של התרגלות והתמודדות עם סטראוטיפים ודעות קדומות

אחת העובדות התלוננה . יםהתחושה שהסטודנטיות מגיעות להתנדבות ללא הכנה וללא ידע מספיק

האקדמיה שולחת סטודנטיות ללא בדיקת הצרכים של הארגונים ולעתים ללא הכנה מעשית ש

אחת הבעיות היא שהסטודנטיות שמגיעות אין להן אידאולוגיה "היא כתבה . ואידאולוגית

מגלה ופתאום את. פמיניסטית ומצד שני יש להן פנטזיה או אידאה מהו הפמיניזם ומהם הארגונים

תהליך מעניין זה של ". שהמציאות הרבה יותר מורכבת והארגונים לא בדיוק מתנהגים כמו האידאל

אבל בעיני , היכרות וגילוי הוא בדרך כלל אחת מהחוויות הלימודיות החשובות של הסטודנטיות

עם הקושי להתמודד פ, הנשים שהעבודה היומיומית בארגונים היא בדרך כלל חלק אינטגרלי בחייהן

אחת . אחר פעם עם הסטראוטיפים שמביאות אתן הסטודנטיות אינו תהליך קל ונתפס כקושי

כך שתכנים על ידיסיוע בחיבור של הסטודנטים לתכנים שלנו "העובדות ציינה את הצורך ב

על היו רוצים לשמור המובילים שינוי חברתי הארגונים ,כמו כן ." ארגונים יהיו חלק מהשיעורהמ

וכאשר סטודנטיות לא שומרות על אינה מושגת זו מטרה כאשר . טווח עם הסטודנטיותקשר ארוך

. ארגונים מרגישים כי ניצלו אותםה, קשר

,חילופי ידע בין האקדמיה לשדה הוא נושא נוסף שעלה מתוך תשובותיהן של העובדות בארגונים

קיים . ושאים דומיםבמקביל נ ותארגונים חוקרעובדות בהשלעתים החוקרות באקדמיה ו ןכיוו

ם בביצוע /באקדמיה ונעזרות בהן נשים/נשים בארגונים מתייעצות עם אנשיםשיתוף פעולה שבו

וכך נוצר מצב לימודים באוניברסיטהתהליך שבו נשים מהארגונים הולכות ל נוישבנוסף . מחקרים

אקדמיה בבמקביל חוקרות . שבו יש נשים החוקרות ופעילות בארגונים ובאקדמיה בו זמנית

. משתמשות בניסיון ובידע המעשי והתאורטי המצטבר של נשים בארגונים לצורכי הוראה ומחקר

דיווח בשאלון , העוסק בתמיכה והכשרה לנשים הרוצות לחזור למעגל העבודה" מרכז מהות"לדוגמה

, בנושא שוק התעסוקה) בין היתר(מעבירות הרצאות וסדנאות באקדמיה "כי העובדות בארגון

,שפרסמנו ח"על בסיס הדו', העסקה פוגענית וכו, שוק התעסוקה במבט מגדרי, קת עוניתעסו

ונכנס כבר כמקור מידע חשוב אקדמיה עצמו התקבל בח "הדו ".עובדות בשוק תעסוקה מעורער"

המדובר יש קשר עם מרצות בתחוםלארגון עצמו ".לסילבוסים של מספר קורסים אקדמיים

כמו , כעומס על הארגוןגם תרומה זו לאקדמיה נתפסת לעיתים . אתןהעובדות נוהגות להתייעץ ו

זמן שמבקשים המרצים או המסגרות שנקדיש ההשקעת "אחת העובדות שקושי נוסף הוא שציינה

."להם ולמילוי הערכות ולעתים שנבוא ונדבר בפני הקבוצה

המקבלות שירותים נושא אחר ורגיש הוא הבקשה של סטודנטיות לראיין עובדות בארגון או נשים

השאלה הזו , "מרכזי סיוע לנפגעות אונס והטרדה מינית"במקרה של ארגונים כמו . מן הארגונים

הנשים העובדות מוצאות עצמן מקדישות זמן ותשומת לב לסטודנטיות בשעה שהן . מסובכת ביותר

לאפשר להן נוסף הוא הבקשות של סטודנטיות ןעניי. עצמן עובדות תחת לחץ ואין להן פנאי כלל

את זה ", בהקשר זה אמרה אחת העובדות במרכז סיוע. לראיין נשים המקבלות עזרה וסיוע מהארגון

להבין כמה הנושא הזה ] לסטודנטיות[מאד קשה להן , מרכז סיוע לא יכול לאפשר ]לראיין נפגעת[

מסגרת התרומה של סטודנטיות היכולות לתת תמיכה ויעוץ פסיכולוגיים ב, לעומת זאת". עדין

היתרונות לשני הצדדים . ההתמחות שלהן מאפשרת לארגון להעניק לנשים תמיכה נפשית חינם

נשים זקוקות לטיפול ואין להן . שני הצדדים מרוויחים", כמו שמעידה אותה עובדת, ניכרים בעליל

לסטודנטיות יש מנחה מטעם האוניברסיטה וזה שיתוף פעולה נפלא בין האקדמיה לבין , כסף

".ניםהארגו

51

לבסוף חשוב להתייחס לנושא התחרות בין האקדמיה לארגונים כאשר כולם מתחרים על אותם

צוינה התופעה של פרויקטים באקדמיה שמתחרים עם ארגונים על תקציבים מאותן . משאבים

כמו . דרך העבודה המשותפת עם הארגונים הלעתים אפילו ההיכרות עם הקרנות האלו היית. קרנות

שיזכרו שחלק מבניית ,כשמקבלים תקציב לתוכניות שמשלבות שטח"ת העובדות כן ציינה אח

גם שאלת התגמול בעבור עבודת הסטודנטיות . "תקציב זה לתגמל את הארגונים בשעות העבודה

לכאורה התגמול לארגונים הוא בתרומה שהסטודנטיות נותנות לארגונים דרך . עלתה לסדר היום

ההשקעה החוזרת , כמו כן. ההשקעה בסטודנטיות עולה על התרומהאלא שלעתים , ההתנדבות שלהן

נותנת , ונשנית בהדרכת סטודנטיות שמשך הזמן שהן יכולות להקדיש לארגון הוא בהכרח מוגבל

. תחושה של החמצה

מסקנות

הקשרים ויחסי הגומלין בין האקדמיה לפעילות הפמיניסטית בשטח היו ללא ספק אחד ממוקדי

אין ספק שהענף האקדמי של . שליוו את ההיסטוריה של לימודי נשים באקדמיה המתח המרכזיים

יונק את מקורותיו ואת חיוניותו מפעילות פמיניסטית בשטח ובה במידה הוא "לימודי נשים ומגדר"

האקדמיה מאפשרת הרחבת המעגלים . מזין ומרחיב את הפעילות תוך כדי ייצור ידע והפצתו

, עם זאת ובאותה עת. ומאתגרת את החשיבה הפמיניסטית התאורטיתהלימודיים סביב הפעילות

. הפעילות הפמיניסטית מתנגדת לו בכל כוחהשהאקדמיה היא חלק ממנגנון היררכי פטריארכלי

בין הפעילות הפמיניסטית והסתירות הללו המצויות בבסיס היחסים שבין לימודי נשים ומגדר

באחרונה לפתיחתו של מסלול מיוחד אפילו והביאו יצרו מרקם מורכב של יחסי גומלין , בשטח

]. כך" [שטחמגדר ב"אילן הקרוי -בלימודי המאסטר באוניברסיטת בר

הנושאים העיקריים שהועלו על ידי הארגונים תוך כדי התייחסות לשהות של סטודנטיות בארגונים

חלו לעסוק במחקר עם זאת הארגונים עצמם ה. קהילה-עצמם הוא פן מעשי מאד של יחסי אקדמיה

למרות , מידת שביעות הרצון של הארגונים. והעשירו על ידי תהליך זה את הקשר עם האקדמיה

לקשר היומיומי . היא גדולה והרצון להמשך של הקשר ולחיזוקו הוא מרכזי, הקשיים שהועלו

ת והמתמשך שנוצר בין הארגונים ובין מחלקות שונות באקדמיה על ידי הביקור של הסטודנטיו

הארגונים נהנים . בארגונים וההתנדבות או ההכשרה שאותם הן מקבלות יש חשיבות כפולה

עם זאת נראה שטוב . לקיים את היחסים עם האקדמיה םמהתרומה של הסטודנטיות ומעונייני

תעשה האקדמיה אם תכין את הסטודנטיות היטב לקראת ההיכרות עם הארגונים ותכיר בתרומה

. והן ברמה המחקריתשלהם הן ברמה המעשית

אבל השאלות , מחקר הגישוש שהוצג כאן מתמקד אמנם בארגוני נשים ובארגונים פמיניסטיים

העיקריות שהופנו אל הארגונים האלה כדי לבדוק את היחס שלהם אל האקדמיה ובמיוחד אל

קהילה- עשויות לשפוך אור גם על קשרי אקדמיה, הסטודנטיות המגיעות אליהם במשך לימודיהם

למרות הייחוד בעבודת הארגונים הללו עדיין רב הדומה על השונה . בתחומים מגוונים אחרים

הצרכים של הארגונים הללו בקשר שלהם אל . בפעילותם לארגונים אחרים במגזר השלישי

. הקשר בין הקהילה לאקדמיה אלהאקדמיה מבטאים התייחסות רצינית ומכובדת

52

יחסי הגומלין בין האקדמיה לארגונים בקהילהיחסי הגומלין בין האקדמיה לארגונים בקהילה

מה הארגון רוצה וצריך

ית/ מה הסטודנט ה/ ת ויכול / מעוניינ

מה הצרכים של האקדמיה

.זכויות הפרסום הינן ציבוריות. די לעודד נשים לצאת לעבודהכ 1942ב בשנת "פוסטר שיצא בארה  

: מקורות

מרכז : חיפה. עובדות בשוק תעסוקה מעורער). 2008(' ד', ואברמוביץ', א, דיאב', מ, דגן', י, בוקסבאום . מהות

התנסות בארגונים לשינוי חברתי כחלק מעבודה מעשית במכללת"). 2006(' א, ולוי פלדמן' ח, גור זיו .63-76: 28 .שנתון סמינר הקיבוצים: החינוך וסביבו. "סמינר הקיבוצים

, "מיפוי הקיים למען העתיד –פעילות סטודנטים לשינוי חברתי : "ח המיפוי"דו). 2005( 'י, רוזנפלד' ד, גולן .במועצה להשכלה גבוההון הוצג ביום עי

. הוצאה לאור "פרדס": חיפה. "נשים פלסטיניות תחת עול כיבוש לאומי וחברתי"). 2007. (א, דעייף ).עברית וערבית(

-360, ב"כ, חהחברה ורוו. "גורמים המשפיעים על מסירותם של מתנדבים ").2002(' א, ויורק. 'ר, דריהם345 .

-תל). 293-269' עמ( חברה במראה, הרצוג. בתוך ח. "כוח ופוליטיקה פמיניסטית, ידע"). 2000(' ח, הרצוג .רמות :אביב

אשה : "חיפה". 2008 תמונת מצב, הצעת חוק תרומת ביציות"). 2008(' ח, ואייל' נליפקין ', י, השש ". לאשה

שנה על 21. "שיחה עם רינה בן צבי, על ההתנדבות במרכז פמיניסטי: מקבלות תמורה"). 1999(' ר, וינטר ). 27-29( טאון מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית בתל אביביב: הקו

מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית כארגון : פרקטיקה ועמימות בארגונים, אידאולוגיה" ).1998(' ת, זילבר . האוניברסיטה העברית בירושלים, ם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיהחיבור לש ."פמיניסטי

פדגוגיה –אפשר גם אחרת , )עורכים(גובר ' זמרן ונ' א: בתוך? מדוע סינתזה ולא בלעדיות). 2003(' זמרן אבית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי הוראה , ת"מכון מופ ,ביקורתית ופדגוגיה המחנכת לביקורת

.אביב-תל, וך במכללותוחינ

53

דברים : אביב-אוניברסיטת תל. פעולה פמיניסטית נגד תרבות המלחמה: קצה המגרש). 2002(' ר, מזלי .בכנס האגודה ללימודי נשים ומגדר

משמעות העבודה ההתנדבותית עבור מתנדבות בקו חירום : עזרת נשים). 2000(' ופלד ע', מ, סולומון . 193-212) 2('כ חברה ורווחה. לנשים מוכות

. הוצאה לאור" פרדס: "חיפה. לא רוצות להיות נחמדות). 2006(' ח, ספרן

- והרץ' י, בתוך אופלטקה. לימודי נשים בישראל: בין אקדמיה לקהילה פמיניסטית). 2009(' ח, ספרן . הוצאה לאור" פרדס: "חיפה). 188-169' עמ( מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל. 'ר, לזרוביץ

על , ניתוח משווה –חווית ההתנדבות ומשאבי ההתנדבות בקרב נשים בשירותי הרווחה ). 2006(' ל, קוליק .103-77, 72, ביטחון סוציאלי. פי תקופות חיים

. כיאן: חיפה ניידות בקרב נשים ערביות בישראל ).2007(' ת, קינן

.2007, רמת גן, שדולת הנשים, 2006נשים בישראל בין תיאוריה למציאות ). 2006. ('ט, תמיר

Balliet, J. and K. Heffernan (eds) (2000). The Practice of Change: Concepts and Models for

Service-Learning in Women's Studies. Washington, DC: American Association for Higher Education.

Johnson, L. (1987). Is Academic feminism an oxymoron? Women's Studies International Forum, 10, (5) 529-532.

Marx Ferree, M and P. Y. Martin. (1995). "Doing the Work of the Movement: Feminist Organization. In Feminist Organizations: Harvest of the New Women's Movement, M. M. Ferree and P. Y. Martin (Eds). p. 3-23. Philadelphia: Temple University Press.

Messer- Davidow, E. (2002), Disciplining Feminism: From Social Activism to Academic Discourse. Durham, NC: Duke University Press

54

(McGill, Oswestry) ותפקוד תרגום ותיקוף של שאלוני כאב

מאנגלית לערבית

2אילון איזנברג ,2מאי חדאד ,2ס עומרי'נרג, 1צחי ארנון

תקציר

מאנגלית תורגמו בעבר שם אוסווסטרי -ושאלון התפקוד על) נוסח מקוצר(ש מקגיל "עהכאב ןשאלו

מגיעות אוכלוסיות ) עפולה(והעמק ) חיפה(ם "רמב יםהרפואי יםלמרפאות הכאב במרכז. לעברית

עבודה זאת . ומכאן הצורך בתרגומם לערבית, דוברות ערבית המתקשות למלא שאלונים בעברית

שלושה ידי-בנפרד על התרגום בוצע. בתרגום ובתיקוף התרגום של שני שאלונים אלה לערבית העסק

והסכמה על אחר השוואת התרגומים ל. Geisingerפי שיטת -על ,עברית וערבית, דוברי אנגלית

לקבוצות קטנות של פונים למרפאת ניתנו השאלונים בשלב הבא. תרגום חוזר לאנגליתבוצע , הנוסח

בשפה הערבית הועברו השאלונים ,לאחר שינויים ועדכונים. ם בחיפה"הכאב במרכז הרפואי רמב

חלק מהפונים מילא . אי העמקמרכז הרפום וב"ברמבת הכאב ומרפאבלקבוצה גדולה יותר של פונים

ניתוח . test-retestובכך התאפשרה בדיקת תקפות בהפרש של שבוע ימים את השאלונים פעמיים

השאלונים מראה כי התרגום מהימן ותקף והשאלונים מוכנים לשימוש בקרב האוכלוסייה הערבית

. בישראל

McGill ,Oswestry, אוסטווסטרי, מקגיל, כאב, שאלונים, כלי מחקר :מילות מפתח

רקע

. מרפאות הכאב נעזרות בשאלונים לצורך הערכת הכאב ולצורך הערכת יעילות הטיפול שהן נותנות

(Oswestry)לכאב כללי ושאלון אוסווסטרי (McGill)שאלון מקגיל , שני שאלוני כאב מרכזיים

ארפאות הכאב היה גדולה מתוך הפונים למיתורגמו מאנגלית לעברית אלא שאוכלוסי, גב-לכאבי

כניסה (לסטטיסטיקה פי הלשכה המרכזית -על. ערבים המתקשים בקריאה וכתיבה בעברית

למרות גודל . ערבים) 20.1%( 1,473,800מתוכם , נפש 7,326,900ית ישראל ימונה אוכלוס) 26.10.2008

ות הכאב מרפא. לא קיימים נוסחים בערבית לשאלונים אלה, ובעיקר בצפון הארץ, האוכלוסייה הזו

.העלו את הצורך בתרגום ותיקוף של שאלונים אלה לערבית

,(Harison, 1988)ית יכאב גופני נעשה באוניברסיטת כוו ףניסיון לפתח אוצר מילים בערבית המשק

שאלון אוסווסטרי תורגם לערבית בטוניס . אולם תרגום מתוקף של שאלון מקגיל לא פורסם

(Guermazi et al., 2005) התרגום אינו מתאים , ר והשפה הערבית מכילה ניבים רביםאלא שמאח

הניבים בשפה הערבית מבוססים על גבולות תרבותיים וגיאוגרפיים כגון הקו . לאוכלוסיה בישראל

בנוסף קיימים הבדלים בין השפה המדוברת . הדמיוני בין מזרח למערב העובר בין מצרים ללוב

מכאן הצורך בהתאמת התרגום לאוכלוסייה . )26.10.2008כניסה (Wikipediaלשפה הספרותית

. קרי לאוכלוסייה הישראלית דוברת הערבית, הרלוונטית

ש מקס שטרן"עאל עהמכללה האקדמית עמק יזר, החוג למדעי ההתנהגות 1 ם"הקריה הרפואית רמב, היחידה לשיכוך כאב 2

55

שאלוני הכאב

1. Short-Form McGill Pain Questionnaire . למדוד במטרה 1975בשנת פותחהשאלון המקורי

,רהוא קוצר לצורך שימוש שוטף במרפאות הכאב ובמחק. ממדי-את הכאב על סולם רב

השאלון מהימן ותקף והפך לשאלון המועדף . ומאפשר הערכת כאב הן אקוטי והן כרוני

ונמצא תקף ) כולל עברית(עשרה שפות -השאלון תורגם לשש. להערכת חווית הכאב הכללית

. מעבר לתרבויות וקבוצות אתניות

לחולים הערכה - השאלון משמש כלי. Modified Oswestry Low Back Pain Disabilityשאלון .2

השאלון מתייחס לעשרה מישורים בהם הנבדק מבטא את הן . הסובלים מכאבי גב תחתון

השאלון תורגם . את עצמת הכאב והן את ההגבלות שהכאב מטיל עליו בחיי היום יום

. ונעשה בו שימוש שוטף במרפאות הכאב, תוקף, לעברית

שיטות תרגום

Leung and Van de Vijver .גישות מרכזיותבתרגום שאלונים משפה לשפה נהוגות כיום ארבע

:מציג את הרביעית) 1994( Geisinger -ו, מציינים שלוש מהן) 1991(

1. Back-translation

תרגום זה . פי גישה זו נעשה תחילה תרגום ראשוני משפת המקור לשפת היעד- על

עם סיום . המתרגם אותו בחזרה לשפת המקור, ניתן לאדם שלא ראה את המקור

מנת לבדוק את איכות - זה עורכים השוואה בין המקור לבין התרגום החוזר על שלב

יעילותה בזכותטכניקה זו הייתה הפרוצדורה הרווחת במשך שנים רבות . התרגום

חוסר ואהחיסרון המרכזי בטכניקה זו ה. איכות התרגוםאת והאפשרות להשוות

ניתן דגש למשמעות שכן בגישה זו, התייחסות להבדלים תרבותיים בעת התרגום

.הסמנטית על חשבון ההקשר והבדלי התרבות

2. De-centering

בגישה זו המתרגמים לוקחים בחשבון מרכיבים תרבותיים ולפי הצורך אף משנים

ידי -שינויים אלו נעשים על. מילים כדי להתאים את משמעותן לתרבות שפת היעד

כך שהשאלון הופך , תרבותיים אשר להם ידע בשיטות מחקר-סגל בלשנים רב

מדובר לפיכך בסגל של . (Brislin, 1980)"חלק ונשמע טבעי יותר בשפת היעד"ל

דבר המייקר ומאריך את משך , מומחים הן בשתי השפות והן בשתי התרבויות

.התרגום

3. The committee approach

אולם מיד , בגישה זו מתחיל התרגום משפת המקור לשפת היעד בעבודה פרטנית

היתרון הוא בשיתוף . מתכנס כל הצוות כקבוצה ועורך השוואת תרגומיםאחר כך

כמו , גישה זו נה שלחסרו. הטעויות ובהשלמת הידע ההדדי תוך שיתוף פעולה מלא

הוא בכך שלא נעשית השוואה של התרגום לשאלון ,De-centeringגישת זה של

. Back-translationנעשה בשיטת כפי ש, המקור

Geisingerשיטת .4

: תרגום צריך לכלול עשרה צעדים) Geisinger )1994פי שיטת - על

אחר הרעיון הכללי ופנייה להבנת האם לתרגם שאלה אחרי שאלה או החלטה .1

סמנטי לעומת היבט היבט על ההבדל הוא בדגש . התרגוםכך גישה אל מלאכת

. משמעות ותוכןשל

56

כנסו יחד לקבוצה שית, כמה מתרגמים בנפרד ידי-עלהתרגום הראשוני ביצוע .2

-Back :מדובר בשילוב של שתי השיטות. כדי לבצע תרגום חוזר לשפת המקור

translation ו -The committee approach . נדרשים לדיבור קולח המתרגמים

. לכלי הערכה ומדידההנוגעת בנה להשתי השפות וב

הן אוכלוסיית היעד ו ידי- להן ע, קבלת משוב והערכה לגבי התרגום הראשוני .3

. אנשי מקצוע בתחום שבו עוסק השאלון ידי- לע

ולעמוד על משמעיות -בדיקת השאלון במדגם קטן במטרה לזהות מילים דו .4

. 'מגבלות זמן וכד, בהירות ההוראות

נבדקת מהימנות השאלון ונעשה ,לאחר העברתו. בדיקת השאלון במדגם רחב .5

. ניתוח פריטים

. ן המקורבניית נורמות תוך השוואה לנורמות שאלו .6

.קריטריוני התוקף צריכים להיות כמו בשאלון המקורי: תיקוף השאלון .7

, מתן ציונים, הכוללות העברת השאלון ,פיתוח חוברות הדרכה לשימוש בשאלון .8

. פרשנות השאלון, נורמות

.השאלונים להעברתהכשרת נסיינים .9

.איסוף תגובות מהמשיבים על השאלונים בפועל .10

מהלך המחקר

דוברי אנגלית שלושה אנשים ידי- לע Geisingerונים תורגמו מאנגלית לעברית בשיטת שני השאל

שני מתרגמים . ובשיטות מחקרבתרבות הערבית המקומית בעלי ידע , וערבית ישראלית על בוריין

תואר שני באנגלית והמתרגמת השלישית הייתה סטודנטית לפסיכולוגיה בשנה שלישית מחזיקים ב

שנפגשו לאחר , שניים מתוך השלושה ידי-לתחילה תורגמו השאלונים בנפרד ע ..)ע.נ( ללימודיה

נוסח זה נמסר . לאחר דיון בתוצאות הוסכם על נוסח אחד בשפה הערבית. התרגום והשוו תוצאות

נפגשו כל אחר כך . למתרגם השלישי שתרגם אותו לאנגלית מבלי לראות את השאלונים המקוריים

הנוסח הסופי של השאלונים סיכמו את ונים המקוריים באנגלית וערכו השוואה לשאל, השלושה

בנוסף הועברו השאלונים לשלושה רופאים דוברי ).Geisingerבשיטת 3-1שלבים (בשפה הערבית

השאלונים ).ידי אנשי מקצוע רלוונטיים-לצורך מישוב והערכה על(אנגלית וערבית ישראלית

מילאו את 6מתוכם ,ם"רפאת הכאב במרכז הרפואי רמבפונים למ-נבדקים 11- להועברו המתוקנים

המשוב וניתוח השאלונים שכלל השוואה בין הפעם הראשונה . השאלונים פעמיים בהפרש של שבוע

. )Geisingerבשיטת 4שלב (לשנייה הניבו תיקונים עדינים אחרונים במילות השאלונים

פונים למרפאות הכאב במרכז הרפואי 42-הועברו שני השאלונים ל Geisingerבשלב החמישי בשיטת

פונים מילאו את שאלון מקגיל פעמיים 31מתוכם . ם בחיפה ולמרכז הרפואי העמק בעפולה"רמב

בהעברת . פונים באותו מרווח זמן 26ידי -שאלון אוסווסטרי מולא פעמיים על. ימים 7בהפרש של

אב והשימוש בתרופות נוגדות כאב השאלונים בפעם השנייה נשאלו הפונים שאלות לגבי חומרת הכ

.בכדי לבודד השפעה אפשרות של שינויים בכאב על אופן מילוי השאלונים

למילוי עצמי ואין צורך ונועד ניםהשאלושומאחר , צורך בנורמותני השאלונים אין בששמאחר

לונים לאחר איסוף השא .מיותרים והפכ 9, 8, 6השלבים , בבניית חוברות הדרכה ובהכשרת נסיינים

מהימנות נערכו מבחנים סטטיסטיים במטרה לוודא ) Geisingerבשיטת 10שלב (וניתוח הנתונים

. (test-retest)עקיבות ו )קורלציה בין פריטי השאלון(פנימית

57

תוצאות

שאלון מקגיל .1

:ניתוחי השאלון בוצעו בנפרד לשלושת המדדים הבאים .א

טווח התשובות לכל פריט , פריטים 11יל המדד מכ. S-PRI (Sensory Pain Rating Index) .ב

. 0-33טווח התשובות למדד הוא , 0-3הוא

טווח התשובות לכל פריט , פריטים 4המדד מכיל . A-PRI (Affective Pain Rating Index) .ג

. 0-12טווח התשובות למדד הוא , 0-3הוא

ת לכל פריט טווח התשובו, פריטים 15המדד מכיל . T-PRI (Total Pain Rating Index) .ד

. 0-45טווח התשובות למדד הוא , 0-3הוא

לשאלון מקגיל סטטיסטיקה תיאורית - 1טבלה

N סטיית תקן ממוצע מקסימום מינימום

העברה ראשונה

S-PRI 42 7.00 33.00 21.78 7.61

A-PRI 42 1.00 12.00 8.59 3.68

T-PRI 42 10.00 45.00 30.38 10.46

העברה שנייה

S-PRI 31 0.00 32.00 21.09 8.92

A-PRI 31 0.00 12.00 8.22 4.12

T-PRI 31 0.00 44.00 29.32 12.42

עם שינויים מזעריים בין ההעברה הראשונה לבין , מן הטבלה ניתן לראות כי לפונים רמת כאב גבוהה

. השנייה

ועבור העברה סיםמבחן אלפא של קרונבך לגבי שלושה אינדק ידי- עלמהימנות פנימית נבדקה

: ראשונה ושנייה בנפרד

)מספר נבדקים= N( ניתוח אלפא של קרונבך לשאלון מקגיל - 2טבלה

העברה שנייההעברה ראשונה

S-PRI 0.843 N=38 0.901 N=31 A-PRI 0.808 N=42 0.897 N=31 T-PRI 0.897 N=38 0.933 N=31

.ת הפנימית של השאלון גבוהה בכל המדדים ובשתי ההעברותמן הטבלה ניתן לראות כי המהימנו

:בין ההעברה הראשונה והשנייה) למזווגים tמבחן (ידי בדיקת הבדלים - תקפות נבדקה על

58

שאלון מקגיל למזווגים בין ההעברה הראשונה והשנייה tמבחן - 3טבלה

S-PRI p>0.945 t(30)=0.700 A-PRI p>0.498 t(30)=0.694 T-PRI p>0.744 t(30)=0.329 PPI-VAS p>0.795 t(29)=0.262 Overall Pain p>0.246 t(30)=1.184

, מן הטבלה ניתן לראות כי לא נמצאו הבדלים בין ההעברה הראשונה לשנייה באף אחד מן המדדים

.של התרגום test-retestדבר המצביע על תוקף

שאלון אוסווסטרי .2

. 0-50טווח התשובות לשאלון הוא , 0-5ח התשובות לכל פריט הוא טוו, פריטים 10השאלון כולל

אוסווסטרי לשאלון סטטיסטיקה תיאורית - 4טבלה

N סטיית ממוצע מקסימום מינימום

תקן

10.24 27.47 45.00 2.00 42 העברה ראשונה

10.01 27.41 45.00 4.00 31 העברה שנייה

עם שינויים מזעריים בין ההעברה הראשונה לבין , כאב גבוההמן הטבלה ניתן לראות כי לפונים רמת

. השנייה

: מבחן אלפא של קרונבך עבור העברה ראשונה ושנייה בנפרד ידי- למהימנות פנימית נבדקה ע

5טבלה שאלון אוסווסטרי אלפא של קרונבך עבור העברה ראשונה ושנייה בנפרדניתוח

העברה שנייההעברה ראשונה

0.875 N=340.891 N=26

.מן הטבלה ניתן לראות כי המהימנות הפנימית של השאלון גבוהה בכל המדדים ובשתי ההעברות

:בין ההעברה הראשונה והשנייה) למזווגים tמבחן (י בדיקת הבדלים יד- לתקפות נבדקה ע

6טבלה שאלון אוסווסטרי – למזווגים בין ההעברה הראשונה והשנייה tמבחן

T(30)=0.148 p>0.883

, מן הטבלה ניתן לראות כי לא נמצאו הבדלים בין ההעברה הראשונה לשנייה באף אחד מן המדדים

.של התרגום test-retestדבר המצביע על תוקף

59

מסקנות

הסתפקו במספר ) Guermazi et al., 2005(מחקרים שעסקו בתרגום שאלונים וערכו העברה חוזרת

, ואכן. סיס מספק לניתוח סטטיסטי לצורך תיקוף תרגום השאלוניםהמהווה ב, דומה של נבדקים

המהימנות : הניתוח הסטטיסטי של שני השאלונים מראה כי התרגום מאנגלית לערבית מהימן ותקף

השאלונים מוכנים לשימוש . הפנימית גבוהה ולא נמצאו הבדלים בין ההעברה הראשונה לשנייה

.במדינות שכנות בהן נעשה שימוש בניב ערבית זהה ואף, בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל

:יםחנספ

שאלון מקגיל באנגלית ותרגומו לערבית ישראלית .1 שאלון אוסווסטרי באנגלית ותרגומו לערבית ישראלית .2

:תודות

.על שיתוף הפעולה, מנהל מרפאת הכאב במרכז הרפואי העמק שבעפולה, ר זאב קריסטל"תודה לד

:מקורות

.26.10.2008כניסה . ית לסטטיסטיקההלשכה המרכזhttp://www1.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=629

Wikipedia. October 26, 2008: http://en.wikipedia.org/wiki/Varieties_of_Arabic

Harrison A. Arabic pain words. Pain 32, 1988, pp 239-250.

Guermazi M., Mezghani M., Ghroubi S., Elleuch M., Ould Sidi Med A., Poiraudeau

S., Mrabet F., Dammak J., Fermanian J., Baklouti S., Sellami S., Revel M., Elleuch M.H. Traduction en arabe et validation de l’indice d’Oswestry dans une population de lombalgiques Nord-Africains. The Oswestry index for low back pain translated into arabic and validated in an Arab population. Annales de Readaptation et de Medicine Physique, 48, 1, February 2005, 1-10.

Brislin, R. W. (1970). Back translation for cross-cultural research. Journal of Cross- Cultural Psychology, 1, 185-216.

Geisinger, K. F. (1994). Cross-cultural normative assessment: Translation and adaptation issues influencing the normative interpretation of assessment instruments. Psychological Assessment, 6, 304-312.

Van de Vijver, F. J. R., & Poortinga, Y .H. (1991). Testing across cultures. In R. K. Hambleton & J.N. Zall (Eds.), Advances in educational and psychological testing (pp. 277- 380). Boston: Kluwer Acadmic.

60

:נספחים

שאלון מקגיל המקוצר באנגלית ותרגומו לערבית ישראלית .1

Short Form McGill Pain Questionnaire Short-Form McGill Pain Questionnaire: I. Pain Rating Index (PRI): The words below describe average pain. Place a check mark in the column that represents the degree to which you feel that type of pain. Please limit yourself to a description of the pain in your pelvic area only: None Mild Moderate Severe

a Throbbing 0 1 2 3

Shooting 0 1 2 3 Stabbing 0 1 2 3 Sharp 0 1 2 3 Cramping 0 1 2 3 Gnawing 0 1 2 3 Hot-Burning 0 1 2 3 Aching 0 1 2 3 Heavy 0 1 2 3 Tender 0 1 2 3 Splitting 0 1 2 3

b Tiring-Exhausting 0 1 2 3 Sickening 0 1 2 3 Fearful 0 1 2 3 Punishing-Cruel 0 1 2 3

II. Present Pain Intensity (PPI)–Visual Analog Scale (VAS). Tick along scale below for pelvic pain: +-----------------------------------------------------------------------------------+ No Worst Pain possible pain III. Evaluative overall intensity of total pain experience. Please limit yourself to a description of the pain in your pelvic area only. Place a check mark in the appropriate column: Evaluative 0 No pain 1 Mild 2 Discomforting 3 Distressing 4 Horrible 5 Excruciating

61

IV. Scoring: Score I-a S-PRI (Sensory Pain Rating Index) I-b A-PRI (Affective Pain Rating Index) I-a+b T-PRI (Total Pain Rating Index) II PPI-VAS (Present Pain Intensity-Visual Analog Scale) III Evaluative overall intensity of total pain experience

لأللم القصيرة ماكجيل استمارة

I. تدريج األلم جدول(PRI = Pain Rating Index)

ھذا النوع من ل يعبر عن أدق وصفالعامود الذي / في الخانه ( )ضع عالمة .. األلم معدل الكلمات التاليه تصف

. األلم

يءال ش خفيف متوسط شديد

ينبض /يخفق 0 1 2 3

كالتيار الكھربائي 0 1 2 3

ينخز /يطعن 0 1 2 3

حاد 0 1 2 3

انقباض / شنجت 0 1 2 3

يقرض 0 1 2 3

رقاح/ ساخن 0 1 2 3

مل مؤ 0 1 2 3

ثقيل 0 1 2 3

مضعف 0 1 2 3

ع ـ قطم 0 1 2 3

منھـك /ب تع م 0 1 2 3

مثير لإلشمئزاز 0 1 2 3

خيفم 0 1 2 3

قاسي /عاقب م 0 1 2 3

II .بصري تناظري مقياس - الحالي األلم حدة (VAS) .عالمة ضع ( X ) منه تعاني الذي األلم حدة يمثل بشكل السلم على :

a

b

62

III. ضع عالمة .تقييم إجمالي لحدة األلم الكلي( ) العامود المناسب/ في الخانه:

التقييم

ال يوجد ألم 0

خفيف 1

مزعج 2

مقلق 3

فظيع / رھيب 4

معذب/ مرير 5

أسوأ ألم على اإلطالق

ال يوجد ألم

63

שאלון אוסווסטרי באנגלית ותרגומו לערבית ישראלית .2

OSWESTRY 2.0

INSTRUCTIONS: Could you please complete this questionnaire. It is designed to give us information as to how your back (or leg) trouble has affected your ability to manage in every day life. Please answer every section. Mark one box only in each section that most closely describes you today. Section 1 – Pain intensity:

I have no pain at the moment. (0 points) The pain is very mild at the moment. (1 points) The pain is moderate at the moment. (2 points) The pain is fairly severe at the moment. (3 points) The pain is very severe at the moment. (4 points) The pain is the worst imaginable at the moment. (5 points)

Section 2 – Personal care:

I can look after myself normally without causing extra pain. (0 points) I can look after myself normally, but it is very painful. (1 points) It is painful to look after myself, and I am slow and careful. (2 points) I need some help, but I manage most of my personal care. (3 points) I need help every day in most aspects of self care. (4 points) I do not get dressed, I wash with difficulty, I stay in bed. (5 points)

Section 3 – Lifting:

I can lift heavy weights without extra pain. (0 points) I can lift heavy weights, but it gives me extra pain. (1 points) Pain prevents me from lifting heavy weights off the floor, but I can manage if they are

conveniently positioned, e.g., on a table. (2 points) Pain prevents me from lifting heavy weights off the floor, but I can manage light to medium

weights if they are conveniently positioned. (3 points) I can only lift very light weights. (4 points) I cannot lift or carry anything at all. (5 points)

Section 4 – Walking:

Pain does not prevent me from walking any distance. (0 points) Pain prevents me from walking more than 1 mile. (1 point) Pain prevents me from walking more than ½ of a mile. (2 points) Pain prevents me from walking more than 100 yards. (3 points) I can only walk using a stick or crutches. (4 points) I am in bed most of the time and have to crawl to the toilet. (5 points)

Section 5 – Sitting:

I can sit in any chair for as long as I like. (0 points) I can sit in my favorite chair for as long as I like. (1 point) Pain prevents me from sitting more than 1 hour. (2 points) Pain prevents me from sitting more than ½ an hour. (3 points) Pain prevents me from sitting more than 10 minutes. (4 points) Pain prevents me from sitting at all. (5 points)

Section 6 – Standing:

I can stand as long as I want without extra pain. (0 points) I can stand as long as I want but it gives me extra pain. (1 point) Pain prevents me from standing for more than 1 hour. (2 points) Pain prevents me from standing for more than ½ an hour. (3 points) Pain prevents me from standing for more than 10 minutes. (4 points) Pain prevents me from standing at all. (5 points)

64

Section 7 – Sleeping My sleep is never disturbed by pain. (0 points) My sleep is occasionally disturbed by pain. (1 point) Because of pain, I have less than 6 hours of sleep. (2 points) Because of pain, I have less than 4 hours of sleep. (3 points) Because of pain, I have less than 2 hours of sleep. (4 points) Pain prevents me from sleeping at all. (5 points)

Section 8 – Sex Life (if applicable)

My sex life is normal and causes no extra pain. (0 points) My sex life is normal but causes some extra pain. (1 point) My sex life is nearly normal but is very painful. (2 points) My sex life is severely restricted by pain. (3 points) My sex life is nearly absent because of pain. (4 points) Pain prevents any sex life at all. (5 points)

Section 9 – Social Life:

My social life is normal and causes me no extra pain. (0 points) My social life is normal but increases the degree of pain. (1 point) Pain has no significant effect on my social life apart from limiting my more energetic interests,

e.g., sports, etc. (2 points) Pain has restricted my social life and I do not go out as often. (3 points) Pain has restricted social life to my home. (4 points) I have no social life because of pain. (5 points)

Section 10 – Traveling:

I can travel anywhere without pain. (0 points) I can travel anywhere, but it gives extra pain. (1 point) Pain is bad, but I manage journeys over two hours. (2 points) Pain restricts me to journeys less than one hour. (3 points) Pain restricts me to short necessary journeys less than 30 minutes. (4 points) Pain prevents me from traveling except to receive treatment. (5 points)

Scoring: Simply count up all the points and divide 50 (or 45 if they leave out one section) and multiply by 100 to get your score. Example: on my last ODI I scored a 16. So, 16/50 x 100 = 32% disability: Categories: 0% to 20%: minimal disability: The patient can cope with most living activities. Usually no treatment is indicated apart from advice on lifting sitting and exercise. 21%-40%: moderate disability: The patient experiences more pain and difficulty with sitting lifting and standing. Travel and social life are more difficult and they may be disabled from work. Personal care sexual activity and sleeping are not grossly affected and the patient can usually be managed by conservative means. 41%-60%: severe disability: Pain remains the main problem in this group but activities of daily living are affected. These patients require a detailed investigation. 61%-80%: crippled: Back pain impinges on all aspects of the patient's life. Positive intervention is required. 81%-100%: These patients are either bed-bound or exaggerating their symptoms.

65

إالذي تعاني منه محول تأثير األل ليعطينا معلومات طالعد ھذا االستع أ .ستمارةاالتعبئة ھذا نرجو منك: رشاداتسؤال من كل فقط إختر إمكانيه واحده. سئلةب على جميع األيجت أن رجو ن. اليوميةر في حياتك لتدب ة اعلى مقدر

.أفضل وصف تصفك اليومبحيث

:حدة األلم/ شدة - 1قسم . اآلنال أتألم .0 . اآلن جدا األلم خفيف .1 . متوسط اآلناأللم .2 . اآلنحد ما إلىاأللم شديد .3 .اآلنشديد جدا األلم .4 . أسوأ ما يمكن تخيله اآلن األلم .5

: العناية الذاتية - 2قسم

. أن يزيد ذلك من آالميدون بشكل اعتيادي،بنفسي االعتناءيمكنني .0 .جدا مؤلم ھذا ولكن ،اعتيادي بشكلبنفسي االعتناءيمكنني .1 . وحذر بطيءأنا و، مؤلم بنفسي اءعتناال .2 . ةالشخصي يأمور االعتناء بمعظمأحتاج لبعض المساعده، لكنني أتدبر .3 . ذاتيةال بالعنايةما يختص بأغلب ةيومي ةأحتاج مساعد .4 . ، وأبقى في السريرةال أستطيع إرتداء مالبسي، أغتسل بصعوب .5

:األشياء رفع/ حمل - 3قسم

. أن يزيد ذلك من آالميدون ةثقيل انأوزأستطيع رفع .0 . من آالمي يزيد ذلك ولكن ةأستطيع رفع أوزان ثقيل .1ضعت في مكان مريح، مثال على و إذارفعھا يمكننيولكن األرض،عن ةيمنعني األلم من رفع أوزان ثقيل .2

. ةطاولضعت و ة حتى متوسطة إذاخفيفرفع أوزان بإمكانيولكن ،األرض نع ةيمنعني األلم من رفع أوزان ثقيل .3

. حفي مكان مري . خفيفة جدا فقطرفع أوزان أستطيع .4 . بتاتا ال أستطيع رفع او حمل أي شيء .5 :المشي – 4قسم

. ةي مسافألال يمنعني األلم من المشي . 0 . كيلومتر ونصف يمنعني األلم من المشي أكثر من .1 . كيلومتر واحد من المشي أكثر من األلميمنعني .2 .من نصف كيلومتريمنعني األلم من المشي أكثر .3 . عصا أو عكازبدون االستعانة بالمشي ال أستطيع .4 . أنا أقضي معظم وقتي في السرير وأزحف حتى أصل للحمام .5

:الجلوس – 5قسم . أريدھا التيلمدة اأستطيع الجلوس على أي كرسي .0 . أستطيع الجلوس على كرسيي المفضل للمده التى أريدھا .1 . ةواحد ةيمنعني األلم من الجلوس ألكثر من ساع .2 . ةيمنعني األلم من الجلوس ألكثر من نصف ساع .3 . يمنعني األلم من الجلوس ألكثر من عشر دقائق .4 . على اإلطالقيمنعني األلم من الجلوس .5

:الوقوف – 6قسم

. أن يزيد ذلك من آالميأريدھا دون التيلمدة اأستطيع الوقوف .0 . ذلك يزيد من آالمي أريدھا ولكن التيلمدة اقوف أستطيع الو .1 . ةواحد ةيمنعني األلم من الوقوف ألكثر من ساع .2

66

. ةيمنعني األلم من الوقوف ألكثر من نصف ساع .3 . يمنعني األلم من الوقوف ألكثر من عشرة دقائق .4 . على اإلطالقيمنعني األلم من الوقوف .5 :النوم – 7قسم

. على اإلطالقاأللم نومي يقلق ال . 0 يقلق .1 . األلم نومي أحيانا . بسبب األلم، أنام أقل من ست ساعات .2 . بسبب األلم، أنام أقل من أربع ساعات .3 . بسبب األلم، أنام أقل من ساعتين .45. . يمنعني األلم من النوم بتاتا :)إذا كان مناسبا ( الجنسيةالحياة - 8قسم

. إضافيألم وال تسبب لي أي ةعادي ةحياتي الجنسي .0 . اإلضافيولكنھا تسبب لي بعض األلم ةعادي الجنسيةحياتي .1 . مؤلمة جدا ولكنھا تقريبا عادية الجنسيةحياتي .2 . بسبب األلم حدودة جدام الجنسيةحياتي .3 . بسبب األلمتقريبا الجنسية معدومةحياتي .4 . على اإلطالقيمنعني األلم من ممارسة أي حياة جنسيه .5 :االجتماعيةالحياة - 9قسم

. تزيد من آالميوال ةعادي االجتماعيةحياتي .0 . ولكنھا تزيد من حدة األلم ةعادي االجتماعيةحياتي .1، مثل ةالتي تتطلب طاق اھتماماتيتقييد عن عدا االجتماعيةال يوجد لأللم أي تأثير يذكرعلى حياتي .2

. ، الخةالرياض . ال أستطيع الخروج كثيرا وبسببه االجتماعية،يقيد األلم حياتي .3 . نطاق البيت إلى االجتماعيةيقيد األلم حياتي .45. .يمنعني األلم من ممارسة أي حياة إجتماعيه بتاتا

:السفر - 10قسم

. أستطيع السفر الى أي مكان دون ألم .0 . يزيد ھذا من آالميولكن ،أستطيع السفر إلى أي مكان .1 . فر لمدة ساعتينيضايقني األلم، ولكنني أستطيع الس .2 . اعة واحدةيقيدني األلم الى سفرات تقل عن س .3 . ةتقل عن نصف ساع ةقصير ةيقيدني األلم الى سفرات ضروري .4 . يمنعني األلم من السفر ما عدا سفري للحصول على عالج .5

:نتيجةال – 11قسم

) في حالة إلغاء أحد األسئله 45أو ( 50على قسمتھاھو جمع النقاط التي حصلت عليھا و القيام بهكل ما عليك .تيجتكلتحصل على ن 100ومن ثم ضرب المجموع ب

x 50/16 100= 32 %ولذلك، . نقطه 16حصلت على طالعفي آخر إست: مثال

32% بنسبة عجزال أي أن

:تصنيفاتما ه عالج عادة،ال يوصف ل. ةيتدبر أغلب النشاطات الحياتي أنيستطيع المريض . عجز أدنى :%20 إلى 0%

.مارينرفع األغراض، الجلوس والتب تعلقعدا نصائح ت

67

يشكل . و الوقوفأ األشياء أكبر عند الجلوس، رفع وصعوبةا يواجه المريض ألم . عجز متوسط: 40% - 21%

شاط ، النالشخصية العنايةال تتأثر .صعوبة اكبر ومن الممكن أن يعجزوا عن العملالسفر والحياة اإلجتماعيه .ةالجنسي والنوم بشكل بارز ويستطيع ا لمريض عادة ان يتدبر أموره بطرق وقائي

يتطلب . يشكل األلم المشكله الرئيسيه في ھذه المجموعه ولكن تتأثر النشاطات اليوميه. عجز بالغ: 60% - 41%

ھؤالء المرضى بحث ال ا . مفص

تدخل ل ھناك ضرورة .االت الحياتيه في حياة المريضالظھر على كل المج آالمتؤثر . مشلول: 80 %- 61% .إيجابي

.انھم يبالغون في أعراض المرض وإماانھم مقيدون في سريرھم إماھؤالء المرضى : 100 % - 81%

68

הקשר בין תפיסת שליטה ראשונית לבין הסתגלות

למצבי הצלחה וכישלון בקבוצה חדשה

2אורי דן, 1ליוחנן אש, 1רנין פרח דלה

קצירת

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשרים בין תפיסת שליטה ראשונית לבין תנודות במצבי הרוח

ימצא קשר בין זמן ) א(השערות המחקר היו . ושינויים ברמת הלחץ בהסתגלות לקבוצה חדשה

ימצא קשר שלילי בין ) ב(; השהיה בקבוצה לבין מצב רוחם של המשתתפים ורמת הלחץ שהם חווים

וקשר חיובי בין שליטה ראשונית לבין , שונית לבין מצב הרוח בקבוצה בעקבות כישלוןשליטה רא

הנבדקים מילאו ). M=21.6(סטודנטים 60המשתתפים היו . רמת הלחץ בעקבות כישלון בקבוצה

הנבדקים זומנו לניסוי במעבדה בקבוצות . שאלון תפיסות שליטה ראשונית כשבועיים לפני הניסוי

אחרי כל משימה מלאו שאלון מצב רוח ורמת . ו בסדרה של משימות קבוצתיותשל חמישה והשתתפ

ככלל נמצא קשר בין זמן השהיה בקבוצה לבין מצב רוחו של המשתתף ורמת הלחץ שהוא חווה . לחץ

כמו כן . כך שככל שזמן השהיה בקבוצה מתארך מצב רוחם של הנבדקים משתפר והלחץ שלהם יורד

ראשונית לבין השינוי במצב הרוח לאחר כישלון במשימה בקבוצה נמצא קשר שלילי בין שליטה

המסקנה . וקשר חיובי בין שליטה ראשונית לבין רמת הלחץ שהנבדק חווה בעקבות כישלון קבוצתי

העולה מתוך ממצאי המחקר היא שהישענות בלעדית על שליטה ראשונית עלולה להותיר את האדם

. חסר אונים בעקבות כישלון

הסתגלות לקבוצה, מצב רוח, לחץ, שליטה ראשונית :תחמילות מפ

מבוא

, לאורך השנים. הוא אחד המושגים המרכזיים בתחום הפסיכולוגיה) Control" (שליטה"מושג ה

היווה המושג מקור להתעניינותם של חוקרים רבים אשר ציינו כי הוא גורם חשוב ועיקרי ברווחתו

ובעל חשיבות חיונית (Heckhausen & Schulz, 1995; Rodin, 1986)הנפשית של הפרט לאורך החיים

מחקרים רבים מצאו קשר שלילי בין ). Rotter, 1966; Seligman, 1975(לבריאותו הנפשית של האדם

, לדוגמא(חרדה ודיכאון , שביעות רצון- אי, חוסר סיפוק, היעדר אושר, תחושת שליטה לבין אומללות

Mirowsky, 1995.(

תפיסה שיש לאדם בדבר יכולתו לפעול על הסביבה כך "תפיסת שליטה ראשונית מתייחסת ל

מקורה של תפיסת ). ,p. 8 Rothbaum, Weisz, & Snyder ,1982" (שתתאים לצרכיו ושאיפותיו

הראשונית הוא בקבלת חיזוקים מהסביבה ליכולת השליטה וההשפעה של הפרט על השליטה

אנשים ומצבים כך , דם כי ביכולתו לשנות את המציאות הסביבתיתתפיסה של האובסביבתו

מקבל חיזוק לתחושת השליטה שלו מתגובות הסביבה " עצמי"ה. שהסביבה תתאים את עצמה אליו

השליטה הראשונית . Weisz, Rothbaum, & Blackburn, 1984)(ומההשתלטות הגלויה שלו עליה

האדם פועל . על הסביבה המיידית החיצונית ת ישירותפועלוו מכוונות החוצהה מתאפיינת בפעולות

תהיה סביבה " עצמי"לצרכים למשאלות ולרצונות שלו כך של בניסיון לשנות ולהתאים את העולם

ישנה הסכמה בין החוקרים בדבר חשיבות . )Heckhausen & Schulz, 1995(מציאותית נוחה יותר

עם זאת . ם בהם ניתן לשלוט על המצבהשליטה הראשונית לרווחה האישית של הפרט במצבי

אוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה 1 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג למדעי ההתנהגות 2

69

החוקרים נחלקים בדעותיהם סביב הערך האדפטיבי והפונקציונאלי של השליטה בהתמודדות עם

חלקם טוענים כי גם במצבים אלה לשליטה , )Morling & Evered, 2006( מצבי לחץ וכישלון

ת על תפיסת שליטה בעוד אחרים טוענים כי הישענו, ערך פונקציונאלי אדפטיבייש הראשונית

מחקר . כישלון ואובדן שליטהת חוסר אונים נוכח מצבים של יראשונית בלבד עלולה להביא לחווי

הנחשבת למחלה הניתנת לשליטה באמצעות טיפול , שבדק התמודדות של ילדים עם מחלת סוכרת

מצא כי שימוש בתפיסת שליטה ראשונית תורם להתמודדות עם המחלה ולרווחה האישית של

מחקר שבדק את תרומת השליטה הראשונית בהתמודדות של . (Band & Weisz, 1990)הילדים

מצא כי ההישענות על תפיסת ) איידס(חולים הסובלים ממחלות קשות שאינן ניתנות לשליטה

. שליטה ראשונית איננה יעילה במצבים אלה בהשוואה לדרכי התמודדות אחרות

וי במעבדה שיבחן את תרומתה של השליטה הראשונית תה לבצע ניסימטרת המחקר הנוכחי הי

שוער קודמיםאוריה ותוצאות מחקרים יעל בסיס הת. להסתגלות במצב של חוסר שליטה וכישלון

וקשר חיובי , ימצא קשר שלילי בין שליטה ראשונית לבין מצב הרוח בקבוצה בעקבות כישלון) 1: (כי

כך שככל שהשליטה הראשונית יותר , לון בקבוצהבין שליטה ראשונית לבין רמת הלחץ בעקבות כיש

חוסר , כלומר(מצב הרוח יהיה נמוך יותר ורמת הלחץ תהיה גבוהה יותר בעקבות כישלון ,גבוהה

יה בקבוצה חדשה לבין מצב רוחם של המשתתפים ורמת יימצא קשר בין זמן השה) 2(; )שליטה

, יה בקבוצה מתארךיכל שזמן השהכ, ליים או של הצלחהאכך שבתנאים ניטר, הלחץ שהם חווים

מצב של כישלון קבוצתי יפסיק את . מצב רוחם של הנבדקים משתפר ורמת הלחץ שלהם יורדת

. מגמת השיפור במצב הרוח והירידה בלחץ

השיטה

המשתתפים

40(בחוג לפסיכולוגיה ' הלומדים בשנה א) גברים 9מתוכם ( סטודנטים 60במחקר הנוכחי השתתפו

מחובות הנבדקים השתתפו במחקר כחלק ). ממכללת עמק יזרעאל 20-סיטת חיפה ומהם מאוניבר

וטווח , SD=2.34)(סטיית תקן , )M=21.6(הגיל הממוצע של הנבדקים היה . שעות הניסוי שלהם

. שנים 30-18הגילאים הוא

כלי מדידה

תפיסות "ידי שימוש בסולם שליטה ראשונית מתוך שאלון - תפיסת שליטה ראשונית נמדדה על

GPPSC -General Perception Of Primary and Secondary Control" (שליטה ראשונית ומשנית כללי

Questionnaire ( שפותח על ידי דן)מייצג 1- כך ש, 6-1סולם ליקרט (פריטים 34השאלון כולל . )2003

לם השליטה במחקר זה נעשה שימוש בסו"). מאוד מתאר אותי"מייצג 6- ו" מאוד לא מתאר אותי"

כשחברי חושבים ": דוגמא לפריט). α.=86מהימנות פנימית (הראשונית המורכב משישה פריטים

". אני אשכנע אותם בצדקתי, אחרת

6מכיל ,הערכת מצב הרוח ורמת הלחץ נמדדה על ידי שאלון שפותח במיוחד לצורך המחקר הנוכחי

דוגמא . קים אחרי ביצוע משימהמטרתו להעריך את מצב רוחם ורמת הלחץ של הנבדופריטים

."גרוע מאוד - 5, גרוע - 4, סביר -3, שמח - 2, שמח מאוד -1מצב רוחי כרגע הוא " :לפריט מצב רוח

-4, ממוצעת - 3, גבוהה -2, גבוהה מאוד -1רמת המתח שאני חווה כרגע היא : "דוגמא לפריט לחץ

. נמוכה מאוד - 5, נמוכה

70

הליך

נתבקשו המשתתפים למלא חוברת המכילה שאלון למדידת תפיסות שבועיים לפני הגעתם למחקר

לאחר מילוי השאלון הם זומנו למעבדה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה . כללית שליטה ראשונית

אחרי . חצי שעה לכל חלק. הניסוי במעבדה נערך בארבעה שלבים עוקבים. או למכללת עמק יזרעאל

ם למלא שאלון להערכת מידת הסתגלותם שפותח לצורך סיום המשימות בכל חלק התבקשו הנבדקי

לנבדקים הוצגה דילמה והם נתבקשו לשכנע את חברי הקבוצה שהפתרון : משימה ראשונה. המחקר

משימה . ביותר משכנעהעל הקבוצה היה לבחור את הפתרון . שהם חשבו עליו הוא הטוב והיעיל

משימה . למד את חברי הקבוצה שיר :כגון ,ניתנת לשליטההכל נבדק בחר פתק משימה : שנייה

נעשה שימוש במטריצה בלתי . הנבדקים התמודדו עם משימה שאינה ניתנת לשליטה: שלישית

זה עם חברי הקבוצה התבקשו להתחלק לזוגות ולשוחח : משימה רביעית. Ravenפתירה של מבחן

לפני המשימה .בהמשך הם נתבקשו לשתף את שאר חברי הקבוצה במידע שקיבלו. על עצמםזה

. לאו הנבדקים שאלון מצב רוח ותחושת לחץ וחרדהיכל משימה מ עם סיומה שלהראשונה ו

ממצאים

יתה שימצא קשר שלילי בין שליטה ראשונית לבין מצב הרוח בקבוצה יה ראשונההשערת המחקר ה

כך , הוקשר חיובי בין שליטה ראשונית לבין רמת הלחץ בעקבות כישלון בקבוצ, בעקבות כישלון

שככל שהשליטה הראשונית יותר גבוהה מצב הרוח יהיה נמוך יותר ורמת הלחץ תהיה גבוהה יותר

קשרים אלה נבדקו בעזרת מתאמי ספירמן שחושבו בין ). חוסר שליטה, כלומר(בעקבות כישלון

בהתאם . שליטה ראשונית לבין הפער בין מצב הרוח ורמת הלחץ בזמנים שלפני הכישלון ואחריו

- =r(60)] רה נמצא קשר שלילי מובהק בעקבות כישלון בין מצב הרוח לבין שליטה ראשונית להשע

0.28, p<0.05] , וקשר חיובי מובהק בין רמת הלחץ שהנבדק חווה בעקבות כישלון לבין שליטה

כך שככל שהשליטה הראשונית יותר גבוהה מצב הרוח יורד ורמת , [r(60)= 0.34, p<0.001]ראשונית

.ולה בעקבות כישלוןהלחץ ע

1' איור מס

הקשר בין זמן השהייה בקבוצה לבין מצב הרוח ורמת הלחץ בזמנים שונים בקבוצה

השערת המחקר השנייה הייתה כי ימצא קשר בין זמן השהייה בקבוצה לבין מצב רוחו של המשתתף

) לחץ ומצב רוח(קבוצה מתארך הרווחה האישית כך שככל שזמן השהיה ב, ורמת הלחץ שהוא חווה

השערה זו נבדקה בעזרת . מצב של כישלון קבוצתי יפסיק את מגמת השיפור ברווחה האישית. עולה

על [X² (4)=27.64, p<0.0001], מבחן פרידמן מצביע על אפקט מובהק של הזמן. מבחן פרידמן

71

מצב רוחם של הנבדקים , ן בקבוצה מתארךככל שהזמ). 1' ראה איור מס(מצב הרוח של הנבדקים

לאחר משימת כישלון נמצאה . [t(59) =4.19, p<0.0001]משתפר מהשלב הראשון לשלב השלישי

,X² (4) =23.409]בנוסף נמצא אפקט מובהק . [t(59) =-1.86, p= 0.67]נטייה לירידה במצב הרוח p=0.0001] רמת , ככל שהזמן בקבוצה מתארך ).1' ראה איור מס(של רמת הלחץ בזמנים השונים

. [t(59)=-3.93, p<0.0001]הלחץ של הנבדקים יורדת מהשלב הראשון של הניסוי לשלב השלישי

. לכישלון במשימה לא הייתה השפעה על רמת הלחץ של המשתתפים בקבוצה

דיון

לבין מצב ) Rothbaum, et al., 1982(המחקר הנוכחי בחן את הקשרים בין תפיסת שליטה ראשונית

משימות אלה . הרוח ורמת הלחץ שנבדקים חווים בעת ביצוע משימות קבוצתיות בקבוצה חדשה

הממצאים , ככלל. משימה של כישלון ומשימת התאוששות מכישלון, ליותאכללו משימות ניטר

. תאמו את השערות המחקר

ית לבין מצב נמצא קשר שלילי בין השימוש בתפיסת שליטה ראשונ, בהתאם להשערה הראשונה

מחקרים . וקשר חיובי בין השימוש בתפיסת שליטה ראשונית לבין רמת הלחץ בעקבות כישלון, הרוח

קודמים בתחום השליטה הראשונית הדגישו את התרומה החיובית של שליטה זו להסתגלות

(Compas, Connor-Smith, Saltzman, Thomsen, & Wadsworth., 2001, Lee & Larson, 1996;

Weisz, Thurber, Sweeney, Proffitt, & LeGagnoux, 1997) .במצבים של חוסר שליטה, עם זאת ,

הישענות על שליטה ראשונית עלולה לגרום לפגיעה בהתמודדות ובהסתגלות כפי שנמצא במחקר

. הנוכחי

הממצאים העיקריים הצביעו על קשר חיובי מובהק בין זמן השהייה השנייהבהתאם להשערה

כך שמצב רוחם של הנבדקים השתפר מהרגע , בשלושת הזמנים הראשונים לבין מצב הרוח בקבוצה

לאחר המשימה המכשילה נצפתה ירידה , בזמן הרביעי. שנכנסו לקבוצה ועד למשימה השלישית

בנוסף . משימת התאוששות לא נצפתה עלייה במצב הרוח, במשימה החמישית. מובהקת במצב הרוח

ל קשר שלילי מובהק בין זמן השהייה בקבוצה בשלושת הזמנים הממצאים הצביעו ע, לכך

כך שחלה ירידה ברמת הלחץ מרגע כניסתם לקבוצה עד , הראשונים לבין רמת הלחץ שחוו הנבדקים

. אך לא נצפה שינוי לאחר המשימה המכשילה או לאחר משימת ההתאוששות ,למשימה השלישית

צה לבין שלבי ההתפתחות של קבוצה חדשה מחקרים שבחנו את הקשר בין זמן השהייה בקבו

הכוללים משתנה מצב הרוח ורמת לחץ הצביעו על ממצאים התואמים את ממצאי המחקר

אחוז ,מצאו כי ככל שזמן השהייה בקבוצה מתארך) Wheelan Davidson, & Tilin )2003.הנוכחי

.ימה רווחת בקבוצהוהאווירה הנע תחושת הביטחון עולה, התלות וההתבטאויות השליליות יורד

מצב רוחו משתפר ורמת הלחץ מהמפגש החדש והלא מוכר ,ככל שהפרט מכיר יותר את הקבוצה

Tangney ) (1999הירידה במצב הרוח לאחר המשימה המכשילה נמצאה גם במחקרו של . יורדת

יוצרים רגשות ,כגון אירוע מלחיץ ,תםשציין כי אירועים לא נעימים אשר קשה להתמודד א

מערערים את יציבות הפרט וגורמים להשפעה שלילית על ההערכה העצמית ולירידה , לילייםש

ציינו כי חוויה של כישלון מובילה לאפקטים שליליים )Fishbach & Labroo)2007 גם .במצב הרוח

.המוטיבצימעוררי וגורמת להפחתת מקורות

בשלביה (דשה מתארך סיכום ממצאי המחקר הראה שככלל ככל שזמן השהייה בקבוצה ח

כישלון של הקבוצה פוגע בתהליך . כך רווחתו האישית של הפרט גדלה, )הראשונים של הקבוצה

לכן בתהליך בניית קבוצה חשובה תחושת ההצלחה . בניית הרווחה האישית וזו נעצרת ואף נסוגה

תתפים משימות מועדות לכישלון יפגישו את המש. כדי לשפר את תחושתם של המשתתפים בקבוצה

ממצאי המחקר מראים כי סגנון . עם קונפליקט סביב בחירת דרך ההתמודדות עם הכישלון

. התמודדות באמצעות תפיסת שליטה ראשונית יביא לפגיעה ברווחה האישית של הפרטים בקבוצה

72

במצבים אלה יש לכוון את המשתתפים להיעזר באסטרטגיות התמודדות אלטרנטיביות לשליטה

. הראשונית

המדגם קטן יחסית ומוגבל . ר הנוכחי אינו נקי מבעיות מתודולוגיות ונתקל במספר מגבלותהמחק

מחליש את יכולת ההכללה של הממצאים על כלל ומכאן שהוא , לפסיכולוגיה' לסטודנטים שנה א

. בלבד נתוני המחקר הנוכחי נשענים על דיווח עצמי באמצעות שאלוניםו. האוכלוסייה

מקורות

עבודת גמר לתואר . ניתוח תיאורטי ואמפירי: תפיסות שליטה ראשונית ומשנית). 2003. (א, דן

. אוניברסיטת חיפה, "ר לפילוסופיה"ד"

Band, E. B., & Weisz, J. R. (1990). Developmental differences in primary and secondary control coping and adjustment to juvenile diabetes. Journal of Clinical Child Psychology, 19, 150–158.

Compas, B.E., Connor-Smith, J.K., Saltzman, H., Thomsen, A. H., & Wadsworth, M. E. (2001). Coping with stress during childhood and adolescence: Problems, progress, and potential in theory and researching. Psychological Bulletin, 127, 87-127.

Fishbach A., Labroo A., (2007). Be better or be merry: How mood affects self-control. Journal of Personality & Social Psychology, 2, 158-173.

Heckhausen, J., & Schulz, R. (1995). A life span theory of control. Psychological Review, 102, 284-304.

Lee, M. & Larson, R. (1996). Effectiveness of coping in adolescence: The case of Korean examination stress. International Journal of Behavioral Development, 19, 851-869.

Mirowsky, J and Ross, C.E. (1992). Age and Depression. journal of health and social behavior, 33, 87-205.

Morling, B., & Evered, S. (2006). Secondary control reviewed and defined. Psychological Bulletin, 132, 269-296.

Rodin, J. (1986). Aging and health: Effects of the sense of control. Science, 23, 1271-1276.

Rothbaum F., Weisz, J.R., Snyder, S.S. (1982). Changing the world and changing the self: A two process model of perceived control. Journal of personality and social psychology, 42(1), pp.5-37.

Rotter, J.B. (1966). Generalized expectancies for internal versus external control of reinforcement. Psychological Monographs, 80(1, whole No. 609).

Seligman, M. E. P. (1975). Helplessness. San Francisco: Freeman.

Tangney, J. P. (1999). The self-conscious emotions: Shame, guilt, embarrassment, and pride. In R. Dalgleish & M. Power (Eds.). Handbook of cognition and emotion (pp. 541–568). New York: Wiley.

Weisz, J.R., Rothbaum, F.M., & Blackburn, T.C. (1984). Standing out and standing in: The psychology of control in America and Japan. American Psychologist, 39, 955-969.

Weisz, J.R. & Thurber, C.A. (1997). You can try or you can just give up: The impact of perceived control and coping style on childhood homesickness. Developmental Psychology, 33 (3), 508-517.

Wheelan, S.A., Davidson, B., & Tilin, F. (2003). Group development across time, reality or illusion? Small Group Research, 34, pp. 233-245.

73

הערכת תפקודי הורות

1 לדוד יגי

תקציר

- המאמר דן במורכבות ובבעייתיות של מדידה והערכה של מסוגלות הורית בכלים הפסיכו

- מוצג כלי, משך לכךבה. הערכה ייעודיים למטרה זו- ובצורך לפתח כלי, דיאגנוסטיים המקובלים

, הערכה חדש אשר נועד לבדוק כיצד תופס כל אחד מההורים את תפקידי האב ואת תפקידי האם

כלי זה נבנה במתכונת . ומהי הערכתו בנוגע ליכולתו וליכולת של ההורה האחר למלא תפקידים אלה

" אימא טובה" מתייחס למושגהחלק : אשר מורכב משני חלקים, חצי מובנה, עצמי- של שאלון דיווח

נבדקה תרומתו ,במחקר ראשוני שממצאיו מובאים בזה". אבא טוב"מתייחס למושג הוחלק אחר

טיפולי והן ביכולתו לסייע להבחנה בתרומת כל אחד מההורים /של השאלון הן במישור הייעוצי

זוגות הורים שהיו 18את השאלון מילאו ". סינדרום ההתנכרות להורה"למצבים בהם התפתח

עשרה מבין . היראי- או משפטי בסוגיות של משמורת והסדרי/בהליכי גירושין ותהליך ייעוצי וונים נת

רב לפגוש את יואחד או יותר מהילדים ס, קונפליקט-זוגות ההורים היו מאופיינים בגירושין עתירי

מעבר , הממצאים מלמדים כי לכלי זה קיימת תרומה בולטת ומשמעותית. ההורה שאינו משמורן

עצמי אותנטי של -תרומה זו מתבטאת הן בדיווח. עשוי להתקבל מהראיון הקליני המקובלהידע למ

ליכולתם הנוגעתוהן בהערכתם הכמותית , הנבדקים בנוגע לתפיסתם את תפקידי האב והאם

כלי זה נמצא תקף הן מבחינת תקפות , נוסף לכך. וליכולת של ההורה האחר למלא תפקידים אלה

הבחנה בין מקרים בהם קיימת התנכרות /ים שלו והן מבחינת תקפות הניבויהתוכן ותקפות הפנ

. להורה לבין מקרים שבהם לא קיימת תופעה זו

, משמורת, סינדרום התנכרות להורה, תפקודי הורות, תפקידי הורים, מסוגלות הורית :מילות מפתח

.דעת פסיכולוגית- חוות, פסיכולוגיה משפטית

דעת של מומחים מתחומי -חוותקבלת להמשפט - בבתירישה גוברת בשנים האחרונות קיימת ד

תופעה זו קיימת גם .);Stahl, 2002 Butcher, 2002( בעניינים של מסוגלות הוריתבריאות הנפש

קיימת בעייתיות בהגדרת המושג , יחד עם זאתאולם . המשפט לענייני משפחה בישראל- בבתי

.מן ההיבט האופרציונלי הן מההיבט הנומינלי והן" מסוגלות הורית"

הרי , בשעה שמסוגלות הורית נתפסת כנתון בסיסי הקיים אצל כל בוגר הבריא בגופו ובנפשו .א

א וה. פתולוגית או פסיכיאטרית מוכרת- מהווה תסמונת פסיכו ואינ" חוסר מסוגלות הורית"

הוא למעשה ו) DSM-IV(מופיע במדריך הפסיכיאטרי האמריקאי למיון הפרעות נפשיות ואינ

. בעלת אופי איכותי ולא כמותי, מבוסס על נורמה חברתית

אלא מדובר , "יש או אין"מסוגלות הורית אינה תכונה דיכוטומית שניתנת לאבחנה קטגורית .ב

כאן מתעוררת . למעשה ברצף שבין שני קצותיו ניתן למקם את ההורה בנקודה כלשהי

נשאל את דוגמאכך ל? רצף זה חתך מוסכמת ומקובלת על פני- האם קיימת נקודת: השאלה

שבו הורים אינם מסוגלים של מסוגלות הורית חלקית מצב כיצד יש להתייחס ל עצמנו

אך מסוגלים , יומי-להיענות לצרכיו הכלכליים או הרגשיים והחינוכיים של בנם במישור היום

בה יהיבצאתו לחופשות מפנימ, ולהעניק לו תחושת שייכות בסופי שבועלארח אותו בביתם

?הוא שוהה

ש מקס שטרן"החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית עמק יזרעאל עראש 1

74

הן בהווה והן , מורכבת מהיכולת למלא תפקידים רבים, כמשתנה אישיותי, מסוגלות הורית .ג

יש צורך להעריך את מסוגלותו , כלומר. בהתאם לצרכיו ההתפתחותיים של הילד, בעתיד

בתחום רחב של , העתידית של כל הורה לספק את צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של הילד

בהווה , את כל מרכיבי התפקוד ההוריים" לכווץ"מכאן משתמע שלא ניתן . תפקודים הוריים

הואיל ולא ניתן , "חוסר מסוגלות הורית"ו" מסוגלות הורית" :לשתי קטגוריות, ובעתיד

-צורך במערכת שיקולים רב אלא שיש, בנוסח סולם גוטמן, ממדי אחד-להסתפק ברצף חד

.ממדית

אישיות מלמדים שהתנהגותו של היחיד אינה תוצר מחקרים הנוגעים ליציבות ולעקביות ב .ד

תוצאה היא אלא , בלבדי של תכונות אישיות הקיימות אצלו מעבר לזמן ומעבר לסיטואציה

. של אינטראקציה תמידית המתרחשת בין תכונותיו האישיות של היחיד לבין גורמים מצביים

, הקרויה מסוגלות הורית הורים אינם תוצר בלבדי של אותה תכונה- סביר להניח שגם תפקודי

אלא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין מרכיבי אישיות של ההורה לבין מרכיבים מצביים

; )אחים, הורים(קיומה של משפחה מורחבת תומכת ; זוג תומך ומסייע-כגון קיומו של בן

לחץ-גורמי; מצבם הרגשי וההתנהגותי של ילדים אחרים במשפחה; גיל הילדים; מספר ילדים

חשיבותם של גורמים אלה והשפעתם על מסוגלותה ההורית . ועוד; שאינם קשורים למשפחה

ביטוי : מסוגלות הורית" הבמאמר) 2008(דנה מילי מאסס נדונות על ידי של האם

".לאינסטינקט הורי או לאינסטינקט של הישרדות

או עלולות להקשות על שאף הן עשויות להקל , לכך ראוי להוסיף את נטיותיו המולדות של התינוק

, )היפראקטיביות(פעילות -הפרעת קשב ויתר, דוגמת ילדים בעלי רגישויות אורגניות, תפקוד ההורה

הורה טוב "סביר להניח כי לעתים הורה מסוים עשוי להיות , מכאן .או צרכים מיוחדים אחרים/ו

עלול לתפקד כהורה גרוע הוא גם , אך מאידך, בהקשר משפחתי או זוגי מסוים או לאחד מילדיו" דיו

.לילד אחר

שפיתח ,)1991(השופט פורת הרים, לקראת גיבוש הגדרה נומינלית בנושא זה, תרומה משמעותית

: דעת מקצועית בנושא מסוגלות הורית-רשימה מפורטת של הנחיות למומחה האמור להגיש חוות

לספק לילד צרכים נפשיים ;מסוגלות לתכנן סדר יום; היכולת לספק לילד צרכים פיזיים הולמים"

מסוגלות להבין את הצרכים הנפרדים המשתנים של הילד והעדפת צרכיו ; והתפתחותיים בסיסיים

מסוגלות להיפרד מן הילד ולתת לו להתפתח ולהיות ; יציבות בהתנהגות ההורה; על צרכי ההורה

ות להצבת גבולות מסוגל; חברתיים ומוסריים, להעניק לילד ערכים תרבותיים מסוגלותו ;עצמאי

התאמה להיות דמות הורית מספקת להפנמה ; מסוגלות לתקן נזקים וחסרים אצל הילד; לילד

ילדים בין כיסאות ) "1991( 'א, ואליצור 'ש, בלנק: מתוך" (חיובית של ערכים ודמויות אצל הילד

ים הנדרשים מציע לתמצת את המאפיינים האישיותי) 2008(יגיל 22). 'עמ 4 ,רפואה ומשפט". החוק

יכולתו של ההורה להיענות באופן מותאם : "למסוגלות הורית תקינה באמצעות ההגדרה הבאה

וזאת תוך כדי גמישות , הרגשיים והאינטלקטואליים של הילד, לצרכיו הגופניים) ופרופורציונלי(

מציע ,)1991(פורת שהציענוסף לקריטריונים ". בהתאם לגיל הילד וצרכיו ההתפתחותיים המשתנים

תוך כדי עידוד , קריטריון נוסף והוא יכולת לאפשר לילד קשר תקין עם ההורה השני) 2008(יגיל

יכולת שהיא חיונית לבריאותם . זכותו של הילד לבטא רגשות של חיבה ואהבה כלפי ההורה האחר

). 2003, יגיל(הנפשית של ילדים במצב של הורים פרודים או גרושים

צד יכול הפסיכולוג לאסוף מידע מהימן שישפוך אור על יכולתו כי: עתה נשאלת השאלה

? הפוטנציאלית של ההורה לעמוד בקריטריונים אלה

Butcher (2002) משפט -ערך רב יותר בבתי סבור כי מבחנים פסיכולוגיים עשויים להיות בעלי–

, ייםבתנאי שממצאיהם הם אובייקטיב –הרבה יותר מאשר ראיונות או התרשמות של עדים

מספר כשלים העומדים מפניר מזהיר 'בוצ. ומספקים מידע תקף מעבר להתרשמות סובייקטיבית

75

ומציין כי שני המבחנים הפסיכולוגיים שנמצאו , המשפט- דעת לבית-תבפני פסיכולוגים הכותבים חוו

. ומבחן האינטליגנציה של וקסלר MMPI-אלה הם הדעת -תשכיחים בשימוש לצורך מתן חוו

הלכה שהיא ,"הלכת דאוברט"והם עונים לדרישות של , נמצאו אובייקטיביים מנםלה אמבחנים א

ב את "בארה פטהמש- תבפסיקה זו קבע בי. בו נקבעה הלכה זו דין- קקרויה על שם פסהמשפטית

המשפט-תקבע בי, נוסף לכך. ניסיון והשכלה, מיומנות, ידע: יסודות ההכרה במעמד העד המומחה

" ההסכמה הכללית"קרון יע פי-לתיבחן לא ע, מומחה מפיהמובאת ) Opinion(כי עדות הסברה

, כלומר .הביסוס המדעי שלה פי- לאלא ע, )האם הסברה מקובלת על כלל אנשי המקצוע, דהיינו(

שימוש בעיבוד ממוחשב של , לדעתו, יתר על כן. אישוש והפרכה, באיזה מידה היא ניתנת לבדיקה

אובייקטיביות של ממצאי ) אינטרפרטציות(מחה להגיע לפרשנויות נתוני המבחן עשוי לסייע למו

.המבחן

ב בנושא עדות "סוקר את השינויים המהותיים שחלו בארה, )2004(בעקבות סהר ,)2005(פורה

- נויים אלה יש השלכות גם בנוגע לקבילותן של חוותיולדעתו לש, "הלכת דאוברט"מומחים בעקבות

הואיל והדרישה המשתמעת מכך מפסיכולוגים היא , פטהמש-תות בבידעת פסיכולוגיות ופסיכיאטרי

על הפסיכולוגים לזנוח את שיטת האבחון , לדעתו. שהם ישתמשו רק במבחנים שיש להם בסיס מדעי

המבוססת , ותחת זאת להשתמש בשיטה הסטטיסטית, הקלינית המבוססת על מבחנים השלכתיים

שאלון , )MMPI(תחומי של מינסוטה -ישיות הרבשאלון הא :כגון, על מבחנים אובייקטיביים

). Achenbach, 1991(לילדים CBCLושאלון, NEO-PIהאישיות

ואין כל –טענות אלה מייחסות חשיבות רבה לממצאי מבחנים פסיכולוגיים סטנדרטיים ומתוקננים

- ו שאלת איחומרת ההפרעה הנפשית א, קוגניטיבית- דבר נכון במצב של הערכת נכות נוירוספק כי ה

, של תהליך האבחון וההערכה בסוגיות של מסוגלות הורית ומתעלמות ממורכבותהן אך – שפיות

.ה במקרה של גירושיןיהראי- סדריהקביעת ההורה המשמורן ו

בהשוואה למבחני " אובייקטיביים"טענות אלה בנוגע לעדיפות של שאלוני אישיות , יתר על כן

אשר , י מחקרים בנוגע להטיה הקיימת בשאלוני אישיות אלהאישיות השלכתיים מתעלמות מממצא

נטייה אשר גורמת לפגיעה בתוקף . יה של הורים במצב זה להציג את עצמם באור חיוביינובעת מנט

נמצא Carr, Moretti & Cue (2005) ידי במחקר בנושא זה שנערך על . הניבוי של הסולמות השונים

ושל ) Milner, 1996( CAPIשל , )PAI )Morey, 1996של ,MMPI – 2 - כי סולמות התיקוף של ה

CBCL )Achenbach, 1991 ( מצביעים על נטייה משמעותית של הצגה חיובית וכפי הנראה שקרית של

Carr et (2005)-זו הסיבה ש. נמצא שלהטיה זו יש השפעה על הסולמות העיקריים, נוסף לכך. עצמם

al. ואף מציינים את חשיבות , עצמי שאין בהם סולמות תיקוף- דיווחמזהירים מפני שימוש בשאלוני

כיוון שהמבחנים ההשלכתיים פחות , דיווח עצמי-השילוב של מבחנים השלכתיים בנוסף לשאלוני

.מושפעים מהטיה זו

זוקיימת בעייתיות רבה בניסיון למדוד את הקריטריונים המופיעים בהגדרה נומינלית , לעניות דעתי

הואיל ועל פניו נראה כי , הורית באמצעות המבחנים הפסיכולוגיים המקובלים כיוםשל מסוגלות

עשוי לספק ) בין אם במבחנים השלכתיים ובין אם במבחנים אובייקטיביים(השימוש במבחנים אלה

של האחרים בבדיקת הקריטריונים, לאמתו של דבר. מידע רק בנוגע לחלק מקריטריונים אלה

של תכונות אישיות ) Measurement(נו עוסקים למעשה במדידה מדויקת אינ, המסוגלות ההורית

קיימת חשיבות רבה מכאן ש. בלבד של פוטנציאל התנהגותי) Assessment(אלא בהערכה , קבועות

.מדידה ייעודיים לתחום זה/הערכה- לפיתוח כלי

76

תפקודי הורותלהערכת שאלון

ROLE)(למלא תפקיד פירושו כי להיות הורהמן האמור לעיל בנוגע למסוגלות ההורית משתמע

- בהקשר הפסיכולוגי. רבים ושונים) FUNCTIONS(מצריך יכולת למלא תפקודים ה, מורכב ביותר

במיוחד –משפטי שבו נבדקת מסוגלותו של הורה מסוים למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר

מצבו תלהערכתי חשיבות לבדיקקיימת –) 2008 ,לויטה( "גירושין עתירי קונפליקט"במצב של

משתנים נוספים הקשורים ם שלחשיבותעולה גם , בין היתרו, הנפשי ובשלותו הרגשית של ההורה

יכולתו למלא את הערכתו ; האופן שבו הוא תופס את תפקידו כאב או כאם: לתפיסת תפקיד ההורה

יכולתו של ההורה אתוהערכתו ; כיצד הוא תופס את תפקידי ההורה האחר; את הפונקציות הללו

. האחר למלא את תפקידו

תפיסת תפקידי ההורה האחר והערכת יכולתו של ההורה האחר למלא את תפקיד האם או את

תפקיד האב מהווים להערכתי נדבך חשוב בהערכת הדינאמיקה והאינטראקציה המשפחתית

- מצבים של גירושין עתיריועשויים לשפר את יכולת הניבוי שלנו הן בנוגע למצבו הנפשי של ההורה ב

תוך כדי קבלת זכותו של , קונפליקט והן בנוגע ליכולתו לאפשר לילד קשר תקין עם ההורה השני

מהווה את אחד Stahl (2002)יכולת שלדעת. הילד לבטא רגשות של חיבה ואהבה כלפי ההורה האחר

בין , יכולת זו עשויההערכה של . המאפיינים האישיותיים הבסיסיים הנחוצים להורות טובה דיה

מי מבין שני ההורים עשוי להיות הורה : לתרום לקבלת ההחלטה במצב שבו נשקלת השאלה, היתר

אינם מאפשרים , דיאגנוסטיים המקובלים כיום- הכלים הפסיכו, כידוע? משמורן טוב יותר

ג בנוגע ואף אינם תורמים ליכולת החיזוי של הפסיכולו, אלה אפיוניםלפסיכולוג להעריך נכונה

. קונפליקט- רושין עתיריילשדרים שכל אחד מההורים ישדר לילד ביחס להורה האחר במצבים של ג

מתבטאת " גירושין עתירי קונפליקט"ופעת הניסיוני הקליני מלמד כי ההשפעה ההרסנית של ת

).Gardner, 1987; 1995 'א, וויצטום 'ז, ברגמן( להורהההתנכרות סינדרום לעתים קרובות גם ב

ניתוח של עובדות החיים של המשפחה מלמד כי לא מדובר בתופעה , במרבית המקרים שבדקתי

יתר של הילד עם אחד -תהליך של הזדהות, אלא, אכזר ורע לבב, טבעית של התנכרות להורה מתעלל

אותו מנגנון שבו נוקט אחד ההורים או שניהם –תוך שימוש במנגנון ההגנה של פיצול , ההורים

.נוקטים בו

לעתים קרובות אנו עדים למצב שבו הורה משמורן מעודד בעקיפין את הניכור של הילד כלפי ההורה

חיזוק , תרומה להוקרה העצמית שלו כהורה: כגון, שונים רגשיים" רווחים"ואף מפיק מזה , האחר

רה אותו הו, יתר על כן. ועוד ,התעללות נפשית בהורה האחר, תלותי של הילד בו/הקשר הסימביוטי

או שאין זה /מציין שאין לו יכולת להכריח את בנו לקיים את המפגשים עם ההורה האחר ו

ומתעלל " ושך בחוטיםמ"לא אחת נדמה לנו כי מאחורי הילד המתנכר קיים הורה אחד ש. מתפקידו

. בהורה האחר

ים את הערכה שישפכו אור על תפיסת ההור-אנו זקוקים לכלי, מנת לזהות ולטפל בדינאמיקה זו על

.ואת תפיסתם את ההורה האחר, "אימא"או כ" אבא"עצמם כ

- בלתי(לראיון פתוח , אולם. נהוג להסתייע בראיון של ההורים לשם קבלת מידע בסוגיות אלה, כיום

עקב העדר סטנדרטיזציה והסכנה לרמה נמוכה של מהימנות בין , קיימים חסרונות רבים) מובנה

. שופטים/מעריכים

אשר , מובנה-במתכונת של שאלון חצי, עצמי-נבנה שאלון דיווח, על חסרונות אלה מנת להתגבר על

אבא "מתייחס למושג ה שניוחלק " טובה לילדיה אימא"מתייחס למושג החלק : מורכב משני חלקים

ידו את התכונות -בכתבתחילה כל אחד מההורים התבקש למלא , בשאלון זה ."טוב לילדיו

האם התבקשה לציין את התכונות ואת :מינו-אפיין את ההורה בןוהתפקידים שלדעתו צריכים ל

האב התבקש לציין את , לעומתה. "טובה לילדיה אימא"התפקידים שלדעתה צריכים לאפיין

77

לציין ליד הם התבקשו , נוסף לכך. "אבא טוב לילדיו"התכונות והתפקידים שלדעתו צריכים לאפיין

10עד ) נמוך מאוד( 1בטווח של , םלהערכת הםמגיע לה מהו הציון, מוכל אחד מהפריטים אותם רש

ידו את -למלא בכתב :אותו הורה התבקש להתייחס לתפקידי ההורה האחר, לאחר מכן). גבוה מאוד(

או " אימא טובה לילדיה(" ן השנימיה- התכונות והתפקידים שלדעתו צריכים לאפיין את ההורה בן

לאם ילדיהם על כל /אביל םיונים מהו הציון המגיע לדעתולציין על אותו טווח צ") אבא טוב לילדיו"

.אחד מהתפקידים והתכונות אותם רשמו

שיטה

- או משפטי בסוגיות של משמורת והסדרי/זוגות הורים שהיו בתהליך ייעוצי ו 18- השאלון הועבר ל

ר ואחד או יות, קונפליקט-עשרה מבין זוגות ההורים היו מאופיינים בגירושין עתירי. יהירא

, במרבית המקרים הללו. רב לפגוש את ההורה שאינו משמורןיסבקרב משפחות אלה מהילדים

היא מבינים את חשיבות הקשר של הילדים עם ההורה /ההורה המשמורן טען ברמה הגלויה כי הוא

על שמו הטוב " לגונן"רוצים לכפות זאת על הילד או שאין זה מתפקידם /אך אין הם יכולים, האחר

חוסר עקביות בקיום , שפגע או עדיין פוגע בילד בחוסר התייחסות רגשית נאותה, האחר של ההורה

. ב"וכיו ,התעלמות מצרכיו הרגשיים והחומריים של הילד, היהסדרי הראי

למלא תחילה את החלק הנוגע התבקשו הם , לאחר שלב הראיון הראשוני שנערך לכל אחד מההורים

" טובה לילדיה אימא"בקשה למלא את החלק שמתייחס להאם הת, כלומר, שהם ממלאים לתפקיד

האב התבקש תחילה למלא , לעומת זאת". אבא טוב לילדיו"ורק לאחר מכן את החלק שמתייחס ל

מא טובה יא"ורק לאחר מכן את החלק שמתייחס ל" אבא טוב לילדיו"את החלק שמתייחס ל

". לילדיה

משמעותיים הן לתהליך ההערכה של המידע שהתקבל משאלונים אלה סיפק למומחה נתונים

טיפולי בחלק מהמקרים בהם התקיים הליך /עוציימסוגלותם ההורית של ההורים והן לתהליך הי

תלוי האם שאלונים -הוחלט לבדוק באופן בלתי, זוגות שאלונים 18שבו הצטברו , בשלב הבא. זה

גע לאינטראקציה אלה מאפשרים למי שלא היה מעורב בתהליך ההערכה ואין לו נתונים בנו

נמסרו , לשם כך. המשפחתית לזהות נכונה באלו מקרים קיימת תופעה של התנכרות להורה

את הכתוב בשאלונים ולמיין אותם ) בעילום שם(השאלונים לשני מעריכים שהתבקשו בנפרד לקרוא

שאלונים בהם קיימת תופעה של התנכרות להורה ושאלונים בהם לא קיימת : לשתי קבוצות

.ותהתנכר

ממצאים

תרם עיון בתכונות ובתפקידים שרשמו ההורים ה: תרומת השאלונים לתהליך ההערכה והייעוץ

על בסיס מידע . הבנת תפיסת התפקיד שלהם כהורה ותפיסת תפקידו של ההורה האחרלתרומה רבה

זה ועל בסיס הציונים שהם נתנו לעצמם ולהורה האחר ניתן היה לקיים בחלק מהמקרים דיאלוג

, אולם. קונסטרוקטיבי בין ההורים ותהליך ייעוצי שהוביל להסכמות ולשיתוף פעולה ביניהם

ץעויתהליך הי, קונפליקט שבהם גם ניכרה תופעת ההתנכרות להורה-במקרים של גירושין עתירי

מצבים פתולוגיים להואיל ומתשובות אחד ההורים או שניהם ניתן היה ללמוד ע, עלה על שרטון

ובו ההורה תופס את עצמו כהורה טוב באופן מוחלט ואת ההורה , מנגנון של פיצולבהם מופעל

יוצגו להלן , לצורך המחשה של התועלת במידע המתקבל משאלונים אלה. האחר כהורה רע מיסודו

: שתי דוגמאות

נמצא במשמורת 17הבכור בן : הם הורים גרושים לשני ילדים) שמות בדויים(גליה ומשה :'דוגמא א

,ההורים. שנמצא במשמורת האם ומסרב לפגוש את אביו, 12והצעיר הוא בן , ביו ומתנכר לאמוא

78

. האם ספורטאית לשעבר וכיום מורה לספורט. 90-עלו ארצה בשנות ה ,מדינות חבר העמיםילידי

לתת , לתת אהבה": טובה אימא"רטה בשאלון את התכונות והתפקידים של יגליה פ. האב מהנדס

, ללמוד יחד עם הילד, ללמד אותו בצורה רגועה, )עם הילד(לעשות ספורט , שהוא טובלילד הרגשה

הציון שהיא נתנה . לתת טעם ללימודים וגם לעבודה, לתת לחיים טעם טוב, לחיות חיים של ילד

בהקשר זה היא רשמה את התכונות ? ומיהו האבא הטוב לדעתה. 10לעצמה בכל הפריטים הללו היה

חיים "לתת , )1(לתת אהבה : להלן ובסוגריים מופיע הציון שהיא נתנה לאב והתפקידים הבאים

, )4(ללמד ילד בצורה רגועה , )2(לשמור על המשפחה , )1(לתת הרגשה לילד שהוא טוב , )1" (שקטים

).1( אימאלא אלים נגד ילד ו, )2(ללמוד הרבה , )2(לעשות ספורט , )3(ללמד להתנהג יפה

, )10(אוהב את הילדים : ונותן ציונים לעצמו" אבא טוב"והתפקידים של משה מפרט את התכונות

יודע ,)9(יודע לדרוש ולבדוק ביצוע , )8(משחקים /משתתף בלימודים, )8(מלמד עקרונות של החיים

מבין שהם לא , )10(עומד לצידם של הילדים בכל מצב , )7(יודע לענות לבקשות וקפריזות , )8(לוותר

רשם משה את התכונות , בהמשך לכך). 10(אלא ללכת בדרכם הם , ת החיים שליצריכים לשחזר א

אוהבת את : ואת הציון שלהערכתו מגיע לגליה" טובה אימא"והתפקידים שלדעתו צריכים לאפיין

משתתפת בלימודים , )9(מפנקת , )4(דואגת לבריאות , )3(נותנת דוגמא אישית חיובית , )7(ילדיה

). 2(עומדת לצידם בכל מצב , )3(מסירות מרגישה, )2(ומשחקים

עם הבדלים , עיון בנתונים אלה מלמד על קיומו של מנגנון הפיצול הן בקרב האם והן בקרב האב

בכל 10ונותנת לעצמה ציון , טובה באופן מוחלט אימאגליה תופסת את עצמה כ: קלים ביניהם

תופס את עצמו כמי שממלא את משה. ואילו את אבי ילדיה היא תופסת כרע מוחלט, התחומים

ואילו את גליה הוא תופס כמי שאינה , ומעניק לעצמו ציונים גבוהים, תפקידי האב באופן חיובי

, אם כי אצלו עוצמת הפיצול היא נמוכה יותר, מהייםיממלאה בצורה טובה את תפקידיה הא

.גרושתו וקיימת יותר דיפרנציאציה בתפיסת עצמו ובתפיסת

בעלי השכלה אקדמאית שחזרו בתשובה ומנהלים אורח הם )שמות בדויים(ושמואל דינה :'דוגמא ב

) מדובר במשפחה עתירת ילדים(רבו מרבית הילדים יס, לאחר תהליך גירושין קשה. חיים חרדי

:להלן תשובותיהם לשאלון. לפגוש את אביהם

העצמית הנוגעת הערכתהציינה את ובסוגריים " טובה אימא"תכונות ותפקידים של מנתה דינה

' רק ה(לעזור לילדים להגיע לתיקונם , )רק אלוהים יודע את הציון שלי(בעלת אמונה שלמה : לאלה

לדאוג לפיתוח פוטנציאל הטמון , )9-8(לדאוג להתפתחותם התקינה , )9-8(לדאוג לבריאותם , )יודע

עצמאות במעשים ובמחשבה חינוך ל, )9-8(חינוך לדרך ארץ , )9-8(חינוך לתורה ולמצוות , )9-8(בהם

להיות אוזן , )9-8( הלהיות דוגמת איש, )9-8(עזרה ותמיכה בבעיות מכל סוג שקמים בדרכם , )9(

בעלת , )9-8(בעלת לב , )9-8(אדם -יה ובןילהיות דוגמא אישית בתור יהוד, )9-8(סבלנית , )9-8(קשבת

ים מאבא טוב וציינה את תיארה את התכונות והתפקידים הנדרש, בהמשך לכך). 9-8( ההשכל

' רק ה(לעזור לילדים להגיע לתיקונם , )יודע' רק ה(ה מלהיות בעל אמונה של: הערכתה לאבי ילדיה

, )1(דאגה להתפתחות , )1(דאגה לבריאות , )0(חינוך לדרך ארץ , )0(חינוך לתורה ולמצוות , )יודע

. עזרה ותמיכה בכל דבר, )1(ובעל להיות דוגמת גבר –לבנים , )1(דאגה לפיתוח הפוטנציאל שלהם

להיות דוגמא אישית , )1(סבלנות , )1" (אוזן קשבת"להיות , )1(חינוך לעצמאות , )1" (כתובת"להיות

).8( הבעל השכל, )1(בעל לב , )0(אדם -בתור יהודי ובן

,)9(פרנסה : את עצמו על פי אלהובסוגריים הערכתו " אבא טוב"תכונות ותפקידים של : שמואל

פיתוח , )9(ית טפיתוח חשיבה אנלי, )8(הקניית ערכים גבריים לבנים , )8(הקניית ערכים כלליים

פיתוח , )4(פיתוח רגשי , )4(יחס חם , )6(הקניית הרגשת בטחון ויציבות , )6" (ראש פתוח", יצירתיות

- יחסי, )6(נים בעיקר לב –עבודה -לימוד עבודות שונות וכלי, )4(' משחקי כדור וכו, תרגילים: פיזי

, הקניית ידע, )6(שמירה על התנהגות ומשמעת , )6( אימאל, למבוגרים, הקניית כבוד לזולת: אנוש

). 9(חיים -פיתוח הומור ושמחת, )8(עזרה בלמודים

79

ובסוגריים הערכתו בנוגע " טובה אימא"להלן השקפתו של שמואל בנוגע לתכונות ותפקידים של

הקניית כללי התנהגות , )5(הקניית ערכים , )9(יחס חם , )5( 'וכד לבוש, לאוכ: יומי- טיפול יום: לדינה

, )7(פיתוח פיזי וקשר עם רופא , )9(פיתוח רגשי , )6(הקניית הרגשת בטחון ויציבות , )6(והיגיינה

, )6(במיוחד לבנות , לימוד עבודות בית, )8(מודים יעזרה בל, הקניית ידע, )7(פיתוח חשיבה ושפה

פיתוח , )6(שמירה על התנהגות ומשמעת , )2(לאבא , למבוגרים, הקניית כבוד לזולת: שאנו-יחסי

שבה כל אחד מההורים תופס את , מתקבלת תמונה דומה, במקרה זהגם ). 2(חיים - הומור ושמחת

, כן כמו. עצמו באופן חיובי יותר מן ההורה האחר מבחינת יכולתו למלא את תפקידו כאב או כאם

אימאדינה תופסת את עצמה כ: ניתן ללמוד על קיומו של מנגנון הפיצול בקרב האםגם בדוגמה זו

ואילו את אבי ילדיה היא תופסת כרע מוחלט ומעניקה , בכל התחומים 9-8טובה ונותנת לעצמה ציון

שמואל לעומתה אומנם תופס את עצמו כמי ". הבעל השכל"פרט להיותו , ברוב התחומים 1-0לו ציון

אך גם מסוגל להבחין בחולשותיו ולהעניק לעצמו ציונים , קידי האב באופן חיובישממלא את תפ

למרות שהוא תופס את דינה כמי שאינה ממלאה בצורה , בדומה לכך. נמוכים בחלק מהתכונות

וקיימת , ניתן לראות כי אצלו עוצמת הפיצול היא נמוכה יותר, טובה את כל תפקידיה האימהיים

. סת תכונותיה ותפקודיה של גרושתויותר דיפרנציאציה בתפי

משקפות תפיסות ועמדות של ההורים במצבים עתירי קונפליקט שבהם ה –בשתי דוגמאות אלה

הזוג בתפיסת התכונות -אנו רואים עד כמה דומים בני –קיימת תופעה של התנכרות להורה

יכר בין ההערכות קיים פער נ, אך לעומת זאת, והתפקידים שלדעתם צריכים לאפיין הורה טוב

שבמצב , לא פלא. החיוביות שהם מייחסים לעצמם לבין ההערכות שהן מייחסים להורה האחר

קונפליקטואלי זה יעדיפו הילדים לאמץ לעצמם את השקפתו של ההורה המשמורן ולהימנע מקיום

. ידי ההורה שהם נתונים למשמורתו-קשר כלשהו עם ההורה האחר שנתפס באופן כה שלילי על

,שבהן האם היא ההורה המשמורן ואחד או יותר מהילדים מתנכר לאביו ,שתי הדוגמאות הללוב

יכולת לאפשר לילד קשר תקין עם "האמהות אינן מסוגלות לעמוד בקריטריון שצוין לעיל בנוגע ל

".תוך כדי עידוד זכותו של הילד לבטא רגשות של חיבה ואהבה כלפי ההורה האחר, ההורה השני

ניתן לראות על פניו באופן ברור כי שאלונים , על אף שמדובר במדגם קטן יחסית: מהימנותתקפות ו

שפירושה , (Content validity אלה עונים בצורה טובה לדרישות המקובלות הן מבחינת תקפות התוכן

והן מבחינת תקפות ) באיזה מידה כלי המדידה אכן מודד את כל עולמות התוכן של המשתנה הנמדד

בנוגע לתכני המבחן כדי " מומחים"כאן מדובר בתקפות הנאמדת בידי , Face Validity( הפנים

זהו נוהל מעורפל למדי לתיקוף המבחן ובגלל הסובייקטיביות ". על פניהם"לראות אם הם הולמים

.)הוא משמש בדרך כלל רק בשלבים הראשונים של בניית המבחן, הטבועה בו

כאן מדובר בתקפות ). Predictive Validity(זה הוא תקפות הניבוי מוקדם -היבט אחר שנבדק במחקר

במקרה . אמפירית המבוססת על מקדם המתאם בין ציון המבחן לבין קריטריון שאותו רוצים לנבא

לבין מקרים בהם לא קיימת תופעה , היכולת להבחין בין מקרים בהם ילד מתנכר לאחד ההורים, דנן

, אנונימית, השאלונים נמסרו בזוגות, כאמור לעיל. ם בין ההוריםזו על אף קיומו של מתח ביחסי

ממצאי . שהתבקשו לציין באיזה מקרים לדעתם קיימת תופעה של התנכרות להורה, לשני מעריכים

בעוד , המקרים שבהם קיימת תופעה זו 10מתוך 9בדיקה זו הראו שאחד המעריכים זיהה נכונה

מכאן ניתן ללמוד הן על תקפות הניבוי . תוך עשרת המקריםמ 8" רק"שהמעריך השני הצליח לזהות

. תלויים-והן על המהימנות הגבוהה של שני מעריכים בלתי

80

דיון

דיאגנוסטיים המקובלים עשויים לתת לנו תמונה לגבי מבנה - כלי המדידה וההערכה הפסיכו

לאמתו של דבר כלים אך , ומידת בריאותם הנפשית, הדינאמיקה של האישיות, האישיות של ההורים

ולרוב הם אינם עומדים בקריטריונים , אלה לא נועדו מלכתחילה לאבחון של מסוגלות הורית

, קת ואובייקטיבית של מסוגלות הוריתמדוי למדידהבהעדר כלים . המקובלים של תקפות ומהימנות

דיאגנוסטית או -של מסוגלות הורית באמצעות אבחנה פסיכו הערכהמקובל כיום לבצע

–שבעיקרן מושם דגש על בריאותם הנפשית של ההורים –הערכות אלה . סיכיאטרית של ההוריםפ

. חיוניות במצב שבו ידוע שילד מסוים נמצא בסיכון התפתחותי ונשקלת האפשרות להעבירו לאימוץ

ומצבים כרוניים של דיכאון וסכיזופרניה מעידים , במקרים קיצוניים ברור שמצבים של פיגור שכלי

מדידה - אנו זקוקים לכלי, גם במקרים אלה, אולם. ההורות- ליקויים חמורים ביותר בכושרי על

את עוצמת הפגיעה בתפקוד ; והערכה שיאפשרו להעריך נכונה את התפקודים ההוריים הלקויים

להעריך את יכולתו של בן הזוג ; ואת משך הזמן של תפקוד לקוי או חוסר תפקוד של ההורה הפגוע

ולהעריך את יכולת ; לילדיו" מספיק טוב"כהורה והן, זוג תומך-הן כבן, אלה לשמש בתנאים

דעת בעניין מסוגלות -מרבית המקרים שבהם מתבקשת חוותב .התרומה של בני המשפחה המורחבת

סוגיית . היהראי-סדריהמדובר בהערכת מסוגלות הורית לצורך המלצות בענייני משמורת ו, הורית

אמנם אינה כה גורלית כמו , ם משפטיים בשאלת ההורה המשמורןהמסוגלות ההורית בדיוני

, ציינון, ולא רק מיומנויות של העברה, השכלה וניסיון, אך מצריכה גם כאן ידע, אימוץ-במשפטי

קל יחסית לתת , גם בשאלות של משמורת, לאמתו של דבר. ואינטרפרטציה של מבחנים פסיכולוגיים

או הפרעות תפקודיות חמורות /הפרעות נפשיות חמורות ו דעת החלטית במצב שבו קיימות-חוות

או שמתפקד /דבר שמבהיר את עדיפותו של ההורה היותר בריא מבחינה נפשית ו, אצל אחד ההורים

, לא כן הדבר כאשר שני ההורים הם בעלי מסוגלות הורית תקינה או רחמנא לצלן, אולם. טוב יותר

קבלת החלטות בשאלות הנוגעות . ל מסוגלות הוריתכאשר לשני ההורים יש רמה נמוכה יחסית ש

היא תהליך –יה של ההורה האחר עם ילדיו יהרא- סדריהלמי יהיה ההורה המשמורן ומה יהיו

קונפליקט שבהם לא ניתן להגיע להסכמה בין ההורים -מורכב במיוחד במצבים של גירושין עתירי

. התנכרות להורה וחמור מכך המצב כאשר קיימת תופעה של, בסוגיות אלה

משמעית אשר מעידה על העדר מסוגלות הורית -במקרים בהם לא מתקבלת אבחנה פסיכולוגית חד

בנוגע , מוצע בזה להתבסס על הידע הפסיכולוגי שהצטבר בספרות המקצועית, של אחד ההורים

לשקול מי הוא, ובהתאם לכך, למאפיינים האישיותיים הבסיסיים הנחוצים להורות טובה דיה

בהקשר ). 2008(פירוט תנאים אלה מופיע גם אצל יגיל . ההורה שעשוי להיות הורה משמורן טוב יותר

לאפשר לילד , זה קיימת חשיבות ליכולתו של כל אחד מההורים ובמיוחד זו של ההורה המשמורן

תוך כדי עידוד זכותו של הילד לבטא רגשות של חיבה ואהבה כלפי , קשר תקין עם ההורה השני

זאת במיוחד לאור חשיבותו של מרכיב זה בנוגע לבריאותם הנפשית וליכולת . רה האחרההו

). 2003, יגיל(ההסתגלות של ילדים להורים גרושים

כיצד תופס כל אחד מההורים את נבדקה התרומה של כלי הערכה חדש אשר נועד לבדוק , בעבודה זו

למלא , האחר תו וליכולת של ההורהומהי הערכתו בנוגע ליכול, תפקידי האב ואת תפקידי האם

: אשר מורכב משני חלקים, חצי מובנה, עצמי-נבנה במתכונת של שאלון דיווח כלי זה. תפקידים אלה

את ". אבא טוב לילדיו"וחלק אחר שמתייחס למושג " טובה לילדיה אימא"חלק שמתייחס למושג

- י בסוגיות של משמורת והסדריאו משפט/שהיו בתהליך ייעוצי ו, זוגות הורים 18השאלון מילאו

ואחד או יותר , קונפליקט-עשרה מבין זוגות ההורים היו מאופיינים בגירושין עתירי. יהירא

ניתוח ממצאי מחקר ראשוני זה מלמד כי לכלי זה . מהילדים סרב לפגוש את ההורה שאינו משמורן

תרומה . ליני המקובלמעבר למידע שעשוי להתקבל מהראיון הק, קיימת תרומה בולטת ומשמעותית

והן , עצמי אותנטי של הנבדקים בנוגע לתפיסתם את תפקידי האב והאם-זו מתבטאת הן בדיווח

הערכות אלה . בהערכתם הכמותית בנוגע ליכולתם וליכולת של ההורה האחר למלא תפקידים אלה

81

רים או מאפשרות לנו לזהות באופן מובהק את קיומו של מנגנון הגנה של פיצול בקרב אחד ההו

. ולהבין את השלכותיו על הדינאמיקה המשפחתית ועל התפתחות תופעת ההתנכרות להורה, שניהם

מצאנו גם שכלי זה תקף הן מבחינת תקפות התוכן ותקפות הפנים שלו והן מבחינת תקפות

. הבחנה בין מקרים בהם קיימת התנכרות להורה לבין מקרים שבהם לא קיימת תופעה זו/הניבוי

לפתח מבחנים פסיכולוגיים אובייקטיביים Butcher (2002)אלה תואמים את הצעתו שלממצאים

ערך -מבחנים אלה עשויים לדעתו להיות בעלי. שיספקו מידע תקף מעבר להתרשמות סובייקטיבית

הנתונים המתקבלים . הרבה יותר מאשר ראיונות או התרשמות של עדים –משפט -רב יותר בבתי

בענייני משמורת פטהמש-תדעת לבי-חיוניים לשלב שבו המומחה המגיש חוות, מהכלי המוצע בזה

ומבחנים תצפיות, ים שאסף באמצעות ראיונותשל כל הנתונ הערכהבעוסק –יה ירא-סדריהו

דעת פסיכולוגית בענייני -סבור כי חוות) Stahl )2002גם , בדומה לכך. (Skafte, 1985) פסיכולוגיים

אלא גם הבנה בענייני , דיאגנוסטיים- צריכה לא רק ידע בכלים פסיכויה מיסדרי ראהמשמורת ו

יכולת , הבנה בתיאוריות פסיכולוגיות התפתחותיות, הדינאמיקה המשפחתית של ההורים הגרושים

. המשפט- תדעת תמציתית ומדויקת לבי-ויכולת להגיש חוות, לאסוף ולנתח מידע ממקורות שונים

באיזה מידה הורה זה או אחר עשוי להתאים ולספק באופן : שאלהיש לשים דגש מיוחד על ה, לדעתו

. לי את צרכיהם ההתפתחותיים של הילדיםאאופטימ

-תלבי עתד-תעלינו לזכור כי מומחיות בפסיכולוגיה משפטית לצורך מתן חוו, בסיכומו של דבר

ם הם בין א(דיאגנוסטיים -אינה מסתכמת במיומנות של העברה ופירוש מבחנים פסיכו פטהמש

אלא כוללת יכולת ליישם באופן , )מבחנים השלכתיים ובין אם הם מבחנים אובייקטיביים

, גיה התפתחותיתופסיכול(אינטגרטיבי ידע תיאורטי ומחקרי מתחומים פסיכולוגיים שונים

- יחד עם מידע שמתקבל מכלי) ועוד, פסיכופתולוגיה, דיאגנוסטיקה-פסיכו, תיאוריות של אישיות

דעת - חוותהכנת יכולת זו היא אשר נחוצה ל. ה ומעובדות החיים של המשפחההערכה ומדיד

והיא גם זו אשר עשויה להגביר את האמון של המערכת המשפטית ,פטהמש-תביור בעפסיכולוגית

. ש"דעת פסיכולוגיות עבור ביהמ-בפסיכולוגיה המשפטית ובמומחיותם של אלה אשר כותבים חוות

:קורותמ

.25-21 ,4, רפואה ומשפט. ילדים בין כיסאות החוק). 1991( 'א, צורואלי 'ש, בלנק

, שיחות. חטיפת ילד בידי הורה והתסמונת של התנכרות להורה). 1995( 'א, וויצטום 'ז, ברגמן

.130-115, מרץ ,)2(ט

.181-175 ,29, רפואה ומשפט. יעוץ להורים גרושים). 2003( 'יגיל ד

, 'מ, זכי, 'א, כרמי, 'ד, יגיל: בתוך. טים באבחון מסוגלות הוריתשיקולים ולב). 2008( 'יגיל ד

.מ"דיונון מבית פרובוק בע: אביב-תל .משפט ואתיקה, סוגיות בפסיכולוגיה). 2008( 'ע, ולבני

, כרמי, 'ד, יגיל: בתוך. היבטים קליניים ופרקטיים: קונפליקט-גירושין עתירי). 2008( 'ז, לויטה

דיונון מבית פרובוק : אביב-תל. משפט ואתיקה, סוגיות בפסיכולוגיה). 2008( 'ע, ולבני, 'מ, זכי, 'א

. מ"בע

". אינסטינקט של הישרדות"או ל" אינסטינקט הורי"ביטוי ל: מסוגלות הורית). 2008( 'מ, מאסס

: אביב-תל. משפט ואתיקה, סוגיות בפסיכולוגיה). 2008( 'ע, ולבני, 'מ, זכי, 'א, כרמי, 'ד, יגיל: בתוך

.מ"דיונון מבית פרובוק בע

גבריאל לוי ומשה 4682/01פ "ע? ין שבמדעיהאם חל שינוי במבחני ראייה בענ). 2004( 'א, סהר

.166' עמ, 30, רפואה ומשפט. מדינת ישראל' עטייה נ

82

ב "השפעת השינוי בדיני הראיות על חוות הדעת והאבחון הפסיכולוגי בארה). 2005( 'א, פורה

. 116-111, 32, ומשפטרפואה . ובישראל

רשימת . ד מומחה לגבי מסוגלות הורית"הנחיות בית המשפט המחוזי לחו). 1991( 'ח, פורת

.1-5, הנחיות

Achenbach, T. M. (1991). Manual for the child's behavior checklist. Burlington, VT: University of Vermont.

Butcher, J. N. (2002). Assessment in forensic practice: An objective approach. In: Brent Van Dorsten (Ed.). (2002). Forensic psychology: From classroom to courtroom. New York: Kluwer Academic/Plenum Publishers. pp. 65-82.

Carr, G. D., Moretti, M. M. & Cue, B. J. H. (2005). Evaluating parenting capacity: Validity problems with the MMPI-2, PAI, CAPI, and ratings of child adjustment. Professional Psychology: Research and Practice, 36 (2), 188-196.

Gardner, R. A. (1987). The parental Alienation Syndrome and the differentiation between fabricated and genuine child Sexual Abuse. Cresskill, NJ, Creative Therapeutics.

Milner, J. S. (1986). The child abuse potential inventory: Manual .2nd Ed., Webster, NC: Psytec.

Morey, L. C. (1996). An interpretive guide to the personality assessment inventory. Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.

Skafte, D. (1985). Child’s custody evaluations: A practical guide. London: Sage Pub.

Stahl, P .M. (2002). Child custody evaluations. In: Brent Van Dorsten (Ed.). (2002). Forensic Psychology: From Classroom to Courtroom. NewYork: Kluwer Academic/Plenum Publishers. 171-178.

83

במכללה וערבים יהודיםסטודנטים בין חברתיים יםנכונות ליחס

קרבה-ריחוק יחסי סולםפי - על

1קרואר רוטמירי

תקציר

שביקש לבחון את מידת הנכונות של סטודנטים יהודים וערבים במכללה 2המאמר מסכם מחקר

- ש ממצאי המחקר הראו. קרבה-שלבים ביחסי ריחוק 4פי סולם בעל - על, חסי חברה ביניהםלקיום י

שלב נמוך מבחינת (בסולם 2מהסטודנטים היהודים הגדירו את עצמם כשייכים לשלב 59.6%

מהסטודנטים הנוצרים הגדירו את עצמם 52.6%-מהסטודנטים המוסלמים ו 48.8% ואילו )הקרבה

סטודנטים ערבים רבים יחסית תופסים את עצמם כשייכים לשלב גבוה , ךלפיכ. 3כשייכים לשלב

לעומת הסטודנטים היהודים שרובם רואים את עצמם בשלב נמוך , יותר ביחסי חברות עם יהודים

פי השאלון -ל שהנבדק מגדיר את עצמו עלכבמחקר נמצא גם שכ. ביחסיהם עם סטודנטים ערבים

. ותה הנכונות שלו ליחסים חברתיים עם סטודנטים יהודיםפח, "במידה רבה מאוד - פלסטינאי "כ

כי ראוי שחברי סגל המכללה ופעילי הסטודנטים ישקיעו יותר , ממצאי המחקר מביאים להמלצה

הן בשיעורים והן בחיי , תרבותית המעניקה לסטודנטים הערבים-בטיפוח תרבות מכללתית רב

צר קירוב לבבות אמיתי בין יהודים ויוכדי שי, כבוד ותחושת שייכות, הכרה מלאה, הקמפוס

.לערבים

; דיאלוג; קרבה-יחסי ריחוק; זהות לאומית; זהות אישית; ערבי-הקונפליקט היהודי :מילות מפתח

תרבותיות בישראל-חינוך לרב; חינוך לדמוקרטיה; חינוך פוליטי

מבוא

סקירת ספרות מדעית

צורך קיומי - הזהות

כי המונח זהות ממלא למעשה את החלל האידיאולוגי והרוחני אומרים) 1996(אמארה וכבהא

הזהות הלאומית או המפלגתית תופסת את מקומן של הנאמנויות המסורתיות לשבט . שקיים בימינו

אולם אדם וכל קבוצה מייחסים משקל חשוב ,לפרט יש באורח תמידי מגוון של זהויות .ולמשפחה

משל רוב ערביי ישראל מעדיפים את זהותם כערבים כך ל. במיוחד לזהויות מסוימות מביניהן

תחושת השייכות שהקניית, מצביע על כך) 1999(בשארה . פלסטינאים על פני זהותם כאזרחי ישראל

בהקניית זהות לקבוצה נתונה שתחילתה, היא פעולה פוליטית, אצל הפרט באמצעות הגדרת הזהות

בשארה . ועל טריטוריה" לאומים"על אתרים , תוהמשכה הוא חלות הזהות גם על מקומו, של אנשים

וטוען כי קיים אצל האדם המודרני , "האדם מחפש משמעות"נשען על הגותו של ויקטור פרנקל ב

כששאלה , צורך זה מתבטא בחיפוש פשר לשאלות קיומיות. הצורך הבסיסי לחפש אחר משמעות

.קיומית ראשונית היא שאלת הזהות

העיסוק בזהות בקרב מגביר את ערבי -ים כי עצם הסכסוך היהודיכותב) 2004(מיעארי ודיאב

לבסס ולחזק את תחושת השייכות של הפרט כלפי החברה שנועד, הערבים הפלשתינאים

כותב כי חיזוק הזהות הלאומית בקרב ערביי ישראל יוצר תהליך של) 2000(' אלחאג. הפלשתינאית

ש מקס שטרן"האקדמית עמק יזרעאל ע המכללה, בוגרת החוג למדעי ההתנהגות 1' והונחה על ידי פרופ, החוג למדעי ההתנהגות, במכללה האקדמית עמק יזרעאל" א למצטיינים"תוכנית ב"המחקר נערך במסגרת 2

.ישעיהו תדמור

84

מוגברת מודעותו של הפרט וכך . אלית בכללהישרהגיבוש והקצנה בעמדות כלפי המדינה והחברה

. להיותו נבדל מהקולקטיב המזוהה עם המדינה

התפתחות הזהות של ערביי ישראל

התפתחות זהותם של ערביי ישראל התרחשה על פי המאפיינים הבסיסיים הידועים בדרך לבניית

האלה הוא העיסוק אחד המאפיינים). 1999(סרוסי - כותבת וינוצקי, זהות אישית או קולקטיבית

הבניית , אחדה: במחקרה היא מעלה ארבעה צירים ?ומי אנו כיום ?מי היינו בעברנו שאלותהרב ב

פיתוח מודעות קולקטיבית וסימון גבולות וקווים ביחס , שניה; תחושת העצמי בהקשר התרבותי

, רביעיהו; תתורם להבניית הזהות הנוכחיגורם שימוש בזיכרון העבר כ, שלישיה; לקולקטיב האחר

סובר שקיימים ) 2005(און -בר. קישור וגישור בין הקולקטיב לשטח ולמציאות הפוליטית והחברתית

;הבניית הזהות באמצעות האחר, אחדה: שני תהליכים עיקריים בהבניית זהותם של ערביי ישראל

הזהות הוא מוסיף ש. הבניית הזהות באמצעות שיח ושקלול בין מרכיבי הזהות השונים, שניהו

בתפיסת זהות . מונוליטית-מונוליטית לזהות ניאוזהות הישראלית נמצאת בתהליך מעבר מ

, זאת לעומת. מונליטית אנו רואים עצמנו כקרבנות של תהליכים ואירועים שמקורם בצד האחר

המכירה גם בחלק שלנו בקונפליקט ובעוולות , מורכבת המונוליטית היא תפיס-תפיסת זהות ניאו

. ו לאחרשאנו גרמנ

כדי להבין את התפתחות זהותם הלאומית של ערביי ישראל יש מקום לבחון את התפתחות זהותם

אולם , זהותם של אלה החלה כהבניה מונוליטית אל מול האחר האויב. של היהודים החילוניים

זהות מונוליטית נוצרת באורח . תהליך זה נחלש בשנות השבעים בעקבות ההתפתחויות המדיניות

, אולם כשחלים שינויים בתפיסת האויב. י כאשר האחר הוא אויב אכזרי המאיים על קיומנוטבע

שיח בין רכיבי הזהות השונים ומתגבשת - ועמה מתפתח רב, עוברת גם הזהות המונוליטית תמורה

.מונוליטית-זהות ניאו

ראשונה ל השתנתה 1977בשנת .בין ישראל למצרים 1977כך אירע עם הסכם השלום שנחתם בשנת

- מובילה להבניית זהות ניאו" האחר"השינוי בתפיסה של דמות . תפיסת הערבי מאויב לשותף

מונוליטית שתכליתה היא ערעור על שאלות של זהות אישיות וקולקטיבית בתפיסת העצמי

". האחר"ובתפיסת

ביי מצביעים על ארבע תקופות עיקריות בתהליך התפתחות הזהות של ער) 2004(מיעארי ודיאב

; 1967- עד מלחמת ששת הימים ב 1948התקופה הראשונה מהקמת מדינת ישראל בשנת : ישראל

התקופה השלישית ;1973-ב עד מלחמת יום כיפור 1967-במלחמת ששת הימים מ –התקופה השנייה

אירועי מהתקופה הרביעית ו; 2000 עד שנת ונמשכה 1973-ב אחרי מלחמת יום כיפור החלה

.לךואי 2000אוקטובר

ערבי-השסע היהודי

נמצא בכל אחת , )Bar Tal & Teichman, 2005( טל וטייכמן-לפי בר, יהודי-בבסיסו של השסע הערבי

תפיסות , ערכים, אמונות, זיכרון לאומי: כמו, משתי החברות את הגורמים המאפיינים את זהותן

השסע הזה מבטא קודם קובעת ש) 2007(פרי . מצב כלכלי והמערכת הפוליטית, נורמות, חברתיות

השוני בין . מוסרי ופוליטי, דתי, ועם השנים התרחב והתפתח לסכסוך תרבותי, לכול סכסוך לאומי

- ומתבטא בהיררכיות ריבודיות המשקפות את אי, הקבוצות במדינת ישראל נחלק לפי לאום ועדה

.השוויון הבולט בשני החתכים האלה

בין הערבים אזרחי המדינה לבין אזרחיה היהודים התשתית למערכת היחסים ,)2000(לפי רייטר

זאת , שררה התפיסה שערביי ישראל עוינים למדינהבאותם ימים . כבר עם הקמת המדינה הנקבע

85

הם הוגדרו כאזרחים בעלי סיכון ביטחוני . בגלל שייכותם לעם הערבי במדינות הסובבות את ישראל

ערביי ישראל . ח על תנועותיהם ופעולותיהםגבוה והיו נתונים תחת ממשל צבאי שהוקם כדי לפק

. ועצם הפטור קיבע את מעמדם הנחות והבעייתי בחברה, קיבלו פטור מחובת שירות ביטחון

לזכויות ולהטבות בתחומי ) והשירות הלאומי(ל "בהתייחס לשירות הצבאי זכו משוחררי צה

מלכתחילה נוצרו . ה קשה נגדםשנמנעו מן הצעירים הערבים ויצרו אפלי, דיור ועוד, ן"נדל, תעסוקה

הנהנית ממלוא הזכויות שהמדינה , קבוצת הרוב היהודי השולט: אפוא שתי קבוצות מובחנות

מודרת מזכויות ונתונה במקרים רבים , מקופחת –וקבוצת המיעוט הערבי , מסוגלת להעניק

.לשרירות לבו של השלטון

ני העמים נמשך ומחמיר בגלל היעדרה בהתפתחות ההיסטורית הסכסוך בין ש ,)2006(לפי סמוחה

רכשו , היהודים שהגיעו לכאן מתפוצות הגולה האמינו בזכותם על הארץ. של הכרעה בעניינו

במהלך המלחמות שהתרחשו השתלטו על אדמות וניצחו , קרקעות שהיו בידי הערבים תושבי הארץ

אינו , פלשתינאי לא הוכרעהעם ה ;אולם בעיני הערבים ניצחון היהודים היה חלקי וזמני. במאבקם

רק חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינאית ליד מדינת . משלים עם מצבו ואינו מרפה ממאבקו

.כותב סמוחה, ישראל יהיה בהן להביא להרגעת הסכסוך והעוינות

חינוך לרב תרבותיות

והן , רבות תרבותיות הגדרות-לרב". האחר"תרבותיות כגילויי רגישות כלפי -מגדירה רב) 2004(עזר

עזר קוראת . ההיבט המבני וההיבט האידיאולוגי, ההיבט הדמוגרפי: נחלקות לשלוש קטגוריות

שינוי כזה , כמובן. תרבותית-שבסיסה יהיה הרגישות הרב, לשינוי בתוכנית הלימודים בבתי הספר

. המושגשל התוכניים והדידקטיים ומחייב עיסוק רציני בממדי

ריבוי תרבויות הוא . תרבותיות- מצב שבו יש במדינה ריבוי תרבויות לבין רבמבחין בין ) 2001(תדמור

. המייצג מציאות שבה תרבויות שונות קיימות זו בצד זו בחברה נתונה, מושג סוציולוגי או דמוגרפי

קיום - פיה ריבוי תרבויות וחיים של דו-שעל, השקפת עולם, תרבותיות מייצגת אידיאולוגיה-רב

. יות הם בגדר ערכים נעליםושיתוף בין התרבו

- מנתח דרגות של סוגי רב) 2000(סלומון . תרבותיות-קיימות אבחנות נוספות המתייחסות למושג רב

הסוג הקל הוא מתח בין תרבויות . פי רמת הקונפליקט שבין התרבויות בחברה נתונה-תרבותיות על

קבוצות אתניות או בין קבוצות סוג חריף יותר הוא קונפליקט בין ; שנוצר על רקע עדתי או חברתי

הסוג החמור ביותר הוא הקונפליקט רווי הזיכרונות הקשים והנרטיבים העוינים בין בני ; גזע

" דקה"תרבותיות -מבחינה בין רב) 1998(תמיר . המתחרים על אדמה ועל משאבים, לאומים שונים

יתכן בה ויכוח ייות שמצויה בחברה רבת תרבו" דקה"תרבותיות - רב". עבה"תרבותיות -לבין רב

היא " עבה"תרבותיות - רב. אך כולן מצדדות בדמוקרטיה ובליברליות, ואפילו מאבק בין הקבוצות

או (יש תרבות , תושבצד תרבויות המאמינות בערכי דמוקרטיה וליברלי, חברה רבת תרבויות

חינוך :מרכזיותשלוש מטרות מכוון ל תרבותי- פי תמיר חינוך רב- על. השוללות ערכים אלה) תרבויות

חינוך ייחודי הניתן בכל קבוצה ; לאזרחות הניתן כבסיס משותף לתלמידי כל התרבויות שבחברה

.שמטרתו קיום שיח ושיתוף בין התרבויות, וחינוך פלורליסטי; פי תרבותה-על, תרבותית

–" הרז"את האחד הוא מכנה רב תרבותיות . תרבותיות-מבחין אף הוא בשני סוגי רב) 2005(שגיא

, שעם כל השונה ביניהן, חברה שיש בה קהילות שונות הפועלות במסגרת פוליטית אחת בארץ

- כזו היא הרב". מלאה""תרבותיות -הסוג השני הוא רב. לאידיאולוגיות שלהן יש יסודות משותפים

תרבותיות -ברב. או בין קבוצה ליברלית לקבוצה שבטית, תרבותיות בין יהודים לערבים בארץ

. יש פערים גדולים בין האתוס והנרטיב של קהילה אחת לבין אלה של האחרת "מלאה"

עצם ההגדרה הזו פוגעת בעיקרון : קובלת על הגדרת מדינת ישראל כמדינה לאומית) 2007(פרי

החברה בישראל צמחה מתוך קרע בין שני . תרבותית-הדמוקרטיות וסותרת את התפיסה הרב

86

היא מציגה . וחות אפשרו הענקת יתרון בולט לקבוצה השלטתויחסי הכ, היא כותבת, העמים שבה

שמטרתה לשלב במסגרת ,"גישה פלורליסטית"אחת היא . תרבותיות-שתי גישות חינוך ערכיות לרב

הגישה השנייה . שיתוף וקבלת האחר, החינוכית תלמידים מקבוצות שונות על בסיס של אמפתיה

דוגמה . הקבוצות ובהפרדתן במסגרות חינוך שונותהדוגלת בבידול , "הגישה הפרטיקולארית"היא

דתי שהתפתח בזמנו כדי לתת מענה -היא החינוך הממלכתי" הגישה הפרטיקולארית"פי - לחינוך על

.המסורתית" המזרחית"יה ילאוכלוס

פי -הספר כאן מאורגנים במידה רבה על-בתי. מבקר את מערכת החינוך בישראל) 2007(וולצר

החלוקה הנוקשה הזאת מונעת . חילוניות ודתיות, אתניות: אשיים נפרדיםשלושה קריטריונים ר

, הספר ומלכתחילה אינה מאפשרת חינוך לדמוקרטיה-שילוב של תלמידים מרקע שונה בבתי

הוא קורא . ספר משולבים-במידה רבה בבתי להצליח ובולמת ערכי יכול. תרבותיות-לאזרחות ולרב

לימודי היסטוריה על המבנה , אחד: ת בהדגשה של שלושה ציריםלשינוי בתוכניות הלימודים הקיימו

לימודי , שני ;של המוסדות הדמוקרטיים וההיסטוריה של היהודים ושל המוסלמים כאחד

, ושלישי ;שהם הכרחיים במיוחד במדינה שאין בה חוקה, העוסקים ביחס אל האחר, פילוסופיה

. חתלימודי מדע הפוליטיקה ברמות התיאוריה והמעשה כא

. תרבותיות- בא בביקורת על חברות מרובות תרבויות שאינן מקדמות את החינוך לרב) 2007(יונה

להערכה ןתרבותיות אמנם נעשה אופנתי כיום בחברות שונות בעולם וזוכה ב-על חינוך לרב חהשי

ות תרבותית יוצר- אבל בפועל תוכנית מעשיות לרב, האקדמיה והחינוך, רטורית במישורי הפוליטיקה

ההגמוניה התרבותית והפוליטית את ן יהבידהמחזיקות במיוחד בקרב השכבות , התנגדות מוסווית

. אומר יונה, מכלל זההחברה הישראלית איננה יוצאת דופן . ומתאמצות לשמר את כוחן והשפעתן

, בשנים האחרונות פרסם משרד החינוך תוכניות לימודים המציגות את ההיסטוריות של שני העמים

אולם התוכניות המבטיחות האלה לא , ך מגמה שהתלמידים יכירו גם את הנרטיב של האחרמתו

. הספר ולא הוצאו אל הפועל-ידי בתי-אומצו על

נבחנת , בהיבט האידיאולוגי). 2007(סבר תאומר, תרבותיות ניתן לבחון במספר זוויות ראיה-רב

;יחסות שווה אל התרבויות השונותתרבותיות מבטאת כבוד הדדי בין תרבויות והתי-המידה שרב

, כשלמות, תרבותית כערך אנושי בעל חשיבות-טיבה של תפיסת השונות הרבנבחן בהיבט הלאומי

המידה שבה נבחנת, בהיבט המבניו ;לא כתופעה שלילית, לא כאיום, ולהעצימו ווכמשאב שיש לטפח

.בין כל הקבוצות שבההחלוקה בין המוסדות השונים במדינה דואגים לשוויון הזדמנויות

מודלים שונים –קרבה בין קבוצות בסכסוך - ריחוק

יימס וורזל'המודל של ג

תרבותיות בחברה הנתונה בקונפליקט הוא תהליך מתמשך - מסביר שחינוך לרב) Wurzle,1988(וורזל

ו לשנות תבניות שקבועות בחשיבתו כבר מלידתנדרש היחיד בחברה שמאחר ,ועלול אף להיות מייסר

המתאר התפתחות ,הוא מציג מודל בן שבעה שלבים. ולסגל לעצמו ידע חדש כלפיו, על האחר

.תרבותית כגישה ערכית-תרבותית מניכור ואיבה ועד לרב-בחשיבה ובהתייחסות הרב

ת אמות התרבות שלו מתוך אמונה שזו עולה על כל "הפרט מסתגר בדל, אתנוצנטריות, בשלב ראשון

היחידים מתוודעים אלה , ני מתקיים מפגש בין קבוצות תרבותיות שונותבשלב הש ;תרבות אחרת

התוודעות ה, בשלב השלישי; שים על האחרכלאלה ואף עשויים ליהנות מהמפגש ומהמידע שהם רו

עלולות , אמצעית עם העמדות והטיעונים שלו-וההיכרות הבלתי, למנהגים ולאמונות של האחר, לדת

, בעקבות המשבר ;וכך נוצר קונפליקט חריף בין הצדדים, ות שליאת העמד ,מעט או הרבה, לערער

שעיקרה הוא הפעלת תוכניות , התערבות חינוכית, בקרב כל קבוצה בנפרד, דרושה, בשלב הרביעי

ומתוכו נוצרת – אלה שלי ואלה של האחר – לימודים העוסקות בבירור רציונאלי רציני של העמדות

87

השלב החמישי הוא חוסר . כרה בצדדים חיוביים אצל האחרשיש בה גם ה, תפיסה מורכבת יותר

מתרחש תהליך קוגניטיבי שבו מתערער הידע , המתאפיין בכך שבעקבות צבירת ידע חדש ,איזון

בעקבות , בשלב בשישי; מעורר תהיות ומאבד ביטחון בהשקפותיו ובתרבותו, והאדם נבוך, הישן

היחיד . ל ומתגבשת השקפת עולם מאוזנתנוצר שיווי משק, מתפתחת מודעות, העמקת החינוך

, בשלב השביעי בתהליך; תרבותית-רבלמשתחרר אז מגישתו האתנוצנטריות ומפתח הבנה עמוקה

הוא פתוח ו, היחיד מסגל לעצמו מודעות שכלית ורגשית ביחס לקבלת האחר, תרבותיות-שלב הרב

יחות וסקרנות ומשנה את נקודת את היחיד לפת. וסקרן ונכון לשנות את אופני התבוננותו במציאות

.מבטו לגבי המציאות האמיתית

יימס בנקס'המודל של ג

, שילוב ידע, אחת: תרבותית-מציג חמש דרכים חינוכיות התורמות לחשיבה רב) Banks,1993(בנקס

כדי להכיר את הגיונן הפנימי ואת , תאריכים ומועדים של תרבויות שונות בתוכנית הלימודים

התוודעות , זהויות ותרבויות שונות תן שלוהתפתחובנייתן לימוד התהליכים , השניי ;מושגיהן

ניתוח ובחינה של דעות קדומות , שלישית ;מדע ואמנות בהן, ליצירות והכרת אנשי רוח

ותוך כדי כך שינוי החשיבה של התלמידים מחשיבה שלילית לחשיבה חיובית כלפי ,וסטריאוטיפים

המאפשרות לילדים מתרבויות שונות לבטא את , הערכה חדשות פיתוח דרכי, רביעית ;האחרים

כלים וכישורים , הענקת ידע –תרבותיות -חינוך לרב, חמישית; עצמם בצורה הטובה ביותר

לתלמידים מתרבויות ומעמדות שונים להתמודד כראוי ולהסתגל טוב יותר בחברה בעלת לאומים

.שונים

חקר הנוכחיקרבה המשמש את המ-המודל של דרגות ריחוק

קרבה המשמש את המחקר הזה מבוסס על מאמרו של -המודל התיאורטי של סולם דרגות ריחוק

- תדמור מניח את היסודות לחינוך רב". תרבותית-עקרונות בחינוך לגישה רב", )2003(תדמור

החינוך המוסרי והחינוך הפוליטי , הוא מדגיש את חשיבותם של החינוך האינטלקטואלי. תרבותי

, אחת: תרבותיות- הוא מציע מודל בן שבע דרגות בחינוך לרב. תרבותיות-ס וכתנאי לחינוך לרבכבסי

הכרת נרטיבים אישיים והכרת הנרטיב , שנייה ;הכרה של עמדות ואמונות שונות מאלה שלי

רפלקציה , רביעית ;הכרה בלגיטימיות של האחר ובזכויותיו, שלישית ;הקולקטיבי של האחר

דיאלוג עם האחר כדי להבין בצורה , חמישית ;האחר אצלי ועל דימויי בעיניי האחרפנימית על ייצוג

;טיפוח אמפתיה והזדהות עם סבלו של האחר, שישית ;מעמיקה יותר את עולמו ואת את עמדותיו

. כולם או מקצתם, נכונות לקבל את השפעתו של האחר ונכונות לאמץ את ערכיו, ושביעית

השיטה

שאלת המחקר

בודק את מידת הנכונות ליחסים חברתיים בין סטודנטים יהודים לבין סטודנטים ערבים המחקר

שנבנה על בסיס " ריחוק-סולם דרגות קרבה"לפי , ש מקס שטרן"במכללה האקדמית עמק יזרעאל ע

). קרבה המשמש את המחקר-סולם יחסי ריחוק -השיטה : ראו להלן(המודל של תדמור

:הנחות המחקר היו

בסולם ' ג- ו' בין סטודנטים ערבים וסטודנטים יהודים במכללה יימצאו בשלבים ב היחסים

. קרבה- יחסי ריחוק

כך נכונותו , ככל שסטודנט ערבי מדגיש יותר בהגדרתו העצמית את זהותו הפלסטינית

.ליחסי חברות קרובה עם יהודים מועטה

88

הנחקרים

. סטודנטים ערבים ענו עליו 81- יהודים וסטודנטים 92. סטודנטים במכללה 173-הופץ שאלון ל

.עם סטודנטים ערבים 3-מהם ראיונות עם סטודנטים יהודים ו 3 –ראיונות עומק 6קוימו גם

קרבה המשמש את המחקר -סולם יחסי ריחוק

צומצמו על ידינו לסולם בן ארבעה ) לעיל(קרבה של תדמור -שבע הדרגות שבמודל יחסי ריחוק

:כדלקמן, שלבים

. כזמני, "רע הכרחי"כ, קבלת המצב כנתון, "האחר"סלידה מ –לב הראשון הש .א

וקבלת האחר , המתגברת על הסתייגות או סלידה, "האחר"סובלנות כלפי –השלב השני .ב

.מתוך ערכי הדמוקרטיה והשוויון

כשהשיח מרבה ידע על , מתוך סקרנות ואמפתיה כלפי האחר ,דיאלוג כן –השלב השלישי .ג

. תהתרבות האחר

, נכונות להעצמת השוויון בין התרבויות על בסיס של פתיחות אינטלקטואלית –השלב הרביעי .ד

מאפיין נוסף של השלב הזה הוא נכונות למיזוג חלקי או מלא בין . תרבותית וחברתית

. התרבויות

כלים

: השאלון

ליהודים ואחד אחד –למעשה נבנו שני שאלונים . קרבה- השאלון נבנה בהתאמה לסולם יחסי ריחוק

אם כי , השאלות ברובן זהות ומספר השאלות המתייחסות לכל שלב בסולם אף הוא זהה. לערבים

: ועוד הבדל. לעתים הניסוחים שונים במידה מסוימת מתוך התאמה לתרבות היהודית או הערבית

. עוסק בהגדרת הזהותהבשאלון לסטודנטים הערבים יש חלק נוסף

בשלב הראשון נבנה השאלון על בסיס . עד השלמתם") פיילוט("ר ניסויים הסולם והשאלון עברו מספ

בתהליך בדיקת התקפות של השאלות , אחר כך. קרבה של תדמור-כל שבע הדרגות בסולם ריחוק

. כאמור, צמצמנו בהדרגה את הסולם עד לארבעה שלבים

:מבנה השאלון

ון לסטודנטים הערבים מורכב ואילו השאל, השאלון לסטודנטים היהודים בנוי משני חלקים

. ) 1ניתן לראות את החלוקה של השאלון בטבלה ( משלושה חלקים

' פי השאלות בחלק א- קרבה נמדדה על-מידת הנכונות ליחסים חברתיים בסולם יחסי ריחוק

השאלות חוברו בהתאמה לארבעה השלבים המופיעים בחלק האחרון בשאלון והנחקר . בשאלון

השאלון כולל גם מספר שאלות פתוחות שנועדו . את השלב שהוא נמצא בו מתבקש להגדיר בעצמו

האם אתה מכיר מקרוב : וביניהן, קרבה בפועל-לבחון באורח מוחשי יותר את מידת הריחוק

האם יש לך ? כמה במספר? האם אתה יושב ומשוחח איתם? כמה במספר? ערבים/סטודנטים יהודים

? כמה במספר ,אם כן? שאתה נוהג ללמוד איתם יחד הערבים/חברים בין הסטודנטים היהודים

89

תיאור השאלונים – 1טבלה

הערות סטודנטים ערבים סטודנטים יהודים

שאלות ספציפיות 32 'חלק אשחוברו בהתאמה לארבעת

. השלביםקיימת חלוקה שוויונית בין מספר השאלות המתאימות

.לכל שלב

שאלות ספציפיות שחוברו 32 . רבעת השלביםבהתאמה לא

קיימת חלוקה שוויונית בין מספר השאלות המתאימות

.לכל שלב

תשובות הסטודנטים דורגו במידה : בשש קטגוריות

, במידה רבה, רבה מאודבמידה , במידה בינונית

במידה מעטה מעט , מועטה .בכלל לא, מאוד

של השאלון ' בחלק ב 'חלק בלסטודנטים היהודים

מופיע סולם דרגות קרבה בן ארבעה -חוקהרי

וארבע שאלות , שלביםשחוברו לתת מענה ישיר

. להגדרת השלב

בשאלון לסטודנטים ' חלק בהערבים מכיל שאלות

הקשורות להגדרת הזהות של .הסטודנט הערבי

משתנה הזהות הערבית : פי-נמדד על

באיזו מידה אתה מרגיש ?מוסלמי או נוצרי

באיזו מידה אתה מגדיר ?ביאת עצמך ער

באיזו מידה אתה מגדיר ?את עצמך כישראלי

באיזו מידה אתה מרגיש ?את עצמך פלסטיני

קיים רק בשאלון ' חלק ג 'חלק גלסטודנטים הערבים והוא

שאלוןב' זהה במהותו לחלק ב .לסטודנטים היהודים

:חלק האיכותני במחקרה

שאלות שהועלו ה בשאלות דומות לשהתמקדו בהרחב ,עומק אישיים-סטודנטים רואיינו בראיונות 6

דרך היחסים , יהודי- שאלות נעו משאלות כלליות על העמדה והידע כלפי הסכסוך הערביה. בשאלון

עוסקות במערכת היחסים בין הסטודנטים הערבים לבין הועד לשאלות , כלפי האחר במדינה

.הסטודנטים היהודים במכללה

. מרואיין עצמו השיב בהתייחס לשאלות שבשאלוןחלק אחר בראיון נגע בתשובות הספציפיות שה

וכיצד , מה עומד מאחורי תשובותיו, שאלות אלה בראיון נועדו לברר מדוע המרואיין ענה כפי שענה

. החוויה האישית שלו משפיעה על התייחסויותיו

בעיקר אצל הסטודנטים הערבים שניכר בהם שעשו , היענות הסטודנטים להתראיין הייתה גבוהה

.צורך לשתףמתוך רצון וב זאת

הממצאים

היחסים בין הסטודנטים היהודים והסטודנטים הערבים במכללה .א

רוב . נמצא כי היחסים החברתיים בין הסטודנטים במכללה לבין בני הלאום השני מוגבלים

השלב האידיאלי . בסולם 2מדווחים כי הם רואים את עצמם בשלב ) 59.6%(הנבדקים היהודים

של ' את סיכום הממצאים מחלק ב ההמציג 2 טבלהראו . 3הוא שלב , עיניהםב, להיות בו

) לא באמצעות תשובות לשאלות ספציפיות(שתכליתו הייתה לקבל מידע מילולי מרוכז , השאלון

.קרבה- על עמדתם של הנחקרים ביחס למיקומם בשלבי הריחוק

90

)באחוזים( התפלגות הנבדקים היהודים בהתאם לשלבים – 2 טבלה

השאלות 1שלב %- ב

2שלב %- ב

3שלב %- ב

4שלב %- ב

- 24.5 59.6 13.8 ?באיזה שלב לדעתך אתה נמצא

עם איזה שלב אתה הכי מזדהה אך לדעתך ?אתה עדיין לא נמצא בשלב הזה

14.9 24.5 39.4 16.0

באיזה שלב לדעתך הסטודנט הערבי רואה ?את עצמו

27.7 51.1 14.9 2.1

תך הסטודנט הערבי רוצה באיזה שלב לדע ?להיות

17.0 22.3 27.7 29.8

18.1 48.9 23.4 6.4 ?איזה שלב לדעתך אידיאלי בעיניך להיות בו

של השאלון שניתן לנחקרים ' את סיכום הממצאים שקיבלנו מחלק ב, בהתאמה, המציג 3 טבלה

של 3בשלב רואים את עצמם ) 48.4%(עולה כי רוב הנבדקים הערבים המוסלמים . הערבים

השלב האידיאלי שיש לחתור ) 54.7%(לדעת רוב הנבדקים הערבים . 'בשלב ב 34.4% - הסולם ו

.4אליו הוא

)באחוזים(התפלגות נבדקי המחקר הערבים המוסלמים בהתאם לשלבים – 3 טבלה

1שלב השאלות %- ב

2שלב %- ב

3שלב %- ב

4שלב %- ב

- 48.4 34.4 14.1 ?באיזה שלב לדעתך אתה נמצא

עם איזה שלב אתה הכי מזדהה אך לדעתך ?אתה עדיין לא נמצא בשלב זה

6.3 10.9 25.0 54.7

באיזה שלב לדעתך הסטודנט היהודי רואה ?את עצמו

35.9 39.1 17.2 4.7

באיזה שלב לדעתך הסטודנט היהודי רוצה ?להיות

25.0 34.4 23.4 14.1

40.6 37.5 14.1 3.1 ?איזה שלב לדעתך אידיאלי בעיניך להיות בו

רוב הנבדקים הערבים . התמונה ביחס לסטודנטים הערבים הנוצריםמציגה את 4 טבלה

רוב הערבים הנוצרים אף הם . 2בשלב 31.6%-ו 3רואים את עצמם בשלב ) 52.6%(הנוצרים

.כאידיאל 4רואים את שלב

)באחוזים(התפלגות נבדקי המחקר הערבים הנוצרים בהתאם לשלבים – 4 טבלה

1שלב השאלות % - ב

2שלב % - ב

3שלב % - ב

4שלב % - ב

5.3 52.6 31.6 5.3 ?באיזה שלב לדעתך אתה נמצא

עם איזה שלב אתה הכי מזדהה אך לדעתך ?אתה עדיין לא נמצא בשלב זה

5.3 5.3 21.1 57.9

באיזה שלב לדעתך הסטודנט היהודי רואה ?את עצמו

52.6 26.3 10.5 5.3

יזה שלב לדעתך הסטודנט היהודי רוצה בא ?להיות

31.6 26.3 36.8 -

36.8 47.4 10.5 - ?איזה שלב לדעתך אידיאלי בעיניך להיות בו

91

כי קיים הבדל בתפיסת יחסי החברות בין הסטודנטים מעיד מטבלאות אלהממצא בולט העולה

2ירו את עצמם בשלב מהסטודנטים היהודים הגד 59.6%. הערבים לבין הסטודנטים היהודים

מהסטודנטים הערבים 52.6%- מקרב הסטודנטים הערבים המוסלמים ו 48.8%-בסולם בעוד ש

.3הנוצרים הגדירו את עצמם בשלב

הקשר בין הגדרת הזהות לבין הנכונות ליחסי חברות .ב

במגמה לבדוק את הקשרים בין הזהות הלאומית לבין נכונותו של הנבדק לקיים יחסים חבריים

עולה מהם כי קיים קשר שלילי ומובהק . 5 טבלהכו מבחני פירסון אשר ממצאיהם מוצגים בנער

- =r]בין זהות לאומית פלסטינאית לבין מוכנותו של הנבדק לקיים יחסים חבריים עם יהודים

.25, p<0.05] :יורדת נכונותו לקיים ,ככל שזהותו הלאומית הפלסטינאית של הנבדק גבוהה יותר

.ים עם יהודיםיחסים חברתי

כמו כן ניתן לראות כי קיים קשר חיובי ומובהק בין זהות לאומית ישראלית אצל הסטודנטים

ככל שהזהות הישראלית גבוהה : [r=.52, p<0.01] יהודיםהערבים לבין נכונות ליחסי חברה עם

.יותר כך עולה הנכונות לקיים יחסי חברה עם יהודים

בי ומובהק בין זהות לאומית פלסטינאית לזהות לאומית אפשר גם לראות כי קיים קשר חיו

עולה הזהות הלאומית ,ככל שהזהות הלאומית הערבית גבוהה יותר: [r= .41, p<0.01]ערבית

נמצא קשר שלילי ומובהק בין זהות לאומית פלסטינאית לבין זהות . הפלסטינאית של הנבדק

אומית הפלסטינאית של הנבדק גבוהה ככל שזהותו הל: [r= -.23, p<0.05]לאומית ישראלית

לא נמצאו קשרים מובהקים בין זהות לאומית . זהותו הישראלית תהיה נמוכה יותר ,יותר

. מוסלמית וערבית לבין המוכנות ליחסים חברתיים

)פירסון(המתאמים בין משתני המחקר :5מספר טבלה

זהות

פלסטינאיתזהות ישראלית

זהות ערבית

זהות מוסלמית

מוסלמית זהות ----

זהות ערבית .18 ----

זהות ישראלית .17 .06 ----

זהות פלסטינאית .04 .41** -.23* ---

נכונות ליחסים חברתיים .06 -.12 .52** -.25*

.קשרים מובהקים= גופנים מודגשים ; P<0.05 ;**P<0.01* :מקרא

אלותבדיקת תקפות סטטיסטית בין השלבים לבין הש .ג

על מנת לבחון את מידת התקפות הסטטיסטית בין התשובות הישירות של הנבדקים באשר

הבוחנות ,לשלב המסוים שבו הם מגדירים את עצמם בסולם לבין תשובותיהם לשאלות בשאלון

ברוב . לכל שלב בנפרד) אלפא של קרונבך(נערך מבחן מהימנות עקיבות פנימית , בכל שלב ושל

בחינת הנבדקים . אלפא קרונבך 0.7מהימנות טובה נחשבת למהימנות מעל תחומי מדעי החברה

פי השלבים היא גבוהה בכל שלושת -היהודים הראתה כי מהימנות התשובות לשאלות על

92

ונעה בין ) על כן אינו מופיע בטבלה ,4נמצא בשלב הוא אף נבדק יהודי לא דיווח כי (השלבים

בחינת הנבדקים . מד כי מידת התקפות היא גבוההממצא זה מל. אלפא קרונבך 0.90 – 0.75

פי השלבים היא גבוהה בכל - הערבים מוסלמים הראתה כי מהימנות התשובות לשאלות על

ועל כן אינו מופיע , 4אף נבדק ערבי מוסלמי לא דיווח כי הוא נמצא בשלב (שלושת השלבים

. ידת התקפות היא גבוההממצא זה מלמד כי מ. אלפא קרונבך 0.87 – 0.74ונעה בין ) בטבלה

מהימנות התשובות לשאלות על פי השלבים היא גבוהה בשני ,אשר לסטודנטים הערבים נוצרים

ונעה בין ) לא ניתן היה לבצע בדיקה עבורם 4-ו 2עקב מיעוט המקרים בשלב (השלבים שנבדקו

התקפות ממצא זה מלמד כי מידת . 3אלפא קרונבך בשלב 0.87-ל 2אלפא קרונבך בשלב 0.75

.היא גבוהה

דיון

מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הנכונות ליחסים חברתיים בין סטודנטים ערבים לבין

קרבה שבנינו בהשפעת מודל - פי סולם של שלבי ריחוק- על, סטודנטים יהודים במכללת עמק יזרעאל

, ים סטטיסטייםנבנה שאלון שבחן זאת ואחר כך נותח בכל). 2008(קרבה של תדמור - דרגות ריחוק

.כי הנחקרים התייחסו בו למשפטים המייצגים עמדות, אבל בעיקרו המחקר הנו איכותני

על בסיס סקירת הספרות סברנו כי סטודנטים ערבים ויהודים מקיימים יחסי חברות במכללה בשלב

צא פי הבדיקה הסטטיסטית של השאלונים נמ- שכן על, סברה זו הוכחה כנכונה. בסולם 3או בשלב 2

מהסטודנטים 48.8%. בסולם 2מהסטודנטים היהודים רואים את עצמם כנמצאים בדרגה 59.6%כי

הראיונות עם . בסולם 3מהסטודנטים הנוצרים דירגו את עצמם בדרגה 52.6%-המוסלמים ו

2, הסטודנטים שרואיינו 6מתוך . הסטודנטים מאששים את הממצאים הסטטיסטיים האלה

הגדירו 2ואילו בראיונות עם הסטודנטים הערבים , 2רו את עצמם בדרגה סטודנטים יהודים הגדי

הגדירה את עצמה בשלב ) שם בדוי(שיראזין . 2הגדיר עצמו בשלב אחד וסטודנט , 3את עצמם בשלב

, אני. ואני אמשיך כל חיי להיות במגע עם יהודים, במגע עם יהודים כי אני כל חיי: "והסבירה 3

, לעומתה ".מעניין אותי להכיר אותו לעומק מאשר רק לראות אותו, רכשאני באה במגע עם אח

יכול להיות שאני נשמעת , תראי": 2ציינה כי היא בשלב , יהימרואיינת יהוד, )שם בדוי(שמרית

ולכן אני מתייחסת בסובלנות ,אבל אלוהים ברא את כולנו, כמישהי שיש בה איבה כלפי הערבים

".אבל לא מעבר לכך, להםכלפיהם ומכבדת את הנוכחות ש

מתיישב עם , המצביע על כך שהיחסים בין סטודנטים יהודים לערבים אינם אידיאליים, ממצא זה

, )2004(במחקר של מיערי ודיאב . ממצאיהם של מחקרים קודמים בדבר נכונות ליחסים חברתיים

בכל זאת . לזו שלנונמצאה תוצאה דומה , ש דוד ילין בירושלים"שנערך במכללה האקדמית לחינוך ע

הם מצביעים על כך שחלה ) שם(במחקרם של מיערי ודיאב . קיים הבדל בין תוצאות שני המחקרים

ואילו במחקר שלנו נמצא כי הסטודנטים , ירידה בתחום המגע עם האחר בקרב הסטודנטים הערבים

צאים דורש ההבדל בין הממ. הערבים מביעים נכונות גבוהה יותר למגע עם הסטודנטים היהודים

ייתכן שניתן להסבירו בשוני הקיים בין שתי המכללות בכל הקשור לטיבה של הפעילות . בדיקה

נמצא כי ) 1996(לזרוביץ וקופרמינץ -גם במחקרם של הרץ. קיום- האקדמית והחברתית בתחום הדו

מצא המ. הנכונות למפגש חברתי אצל האוכלוסייה הערבית גבוה יותר מזו של האוכלוסייה היהודית

ההסבר הבסיסי . הזה תואם את ממצאי המחקר שלנו וניתן למצוא הסברים להם בספרות המדעית

לשוני שקיים בין סטודנטים ערבים לבין סטודנטים יהודים בנכונות ליחסים חברתיים טמון ביחסי

מתוך הרצון להיות שווה , המיעוט מעוניין יותר בקרבה עם הרוב השולט, ככלל. רוב בחברה-מיעוט

).1996, גל ובר- בר ;2000, חלבי וזוננשטיין(לו ולהבטיח ניעות חברתית

ומיערי ודיאב ) 1996(לזרוביץ וקופרמינץ -הרץ. הסבר נוסף לממצא זה קשור להיבטים פוליטיים

ועל –מחנה הימין ומחנה השמאל –מציינים כי האוכלוסייה היהודית מחולקת על פי מחנות ) 2004(

93

. פי החלוקה הזאת- פלגות העמדות בקרב האוכלוסייה היהודית בעיקרה עלכן ניתן לראות את הת

ועל כן הם מתבלטים יותר , הערבים מבליטים יותר מרכיבי זהות פלסטינאית, לעומת היהודים

.בנכונות גבוהה ליחסים חבריים

בחנתי השערה נוספת העוסקת בקשר בין הזהות הפלסטינית לבין הנכונות , על בסיס הספרות

שככל שסטודנט ערבי מדגיש בהגדרתו העצמית את זהותו , ההשערה היא. ים חברתייםליחס

.כך למעשה ההגדרה מייצגת נכונות מועטה שלו ליחסים חברתיים עם יהודים, הפלסטינית

קיים קשר שלילי ומובהק בין . החישובים הסטטיסטיים מעידים שהממצאים תואמים את ההשערה

. [r= -.25, p<0.05]הנכונות לקיים יחסי חברה עם יהודים זהות לאומית פלסטינאית לבין

הסטודנטים הסבירו כי . הממצא הזה איננו תואם את מה שעלה בראיונות עם הסטודנטים הערבים

זהותם הפלסטינית היא ההכרה בעבר המשפחתי שלהם ובהיסטוריה של הערבים לפני הקמת

בסולם יחסי , שלב של קרבה, 3ו עצמם בשלב ואילו באשר לחייהם כיום במדינה הם דירג ,המדינה

. קרבה-ריחוק

לנוכח הסתירה בין ממצאי העיבוד הסטטיסטי לבין תשובות המרואיינים ניתן אולי להסיק כי

הגדרת הזהות הפלסטינאית איננה מגובשת דיה וכן שההתניה בין הגדרת הזהות הפלסטינית לבין

רק ,לצערי, כאילו, פלסטינית אני יכולהכ". מוצקה הנכונות ליחסים חברתיים עם היהודים איננה

כערביה אני מודעת למקור שלי . להזדהות עם העם הפלסטיני ואני לא טרודה בנושא הזהות שלי

).שם בדוי(ווהיבה "קשה לי להחליט. זה לא מוחלט, זה חצי .ולזהות שלי

הפלסטינית נראית לכל החוקר טוען שהזהות ). 2000(' חאג- ניתן למצוא תימוכין לכך אצל אל

אולם במציאות אין היא מגובשת כליל מאחר שהיא מושפעת מגורמים שונים וביניהם , מגובשת

מכאן ניתן להסיק כי ככלל הנכונות ליחסים חברתיים אכן מושפעת . יהודי- הקונפליקט הערבי

רב אל ואולם תוכן הגדרת הזהות עשוי להשפיע על הנכונות ועל היכולת להתק, מהגדרת הזהות

טוען שהבניית הזהות כרוכה בתהליך מורכב של שיח פנימי בין מרכיבי הזהות ) 2005(און -בר. האחר

כחלק מתהליך זה הפרט מנסה לעצב את זהותו מול שמאחר ,תהליך זה דורש מאמץ. השונים

במפגש מול האחר כל צד מגלה בזהותו סתירות שנובעות מתוך דיאלוג שלא הושלם . האחר" האויב"

.ין חלקי הזהות השוניםב

עניין נוסף שהתגלה מתוך השאלונים מעיד על קיום קשר חיובי ומובהק בין זהות לאומית

ככל שהזהות הלאומית הערבית גבוהה יותר כך : [r= .41, p<0.01]פלסטינאית לזהות לאומית ערבית

מציינים במחקרם ) 1996(לזרוביץ וקופרמינץ - הרץ. עולה הזהות הלאומית הפלסטינאית של הנבדק

הרכיב הפלסטיני בזהות התלמידים הנחקרים עלה בשיחה תמיד , לטענת החוקרים. קשר זהה

הנבדקים הביעו נכונות להסביר לתלמידים היהודים את הקשר בין . בהקשר לרכיב הערבי בזהותם

.שני מרכיבים אלו בזהותם

המרכיב הערבי ואת המרכיב בראיונות עם הסטודנטים הערבים נמצא כי המרואיינות הגדירו את

המרכיב הפלסטיני עבורן מציין את ההכרה בהיסטוריה של הערבים . הפלסטיני בזהותם באופן זהה

המקור שלי זה ". ואילו המרכיב הערבי הוא ההשתייכות לעולם הערבי, 48שהתגוררו בישראל לפני

".ראליתלהיות מודעת לזה שקודם הייתי פלסטינית ואחר כך ערבייה ואחר כך יש

סיכום

:מסתמנים מספר כיוונים הנובעים ממחקר זה וראוי להתייחס אליהם בעתיד

מצב היחסים החברתיים בין הסטודנטים הערבים לבין הסטודנטים היהודים במכללה מחייב .א

' בשנה א. תרבותית- לכלול בתוכנית הלימודים קורסים נוספים העשויים לתרום לתפיסה רב

94

, הקורס העניק לנו". תרבותיות-חינוך לדמוקרטיה ורב"ס השתתפתי בקור יללימודי

את האפשרות ללמוד על בני הלאום השני ואת האפשרות לדון בעומקו של הסכסוך , הסטודנטים

הקורס לא הצליח להניב פתיחות , למרות מטרתו החיובית של הקורס, עם זאת. יהודי- הערבי

ר בשלות של שני הצדדים לפתח שיח וזאת בעיקר מתוך חשש וחוס, מוחלטת בין הסטודנטים

- ניתן אפוא להסיק כי יש צורך בשינוי מהותי בקורסים העוסקים בתחום הדו. בנושאים רגישים

, בפועל. המכללה מהווה צוהר לעולם האקדמיה ואמורה לעודד סקרנות ופתיחות. קיום

צור על המכללה לי. לסטודנטים יש ידע שטחי וסקרנות מועטה כלפי בני הלאום האחר

יש מקום גם לחייב מספר קורסים . הזדמנויות אמיתיות לדיאלוג כן וגלוי בין הסטודנטים

תצטמצמנה , ייחלש הניכור, ככל שדברים אלה ייעשו. תרבותיות כקורסי חובה-המכוונים לרב

.יתעצם הרצון לדעת על האחר ולהכיר בוו דעות קדומות

לסטודנטים הערבים כמזינה את תחושת יש להכיר בכך שהזהות הפלסטינית והערבית הכרחית .ב

, שיש בה ללא ספק ממדים פוליטיים, נראה שהזהות הפלסטינית. השייכות שלהם לתרבותם

ידי היהודים כמאיימת יותר מאשר הזהות הערבית שאותה הם מוכנים לקבל -נתפסת על

רה הזהות הפלסטינית שלהן מציינת את ההכ, מתוך תשובות המרואיינות. כמייצגת תרבות

והיא איננה קשורה באורח הכרחי לרצון להחזיר את 1948שנת בעבר של ערביי ישראל לפני

הערבים עדיין מתלבטים ברכיבי זהותם וביחס שבין , כפי שציינו לעיל". פלסטין הכבושה"

וסביר להניח שחוסר הגיבוש בזהות נובע במידה רבה מהחשש לקיים שיח פתוח , הזהויות

. ופומבי בנושא

ונות המועטה להכיר באחר בקרב הסטודנטים במכללה יכולה להעיד על חינוך לקוי במערכת הנכ .ג

- אבל בגלל חוסר בתקציב רק חלק מבתי, תרבותי-קיימות אמנם תוכניות לחינוך רב. החינוך

שבו הדגש חייב , תרבותיות צריך להתחיל כבר מהגיל הרך- חינוך לרב. הספר מפעילים אותן

. המוחרם, החריג, הלהיות היחס לילד השונ

חינוך , דרושה לו תשתית של חינוך פוליטי. תרבותיות אינו יכול להיעשות בקפיצה-חינוך לרב .ד

שלושה תחומים בסיסיים אלה אף הם דורשים שידוד מערכות במערכת . חברתי וחינוך מוסרי

. החינוך בישראל

נכון יהיה לערוך . רתייםהמחקר עסק בקשר בין הגדרת הזהות הערבית לבין הנכונות ליחסים חב .ה

מחקר דומה ולבחון את הקשר בין הגדרת הזהות של סטודנטים יהודים לבין הנכונות ליחסי

.חברות עם הסטודנטים הערבים

חלק הספרות המדעית . מאבקים בין קבוצות ניזונים מאמונות קדומות על הקבוצה האחרת .ו

אולם המחקר , ערבי- סוך היהודיגם בהקשר של הסכ, במחקר שלנו אמנם בחן תיאוריות בנושא

רצוי אפוא להקדיש מחקר שיתמקד באמונות הקדומות כלפי האחר . עצמו לא נגיע ישירות בכך

בקרב יהודים ובקרב ערבים ויבדוק כיצד האמונות האלה משפיעות על הנכונות ליחסים

. חברתיים

. ועל כן מגיעה לו תודה, רועי, האהבה והעידוד מבעלי, המחקר הזה לא היה מתממש ללא התמיכה

ותודה אחרונה . תודה נוספת אני חבה לקרן אייסף שסייעה לי לממן את לימודיי האקדמיים

כי ,אני מוקירה את הזכות שהוענקה לי להיות תלמידתו. ישעיהו תדמור' ומיוחדת מוקדשת לפרופ

ה מצליח המחקר לא הי ,וללא החזון המשותף ושיתוף הפעולה הפורה, "מכל מלמדי השכלתי"

.לקרום עור וגידים

95

מקורות

קיבוץ . חלוקה פוליטית והשתקפויות חברתיות בכפר חצוי -זהות חצויה ). 1996( .ס, וכבהא .מ, אמארה .גבעת חביבה: דליה

גביזון .ר: בתוך. מצב של פריפריה כפולה :זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל). 2000(' .מ', אלחאג .המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירושלים). 33-13' עמ. (מקראה :ערבי-השסע היהודי ,)עורכות. (הקר .וד

. חברתית-תמורות בזהות הישראלית מנקודת ראות פסיכולוגית – על האחרים בתוכנו). 2005( .ד, און-בר .אוניברסיטת בן גוריון בנגב: באר שבע

. רכסים: ן יהודהאב. מפגשים עם הפסיכולוגיה). 1992( .מ, ונוימאיר .צ, אל-בר

הוצאת הקיבוץ : ירושלים. הבניית זהויות וזהות ישראלית – בין האני לאנחנו). 1999( .ע, בשארה . המאוחד

ות החברתית והנכונות ליחסי חברה עם היהודים בקרב סטודנטים הזה). 2004( .ומיעארי מ .ח, דיאב . 559-533, 17-16, במכללה .ערבים במכללה להכשרת מורים

, )2( 1 ,עיונים בחינוך. ערבי בצל האינתיפאדה-מפגשי נוער יהודי). 1996( .ח, וקופרמינץ .ר, לזורוביץ-הרץ64-36 .

'עמ( .חינוך בחברה רבת תרבויות ).עורכת(פרי . פ: בתוך. רבותיותת-אזרחות ורב, חינוך). 2007( .מ, וולצר . כרמל: ירושלים. )39-27

בין האני ). עורך. (בשארה עזמי: בתוך. הסיפור הרשמי: מי אנחנו, מי היינו). 1999( .ו, סרוסי-ויניצקי . הוצאת הקיבוץ המאוחד: ירושלים) .40-17' עמ. (ת ישראליתהבניית זהויות וזהו. לאנחנו

. 21-16 ,)ג(, הגן-הד .לאהוב את האדם שבפנים). 2007( .ג, זומר

: בתוך. זהות ואתגר המציאות גישת העבודה בבית הספר לשלום, תודעה). 2000( .ר, וחלבי .נ, זוננשיין. חדקל: תל אביב). 27-16' עמ. (בים ויהודים בנוה שלוםמפגשי ער. דיאלוג בין זהויות). עורך(רבאח חלבי

חינוך בחברה רבת ). עורכת(פרי . פ: בתוך. אתגרים וקשיים: תרבותי בישראל-חינוך רב). 2007( .י ,יונה . כרמל: ירושלים ).39-28' עמ. (תרבויות

קליטת עולים בעזרת עידוד פעיל לשמירת שפת האם וגישור בין תרבותי -לשון הקליטה). 2007( .ר, סבר . כרמל: ירושלים).104-67' עמ. (חינוך בחברה רבת תרבויות). עורכת(פרי . פ: בתוך. בחינוך

השסע ). עורכות(הקר . גביזון וד. ר: בתוך .ישראל כאב טיפוס: דמוקרטיה אתנית ).2000( .ס ,סמוחה ..המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירושלים). 200-153' עמ(. מקראה :ערבי בישראל-היהודי

.46-40, 15,, פנים. עקרונות ויישומים של החינוך לשלום – רשומון זה לא רק סרט). 2000( .ג ,סלומון

האוניברסיטה : רעננה. היבטים חינוכיים ואורייניים –תרבותיות בחברה ובבית הספר -רב). 2004. (ח, עזר .הפתוחה

' עמ. (חינוך בחברה רבת תרבויות ).עורכת(פרי . פ: בתוך. חינוך בחברה רבת תרבויות-מבוא). 2007( .פ, פרי .כרמל: ירושלים). 26-9

. ן של שלוםמעמד הערבים בישראל בעיד": מדינה של תושביה"ל" מדינה יהודית"בין ). 2000( .י, רייטרהמכון הישראלי : ירושלים).269-245' עמ( .מקראה :ערבי-השסע היהודי). עורכות(הקר .גביזון וד .ר: בתוך

.לדמוקרטיה

.177-175. 14, גלי עיון ומחקר. דיאלוג בחברה רב תרבותית). 2005( .א, שגיא

.182-169, ג"אקדמות י .תרבותית-עקרונות בחינוך לגישה רב). 2003( .י, תדמור

.מכללה אקדמית עמק יזרעאל: עמק יזרעאל. חינוך כחוויה קיומית). 2008( .י, תדמור

-רב ).עורכים(שמיר .שגיא ור .א, מאונטר .מ: בתוך. תרבותיות-שני מושגים של רב). 1998( .י, תמיר .רמות: אביב-תל). 92-72' עמ(. ל"צבי ז–ספר הזיכרון לאריאל רוזן . תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית

96

Bar-Tal , D., & Teichman, Y. (2005). Stereotypes and Prejudice in Conflict. New York: Cambridge University Press.

Banks, J. A. (1993). Multicultural education: Development, dimensions, and challenges. Phi Delta Kappan. 75 (1). 22-28.

Wurzle, J. (1988). Multiculturalism and multicultural education. In:. James S. Wurzle (Ed.), Toward Multiculturalism: A Reader in Multicultural Education. (pp.1–11) Yarmouth, Maine: Intercultural Press.

97

1ורוח אין

2ישעיהו תדמור

תקציר

נקודת המוצא של . על של החינוך היא העלאת האדם לדרגות גבוהות ביותר של האנושיות-מטרת

המאמר היא ביקורת על מערכת החינוך שזנחה זאת ומתגדרת בהוראה שאיננה מעניקה משמעות

דן המחבר בחשיבותן של , בהישענות על תיאוריות ידועות. ואיננה מקנה לתלמיד חוויות של התעלות

. יצירתיות ועצמאות, שיש בהן להביא את האדם ליכולות של מימוש עצמי, בחינוך" שיא-חוויות"

: טרנסצנדנטיות, הדיון חותר גם לכוון את החינוך אל עבר ספירות אנושיות מטאפיזיות, ואולם

מעל , אות היומיוםברוחניות ובדתיות מתנשא האדם מעל למצי). רליגיוזיות(רוחניות ודתיות

, המוחלט, אל הנעלה –ושואף אל עבר שכבה שהיא מעליו , החברתי והכלכלי, למישור הגשמי

ההתכוונות הזאת היא יסוד מרכזי בחינוך ). לאו דווקא במובן האורתודוקסי(האלוהי

: מושגים בסיסיים בו הם. שהמחבר מאמין בו וחוקר ופועל לחיזוקו ולהפצתו, האקזיסטנציאליסטי

המחבר מזכיר . המאמר כולל גם חלק הדן בחינוך היהודי. משמעות ודיאלוגיות, אותנטיות, קיומיות

הצלחת - וזוקף את אי, )שהוא היה חבר בה(כמו זו של ועדת שנהר , תוכניות לקידום ערכי היהדות

דוגמה לחינוך יהודי . הספר בהטמעתן בכך שהמורים בהם נרתעו מכל סממן רוחני ורליגיוזי-בתי

דתית ניתן לראות במשנתו של יוסף שכטר ובחיי הקומונה של -ברוח אקזיסטנציאליסטית

. שאותם חקר המחבר במחקרים קודמים שלו, השכטריסטים

חינוך , רליגיוזיות, רוחניות, טרנסצנדנטיות, צרכים עיליים, חווית שיא :מפתח מילות

שכטר והשכטריסטים, אקזיסטנציאלי

הקדמה

האם ? ספר בישראל יוצר הוויה חינוכית שיש בה התרוממות רוח והתעלותה- האם הלימוד בבתי

, אבל מניסיוני אני יודע, חקרתי את הנושאלא . מסופקני? התלמיד חווה חוויות חינוכיות מעצבות

, במקרה הטוב. בלא שיש לו משמעות בחייהם, "סתאם"שתלמידים רבים תופסים את הלימוד כ

נראה שהם , ואשר למורים. אך לא מעבר לכך, או עניין מעשי בותלמידים מוצאים עניין השכלתי

. יתזפיאהמט, נרתעים מהספירה הרוחנית

חוויות שיא של גילוי והתעלות

אמריקני אברהם -הפסיכולוג היהודי- הוא מונח שטבע הפילוסוף) peak experience" (חוויית שיא"

, "התגלות. "היא ליבתה של כל דתש, או רוחנית, מיסטית מעין, לתיאור חוויה דתית מסלאו

- על"שאנו קוראים עליהן בספרי הדת ונחשבות בעינינו ל, "אקסטזה"או " טרנסצנדנטיות", "הארה"

כך גם כל , כפי שכל הדתות דומות במהותן, יתר על כן). Maslow, 1964( ניתנות להיחקר, "טבעיות

והם גם , בתפיסה ובשפה, במקום, תכניה של החוויה שונים בזמן. חוויות השיא דומות במהותן

. אך מאפייניה שווים, נבדלים מאדם לאדם

חווים חוויות דתיות , אך כאלה שיש בהם זיקה דתית, שדווקא אנשים אתאיסטים, לא אחת נמצא

שרבים , נראה שהסיבה לכך היא שאנשים אלה). שם(או טרנסצנדנטיות יותר מאשר דתיים שמרנים

55-46' עמ, 2008מרס , 42, המאמר ראה אור לראשונה בכתב העת פנים 1 ש מקס שטרן"ית עמק יזרעאל עהמכללה האקדמ, החוג למדעי ההתנהגות 2

98

כך , יוצרים מתוך עצמיותם את תפיסת עולמם ומעצבים את ערכיהם, מהם עזבו את הדת הממסדית

. למוסר ולפילוסופיית החיים, יותר בהתייחסותם לערכים" רציניים"שהם

הוא בעל תודעה מקיפה והכרה , "השמים זמינים לו"שחש ש, אדם בעל זיקה טרנסצנדנטית בסיסית

מכל . אדם הם כאלההמתי מעט מקרב בני אולם רק ). being cognition" (הכרת ההיות", של קיומו

הרינו מצויים , אם איננו יודעים לחוות חוויית שיא, אם אין אנו מגיעים לסוג זה של תודעה, מקום

. מלאותנו חסרה, תפקודנו איננו שלם, מצב שבו אין אנו במיטבנו, "מצב נמוך"ב

). Maslow, 1954; Maslow, 1968" (דרג הצרכיםמ "אוריה של מסלאו על ירבים מכירים את הת

יש מחוז חפץ ". טבע נשגב", אלא גם צרכים רוחניים, לאדם אין רק צורכי קיום בסיסים: העיקר בה

:שאליו שואף כל אדם, אומר מסלאו, סופי

, אינדיבידואציה, בריאות נפש, אינטגרציה, התעצמות, הוא נקרא בשמות שונים כמימוש עצמי"

מימוש הפוטנציאלים של –אך משמעותם של כל השמות אחת ; יצרנות, יצירתיות, אבטונומיה

).64' עמ" (היות כל אשר יכול האדם להיות, כלומר היות האדם במלואו; הפרט

הייתה לו השפעה כמעט . אישיותו כבשה אותי. י לתואר שני זכיתי ללמוד אצל סיני אוקויבלימוד

וברוח " סוג ההשפעה הנקרא חינוך"על הוא תוהה ) 1974, אוקו(בספרו . הסטודנטים, מאגית עלינו

י של זמתכוון אל המרכזים הגבוהים באורגניזם הפסיכופי"המושגים של מסלאו אומר כי סוג זה

). 22' עמ" (האדם

ולאחרונה יצא , בחינוך" נקודות מפנה"או " חוויות מפתח"זה זמן את טיבן של מגד יאיר חוקר

הוא ועמיתיו למחקר מצאו כי . פיתח על בסיס מחקריואוריה שיהמתווה את הת) 2006, יאיר(ספרו

שיצרו נקודות , די להתמקד במספר קטן של חוויות מפתח"בהתחקות אחר סיפורי חיים של אנשים

זמן כדי ליצור - די בפעולה חינוכית בודדת וקצרת"במקרים רבים נמצא כי ". מפנה בביוגרפיה שלהם

וכי חוויה קצרה וחיונית עשויה , המשתתפים בה חוויות מפתח משמעותיות מאוד בביוגרפיה של

). 9' עמ" (להשפיע באופן מכריע על חייהם

ניסיוני אומר , ועם זאת. הן בלא ספק אירועים בעלי השפעה מעצבת בחייו של אדם" חוויות שיא"

אלא גם , שהשפעה חינוכית בעלת משמעות יכולה להתממש לא רק באירועים מתומצתים, לי

, "חוויית הוויה" –של הוויה חינוכית , במהלכה של התרחשות חינוכית מתמדת, סגותבמישור נעדר פ

משמעה המודעות למה שהתחולל ומתחולל בי " חוויית ההוויה החינוכית", וכך. אני מכנה אותה

. היא ליבת החינוך שאני תר אחריה-היא יבעיני" הוויה חינוכית. "מכוחה של הוויה חינוכית

מעובד ומוגדר בתודעתם כחוויות רק לאחר , אדם מעידים שחוו-לק ממה שבנישח, יש מקום לשער

אך במקרים רבים היא מייצגת , ייתכן שחוויית שיא אמנם נתפסת ככזאת. מעשה ולאחר זמן

זו דרכה ו, אירוע מרוכז מסמל התרחשות נמשכת. קיימא-או הוויה בת, נמשך" מצב"ומסמלת

הנוהגות לייצג התרחשות מורכבת , או הפרסומת, רוניתכמו התקשורת האלקט. להיצרב בזיכרון

. כך גם נוטים לנהוג התודעה והזיכרון –או בסיסמה , בכותרת, בתמונה –וארוכה בתמציתיות

זיקה לטרנסצנדנטיות וחיפוש משמעות –רוחניות

רואה בה יכולת המצויה בקרב כל אדם להכיר ) Blumenthal, 2006(בלומנטל ? מהי רוחניות

אנשים דתיים . להתנסות בנוכחותו של כוח מוחלט או בהוויה הקיימת מעבר לניסיון היומיוםו

מי שאינם דתיים קוראים לממד זה של החיים האנושיים ". אלוהים"מכנים את הנוכחות הזאת

להימצא במצב של רוחניות פירושו לחוש זיקה אל הנוכחות הטרנסצנדנטית הזאת . בשמות אחרים

.ולחבור אליה

99

ומשמעו , מובנו מעורפל לעתים, )Alexander, 2001(כותב אלכסנדר , הריהו מושג חלקלק" רוחניות"

יש הרואים בו ; לאלוהות, יש שתופסים את המושג כמסירות לכוח עליון. אדם שונים-שונה אצל בני

אלכסנדר רואה . אחרים מבינים את המושג כמביע השתייכות או תחושה פנימית; אדיקות דתית

תוך התרחקות משאיפות חסרות , מעמדה של הערכה עצמית, וחניות חיפוש חיים בעלי משמעותבר

.במגמה לאמץ תכליות גבוהות, שחר

מורה על הסכנה הנשקפת לאנושות כיום מתהליכי הגלובליזציה ) Erricker, 2004(קליב אריקר

ביודעין או . והחינוכי ובדיכוי החופש האקדמי –פוליטי וכלכלי –המאופיינים ברדיפה אחר כוח

. הוא כותב, שלא ביודעין מונהג החינוך על פי השקפת עולם המשרתת את המבנה החברתי הקיים

המזניח את ההתייחסות לשאלות ערכיות בעלות משמעות , תפקוד תועלתני"תהליכו מכוון ל

ינוך הקיים הערכים הכלולים בח). 165' עמ" (המתייחסות לזהות האינדיבידואלית ולחברה האנושית

יש לפתח : מסקנתו היא. לא לדרך חיים, "סגנון חיים"אינם אלא תפאורה או להג רטורי המכוון ל

. החותרת נגד דפוסי החינוך שהושחתו, "רוחניות אקטיביסטית"או " פדגוגיה אופוזיציונית"

אסכולת "כיוונה של הביקורת הזאת על החינוך מקורו בקבוצת הוגים וחוקרים הידועה כ

ברוח זו תוקף גור זאב". יקורתיתאוריה בית"והתפתחה למה שכונה כעבור שנים בשם " רנקפורטפ

)Gur Ze'ev, 2004 ( אלימות "ורואה בו סוג של , כפי שהוא קיים כיום, "החינוך המנרמל"את

שאיננה יוצרת אלא בדיה של , המשגשגת כיום" רוחניות"הוא יוצא נגד אופנת ה". יתזפיאמט

- רוחני-חינוך"לפיכך דרוש ". החיים הטובים"מבקש את פשרן ומשווקת צורות של השאלות שאדם

מסמלת את הנכונות "הרוחניות . הנאבק בחינוך הרוחני המשרת את המבנה החברתי הפגום, "נגד

מציינת את ... הנוכחות של הרוח בנשמתו ובגופו של האדם"היא , "המיוחדת של האדם להיקרא

). 6' עמ, שם" (ם אל הווייתו ואל תכליתואפשרות התקרבותו של האד

אלא שהוצאתו אל הפועל , מצוי באדם, )Alexander, 2003(כותב אלכסנדר , הפוטנציאל לרוחניות

היא מרחב פתוח שבו יכול , אומר אלכסנדר, אין לרוחניות תוכן מוגדר. אימון ותרגול, דורשת הדרכה

יכול אדם למצוא את הפשר שהוא . בחייו" מקום שונה ודרך טובה יותר, זמן אחר"אדם למצוא

והוא יכול , הוא יכול למוצאו בסולידריות ובהשתייכות חברתית, בתוך עצמו" טוב"מחפש ביחס ל

" רוחניות אינטליגנטית"שילוב של שלוש הזיקות האלה הוא . למוצאו בריטואל וביחסו לאלוהים

)intelligent spirituality .(

, אדם הנמקות סבירות לתכלית ולטוב בחיים- שלה ביכולתה להציע לבניהציוויליזציה המודרנית כ

על רקע . וכך מתפתחים בה סובייקטיביזם קיצוני ורלטיביזם קיצוני, )Alexander, 2004(הוא כותב

אנחנו מחפשים את תכלית . דם בעשורים האחרונים כמיהה אל הרוחניותא-זה מתעוררת בקרב בני

גם אם אנו מתקשים לנסח את אותה הספירה שמעבר לניסיון , ברההחיים מעבר לעצמי ומעבר לח

. היומיומי

אבל למרבה הצער , למיסטיות ולרליגיוזיות, אני רואה את סימני הכמיהה לרוחניות, כמו אלכסנדר

היא איננה ניכרת בקרב תלמידים ובקרב הורים ביחסם . עדיין אינני מוצא אותה במערכת החינוך

עד כה היא גם לא הפכה . בולטות אצלם מגמות הפוכות, אדרבה. הם ממנוהספר ולציפיותי-לבית

. לכוח מניע בקרב המורים

100

רליגיוזיות וחינוך

, הארגון, אולוגיהיהראשונה כוללת את הת. מבחין בין דת מוסדית לדת אישית) 1960(יימס 'ויליאם ג

נת אל נטיותיו הפנימיות של השנייה מכוו; המצוות והטקסים שבדת, הקורבנות, הפולחן, ההיררכיה

. בדת המוסדית המושא הוא האלוהים. אל חיפושיו אחר מזור למצוקותיו, אל מצפונו, האדם עצמו

. האדם –בדת האישית

יימס ליקט שפע של סיפורים המתארים חוויות דתיות וזיהה בהם ממדים פסיכולוגיים שונים 'ג

, שרטט את קוויהן של המיסטיות ושל הקדושהמתוך אלה הוא מ. בהם נוגדים באופיים, ומגוונים

תכונותיה של . ולמעשה הוא מתווה את יסודותיה של הרוחניות בכללה, לא רק בתחום הדת

הן הרגשת האדם כי נתון הוא בתוך חיים יותר רחבים מחיי העניינים , לא רק הדתית, הקדושה

הרגשה כי יש קשר ; לי מסויםאיהכרה במציאותו של כוח איד; הפעוטים והאנוכיים של העולם הזה

התרוממות רוח עצומה וחירות רבה בשעה שנמוגים ; אלי ובין חיינו אנוימתמיד בין אותו כוח איד

. גבולות האנוכיות המצומצמת והכלואה

יימס להבדיל בין מה שיכול להיות מושא למחקר אמפירי 'בצד הגישה המדעית והפרגמטית ידע ג

היינו מה שהוא בספירת , מחקר כזה לבין מה שהוא מחוץ למדעאוריה המבוססת על יולגיבוש ת

יימס לבין ההבחנה שהחזיקו בה 'מעניין למצוא הקבלה בין הבחנה זו של ג. או הדתיות, הרוחניות

חברי החוג ). 1994, תדמור(וינה ושל שנות העשרים ב" החוג הווינאי", לוגי-חברי החוג הפוזיטיביסטי

יקה ובחתירתם לשפת מדע זפיאהיו מלוכדים בהתנגדותם למט –ם רובם מתמטיקאים ופיזיקאי –

שלפסוק עובדתי יש , קבע –" אפשרות האימות של המשמעות" –העיקרון שדגלו בו . אחידה

עולה בבירור הדמיון בין זה לבין עיקרון אפשרות . משמעות אך ורק אם אפשר לאמתו ולהפריכו

דווקא מתוך נוסחה ,ואולם. שניסח קרל פופר ,אוריה מדעית כמבחן לתקפותהיההפרכה של כל ת

עולה ההכרה במציאות , המגדירה את טיבם של משפטי המדע ומציבה את גבולותיו, מחמירה זו

. שתוקף משפטיה שונה במהותו, מדעית- העל, רציונלית- זו הלא, יתזהמטאפי

מה שהוא מדעי לבין עם ההבחנה הקפדנית בין. לודוויג ויטגנשטיין היה מקורב לחברי חוג הווינאי

אותה , בולטת בכתביו זיקה עמוקה למציאות שמעבר למדע ואף מעבר ללשון, מה שאיננו מדעי

ואשר מעניקה משמעות לאדם ומובן לעולם , האתיקה והדתיות, מציאות שמצויות בה המיסטיקה

חייב מובנו של העולם :"שלו) פילוסופי-מאמר לוגי" (טרקטטוס"וכך הוא אומר ב. בעיני האדם

, בו אין שום ערך. קורה כפי שהוא קורה, וכל מה שקורה, בעולם הכול כפי שהינו. להימצא מחוצה לו

חייב הוא להימצא מחוץ לכל מה , אם קיים ערך שיש לו ערך. לא היה לו כל ערך, ואילו היה בו ערך

, טגנשטייןוי" (כך הוא מקריו-מפני שכל מה שקורה והינו כך, וכך-מחוץ למה שהינו כך, שקורה

אפשר לדבר -מה שאי: "שכבר הפך למכתם ידוע, והמשפט האחרון בספר). 6.41משפט , 78, 1994

). 7משפט , 81' עמ" (על אודותיו יש לשתוק, עליו

פי השימוש -על, שאפשר לנסחה, גישה מיוחדת של הרוח האנושית"בעיני קרל גוסטב יונג הדת היא

בוננות זהירה בגורמים דינמיים מסוימים שנתפסים כהתחשבות והת, religioהמקורי במונח

או כל שם אחר שנתן האדם לגורמים , אליםיאיד, רעיונות, חוקים, אלים, שדים, רוחות: 'כוחות'כ

רעיונות מסוימים מופיעים : "ועוד). 36' עמ, 2005, יונג" (אשר אותם חווה בעולמו כעוצמתיים, אלה

לגמרי בלתי תלויים בהגירה , להיווצר אפילו בספונטניותוהם יכולים , כמעט בכל מקום ובכל זמן

). 35' עמ, שם" (ממש כופים את עצמם על התודעה האנושית –הם קורים לו ... ובמסורת

הוא מציב את עמודי ). Mayes, 2005(עבודה מקיפה ביותר על תורת החינוך של יונג היא של מאייס

חינוך לעולם איננו מגודר בשכלתנות ; יפייםתלמיד הם ארכיט- יחסי מורה: היסוד של התפיסה

בידי מורים ותלמידים מצויה היכולת ; ת אמותיה של האינטלקטואליות"חינוך חורג מדל; טכנית

המישור הסמלי והיכולת האינטואיטיבית הם חלק ; לגלות כיוונים ארכיטיפיים בנושאי לימוד רבים

101

; רפלקציה היא המפתח לפיתוחו של המורה ;כישלון עשוי להיות מבורך ובונה; מהותי של החינוך

. פדגוגיה ראויה מבטאת ממד רוחני

שהרי הדת והחינוך כאחת רואים את . החוויה החינוכית דומה עד למאוד לחוויה הדתית ,ייבעינ

הן החוויה הדתית והן החוויה החינוכית . ייעודם בהכוונת האדם להתמודדויותיו עם חוויות הקיום

, הדתית והחינוכית, שתי החוויות. המצוי במצבי חיים התובעים הכרעה וכיווןמציעות מענה לאדם

הרי זה –אשר לחוויה הדתית . ית המגדירה את מהויותיהןזפיאדומות אף בזאת שיש בהן ספירה מט

ומשמעה , היא התעלות האדם, ל מקום אחת משאיפותיוומכו, תמציתו –ואשר לחינוך . ברור ומובן

. אל האלוהי, אל הרוחניות, הטרנסצנדנטי, יזהרובד המטאפי של זו הוא הזיקה אל

חינוך אקזיסטנציאליסטי

י המושגים של ההשקפה האקזיסטנציאליסטית ינראים בעינ, ל תורות החינוך המוכרות ליויותר מכ

נוגעים באורח ישיר " אחרות"ו" דיאלוגיות", "אהבה", "משמעות", "אותנטיות", "קיומיות"ובהם

היא ההוויה יליבת החינוך בעיני, מנקודת המבט של ההשקפה הזאת. ינוךבמהות הח

שמביאה לעירור שאלות יסוד , אפילו במובן מסוים הדתית, הנפשית והרוחנית, האינטלקטואלית

מותווית , מתעצבת זהותו, ושבאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, קיומיות בתלמיד

). 1997, תדמור(בשת תוכנית חייו נקנים ערכיו ומתג, השקפת עולמו

. מקסין גרין מוכרת כמייצגת הבולטת של ההשקפה האקזיסטנציאליסטית בחינוך בארצות הברית

בכתביה ניתחה יצירות של פילוסופים אקזיסטנציאליסטים והוסיפה את פרשנויותיה המכוונות

לדמיון וליצירתיות , נותבחיבוריה האחרונים הדגש הוא על חינוך לאמ). Greene, 1967(לחינוך

)Greene, 1995( ,ההוראה בכיתה היא יותר . אבל גם באלה היא מוצאת דרגות של אקזיסטנטציה

המורה מצוי בהוויה הקיומית שלו , ככל אדם. שיקול דעת ויכולות דידקטיות, מאשר ביטוי של ידע

)existing being( ,מאמונותיו , ההווה שלו וכך כל מה שמתרחש בהוראה בכיתה מושפע מן העבר ומן

פועל . וגם מן התלמידים שהוא מלמד, מכוונותיו ומציפיותיו, ממצבי רוחו וממחוותיו, וממטרותיו

אבל אל לו , שהמורה חייב לדעת שכל הגורמים האלה קשורים בטבורם להוראה, יוצא מכך הוא

. בודה פנימיתאלא עליו לבחון אותם בהתבוננות ביקורתית ובע, להסתפק בעצם הידיעה הזאת

המפתח לקידום תחום החינוך , חוקר בתחום החינוך המדעי, )Feldman, 1997(בעיניי אלן פלדמן

חינוך האדם ללמידה –מטרת החינוך כיום . המדעי הוא טיפוחה של הגישה האקזיסטנציאלית

מורים לא אם, תישאר בגדר סיסמה אופנתית ותו לא –) long-life learning(קבועה לכל משך החיים

שינוי שעליו , המורה לשינוי יסודי במצבו הקיומי- שהתביעה המקופלת בה מחייבת את האדם, יבינו

איננו מסתפק בהבנייתם של הידע וההבנה , בהתאם לגישה זו, החינוך. ליצור ולהגדיר לעצמו בעצמו

ות המתמצות בפני המורה עומדות דילמות ערכיות ומצפוני. אלא בהבניית מהותם, בקרב התלמידים

את הדרך לבניית עצמיותו , מתוך חופש, מהי דרך החינוך שתאפשר לתלמיד למצוא בעצמו: בשאלה

. תהיה ההוראה שלו מכנית בלבד, אם המורה לא יתלבט ולא יתמודד עם דילמות כאלה? ומהותו

, דינמי, עצמאי, חינוך אקזיסטנציאלי מתבטא בהתייחסות אל התלמיד כבעל קיום חיים ייחודי

, התפיסה הזאת מתייחסת לשאלות יסוד של התלמיד כאדם. המתווה מתוכו את כיוונו, מתפתח

, משמע. עצמי אקזיסטנציאלית של המורה-המפתח לכך הוא תפיסת. לחוויות יסוד ולחרדות שלו

עצמו ושל תובנותיו ביחס לתפקידו - של הוויית החיים שלו, המשתנה, הכרת המורה בגיבוש המתמיד

עיקר ראשון בחינוך האקזיסטנציאלי הוא תחושתו . לזהותו ולקיומו כמורה, לייעודו, ולשליחות –

, כמו התלמיד, המורה, רוצה לומר. של התלמיד שמולו עומד אדם שאף אצלו הקיום קודם למהות

הריהו מצוי תמידית בחיפושי משמעות , אף על פי שהוא כבר בחזקת מבוגר ומנוסה ובעל סמכות

. השפעה על קיומיותו של התלמיד וההשפעה מתאפשרת מתוך קיומיותו של המורה חינוך הוא. ודרך

102

אולם ההתמודדות הפילוסופית איננה צריכה ). 2005(כותבת גרין , לימוד פילוסופיה עשוי לסייע לכך

היא נועדה לסייע למחנך לבחור . להתכוון לידע בהיסטוריה של הפילוסופיה כתחום דעת מובחן

בעמידתו מול תלמידיו ובהעצמת יכולותיהם לפענח את מציאות חייהם וללמוד עמדה ראויה יותר

משמע להתמודד עם –' לעשות פילוסופיה': "היא כותבת. להפיק את הטוב והמרב מחייהם

ההיבטים והאתגרים המרכזיים של המציאות באמצעות חשיבה הניכרת ברמה גבוהה של מודעות

).88' עמ" (וערכם של הדבריםאמיתותם , וביקורתיות כלפי משמעותם

חינוך יהודי והשכטריזם

מקרי מבחן לחינוך רוחני עשויים להיות שני הניסיונות הבולטים שנעשו להעמקת החינוך לערכי

, "הישראלית- תוכנית להעמקת התודעה היהודית"שיזם שר החינוך זלמן ארן ונודע כ, אחד: היהדות

, זמה לניסיון השני הייתה של שר החינוך התרבות והספורטהיו). 2007, דרור; 2000, צמרת( 1957- מ

עם "מתחת ידיה את התוכנית 1994הוציאה בשנת , שפעלה מתוקף מינויו, ועדת שנהר. זבולון המר

אני מכיר אפוא את . זכיתי להימנות עם חברי הוועדה הזאת". תרבות יהודית בעולם משתנה: ועולם

.הספר הריאלי העברי בחיפה- ביתהתוכנית היטב ופעלתי למען הפעלתה ב

בוודאי . הנושא מחייב מחקר מעמיק. הספר-יות לא הצליחו להכות שורשים בבתישתי התוכנ, ככלל

רצינית נעוצה בכך ששתי התוכניות נרתעו הסיבה הכיום אני סבור ש. תימצאנה סיבות שונות לכך

כנים ומוקדים חשובים מאין כל אחת מהתוכניות הציעה ת. מהממד האקזיסטנציאליסטי והרליגיוזי

. יזפיאאבל חסרו בהם הנגיעה בקיום וברוח והזיקה למישור המט. כמותם

" השכטריסטים"דתי בישראל הוא של יוסף שכטר ו-ניסיון בלעדי בולט לחינוך אקזיסטנציאליסטי

האתוס של החברה הישראלית בשנים הראשונות אחרי קום המדינה היה רווי ). 1994, תדמור(

, השתלבות במערכות השלטון, התגייסות למשימות ציוניות. אות של לאומיות וממלכתיותבאידי

אז תחת השפעה אידיאולוגית היו כולןש, תנועות הנוער. ל היו מוטיבים מרכזיים בו"שירות בצה

, ראו את עצמן כסוכני חינוך עיקריים בהקניית הערכים הקולקטיביסטיים, פוליטית של המפלגות

, מושגים כמו אינדיבידואליזם. וח זיקות של נאמנות למדינה והזדהות עמהבמיוחד בטיפ

על רקע זה הגותו של . רליגיוזיות ומימוש עצמי נחשבו כנוגדים את הקו המרכזי, סובייקטיביזם

.שכטר ומפעלו החינוכי היו חריגים ביותר

סיטה בפקולטה שם למד באוניבר, וינהועבר ל 1921-ב, בגליציה 1901יוסף שכטר נולד בשנת

בד בבד למד והוסמך לרבנות ". חוג הווינאי"לפילוסופיה של המדעים האינדוקטיביים והשתייך ל

שימש מורה למקצועות העבריים 1954עד 1940ובשנים , עלה ארצה 1938בשנת . ולדיינות

בסוף שנות הארבעים התגבש סביבו חוג של . הספר הריאלי העברי בחיפה- ולפילוסופיה בבית

מקרב החוג הזה צמח גרעין . כפי שנהגו לכנותו" החוג השכטריסטי", ידים שספגו את תורתותלמ

במשך יותר משנות דור היה שכטר האב הרוחני . את הקיבוץ יודפת 1960התיישבותי שהקים בשנת

" העדה"אי הראשוני לחיים רליגיוזיים משותפים ולאורחות החיים של יהמצע האיד. של היישוב

. עוצבו במידה רבה בהשפעתו ובסיועו) ג שהוגדר במונחים של עוצמה ודתיותמוש(בקיבוץ

, גישתו הדתית היא אנתרופולוגית. דתית-משנתו של שכטר מבטאת תפיסה אקזיסיטנציאליסטית

אבל איננה מתיימרת , היא מכירה בקיומה של מהות טרנסצנדנטית כמציאות קיימת. אולוגיתילא ת

שכטר חתר להבין את . מושאה הוא ההתייחסות האנושית בלבד. הלעסוק במהות הזאת כשלעצמ

היינו את התחושה שבפנימיותו של האדם , הדתיות מנקודת המבט של האדם וכחלק מתורת האדם

.האלוהית, כלפי אותה המהות הטרנסצנדנטית

מושגי המפתח בה הם . התפיסה האקזיסטנציאליסטית הטביעה את חותמה על תפיסתו החינוכית

תפקידו של המחנך הוא ". משמעות"ו" הגשמה עצמית", )אותנטיות" (מהותיות", "ומיותקי"

103

. מול לחצי החברהויציבות לשם עמידה במאבקי החיים, של התלמיד ובחיזוקה" הזנת הפנימיות"ב

. העבודה הפנימית המתחייבת מהחינוך הזה היא בעיקרה אינדיבידואלית

, מבטאי רעיונות הממלכתיות, היגותי בתנועת הנוערהצעירים שנהו אחריו באו מהגלעין המנ

, בקסמן של רוחניותהם נשבו , בהשפעת שכטר, והנה. והסוציאליזם" צבריות"ה, הלאומיות

–תהיה אשר תהיה הגדרת מעמדו בעיניהם . השפעתו עליהם הייתה עצומה. רליגיוזיות ומיסטיות

בכל , יה להם עמו היה גורם מכריע בחייהםאין ספק שרישומו של המגע שה –מורה רוחני , אב רוחני

במעמדים אישיים , בחיפוש אחר משמעות בעבודה, בזיקה הדתית, בהשקפת העולם: רובד אפשרי

. ובאורחות החיים בכלל ,בחגים ומועדים, מצווה-בר, מילה- ברית, כמו נישואין

ואולם . פעמית שהייתה וחלפה- שהם בבחינת התרחשות חד" שכטריות"יש צדדים רבים ב

שרבים מאתנו שרויים בהן כיום סביב שאלת הזהות היהודית ובחיפושי הדרך אחר , בהתלבטויות

גישתו של שכטר להגברת , הביטויים והנהגים של היהדות אצל מי שאינם דתיים אורתודוקסים

לטפח אורחות חיים יהודיים התואמים , יחד עם תלמידיו, וניסיונותיו, כלשונו, "היהדות הפנימית"

כך גם ניתן ללמוד משכטר על חינוך . עשויים להתקבל כגישה אפשרית, את מצבו של האדם המודרני

. אך חסר בחינוך כיום, שאיננו בהכרח דתי, או חינוך אקזיסטנציאלי, לרוחניות

הכשרת מורים

הניסיון במגע עם מורים מעיד כי מורים רבים הנשאלים על מטרותיהם בחינוך או מתבקשים לתאר

תשובותיהם הספונטניות מעידות על –השקפתם החינוכית ואת סיפור חייהם בהקשר לתפקידם את

גם אם אין הם מביעים אותה בעזרת , זיקה לעולם המושגים ההומניסטי והאקזיסאנציאליסטי

על כל רכיבי , אני תופס את התלמיד כאדם: "יש ביניהם שיאמרו. מקצועי- המינוח הפילוסופי

אני תופס את תפקידי כמורה ": יש שיאמרו". היא לסייע לו למצוא את דרך חייוומטרתי , אישיותו

אני שואף להגביר בתלמיד את אחריותו ": אחרים יאמרו. "בסיוע לתלמיד להגיע למלוא עצמיותו

. "לעצמו ואת אחריותו להיותו בן אדם

של מורים מחקר שעשו דליה אייש וניצן משען תורם אף הוא להבנת תפיסותיהם החינוכיות

מצביעים , שליחותם כמורים-על תפקידם, "מורים משפיעים" 13ראיונות עומק עם ). 2007, תדמור(

מחקר מקביל נעשה על ידי נעמה שפירא . על רכיבים אקזיסטנציאליים בתפיסה החינוכית שלהם

שהיה להם" המורה המשפיע"את ) 80-20גילאי (היא ביקשה לבדוק כיצד תופסים אנשים ). שם(

כפי שנצרב , "המורה המשפיע"מתברר מן המחקר כי כוחו של . הספר- בתקופת לימודם בבית

גם לא בממדים , לא התבטא בבקיאותו בידע ובדרכו בהוראת הידע, לשעבר- בזיכרון של תלמידו

אלא ביכולתו של המורה לגעת בשאלות קיומיות של , מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה

. לתו להעלות את התלמיד לספירה גבוהה יותר של האנושיות שבוובעיקר ביכו, התלמיד

- או תלמידים(ידי תלמידים -ידי מורים מצוינים ועל-המבוטאת בתום לב על, ואולם הגישה הזאת

נותרת בקרב רוב המורים בגדר של הצהרה או של , שלהם" מורה המשפיע"המתייחסים ל) לשעבר

גם בעלי , מות המתמיד של המורים עם לחצים שוניםכתוצאה מהעי. במקרה הטוב ,משאת נפש

תחום חשוב , למותר לציין –היכולות הגבוהות שביניהם מסתפקים בהשקעת מרצם בהוראה יעילה

הם מנוכרים לעולמם של . ל מעורבות בחינוך במובנו העמוקואך נמנעים מכ –ומרכזי כשלעצמו

אופייני למורים אלה שהם מתחמקים . תלמידיהם ובמקרים שכיחים נוהגים בהם במניפולציה

. כפי שמכנה זאת גרין, "נרפות קיומית"הם שרויים ב. מלגעת גם במציאות הקיומית שלהם עצמם

שהם לעולם אינם מסוגלים לשמש כתובת לתלמידיהם עת הם מתלבטים , אין להתפלא, וכך

. בשאלות הקשורות בקיומם

104

, מציין שמקצוע ההוראה )Hansen, 1995(אנסן דיויד ה. ספרות רבה נכתבת על ההוראה כפרופסיה

מתאפיין בכך שבמורה קיימות תשוקה עזה ומתמדת ללמד ותחושה מוצקה , ככל ייעוד ושליחות

ההגעה לכך מחייבת שינוי במצבו הקיומי של . ובוטחת שבעבודתו כמורה הריהו תורם לעולם

ך שהצבת מטרות חדשות משתמע מכ. שינוי המלווה בשאלות של אותנטיות ומשמעות, המורה

אלא אם , אין בהן לגרום לשינוי של ממש, טובות ככל שיהיו, או תוכניות לימודים ייחודיות, בחינוך

לפחות בכך שישאל את עצמו בכובד ; יתו הקיומיתיכן ילוו בתהליך של שינוי שיעבור המורה בהוו

. ראש שאלות הקשורות בעצמיותו ובייעודו בחיים כאדם וכמחנך

, טכנית-מנתח באזמל חד את הכשרת המורים המבוססת על התפיסה הרציונלית) 2005(בק שלמה

כמו (הוא מציג סדקים ביסודות של התפיסה הזאת . כפי שהיא נהוגה בעשורים האחרונים

: ובתוך כך מצביע על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח, )הביהביוריזם והפוזיטיביזם

יש . מדעי החברה והרוח אינם צריכים לחקות את מדעי הטבע. הפרשנות, יתהפרדיגמה ההרמנויט

, מבטא את תפקיד המדע במדעי הטבע" הסבר"בעוד המושג . להם מטרות משלהם ומתודות משלהם

". הבנה"במדעי הרוח והחברה תופס המושג

ל חיפוש ע ויקטור פראנקלנדרש בק לכתביו של , בהצביעו על התפיסה הרצויה בהכשרת המורים

, הרציונלית-התפיסה הטכנית. "שבו שרוי האדם המודרני" ריק קיומי"משמעות בחיים כתשובה ל

).304' עמ( "איננה יכולה עוד לספק אותנו, שרואה את המורה רק כמומחה להוראה ולא כמחנך

ריפויה מחייב מורים אחרים שיוכלו להיות עם תלמידיהם וידעו. "לחברה המודרנית חוליים רבים

מורים כאלה ). 368' עמ" (להצמיח אותם בתהליך שבו הם עצמם מעניקים לחייהם משמעות

מה המורה לעתיד " –לשאלות הקשורות בדיוקן המורה . מחייבים תוכנית אחרת בהכשרת המורים

של ' היות'מהו ה: "צריך יהיה להוסיף את השאלות –" ?מה המורה צריך לעשות", "?צריך לדעת

. ו כאדם וכמחנךמהי מהות" ?המורה

הם ממלאים את תפקידם מתוך דריכות . אני יודע שיש כאלה? האם המורים תופסים כך את החינוך

חוויות , מודעים לאחריותם הרבה ליצור רצף מתמיד של חוויות מעצבות, מתמדת ומתוך רצינות

רים אולם רוב המו. המכוננות בתלמידיהם מצבים של תודעה הממוקדת בהווייתם ובאנושיותם

כזו , "מקצועית"היינו תפיסה , בהם מי שתפיסת תפקידם כמורים שונה לחלוטיןיש . אחרים

יש בהם המזדהים . טרנסצנדנטלי-בלא שום כיוון ערכי או רוחני, ת אמות ההוראה"המתגדרת בדל

ויש שחוששים , כבלתי ניתנת להשגה, אלית מדייאבל רואים אותה כאיד, עם הגישה המוצגת כאן

כי , בלא פקפוק, באמירה כללית ניתן לקבוע, אשר להכשרת מורים. העוצמה ליישמה שאין בהם

אשר באמת ובתמים , המרצים במכללות האקדמיות לחינוך ובחוגים לחינוך באוניברסיטאות

. נער יספרם –חותרים להעצמת קיומם ואנושיותם של הסטודנטים המכשירים את עצמם להוראה

מקורות

.מוסד ביאליק: ירושלים. פילוסופיה של החינוך: על האופי והטוב). 1974( .ס, אוקו

. רציונאלית-מבט ביקורתי על הכשרת המורים הטכנית –טכנאות כחזון בהכשרת מורים ). 2005( .ש, בק .אוניברסיטת בן גוריון בנגב: באר שבע

מוסד : ירושלים. יביץקופל .י: תרגום. מחקר בטבע האדם –החווייה הדתית לסוגיה ). 1960(. ו, יימס'ג . ביאליק

כל שצריך להיות , )עורך(אלוני .בתוך נ. על מהותה וייעודה של הפילוסופיה החינוכית). 2005( .מ, גרין . ת"הקיבוץ המאוחד ומכון מופ: תל אביב). 90-88' עמ(מסע בפילוסופיה חינוכית –אדם

.ל מאגנס"י: ירושלים .ציוניהסיפור ה: כלים שלובים בחינוך הלאומי). 2007( .י, דרור

. הקיבוץ המאוחד: תל אביב. צמח .ע: תרגום. פילוסופי-מאמר לוגי). 1994(. ל, ויטגנשטיין

105

ספרית : תל אביב. על עוצמה של ההשפעה החינוכית: מחוויות מפתח לנקודות מפנה). 2006(. ג, יאיר .פועלים

.רסלינג: תל אביב. שוורץ' י: עריכה מדעית. ספיר .י: תרגום. פסיכולוגיה ודת). 2005( .ג. ק, יונג

.התרבות והספורט, משרד החינוך: ירושלים). 1994( תרבות יהודית בעולם משתנה: עם ועולם

העשור ). עורכים(יבלונקה .צמרת וח .צ: בתוך). 78-62' עמ(זלמן ארן ומערכת החינוך ). 2000( .צ, צמרת .בן צבייד יצחק : ירושלים. ח"תשכ –ח "תשי: השני

. דתי במשנתו של יוסף שכטר-חינוך אכסיסטנציאליסטי –התכוונות לאלוהי שבאדם ). 1994( .י, תדמור .רשפים: תל אביב

סדרת כליל והוצאה / ת "מכון מופ: תל אביב ועמק יזרעאל. חינוך כחוויה קיומית). 1997. (י, תדמור . אקדמית יזרעאל

Alexander, H. A. (2001). Reclaiming goodness: Education and the spiritual quest. Notre

Dame, IN: University of Notre Dame Press.

Alexander, H. A. (2003). Moral education and liberal democracy: Spirituality, community, and character in an open society. Educational Theory, 53(4), 367-387.

Alexander, H. A. (Ed.). (2004). Spirituality and ethics in education: Philosophical, theological and radical perspectives. Brighton, Portland : Sussex Academic Press.

Blumenthal, R. D. (2006). Philosophic mysticism – Studies in rational religion. Ramat Gan, Israel: Bar-Ilan University Press.

Erricker, C. (2004). A manifesto for spiritual activism: Time to subvert the branding of education. In H. A. Alexander (Ed.). Spirituality and ethics in education: Philosophical, theological and radical perspectives (pp. 158-171). Brighton, Portland : Sussex Academic Press.

Feldman, A. (1997). Coming to understand teaching as a way of being: Teachers as knowers, reasoners, and understanders. Paper presented at the Second International Conference on Teacher Education, July 1-4, 1996, Netanya, Israel.

Greene, M. (1967). Existential encounters for teachers. New York, NY: Random House.

Greene, M. (1995). Releasing the imagination: Essay on education, the arts, and social change. San Francisco: Jossey-Bass.

Gur-Ze'ev, I. (2004). Contra spiritual education. In H. A. Alexander (Ed.), Spirituality and ethics in education: Philosophical, theological and radical perspectives (pp. 223-232) Brighton, Portland: Sussex Academic Press.

Hansen, D. T. (1995). The call to teach. New York, NY: Teachers College Press.

Maslow, A. H. (1954). Motivation and personality. New York, NY: Harper & Row.

Maslow, A. H. (1964). Religions, values, and peak-experiences. USA: Kappa Delta Pi.

Maslow, A. H. (1968). Towards a psychology of being. Princeton NJ: Van Nostrand.

Mayes, C. (2005). Jung and education: Elements of archetypal pedagogy. Toronto: Rowman & Littlefield.

106

2002-2000בנפת חיפה בשנים C-ו Bנשאי דלקות כבד נגיפיות

1,2שמואל רשפון, 1זה רוביןלי, 2,1יהונתן דובנוב, 3,4,1אליעוז חפר

תקציר

בישראל והשינויים בהם לאורך HCV-ו HBV נגיפישל נשאות השיעורי : ושאלת המחקר רקע

השאלה מעניינת . ים ומהימניםתקפאודותיהם אינם נתונים ה. ברורים די הצורך נםהשנים אי

ולאחר התחלתבמיוחד לאור השינויים החברתיים והדמוגרפיים שחלו בישראל בעשור האחרון

לתאר את התפלגות נשאי :מטרות . ואילך 1992בקרב ילידי Bתכנית החיסונים נגד נגיף דלקת כבד

2002-2000גרפיים בשנים בנפת חיפה לפי משתנים דמו C-ו Bמסוג ) נ"להלן דכ(דלקת כבד נגיפית

ווחי יסיכום ד: תיאור מתודולוגיה ומדגם. ולבדוק את המגמות הקיימות בשיעורי נשאות אלה

גילוי ל מעבדות קופות החולים ובתי החולים הכלליים בחיפה על תוצאות חיוביות של בדיקות

HBsAg ונוגדנים מסוג anti HCV כן סוכמו אבחנות כמו . 2002-2000בקרב תושבי נפת חיפה בשנים

מצאות המצטבר לשלוש שנות ישיעור הה: תוצאות. אלו מתוך סיבות המוות בהודעות הפטירה

שיעורי ). תושבים 10,000 - ל 1,600לעומת C) .630נ "היה כשליש משיעור נשאי דכ Bנ "נשאות דכ

בקרב שיעורי הנשאות . מקרי הנשאות החדשים של שני הנגיפים היו יציבים במשך שלוש השנים

שיעור . לשני הנגיפים 64עד 45מאשר בנשים וגבוהים ביותר בקרב בני 2-1.5גבוהים פי היו גברים

) בהתאמה 30-וכ, תושבים 10,000- ל 13-כ(גבוה ואבקרב יהודים ומוסלמים ה HCV-ו HBsAgנשאי

HBVAgשיעור נשאי ). 2.5-2.7(נמוך ודומה יה בעוד ששיעור הנשאות המקביל בערבים נוצרים ה

ממצאי :מסקנות .)2.7(בקרבם היו מעטים יחסית HCVונשאי ) 13.2(בקרב דרוזים היה גבוה

יש להמשיך ולחקור אודות הגורמים להבדלי . המחקר מדגימים את יעילות תכנית החיסון בישראל

. הנשאות לפי דת

הדבקה כרונית, ישראל , נשאים, B ,Cדלקת כבד נגיפית :מילות מפתח

הקדמה

משום שהמעקב אחר שיעורי חלקיים םנתונים אודות שיעור נשאי דלקות כבד נגיפיות בישראל הה

שהחוק אינו מחייב לדווח לרופא המחוז על לכך נובעת מן העובדהאחת הסיבות . הנשאות אינו רציף

,זאתלמרות . לדווח על זיהום חד בנגיפים אלו אף כי הוא מחייב, HCV-וHBV נשאות הנגיפים

על פי המחוזיתלשכת הבריאות שיעורי הנשאות לעל דיווחוהמעבדות בעיר חיפה 2002-2000ם בשני

.בקרב תושבי נפת חיפה המשמעות לבריאות הציבוראת לגזור מכךכדי , בקשתה

Bנשאות נגיף דלקת כבד נגיפית

ומגיעה ) םבני זוג ואחאי(הוריזונטלית בין בני משפחה אבישראל הי HBV-דרך ההדבקה העיקרית ב

הנגיף ,כןכמו . Bogomokski et al., 1991-(Yahalom(בקרב משפחות של נשאים 19.3%שיעור של ל

.דם ודרך יחסי מיןדרך , מאם לילודעובר

לשכת הבריאות המחוזית חיפה -משרד הבריאות 1 אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית הספר לבריאות הציבור 2 ש מקס שטרן"עמק יזרעאל ע ה האקדמיתמכללה, החוג למנהל מערכות בריאות 3 המכללה לישראל, New Englandאוניברסיטת 4

107

שיעורי ההדבקה והנשאות של וביקשו לבדוק את 1977אפידמיולוגיים שנערכו בשנת - מחקרים סרו

HBVל שיעורי החשיפה לפני הכללת החיסון נגד בישראל מתארים את תמונת המצב ש HBVנגיף

נגיף מפניחסינות המצא ששיעורי נ במחקר אחד .מדינהבתכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות ב

בעשור 16.2%-בעשור הראשון לחיים ו 6.3%-הגיעו ל) HBsAgנים כנגד האנטיגן דנוג( Bדלקת כבד

הדבקה שיעור ה. בכל הגילאים 10.1%יה שיעור ההדבקה הממוצע ה. ולאחר מכן ירדו, החמישי

מצאות ישעור ה). 4.8%לעומת 20.8%(קרב יהודים השיעור במהיה גבוה בהרבה בקרב ערבים

. (Sandler, Nath, & Biger, 1977) 1.8%עמד על HBsAgנשאות

בכלל 0.88% עמד על HBsAgבסקר בקרב נשים הרות בישראל נמצא כי שיעור הנשאות של

Bogomolski-Yahalom) בקרב נשים יהודיות 0.67%- בקרב נשים מוסלמיות ו 4.8%, היהאוכלוסי

et al., 1991) .

- הגיע לבקרב נשים הרות עולות מאתיופיה הדגים כי שיעור הנשאות בקרבן 1997שנת בשנערך סקר

6.2% )(Zamir et al., 1999 .

שיעור נשאות גבוה ביותר החוקרים הציגו ,)Bisharat, Elias, Raz, & Flatau, 1998(בסקר אחר גם

בקרב בני משפחה של נשא היה הנשאות שיעור . 16.6%: בקרב עולים מאתיופיה HBVנגיף של

נוספים 6%-יה הכללית נאמד בכיאפידמיולוגיים שיעור הנשאות באוכלוס- לפי מחקרים סרו. 51.3%

)Zamir, Zamir, & Rishpon, 2001( .

נתונים דומים אודות שיעור הנשאות בארץ רגון הבריאות העולמי פרסם א המשרד המזרח תיכוני של

וכי היא 1% - כעומד על בישראל HBVמציינים כי שיעור נשאי חוקריםה. ובמדינות אגן הים התיכון

איראן , משתייכת למדינות האזור המוגדרות כבעלות אנדמיות נמוכה למחלה זו ועמה נמנות בחריין

אחוזים 10-3ירדן , אחוזים 11-3ות של דרת כאזור אנדמיות גבוה עם שיעור נשאמצרים מוג. יתיוכוו

.Qirbi & Hall, 2001)( 2.9%שיעור הנשאות עומד על לבנון בו

Cנגיף דלקת כבד נגיפית של נשאות

פרסומים שונים בספרות . מגע עם דםבאמצעות א וה Cעיקר ההדבקה על ידי נגיף דלקת כבד

בקרב תורמי דם שנערךמחקר . 0.5%-0.7%-בישראל ב HCVאת שיעורי נשאות העולמית אומדים

אולם בשל אפשרות סבירה ,0.44%עומד על HCV לשהראה כי שיעור הנשאות 1995בישראל בשנת

לא . גבוה יותר הואדאי שהשיעור האמיתי באוכלוסיה וקרוב לו ,ת בחירה בקרב תורמי דםישל הטי

בקרב בני משפחות הנשאים שאותרו במחקר HCVהוריזונטאלית של נמצאה העברה ורטיקאלית או

. Stern et al., 1995)(זה

108

שיטות מחקר

המספר . 31.12.2002עד 1.1.2000- מ :שנים 3 משתרעת על פניתקופת איסוף הנתונים ותיעודם

- יע להגהכולל של רשומות נשאים של שני הנגיפים שדווחו ללשכת הבריאות חיפה במשך התקופה

2,231 .

ת לא התקבלו נתונים מקופ(ווחי מעבדות משלושת קופות החולים בנפת חיפה ידהנתונים עלו מתוך

.הודעות הפטירהוכן מ ווחי המעבדות של כל בתי החולים הכלליים בחיפהימד, )לאומית חולים

ה או של יים של המעבדות בחיפחופשווחים יכאמור על דמשום שהוא מסתמך , אך הדיווח אינו מלא

של מעבדות הערכנו סקר טלפוני בין ,ווח בנושא זהיהרגלי הדעל מוד עבניסיון ל. רופאי הקהילה

ו שלעקביות את מידתלברר בכדישלושת בתי החולים הכלליים בחיפה ושלוש קופות החולים

ה לפי עדויות מנהלי המעבדות נמצא כי רובם נוהגים לדווח על כל תוצא. ווח שלהם על נשאיםיהד

פעמית האם מדובר בנשא או -אין בידם יכולת לקבוע על פי בדיקה חדמשום ש, סרולוגית חיובית

הנתונים מושפעים מהטיית . וכן האם זהו גילוי חדש של נשא או נשא המוכר למערכת, במקרה חריף

ווח של ידיווח שמקורה במידת המודעות לביצוע הבדיקות על ידי הרופא ובמידת שלמות הד

.המעבדות

. ווח התקבל מבדיקת שיעור הנשאים השנתי מסך כל הרשומות לשלוש שניםימדד לעקביות הד

בבדיקת התפלגות אבחון נשאות בשלוש השנים נמצא כי כל שנה נוסף מספר דומה של נשאים של

.בממוצע כל שנה HCVנשאי 520- ו HBsAgנשאי 220 -כ: שני הנגיפים

ניתוח מאפייני הנשאים והתפלגויותיהם . ה עיבוד ראשוניועבר ב Accessמסד המידע נשמר בתכנת

.Excelחישובי טבלאות וגרפים נערכו בתכנת . SPSSלפי משתנים אפידמיולוגיים נעשה בתכנת

חולים בדלקות שהתברר כי הם חולים 103הוצאו ,נשאים 2,334אשר כללו ,מהנתונים הראשוניים

.כבד נגיפיות חריפות ללא נשאות

ו נתונים מלאים על היישוב ושנת האבחנה ומידע כמעט ליכווחים על נבדקים חיוביים הידה 2,231

מהרשומות נרשם שיוך לקופת 81.6%-ב. מין ומוצא, גיל: כגון, שלם על המשתנים הדמוגרפיים

. חולים

תוצאות

33% -היו מבוטחי שירותי בריאות כללית ומהנשאים 65%: חלוקת הנשאים לקופות החולים

נשאים על מאוחדת דווחקופת חולים לאומית וקופת חולים מ. בוטחי מכבי שירותי בריאות מ

במשך שנות . ווחילא הקפידו על עקביות הדשל קופות החולים הללו נראה שמעבדותיהן . ספורים

. HBVנשאי 9-ו HCVנשאי 27: הודעות פטירה עם רישום נשאות 36המעקב אותרו

Bכבד מאפייני נשאות נגיף דלקת .א

מספרים מוחלטים והתפלגות הנשאים לפי מין

מספר הגברים HBVבקרב נשאי . בנפת חיפה HBVנשאי 627בשלושת השנים שנבדקו דווח על

0.8-לאלף בגברים ו 1.5נ הם "השיעורים הסגוליים למגדר בנשאות דכ. ממספר הנשים 2גבוה פי

. לאלף בנשים

109

התפלגות הנשאים לפי גיל

ובמקום שני ) 47%( 15-44בגילאי ואאחוז הנשאים המרבי בשני המינים ה HBVאי בקרב נש

). מכלל הנשאים 2.2%( HBV נשאי 14נמצאו רק 14-0בגילאי ). 37%( 64-45בגילאי

0200-2200תושבים בנפת חיפה בשנים 10,000- סגוליים לגיל ל Bשיעורי נשאי נגיף דלקת כבד

שיעור זה נמוך . שנים 14-0בבני : ת הגיל שבה ניתן חיסון שגרתיהשיעור המינימלי נמצא בקבוצ

64-45המרבי נמצא בגילאי הנשאות שיעור . מאשר השיעור המקביל בשאר קבוצות הגיל 10פי

. שנים

1טבלה סגוליים לגיל Bשיעורי נשאי נגיף דלקת כבד

2002-2000תושבים בנפת חיפה בשנים 10,000- ל

קבוצות הגיל

HBsAg שיעור

0-4 4 1.1 5-14 10 1.4

15-44 302 13.6 45-64 231 19.6

65+ 82 10.2 11.9 629 כ"סה

:התפלגות נשאים לפי לאום ודת

. 2-4% -ערבים מוסלמים ודרוזים כ. HBVמנשאי 90% -יהודים מהווים כ

למים ובדרוזים במוס, תושבים דומים ביהודים 10,000ל HBVהשיעורים הסגוליים של נשאות

)2.7(בקרב ערבים נוצרים 5-6הם נמוכים פי ) . בהתאמה 13.2 - ו 14.5, 12.7(

:)1' תרשים מס(התפלגות הנשאים לפי ישוב

. מתגוררים בעיר חיפה Bנ מסוג "מנשאי דכ 50% -הנשאים בנפה כך כל מתוך ס

כרמל הטירת ,)21(ית ים יו בישובים קרתגלתושבים ה 10,000- השיעורים הגבוהים ביותר ל

.)12.4-12.1(ית ביאליק ית אתא וקריקרי, )14.7(נשר , )16.5(

חברתית -כלכליתהרמה ההשיעורים הנמוכים ביותר של הנשאים נצפו בישובים הקטנים בעלי

.)ועוד ,קיבוץ אושה, כפר המכביקיבוץ , ית טבעוןיקר, קיבוץ יגור ,כגון(גבוהה בנפה ה

110

סגוליות לסוג הישוב HBV- ביות לנשאות לתוצאות חיו – 1תרשים

Hepatitis B Carriers

0.0

5.0

10.0

15.0

20.0

25.0

ים שונ

ים שובי

עוןטב

ק.

קיןמוצ

פה ק. חי

מלכר

יר ע

ליקביא

ק.

תא א

ק.שר נ

מלכרת הים טיר

ק.

נכללו ישובים קטנים כמו טבעון וישובי המועצה האזורית זבולון" ישובים שונים"בקבוצת *

Cנגיף דלקת כבד נגיפית לשמאפייני נשאות .ב

:מספרים מוחלטים והתפלגות הנשאים לפי מין

בקרב ). HBVממספר נשאי 2.5 פי(בנפת חיפה HCVנשאי 1,594בשלוש השנים שנבדקו דווח על

עמדו עלהשיעורים הסגוליים למגדר . ממספר הנשים 1.5גבוה פי היה מספר הגברים HCVנשאי

. לאלף בנשים 2.3-לאלף בגברים ו 3.7

:התפלגות הנשאים לפי גיל

ומעלה 65השיעור הסגולי לגיל עולה עד שיעור נשאות מרבי בקרב בני HCVבקרב נשאי נגיף

47.1-לומגיע

מתארת את השיעורים הסגוליים לגיל 2' טבלה מס. לאחר מכן הוא פוחת. תושבים 10,000 -ל

.בנפת חיפה

10,000-ל 33.7: מהשיעורים בקרב צעירים יותר 16.8גבוהים פי 44-15השיעורים בקרב בני

.10,000- ל 2- תושבים לעומת כ

לגיל סגוליים Cשיעורי נשאי נגיף דלקת כבד - 2' טבלה מס 2002-2000תושבים בקבוצת הגיל בנפת חיפה בשנים 10,000 - ל

קבוצות

הגיל Anti

HCV Ab

שיעור

0-4 6 1.7

5-14 16 2.2

15-44 751 33.7

45-64 448 38.1

65+ 378 47.1

30.2 1599 כ"סה

111

:התפלגות נשאים לפי לאום

10,000-ל 28.9 - ו 34.6(מוסלמים ביהודים וב יםלפי לאום דומ HCV לששיעורי הנשאות

. 2.5-ו 2.7 –בדרוזים ובערבים נוצרים 12פי כיםונמו) תושבים

:)2' תרשים מס(התפלגות הנשאים לפי יישוב

. הנשאים בנפה מתגוררים בעיר חיפהך כל מתוך ס Cנ מסוג "מנשאי דכ 50%-כ

השיעורים .)47-32( תושבים היו דומים ברוב הישובים 10,000-ל HCV לששיעורי נשאות

). 38(כרמל הובטירת ) 46.7( הגבוהים ביותר היו בקרית ים

- רמה כלכליתההשיעורים הנמוכים ביותר של הנשאים נצפו בישובים הקטנים בעלי

,קיבוץ אושה, כפר המכביקיבוץ , ת טבעוןיקרי, כגון קיבוץ יגור(גבוהה בנפה החברתית

)ועוד

2' תרשים מס

סגוליים לסוג הישוב HCV-לנשאות ל תוצאות חיוביות

Hepatitis C Carriers

0.05.010.015.020.025.030.035.040.045.050.0

מלכר

יר ע

ים שונ

ים שובי

עוןטב

שר ק. נ

קיןמוצ

פה ק. חי

ליקביא

ק.

תא א

ק.

מלכרת ה

ים טירק.

נכללו ישובים קטנים כמו טבעון וישובי המועצה האזורית זבולון" ישובים שונים"בקבוצת *

דיון

. נערכה הבדיקה ןבמאמרנו הוצג שיעור קבוע של נשאים במשך שלוש השנים בה

Bנשאי נגיף דלקת כבד נגיפית

10,000- ל 19.6( 64-45בגילאי הואיל בשני המינים לג HBsAgנשאי של המרבי הסגולי שיעור ה

.)תושבים 10,000-ל 13.6(44-15 ובמקום שני בגילאי) תושבים

ממצא זה מעיד על הצלחת תכנית החיסון השגרתית . 14-0בקרב בני 10עורים נמוכים יותר פי יהש

נובע גילאים אלו של נשאות שהתגלו בקרב שהמקרים המועטיםאנו משערים . ואילך 1992של ילידי

. (failure to vaccinate)ורובם מחוסר היענות לביצוע חיסון (vaccine failure)כשל חיסוני מ

דומים ,2002 –בהתפלגות לפי לאום אנו מוצאים כי השיעורים הסגוליים הממוצעים לשנת האמצע

. בנוצרים 6-5מוסלמים ודרוזים ונמוכים פי , ביהודים

112

אקונומית נמוכה ושיעורי הנשאות לפי - ה ברמה סוציוית בין אוכלוסיקיימת קורלציה מסוימ

בישובים התגלו תושבים 10,000-השיעורים הגבוהים ביותר ל: התפלגות הנשאים בין היישובים

אשר –) 12.4-12.1(ית ביאליק יית אתא וקריקר, )14.7(נשר , )16.5(כרמל הטירת ) 21(ית ים יקר

השיעורים הנמוכים ,לעומתם. אקונומית נמוכה יותר מהממוצע- ומאוכלסים במשפחות ברמה סוצי

קיבוץ :כגון ,גבוהה בנפההחברתית - כלכליתהרמה הביותר של הנשאים נצפו בישובים הקטנים בעלי

.כפר המכבי וקיבוץ אושהקיבוץ , ית טבעוןיקר, יגור

Cנשאי נגיף דלקת כבד נגיפית

השיעור הסגולי לגיל הולך ועולה עם הגיל עד , ן מונעאשר נגדו אין חיסו, HCVבקרב נשאי נגיף

44-15בין הגילאים הנמוכים לגילאי . לאחר מכן הוא פוחת .ומעלה 65שיעור נשאות מרבי בקרב בני

.דרך הדם ,ההעברה העיקרי של הנגיף אופןעובדה זו נובעת מ .14פי עולה שיעור הנשאות עד

. מאשר בנוצרים ובדרוזים 12בוהים פי השיעורים הסגוליים ביהודים ובמוסלמים ג

ים בהבדלים בין האוכלוסיות בשיעורי הסובלים מאי ספיקת כליות נעוצתכן כי ההבדלים הללו יי

.מין באמצעות יחסישימוש בסמים והעברה הבדלים בבנוסף ל, הנעזרים בדיאליזה

סיכום

אשר מוכיח , בישראל Bיפית מחקר זה הדגים את יעילות תכנית חיסוני השגרה כנגד דלקת כבד נג

בשנה בה נבדקו הנתונים כי החל מהשנתון המחוסן ואילך נוצרת עוקבה שבה שכיחות הנשאות

. 10פוחתת פי

. ת המוסלמים בנפהיהמחקר מציג שיעור נשאות גבוה לשני נגיפי הכבד בקרב אוכלוסי

, בהתאמה, תושבים 10,000-ל 30-וכ 13 -כ ואבקרב יהודים ומוסלמים ה HCV-ו HBsAgשיעור נשאי

בקרב נוצרים נמצאים גם ). 2.7-2.5(נמוך ודומה הואבעוד ששיעור הנשאות המקביל בערבים נוצרים

שיעור , בקרב בני הדת הדרוזית, מצד שני. השיעורים הנמוכים ביותר בארץ של תמותת תינוקות

).2.7(נמוך יחסית הוא Cנ "אך שיעור נשאות דכ ,)13.2(בקרב יהודים ו דומה לשיעור Bנ "נשאי דכ

מצאות כולל כיוון שלא מדובר במדגם מייצג של יאין בנתונים שבסקר זה כדי להדגים שיעור ה

ה אלא בסקר המסתמך על נבדקים שטופלו מסיבה מסוימת בבתי החולים ובמרפאות יהאוכלוסי

אולם . ים חדשיםלא כל הנשאים המדווחים ברשומות אלה הם בהכרח נשא ,בנוסף. והתגלו כנשאים

ארעות יעור היווח כדי לתת אומדן לגידול השנתי באוכלוסיית הנשאים בנפה ולשייש ביציבות הד

. ההדבקה

תודות

חנה משה על ' לרשמת האפידמיולוגית גבומחברי המאמר מודים לצוותי המחלקות לאפידמיולוגיה

. תיעוד הנתונים המדווחים

113

מקורות

Bogomokski-Yahalom, V., Granot, E., Linder, N., Adler, R., Korman, S., Manny, N., Tur-Kaspa, R., & Shouval, D. (1991). Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk. J Med Virol., 34(4) , 217-222.

Bisharat, N., Elias, M., Raz, R., & Flatau, E. (1998). Familial pattern of infection with hepatitis B virus among immigrating Ethiopian Jews in Israel. Eur J Epidemiol, 14(1), 89-91

Qirbi, N., & Hall, A .J. (2001). Epidemiology of hepatitis B virus infection in the Middle East. East Mediterr Health J, 7(6) , 1034-45.

Sandler, S.G., Nath, N., & Biger ,Y. (1977). Seroepidemiology of hepatitis B virus in Israel. Results of a pilot study in Jerusalem. Am J Epidemiol, 106, 76-82.

Stern, M., Manny, N., Klein, A., Naparstek, Y., Shraga, S., & Tur-Kaspa, R. (1995). A study of Israeli blood donors, asymptomatic carriers of hepatitis C virus, in relation to liver disease, cryoglobulinemia and transmission. Isr J Med Sci., 31(5), 277-9.

Zamir, C., Dagan, R., Zamir, D., Rishpon, S., Fraser, D., & Rimon. N. (1999). Evaluation of screening for hepatitis B surface antigen during pregnancy in a population with a high prevalence of HbsAg positive/HbeAg negative carriers. Pediatr Infect Dis J, 18 , 262-266

Zamir, D., Zamir, C., & Rishpon, S. (2001). Epidemiology of hepatitis B virus infection among family members of chronic carriers in Israel. Isr Med Assoc J., 3(5), 338-40.

114

בדמשק כמה ומוסרוח

1840דמשק , סיפורו של רופא מצפוני בפרשת עלילת דם

2, 1חפר-אליעוז ענתבי

תקציר

יתה לזירת התגוששות בין ירוע מקומי והיהחלה כא 1840- עלילת הדם בדמשק ב: הרקע למחקר

ף א. יש הרואים בה את ניצני ההתעוררות הלאומית הציונית. מדיניים-ח ביןומאבקי כלמעצמות ו

למרות שלעדותם הועידו המעלילים ,חלקם של הרופאים בפרשה נשכח, שרבות נכתב אודותיה

. רועיםימצפונו של אחד הרופאים לפחות עיכב את התפתחות הא ,אולם .תפקיד חשוב

ניתוח : המתודולוגיה. בירור מעמדם ותפקידם של הרופאים בפרשת עלילת דמשק: מטרת המחקר

מן המקורות עולה כי בדמשק פעלו שלוש : תוצאות ומסקנות . ת היסטוריים ראשונייםמקורו

רופאים מוסלמים ורופאים זרים בעלי השכלה , מרפאים עממיים :קבוצות שונות של מטפלים

כל קבוצות המטפלים והרופאים הללו נקראו להעיד אודות מספר עצמות שנטען .אירופאית ברפואה

, האווירה העוינת ליהודים בדעת הקהל. של הנזיר ומשרתו תיהםגופו דיריהן עצמות אדם ושכי

בידי הרופאים ברירה ועלמותו של הנזיר ומשרתו ומגמתיות השלטונות לא הותיריה" תחקיר"ווני יכ

,אולם רופא אחד. שהרופאים הזרים כיהנו במשרות רפואה רמות מטעם השלטון היותבמיוחד ,רבה

והעיד על פי ,הגלויים והסמויים ,לא נכנע ללחצים) .Amantia Lograsso Dr(ר אמאנטיה לוגראסו "ד

מאמר זה . שלא היו עצמות אדם, שנתגלוצו מצפונו ומיטב מקצועיותו אודות טיבן של העצמות

ר לוגראסו ויעלה "יציג את הדרכים בהן התגברו המעלילים על טענותיו של ד ,יספר את סיפורו

. ו המאשרת הוצאה ממנו במרמהתכן שחתימתיהשערה כיצד י

1840, מעמדות מקצועיים, אתיקה רפואית, רופאים, פרשת דמשק :מילות מפתח

1840פברואר , דמשק

מצא מקורות הכנסה , יני מסרדיניה שהשתקע בעבר בדמשק'נזיר קאפוצ ,האב תומאסו מקלאניאנו

. ב חיסונים ועסק בעסקים קטניםרכימ ,הוא עבד כמרפא, יותר מפעילותו ככומר. מגוונים למחייתו

. ה סימנים מוזרים שוניםמתוומצטלב ו, מתפלל בלחש, הוא היה קורא לחוליו פרקים מן האבנגליון

מוטב שירפא לפי ידיעותיו או שיתפלל ": העיר לו, הארכיבישוף הקתולי מרוסיה ,קולבינסקי

על זה ".לאצטלא שהוא לובשבלי אותן הלחישות וההעוויות שאינן מוסיפות כבוד , לשלומם בגלוי

.)1990, קוטיק( "במזרח לא תצליח בלי מיסתורין וסודיות, חביבי" :השיב לו הנזיר

גם בהרכבת חיסון כנגד הנזיר ידו עסק את שלח ןמעניין לציין כי בין יתר פעולות הטיפול בה

אחר מאשר הרב על מיומנותו זו העיד לא. אבעבועות שחורות וכפי הנראה ביצע זאת במיומנות רבה

אשר שכר בעצמו את שירותיו של , הרב יעקב ענתבי, הראשי של קהילת יהודי העיר באותה שנה

הייתי מהלך בשוק רחוב היהודים ומצאתי את הכומר ": לצורך הרכבת החיסון לילדיו מקלאניאנו

והוא ). פאדרה תומא(=באדרי תומה - הנקרא בפי הכל אל) מסארדיניה(=פרנסיס טאמס מזארדיניא

"יעקב ענתבי גיבור פרשת דמשק ורבה הראשי של הקהילה ' דודו של ר, אברהם ענתבי' הוא שם הספר שחיבר ר" חכמה ומוסר

.היהודית 1993 - ג "התשנ, חיפה זוכה פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות היהודית , לשכת הבריאות המחוזית, רופא אחראי לשכה 1 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע ,החוג למנהל מערכות בריאות 2

115

היה רגיל לבוא אצל היהודים כי היה אומן גדול בהרכבת הואכסין להילדים הנקרא בלשון ערב

).1844, ענתבי( ..".והיה מכיר אותי שהוא הרכיב לכל בני הואכסין הנזכר 'דרי'ג-טיעם אל'

בשעות . יה שלו לעבר מרכז העיריהמרפא מן הכנס-יצא הכומר 1840 בפברואר 5-ה ביום רביעי

. הצהריים הוא נכנס לרובע היהודי כדי לתלות מודעות על מכירה פומבית של אשה שנפטרה שלאחר

, ראה שאדונו לא חזר למנזר, משרתו ושומר ראשו של הנזיר ,כשאבראהים אמארה, לקראת הערב

.אך גם הוא לא חזר ,הלך לחפשו ברובע היהודי

חרושת הפרחת ו לתוכו תוך כדי פרצויום למחרת התכנסו הנוצרים הדמשקאים סביב המנזר הריק

מכאן ואילך קצרה הדרך להאשמתם של היהודים . שמועות על העלמו ברובע היהודי בדמשק

גורלם של הנעלמים מעולם לא . של הנזיר ומשרתו לצורך הקזת דמם להכנת מצות לפסח םברציחת

כסך יום קודם הסת, אשר היה מתפרנס גם מעסקי מסחר מפוקפקים ,יש רמזים לכך שהנזיר .הוברר

. שוקבלכן עם אחד הרוכלים

- דה) רוזן" (קונט" ,הקונסול הצרפתי. רועים הדרדר במהירות מבחינתם של היהודיםימהלך הא

פחה-השריף, אשר היה בעל השפעה על המושל הדמשקאי, טיפוס מפוקפק בפני עצמו – ראתי מנטון

יעקב ' ר ,)בערבית" חכם באשי("י הצליח לשכנעו לתבוע את גופותיהם מראש הקהילה הרב הראש –

. ומשני נכבדי ועשירי הקהילה ,ענתבי

הורה , שעות האולטימטום שהציב להם 24מצוות הפחה בתום חרמשלא הצליחה הקהילה למלא א

החיפושים הברוטאליים אחר . הועשירי ענתבי יחד עם שבעת נכבדי הקהילה' לאסור את רהפחה

ובמצוות ,ם על ידי חיילי הפחה והמון משולח רסן הפכו לפוגרוםגופות הנזיר ומשרתו בבתי היהודי

בימים הבאים חוותה הקהילה אימה . הפחה חולל בית העלמין היהודי וקברים נפתחו בזה אחר זה

פירט -נויי גוף קשים עליהם העידיחקירות משפילות וע עברונכבדי הקהילה העצורים בכלא . ורדיפות

הוא גולל את התרחשויות הזוועה )ט"תרפ, אלחלאיל, 1929בי ענת(ווחו יבד. יעקב ענתבי' ר

רוחו האיתנה לא נשברה להודות בשקר שדרשו ממנו ,לווההשפלות שעבר כראש קהילה ולמרות הכ

.החוקרים

הממצאים בביב השופכין של דמשק

הקונסול הצרפתי ראטי מנטון ראה עצמו כפטרונם של הנוצרים בדמשק ולפיכך אחראי ישיר על

חוקר וחקירות רבות -על עצמו תפקיד של שופטהקונסול לקח ,היות שכך. הנזיר ומשרתו שנעלמו

.מתוך מטרה להוכיח את אשמתם של היהודים, נערכו במבנה הקונסוליה בה ישב

היה בידיהם הכרח , כנגד יהודי העיר בהיעדר הוכחות לרצח " חקירה"מכיוון שהחוקרים ניהלו

ענתבי שישב בבית . על כך כותב ראש הקהילה החכם באשי י. םלהמציא את גופות הנעלמי

הערלים הביאו עצמות והניחום לתוך נהר הנקרא . עשו ערמה .)ח.א ,המעלילים(והם ": האסורים

והוא עובר , העובר וסובב תחת בתי העיר ולתוכו זורמים השפכים מכל בתי הכסא והביבים, קילט

שיאמרו שהשבעה .)ח.א ,היהודים(וילמדו את שני העדים . תחת בתי היהודים ובתוך שוק היהודים

והם , מעל העצמות ונתנום להם להשליכם בנהר הזה .)ח.א ,של הכומר ומשרתו(הסירו הבשר

.)ט"תרפ, אלחלאיל, 1929ענתבי ( ..."השליכו שניהם במקום ידוע

. המעונים יורובנוכחות קהל רב מבני כל הדתות הורתה הפמליה לפתוח את תעלת הביוב במקום ש

לאחר שהפחה ונכבדי . שברי עצמות וחלקי בשר בה ונמצאו אל התעלההובאו פועלים שירדו למקום

ל והכניסו הכ, בפני הנאשמים וברוב המון עם םולאחר שהציגו אות שיירי הגופותהשלטון ראו את

די שיקבעו שאלו זה האחרון פנה אל רופאי העיר כ. בסל והעבירו את הראיות לידי הקונסול הצרפתי

. שרידי גופם של הנרצחים

116

1840של רופאים ומרפאים בדמשק

פעלו בדמשק רופאים ומטפלים 19-מסמכים ועדויות היסטוריות מלמדים אותנו כי באמצע המאה ה

מרפאים ברפואה : לפי אותם תיאורים ניתן לסווגם לשלוש קבוצות עיקריות. בעלי הכשרות שונות

,ורופאים זרים, )רופא" (חכים"אשר כונו בתואר ,כמת הרפואה המוסלמיתמרפאים על פי ח, עממית

, אשר למדו רפואה באוניברסיטאות אירופאיות ונשתקעו בדמשק כדי לתת שירותים לראשי השלטון

. נתינים זרים וכל מי שידו משגת, בכירי הצבא

מעל קבוצה . העממיים" המרפאים"השתייך לקבוצת ,יני שנעלם'הנזיר הקפוצ, נשוא הפרשה עצמו

חוליה במסירות לפי בסיסי ידע שפיתחו חכמי ביתה גילדה של רופאים מוסלמים אשר טיפלה יזו ה

' הרופא אלחאג :כגון ,הבכירים שביניהם. הרפואה המוסלמים בתקופת הזוהר של האיסלאם

- רופא" גם פעולות ניתוחיות שונות וכונו בתואר ביצעו ,ליל'מסתוא אלסאטי והרופא אלסיד ח

.)Mondovi, 1850 Tlass, 1986, (. "מנתח

גישתם ותובנותיהם היו אנאכרוניסטיות בהשוואה להתפתחותה של הרפואה במדינות אירופה

פרסם שר ההגנה הסורי לשעבר ) 1986(יה יבמהדורתו השנ" מצת ציון"בספר . 19- במהלך המאה ה

, Tlass, 1986( על אשמתם של היהודיםמוצטפא טלאס תעודות היסטוריות נוספות המעידות כביכול

.)1993, חפר

הרופאים שעמדו בראש ההירארכיה המקצועית בדמשק היו רופאים זרים בוגרי אוניברסיטאות

ולכן אנשי השלטון המוסלמי ,יתה רבה ביותריהסמכות והאמינות הרפואית שהקרינו ה. אירופאיות

".רופא המושל"או " רופא העיר": כגון ,עצמם מינו אותם למשרות ציבוריות רפואיות רשמיות

ר אמאנטיה לוגראסו "ד, נוהל על ידי אחד מהרופאים הללושבית חולים קטן בדמשק היה גם

(Amantia Lograsso) .

כוחות פוליטיים ואמת מדעית אחת, עדותן של עצמות יבשות

רופאים האירופאים זימן הקונסול ראתי מנטון את ארבעת ה 1840בפברואר 29-של הבשעות הבוקר

, בין המזומנים היה מנהל בית החולים. שנמצאו בביב השופכין של העיר" שרידי הגופות"לבחון את

(Dr. Massari)ר מצארי "ד ,)(Dr. Rinaldiר רינאלדי "ד, רופא העיר הראשי, אמנטיה לוגראסו' דר

.Tlass, 1986) ( ה הצבאיתרופא הקרנטינ (Dr. G Piccolo)פיקולו ' ג ר"וד, רופא המושל והמפקדה

החקירה שליווה את רוח ההלך הכירו את, שהיו מקורבים לשלטונות ,סביר להניח כי הרופאים הללו

.יום אחר תחילת הפרשה 22ומגמותיה

: ר לוגראסו בעדותו"טפח מההתרחשיות בקונסוליה הצרפתית פורש בפנינו מנהל בית החולים ד

לבדוק כמה עצמות , על ידי הקונסול הצרפתי שגר בבירה זו, םהוזמנתי יחד עם רופאים נוספי..."

שני הרופאים האחרים הצהירו שמדובר .וכדי שנחווה דעתנו האם עצמות אדם הן או של בעל חיים

כמה וכמה עצמות שונות אשר היו .)ח.א ,ממה שהוצג לפנינו(אחרי שקודם לכן הסירו , בעצמות אדם

בידי שלוש פיסות עצם אשר נאמר עליהן שהן כביכול של אדם באותו שלב לקחתי . שייכות לחיות

תורת (עונים והסימוכים לכך מהאוסטיאולוגיה יואמרתי שהן עצמות של חיות והעליתי את כל הט

, אחד משני הרופאים הללו קיבל את הטיעונים שלי. בנוכחות הקונסול הצרפתי .)ח.א ,מבנה העצמות

הרבה גועל נפש וכל כך הרבה ,פוסח על הרבה התרחשויותאני . אך השני אמר שהוא איתן בדעתו

, )כנגד(אבל .כיוון שאם הייתי רוצה לפרט את הכל הייתי פוגע בשמי הטוב, אנטגוניזם למה שאמרתי

ולהזמנה זו ענה , הזמנתי את האדון הקונסול לשלוח את העצמות הללו לאקדמיה כל שהיא באירופה

). ז"תרצ, ברור( ..."אני קמתי והלכתי; '.....בואוה ..... אוה בו.... אוה בו' ,לי

117

הם חתמו של הצהרת העדות אליה כיוון ,לאחר המשך דיון קצר בקרב שלושת הרופאים הנותרים

אולם מנטון הבין את . לפיה העצמות שנתגלו הן של הנרצחים האבודים, אותם מנטון בסופו של דבר

.אסו והעדר חתימתו על המסמךהתנגדותו של לוגרמ העולהית חוסר האמינות יבע

זימן אל הקונסוליה את הוא 1840במרץ 2-ולכן בעדות החלקית הזו מנטון ביקש לחזק את ה

,של הרופאים הזריםזה רפואי שלהם היה בעל תוקף נמוך מ-הידע האנטומי. הרופאים המוסלמים

התוצאה . תיתוון התקדמות החקירה המגמיבכשתמכה לפיכך היה לו קל יותר לקבל את עדותם

).Tlass, 1986( יתה מסמך חתום בידי כל הרופאים המוסלמים לשביעות רצונויהסופית ה

ר "גם חתימתו של ד מעלה כיועיון בתעודות הקיימות , אולם מסמכים היסטוריים מזמנים הפתעות

מסמך הרופאים האירופאים המצהיר כי העצמות שנתגלו הן עצמות על גבי לוגראסו מתנוססת

ר לורין "עמיתו וידידו דכפי שמסרו באוזני התעלומה לכך נפתרת בסיפורו של הרופא האמיץ .אדם

לפי , לאחר ארבעים או חמישים יום בערך..." :במידה לא מבוטלת של תום לב 1840מאי ב 26-ב

שאבוא אל הקונסוליה , הגיע אלי צו מהוד מלכותו השריף פשה, דרישת הקונסול עליו אני מספר

הגעתי ומצאתי את האדון הקונסול אשר קיבל אותי . אני נעניתי. ן כל שהואיעבור עניהצרפתית

אם היו שולחים ': אני עניתי. הוא אמר שהוא רוצה לשלוח את העצמות לאירופה, בסבר פנים נאות

הוא הציג לפני את העצמות '.הרי בשעה זו היינו כבר מקבלים תשובה פסקנית, כאשר הצעתי זאת

, ברור" (...הוחלפו מספר מילים והלכתי, הטבעתי את החותמת שלי בכח ... ה מכבראשר זכרתי ז

).ז"תרצ

למרות שהוא עצמו , חותמתו של לוגראסו על מסמך הרופאים האירופיםבמרמה הוצאהכך יתכן כי י

. התנגד נמרצות

סוף דבר

,איים לסוגיהםה גם לאחר פרשיית הרופאים הדמשקנמשכתקופת האימה שעברה על יהודי דמשק

העינויים והפוגרום הסתיימו רק כעבור כשבעה . אשר רובם ככולם אוששו את טענת המעלילים

אשר פעל רבות למען יהודי דמשק ,בעיקר הודות להתערבותו של משה מונטיפיורי, חודשים

".הצראיא",ושחרורם של הכלואים והמעונים מכלא מוסדות השלטון

.המזכה את יהודי הקהילה מכל אשמה") פירמאן("טאני יצא צו שול 1840בנובמבר 7-ב

. נשתכח וגם אומץ לבו ,נשכחה, שעמדה בלב הפרשה, ר לוגראסו"ד, עדותו של רופא מצפוני יחיד

:שיבח את מעשיו ועל כך השיבו הרופא הצנוע ,מי שהיה עמיתו באותם ימים, ר לורין"ד, אדם אחד

אדון קולגה נכבד מאוד "

הנך מבין היטב כי נהגתי על פי מצפוני כשאמרתי את האמת והבעתי את דעתי , מסיפורי הקצר...

.הכנה ובזה לא עשיתי שום דבר אחר מאשר למלא את חובתי האנושית

הייתי ראוי לביקורת , להיפך .איני ראוי לשום תשבחות על מעשי, וכמי שממלא את חובתו בלבד, לכן

.בחובתיקשה וכל גנאי אם הייתי בוגד במצפוני שלי ו

. קבל את רגשותי והערכתי הכנות, בינתיים אדוני

1840למאי 26 -ה, דמשק

, עבדך הנאמן

.)ז"תרצ, ברור( "רופא, אמאנטיה לוגראסו

118

:מקורות

. 34-39' עמ' , כרך ג .מזרח ומערב. תעודה מקורית חשובה על עלילת הדם בדמשק . )ט"תרפ. (אלחאליל א

מכתב הרופא אמנטיה לוגראסו בדבר , דשים לידיעת עלילת דמשקמקורות ח ).ז"תרצ( .י. א ,ברור .ירושלים .286-285' עמ, קרויס. ספר היובל לש: בתוך. העצמות

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, ה הלאומיתיהספרי .כרונולוגיה של עלילת דם). 1993(. א ,חפר

Antebi, J (1844) , Ms 285 H Bibliotheque de l'Aliance Israelite Universelle , Paris.

. ירושלים. 208-198' עמ, באור החיים. כפוסי ח: בתוך, אביר יעקב ).1929(. י ,ענתבי

פרשת ליאו , עלילת דמשק, היהודי זיס: משפט עלילה פרשה: בתוך, עלילת דמשק, )1990(. מ ,קוטיק

. מלוא. 262-146 'עמ .פרנקTlass M.,( 1986) Fatir Sahayun , TlasDar , Damascus

Mondovi, P. G. B da. (1850). Relazione Istorica del P.G.B. (=Padre Giovani Batista) da Mondovi M.A.C. contenente il compendio della Vita del Padre Tommaso da Calangiano di Sardegna, Missionario Apostolico Cappuccino. Marselilles.

119

, ניבוי לפי עמדות כלפי מחקר –התנהגות סיעודית מבוססת ראיות

תמיכת המערכת וכישורים אישיים, מקורות ידע

1איזנברג-מיכל משיח

תקציר

מטרת מחקר זה היא לבדוק את הקשר בין גורמים אישיים וגורמים מקצועיים של אחיות לבין

נערך מחקר כמותי ).Evidence-based nursing practice - EBNP(התנהגות סיעודית מבוססת ראיות

חולים -צפון הארץ מבתיבאחיות 243בו נדגמו במדגם נוחות Cross-sectional קורלטיבי מסוג

זמינות , משתנים מקצועיים, הנתונים נאספו באמצעות שאלון שכלל משתנים אישיים. ומהקהילה

, עמדות כלפי מחקר, )עם מחשבהאפשרויות במקום העבודה לחיפוש חומר ועבודה (משאבי המערכת

התנהגות (כישורים והתנהגות הנחקרים , תמיכת המערכת, EBNPמחסומים ביישום , מקורות ידע

נמצא כי קיים קשר בין תפקיד האחות לבין התנהגות סיעודית מבוססת ).סיעודית מבוססת ראיות

יות מאשר אחיות אחיות בעלות תפקיד ניהולי התנהגותן המקצועית יותר מבוססת רא. ראיות

נמצא שיש קשר בין התנהגות מבוססת ראיות לבין , בנוסף. בתפקידים שאינם ניהולייםהמחזיקות

מחשב בעבודה ואפשרויות מולאפשרויות לעבוד , עת רפואיים- יה עשירה בכתבייקיום של ספר

צאו המשתנים שנמ, בניתוח רגרסיה לוגיסטית, לבסוף. ש באינטרנט במקום העבודהופיחערוך ל

, תמיכת הסביבה בחיפוש וקריאת ספרות מקצועית: מנבאים התנהגות סיעודית מבוססת ראיות הם

מקורות ידע , )משתנה מעכב(הלי המערכת ומקורות ידע המתבססים על עמיתים למקצוע ועל נ

ממצאי . המתבססים על קריאת ספרות מקצועית וכישורי מציאת מקורות שונים של מחקרים

בחשיפה לכתבי עת מקצועיים ובעיקר בתמיכת , ל הצורך בביסוס ידע במחקרהמחקר מצביעים ע

.הארגון בעבודה מבוססת ראיות

ביצוע מחקר, גישות מחקר, סיעוד, התנהגות מבוססת ראות :מילות מפתח

מבוא

חלק ניכר . היינו עדים להתמקדות על שיפור איכות בשירותי הבריאות, במהלך העשור החולף

.בהתבסס על עובדות מחקר, זיהוי הסטנדרטים לטיפולהודות ליבל תאוצה מהתמקדות זו ק

המבוססת על ,בתחום הסיעוד התרחש מעבר מפרדיגמה מסורתית, כמו ברוב מקצועות הבריאות

). Melnyk & Fineout-Overholt, 2005( (EBNP)לעשייה סיעודית מבוססת ראיות ,אינטואיציה

כשימוש בראיות הטובות ביותר לקבלת החלטות לגבי תגדרמו התנהגות סיעודית מבוססת ראיות

תוך התייחסות לערכיו ,בו מתמזגים המומחיות הקלינית עם ממצאי מחקרים ,הטיפול בחולה

EBNP-מקורות המידע ל). Coopey, Nix & Clancy, 2006; French, 1999(ולהעדפותיו של המטופל

, מומחיות, תיאורי מקרה, מידע תיאורטי, יניותגם הנחיות קל, בנוסף לתוצאות מחקרים, כוללים

-Mowinski(אינטואיציה , )Levin & Feldman, 2006(העדפות וערכים של המטופל , ניסיון קליני

Jennings & Loan, 2001 ( אלה גם יחדואינטגרציה פעילה של כל )French, 1999.(

התשובה המתאימה ביא להפקתיניסוח שאלה באופן ש. 1: מורכב מחמישה שלבים EBNP-תהליך ה

או Meta-analysis)( שיטתיתחיפוש סקירות ספרות בעזרתאיסוף המידע הרלוונטי ביותר . 2; ביותר

הרלוונטיות שלהן ומידת , תוקפן, הערכה ביקורתית של העדויות שנאספו. 3; הנחיות קליניות

.ש מקס שטרן"ע המכללה האקדמית עמק יזרעאל, החוג למינהל מערכות בריאות והחוג לסיעוד 1

120

, עדפות וערכי המטופלה, אינטגרציה של העדויות המחקריות עם הניסיון הקליני. 4; יישומן

הערכת . 5; ולבסוף יישום ההחלטה, ובמקביל הערכת מצבו של המטופל והמשאבים הקיימים

).Melnyk & Fineout-Overholt, 2005(של הטיפול שניתן ויעילות

הרווח . ות/אחהכמו גם , קיימת חשיבות עבור המטופל ומערכת הבריאות EBNPליישום

פעיל בקבלת נטילת חלק ו התעדכנות במידע ,)אפקטיבי(שה לטיפול יעיל גי הואהפוטנציאלי למטופל

למערכת הבריאות היא קבלת EBNPהחשיבות של ). Melnyk & Fineout-Overholt, 2005(החלטות

והגברת אחריות ,שילוב פעילויות כגון מחקר, תועלת-קידום עלות, החלטות עקבית יותר

)Accountability (שירות הניתן ככל שהדברים נוגעים לת כלפי ציבור הלקוחו)Le May, 1999 .(

בקבלת החלטות קלינית מיודעת עולה מכך שהוא מסייע ות /עבור האח EBNP-חשיבות ה, לבסוף

ות בצוות /יכולות אלו יכולות לחזק את מעמד האח). Youngblut & Brooten, 2001(ומבוססת ראיות

מתקשר באופן חיובי EBNP. והסיעוד כפרופסיה) Tod, Palfreyman, & Burke, 2004(מקצועי -רב

אמצים ות המי/אחים. ת של הטיפולשלתחושת אוטונומיות וסיפוק רב יותר בעבודה והאיכות הנתפ

Hutchinson(לזהותם המקצועית וזו תורמת , מבטאים תחושה של מקצועיות וצמיחה EBNP-את ה

& Johnston, 2004; Newhouse, 2006.(

ות מעדיפים לקבל את /ממצאי מחקר מגלים כי האחים, EBNP-וברת בחשיבות החרף ההכרה הג

וכי , יותר מאשר מהאינטרנט או ממאגרי מידע סיעודיים מקצועיים, המידע הקליני שלהם מעמיתים

;Estabrooks, 1999( נםניסיועל לסיעוד ו ת הספררבים מסתמכים רק על מה שהם למדו בבי

Pravikoff, Tanner, & Pierce, 2005; Egerod & Hansen, 2005 .( ידע נרכש באמצעות האפילו כאשר

). Retsas, 2000; Banning, 2005(לעתים נדירות הוא מיושם באופן שיטתי רק , עת-קריאת כתבי

Pravikoff(ות המשתמשים בשירותי ספרייה מוסדיים /מחקר אחר מגלה שיעורים נמוכים של אחים

et al., 2005 .(ות הם /נערך לאחרונה מגלה שמקורות המידע המקצועי של האחיםמחקר ש, אולם

). Banning, 2005(ודוחות של ניסויים מבוקרים , עת רפואיים-כתבי, מחקרים, סקרים ספרותיים

ביחד עם עדויות , העולה ממנווהרווח הפוטנציאלי EBNP- של ה וההסכמה הגוברת בנוגע לחשיבות

לפתח אסטרטגיות לסיוע הולידו מאמצים ,נדיר ואה EBNPשיישום ממשי של המלמדות מצטברות

& Kitson, Harvey( חוקרים אחדים. ברמות הארגוניות והאינדיבידואליות EBNP-בהפצת ה

McCormack, 1998 (פיתחו מודל לזיהוי משתנים המשפיעים על יישום ה-EBNP ודיווחו שהארגון

-2007Thompson, Estabrooks, Scott( ם חוקרים אחרי ,באופן דומה. הגורם החשוב ביותר ואה

Findlay, & Wallin, ( לפעילויות שהתבצעו על מנת להגביר תנוגעהערכו סקירה ספרותית שיטתית

הגורם אארגונית הי) השתלמות(את השימוש בממצאי מחקרים בעשייה הסיעודית ומצאו כי הדרכה

. החשוב ביותר

וכי , הייתה המדיניות הרשמית של הארגון שלהם EBNPב הצהירו כי "מספר מוסדות גדולים בארה

על ידי העסקת מתאם מחקר , בעשייה EBNPההנהלה שלהם עשתה מאמצים מיוחדים ליישום

מאמצים . לאחיות ראשיות EBNP-יע קורס בלהצהפעיל ועדת מחקר סיעודי ושתפקידו ל, סיעודי

תוצאות מחקר בעשייה ביותר שימוש רב עושיםמוסדות אלו נמצא כי שכן ,יעיליםהיו אלו

)Pravikoff et al., 2005; Estabrooks, 1999; Egerod & Hansen, 2005.(

גם את ההשפעה של מסוימים בחנו מחקרים EBNPבנוסף לחקר ההשפעה הארגונית על יישום

EBNPות בנוגע ליישום /עמדות ואמונות של אחים, תחושת סמכות, כגון ידע, המשתנים האישיים

. בחן האם עמדות כלפי מחקר השפיעו על יישום ממצאי מחקר) ,Parahoo 1998(חוקר אחד .יהבעשי

ות יישמו ממצאי מחקר /רק מעטים, מחקרכלפי ות /הוא מצא שחרף העמדות החיוביות של האחים

מחקר שבדק את עמדות . לא נמצא שום קשר בין עמדות ליישום, כלומר. במהלך עבודתם

עמדתם נצפתה בכמה מחקרים , מצד אחד. גילה תוצאות מעורבות ות ביחס למחקרי/האחים

,Milner, Estabrooks & Myrick, 2006, 2006; Nagy, Lumby(ות ביחס למחקר /החיובית של אחים

121

McKinley, & Macfarlane, 2001; Sanzero-Eller, Kleber & Lan Wang, 2003; Wallin, Bostrom,

Wikblad, & Ewald, 2003 .(מחקר רלוונטי הות הסכימו כי /מחקרים דווח כי רוב האחים בכמה

אחרים טענו שממצאים . וכי סיעוד צריך להפוך למקצוע מבוסס ממצאים, לעשייה היומיומית שלהם

& Parahoo, 1998; Veeramah, 2004; Egerod(אכן מקדם עשייה סיעודית EBNPקיימים בסיעוד וכי

Hansen, 2005 .(עמדות שליליות ב חזיקוות הי/ים דיווחו החוקרים כי אחיםבמחקרים אחר, אולם

,.Nagy et al(יישום לעבודתם -בר ואומעטים טענו שהמחקר בצורתו הנוכחית ה, ביחס למחקר

בעלי של עמדותיהם חיוביות פחות מהיו ות כלפי מחקר י/עמדות האחיםנמצא כי , יתר על כן). 2001

).Sanzero-Eller et al., 2003( מקצועות אחרים במערכת הבריאות

על יישום ממצאים מחקריים בקרב אחיות מדריכות Meta-analysis)(בסקירת ספרות שיטתית

קליניות נמצא קשר חיובי בין יישום הממצאים לבין עמדות כלפי מחקר ולבין רמת השכלה וקריאת

ת יותר מאשר עת מקצועיים לעתים קרובו-אחיות אלה קראו כתבי, כמו כן. עת מקצועיים- כתבי

).Milner, Estabrooks & Myrick, 2006(חרות אקבוצות שנמנו עם אחיות

ות עם י/מחקר התמקד גם על הידע והניסיון של האחיםה, בנוסף לגורמים ארגוניים וגישות אישיות

EBNP .עשייה מבוססת ראיות הנוגע ל רבידע אינם מחזיקים בות י/מספר מחקרים מגלים שאחים

)Melnyk et al., 2004; Olade, 2004( , במיוחד בהערכת מחקר)Adamsen, Larsen, Bjerregaard, &

Madsen, 2003; Gerrish & Clayton, 2004; Hutchinson & Johnston, 2004(, כמו גם בשיטות מחקר

, אולם). Milner, Estabrooks & Myrick, 2006; Nagy et al., 2001; Veeramah, 2004(וסטטיסטיקה

סמכות מחזיקים בות עם ידע בהערכת ראיות מחקר מצאו את עצמם חסרי אונים וי/לו אחיםאפי

זה כל כמה חוקרים טוענים ש. שינויים במקום עבודתם ערוךלשאין בה כדי לאפשר להם מוגבלת

,.Cooke et al(ות לדיונים בנושאים קליניים סיעודיים י/נובע מחשיפה בלתי מספקת של האחים

2004; Gerrish & Clayton, 2004 .(חוקר אחר , יותר מזה)2005French, ( זיהה כי מדריכות קליניות

, במחקר אחר. ולצרכים הייחודיים של המטופל ןמחקר לעשייה שלההממצאי את אמץ מתקשות ל

מנהלי סיעוד קליניים ביטאו את רצונם לקדם שבעוד כי ) ,1997Caine & Kenrick(החוקרים דיווחו

.ואף עיכבו זאת ,ם לא עשו דבר לקידומו והכללתו בעשייה היומיומית שלהםה, EBNP-את ה

מחקר שנערך . EBNP-ות בתחום הי/דרכים לשיפור הידע של האחיםבמספר חוקרים התמקדו

ות שהתנסו בתוכנית אוניברסיטאית דיווחו על שיפור ביכולת ההערכה י/בבריטניה הראה שאחים

וליישמם ממצאי מחקר ביכולת להשתמש , כולת החיפושהגברת י, הקריטית שלהם כלפי מחקר

בעמדות מחזיקים תואר אקדמי בעלי ות י/אחיםנמצא כי , ככלל. ולדון על מחקר עם אחריםויכולת

& Parahoo, 1998; Shemy(לעומת אלו שאין להם תואר אקדמי EBNPת יותר ביחס ליישום וחיובי

Masiach-Eisenberg, 2004; Veeramah, 2004.( תואר אקדמי יישמו בעליות י/אחים, יתר על כן

,Shemy & Mashiach-Eizenberg(ות אחרים במדגם י/אחיםמממצאי מחקר לעתים תכופות יותר

2004; Rodgers, 2000; Veeramah, 2004.(

אך מצד שני , זוכה להערכה גוברת והולכת EBNP-מצד אחד ה ,סקירה הספרותיתהכפי שעולה מ

בזיהוי מחסומים שונים התמקדו מחקרים , EBNP-ק מהמאמץ לסייע בהפצת הכחל. קשה ליישמו

. חוסר ידע ומיומנויות להערכת ממצאי מחקר הואאחד המחסומים הללו . מויישוהמקשים על

עת -ות במחקר ובקריאה קריטית של כתביי/מחקרים מדגישים את חשיבות הכשרת אחים

המחקר הנוכחי התמקד על . תמיכה הארגוניתמחקר נוסף הצביע על החשיבות של ה. מקצועיים

גישה (משתנים הקשורים למערכת , )ותק והשכלה, תפקיד, מקום עבודה, גיל, מין(משתנים אישיים

EBNPמחסומים ליישום , גישה כלפי מחקר(ומשתנים מקצועיים , )לבסיסי נתונים ותמיכת המערכת

כפי שדווח על ידי , (EBNP)יות והקשר שלהם עם התנהגות סיעודית מבוססת רא) וכישורים

.ות/האח

122

:שאלות המחקר הן

?לבין התנהגות מבוססת ראיות) מגדר וגיל(האם קיים קשר בין משתני הרקע של האחות .1

שכלה הותק ו, תפקיד, מקום עבודה(האם קיים קשר בין משתנים מקצועיים של האחות .2

?לבין התנהגות מבוססת ראיות) מקצועית ואקדמית

אחר חיפוש ערוך האפשרויות במקום העבודה ל(קשר בין זמינות משאבי המערכת האם קיים .3

?לבין התנהגות מבוססת ראיות) חומר ועבודה עם מחשב

?ם הגורמים המנבאים התנהגות מבוססת ראיותה מה .4

השיטה

המדגם

חלק מהשאלונים הופצו במסגרת . חולים ובקהילה- עובדים בבתיהאחים ואחיות 243המדגם כלל

חלק אחר הופץ בעזרת סטודנטים במקומות עבודה . ימודים בשלושה מוסדות אקדמיים שוניםל

השאלונים נמסרו רק לאחים ואחיות שהביעו נכונות להשתתף ). חולים ומרפאות-בתי(שונים

. נשואים 78% -נשים ו 89%המדגם כלל . לא ניתן לאמוד את אחוז ההיענות במדגם, לכן. במחקר

בנוסף למאפיינים האישיים נבדקו גם המאפיינים המקצועיים של ). SD=8.8( 36.9ממוצע הגיל הוא

. לוהלמאפיינים המתארת את 1טבלה מספר . הנחקרים

)N=243(מאפיינים מקצועיים של המדגם - 1טבלה

מספר Mean±(SD) אחוזים נבדקים

מקום עבודה

65% 159 חולים-בית

28% 67 קהילה

5% 11 אבות-בית

2% 6 אחר

תפקיד

21.50% 51 ניהולי

75% 182 לא ניהולי

2% 6 אחר

1.50% 4 חסר

(8.3)12.8± )שנים(ותק במקצוע

(7.3)9.2± )שנים(ותק במקום עבודה נוכחי

(6.6)9.0± )שנים(ותק בתפקיד נוכחי

השכלה

1% 3 אחות מעשית

12% 29 אחות מוסמכת

69.50% 169 אחות מוסמכת לומדת לתואר ראשון

10% 25 אחות מוסמכת עם תואר ראשון

3.50% 8 אחות מוסמכת לומדת לתואר שני

3.50% 8 אחות מוסמכת עם תואר שני

PhD 1 0.50%אחות מוסמכת עם

123

כלי המחקר

:לשאלון מספר חלקים. שאלון מובנה לדיווח עצמי הואכלי המחקר

, מצב משפחתי, ותק בארץ, מוצא, גיל(אודות הנחקרים ) דמוגרפים ומקצועיים(ם אישיים פרטי .א

ל ש יולחלק זה צורפו שאלות הנוגעות לאפשרויות). השכלה, ותק, תפקיד, מקום עבודה, דת

אפשרות , מחשב זמין, ספרייה מה שלקיו(נחקר לערוך חיפוש אחר מידע במסגרת עבודתו ה

).עת מקצועיים-כתבי לעמנוי נחקרקבוצת דיון והאם הבת שותפו, לחיפוש באינטרנט

12חלק זה כולל ). Shemy & Masiach-Eisenberg, 2004מתוך (עמדות כלפי מחקר בסיעוד .ב

: תחומים 3-היגדים על סולם ליקרט המתייחסים לעמדות כלפי מחקר ומתחלקים ל

איכות של העשייה עמדות כלפי יישום תוצאות מחקרים להעלאת הרמה וה –" יישום" .1

הפרופסיה תתקדם רק אם ניישם תוצאות מחקרים : "לדוגמא). היגדים 4(המקצועית

. 0.72של קרונבך נמצא מקדם מהימנות Shemy & Masiach-Eisenbergאצל". מקצועיים

.0.69במחקר זה מקדם המהימנות הוא

חקר בסיעוד יעלה מ: "לדוגמא). היגדים 2(השפעת המחקר על מעמד הפרופסיה –" מעמד" .2

נמצא Shemy & Masiach-Eisenbergאצל ". את מעמד המקצוע בקרב מקצועות הבריאות

במחקר זה נמצא מתאם . (r=0.294, P0.001)מתאם חיובי מובהק בין שני ההיגדים

.(r=0.698, P0.001)בעוצמה חזקה יותר בין שני היגדים אלו

). היגדים 6(נפרד של מקצוע הסיעוד עמדות כלפי מחקר כחלק בלתי –" בלתי נפרד" .3

Shemyאצל ". אחות צריכה להשתמש בלב ובאינטואיציה ולא ביישום מחקרים: "הלדוגמ

& Masiach-Eisenberg נמצא מקדם מהימנות במחקר זה מקדם . 0.71של קרונבך

.0.65המהימנות הוא

חלק זה ). ,2004Gerrish & Claytonמתוך (וכישורים EBNPמחסומים ביישום , מקורות ידע .ג

:כלל

למקורות הידע השונים בהם הנחקרים משתמשים בעשייה יםעשר היגדים המתייחס-שמונה .1

הידע שבו אני משתמשת בעשייה הסיעודית מבוסס על הניסיון : "לדוגמא, הסיעודית

הנחקרים התבקשו לדרג את ההיגדים על סולם ". המצטבר האישי שלי בטיפול מטופלים

הפריטים המתייחסים למקורות הידע חולקו . "תמיד" – 5לבין "אף פעם לא" – 1הנע בין

מקדם ). היגדים 5(, )או אינטואיציה(ידע המתבסס על ניסיון . א: לארבעה ממדים

מקדם ). היגדים 5(המערכת על ידע המתבסס על עמיתים או . ב ;0.80המהימנות הוא

. ידע המתבסס על הכשרה מקצועיתשני היגדים המתייחסים ל. ג ;0.69המהימנות הוא

ידע המתבסס על . ד ;(r=0.646, P0.001)נמצא מתאם חיובי מובהק בין שני ההיגדים

.0.85מקדם המהימנות הוא ) היגדים 5(ספרות מקצועית

:לדוגמא. עשר היגדים המתייחסים למחסומים בהגשמת עשייה מבוססת ראיות-שישה .2

הנחקרים התבקשו לדרג את מידת ". ר מתאימיםאני לא יודעת כיצד לחפש דוחות מחק"

– 5לבין "בכלל לא מסכים" – 1הנע בין Likertהסכמתם עם כל אחד מההיגדים על סולם

רלוונטי לאוכלוסייה שלא דוברת בחלק זה הוסף היגד . "מסכים במידה רבה מאוד"

שני ההיגדים חולקו ל עשר-שישה". קשה לי לקרוא ספרות בשפה האנגלית: "אנגלית

, התחום הראשון בדק מחסומים במציאה וסקירת דוחות מחקר ומידע על נהלים. תחומים

התחום השני בדק . 0.86מקדם המהימנות הוא ". קשה לי להבין דוחות מחקר: "לדוגמא

אני : " לדוגמא, מחסומים בעריכת שינוי בעשייה הסיעודית על בסיס ראיות מחקריות

בשאלון . 0.84מקדם המהימנות הוא ". סיעודית שליחוששת להתחיל לשנות את העשייה ה

124

היגדים המתייחסים למחסומים 3נכללו בחלק זה גם Gerrish and Clayton (2004)של

בודק את השל השאלון ' פריטים אלו הוכנסו לחלק ד. הקשורים לתמיכת סביבת העבודה

. מידת התמיכה של סביבת העבודה ביישום תוצאות מחקרים בעבודה

קריאתם , היגדים המתייחסים לכישורים במציאת מקורות שונים של מחקרים שישה .3

בקריאתם , הנחקרים נשאלו באיזו מידה הם מנוסים במציאת מחקרים. והשימוש בהם

מקדם ". ?באיזו מידה הנך מנוסה במציאת הוכחות מחקריות: "לדוגמא. ובשימוש בהם

.0.89המהימנות הוא

התמיכה של סביבת העבודה ביישום תוצאות מחקרים תשעה היגדים המתייחסים למידת .ד

הנהלת הסיעוד במוסד בו אני עובדת : "לדוגמא). Gerrish, 2004 &Clayton מתוך (בעבודה

הנחקרים התבקשו לסמן באיזו מידה ההיגדים נכונים לגבי ". מעודדת קריאת ספרות מקצועית

). "נכון מאוד" -5 -ו "ןנכו" – 4, "לפעמיםנכון " -3, "לא נכון" – 2, "כלל לא" - 1(מקום עבודתם

ההיגדים המתייחסים למידת התמיכה של סביבת העבודה ביישום תוצאות מחקרים בעבודה

היגדים המתייחסים לתמיכת הסביבה ארבעההתחום הראשון כלל . חולקו לשני תחומים

התחום השני . 0.77של קרונבך בתחום זה היא מהימנות . בחיפוש וקריאת ספרות מקצועית

של מהימנות . היגדים המתייחסים לתמיכת הסביבה בשינוי העשייה הסיעודית חמישהכלל

.0.85קרונבך בתחום זה היא

ראשונה הנחקרים בשאלה ה. שתי שאלות על סמךההתנהגות נבדקה –התנהגות הנחקרים .ה

מנת למצוא במהלך החודש האחרון הם ערכו חיפוש בספרות מקצועית על נשאלו כמה פעמים

בשאלה השנייה נשאלו הנחקרים האם הם . הוכחות מחקריות לדברים הקשורים לעבודתם

נחקר . השתמשו במהלך החודש האחרון בתוצאות מחקריות בקבלת החלטות במסגרת עבודתם

תנהגות מי שניחן בהסווג כהללו הייתה חיובית שתשובתו על לפחות אחת משתי השאלות

סווג הללו היו שליליות לשתי השאלות יותונחקר שתשוב). EBNP(מקצועית מבוססת ראיות

).Non- EBNP(שהתנהגותו המקצועית אינה מבוססת ראיות כמי

ממצאים

בשלב הראשון נבדקה ההשפעה של משתני הרקע על . ניתוח הממצאים נערך בשלושה שלבים

האמצעים מעמיד את מקום העבודה בשלב השני נבדק ). EBNP(התנהגות סיעודית מבוססת ראיות

בשלב השלישי נערך . המאפשרים להעשיר את הידע של הנחקרים בתוצאות מחקרים מקצועיים

הם המשתנים שמנבאים התנהגות ה ניתוח רגרסיה לוגיסטית היררכית בצעדים על מנת לבדוק מ

.סיעודית מבוססת ראיות

קשר בין משתני הרקע הטבלה הבאה מציגה את המבחנים שנערכו בשלב הראשון לצורך בדיקת ה

:לבין ההתנהגות

נמצא . משתנה הרקע היחיד שנמצא בקשר מובהק עם התנהגות מבוססת ראיות הוא התפקיד

מבוססת ראיות יותר מאשר אחיות היא שאחיות בעלות תפקיד ניהולי התנהגותן המקצועית

.בתפקידים שאינם ניהולייםהמחזיקות

אמצעים המאפשרים להעשיר את ם העבודה מחזיקי בה השאלה האם מקובשלב השני נבדק, כנאמר

מהנחקרים קיימת ספריה 49%נמצא שלרשות . הידע של הנחקרים בתוצאות מחקרים מקצועיים

ספרייה עשירה מהנחקרים נהנים מגישה ל 32%רק אך עת רפואיים במקום עבודתם -עשירה בכתבי

- בוד עם מחשב במקום העבודה ולמהנחקרים לא ניתנת האפשרות לע 41% -ל. עת סיעודיים- בכתבי

מהנחקרים שותפים לקבוצת דיון 9.5%רק . באינטרנטאחר מידע אין אפשרות לערוך חיפוש 42%

125

)N=243(משתני הרקע לבין התנהגות מבוססת ראיות הקשר בין - 2טבלה

השוואה EBNP (N=102) Non-EBNP (N=141) המשתנהסטטיסטית

N % Mean±(SD) N % Mean±(SD)

מגדר 2(1)=0.82 50.0 13 50.0 13 גבר

59.3 128 40.7 88 אישה

t(190)=-0.58 (8.2)36.6± (9.7)37.3± גיל

מקום עבודה

2(1)=0.14 59.1 94 40.9 65 חולים בית

56.6 47 43.4 36 קהילה

תפקיד

*2(1)=7.35 42.0 22 58.5 31 ניהולי

62.4 116 37.6 70 לא ניהולי

t(239)=-1.59 (7.6)12.1± (9.1)13.8± ותק במקצוע

השכלה

2(1)=0.17 56.9 82 43.1 62 אקדמית

59.6 59 40.4 40לא

* P<0.01

- כמעט כולם על כתב, עת- כתב לעמנוי יקים במחזמהנחקרים 27%בתוצאות מחקרים ורק עוסקת ה

עם שיפוטעיתון לע יםמנויכך שהם נחקרים דיווחו על שלושהרק . עם שיפוטעת ישראלי שאינו

שותפים בפורום הדן בתוצאות ) 3%(נחקרים רק שבעה. נחקרים דיווחו על שני כתבי עת עשר-ושנים

.מחקרים

שות הנחקרים במקום העבודה לבין התנהגות נבדק הקשר בין האמצעים העומדים לר, בנוסף

:הטבלה הבאה מציגה את המבחנים שנערכו לבדיקת קשר זה. מקצועית מבוססת ראיות

עבוד עם מחשב במקום העבודהלקשר בין האפשרות לחפש חומר ו: 3טבלה

)N=243(לבין התנהגות מבוססת ראיות

EBNP המשתנה (N=102)

Non-EBNP (N=141)

השוואה טיסטיתסט

N % N %

של ספרייה מהקיו*2(1)=4.17 51.3 5848.761 כן 64.2 4435.879 לא

של ספרייה מהקיו2(1)=2.78 50.0 3950.039 כן 6338.710061.3 לא

אפשרות לעבודה עם*2(1)=4.59 51.8 6848.273 כן 65.7 3434.365 לא

אפשרות חיפוש **2(1)=7.26 50.4 6849.669 כן 67.6 3432.471 לא

*P<0.05, ** P<0.01

126

: ניתן לראות שיש קשר מובהק בין התנהגות מבוססת ראיות לבין המשתנים הבאים 3מטבלה

אפשרויות לעבוד עם מחשב בעבודה ואפשרויות , עת רפואיים-כתביה עשירה בישל ספרי מהקיו

אפשרות לחפש חומר ויש להם השיש להם מי בין נמצא כי . ש באינטרנט במקום העבודהופיחערוך ל

הוא גבוה המקצועית מבוססת ראיותשיעור הנחקרים שהתנהגותם אפשרות לעבוד עם מחשב ה

עת -יה עשירה בכתביישל ספר מהההתנהגות לבין קיו לא נמצא קשר מובהק בין, לעומת זאת. יותר

. סיעודיים

בצעד הראשון הוכנס למודל . בשלב השלישי נערך ניתוח רגרסיה לוגיסטית היררכית בצעדים

כהכנה לצעד השני נבדקה השפעתם של המשתנים שבדקו את ). כמשתנה דמה(המשתנה תפקיד

שתרומתם של משתנים אלו לא נמצאה מובהקת מכיוון). 3ראה טבלה (האפשרויות במקום העבודה

עמדות : בצעד השני הוכנסו למודל המשתנים הבאים. הוחלט לא להכניסם למודל ,במודל הרגרסיה

. וכישורים) מדדים 2(תמיכה , )מדדים 2(מחסומים , )מדדים 4(מקורות הידע , )מדדים 3(כלפי מחקר

.מציגה את תוצאות הניתוח 4טבלה

)N=243(ה לוגיסטית היררכית לניבוי התנהגות מבוססת ראיות רגרסי: 4טבלה

B SE Exp(B) R2 2 צעד

תפקיד צעד ראשון )ניהולי –1, לא ניהולי – 0(

0.90** 0.33 2.47 0.044 7.7**

תפקיד צעד שני )ניהולי –1, לא ניהולי – 0(

0.33 0.38 1.40 0.29 56.4***

1.45 0.17 *0.37 תמיכה מחקרים

0.56 0.28 *0.59- ידע עמיתים ומערכת

2.18 0.21 ***0.78 ידע ספרות

2.04 0.22 **0.71 כישורים

1.15 **3.86- קבוע

* P<0.05, ** P<0.01, *** P<0.001

רבעה משתנים מבחינים בין הנחקרים רק א, כי לאחר שנוטרלה השפעתו של התפקיד עולה 4מטבלה

ת מבוססת ראיות לבין הנחקרים שהתנהגותם המקצועית אינה מבוססת שהתנהגותם המקצועי

תמיכת הסביבה בחיפוש וקריאת ספרות מקצועית ואהמשתנה הראשון שנכנס למודל ה. ראיות

נמצא כי ככל שקיימת יותר תמיכה של המערכת כך עולה הסיכוי שהתנהגות ). מחקריםבתמיכה (

נה השני שנכנס למודל הוא מקורות ידע המתבססים המשת). Exp(B)=1.45(הנחקר מבוססת ראיות

נמצא כי ככל שמקורות הידע ). ידע עמיתים ומערכת(הלי המערכת ועל עמיתים למקצוע ועל נ

) Exp(B)=0.56(קטן הסיכוי שהתנהגות הנחקר מבוססת ראיות ,מתבססים על עמיתים ועל המערכת

מקורות ידע המתבססים על ואלמודל ההמשתנה השלישי שנכנס . גורם מעכב ואכלומר גורם זה ה

נמצא כי ככל שמקורות הידע מתבססים יותר על קריאת ). ידע ספרות(קריאת ספרות מקצועית

המשתנה ). Exp(B)=2.18(עולה הסיכוי שהתנהגות הנחקר מבוססת ראיות ,ספרות מקצועית

תם והשימוש בהם קריא, כישורים במציאת מקורות שונים של מחקרים ואהאחרון שנכנס למודל ה

עולה הסיכוי שהתנהגות הנחקר ,נמצא כי ככל שהנחקר מאמין שכישוריו טובים יותר). כישורים(

מהשונות 29%כל המשתנים שנכנסו למודל מסבירים ך הכול בס). Exp(B)=2.04(מבוססת ראיות

.המוסברת

127

דיון

של הת חלק מעבודתחשוב ומשמעותי לפרקטיקה בסיעוד ושעליו להיו EBNP-למרות ההבנה שה

במטרה לזהות את הגורמים המנבאים . מיושם שאינומחקרים מראים כי הוא כמעט , האחות

המחקר הנוכחי את הקשר בין מאפיינים אישיים ומקצועיים לבין בדק , התנהגות מבוססת ראיות

. EBNPיישום

לבין ) דר וגילמג(הממצא הראשון שעלה הוא שלא נמצא קשר מובהק בין משתני הרקע של האחות

Sanzero-Eller, Kleber & Lanממצא זה סותר את ממצאי מחקרם של . התנהגות מבוססת ראיות

Wang )2003 ( טובות יותר מאלה שיש בידי ויישומו מחקר יכולות מחזיקים במצאו כי גברים אשר

.נשים

לבין ) והשכלה, תפקיד, מקום עבודה(בבדיקת הקשר בין המשתנים המקצועיים של האחות

לבין ) חולים וקהילה- בית(התנהגות מבוססת ראיות עלה כי לא נמצא קשר מובהק בין מקום עבודה

אשר מצא הבדל בין אחיות ) Olade )2004ממצא זה מנוגד לעבודתו של . התנהגות מבוססת ראיות

ההבדל בממצאים . שעובדות בקהילה באזור כפרי לבין אחיות שעובדות במרכזים רפואיים גדולים

הן חשופות , ב סובלות מבדידות מקצועית"נובע מכך שהאחיות העובדות באזורים כפריים בארה

בעוד שבמחקר הנוכחי רוב , במידה מועטה ללימודים אקדמיים ולספרות אקדמית מקצועית

בקשר עם מרכזים רפואיים בהם עומדות האחיות העובדות בקהילה לומדות במסגרת אקדמית ו

.ים וקיימות בהם ספריות מקצועיותמתקיימים מחקרים קליני

לבין התנהגות מבוססת ) ניהולי ולא ניהולי(נמצא קשר מובהק בין תפקיד האחות , לעומת זאת

התנהגותן המקצועית ) אחיות אחראיות ומנהלות ,מדריכות קליניות(אחיות בתפקיד ניהולי . ראיות

בספרות . אינם ניהולייםבתפקידים שהמחזיקות מבוססת ראיות באופן מובהק יותר מאחיות

המחקרית שנסקרה מודגשת החשיבות של אחיות בעלות תפקיד מקצועי וניהולי בסיעוד לקידום

חוקרים אחדים מצאו בארגונים מסוימים מנהלות . הידע ולביסוס תרבות החקירה בארגונים

EBNP - חלקן אף לא הבינו את חשיבות ה EBNP,כישורים לקידום נטולות מחקר ונטולות כישורי

,Caine & Kenrick, 1997; Udod & Care, 2004; Milner(ומבחינתן הן אינן זקוקות כלל לידע בנושא

Estabrooks & Myrick, 2006; .(הפער המתואר בספרות המקצועית בין המחקר לבין עבודה , בישראל

ה זקונפליקט . בשטח פחות מורגש ויש פחות קונפליקט בהשקפות מקצועיות בקרב המנהלות בסיעוד

כתשובה לשאלה הפתוחה בה ,לדוגמא. מורגש יותר בקרב האחיות בשדה ולא בקרב המנהלות

אני עוסקת : "כתבה אחת האחיות ,בשטח EBNPהאחיות התבקשו להביא דוגמאות מיישום

.בעיניה כחלק מהמקצוע שכלומר המחקר לא נתפ". במקצוע הסיעוד בלבד

לא נמצא ). אקדמית לעומת לא אקדמית(השכלת האחות ההמשתנה המקצועי האחרון שנבדק הי

, בניגוד לממצא זה. הבדל מובהק בהתנהגות מבוססת ראיות בין אחיות אקדמאיות לאחרות

הממצאים מהספרות המחקרית מראים כי אחיות בעלות השכלה אקדמית נוטות יותר לקרוא

,Rodgers, 2000; Shemy & Mashiach-Eizenberg( ספרות מחקרית וליישם את ממצאיה בשטח

2004; Veeramah, 2004 .( האחיות לא מ 13%בבדיקת התפלגות האחיות לפי השכלה נמצא כי רק

הן 58, האחיות במדגם הלומדות לתואר ראשון 160מתוך . נחשפו ללימודים אקדמאיים כלל

שבשל היותן אך ניתן לומר . אחיות אלו לא נכללו בקבוצת האחיות האקדמאיות. 'תלמידות שנה א

, כבר בשנת הלימוד הראשונה הן חשופות לתכנים הקשורים למחקר בסיעוד, תלמידות באקדמיה

.להסביר את חוסר העקביות בתוצאות מחקר זה לעומת המחקרים שצוינו לעיל העשוי ועובדה זו

האפשרויות במקום (ניתוח נוסף נערך במטרה לבדוק את הקשר בין זמינות משאבי המערכת

נבנו EBNPכדי ליישם . לבין התנהגות מבוססת ראיות) ה לחיפוש חומר ועבודה עם מחשבהעבוד

מרבית החוקרים מציינים את החשיבות הרבה של . מודלים שונים ברמת הפרט וברמת הארגון

י "י שאלות שדנו באפשרויות הניתנות ע"במחקר זה תפקיד הארגון נבדק ע. EBNPהארגון ביישום

128

לעבודה במחשב , )רפואית וסיעודית(לשימוש בספרייה , ש חומר מחקרימקום העבודה לחיפו

לחפש באינטרנט , בקרב אחיות העובדות בארגון המאפשר להן לעבוד עם מחשב. ולחיפוש באינטרנט

וקיימת ספרייה רפואית נמצא שיעור גבוה יותר של התנהגות מבוססת ראיות מאשר בארגונים

אחיות , ות כשגברה האקדמיזציה של המקצוע בישראלבשנים האחרונ. שאינם מאפשרים זאת

בעיקר במהלך לימודיהן באוניברסיטה ובמכללה שקיימת ,חשופות יותר לספרות מקצועית סיעודית

יה עשירה ילא נמצא קשר בין קיומה של ספר, כנראה, לכן. עת-ה מקצועית עשירה בכתבייבהם ספרי

.תנהגות מבוססת ראיותעת בסיעוד בארגון בו הן עובדות לבין ה- בכתבי

לאחר נטרול . שאלת המחקר האחרונה עסקה בבדיקת הגורמים המנבאים התנהגות מבוססת ראיות

תמיכת המערכת ואהגורם המנבא הראשון ה. מנבאים נמצאו ארבעה גורמים השפעתו של התפקיד

ל נמצא כי ככל שקיימת יותר תמיכה ש). תמיכה מחקרים(בחיפוש וקריאת ספרות מקצועית

כמו בספרות שנסקרה גם במחקר זה . עולה הסיכוי שהתנהגות הנחקר מבוססת ראיות ,המערכת

. נמצא כי לתמיכת הארגון יש את התפקיד המשמעותי ביותר בקידום התנהגות מבוססת ראיות

ידע (הלי המערכת ומקורות ידע המתבססים על עמיתים למקצוע ועל נ אהגורם המנבא השני הו

נמצא כי אחיות שמקורות הידע שלהן מתבססים בעיקר על עמיתים ועל נהלים ). עמיתים ומערכת

ממצאים אלו . גורם מעכב ואכלומר גורם זה ה, הם נמוכים לעבודה מבוססת ראיות ןסיכוייה

כי אחיות משתמשות בעבודתן לעתים עידיםהמ ,)Shirey )2006תומכים בממצאים קודמים של

המשתנה המנבא . יון בעבודה ופחות ממצאים מחקרייםקרובות בידע שמקורו במסורת ובניס

נמצא כי ככל ). ידע ספרות(מקורות ידע המתבססים על קריאת ספרות מקצועית ואהשלישי ה

שמקורות הידע מתבססים יותר על קריאת ספרות מקצועית כך עולה הסיכוי שהתנהגות הנחקר

מציאת מקורות שונים של כישורים ב ואהמשתנה המנבא האחרון ה. תהיה מבוססת ראיות

כך עולה ,נמצא כי ככל שהנחקר מאמין שכישוריו טובים יותר. קריאתם והשימוש בהם, מחקרים

. הסיכוי שהתנהגות הנחקר מבוססת ראיות

. גורם זה לא נמצא כמנבא, EBNPלמרות ששוער שיימצא קשר בין עמדות כלפי מחקר לבין יישום

נמצא כי שיעור גבוה . באו לביטוי בספרות במספר מחקרים EBNPעמדות חיוביות של אחיות כלפי

המחקר , על הסיעוד להפוך למקצוע המבוסס על מחקר: של אחיות מסכימות עם העמדות הבאות

ביסוס עבודת האחות על ראיות ישפר את איכות , רלוונטי לסיעוד בכלל ולעבודה היום יומית בפרט

;Parahoo, 1998; Melnyk et al., 2004(ת המקצוע מקדם א EBNP - הטיפול ואת תוצאי המטופל וה

Egerod & Hansen, 2005 .(בעיקר ,גם במחקר זה נמצא ציון ממוצע גבוה לעמדות כלפי מחקר

כמו ). בקרב מקצועות הבריאות ובקרב הציבור(בעמדות כלפי השפעת המחקר על מעמד הפרופסיה

גם בתחום אשר בדק עמדות . ד של הסיעודנמצאו עמדות חיוביות כלפי מחקר כחלק בלתי נפר, כן

נמצאו עמדות , כלפי יישום תוצאות מחקרים להעלאת הרמה והאיכות של העשייה הסיעודית

.EBNPלא נמצא קשר בין העמדות כלפי מחקר לבין יישום , עם זאת. חיוביות

חקרים כלומר תשובות הנ, השאלונים מתבססים על דיווח עצמי, ראשית. למחקר זה מספר מגבלות

מומלץ לשלב במחקר בעתיד גם מדדים אובייקטיביים . על התנהגותם נבדקה באופן סובייקטיבי

מומלץ לחקור בארגונים את הבסיס המקצועי לנוהלי , בנוסף. לבדיקת התנהגות מבוססת ראיות

חלק מהמידע על יישום , שנית. EBNPהעבודה בארגונים השונים ולקבל מידע אובייקטיבי יותר על

EBNP שיעור נמוך זה אינו . מהנחקרים 11%התקבל מתוך השאלה הפתוחה עליה השיבו רק

מקומות (אומנם אוכלוסיית המחקר הייתה מגוונת , לבסוף. מאפשר ניתוח מהימן של הממצאים

מבחינת . אך מומלץ לחזור ולחקור נושא זה בדגימה אקראית) גיל וותק בעבודה, תפקידים, עבודה

למדו או לומדות באקדמיה וייתכן שקיימת הטיה ) 86%(מצא שרוב האחיות רמת ההשכלה במדגם נ

.EBNPשל התוצאות לכיוון התייחסות חיובית למחקר ועמדות חיוביות לעבודה עם

129

מקורות

Adamsen, L., Larsen, K., Bjerregaard, L., & Madsen, J. K. (2003). Danish research-active clinical nurses overcome barriers in research utilization. Scandinavian journal of caring sciences, 17, 57-65.

Banning, M. (2005). Conceptions of evidence, evidence-based practice and their use in nursing: independent nurse prescribers' views. Journal of clinical nursing, 14, 411-417.

Caine, C., & Kenrick, M. (1997). The role of clinical directorate managers in facilitating evidence-based practice: a report of an exploratory study. Journal of nursing management, 5, 157-165.

Cooke, L., Smith-Idel, C., Dean, G., Gemmill, R. Steingass, S., Sun, V., Grant, M., &

Borneman, T. (2004). "Research to practice". A practical program to enhance the use of evidence-based practice at the unit level. Oncology nursing forum, 31(4), 825-832

Coopey, M., Nix, M. P., & Clancy, C. M. (2006). Translating research into evidence-based nursing practice and evaluating effectiveness. Journal of nursing care quality, 21(3), 95-202.

French, P. (1999). The development of evidence-based nursing. Journal of advanced nursing, 29(1), 72-78

French, B. (2005). Evidence-based practice and the management of risk in nursing. Health, risk & society, 7(2), 177-192

Egerod, I., & Hansen, G. M. (2005). Evidence-based practice among Danish cardiac nurses: a national survey. Journal of advanced nursing, 51(5), 465-473

Estabrooks, C. A. (1999). The conceptual structure of research utilization. Research in Nursing & Health, 29, 203-216

Gerrish, K. & Clayton, J. (2004). Promoting evidence-based practice: an organizational approach. Journal of nursing management, 12, 114-123

Hutchinson, A. M., & Johnston, L. (2004). Bridging the divide: A survey of nurses' opinions regarding barriers to, and facilitators of, research utilization in the practice setting. Journal of clinical nursing, 13, 304-315.

Kitson, A., Harvey, G., & McCormack, B. (1998). Enabling the implementation of evidence based practice: a conceptual framework. Quality in health care, 7, 149-158

Le May, A. (1999). Evidence-based practice. London: Nursing times books;

Levin, R.F. & Feldman, H.R. (Eds.). (2006). Teaching evidence-based practice in nursing: A guide for academic and clinical settings. New York: Springer publishing company, Inc.

Melnyk, B., & Fineout-Overholt, E. (Eds.). (2005). Evidence-based practice in nursing and healthcare: a guide to best practice. Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins;

Melnyk, B., Fineout-Overholt, E., Fischbeck Feinstein, N., Li, H., Small, L., Wilcox, L., & Kraus, R. (2004). Nurses' perceived knowledge, beliefs, skills, and needs regarding evidence-based practice: implications for accelerating the paradigm shift. Worldviews on evidence-based nursing, 1(3), 185-193

Milner, M., Estabrooks, C. A., & Myrick, F. (2006). Research utilization and clinical nurse educators: a systematic review. Journal of evaluation in clinical practice, 12(6), 639-655.

Mowinski-Jennings, B., & Loan, L.A. (2001). Misconceptions among nurses about evidence-based practice. Journal of nursing scholarship, 33(2), 121-127

130

Nagy, S., Lumby, J., McKinley, S., & Macfarlane, C. (2001). Nurses' beliefs about the conditions that support evidence-based nursing. International journal of nursing practice, 7, 314-321

Newhouse, R. P. (2006). Examining the support for evidence-based nursing practice. JONA, 36, 337-340

Olade, R. O. (2004). Evidence-based practice and research utilization activities among rural nurses. Journal of nursing scholarship, 36(3), 220-225.

Parahoo, K. (1998). Research utilization and research related activities of nurses in Northern Ireland. International journal of nursing studies, 35, 283-291.

Pravikoff, D. S., Tanner, A. B., & Pierce, S. T. (2005). Readiness of U.S. nurses for evidence-based practice. AJN, 105(9), 40-51

Retsas, A. (2000). Barriers to using research evidence in nursing practice. Journal of advanced nursing, 31(3), 599-606

Rodgers, S. E. (2000). A study of the utilization of research in practice and the influence of education. Nurse Education Today, 20, 279-287

Sanzero-Eller, L., Kleber, E., & Lan Wang, S. (2003). Research knowledge, attitudes and practices of health professionals. Nursing outlook, 51(4), 165-170

Shemy, G., & Mashiach-Eizenberg, M. (2004). The influence of academic education on attitudes of nurses toward nursing research. Guf Yeda, 1(1). 35-41. (Hebrew)

Shirey, M. R. (2006). Evidence-based practice: How nurse leaders can facilitate innovation. Nursing administration quarterly, 30(3), 252-265

Thompson, D. S., Estabrooks, C. A., Scott-Findlay, K. M., & Wallin, L. (2007).

Interventions aimed at increasing research use in nursing: a systematic review. Implementation science, 2(15).

Tod, A., Palfreyman, S., & Burke, L. (2004). Evidence-based practice is a time of opportunity for nursing. British journal of nursing, 13, 211-216

Udod, S. A., & Care, W. D. (2004). Setting the climate for evidence-based nursing practice: What is the leader's role? Canadian Journal of Nursing Leadership,17(4) 64-75.

Veeramah, V. (2004). Utilization of research findings by graduate nurses and midwives. Journal of advanced nursing, 47(20), 183-191.

Wallin, L., Bostrom, A., Wikblad, K., & Ewald, U. (2003). Sustainability in changing clinical practice promotes evidence-based nursing care. Journal of advanced nursing, 41(5), 509-518.

Youngblut, J.M., & Brooten, D. (2001). Evidence-based nursing practice: Why is it important? AACN clinical issues, 12(4), 468-476

131

ותסוציולוגי הערות -הצילום של הבלתי מצולם על

1שלומי רזניק

תקציר

באיתור יםסקועיקר הדברים ע. בחלק מהקשרים שבין צילום וסוציולוגיה דוןל מבקשהמאמר

.כפי שהן נתפסות בעיני סוציולוג איכותני, במיוחד הצילום החברתי, מגבלות מסוימות של הצילום

המיושמים בידי הסוציולוגיה האיכותנית לביקורת המושגיים שימוש בכלים הדיון עושה

. המאמר מתייחס במיוחד לצילומי בני אדם בכלל ודיוקנאות בפרט. הסוציולוגיה הפוזיטיביסטית

השגת תובנות חדשות תיאור המציאות החברתית כהוויתה ובשמשם כגוף חומר ל ,אך לא רק, בעיקר

ילום כמו מחקרים סוציולוגיים משמשים כאמצעי צ .על המציאות החברתית או הפסיכולוגית

מובהק להבניית העולם החברתי והפוליטי ונושא זה מהווה היום את הציר המרכזי של השיח סביב

דיון תעשה באמצעות בחינה של כמה מהנחות היסוד והעולמות המובנים המאמר ל תרומת. הצילום

טיביסטי והעלאת תהיות ביחס למידת הקשר מאליהם של אותו תהליך יצירה צילומי שיוגדר כפוזי

.או הפסיכולוגית/שבינו לבין המציאות החברתית ו

סוציולוגיה ויזואלית, סוציולוגיה איכותנית, פוזיטיביזם, צילום :מילות מפתח

. האחד מתחום המדעים והשני נכלל בתחומי האמנות, לכאורה צילום וסוציולוגיה מרוחקים זה מזה

תחומי ההתענינות . גם בעיות משותפות, סטוריה דומה וכפי שיסתבר בהמשךלמעשה יש להם הי

צלמים וסוציולוגים , כך למשל. והשאלות הנשאלות על ידי סוציולוגים וצלמים מפליאים בדמיונם

, דנים במעמדות, עוסקים ביחס החברה לחריגים, בודקים את השלכות העיור על האדם והחברה

ביקורת , מהפכה ומלחמה, טרור, נשים, בעיות של זהות לאומית, ביחסי גזעים ולאומים, בעוני

השפעות אמצעי תקשורת על החיים המודרניים ועוד , גיבורי ומעצבי תרבות, חברתית ושינוי חברתי

.אין לך כמעט נושא חברתי שהצילום אינו עוסק בו. ועוד

הסוציולוגים . רצילום וסוציולוגיה מסתייעים בתובנות ואמצעים הלקוחים מהתחום האח

הצלמים עושים שימוש . כאמצעי המחשה וככלי עזר לתצפית, מסתייעים בתצלומים כטקסט לניתוח

לשתי . במושגים וידע סוציולוגיים להבנת המדיה והאוביקטים המצולמים בהקשריהם התרבותיים

ון לסוציולוג יש בעיה לדבר בלש. הדיסציפלינות יש קשיים ביכולת התקשורת עם הקהל הרחב

בדומה לכך עבור הצלם קיימת בעיה של . רגון יחודי לקהילת הסוציולוגים'המובנת לבני אדם ולא בז

לתוצאות עבודתם של סוציולוגים , עם זאת. יצירת דימויים המובנים ומפוענחים על ידי בני אדם

צילום כמו מחקרים . יש השלכות שאין לזלזל בהן על התנהגותם של בני אדם, וצלמים כאחד

סוציולוגיים משמשים כאמצעי מובהק להבניית העולם החברתי והפוליטי ונושא זה מהווה היום

תרומתנו לדיון תעשה באמצעות בחינה של כמה מהנחות . את הציר המרכזי של השיח סביב הצילום

היסוד והעולמות המובנים מאליהם של אותו תהליך יצירה צילומי שיוגדר כפוזיטיביסטי והעלאת

עיקר הדברים יעסקו .או הפסיכולוגית/ביחס למידת הקשר שבינו לבין המציאות החברתית ותהיות

כפי שהן נתפסות בעיני סוציולוג , במיוחד הצילום החברתי, באיתור מגבלות מסוימות של הצילום

הסוציולוגיה האיכותנית לביקורת הסוציולוגיה התיאורטי שלכלים ארגז האיכותני תוך שימוש ב

אך לא , בעיקר. המאמר מתייחס במיוחד לצילומי בני אדם בכלל ודיוקנאות בפרט. ביסטיתהפוזיטי

.בשמשם כגוף חומר להשגת תובנות חדשות על המציאות החברתית או הפסיכולוגית ,רק

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 1

132

אינו מצטמצם רק לתחום השאלות אלא מתפשט גם לתחום בין הסוציולוגיה והצילום הדמיון

, ציולוגיה כמדע מובחן והמצאת הצילום נולדו באותה תקופההסו. הדרכים להשגת התשובות

מאז מנהלים הסוציולוגים מאבק לקבלת לגיטימציה כמדע והצלמים . 1837-1839בשנים , בצרפת

רגון היא תולדה 'שבעית השימוש בז, מאבק זה. מנהלים מאבק מקביל לקבלת לגיטימציה כאמנות

‘עובדות’סציפלינות נתפסו כמכשירים להשגת נובע במידה רבה מכך ששתי הדי, מובהקת שלו

הסוציולוגיה נצטוותה . בדומה לחוקרים ממדעי הטבע בתחום החברתי (positive facts)ודאיות

להעתיק או לשכפל , לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ומהצילום ציפו ועדיין מצפים לתעד

ולפיכך ‘ ציווי הפוזיטיביסטי‘כנות כשתי הדיסציפלינות אימצו את מה שניתן ל. את המציאות

תמיד התקיימה גם מסורת במקביל לגישה זו .החיים כמות שהן‘ עובדות’אמורות היו לספק את

שניה שאימצה את העמדה שחייב להיות הבדל בין שיטות הנקוטות במדעי הטבע לבין אילו

הבהיר זאת היטב . ייםוסובייקט שאין לעצמים טבע, מניעים, העוסקות בבני אדם שלהם יש הכרה

למדע יש מושגים על אוביקטים אבל למדעי החברה יש מושגים על אוביקטים שיש : "אלפרד שוץ

כוונת הדיון היא לטעון שהדברים האמורים ביחס למדעי החברה יפים גם לאמנות ". להם מושגים

ת מורכבת היא שהמציאות החברתית והפסיכולוגית היא לעולם מציאוהנחת היסוד כאן .הצילום

יש עולם שלם , מאידך. היא נגישה לצילום ועם זאת קשה לתופשה באמצעות הצילום הבודד, שמחד

הצילום אינו מהווה בבואה מדויקת של . של תופעות חברתיות שנגישות הצלם אליהן מוגבלת

הטענה היא אם . המציאות החברתית והמראה היא לעולם ובהכרח עקמומית במידה כזו או אחרת

צילום הפוזיטיביסטי עוסק בנסיון לצלם את הבלתי מצולם מתוך הנחת יסוד מוטעית כן שה

.צילום-שהעולם הפסיכולוגי והסוציולוגי הוא בר

תלות הצילום בשפת הגוף .א

זו הקשורה בבני אדם , הצילום מוגבל להיבטים החיצוניים של המציאות בכלל והמציאות החברתית

ה את הצילום לתחום לשון הגוף מתוך הנחה שאת הקישור בין עובדה זו מגביל. בפרט, ובהתנהגותם

המבעים הגופניים לעולם ההוויה הפנימית של המצולמים נעשה בתודעתנו בדרך דומה לזו

.המשמשת אותנו בלשון המילולית

. יכול לשמש כנקודת מוצא להמשך הדיון בסוגיה זו) 1967(‘ כל ממזר מלך’קטע מהסרט הישראלי

לאחר . למכוניתו קצינה הרוצה להגיע לבסיסה ,יהורם גאון, גיבור הסרטמעלה באחת הסצינות

הקצינה ". להוריד את המשקפים, את מוכנה לעשות לי טובה: "פטפוטים רגילים הוא מבקש ממנה

שואלת " ?איך אתה יודע!" "יפה גם מבפנים, מה שחשבתי"מורידה את משקפיה וגאון אומר

".הצצתי" -לבוא הקצינה והתשובה אינה מאחרת

הרי שהעין נתפסת כחור ההצצה שלנו , אם אנו תופסים את המצלמה כחור ההצצה שלנו אל העולם

.אל הנשמה

באנגלית מוכרת האימרה .אפשר להציץ ולראות את אישיות האדם אם מביטים היטב בפניו ובגופו

‘Eyes are the windows of your soul’ ‘העיניים הן חלונות לנשמתך‘האומרת ש העממית

זועק שלמה בספרו של אלבר כהןכך למשל . הביטויים הספרותיים לתפיסה מקובלת זו רבים מספור

!ותיווכח לדעת כי אלוהים קיים ועד איך, הוי אפל, קרא את הנביאים": ‘בני החיל’) 115' ע, 1982(

.שר גם לצלםמה שאפשר לראות אפ !"ואפשר לראותה, היא מעבר לעיניים! וגם הנפש קיימת

הם נאלצים לסמוך . ‘חוכמת הפרצוף‘כמו יהורם גאון בסרט רבים הצלמים המניחים שיש תוקף ל

על חוכמה זו שהרי זהו חומר גלם מרכזי לעבודתם ועל כן אין אנו צריכים להיות מופתעים מדעתו

133

לנו בקריאת יותר מכל יכולה הבנת הפנים האנושיים לעזור : "אנדר שטעןזאוגוסט הצלם הגרמני של

או עצמי של , אישיות, כשרוצים להסתיר מאיתנו זהות, ולהיפך )2008, קרפל( ".הטבע האנושי

. אי אפשר יהיה לזהותו, זה אמור להספיק כי אם אי אפשר להציץ לתוכן, מצולם מכסים את עיניו

עקו אושסקו צ'וכשהפנים נתפסות כשיקוף של האדם אין כל פלא שבעת הוצאתם להורג של הזוג צ

, כשהלב נתפס כמהות האדם, בימים קדומים יותר!". לא לפנים! לא לפנים: "השניים כאיש אחד

.היום החשש הוא מפני יריה בפרצוף. נהגו לעקור את הלב

מצולם רק ביטויו . עולם ההוויה הפנימית אינו מצולם, יש לשים לב שהעולם הפנימי, אולם

.שאלה היא מידת המיתאם ביניהםונותרת פתוחה ה, במיוחד בפנים, החיצוני

האומנם הדיוקן והגוף חושפים את סוד אישיותו ומצבו של האדם או אולי הם דווקא מעמיקים

, הקרנית, האומנם אפשר לחדור פנימה אל הנשמה דרך מראה של שריר העין! ?ומתקפים את השקר

ביחס למראהו וכיעורו בלמונדו שנשאל ולפ אן'זהשחקן הצרפתי או אולי צודק , הרשתית וכדומה

".אני רק נראה ככה, אני לא מכוער"וענה

הצילום כמדיה והצלמים הפועלים מתוך קבלה של הנחת היסוד בדבר קשר הכרחי והדוק בין הגוף

מחזקים את תמונת העולם הרואה בפרצוף בפרט ובגוף בכלל מפתח להבנת אישיותו של , לנשמה

. זה מה שאפשר לצלם,' זה מה שיש'וזיטיביסטי שהרי גישה זו כמעט הכרחית לצילום הפ. האדם

איננו טוענים שקשר כזה אינו קיים אלא באים להדגיש את התלות שבין הצילום הפוזיטיביסטי

קיטוע , תפיסה זו מקבלת חיזוק נוסף מקיומו של מאפיין נוסף של הצילום הבודד .לקבלת הנחה זו

.המציאות

יםחברתי גומליןיחסי קיטוע המציאות ו, רגע קפוא .ב

הטרמפיסטית מורידה את הקצינה שבו ‘ רגע המכריע‘ב‘ כל ממזר מלך’לו היינו עוצרים את הסרט

האם יש בתמונת סטילס אחת כדי למצות את ? האם היינו מבינים את הסיטואציה, המשקפים

. יש צורך בהכללת הצילום בקונטקסט כלשהו כדי לפענח את המסר? המשמעות האמיתית של הרגע

.הקיטוע מקשה עד מאוד על תיאור משמעותי של יחסי גומלין אנושיים, במילים אחרות

גיאורג הסוציולוג הגרמני על הסוציולוגים האיכותניים מקובלת עמדתו האנטי פוזיטיביסטית של

מחוץ , שאין ולא יכולה להיות חוקיות חברתית חוץ מחוק ההתחברות כלומר (Simmel, 1950) זימל

אלו התחברות תיאור וניתוח צורות. בני אדם מתחברים זה עם זה בצורות ואופנים שוניםלעובדה ש

החברה לפי תפיסה זו הינה מגרש משחקים בו . הוא מרחב המחייה והמחקר הסוציולוגיים

.מתקיימים יחסי גומלין דינמיים בין בני אדם

הצילום מאופיין יותר . ןמוסכם על כולם שהצילום הוא לעולם סטטי וחסר את מימד התנועה בזמ

חסר בצילום . איננו יודעים מה היה רגע קודם ומה קרה רגע אחר כך, מכל בקיטוע המציאות

אנחנו לא יודעים את הסיפור אלא אם כן אנחנו . המימד הנארטיבי, מעצם טיבעו, הסטילס הבודד

.יוצרים רצף של תמונות או מוסיפים טקסט

: מנסה להתמודד עם זכרונה של אלברטין שאיננה וכך כתב, ‘האלברטין איננ’, מרסל פרוסט בספרו

כיוון שאין . סתגל לתחומיולה, הזמןכדי לחדור אל קירבנו נאלץ תחילה אדם ללבוש את צורת "

ות לנו מעצמנו בבת אחת אלא פן לגלמעולם אין הוא יכול , ם עוקביםברגעיהוא מופיע לעינינו אלא

גדולה היא שאדם אינו מורכב אלא מן הסתם חולשה . ויחיד שלואחד להמציא לנו תצלום, אחד

ר וזכרו של רגע אחד אינו לומד דב, הוא שייך לתחום הזכרון. אך גם כוח רב, מלקט פשוט של רגעים

)82' ע, 1990, פרוסט( ".על כל מה שאירע מאז אותו רגע

134

א גם את שאירע לאחריו יכולתנו ללמוד על המציאות מצריכה להכיר לא רק את הרגע המוקפא אל

העולם ? כיצד אם כן יכולה תמונה אחת לתעד מציאות אישית או חברתית דינמית ומורכבת. ולפניו

גם לשון הגוף בהקשר הצילומי הינה .של יחסי הגומלין החברתיים נותר במהותו בלתי מצולם

ן את המשכה של עלינו מוטל לשחזר או לדמיי, אנו רואים מחווה או מצב גופני מוקפא, מקוטעת

התוצאה היא עיוות בשחזור . משהו המשול לקליטת מילה אחת ללא שמיעת המשפט כולו, התנועה

ימס 'ג ננסה להמחיש מיגבלה זו באמצעות עיון בצילומיו של .האינטראקטיבית המציאות החברתית

Van der Zee, James, Owen Dodson and) מבית ההלויות בהרלם של ראשית שנות העשרים ון דר זה

Camille Billops, 1978). בראיה ראשונה נראים התצלומים כצילומי אושר משפחתי טיפוסיים

. אין שום דבר בלשון הגוף של הנוכחים או בסדר הישיבה כדי לחשוף את האמת. למקום ולתקופה

מסתבר לקורא שהתינוקת . רק קריאת הטקסט הנלווה לצילומים משנה מקצה לקצה את משמעותם

המשמעות החדשה . בקבוק והדובי נפטרה כבר ושהמשפחה יושבת סביב תינוק שהלך לעולמועם ה

מסלקת את השלווה שאפפה רגע קודם את הצילום ועלולה לגרום לקוראים מסוימים הלם תרבות

.כתוצאה מהסדקים בתמונת העולם המובן מאליו של בני התרבות האחרת

פרשנות לצילום וההקשר התרבותי , צילום .ג

בדרך כלל לא . כיוון שאין לנו קיום ולו רגעי ללא הגדרה כלשהי של המצב, ין תמונה בלתי מפוענחתא

אלא נאתר בצילום קודים ברי פענוח ונתעלם ‘ אינני מבין את משמעות הצילום’נבחר באפשרות של

השאיפה תהיה להגיע להבנה אשר כמעט בהכרח תהיה מוטה . מסימנים שעבורנו הם חסרי פשר

.תיתתרבו

השילוב של התלות בצילום ביטויים בלשון הגוף ושל קיטוע המציאות רק מדגישים שהפענוח נעשה

ופרשנותו לעולם בהיות הצילום, מתוך תלות במערכת הסמלים המקובלת בתרבותו בתודעת הצופה

.תלוי תרבות

ת האדם גם כאשר העיניים או הפנים כולן מוסתרות עדין אנו רואים משהו המזהה בעינינו א

האם הגדרת המצב של הצופה תואמת , השאלה היא האם המשמעות. ומגדירים לעצמנו מה ראינו

כמו זה של , בפורטרטים האנונימיים. או אחר כלשהו, המצולם, את זו של הזולת בין אם זהו הצלם

פות דיוקן נקי מרמיזות שקו, מי שנחשב יורשו של אוגוסט זאנדר, שצילם תומס רוף‘ ית'גינג‘ה

. ההתמונה מתמלאת רק בתודעת הצופ, ‘הפנים הריקות’המזכיר צילום של גרטה גארבו בעלת

, ‘י זה אופי'ינג'י זה טבע כי ג'ינג'כי ג’ -מקרה זה נראה שהמפתח לפרשנות מצוי בצבע השיער ב

תלות הצלם והצופה בסטריאוטיפים ובמוסכמות , בולטת כאן אם כן. לפחות בתרבות הישראלית

)http://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Ruff ( .תחברתיו

? האם לשון הגוף אוניברסלית? נותר לנו עדיין לברר האם יש לביטויים הגופניים מתכון אוניברסלי

לשון הגוף כמו הלשון לטעון ש מבקשבעוד שאני , נדמה שהצילום הוא אמנות בעלת אופי אוניברסלי

מה שאנחנו רואים . חברתית יחודית/המילולית אינה אוניברסלית והיא ביטוי להסטוריה תרבותית

כולנו עושים , למרות זאת. בתצלום המתאר תרבות אחת אינו יכול בעיקרון להיתרגם לתרבות אחרת

.כמיטב יכולתנו

הכותב תוהה האם הכלב שלו ? ייכיםנשאלה השאלה האם כלבים מח‘ העיר’במכתב למערכת עיתון

אם נדמה "הווטרינר השיב לכותב ואמר .כיוון שהוא רואה מבע של חיוך על פניו של כלבו, מחייך

כתב אחר ראיין ". הרי היה זה מתעתועי דמיונך, מושך שפתיו לצדדים, היה לך כי ראית כלב מחייך

ם לדולפינים האם לא נדמה להם את המאמנים של הדולפינים בדולפינריום ושאל את המומחי

איך . מה זה עצוב"פטרושין המאמן ענה ? שהם מתגעגעים למעמקים, לפעמים שהדולפינים עצובים

הוא ... תסתכל עכשיו על מארק . הם לא מתנהגים כמונו? אנחנו יכולים לדעת מה הם מרגישים

135

המומחה לדולפינים וגם , הווטרינר). 1990ניצן (" אני לא יודע מה הוא מרגיש? הוא עצוב? שמח

את הבעיות הקשורות בתרגום של מבעים גופניים מתרבות , כל אחד בתחומו, הסוציולוג מבינים

נדמה שהצלמים אינם מודעים לכך שרק הכרה בלתי אמצעית של אותה תרבות יכולה . לתרבות

שתי ביקורות אנסה להמחיש זאת באמצעות. של המחוות הגופניות 'נכונה'להוביל אותנו לפרשנות

.על אותה עבודה שנעשתה כאן בארץ

רואים , מתאר לקוראיו את התמונות, של עליזה אורבך‘ הראשונים’עודד ידעיה בביקורת על צילומי

עדיין מאמינים בארץ ישראל , עדיין עובדים, חרושי קמטים, ותיקי העמק"את ,כותב ידעיה, שם

על המוות שלהם , על שלא כל החלומות התגשמו, קצת כואבים על חברים ובנים שהלכו, ובעצמם

).1990ידעיה (" ההולך וקרב

הוא יכול אולי , אין ספק שהוא יכול לראות את הקמטים? האומנם ניתן את כל זה ללמוד מהתמונה

את זה ניתן ? י ובעצמם"אבל להסיק מכך שזקני העמק מאמינים בא, להסיק שהם עדין עובדים

?זקןאדם איך מבחינים בין קצת להרבה מצילום של ? "קצת כואבים". ספק? ללמוד מהצילום

כולם אנשים גאים שאינם מתביישים בקמטי "ומוסיפה ציונה שמשי בביקורתה על אותם צילומים

כל . צילומים אלה הם כמו תרופה מרגיעה. מאמינים ולא נשברים, כולם עדיין חולמים.... פניהם

?האומנם) 1990שמשי ( "יודע לקרוא בהםמי שחי את חיי הארץ הזאת

בעצם לא לכולם כפי ששמשי מרמזת אלא רק , מובנת לישראלים, ‘הישראליאנה’, במילים אחרות

ומה עם . ‘ארץ ישראל היפה’והכוונה ככל הנראה למה שמכונה בני , ‘משלנו’לאלה שהם

, ם שהיא מובנת לנוווקר אוונס או רוברט פרנק שכולנו בטוחיהצלמים של נניח ‘ האמריקנה’

האם ? ‘לקרוא בהם’האם אנחנו באמת מסוגלים , וצילומי סביבות תרבויות אחרות‘ הברזיליארה‘ו

?איננו זקוקים לתרגום

תצלומים כגון אלו שהוזכרו הם מקור בלתי נדלה לאי הבנות תרבותיות הנובעות מהתעלמות

מת בצד אחד של הפירנאים הוא מה שנחשב א"פסקל ש הצרפתי מהטענה המפורסמת של הפילוסוף

מחווה , מקורה של התעלמות זו בהנחה שאם מצלמים תנועה גופנית". בחזקת טעות בעברה השני

. לפחות בתרבות המערבית, גופנית או תנוחה מסוימת הרי שהיא מובנת באותו אופן לכל בני האדם

.מתרבות לתרבות, אין לשון גוף אוניברסלית וקשה מאד לתרגמה מלשון ללשון, למעשה

הבעיה היא שלא כולנו מודעים , אנו דרים בתוך מגדל בבל שבו דוברים שבעים לשון, בעולם הצילום

בעוד שלמעשה הדבר נכון כמעט באותה , רבים נוהגים כאילו המדובר רק בלשונות מילוליות! לכך

.מידה גם ביחס לאוצר הדימויים הגופניים

ן תרבויות שונות באותו מרחב אלא גם ביחס לאותה תרבות הבדלים תרבותיים מתמצים לא רק בי

יחסיות תרבותית צריכה להתיחס גם לשוני בין תרבות בת זמננו לחברות . לאורך מימד הזמן

מכאן שכאשר אנו מביטים בציור קיר מלפני חמשת אלפים שנים או בצילום בן מאה .הסטוריות

ורק בנוסף לכך אנו מעלים , ועל תפיסתנו שלנו הרי שאנחנו למדים מתוכו קודם כל על עצמנו, שנה

. בגדר קירוב בלבד הפרשנות ישארתתמיד , כלומר. השערות ביחס לדרך בה הם תפסו את עולמם

.קירוב באותה מידה שהתרגום המילולי הוא קירוב בלבד למשמעויות בשפת המקור

טורה של העור או את את המגע והטקס, צילום לא יוכל לעולם לשכפל את הטעם והריח של פרי

, גם השפה המילולית וגם הציור והצילום מסמלים דברים אלו, עם זאת. המיית בטנו של תינוק רעב

. לפעמים באפקטיביות מדהימה המעוררת בנו תגובות כאילו שאנו מצויים בנוכחות הגירוי המקורי

חליף או למלא את מה רק אז יכול הצופה לה .כאשר האמן הוא מוכשר והצופה הוא בן תרבותו? מתי

רק אז אין צורך כלל בתרגום או שמלאכת הקירוב למשמעות המקורית נעשתה . שחסר בצילום

.כהלכה

136

אמנים עוסקים בתיאור ויזואלי של דבר כלשהו הצריך להיתפס ולהיתרגם על ידי בני אדם באמצעות

א בעבודה כדי האמן יודע ומכיר אינטואיטיבית מהם הרמזים הצריכים להימצ. חושים אחרים

שתובן באמצעות מערכת הסמלים המובנים מאליהם של בני אותה תרבות אך לא בהכרח לבני

.תרבות אחרת

מעבר לקשיים שביחס בין צלם וצופה קיים פן נוסף שטרם עסקנו בו הנוגע ביחסי הגומלין בין הצלם

.למצולם

המצולמים לאובייקטיםנגישות .ד

מוכן בתנאים מסוימים או נאלץ להצטלם ולעיתים , מאודואת מי שרוצה בכל ? את מי מצלמים

.תכופות מדי את מי שמצליחים לחדור לפרטיותו בניגוד לרצונו

בין רשות הפרט , ההבדל שבין מציצנות לאמנות, מאז שהמציאו את מצלמת הקודק הראשונה

זה הצילומים ואולי דווקא בגלל, למרות זאת. דק שבקושי ניתן להבחין בו-נעשה כה, ורשות הכלל

הם אילו שנעשים על ידי מי שמתמחה בחדירה לרשות הפרט כמו סוכני ביותר נטייםתהאו

, הם תמיד מצלמים בשיטת הצילום הבלתי מתערב. םהיי ודומ'צלמי הפאפרצ, כ"השב, איי.אי.הסי

הבעיות האתיות המתעוררות משום כך משותפות הן לצלם העושה כך . שיטה שעוד נחזור לדון בה

.חופש הביטוי או האמנות והן למציצנים בשירות המדע והסוציולוגיה, ם הבטחוןבש

רוצים ‘ נורא’, כפי שנראו זה לא מכבר בטלויזיה, בגבון, בהפגנות באפריקה, מפגינים למשל

, שם כבר למדו המפגינים את נזקי הצילום. לא כן בהפגנות הנערכות במשטרים אחרים. להצטלם

מפגינים במקומות שונים בעולם למדו את לקח הקומונרים הפריזאים שששו . כמו גם את יתרונותיו

אחרים אומנם מוכנים ). 1988, בארת(ואחר כך נורו על ידי משטרת טייר 1848להצטלם במהפכת

.במקום ובאופן הנראה להם ואינם מעניקים לצלם חופש פעולה מוחלט, להצטלם אך רק בזמן

:ויחסו לצילוםבורחס מספר על לזרוס מורל . ל.ח

מחסור זה . אינם מקוריים, אשר העיתונים האמריקניים נוהגים לפרסם, צילומי הדגרית של מורל"

סביר להניח שמורל . בדיוקנים מקוריים של איש כה מפורסם ובלתי נשכח אי אפשר שהוא מקרי

גם כדי אך אגב כך, על מנת שלא להותיר עקבות מיותרים, בעיקר. התרחק מן הלוחית הממורקת

).21' ע, 1989, בורחס( "להזין את המסתורין שמסביבו

כך למשל מנהיגים נוטים בדרך כלל לקבוע בעצמם את חוקי , גיבורו של בורחס אינו יוצא דופן, מורל

ובעיקר הכוונה לשליטים , מנהיגים. הצילום של עצמם ושל הקרובים להם כמו נשיהם או ילדיהם

השאיפה למסתורין ביחס .את שלטונם ולהחילו גם על הצלמיםאוהבים להרחיב , אוטוריטריים

ונג 'סטלין או קים ז ,לעצמי והרצון לשמור על מידה של סודיות אינם מיוחדים דווקא ללזרוס מורל

השאלה הנשאלת היא מדוע מהווה .אוניברסלי לסודיותאנושי מקורם ברצון , איל הצפון קוריאני

ראה , זימלגיאורג . משמעות הסוד בכל פעילות גומלין בינאישיתמה , הסוד מרכיב מבני חשוב כל כך

בדומה לצורה של , בסוד צורה בסיסית ואוניברסלית של כל צורות ההתחברות האנושית

זימל הניח שכל היחסים בין בני אדם מושתתים על ידע מסוים . הכפיפות או השליטה, הקונפליקט

.Simmel, 1950, p). בסיס לפעילות גומלין כלשהי שיש לאנשים ביחס לזולתם ושללא ידע כזה אין

ידע הדדי כלשהו מהווה תנאי לקיומה של פעילות גומלין וכל יחיד מנסה לרכוש , כלומר (330-332

.ככל שיש ביכולתו על הזולת‘ אמיתי’ידע

, משמעה שליטה והכוונה של פעילות הגומלין שכן, רכישת הידע ובקרה על הידע הנמסר לאחר

על זולתנו ותמיד נהיה תלויים במידע שאנו יכולים ‘ הכל’אין ביכולתנו האנושית לדעת לעולם

137

יכולת זו של בקרה ושליטה על המידע מייחדת את בני האדם משאר . להשיג על השותף להתחברות

להטעות ולשמור סוד ובכך נפתחות בפניהם אפשרויות , רק בני אדם יודעים לשקר. יצורים חיים

נפתח פתח לשונות וגיוון רב בהתנהגות . ות למצבים משתנים ביחסיהם החברתייםנרחבות להסתגל

ושל הדרך בה אנו מתרגמים ידע אוביקטיבי לידע , שהוא תוצר כמות הידע וטיבו ביחס לזולת

‘ כל‘חוסר היכולת לדעת ה .סוביקטיבי והופכים אותו לאופציות פעולה ביחס לשותפים להתחברות

צירוף זה מביא לכך שכל התנהגות גומלין מושפעת -מאידך ‘ הכל’לדעת על הזולת מחד והרצון

כל פעולה של הסתרת מידע מפעילה . במודע ושלא במודע מקיום הסוד כדבר ממשי או מקיומו בכח

בהכרח שרשרת של פעולות אינטראקטיביות וריאקטיביות שהן תוצר המתח המבני הנוצר בין

, האופיני לכל פעילות גומלין אנושית, תהליך זה. נסתרמסתיר הידע לבין השואף לגלות את ה

מתעצם והופך למרכזי עבור יחידים וקבוצות שמסיבות שונות ממסדים את יחסיהם עם הסביבה

תנועות מחתרת למשל ממסדות את . באמצעות העקרון של הסתרת מידע ושמירת סוד שיטתית

סוכנויות . ות העקרון של שמירת סודיחסיהן עם הסביבה החברתית הפנימית והחיצונית באמצע

רמי מעלה ועד לאחרון בני , ארגונים פוליטיים, חברות מסחריות, ממשלתיות וציבוריות שונות

הצלם ומצלמתו נתפסים כחושפי . על חלק מעצמם בסוד, האדם שומרים תמיד על חלק מפעילותם

חלק מבני האדם בלתי , כךכתוצאה מ. חשיפה שהיא לעיתים בלתי הפיכה וקשה מאד להכחשה, סוד

נגישים לחלוטין עבור הצלם וחלק אחר מעדיף להציג בפני המצלמה רק אספקטים מסוימים של

ונותרו ) עד ואנונו(מפנים וטרם צולמבישראל או באירן למחקר גרעיני ותהקרי, וכך. קיומם

טכסים , או חברון העזב התנגדות העממיתישיבות ועדות ה, פעילות סוכנויות הביון השונות. עלומים

חשובה מכך . ישיבות הממשלה בזמן אמיתי ועוד ועוד נותרו בלתי מצולמים, משפטים, דתיים שונים

היא העובדה שגם אינספור הצילומים של מכלול הפעילויות האנושיות היומיומיות שלכאורה צולמו

יבה קשורה קשר הס. את הסוד, ללא בעיות מיוחדות אינן מצליחות בדרך כלל לחשוף את האמת

.להתערבות הצלם באירוע המצולם, עמוק לעובדת המודעות לקיומו של הצלם והמצלמה

הצילום המתערב .ה

התערבות זו של הצלם בתהליך הצילום , נוכחות זו. כמעט תמיד נדרשת נוכחות הצלם בזמן הצילום

או /גית והיא סיבה נוספת להגבלת היכולת להגיע אל המצולם ולעיוות המשמעות הסוציולו

.הפסיכולוגית של האוביקט או האוביקטים המצולמים

ענין זה מביא אותנו לבחינת התהליך הצילומי מנקודת הראות של המצולם ויחסיו עם הצלם מחד

עד כאן דיברנו בעיקר על הצלם והצופה אבל לא על המצולם וחשוב . והצופה הפוטנציאלי מאידך

מערכת יחסי גומלין זו על . צופה+ מצולם + ללת צלם לא על מערכת יחסי הגומלין הכו, יותר

.תוצאותיה מקבילה מאוד לזו הקיימת במערך החקירה הסוציולוגי

נגד שיטות המחקר , כלומר הלא פוזיטיביסטיים, הביקורת העיקרית של הסוציולוגים האיכותניים

:יותהשאלון והראיון הסגור מתמקדת בחמש נקודות עיקר, המקובלות ובמיוחד הסקר

החוקר וכליו נתפסים כפולשים כגורם זר החודר למערכת החברתית הנחקרת ומזהמים .1

.אותה

.הם יוצרים ולא רק מודדים עמדות .2

.מציגים תפקידים ותגובות לא טיפוסיות .3

.הם חוקרים רק את אלה שמשתפים פעולה והנגישים למחקר .4

.וונטיים לנושא המחקרהתשובות המושגות הן לעיתים תוצר של הבדלים אישיים שאינם רל .5

138

כתחליף לשיטות המחקר המבוקרות מציעים הסוציולוגים האיכותניים להשתמש בשיטות מדידה

ואין לה השפעה על המחקר , מדידה שנוכחות החוקר אינה יוצרת תגובה בנבדקים -בלתי מתערבות

.(Silverman, 1985) עצמוסקרים וראיונות ומעדיפה את שיטות , םשאלוני, ניסויים מעבדתיים, לכןפוסלת ת מחקר זושיט

חקירת התנהגות בני האדם באמצעות , הראיון האינטנסיבי ובמיוחד חשוב לדיוננו, התצפית

, כך למשל. המוצרים שבני אדם יוצרים על מנת להמנע כליל מהתערבות החוקר בהתנהגות הנצפית

ם אין שואלים את הנחקרים על מנת ללמוד על צריכת משקאות משכרי, בדוגמא לא כל כך טיפוסית

.לכמות הבירה הנצרכת על ידם אלא אוספים את תכולת פחי הזבל וסופרים את מספר הפחיות

את הביקורת על הפוזיטיביזם הסוציולוגי ניתן בקלות ליישם גם ביחס לצילום בעל האורינטציה

זושהי מערכת להיתפס כגורם זר החודר לאי וצריכים הצלם ומצלמתו יכולים. הפוזיטיביסטית

הוא מצלם רק את אלה הנגישים לצילום ועצם נוכחותו משנה את . חברתית וכופה עצמו עליה

. הצלם אינו מתעד אמיתי של אירוע אלא במידה רבה יוצר אותו. התנהגותם של המצולמים

עונים לציפיות הצלם או לציפיות של אחרים כלשהם , המצולמים עוטים את מסכת המצולם

.מידת הפוטוגניות, לעיתים תוצר של הבדלים אישיים שאינם רלוונטיים כמו למשל והצילומים הם

, למרות זאת. טיעון זה איבד הרבה מתוקפו, כיום. ‘זה להאמין לראות‘מקובל היה לטעון ש, לסיכום

הצילום . לצלם את מה שניתן רק לדעת, רבים מנסים עדין לראות ולצלם את שאינו ניתן לצילום

רמז או מערכת סמנים ולא , יכול לספק לנו רק מפתח להבנת האוביקט המצולם הפוזיטיביסטי

נדרשת לא רק ראיה מקוטעת של אספקטים בלתי מילוליים אלא . המכלול דורש הרבה יותר. יותר

לעומק ההוויה , בנסיון הסיזיפי לחדור חדירה עמוקה לנשמת הזולת, ידיעה שמקורה בהבנה שלמה

מה זו קשה מאד עבור הצילום הפוזיטיביסטי כמו עבור הסוציולוגיה משי. האנושית והחברתית

.הפוזיטיביסטית

מקורות

.כתר: ירושלים, מחשבות על צילום). 1988( 'ר, בארת

.עם עובד: אביב-תל, דברי ימי תועבת עולם, "הגואל האיום לזרוס מורל"). 1989(' ל' ח, בורחס

.ה ביתןזמור: תל אביב, בני החיל). 1982(' א, כהן

.הקיבוץ המאוחד וסימן קריאה: תל אביב, אלברטין איננה ).1990(' מ, פרוסט

.באוקטובר 31, הארץ, "גרמניה בגובה העיניים-הסטוריה מצולמת"). 2008(' ד, קרפל

.באפריל 27, "ראיון עם מאלפי דולפינים", חדשות, אליבי). 1990(' ג, ניצן

.באפריל 20 ,ירהע, ספרות ואמנות). 1990(' ע ,ידעיה

.באפריל 12, הארץ, ספרות ואמנות). 1990(' צ, שמשי

Silverman, D (1985) Qualitative Methodology & Sociology, London: Gower.

Simmel, G (1950) The Secret Society, in: Wolf, K.H. (ed.) The Sociology of G. Simmel, New-York: Free Press.

Van der Zee, J, O. Dodson and C. Billops. (1978) The Harlem Book of the Dead. Dobbs Ferry, NY: Morgan and Morgan.

139

כפרי-בישוב קהילתי" קהילתיות"משמעותו של המושג

" ?גבהים לאן"ניתוח המושג ותובנות מפרויקט

1,4חביאר סימונוביץ, 1,3ויקטור פרידמן, 1,2מיכל פלגי, 1עמיר מורן

תקציר

ערך " הקהילתיות"ובאופן טבעי היוותה , הינו מראשוני היישובים הקהילתיים בישראל" גבהים"

" קהילתיות"ו" קהילה"בשנים האחרונות משמשים מושגי , מעבר לכך. מרכזי בהקמתו והתפתחותו

.תוניתנות להם משמעויות שונות ומגוונו, מרכיב חשוב בשיח הציבורי והאזרחי בעולם וגם בארץ

להבין משמעויותיו באירוע הנחקר , מטרת המאמר לבחון את מושג הקהילתיות בהקשר היישובי

.יישובי/ולנסות להסיק מכך על השלכותיו בתהליכי פיתוח קהילתי

, בין הממצאים נציין כאן התייחסות כוללת חיובית מצד התושבים אל הקהילתיות כערך וכמטרה

.וכתוצאה מכך הצבת מטרות שונות למימוש ערך זה - י המושג וכן ריבוי מובנים אצל התושבים לגב

ונמצאו סימנים , של הקהילה" גילה"הועלו השערות גם לגבי קשר בין תפיסת הקהילתיות לבין

.וכך גם באשר להיבט המגדרי, לקשר כזה

מוכוונות " –גובשה אבחנה בין תהליכים שמטרתם ליצור בסופם כלים ומנגנונים קהילתיים

–לבין תהליכים שמטרתם לחזק קהילה בעצם קיומם והשתתפות החברים בהם , "אהלתוצ

.אבחנה זו חיונית לצורך מימוש הציפיות מתהליכי פיתוח בנושא". מוכוונות לתהליך"

עצמאיות ", שיתופיות, שיוך לקבוצה: אשר זוהו במחקר הן" קהילתיות"המשמעויות העיקריות ל

של , כל אחד מהמובנים מבטא ראיה שונה". קהילה מאפשרת"ו" ייחודיות הקהילה", "הקהילה

העמקה והרחבת הידע בכל אחד . ברמה המעשית –ושל החיים ביישוב , ברמה האקדמית –המושג

מהמובנים וקשריהם יחזק את הכלים התיאורטיים למחקר בתחום וכן יוכל לשפר את כיווני

. הפיתוח בקהילות עצמן

את , בין היתר, אפשר, "גבהים"בישוב הקהילתי 2007-2006שנערך בשנים הליך פיתוח קהילתית

התהליך שיזמו חברי הישוב ולווה על . במובנו ההתיישבותי" קהילתיות"בחינתו המעשית של המושג

של המכללה האקדמית עמק יזרעאל התבסס על שיתוף הציבור " המרכז למחקר פעולה"ידי חוקרי

לאורך . התוויית כיווני התפתחות עתידיים וגיבוש דרכים ליישומם, וכלל זיהוי צרכים ומטרות

. כערך וכמטרה כאחד" קהילתיות"תהליך זה באה לידי ביטוי לעתים קרובות ה

"קהילתיות"ת מושג השתפי

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, המרכז למחקר פעולה 1 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית לתואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוני 2 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 3 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לשירותי אנוש 4 בדוישם הישוב

140

לא נעשה בו ניסיון ממשי להגדיר , הוא מראשוני הישובים הקהילתיים בישראל "גבהים"למרות ש

למה מתכוונים כאשר משתמשים בו באופן כה –" קהילתיות"מושג ה או להסביר במדויק את

. או באקדמיה, הגדרה כזו לא עלתה גם בישובים קהילתיים אחרים, ככל שאנחנו יודעים ?אינטנסיבי

הראשוניות והחדשנות שעלו עם צורת התיישבות זו יצרו מן הסתם פרשנויות שונות ומגוונות של

מושגים –את המושב או את העיר , אחידה של תושבים את הקיבוץבשונה מתפישתם ה ,זאת. המושג

.שהיוו לדידם מסגרות התיישבותיות מגובשות שעברו תהליכי מיסוד ארוכים

קהילה "ועד ל" קהילת הדובים בחוג הארקטי"החל מ –לובש כיום שימושים רבים " קהילה"המושג

בארץ –הוא יציר העשורים האחרונים אך פיזור משמעויות זה, "קהילת הגולשים"ו" לסבית- ההומו

ולכן אך טבעי , 1"קבוצת אנשים החיים במקום אחד או באזור משותף"עד אז ציין המושג . ובעולם

בהמשך הורחבו . הוא שההגדרות הפורמאליות הנפוצות גם הן פותחות ומתארות אותו במילים אלה

המבוסס על מכנה משותף , תייםמערך של קשרים חבר"משמעויות הקהילה וכללו הגדרות כדוגמת

. 2"בדרך כלל תחושת זהות משותפת, בין חבריו

:התפתחותו של המושג כוללת שלושה שלבים עיקריים

כדוגמת –קבוצת אנשים החיים או פועלים באזור משותף : הקדומה ביותר – "קהילה גיאוגרפית"

.שבט או שכונה, קיבוץ, כפר

והמכנה המשותף ביניהם הוא , ם שיש ביניהם קשר פיזיקבוצת אנשי – "קהילה פונקציונלית"

, בוגרי אקדמיה ספציפית, כדוגמת איגוד מקצועי –מקצועם או פעילותם הזהים או דומים , תפקודם

.קבוצת ספורטאים

. קבוצה שהקשר בין חבריה אינו פיזי אלא מתבסס על תקשורת בלבד – "קהילה וירטואלית"

.ים האחרונות באמצעות האינטרנט ותוכנות שיתוף שונותקהילות כאלה התפתחו בעיקר בשנ

קהילות : "המאופיינים על ידי שמם, מבחין בין שלושה סוגי קהילה אחרים) 2005( קרייג

".נושא/קהילות מבוססות עניין"ו" קהילות זהות", "גיאוגרפיות

חיים יחד של אנשים ה, אל מובנה המקורי" ישוב קהילתי"בהקשר זה חוזרת משמעות הקהילה ב

, לפי מיון זה). 1986, שפירא ובן אליעזר: אצל, על פי טאניס(המובן הגיאוגרפי –במקום משותף

הקהילות "בשונה מ, המופרדות פיזית מסביבתן, "הקהילות המגודרות"הישוב הקהילתי שייך לסוג

, "לות מתוכננותקהי"או ל" קהילות ייעוד"ובתוך סוג זה ניתן למיינו ל, )2005, להבי" (הספונטאניות

.לפי אופיו הספציפי

וניתן לפרשה בהקשר זה, משמעי-באנגלית אף הוא אינו חד" קהילתיות"מובנה של

. כל מושג ופירושו הנפרד, ב"וכיו communalism, communitarism, communality, communion -כ

פרד למשמעותו ראוי להקדיש מחקר נ, בתקופה זו של התעוררות השימוש במושג כערך מרכזי

.בהתייחס למובנו ההתיישבותי, המודרנית בעולם מול זו שבישראל

, "ת קהילהיבני"למרכיבים הרצויים העוסקת ב) 1996( גרדנרלהזכיר את התיאוריה של כאן המקום

–אף שמבחינה לשונית האחד הוא פועל והשני , אצלנו" קהילתיות"שבהקשר זה הוא מושג חופף ל

.שם תואר

:קיימים תשעה מרכיבים חיוניים לכך, תו של גרדנרלפי גיש

Websters' New World Dictionary of American English.(1991).Prentice Hallההגדרה הראשונה מתוך 12 Scott, J., & Marshall, G. (2005). A Dictionary of Sociology, Oxford University Press

141

שיש בה פתיחות וזהות, מסגרת משותפת ליחידים ולקבוצות גרעין הסכמה על ערכים משותפים מערכת משולבת של נתינה וקבלה הדדית תקשורת פנימית יעילה השתתפות פעילה "מתמדת של זהות הקהילה" הגדרה מחדש שמירת פתיחות המערכת שכיותדאגה להמ שמירת הקיים למען העתיד.

" ?גבהים לאן"נפרט את מובני המושג כפי שבאו לביטוי בפרויקט " משמעות הקהילתיות"בפרק על

.ונוכל להשוות זאת לאפיונו של גרדנר

קהילתי ישובמעגל חיים של /מחזור –שלבי הקהילתיות

ס 'אדיג" (ייםמחזור חיים ארגונ/מעגל"באמצעות תיאוריות של " גבהים"ניתן לנתח את מה שקורה ב

גבהים "פרויקט זומבחינה ו ,הישוב בשאלת הקהילתיות בצורה אחרתעוסק בכל שלב ). ואחרים

" גבהים"אף על פי שלא חקרנו את ההיסטוריה של . בחיי הישוב" משבר טבעי"צמח כתגובה ל" ?לאן

:מספר שלבים ניתן לזהות בחיי הישוב, באופן שיטתי

הם . ייסדי הישוב מנסים להגשים חלומות אישיים באמצעות הקמת ישובמ :שלב היזמות .1

" קהילתיות" הנוגעים במושגש חלומותיהם ומימשקיעים בתהליכים אינטנסיביים למ

או " כלל"יש עיסוק רב ב. למציאות בשטח ולרצונותיהם של שאר המייסדים מתםולהתא

."רשות הרבים"ב

. שלב הראשון לנורמות ונהליםשהועלו ברונות תאת הפאנשי הישוב הופכים :שלב הגיבוש .2

בשלב . ואליתקונפליקטופחות אינטנסיבית זו ךא ,עדיין יש השקעה ניכרת בפיתוח הקהילה

במבנה , בנורמות חברתיות םומעגן אות, ואת כלליועצמו את גדיר מהזה הישוב כבר

. הפורמאלי של הישוב וביחסים בין אנשים

]מחוץ לישובככלל שהיא [עבודה (סוק בכלל לעיסוק בפרט הדגש עובר מעי :שלב המיסוד .3

יש ,ןמאליה ותהמייסדים וגם המצטרפים לישוב מקבלים את הנורמות כמובנ. )ומשפחה

.השחיקה הדרגתית בנורמות של תמתרחשומעט עיסוק מפורש במשמעות הקהילתיות

. לטווח הארוך ניהול הישוב וחיי הקהילה ממוקדים בשימור ושיפור הקיים ולא בחשיבה

בקהילתיות ) שחיקהה(השינוי , הדרגתיות של התהליך והעיסוק בתחומים אחריםבשל ה

.מחלחל לתודעה באופן איטי

ואף ים את השגרה עראירועים המער עם התעוררות מתרחש ".אמצע חיים"שלב משבר .4

פר מדובר על סגירת בית הס" גבהים"במקרה של . חרדה ודאגה לגבי עתידלעתים מעוררים

גם ךא ,סגירת בית הספר הצביעה על הזדקנות הישוב. נושא ההרחבהקשיים שהתעוררו בו

תחרות עם ישובים (על חוסר חשיבה אסטרטגית ויכולת להתמודד עם איומים מהסביבה

, לו שבמבחן המציאותיאנשי הישוב ג). גורמים פוליטייםהיעדר שיתוף פעולה עם אחרים ו

ת הישובנושא הרחבעיכובים ב. גאוותם לא הועילה להם קרה עישהיית" ראשוניות"טענת ה

.כשל בתכנון לטווח הארוךעל ו, על הצורך למשוך דור צעיר, על הזדקנות הישוב וגם הצביע

, חלק מאנשי הישוב). לטווח ארוך(יוצר צורך הכרחי להסתכל קדימה משבר אמצע החיים .5

לבין " של פעם"ער בין הקהילתיות לפער שנפחד וברור מודעים באופן , ובמיוחד הוותיקים

142

התושבים שאפילו בנושאים מחלק מסיקים על בסיס ניסיון העבר . המציאות של היום

נוצרת .הפרט עלול לגבור על אינטרס הכלל הצר של אינטרסהקריטיים לעתיד הישוב

.בהכרח אף שכיווני השינוי אינם ברורים, מחודשת סביב הצורך בשינוי" התעוררות"

בתהליך" קהילתיות"הת מושג הופע

החל –לאורך כל התהליך , במהלך האירוע שלפנינו אכן נעשה שימוש מגוון במושג הקהילתיות

המשתתפים אמנם לא . דרך הגדרת המטרות והחשיבה ועד לאופן היישום, מהייזום וזיהוי הצורך

, )תר של התהליךיש מקום לכך בשלבים מאוחרים יו(נשאלו במפורש על משמעות המושג בעיניהם

.ערך או מטרה בשלבים השונים של הפעילות, אך כללו אותו ביוזמתם כצורך

מטרותבביטוי הבליק נראה כי תפישת הקהילתיות, בבואנו לפרט את משמעותן של המטרות

:על ידי קבוצות המובילים כפי שנוסחו, הפרויקט

"?לאן גבהים"יצירת מעורבות קהילתית בפרויקט .1

י ההתפתחות של הישוב לטווח הארוך על מנת לתת מענה לצרכים של הגדרת כיוונ .2

.החינוך ותרבות, יה רב גילאית בתחום חיי הקהילהיאוכלוס

הנעת תהליכים אשר יובילו בתוך שנה להתחלת יישום הרחבת הישוב בשילוב משפחות .3

. יהיבנים ממשיכים ופתרונות מתאימים לאוכלוס, חדשות

.ם לניהול אפקטיבי של הישוב ברמות שונות ולאורך שניםהנעת תהליך לשינוי הדרכי .4

עניינן של המטרות . בפני עצמה תכליתמעורבות קהילתית כהוא הראשונהמטרה עניינה של ה

ת תכליוי התניתן לפרש את ש. שוומילמ) קונקרטיות(תכנון לעתיד ופעולות מעשיות הוא האחרות

" doing"מדגישות את פן ה וש המטרות האחרונותשל. השונות כביטוי היבטים שונים של קהילתיות

מדגישה את הראשונה מטרה ה. של הקהילתיות ביכולת הקהילה לתכנן ולממש את העתיד הרצוי לה

משמעויות השונות באות לידי ביטוי ה. במפגש ושיח בין חברי הישוב במסגרת הפרויקט" being"פן ה

והמכוונות לעתיד doing-מדגישות את ה חלק מהתגובות". ?מדוע"בתגובות המשתתפים לשאלת ה

שאר ). להשתפר, להשפיע, עיצוב המציאות, אופק, התחדשות, צורך בשוני ותחושת הקיפאון("

מחזור /התחברות מחדש, בית, ייחודיות(קשר בין אנשים לו אישיות התגובות מתייחסות לתחושות

).שייכות,לשמור שלא הכול ישתנה, חיים

ניתן , עם זאת. זה את זהששניהם חיוניים ומשלימים יתכןני ההיבטים ואין בהכרח סתירה בין ש

ו את הבעיה במונחים של שחלק מהמשתתפים תפ :כאן דגשים שונים ומשמעותיים לראות

ו את הבעיה במונחים של שחלק אחר תפ. אפקטיביות והפתרון כהשגת תוצאות מעשיות ומוחשיות

."חבר מחדשלהת"קשרים ואווירה וראו בתהליך הזדמנות

הכוונה . כמטרה אחת מתוך ארבע עיקריות שגובשו" הגברת הקהילתיות בישוב"בשלב הזה הופיעה

ההתכנסות החריגה , הפעילות המשותפת, עצם הייזום –של העבודה תהליכי הבכך הייתה לתוצר

משמעויות יפורטו " (קהילתיות"והתקשורת הממוקדת בין התושבים כפעילות המגבירה את ה

יצירת , מודעות, מעורבות, שיתוף" –מושג זה הוגדר כמטרה יחד עם מושגים דומים ). משךבה

הינן אשר כולן, מטרה תהליכית זו ניצבת מול שלוש המטרות העיקריות האחרות שגובשו". דיאלוג

החלטות על , קבלת החלטות לגבי הרחבת הישוב, הגדרת כיווני התפתחות הישוב: תוצאהה ברמת

הגברת /יצירת תנאים לשיפור"כי בין המטרות העיקריות לא נכללה , יודגש. ישובדרך ניהול ה

143

אף שמטרה זו נזכרה בשלב , הנוגעת לגיבוש הקהילה בעתידתוצאתית שהינה מטרה , "הקהילתיות

.סיעור המוחות המוקדם

ת מכוונת להשגהפעילות ה. הדגש על השגת תוצאות קונקרטיות הושם, "יום הפתוחה"אחרי , בפועל

םאחת הסיבות לכך היא שביום הפתוח לא ק. הייתה דלילה ביותר )being-ה( "המעורבות" תמטר

האם נושא. לא ברור מדוע לא קמה קבוצה כזאת. אף צוות לטפל בנושאים הקהילתיות לשמה

האם אנשים ? די להניע פעילותכא אמורפי מוהאם ה? לתושבים "בער"הקהילתיות פחות עניין או

?קד בעשייה קונקרטיתהעדיפו להתמ

הוסכם , )תוצאות מול מטרות" (מה הושג ומה לא הושג"בדיון הצוות על , בסופו של התהליך שבוצע

לא "אך בעמודת ה, "חוויה משותפת", "שיח קהילתי", "שיתוף הציבור בתהליך"בין היתר כי הושגו

סיכום זה מבטא היטב . "שיתוף הציבור והמעורבות טרם הפכו לנורמה: "הופיעו ההיגד הבא" הושג

התלויה במשתנים , לבין השגת מטרה כוללת" תנועה בכיוון"תחושה שהיא /את ההבדל שבין פעילות

.ובעיקר עמדתם ותגובתם של גורמי הסביבה, נוספים דוגמת משך הפעילות והיקפה

גם מהקהילה וגם (בשלבים הראשונים של הפרויקט . מתייחסת לפן המגדרי נוספתהשערה

שהצטרפו , ורוב הנשים" doing"ה אתיתכן שרוב הגברים הדגישו . גבריםכל היוזמים היו ) להמהמכל

תרו לגברים ונתנו ויהנשים , באופן לא מודע, אולי". being"הדגישו את ה, בשלב של ההערכה בפעולה

הצוותים שהפיקו תוצאות הונהגו על ידי גברים תשלוש ,שצויןכפי . תםשלהם להוביל בהתאם לתפי

. דורשת בדיקה מעמיקה יותר זועובדה . נשיםאת עבודתם עמדו הצוותים שהפסיקו תשלושבראש ו

?את ראשיהןיין נאולי קבוצות אלו הפסיקו לפעול מפני שהדגש המעשי פחות ע

למידה של לולאה אחת . ממצאים במושגים של למידה ארגוניתהמבחינה תיאורטית אפשר לנתח את

)single loop learning ( משנים את מה שעושים על –מתייחסת ללמידה ברמת אסטרטגיות הפעולה

double loop(למידה של לולאה כפולה . מנת להשיג את המטרות הקיימות באופן אפקטיבי יותר

learning (שינוי . ות המציאות והנחות יסודשתפי, ערכים, מתייחסת ללמידה ברמה של מטרות

למידה של לולאה כפולה . ל דבר עלול לחזק את המצב הקייםאבל בסופו ש ,דולולאה אחת חשוב מא

.ודורשת רמה גבוהה יותר של חקרנותיותר אבל היא קשה , מערערת את האיזון במצב הקיים

, נוף וסביבה" (הלולאה האחת"לבש היבט זה ביטוי בדמות ידומם של נושאי " גבהים"באירוע

נתקלו בקשיי חשיבה " לולאה כפולה"לתארם כבעוד ששני הנושאים שניתן , בקלות יחסית) תרבות

).נתקל בקשיי יישום" שינוי המבנה הניהולי"ו, לא נבחרה כנושא לפיתוח" קהילתיות"ה(ומימוש

מצד אחד ממצאי ההערכה . לתיות התייחסות ממוקדת ומעמיקה יותרינושא הקה בהמשך ידרוש

ככל שהדברים נובעים ייסדים דור המאנשי בפעולה מצביעים על תחושה של אובדן בקרב חלק מ

אך , )למשל ,קבוצת הספורט(קיימת ושרירה " גבהים"יתכן שהקהילתיות בי, מצד שני. הילתיותלק

פרשנויות שונות .כפי שיפורט להלן, צרכיה ורצונותיה, השתנה בהתאם לשינוי באוכלוסייהאופיה

.למושג הקהילתיות יפורטו בפרק נפרד

ך ובכללבתהלי" קהילתיות"המשמעות

, ואף עמומה, משקפים פרשנות מגוונת מאד, כמו גם אופים של התוצרים, הנזכרות המטרות השונות

בנספח המצורף למאמר זה נוכל למצוא מגוון רחב של . של תפישת הקהילתיות בהקשר היישובי

להלן מספר ? מהו הצורך הקהילתי עבור התושב: במובן של –" מדוע"תפישות המושג תחת הכותרת

מבהירים מעט את העמימות ואף , המשתקפים מתוך התבטאויות תושבים במהלך הפרויקט, מובנים

:מצביעים על שורשיה האפשריים

144

לכידות, )התקהלות(מבטא תחושת יחד המובן הליטראלי : הצטרפות לקהילה ,

" ?גבהים לאן"ב. היפוכה של ההתבודדות, שיח קבוצתי, שייכות לקבוצה, סולידאריות

".תחושת בית", "בית"בן זה בעיקר במילה התבטא מו

אם בישובים קואופרטיביים התבטא השיתוף בנכסים חומריים ובאמצעי ייצור :שיתופיות ,

ההון "זאת להבדיל מן " (תרבותיים/ חברתיים"בישוב הקהילתי הוא אמור להופיע בנכסים

כאן הכוונה ,"אני שייך לקבוצה"אם המובן הראשון מבטא ). שיוזכר בהמשך, "החברתי

והיא תוכל , השיתופיות היא הנטייה או המגמה לשיתוף". הקבוצה שייכת לנו"היא לומר

מובן השיתופיות מדגיש את . 'וכד, בניהול המשותף, בקשרי החברה, להתבטא בחינוך

את הפעילות המשותפת ואף את זכויות , השייכות של הקבוצה ונכסיה לכלל החברים בה

זהו למעשה המובן . מובנה הוא היפוכו של הקפיטליזם הפרטני .הפרט לשיתופו בקבוצה

.לאורך כל שנות ההתיישבות הכפרית, המסורתי של הקהילתיות

היא יצירת קבוצה המסוגלת לקבוע בהקשר זה משמעות הקהילתיות: עצמאיות הקהילה

בביטויי התושבים . ועושה זאת הלכה למעשה, ולעצב את דרך התנהלותה ואורחות חייה

והיא מבטאת דגש , "שכונת וילות בעיר"אינו את המשמעות הזאת מייחדת את הישוב מר

מול שני מעגלי . התושב על סביבתו המיידית שמעבר לתא המשפחתי-של השפעת הפרט

מוצבת החלופה ) משפחה ובחירות למוסדות השלטון" (עירוניים"ההשפעה האזרחיים ה

החברה "מובן זה עומד בבסיס עיקרון .הלא הוא הקהילה, שיש בה מעגל השפעה שלישי

, לקהילתיות מסוג זה מכוח גישתו האזרחית) motivated(האזרח מונע /הפרט". האזרחית

זהו היפוכה של . 'צרוף כוחות וכד, התנדבות –" הון החברתי"והוא פועל בכלים השייכים ל

לכל , שוניםמובן זה מאפיין במיוחד את הישובים הקהילתיים הרא". האזרחות הפאסיבית"

כי פה היה , הצטרפנו לישוב: "כדברי אחד התושבים. הפחות במהלך הדור הראשון לקיומם

".ניתן להשפיע על הסביבה הקרובה

מובן המייחד את הקהילה מסביבתה ומדגיש את השוני שלה מצורות :ייחודיות הקהילה

אובדן "של במהלך הפרויקט עלתה לעתים קרובות הבעיה . התיישבות או חברות אחרות

הקשר זה מזכיר את מיון ". צביון המיוחד"והובע הרצון להחזיר או ליצור את ה" הייחוד

שעל פיו אחד מסממני ההיכר הבולטים של הקהילה , הנזכר לעיל" הקהילות המגודרות"

ועדת קבלה , הוא הפרדתה הפיזית או השיוכית מסביבתה הקרובה והרחוקה באמצעות גדר

הקהילה מוגדרת במובן זה על ידי . חינוכית/או אוטונומיה תרבותיתלמועמדים לחברות בה

אך בסתירה כלשהי לקהילתיות במובן , בדומה למרבית הארגונים האחרים, גבולותיה

מובן זה מאפיין תקופות קצובות וכן קבוצות ספציפיות לאורך קיומן של קהילות . השיתופי

צריכים : "שגרסו, זי בצורכי התושביםוגם בתהליך שלנו הוא תפס מקום מרכ, גיאוגרפיות

"?אחרת מה אני עושה פה, לשמור על הייחודיות שכל כך חשובה

"כל –" השפעה פנימה"כפעילות אזרחית מתאפיינת הקהילתיות ב :"השפעה פנימה

המשמעויות לכך במסגרת האירוע התייחסו לפעילות החברים בתוך הקבוצה ולהשפעות

המאופיינת , בשונה מפעילות אזרחית טיפוסית –יהם הקבוצה על חבריה ואורחות חי

יצוין כאן . 'מפלגה וכד,אגודה, בהשפעת הקבוצה לפי ערכיה על סביבתה באמצעות עמותה

וכל תשעת מרכיבי , "פעילות החוצה"כי גם אצל גרדנר בניית הקהילה אינה מאופיינת ב

ניתן לומר כי אף שישנן ". פעולה פנימה"בניין הקהילה הנכללים בתיאוריה שלו מאופיינים ב

הכשרה מקצועית ותמיכה מול , סיוע כלכלי, קהילות שונות המקיימות פעולות רווחה

ואף ניתן , אין פעילות זו מאפיינת את הקהילתיות כמרכיב, אוכלוסיות שונות הזקוקות לכך

.כמייחדת את הקהילתיות מול פעילות אזרחית אחרת" הפעילות פנימה"לאפיין את

145

"מובן זה הוא חדשני וניתן לאתרו בקהילות קטנות בנות המעמד ":מאפשרת קהילה

אפיוניה העיקריים של הקהילה . הגבוה במערב וכן בהתארגנויות יישוביות צעירות בישראל

. העצמה אישית ותחושת חופש פעולה קהילתי של פרטיה, הוא תקשורת פתוחה בין חבריה

רכת כולה מעודדת יזמות קהילתית חופשית בקהילה כזו המיסוד הוא ברמה נמוכה והמע

)grassroot( ,איכות , דוגמת פעילויות ספורט, קבוצות לצורך זה- בעיקר בהתארגנות תת

הקהילה בתוךזוהי עצמאות , "עצמאות הקהילה"בשונה מ. 'סיוע לנזקקים וכד, סביבה

גונית במצב זה הזהות האר. ויצירת הרשת המאפשרת יוזמות של פרטים וקבוצות קטנות

זהו . היא גמישה וחולקת את מקומה המסורתי עם המימוש העצמי של הפרט לפי בחירתו

, "הקהילתיות המאפשרת"במהלך הפרויקט זוהו ניצניה של ". דין התנועה"היפוכו של מושג

.הנמצאת בתחילת דרכה

ביטוי חדשני של הקהילתיות הוא הגמישות וההסתגלות לסביבה :קהילה מתחדשת .

הכרוך בהתאמה לסביבה , מובן זה. ה היא כזו העוברת שינוי והתחדשות מתמדתקהילה חי

המדגיש את , "הקהילה הייחודית"סותר במידה מסוימת את מובנה של , ולכן מחובר אליה

: שהקיצוני שבהם היה, בפרויקט היו לכך ביטויים רבים בפי התושבים. ההפרדה מהסביבה

לא ] אני"[או ..." שנים המצב יהיה קטסטרופאליארבע -תוך שלוש, אם לא נעבור שינוי"

..."חוששת מניוון] אני[, יכולה להיות במקום שבו דברים קופאים על מקומם

 

סיכום

מאפשר הצצה לעולם התוכן של "?גבהים לאן"ניתוח איכותני של מרכיבים רלוונטיים בפרויקט

לרדת , במישור היישובי והכללישהפך כה נפוץ , ניסינו להתמודד עם המושג". קהילתיות"מושג ה

לאבחן את המחזוריות המאפיינת אותו בהתפתחות ישוב ובעיקר לפרש את , מעט לחקר שורשיו

.מובניו השונים כל כך בין אדם לאדם

כנראה –ואף מושכת " ראויה להשגה", נוכחנו כי ככלל הקהילתיות נתפשת כערך חיובי מאוד

הערטילאיות האופפת את המושג , יחד עם זאת. מודרניכמענה אפשרי לבעיית הניכור שבמערב ה

חלקם רחוקים זה מזה ואף סותרים , והחדשנות שבו בעיני הרוב יוצרים שפע של מובנים ומשמעויות

.זה את זה

אך כאשר המשתמשים , עשוי מגוון זה לשמש כר נרחב למחקר ולימוד, כאשר מדובר באנשי אקדמיה

עלולים הבדלי המובנים הלא ברורים ליצור תסכול , גשימובמושג הם אנשי המעשה השואפים לה

, הצטרפות לקבוצה –" קהילתיות"המשמעויות השונות של . ואף לעכב התפתחות, ומחלוקות

מאפיינות שלבים –הגשמה עצמית וקבוצתית , ייחודיות, עצמאיות וריבוניות מקומית, שיתופיות

רקעים שונים של התושבים ואף אינטרסים , תקופות התיישבות שונות, שונים בקבוצה ובישוב

.אישיים שלהם

הבהרות נוספות של המושג השגור ואף מיונו ואפיונו לסוגים שונים יוכלו לסייע רבות הן לעוסקים

.במלאכה והן לחוקרים את התחום

:מקורות

,עם עובד: תל אביב, יסודות הסוציולוגיה, .א, ובן אליעזר. י, שפירא: אצל', ואח טאניס .104-102' עמ

.108-97, )1(ב ,דין ודברים, בין הפרטה להפרדה –קהילות מגורים חדשות בישראל ).2005. (א, להבי

146

Craig, G. (2005). Community capacity-building: Definitions, scope, measurements and critiques, paper for OECD, Prague.

Gardner, J. (1996). Building Community, Community Education Journal, 23(3), 6-9 .

ציטוטים? מדוע התהליך חשוב לקהילה: נספח

הצורך בשינוי ותחושת הקיפאון

אני לא יכולה להיות במקום שהדברים קופאים על מקומם. דברים הולכים בכוח האינרציה .

רב ' רוצה חב, גונית-אנחנו הופכים להיות חברה חד. שנים 5- לא מתמידה בעבודה יותר מ

משעמם כאשר אין . תנועה –דינמיקה . הסתגרות בבית של אנשים, חוששת מניוון. גילית

.שינוי

ייחודיות

שיהיו אטרקטיביים בשביל להישאר נהפוך להיות שכונה בעיר ,אם הדברים לא ישתפרו

רים הדב .איך ניתן להמשיך ולשמור על הייחודיות של המקום. ואפשר לגור במקום אחר

? אז מה אני עושה פה עכשיו –אין לי כבר ילדים פה . התחילו להתמסמס מבחינה קהילתית

אני רוצה שיהיו אותם הדברים שהחזיקו –ל כך חשובה וייחודיות הכהצריכים לשמור על

. מגורים ניתן למצוא בכל מקום אחר. אותי מאז ועד היום

בית

האם לשפץ בית פרטי . ת שנחוץ בו שיפוץמסתכלת על המקום הזה כמו בי –אני פרקטית

אני רוצה . קיום הבית שלי זה מה שהביא אותי הנה. אביב או לקנות בית בתל "גבהים"ב

. נולדתי פה וגם אבא שלי נולד פה –להישאר פה

המילה . שאלתי אותו מי הוא והוא אמר לי שהוא שכן שלי, עצרתי טרמפ לבחור צעיר

והייתה אפשרות שאעבור אליו אבל החלטתי "גבהים"לא מ בן זוגי. שבחרתי בה היא בית

אני עובדת עם זקנים . צריכה להיות "גבהים"אני חושבת שאני יודעת איך . שזה הבית שלי

הישוב ,יותר קלנועיות מאשר אופניים ישובאם יש ב. יםים שהם לא רב דוריישובומכירה

משפחה יכולה , דורי-רב ישובה אני רוצ. של קלנועיות ישובאני לא רוצה להיות . בצרה

.לתמוך

מחזור חיים /התחברות מחדש

עברנו . בהתחלה הייתי פעיל בעיצוב של מה שקרה. אחרונות התנתקתיהשנים ה 15-10-ב

מחזור חיים ומעורבות על מנת לעצב מה שיקרה . מילדות ועכשיו הגיע זמן להירתם שוב

המשבר . תהיה קטסטרופה קהילתית ,שנים 4-3אם לא יהיה שינוי תוך . בעוד כמה שנים

היום אני רוצה כבר לעשות משהו על מנת שלא נבוא עוד כמה שנים ונגיד חבל . כבר התחיל

אם לא נעשה משהו שיתאים . הצרכים שלנו היום שונים מאשר היו. שלא עשינו שום דבר

יי באתי מטבעון עבור ח. את הקהילה לצרכים שלנו לא נוכל להמשיך לקיים חיי קהילה

לא רק לחשוב, צריך לבצע. צריך לשנות ישובלשם המשכיות של ה. הקהילה

אני זוכרת את הערב שיצאתי משיחה והחלטתי לא להיות יותר . שנים התנתקתי 15לפני–

שנתיים -בשנה. חוויית האינטריגות הרתיעה אותה והתנתקתי טוטלית והיה לי מתאים

לא . דברים שקשים לי "גבהים"קורים במים לפע. אני הולכת עם הרגשה קשההאחרונות

. אני מצטרפת, ואכפת ליהמקום יקר לי שאבל מאחר ,מתאים לי כרגע לעסוק בפרויקט

147

אנחנו מתבגרים ונוכל לעשות הרבה . שנים 25ניתן לחשוב איך יראה המקום הזה עוד

"גבהים"שזה חשוב לי כי כדי . מוכנה לעשות הרבה כדי שהבנים יוכלו לחזור הנה. דברים

. דוריות הוא לב העניינים-שיש משמעות לחיים פה עניין הרבכדי להרגיש תמשיך לחיות ו

מה יש : שנה ואני שואלת 25דיברו על חגיגות . ס נסגר ועוד מעט לא יהיה גן ילדים"בי

?לחגוג

לכן המצב . גם הוא עבר מחזור חיים ישובבעצם אנשים דיברו על מחזור חיים אישי ובעצם ה

הרבה הזכירו שאם . מה שקורה לאנשים כאן קורה לעוד אנשים בישוב. מחשבה שנייה דורש

אנשים אומרים כדי שלא , זה מתחלק ישובב. לעזובשהיא לא מוצא חן יש אלטרנטיבה

אחרים לא חושבים שצריכים לעשות ואם אחרים לא . הושאצטער שאני כאן צריך לעשות מ

.יעשו יעזבו

התחדשות

יש פה . אני רוצה התחדשות ולמנוע ניוון. לכן אני מוכנה לפעול. ן ומסיאוביש לי פחד מניוו

ההרחבה נעשתה לא –תזה של איכויות -מה שקרה זה אנטי. ישוב עם איכויות של אנשים

. אנחנו מההרחבה, את לא מכירה –לקחתי נוער טרמפיסטים ושאלתי אותם מי אתם . נכון

.י לא צריכה להכיראני לא רוצה מציאות שמראש אומרים שאנ

אופק

מרוב עצים לא רואים את היער. זאת המילה –אופק : מה שהביא אותי זה תהליכים בישוב .

יכולת השפעה . זה יביא לי סיפוק ,אם יצא איזה אופק. אנשים לא רואים מה קורה להם

יש מצב של קבוצת אשים שיכולה . אנשים מרגישים שלא יכולים להשפיע. ועיצוב של דברים

יש שעוצרים טרמפ בישוב ויש . ת המקום שונה מאדם לאדםשתפי. השפיע על הסביבהל

הנושא של מחזור חיים מאוד . אני עושה וכולם מרוויחים –אני פה בשביל להרוויח . שלא

אני תמיד שואל עצמי לפני פעולה איך יראו הדברים בעוד ? איפה הפוקוס שלך –משמעותי

. ולים להתמקד בדברים שנותנים להם יותר משמעותיכהם אנשים מרגישים ש. שנים 15

ים באזור ועשו הכרזה עצמאות ואז פעם ראשונה ראינו ישובבשנה שעברה קמו ה: סיפור

. וזה מה שקורה פה –יכולים להשפיע הם אנשים ראו ש. אנשים מחייכים במליאת המועצה

ו אז יש אופק הרגשות התסכול הביאו אותי למסקנה שאם כל האנשים המתוסכלים יפעל

. ותקווה

עיצוב המציאות

הפעם . המצב שיתאים ליאת הצורך להסתכל קדימה ולעצב . זה החלק השני של חיי כאן

שלא אחיה . נסגר ת הספרבי –הקודמת זה דוגמא למה שקורה כאשר לא חושבים קדימה

. יום לאשנים וה 25הייתה משהו חדשני לפני "גבהים". כבר עכשיו זה המצב. בעיר רפאים

אין ,יכנסו להנהלהיאם אנשים לא ייקחו את האחריות ו, צריך לפעול, עם המצב ילא נוח ל

"גבהים", ים באזור השתנוישובה. שום סיכוי לממש את זה כמו שהעניינים מתנהלים כרגע

.לא

להשפיע

במקומות אחרים לא . הצטרפנו לכאן מאחר שפה ניתן היה להשפיע יותר על הסביבה הקרובה

הצטברות של . לאחרונה יש הרגשה שהרבה דברים לא מתנהלים כפי שצריך. הייתה יכולת כזאת

יש לי רצון . הישוב לא מתנהל כפי שאני הייתי רוצה שיתנהל. הרגשה הנוגעת בדברים רבים

רוצים לתקן , זה חשוב לי מאחר שכשנמצאים בסביבה מסוימת. לקום ולעשות משהו, להתגייס

יש הרבה שרוצים ... הישוב מנוהל על ידי אספות. כאן אפשר, ולים להשפיעבמדינה לא יכ. זאת

148

מאז הקמת הישוב . יש חוסר שביעות רצון מדרך התנהלות הדברים. אבל האספות מייגעות, להשפיע

היו כל מיני דברים מההתחלה שלא היו בסדר . לא נערך דיון רציני בשאלה כיצד הישוב מתנהל

.ל אנשים הרוצים שינויולאחרונה יש מסה קריטית ש

להשתפר

הישוב יכול לשפר את . לעשות יותר טוב בכל תחום אפשרי והלוואי שישתלב עם הטוב של הישוב

כל פעם –זה סיפור של מדרגות . יש לי סיפוק, כשאני עושה את זה. אני רוצה להשתפר ולשפר. עצמו

.לעשות יותר טוב

חששות וסקרנות

הייתה הסכמה על הצרכים אבל לא היה אכפת . להרחבה נוצר ניכור הטריד אותי שבתהליך הקודם

בעלי . אנשים שהיו בעד שינו את עמדתם ביום ההצבעה כי ראו שהעניין יפגע בהם. אם השני נפגע

זה חשוב לי מאחר שהגעתי . אני סקרנית כלפי אנשים שאני לא מכירה. תפקידים שינו את עמדתם

. רתית ומרחבלמצוא איכות חיים חב "גבהים"ל

יש נציגים . אנשים שבאים עם הפרויקט –אני פוגשת הרבה אנשים שעוסקים בהרחבות של ישובים

בישובים אלה האינטרסים . מישובים מצליחים שאינם מצליחים להביא להצלחת תכניות של שינוי

ה שלא אני במקום אחר היום ואין סיב, היכרות עם שפת התכנון. האישיים גוברים על הציבוריים

.חשובה לי ההתחדשות. אעשה למען הישוב

ילדים

באנו מרעות שם יש הרבה ילדים והמעבר לכאן היה חד. אני חרד מן העובדה שאין פה ילדים .

. אבל אין חברת ילדים, הישוב והטבע יפים פה. התלבטנו בשאלה האם זה היה צעד נכון לנקוט בו

אני מוטרד האם אנחנו נותנים לילדים . בחברהאני גם חושב שהרחבה תביא להתחדשות בתרבות ו

לכן אני מוכן לתרום . מסביב רואים שיש הרבה יותר פעילות. את מה שצריך מבחינה חברתית

אני החלטתי בשבילם איפה יגורו ואני לא –יש לי אחריות כלפי הילדים . ולפעול על מנת לשפר זאת

צריך להרחיב תוך . זה יהיה טוב, וד ילדיםבטוח שאם נצליח להביא ע. בטוח שזאת הבחירה הנכונה

המכתב . לא הרבה צעירים חושבים כך. האם זאת רק הבעיה שלך בין הצעירים. שמירה על ייחודיות

.של עמיר הראה שיש פה הזדמנות לפעילות

שייכות -נה תלשמור שלא הכול יש

ם שבזכותם אני אוהבת דברי, חשוב לי שכמה דברים יישארו. אני כאן כדי לשמור שלא הכול ישתנה

להרגיש שזו זכות בשבילי , חשוב לי לאהוב את המקום. את המקום ומרגישה בו תחושה של בית

אני מרגישה שאני . המודלים האחרים של עיר לא סיפקו אותי. השייכות חשובה לי. לחיות פה

לי תפקיד יש . שישמר את היקר לי, רוצה שינוי לא טוטאלי. משפיעה ומעורבת לאורך כל השנים

, הגודל של הישוב יכול להפחית מתחושת היכולת להשפיע ולהכיר. אקטיבי לשמר את מה שחשוב לי

רק שכנה אחת נכנסה –ילדתי שני ילדים בירושלים . אני אוהבת שיש אנשים שאיכפת להם ממני

.אנשים לא הפסיקו להגיע לאחל מזל טוב, כשילדתי פה. להגיד לי מזל טוב

149

ם החלשים בחיפוש עבודה בעידן של משבריתרונות קשרי

1חביאר סימונוביץ

תקציר

רשתות אלו עשויות להביא את . בחברות המודרניות מחפשי עבודה נעזרים ברשתות חברתיות שלהם

יוקרה ושכר גבוה או עלולות להביא את האדם לתפקיד שלא , מחפש העבודה לתפקיד בעל מעמד

תעסוקתי ולימודי משיגים מקומות עבודה טובים יותר , צבאי ידוע שבעלי קשרים ברקע. יקדם אותו

כלכלית - לעומת זאת אנשים השייכים לרשתות חברתיות חלשות מבחינה חברתית. ושכר גבוה יותר

. משיגים עבודות נחותות הן מבחינת תפקיד ומעמד והן מבחינה שכר ואפשרויות קידום

ך לא מנצלים כראוי את הרשתות החברתיות כלכלתי נמו-מחפשי עבודה השייכים למעמד חברתי

עבודה זו מבוססת על . כלכלי בינוני וגבוה-הם לעומת מחפשי עבודה השייכים למעמד חברתישל

שזיהה את החוזק של הקשרים החלשים בחיפוש תעסוקה כנגד ) Granovetter )1995מחקרו של

.החולשה של הקשרים החזקים

קבוצות של בלתי מועסקים השייכים , של משרד הרווחה בפרויקט של המחלקה לעבודה קהילתית

. כישורי חיפוש עבודה מבוססים על שימוש ברשתות חברתיותב הוכשרוכלכלי נמוך -למעמד חברתי

טכניקות לניצול היתרונות של ו, מטרת הפרויקט לפתח כלי שילמד כישורים כלליים לחיפוש עבודה

ההנחה שלחנך אנשים בכישורי חיפוש תעסוקה תוצאות הפרויקט מחזקות את . הקשרים החלשים

באמצעות רשתות חברתיות משפר את הסיכויים למצוא תפקיד הולם במעמד טוב יותר ובהכנסה

. גבוהה יותר

; הבטלה; חיפוש תעסוקה; שוק העבודה; רשתות חברתיות :מילות מפתח

מבוא

שהן מערכות , (social networks)בשנים האחרונות עולה המודעות לחשיבותן של רשתות חברתיות

. לרשתות חברתיות תפקיד חשוב בתחומים רבים בחיינו. של יחסים הדדיים בין מספר אנשים

מחקרים מלמדים שרשתות חברתיות בתחום התעסוקה פועלות באופן ייחודי ושונה מרשתות

).Reingold, 1999( חברתיות בתחומים אחרים

האנשים מוצאים את מקום העבודה שלהם באמצעות מעגל רוב , כמו בכל העולם, במדינת ישראל

דרך השימוש בהן שונה בין קבוצות , אולם. כלומר דרך רשתות חברתיות, ההיכרויות שלהם

אקונומי נמוך אינן -ניתן לומר שאוכלוסיות מוחלשות במעמד סוציו, בהכללה. אוכלוסייה שונות

. השוואה לאוכלוסיות חזקות יותרמפעילות באופן אפקטיבי את הרשתות החברתיות שלהם ב

הפעיל פרויקט ניסיוני שמטרתו להעניק לאוכלוסיות , השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה

תוצאות הפרויקט מראות . המוחלשות מודעות וידע בשימוש ברשתות חברתיות כדרך להשגת עבודה

). Montgomery, 1998(שיפור ביכולת המשתתפים למצוא עבודה

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לשירותי אנוש 1

150

הרכז השתמש בידע . המקומיות שהשתתפו בפרויקט הועסק רכז לפיתוח תעסוקתי ברשויות

הוא לימד את לקוחותיו כיצד פועלות . בהפעלת רשתות חברתיות כדי לסייע לאוכלוסיות היעד שלו

. רשתות חברתיות בתחום התעסוקה וכיצד להפעיל אותן על מנת להשיג עבודה

וקתי שבא לסייע לרכזי פיתוח תעסוקה להבין את כתוצאה מהפרויקט הופק תדריך לרכז התעס

מקומן של רשתות חברתיות בתחום התעסוקה וללמד את לקוחותיהם להשתמש בהן באופן

. אפקטיבי

מושגי יסוד ברישות חברתי

Wasserman(קיימים מספר מושגי יסוד שהם נחוצים להבנת הרשתות החברתיות והשפעתן

&Faust,1999. (

, קבוצות, יחידים(זה מבנה חברתי של יחסי גומלין בין פרטים (social network)רשת חברתית

בכל רשת חברתית יכולים להשתתף מספר רב של . במרחב חברתי מוגדר) 'מדינות וכו, ארגונים

פרט יכול להימצא במספר רב , כמו כן. פרטים ואין משמעות למגבלות של מרחק גיאוגרפי ביניהם

חברתית נמדדת באמצעות ניתוח של רשתות חברתיות שבודקת את רשת . של רשתות חברתיות

.המעוט של הקשרים בין הפרטים ויחסי הגומלין ביניהם

השחקנים יכולים להיות . ואלה הם המוקדים של הרשת) actors(לפרטים ברשת קוראים שחקנים

שחקנים מדינות ועודת המקיימים מערכת של קשרים מתמשכים עם, ארגונים, קבוצות, אנשים

רשת של בעלי תחביב , כגון רשת המשפחה, כל שחקן נמצא במספר רשתות חברתיות. אחרים ברשת

.רשת של חברי יחידה בצבא וכן הלאה, משותף

הקשרים או יחסי גומלין בין שניים או יותר שחקנים הינם ערוצים להעברת משאבים חומריים ולא

ישנם . כגון עוצמה וכיוון, תוך רשת יש תכונות שונותלקשרים ב. מידע וידע, כגון סחורות, חומריים

ישנם קשרים עקיפים בין שחקנים שאינם . קשרים ישירים בין שחקנים שמכירים אחד את השני

בין חוזק הקשר. אלא דרך שחקן שלישי שמוכר לשניהם, מכירים באופן ישיר אחד את השני

התכנים שלהם או חשיבותם , תמבחינת האינטנסיביו, השחקנים מבחין בין קשרים חזקים

המאופיינים ביחסים לא אינטנסיביים ועם תוכן בעל ערך , לבין קשרים חלשים, חברתית/הרגשית

ברשת חברתית ממפים את . קשרים עקיפים בין שחקנים ברשת הינם חלשים בהדגרתם. יחסי נמוך

.הקשרים הרלוונטיים בין המוקדים

המיפוי . חיל באיסוף נתונים על רשת חברתית מסוימתמיפוי רשתות חברתיות זה תהליך של שמת

ניתן להציג את המיפוי באופן גרפי בעזרת תוכנות . נותן תמונת מצב של השחקנים והקשרים ביניהם

.לניתוח רשתות חברתיות

151

סוג . 'רקע משותף וכו, ארגון, עבודה, משפחה, ידידות: ישנם סוגים רבים של קשרים בין שחקנים

רשת של קשרי עבודה פועלת באופן . על אופי הרשת והתנהגותם של השחקנים בההקשר משפיע

.מאשר רשת של קשרי משפחה או רשת המבוססת על תחביב משותף, למשל, שונה

ברשת החברתית נמדדת כמספר הקשרים בפועל שיש בתוך הרשת כנגד הקשרים ) density(הצפיפות

בין . גדל מספר הקשרים פוטנציאליים, שתככל שיש יותר שחקנים בר. המרביים האפשריים

כאשר שחקן מוכר על ידי אחרים שהוא . סטריים- סטריים ודו-השחקנים יכולים להיות קשרים חד

-קשר דו. סטרי- זהו קשר חד, מכיר שחקן אחר אך האחר אינו מכיר אותו, או לחלופין, אינו מכיר

וצאים משחקן אחד ברשת ליתר לקשרים הי. סטרי קיים כאשר השחקנים מכירים אחד את השני

זה יחשב כמספר הקשרים שיוצאים ממוקד מסוים למוקדים . Out-Degreeהשחקנים קוראים

זה יחשב כמספר . In-Degreeלקשרים המגיעים לשחקן ברשת משחקנים אחרים קוראים . אחרים

ך ככל שיש לשחקן יותר קשרים בתו. הקשרים המגיעים לשחקן מסוים משחקנים אחרים ברשת

של השחקן גדלה ועולה יכולת ההשפעה ברשת וכן הגישה ) centrality(רמת המרכזיות , הרשת

מאפשרים למקם in-degree-ו, out-degree, המושגים מרכזיות. למשאבים השונים בתוך הרשת

- ככל שה. שחקן במפת הרשת החברתית ומבטאים את השפעתו ואת גישתו למשאבים שבתוך הרשת

out-degree ככל שה. יש למוקד גישה ליותר משאבים, יותרגדול- in-degree יש יותר , גדול יותר

מתרגם את האוסף הפוטנציאלי של הקשרים החברתיים ) social capital(הון חברתי . יכולת להשפיע

, ככל שיש יותר קשרים בין שחקנים משמעותיים. ברשת חברתית להשפיע ולהשיג משאבים שונים

. הון חברתי ניתן לפתח ולהגדיל באופן מודע ומכוון, כמו סוגים אחרים של הון. עולה ההון החברתי

הוא יכול להשתמש . לכל אחד יש הון חברתי משלו. קיים קשר בין רשתות חברתיות לבין הון חברתי

סך הכול ההון החברתי האישי של כל . אך גם לאנשים אחרים שמשתתפים ברשת, בו לטובתו הוא

. ההון החברתי של הרשת ומכאן הפוטנציאל שלו להשפעה ולהשגת משאביםחברי רשת יוצר את

, ככל שישנן יותר רשתות חברתיות בתוך קהילה. רשתות חברתיות מהוות מרכיב של בניית קהילה

קהילה . הדבר נכון לגבי כל סוג של קהילה. בין חברי הקהילה) חזקים וחלשים(ישנם יותר קשרים

אשר מקדמים את ) חברתיים וכלכליים(ילה עם משאבים משמעותיים עם הון חברתי חזק היא קה

הפניות ומידע , יכולה לספק הכריות קהילה כזאת. חברי הקהילה בנושאים שונים כולל תעסוקה

.ויש בה יותר מחויבות בין חבריה, למחפש עבודה

היווצרות של רשתות חברתיות

. ורחבת מהוות בסיס של רשת חברתיתמשפחה ומשפחה מ. רשת חברתית נוצרת בדרכים שונות

חוג ריקודים או אפילו קבוצת אנשים שהכירו דרך ישיבה באותו בית , מקום עבודה, שירות צבאי

כל אדם . כל אלה יכולים להוות בסיס של רשת חברתית. קפה וממשיכה להיפגש שם באופן מכוון

פעם . יכול להיות שונה שבכל אחת מהן מקומו במבנה של הרשת, נמצא במספר רשתות חברתיות

חברותו של אדם במספר רשתות מאפשרת לו ליצור קשרים עקיפים בין השחקנים . מרכזי ופעם שולי

אותו שחקן מהווה גשר בין הרשתות ויכול להזרים מידע ומשאבים בין . האחרים ברשתות נפרדות

. אנשים שאינם מכירים אחד את השני

152

פיתח את המושג של , )1995, 1973(סטנלי מילגרם , תיותחוקר רשתות חבר: "שש דרגות לקשר"

בו חישב ומצא שניתן למצוא קשר בין שני אנשים כלשהם בעולם דרך ) Small World" (עולם קטן"

גישה זו מאפשרת למפות רשתות חברתיות שקיימות אך אינן נראות מובנות .שרשרת של שש דרגות

) מי מכיר את מי שמכיר את ההוא(חב החברתי אורך שרשרת הרשתות תלוי יותר במר. מאליהן

משמעות הדבר לצורכי תעסוקה היא שאדם צריך להחליט עם מי הוא צריך . מאשר במרחק הפיסי

. ואז לחפש את שרשרת הרשתות שתאפשר זאת, ליצור קשר על מנת להשיג את העבודה המבוקשת

ר ישיר בין רשתות חברתיות שיש זהו מושג שמתאר מצב שבו אין קש) Structural Hole(חור מבני

במבנה החברתי שמפריד " חור"יש מעין . בהן משאבים שעשויים לסייע אחת לשנייה ולחברים בהן

משאבים אלה , בהעדר קשר ישיר בין הרשתות. בין הרשתות או בין העולמות הקטנים השונים

י ניצול שרשרת של רשתות ניתן להתגבר על חורים מבניים על יד. עלולים לא להגיע לאן שהם נחוצים

שרשרת רשתות נוצרת על ידי שחקנים משותפים שמגשרים מעל . המקשרות בים עולמות קטנים

על אף שאין , שחקן כזה יכול להזרים משאבים בין רשתות. החורים המבניים על ידי קשרים עקיפים

. ביניהן קשר

ומכוון בקשרים ישירים ועקיפים כדי יזום, הינו שימוש מודע )social networking(הרישות החברתי

מטרות אלה יכולות להיות למצוא אנשים בעלי עניין משותף ואף לחפש . לממש מטרות חברתיות

וניתן להשתמש , הן יכולות להיות עסקיות כמו להגיע ללקוחות או לספקים חדשים, בת זוג/בן

.למצוא עובדים, יןאו לחלופ, ברישות החברתי למטרות תעסוקה כגון למצוא מקום עבודה

רשתות חברתיות בתחום התעסוקה

אלה משפיעות על גישתו של אדם לחיפוש . רשתות חברתיות משפיעות על נורמות ודפוסי התנהגות

שימוש מושכל ברשתות חברתיות הינו כלי אפקטיבי ביותר בחיפוש . עבודה ולעצם עולם העבודה

ם יוצרות נורמות ודפוסי התנהגות שמקשים הרשתות החברתיות של אנשים מובטלי, אולם. עבודה

הבנת הדינמיקות של רשתות חברתיות נותנת כלי להבנת . על החברים בהן להיכנס לעולם העבודה

השימוש ברשתות . מחסומים אלה ואף כלים להפוך את הרשתות למשאב בחיפוש ובמציאת עבודה

ה על ידי הפעלת כוח הקבוצה חברתיות בתעסוקה מאפשר לשנות את הגישה של הפרט בחיפוש עבוד

. תוך יצירת סינרגיה חברתית בין חבריה

בתחום התעסוקה . רשתות חברתיות בתחום התעסוקה פועלות אחרת מרשתות אחרות בקהילה

גם מי שמחפש עובד . בולטת החשיבות של החורים המבניים והקשרים החלשים שמגשרים מעליהם

. שלפעמים אינם נמצאים ברשתות החברתיות שלהם וגם מי שמחפש עבודה זקוק לקשר עם אנשים

ועל מקומות עבודה המתאימים , אנשים אלה זקוקים למידע על אנשים בעלי הכישורים הדרושים

153

יוצרים את הדרך להעברת המידע ומאפשרים בסיס מסוים של , הקשרים חלשים .לכישוריהם

.אמינות מעבר לזו של מידע שמגיע ללא הקשר חברתי מוכר כלשהו

הרישות החברתי מאפשר להגיע למקומות עבודה ולמקבלי החלטות רבים בזמן קצר ובאופן

יוצר אמון ראשוני בין ") פלוני שאתה מכיר הפנה אותי("קשר שנוצר באמצעות רישות . אפקטיבי

.הצדדים ומצמצם את הסיכונים של שני הצדדים

פים ליצור קשרים תעסוקתיים אנשים מעדי. לקשרים חלשים היבט חשוב נוסף בתחום התעסוקה

הם אינם מערבבים רשתות עסקיות , בדרך זו. ועסקיים דרך קשרים חלשים על פני קשרים חזקים

הוא לא ישפיע , התעסוקתי אינו עולה יפה/כך שאם הקשר העסקי. עם רשתות חברתיות אחרות

.תרשבהן הקשרים עשויים להיות חזקים יו, לרעה על קשרים ברשתות חברתיות אחרות

תחושת שייכות חזקה , רשת שבנויה בעיקר מקשרים חזקים וצפופים נותנת לשחקניה תמיכה רבה

אולם באופן כללי יש לשחקניה אותו הון חברתי של . ומערכת נורמות ודפוסי התנהגות ברורים

ניתן לראות . דווקא קשרים חלשים חשובים מאוד, בתחום התעסוקה. מידע והזדמנויות, קשרים

ובטלים נוטים להיות ברשתות חברתיות בעלות קשרים חזקים עם אנשים מובטלים שאנשים מ

יש להם מעט קשרים חלשים עם אנשים ברשתות חברתיות בעולם העבודה שיכולים , אולם. אחרים

ולעתים , רשתות המורכבות מאנשים מובטלים אינן מסייעות לשחקניהן בחיפוש עבודה. לסייע להם

רשת שיש , לעומת זאת. הנורמות ודפוסי ההתנהגות המקובלים בהן אפילו חוסמות אותם בגלל

יש לה גישה למשאבים חברתיים רבים , לחבריה קשרים חלשים רבים לאנשים ברשתות אחרות

. זה חוזקם של קשרים חלשים. וגישה לאנשים בעולם העבודה

רשתות חברתיות בתעסוקה ופיתוח חוזק הקשרים החלשים

קיבלו הסבר על הרציונל של שימוש ברשתות , ת המובטלים ומחפשי עבודהקבוצ, בפרויקט הנדון

ההסבר ניתן בשפה ברורה . על המושגים העיקריים ועל דרכי פעולה ליישום התיאוריה, חברתיות

מופנם ומובן יש צורך לתרגל את , על מנת שהלימוד יהיה משמעותי. ומותאמת תרבותית לקבוצה

, לדוגמא, הכלים מתאימים לקבוצות שונות בהרכבן ובייעודן. עיקרי הנושאים באופן חווייתי

.להשלמת השכלה ועוד, להכשרה מקצועית, קבוצות לחיפוש עבודה

במפגשים נלמדים המושגים . העברת נושא הרשתות החברתיות נעשה בשנים או שלושה מפגשים

החברתיות והמשתתפים מתרגלים שימוש ברשתות, העיקריים והמרכזיים של רשתות חברתיות

התרגול המעשי בודק את הבנת המושגים . שלהם לשם סיוע לחברים אחרים בקבוצה בחיפוש עבודה

כול משתתף מזהה את יכולתו לסייע . וגם מהווה בסיס לחיפוש עבודה בעזרת החברים שבקבוצה

מנתחים את תוצאות התרגיל , לאחר מכן. לאחרים לחפש עבודה באמצעות הרשתות החברתיות שלו

אחרי כשבועיים מתקיים מפגש נוסף . מצעות כלים לניתוח רשתות חברתיות שנלמדות בקבוצהבא

בו המשתתפים אוספים אנשי קשר משחקנים אחרים ברשתות החברתיות שלהם ומחפשים עבודה

העמקת ההבנה כיצד להשתמש ברשתות , המפגש הזה משמש ללמידת עמיתים. באמצעותם

. ם להמשיך להשתמש ברשתותהחברתיות שלהם ולחיזוק נכונות

דוגמא של שימוש ברשת חברתית לצורך חיפוש עבודה

.לצורך המחשה. מוצגת כאן דוגמא של רשת חברתית

154

: הגדרת רשת חברתית

.מכרי מכריו ומכריהם, זוהי רשת חברתית המתייחסת לכל מכריו של האדם

, בעלה, לסיגלית קשר ישיר עם הוריה. (הכיר אדם אחר קיים קשר ישיר כאשר האדם עצמו מכיר או

עם תכנים בעלי חשיבות רגשית , קשר חזק זה הוא קשר אינטנסיבי). דודה ועמיתתה חופית

).דודה ובעלה, הוריה, קשרים חזקים בין סיגלית( .וחברתית

נוסף קיים קשר עקיף בין שני אנשים שאינם מכירים באופן ישיר אבל מקושרים באמצעות אדם

קשר ). לסיגלית קשר עקיף עם אורי שעובד עם בעלה גיל ועם אשתו של אורי רחל. (שמוכר לשניהם

זה יכול לכלול קשרים בין בני משפחה . חלש זה הוא קשר ברמת אינטנסיביות ומשמעות נמוכה

עמיתים שרמת הקשר איתם אינה , ידידים ברמת היכרות כללית וחברים של ידידים, רחוקה

. חברים לספסל הלימודים מהעבר ועוד, יביתאינטנס

לסיגלית דוד העובד . מחפשת עבודה בתחום המכירות, אישה בשנות השלושים לחייה, סיגלית

סיגלית פנתה אליו בבקשה כי יסייע לה במציאת עבודה . במשרה בכירה ברשת קמעונאית ארצית

בגלל מגבלות של מינהל תקין דודה השיב לה כי יש לו הצעה מתאימה אך . ההולמת את כישוריה

הוא גם אינו מוכן להפנות אותה לעבודה אצל . אינו יכול לקבל קרובת משפחה לעבודה תחתיו

דוגמא זאת ממחישה כי דווקא הקשר החזק הקיים בין . להם טובה" חייב"כדי שלא יישאר , עמיתיו

. אימהסיגלית לבין דודה חוסם בפניה את האפשרות להיעזר בו להשיג תעסוקה מת

גיל סיפר לו באחת מארוחות הצהריים שאשתו . חבר לעבודה בשם אורי, בעלה של סיגלית, לגיל

על פניו נראה . סיפרה לו שמתפנה משרה במקום עבודתה, אשתו, אורי נזכר שרחל. מחפשת עבודה

. לאורי וגיל מתווכים בין סיגלית ורח. לה שכישוריה והשכלתה של סיגלית יכולים להלום משרה זו

מספרת לראש המחלקה כי שמעה על מישהי , עקיף ורופף עם סיגלית, שיש לה קשר חלש, רחל

מדובר באישה שמתאימה לתפקיד וגם מאוד , על פי בירור קצר שערכה. שיכולה להתאים לתפקיד

הקשר העקיף . היא התקבלה לעבודה. סיגלית זומנה לריאיון עבודה, על פי המלצתה של רחל. נחמדה

כאשר יש כבר גישה , אפשר לסיגלית קודם כל להגיע לראש המחלקה ולהיכנס לריאיוןעם רחל

בגלל מהות הקשר . המלצתה של רחל הקלה על ראש המחלקה לקבל החלטה חיובית. חיובית מצדו

. לא נוצר מצב מחייב, בין רחל וסיגלית

,סיגליתחברה בקבוצה

דוד , משה של סיגלית

עבדה עם , חופיתאשתו , רחל סיגלית בעבר

של אורי

עובד , אורי עם גיל

ההורים יגליתשל ס

בעלה , גילשל סיגלית

155

קשרים מול פרוטקציה

משתתפי סדנאות ". פרוטקציה"ו" קשרים"בתרבות הישראלית קיים בלבול בין שני המושגים

פרוטקציה היא . לכן יש להבין ולהסביר את ההבדלים בין השניים, מעלים נושא זה לעתים קרובות

הפעלת קשרים אישיים על מנת להשיג תעסוקה עבור אדם שאינו כשיר לתפקיד או בניגוד לכללי

הזדמנות להתחרות ולהשיג שימוש בקשרים חברתיים מאפשר לאדם, לעומת זאת. מינהל תקין

האדם לא היה יודע , ללא הקשרים, לעתים. עבודה שיש לו כישורים ויכולות אישיים מתאימים לה

. על המשרה הפנויה או לא היה מקבל הזדמנות להתחרות עליה

סיכום

לרכז התעסוקה תפקיד חשוב . קיים קשר בין רשתות חברתיות לבין הון חברתי של מחפש עבודה

הסדנא . השימוש ברשתות חברתיות וההון החברתי של הקהילה שסביב מחפשי תעסוקה בפיתוח

הינו כלי לפיתוח המודעות של מחפשי עבודה ושל , למחפשי עבודה בשימוש ברשתות חברתיות

רכז פיתוח תעסוקה נמצא בקשר עם רשתות חברתיות , מתוקף תפקידו. מעסיקים בתוך הקהילה

מעסיק שמחפש עובדים יוכל . גורמים מתווכים אחרים בקהילה ועוד, מגוונות של מחפשי עבודה

מחפשי עבודה ומחפשי עובדים גם יחד ייהנו . והוא יפנה לאנשי קשר ברשתות השונות, לפנות אליו

הרכז והמובטלים יכולים להשתמש בחוזק הקשרים החלשים להגדלת מקומות פוטנציאליים . מכך

. זק את כל הקהילה לטובת כל חבריהלתעסוקה לאוכלוסייה החלשה ובכך לח

פיתוח מערכת הרשתות החברתיות בקהילה סביב נושא התעסוקה מגדיל ומחזק את הקשרים בתוך

תוצאה זו מגדילה את ההון החברתי של . ומגדיל את הצפיפות של הקהילה כרשת חברתית, הקהילה

קדם נושאים ואינטרסים ההון החברתי נותן לקהילה ולחבריה הזדמנויות ויכולות ל. הקהילה

ההון החברתי מוסיף לחוסנה של הקהילה להתמודד עם אתגרים , מעבר לכך. תעסוקתיים אישיים

.ואיומים

Granovetter M.S. (1973) “The strength of weak ties” American Journal of Sociology vol. 78, no. 6, pp. 1360.

Granovetter M.S. (1995) Getting a Job: A Study of Contacts and Careers. The University of Chicago Press.

Milgram S. (1967) “The Small-World Problem” Psychology Today, vol.1, no.1, pp. 61-67.

Montgomery J. (1998) “Making a City: Urbanity, Vitality and Urban Design” Journal of Urban Design vol.3, no. 1, pp. 93-116.

Reingold D.A. (1999) “Social Networks and the Employment Problem of the Urban Poor” Urban Studies vol. 36, no. 11, pp. 1907-1932.

Wasserman S. & Faust K. (1999) Social Network Analysis, Methods and Applications Cambridge University Pres

156

grassrootsשיתוף תושבים בתכנון כתהליך

4מורן עמיר,3,4פרידמן ויקטור, 2,4פלגי מיכל, 1,4סימונוביץ חביאר

תקציר

. ההמשכיות והפיתוח המתמיד של ישובים קהילתיים ותיקים אינם תהליכים מובנים מאליהם

התכוונו דור מייסדים שעל ידי , מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת יישובים אלו הוקמו

, הקיבוץ :ההתיישבות המסורתיות לעל רקע הקשיים והתמורות ש וזאת, ייחודיתלהקים התיישבות

דור המייסדים , שניםיובל תחצילאחר יותר ממ, כיום. שהיה קיים בישראל המושב והכפר השיתופי

יישבות שהוקמה על בעוד הדור החדש של ילדי הארץ לא בחרו להמשיך את ההת, והזדקנו, התבגרו

לישובים נשקפת סכנת קיפאון כתוצאה מכך. חברתיות ואחרות, כלכליות ידי הוריהם מסיבות

. ולעתים גם התנוונות הקהילתיים

. בגליליישוב קהילתי ותיק יזמה יישובית שהובילה מגמת שינוי משמעותי בעבודה זו עוסקת ב

תושבים אלו גילו מעורבות רבה .יחסית םהתושבים הם בעלי מקצועות חופשיים ואמידימרבית

") grass-roots(" כתנועה שורשית צמחה יוזמהה .היישוב עתידובחרו לבחון ולהעריך מחדש את

אבל ללא מאפייני קונפליקט או , grass-rootsבהתאם להגדרת המושג האזרח/רמת התושבמ

חברי תושבים אל ה וך פנבתחילת התהלי. פוליטית כמקובל בהגדרה הספרותית- התנגדות חברתית

" המרכז למחקר פעולה"אקדמיה של חברי ה במקביל בוצעה פנייה אל ,עמיתיהם ביישובו, ההנהלה

עתיד ההתיישבות בבקשה לשיתוף פעולה בתכנון, ש מקס שטרן"במכללה האקדמית עמק יזרעאל ע

נים תהליך זה שונה מהמקובל שבו המוסדות המנהלים את היישוב או הארגו. הקהילתית

.הסטטוטוריים פונים לתושבים ומבקשים את שיתוף הפעולה של התושבים

הזמנה להשתתף בישיבות . א: מרכיבי התכנון והשיתוף כללו. 2006-2007שנים ב חלתהליך הה

. יישובי" מרחב פתוח"השתתפות באירועי . ג, קבלת דיווח שוטף על הפעילות. ב, הצוות המוביל

שהתבססו על משוב בהמשך נאספו נתונים .פעולהכל נושא הוקם צוות ול, הוגדרו נושאים מרכזיים

. פעולה אופרטיבי נותחו וגובשו למערך הנתונים. תושביםמה

שינוי שיטת : המלצות להנהלת היישוב במגוון נושאים: שיתוףההתוצאות העיקריות מתהליך

תכניות . ם לחינוך ולתרבותכיווני פיתוח חדשי; פיתוח הנוף והסביבה ביישוב; הניהול של היישוב

טרם הושלמו בשלב , עם זאת. רובן נכנסו לשלב היישום ומיעוטן טרם בוצעו, אלה אומצו במלואן

.ביישובמזדקן ופתרונות דיור עבור הדור ה ,הזה שתי תכניות שעסקו בהרחבת היישוב

של התושבים המתבטאים בעיקר במעורבות מוגברת , ניתן להצביע על תוצרים סמויים של התהליך

.סמוכיםבהתעוררות תהליכים דומים ביישובים ו, בנעשה בקהילה

בתהליך של צמיחה , יישובם מוקדם שלשיתוף תושבים בתכנון לייחודית שדוגמא תאר ניסיון זה מ

.מתוך מעורבות של קומץ מתיישבים אשר בא לידי ביטוי באופן שונה מהמקובל בארץ, מבפנים

.ותי אנוש המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שם מקס שטרןהחוג לשיר 1 .המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שם מקס שטרן, לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית לתואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוניהחוג 2 .המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שם מקס שטרן ,לסוציולוגיה ואנתרופולוגיההחוג 3 .המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שם מקס שטרן ,פעולה המרכז למחקר 4

157

פרויקטה לערקע

פי מדיניות על' 80- החל משנות הובעיקר בגליל ישראל רחבי מדינת קהילתיים הוקמו בישובים

של מייסדים הדור , בחייהם 30-וה 20- החלוצים החדשים דאז שהיו בשנות ה. ממשלתית מכוונת

עלעל רקע הקשיים והתמורות שעברו , ייחודית ותיישבהת הקיםל ורצ, היישובים הקהילתיים

דור , בתקופה זו. המושב והכפר השיתופי, הקיבוץ :שהיו קיימות בארץ תההתיישבות המסורתיו

כלכליות של מדינת - המייסדים התאים את ההתיישבות להתפתחויות האידיאולוגיות והחברתיות

בו כל אחד אחראי על משקו , הם ראו לנגד עיניהם את ההתיישבות הקהילתית כמודל מועדף. ישראל

, מסיבות, חגים: הילתי בא לידי ביטוי בקיום אירועים משותפיםההיבט הק. והתקדמותו הכלכלית

יובל מאז הקמתה תצילמעלה ממח, כיום. ופעילות חברתית ענפה, בילוי בשעות הפנאי, טקסים

60-רובם הגיעו לשיבה טובה בשנות ה. דור המייסדים התבגר והזדקן, היישובים הקהילתיים

המייסדים נטשו את הרעיונות המסורתיים ילדי ק מחל , מאידך. לחייהם ומצבם הכלכלי התייצב

לא (הסיבות לכך הן רבות ומורכבות . לטובת התיישבות עירונית, ואת ההתיישבות הקהילתית

קשיים - בות כלכליותיס: אולם ניתן להצביע על המגמות הבאות). נתייחס אליהן במאמר זה

העדר פעילות חברתית , ים ביישובאין חבר -חברתיותסיבות , ברכישת בתים ביישוב הקהילתי

נטישת -סיבות נוספות ו העדר תכניות הרחבה ופיתוח לדור הממשיך -סיבות דמוגרפיות , מספקת

ומשיכה למרכזים עירוניים שהציעו שפע , אימוץ ערכים אינדיבידואליים, רעיונות אידיאולוגיים

. ומגוון אפשרויות לדור הצעיר

הזדקנות ביישובים קהילתייםתהלכי שינוי הביאו באופן טבעי לתהליכים דמוגרפיים ו, כאמור

נוצר מצב . בדומה לתהליכים שהתרחשו בקיבוצים ובמושבים שהוקמו לפני אחרי הקמת המדינה

של הישובים נסיגה בהתפתחותם הדמוגרפית ונשקפת סכנת קיפאון בלבדלאחר תקופת דור אחד ש

לאור ההשלכות . של היישוב והמרקם האנושי התנוונות שעלולה לגרום לתהליך, הקהילתיים

, התעוררו מספר תושבים באחד מהישובים הקהילתיים בגליל, הנובעות מהזדקנות האוכלוסייה

תושבים אלו החלו להתארגן בסגנון . ולמצוא פתרונות הולמים לקהילייה, והחליטו להיערך למצב

יות על נושא ציבורי מסוים המשפיע בה קומץ אנשים לוקחים אחר) grassroots(של תנועה שורשית

. ופועלים לשינוי, באופן משמעותי על כולם

) Albert Jeremiah Beveridge(נולד בנאומו של סנטור אמריקאי מאינדיאנה "grassroots"המושג

This party has come from the grass roots. It has grown from the soil of" : שאמר 1912בשנת

people's hard necessities."

אולם אין זה , או קיפוח חברתי כלשהו, מחסור, תנועות שורשיות לרוב מתעוררות על רקע מחאה

ת שאין בליבם כול תחושת תושבי היישוב הקהילתי הינם אנשים מבוססים כלכלי. המקרה שלפנינו

בעלי מעורבות קהילתית , גאים, מדובר על תושבים מרוצים, נהפוך הוא. קיפוח או מחאה כלשהי

המגמה היא . המגלים אכפתיות ושואפים לחולל שינוי העונה על צרכי הקהילה העכשווית, גבוהה

תארגנות חברתית זוהי ה. להגביר את שיתוף הפעולה ושביעות הרצון, לחזק את הקהילה הקיימת

אנו רואים , במקרה שלפנינו. שורשית השונה בתכלית מהתארגנות על רקע הפלייה או קיפוח

שהתושבים עצמם נטלו יזמה ואחריות קולקטיבית להוביל שינוי בשיתוף תושבים וגורמים שונים

עאל אנשי מקצוע מהמרכז למחקר פעולה של המכללה האקדמית עמק יזר, המועצה האזורית: כגון

. ועוד

כדוגמא להתארגנות תנועה שורשית יוצאת דופן , אנו מביאים מקרה זה של שיתוף תושבים בתכנון

יתכן שתכנון מוקדם ושיתוף תושבים . הניתנת ליישום גם ביישובים קהילתיים אחרים בארץ

. בתהליך יסייע למנוע בעיות דומות בעתיד

158

שיתוף תושבים בתכנון: מטרת הפרויקט

בתכנון קיימים בשימוש באקדמיה ובעבודה " שיתוף הציבור"או " שיתוף תושבים"שגים המו

במשך ). 1996, .מן א'רצ'צ. יון י-לו. אלתרמן ר(התכנונית בשטח בישראל מזה יותר משלושה עשורים

. XXI - הזמן פותחו ושוכללו השיטות והאסטרטגיות עד להגעת לאמצע העשור הראשון של המאה ה

. אלתרמן ר(זוהו יותר מעשרים שיטות שונות לשיתוף הציבור ברמות ובדרגות שונות 80 - בשנות ה

הנושא של שיתוף הציבור בתכנון , לאחרונה).) ראה הערות בסוף המאמר) (1996, .מן א'רצ'צ. יון י- לו

, )structural participation(השתתפות מבנית : חולק לשלושה תחומים) taxonomy(באופן מובנה

מתוך ). participation actions(ופעולות השתתפות ) participatory processes(יכים משתפים תהל

ומתוך החלוקה , כסדנת תכנון "גבהים לאן"ניתן להגדיר את הפרויקט ' 80- השיטות של שנות ה

. הטקסונומית ניתן לזהות שילוב של השתתפות מבנית ופעולות השתתפות של תושבי היישוב

)(Alexander, 2008

הציבור הוזמן להשתתף ולהציע פתרונות תכנוניים לבעיות קהילתיות ויישוביות מורכבות - התכנון

הציבור היה מעורב באופן פעיל ואף גילה .שיש להן השלכות משמעותיות על כלל המתיישבים

ללת חוויה תכנונית שיוצרת פתרונות יצירתיים והסכמה רחבה לגבי המדיניות הכו. מעורבות רגשית

. בהתנהלות היישוב

השיתוף נעשה , "שיתוף הציבור"ב". השתתפות הציבור"לבין " שיתוף הציבור"חשוב להבדיל בין

ואלו , משרד ממשלתי ועוד, עירייה, מועצה מקומית: ביוזמת הגורמים המתכננים הרשמיים כגון

יחסים למידת מתי" השתתפות הציבור"ב. משתפים במידה זו או אחרת את הציבור בתוכניותיהם

. המעורבות שלוקח הציבור בשלבי התכנון השונים על פי קריטריונים שנקבעו מראש

בין הציבור לגורמים המתכננים " שותפות: "במשך השנים התפתח מושג חלופי ויותר שוויוני

על פי מושג זה קיים יחס של הדדיות בין המתכננים לבין הציבור שעבורו בוצעה התכנית . הרשמיים

במקרה הנדון לא ניתן להגדירו כשיתוף או השתתפות ). 1996, .מן א'רצ'צ. יון י- לו. תרמן ראל(

תושבי היישוב יזמו תהליך תכנוני . אלא השותפות מקבלת זווית ראייה שונה בתכלית, הציבור

תהליך זה תומך . והם הזמינו את הגורמים האחראים להצטרף לתכנון, כתהליך של צמיחה עצמית

ציבור הישראלי מסוגל לקחת אחריות וליצור שינוי כדרך למימוש אידיאולוגיה של בדעה שה

המבנה התכנוני בישראל נולד והתפתח כמערכת לא ). Alfasi, 2003(דמוקרטיזציה של התכנון

ההשקפה הסטטוטורית לרוב הייתה מכוונת על ידי מוסדות . דמוקראטית בתוך מדינה דמוקרטית

עקבות תהליכי שינוי בחברה הישראלית החלו להתפתח רמות מסוימות במשך השנים וב. השלטון

אולם טרם ניתן להצביע על תוצאות משמעותיות בשיתוף התושבים , של מעורבות התושבים בתכנון

)Alfasi, 2003 .( להלן נביא דוגמא של ישוב קהילתי אשר בתנאים מסוימים יכול להניב תוצאות

. של התושבים כמובילים שינוי טובות בתכנון ובהשתתפות אקטיבית

של שיתוף תושבים בתכנון ביישוב קהילתי ותיק בו הלכה למעשה עבודה זו עוסקת בהתנסות

הגעת היישוב תהליך זה התרחש עם. יותכנון עתיד נטלו על עצמם יוזמה לבצע הערכה , התושבים

רחבה של הציבור בתכנון שההצעות לפתרון הליקויים הנובעים מחוסר השתתפות, נראה. לחצי יובל

מתוך שלושת ההמלצות לשיפור המצב ). (Alexander, 2008בישראל מצאו אוזן קשבת וקרקע פורייה

ערנות הציבור הובילה לתהליך ) ערנות הציבור, מתן מידע על ידי ארגונים ומוסדות תכנון, חקיקה(

. של שיתוף התושבים ותכנון

הזמנה : ראה הערות( ברמת התושבים, ")grassroots(" כתנועה שורשית היוזמה החלה מהשטח

אולם התעוררות התנועה לא נבעה מתוך מחאה כלשהי על פי . )להשתתפות בתהליך בסוף המאמר

אלא התארגנות שורשית המכוונת , המתנגדת למצב הקיים" התארגנות שורשית"המושג שמתכוון ל

בתחילת התהליך התושבים לא צפו . בתוך היישוב ומחוץ ליישוב, להגברת השיתוף וההשתתפות

ולגרום , הם בסך הכול רצו להביא לתפנית קלה במגמה הקיימת. מראש את כול העומד לקרות

159

ובהדרגה גלשו , בימי שישי" שיחות סלון"הם התחילו להיפגש ל. לשינוי כלשהו הקשור ביישובם

ת חיי הקהילה בה הם לחיי קהילה והגיעו למסקנה שיש מקום לעשייה משותפת שתשפר ותחזק א

. חיים

והציעו , ביישובולהנהלה אל עמיתיהם תה קבוצת המתיישבים פנ) 2005נובמבר (בתחילת התהליך

, של חוסר מעורבות, הפנייה בוצעה על רקע התחושה שהייתה קיימת. לעשות משהו לשינוי המצב

גלים אלו עוררו . ישובובעיקר חוסר שביעות הרצון הגלויה והסמויה ששררה בי, קיטורים, אדישות

הקבוצה החלה . קומץ אנשים החלו להתגייס ולהציע את עצמם לטובת הקהילה, עניין רב בישוב

עד לשלב ביסוס הרעיון שאט אט החל להבשיל ולסחוף עוד , להתארגן ולהיפגש באופן קבוע

ר המרכז למחק"אנשי אקדמיה של , מומחים בתחוםאל בהמשך קבוצת התושבים פנו . מצטרפים

ליווי , בבקשה לשיתוף פעולה בתכנון, ש מקס שטרן"במכללה האקדמית עמק יזרעאל ע" פעולה

מהתחלה התהליך הובל על ידי התושבים עצמם והם שיתפו את . וגיבוש הצעדים למימוש הרעיון

גורמים אלה הבינו את הצורך ומייד . את המועצה ואת צוות המכללה בכוונותיהם, הנהלת היישוב

בשלבים המוקדמים היו מעורבים בתהליך רק קומץ קטן של תושבים . ימה המשותפתנרתמו למש

שיתוף תושבים "ולכוון לרעיון הממשי של , והתעורר הצורך להרחיב ולשתף את שאר תושבי היישוב

". בתכנון

תיאור התהליך

נמצאים אולם התהליכים עדיין . 2006-7 שנת התבצע לאורך ו 2005תהליך התכנון החל בנובמבר

.בהבנייה ויימשכו גם בעתיד כחלק מהקונספט והתהוות השינוי המתוכנן

:שני שלבים לתהליך

איש 15(, הקמת צוות היגוי המורכב ממתיישבים - הקמת צוות היגוי : שלב ראשון( ,

אוסף , מקיים דיונים, הצוות נפגש באופן קבוע. המוביל התארגנות עצמית לתהליך השינוי

הצוות אינו . דרכי פעולה לביצוע תוך סיעור מוחת, קובע מטרות ויעדים, נתונים מהשטח

. מתעלם מהקשיים והתרחישים הצפויים ומתכונן לכול פרט ופרט בתהליך

בשלב זה הצוות מביא את הרעיונות הראשוניים . שלב החשיפה לכלל הציבור :שלב שני

המועצה , הנהלת היישוב הרעיונות מועלים בפני, בפני כלל חברי הישוב בשקיפות מלאה

.תוך קבלת משוב מחודשת וגיבוש התוכנית, המקומית

פעולה במספר דרכיבשלב השני בא לידי ביטוי התושבים בתהליך וציבור הף ותיש :

צוות לף צטרלהפומבית ופתוחה לכלל התושבים מתבצעת קריאה – קריאה להשתתפות .א

על גבי , בפרסומים שונים, יישובבאתר אינטרנט של ה, ל"ההזמנה הופצה בדוא. המוביל

בעקבות פנייה זו נוספו מספר תושבים לצוות . לוחות מודעות וכמובן מפה לאוזן

התוצאה הגלויה של צעדים אלו מובילה לכך שהנושא מתחיל להיות מדובר . המוביל

.זה הפך להיות הנושא החשוב והמשמעותי בסדר היום הציבורי של הישוב, בישוב

קבלת דיווח שוטף על הפעילות של הצוות - שורת נגישים וזמיניםהפעלת ערוצי תק .ב

. במזכרים ואסיפות שחולקו בתיבות הדואר, באמצעות דיווחים באינטרנט המוביל

הצוות המוביל מפתח ערוצי תקשורת פתוחים עם הציבור ומדווח בשקיפות מלאה על

. כל ההתנהלות בזמן אמת

רה לדון באופן חופשי ופתוח על הסוגיה שצוות כינוס אסיפת חברים במט - מרחב פתוח .ג

open" (מרחב פתוח"לשם כך היועצים האקדמיים הציעו לקיים מפגש . ההיגוי העלה

space technology) (Owen, 1997" .(הינו מעין פסטיבל בכיכר היישוב" המרחב הפתוח ,

160

בשיטה זו . בו כל אחד יכול להביא את דברו ולהציג את דעותיו ללא חשש ובכבוד הדדי

ובאופן הדרגתי מעוצבים כיווני חשיבה , שיח פורה בו כל מי שמופיע משפיע -יוצרים רב

יום , במהלך התכנית התקיימו שני ימים פתוחים. תכנונית יצירתיים ולעתים מפתיעים

והשני להצגת התוצרים לאחר שישה חודשים , אחד להצגת הנושא ולחשיבה תכנונית

באירוע , 13/5/2006 -מפגש הראשון התקיים ביום שבת הה. מקיום האירוע הראשון

- כהשתתפו בו (יישובי "מרחב פתוח"האירוע מכונה ה. רבים מהמתיישבים השתתפו

צוות . באולם הספורט של היישובהאירוע התקיים . )תושבים - 300מתוך כ חברים 140

הדרושים ודאגו לכל הסידורים מהשעות המוקדמות של הבוקר מתנדבים נכחו במקום

ציוד ,כיבוד קל, ציוד כתיבה, פלקטים, שולחנות ,כיסאות : לפני שעת ההתכנסות

שעות הבקרב ).מקרן ומסך, מחשבים, רמקול, מערכת הגברה(קולי -ואוראלקטרוני

סך , בסך הצטרפו עוד אנשיםבהמשך . משתתפים 90-כ נכחו באולם. התחילה הסדנא

אחד מחברי הצוות המוביל. ים של האירועהשונאיש בשלבים 140- להמשתתפים הגיע

את ברכת הדרך ןנת ,היישוביושב ראש הנהלת . הציג את הנושא ואת מהלך הפרויקט

הסביר את מהות הוא . הנחה את הסדנא הנציג האקדמי של המרכז למחקר פעולהו

. "מרחב הפתוח"השיטה ואת התהליך הקהילתי של ה

: יםמישורהאירוע התחלק לשלושה

כל המשתתפים התבקשו להסתובב באולם ולרשום על : וסדנאות שוק הכפר )1

" ?לאן היישוב": נושאים ודעות לגבי השאלה העיקרית-תתו נושאים בריסטולים

ראו את עצמם כמועמדים אנשים שבעקבות הנושאים שהופיעו בשלב זה , כמו כן

הם נושא שת האולרשום מרכזי-התבקשו לגשת ללוח ידיעות קהילתי, לריכוז נושא

, התהליך הביא לחשיפה רבה של כלל עמדות הציבור. יטול על עצמםמעוניינים ל

החלק התחיל בתום הסבב. והתגייסות לתחומים שונים. תוך מתן משוב מותאם

.השני של דיון בקבוצות

אנשים . כל קבוצה כללה מנחה ומתעד. הוקמו תשע קבוצות דיון: דיון בקבוצות )2

קבוצות הדיון . באולם סביב שולחנות והחלו לעבוד כנסוהת ,תהתפזרו בין הקבוצו

חלקן היו קבוצות קטנות בני שישה , והמין, היו הטרוגניות במרכיבי הגיל

בקבוצות האווירה .איש 40וחלקן היו קבוצות גדולות שבהן השתתפו כ , משתתפים

תוך ,יתעניינ, מכובדת, תרבותיתדיונים התנהלו בצורה ה. הייתה נינוחה ונעימה

בו למרות ריבוי המשתתפים וההתנהלות במרחב משותף אחד . כבוד הדדיו, הקשבה

הייתה התדיינות רצינית ללא כול תחושה של הפרעה או ) באולם הספורט( זמנית

באמצעות רעיונותיהםקבוצות הדיון עבדו כשעתיים וסיכמו את .רעש מהסביבה

ל הקבוצות התכנסו וכ ,השלב זסיום ב. PowerPointאו Wordמחשב בקובץ

. החלק השלישי של הצגת הסיכומים במרחב הפתוחלקראת במליאה משותפת

נציג כל אחת מתשע הקבוצות הציג בפני כלל המשתתפים את : דיווח למליאה )3

: התחלקו על פי הנושאים הבאיםהקבוצות . מלצותהוה הסיכומים

נוף וסביבה .1 הרחבה למבוגרים .2 דרך ניהול היישובשינוי .3 קמת מרכז תיירותה .4 לצעיריםהישוב תהרחב .5 מערך אבטחה ליישוב .6 הקמת מרכז בריאות .7

161

הרחבה מיידית .8 תרבות וספורט, תמרת כמרכז אזורי לחינוך .9

אירוע זה היה אחד מרגעי השיא במימוש השיתוף של התושבים בתכנון ובמעורבות

תוך ,וההתנהלות הרצינית בקבוצות, מספר הרב של המשתתפים באירוע. יישובית

כל תשעת הנושאים זכו לתשומת .מצביע על דרגת שיתוף גבוהה, הבאת הרעיונות

.את התהליך להניע פעולה שהתגייסוהוקם צוות תחוםל לכ, לב רבה

האווירה . 14:00עד 10:00התקיים ביום שבת בבוקר בין השעות " מרחב הפתוח"ה

בתום . ובדרך ארץהדיונים התקיימו בנועם . הכללית הייתה נינוחה וידידותית

התושבים הקשיבו וגילו היענות רבה . נערך הסיכום הכללי, במרחב הפתוח" מסע"ה

זו הייתה הפעם : "אחד מתושבי המקום הביע את התפעלותו ואמר. לתרום מעצמם

הראשונה בהיסטוריה של היישוב שדנים על נושאים כל כך משמעותיים באווירה

שנטלו על עצמם לגבש עמדות , רו שני מרכזיםמכל צוות נבח ".כל כך נינוחה ושקטה

. וכיוונים אופרטיביים על בסיס החומרים שנאספו ביום הפתוח

כול אחד מתשעה הצוותים המשיך בעבודתו , ליום של המרחב הפתוחבהמשך .א

לקחים מהסביבה נבחנו הפקת , בנושאים השוניםנאספו נתונים . באופן עצמאי

פעולות וגובשו למערך , ם עברו שלב עיבוד נוסףהנתוני, המיידית והרחוקההכפרית

ארבעת הצוותים .הוקמו חמישה צוותים. אופרטיבי באמצעות צוותי פעולה

כשישה חודשים .הנותרים לא צלחו בדרך ליישום הכוונות של אלה שהציעו אותם

צוות ההיגוי החליט לקיים יום פתוח נוסף כאמצעי , לאחר היום הפתוח הראשון

.תושבי היישוב על כלל התהליך שהתקייםלמתן משוב ל

מרחב "התקיים משוב קהילתי על תוצאות הצוותים באירוע 18/11/2006בתאריך .ב

תושבים שרצו לשמוע ולראות את התוצרים 100 -לאותו אירוע הגיעו כ. שני" פתוח

.של הצוותים השונים וגם להשמיע את דעותיהם על המתרחש בתהליך השיתוף

תכנוןתוצאות תהליך ה

חמישה צוותים המשיכו להיפגש : היותושבים בתכנון התוצאות העיקריות מתהליך שיתוף

על ידי אומצו במלואן חלקן. להנהלת היישוב במגוון נושאיםשגובשו המלצות והפיקו

שלושת , להלן. וחלקן המשיכו לקיים דיונים בטרם התגבשות ונכנסו לשלב היישוםההנהלה

: הגיעו לשלבים יישומיים לאחר התכנוןהתחומים שבהם הצוותים

השתתפו בו . נושא זה היווה את אחד הנושאים המרכזים :שינוי שיטת הניהול של היישוב

הצוות שהוקם סביב נושא זה . והן לאחר מכן, תושבים ביום המרחב הפתוח הראשון 40-כ

נהלה גיבש המלצות לשינוי שיטת הניהול של היישוב והביא את ההמלצות לשלב שהה

של אישורן באספה הכללית לאחר "שינוי ניהול היישוב"ההמלצות בנושא את צהאימ

כשלושה חודשים לאחר הצגת ( 2007במרץ והעברתן ליישום על ידי הנהלת היישוב , היישוב

.)המשוב ביום מרחב הפתוח השני

זכה לתשומת לב מיוחדת היות " הנוף וסביבה"נושא :פיתוח הנוף והסביבה ביישוב .1

הצוות פעל במרץ רב והגיש . והוא פחות שנוי במחלוקת, והוא חשוב לרוב התושבים

לתכנית אב של המלצות אלה כם על תרגומן וס .על ידי הנהלת היישובשאומצו המלצות

. 2007יולי כבר בי ההנהלה לביצוע "ע האשר אושר 2007פברואר בנופית

בועדת ועדת חינוך ותרבות דיוןבעקבות :כיווני פיתוח חדשים לחינוך ולתרבות .2

החינוך "הנהלת היישוב המלצות בנושא שהוקמה ביום המרחב הפתוח גובשו והוגשו ל

.2007יולי בלביצוע ועברוחלקית וה ושרואש" והתרבות

162

מרחב הפתוח"ועדות שהוקמו ביום השתי הדיונים של טרם הושלמו בשלב הזה "

אוכלוסייה פתרונות דיור עבור הו ,הרחבת היישוב: נמצאים על סדר היוםעדיין והן

.ביישובהמזדקנת

אמנם קיימת הסכמה שיש צורך . שני נושאים אלו הינם מורכבים וקשים ליישום

מבחינה . קיומי להרחבת היישוב אולם ישנו ויכוח ציבורי לגבי כיוון הרחבתו

- במישור האנושי, פיזית לא ברור לאן היישוב יכול או צריך להתרחב- גיאוגרפית

בנים של (לא הוגדרו מאפייני האוכלוסיות שיש לצרף לשלב ההרחבה . וציולוגיס

אחת השאלות שעולה על סדר , לגבי הנושא השני). 'או תושבי חוץ וכו, תושבים

האם ? מה יהיה כשדור המייסדים יגיעו לגיל שיזדקקו לעזרה או לסיעוד, היום היא

ך להקמת מסגרות לטיפול האם היישוב יער? ייאלצו לעזוב את היישוב שהקימו

הם חשובים ביותר , למרות היותם לא דחופים בטווח הקצר, נושאים אלה? בהם

דיונים אלה ימשיכו להתקיים ולהעסיק את התושבים עד אשר יעלו . לטווח רחוק

. פתרונות מניחי דעת גם סוגיה זו

.לשלב הנוכחי תוצרי התהליך -סיכום ביניים

התהליך שבו החלו לפעול קומץ . בחיים הקהילתייםם מעורבות מוגברת של התושבי

והפך לתהליך כלל יישובי שמעורבים , רקם עור וגידים, תושבים ולהיפגש בימי שישי בערב

קשה מאוד ללכד תושבים רבים . ההרכב האנושי ביישוב קהילתי מגוון והטרוגני. בו רבים

ק מתושבי היישוב רואים את חל. ועמדות שונות, ישנן גם חילוקי דעות. סביב נושא אחד

ולא כמרכיב אידיאולוגי של , החיים במסגרת כפרית כאמצעי לסיפוק צרכים אישיים

וחשובים כדי להביא התארגנות " בוערים"למרות זאת הנושאים הינם מספיק . קהילה

המעורבות באה לידי . סביבם ולעורר את הרצון להשתתף ולהשפיע בשינוי המצב הקיים

סוגיות אלו נוגעות בהיבטים פוליטיים . וארגוניים, ניהוליים, חברתיים ביטוי בנושאים

. נוגעים בנושאים אקולוגיים וחינוכיים, ומצד שני

מספר רב של יישובים קהילתיים בגליל . התעוררות תהליכים דומים ביישובים בסביבה

להניח סביר. מגיעים בימים אלה לחגיגות היובל להיווסדם, ובמקומות אחרים בארץ

יתכן שיישובים אלו יוכלו ללמוד וליישם לא רק את . שחלקם מתמודדים עם דילמות דומות

אלא גם להקדים ולתכנן את המשך , השיטה לשיתוף תושבים בתכנון העתידי של היישוב

לעורר ולהפעיל את , הערכות מוקדמת עשויה להקדים תרופה למכה. התפתחות היישוב

.מיחה וגדילה של כלל הישובים הקהילתייםהמועצות האזוריות לטובת צ

מצביע על חשיבות רבה ".מזדקן"שיתוף תושבים בתכנון האסטרטגי של יישוב קהילתי

התכנון האסטרטגי הינו כלי חיוני שכל יישוב ומועצה עשויים להשתמש בו . בשיתוף תושבים

ים את התכנון ראשי רשויות מקריב, אולם נראה שמסיבות פוליטיות. לתכנון לטווח ארוך

צומחת כתנועה grassrootsהצמיחה מלמטה . העתידי למען הישרדותם הפוליטית העכשווית

שורשית של תושבים המגלים אכפתיות ומעורבות אמיתית לעתיד היישוב לאור תהליכי

במקרה הנדון התושבים המתבגרים היו מספיק חזקים . ההזדקנות המתרחשים באופן טבעי

וסביר להניח שישנם עוד תושבים כאלו שמסוגלים , ליזום את התהליך מבחינה ציבורית כדי

. להוביל תהליכי שינוי דומים

מועצה אזורית, מוסדות היישובהינה כלי חיוני עבור , תהליכי תכנון משותף לתושבים

תקשורת נכונה ופתוחה בין גורמים שונים עשויה להוביל לשיתוף .מוסדות להשכלה גבוההו

שהתקבלה בפרויקט זה " הנוסחה. "ורה ושקוף ולתוצאות שמעצימות את כולםפעולה פ

כל אחד מהצדדים . מוסדות סטטוטוריים ואקדמיה, מתארת שיתוף פעולה בין תושבים

163

התושבים רואים . מתעניינים באותן תופעות ומחפשים פיתרונות למרות המניעים השונים

הם רוצים . והקהילתי, המשפחתי, שיבתהליך דרך להשפיע ולקחת אחריות על עתידם האי

המוסדות הניהוליים רואים את חשיבות הנושא מזווית . להשפיע על התהליך ועל התוצאה

הם אמורים לקבוע את המדיניות ומעוניינים להשפיע על אופן . פוליטית מקומית ולאומית

הגורמים אקדמיים כמו צוותי המחקר של המרכז למחקר פעולה רואים את. הביצוע

של " מדוע"ובו זמנית להבין את ה" איך"התהליך כהזדמנות ללמוד ולהשפיע על ה

יחסים ( כולם ביחד יוצרים מרקם השווה הרבה יותר מהחלקים בנפרד . התהליכים

. ועוזרים להגיע לתובנות חדשות וחשובות, )סינרגטיים

הגישה של .רויקטהתייחסות וטיפול תוך כדי הפ, איתור קשיים הכרוכים בתהליך חשוב זה

מחקר פעולה מאפשרת ללמוד תוך כדי עשייה ולהתבונן מבפנים וגם מבחוץ אל המתרחש

.כתוצאה משיתוף התושבים בתכנון

תכנוןלגבי שיתוף תושבים ב מסקנות והמלצות

שיתוף תושבים עשוי להתעורר בקהילה בה מורגש מענה לצורך - איתור צורך משמעותי

ברגע . ותר מאשר איתור הצורך משמעותי כדי לעורר התגייסות לרעיוןאין מניע טוב י. קיים

המרחב "אחד העקרונות של . שהתושבים היו מודעים לצורך הם היו מוכנים להתגייס

מוכנים לפעול לשינוי , רק אלה שמבינים את הצורך, גורס שרק מי שנוכח משפיע" הפתוח

. ואלו הם שהאנשים שישפיעו על התהליך הקהילתי

ים להזיז \המסוגל" ים לדבר/משוגע"קומץ החל מהמתואר הפרויקט - עין של אנשיםגר

, או מיקוד שליטה פנימי, הכוח המניע הינו יוזמה אישית, לא מספיק באיתור הצורך. דברים

מספר קטן יחסית של , בכל תהליך של שינוי חברתי. תוך אמונה שניתן לחולל השינוי

צוות ההיגוי , הרוב הגדול יצפה מהצד ואכן גם פה. מהתושבים ייקחו על עצמם את המשי

. הראשון היה מורכב מקומץ אנשים בעלי מוטיבאציה גבוהה

ניתן להיעזר , כדי ליצור השתתפות תושבים, "המרחב הפתוח" -שימוש בטכניקות

בשנים האחרונות אנו עדים לדיווחים על . "מרחב פתוח"בטכניקות לא שגרתיות כמו

במרבית המסגרות עדיין , ככלי לשיתוף תושבים" המרחב הפתוח"ניקת שימוש בטכ

בדרך כלל . מתבססים על גישות ומודלים ישנים שפחות מותאמים לחברה העכשווית

השיתוף מוגבל להעברת מידע על תהליכים שנקבעו מראש באמצעות הרשויות המקומיות

לשיתוף של התושבים בתכנון המרחב הפתוח שימש כלי השפעה , במקרה הנדון. או הוועדים

.עתידם ביישוב

להשפעה דמיתפעילות הצומחת מהתושבים גורמת לשיתוף אמיתי ולא - יוזמה מקומית .

יזמי , ראשי רשויות(שלעתים צריכים לשלם בעלי עניין שונים " מס שפתיים"אין מדובר ב

יטראלי ללא בכדי להצדיק את מעשיהם על ידי הקמת גוף נ) אנשי מקצוע שונים, ן"נדל

ואם היא , צומחת כתנועה חברתית מלמטה למעלה grassroots-פעילות ה. השפעה ממשית

היא עשויה לקבל תאוצה ולהביא את התושבים לידי השפעה אמיתית , מתארגנת נכון

. בתכנון עתידם

להסתגל ויכולת יצירתיות, דרושה גמישות מחשבתית - יציאה מתבנית ידועה מראש

, בשלבי התהוות לא היה ידוע לתושבים. הנוצרים תוך כדי תהליכי השינוי, םלמצבים השוני

כנגד , גמישות מחשבתית. למועצה ולנציגי האקדמיה מה יהיו תוצאות התהליך, להנהלה

עיקרון שני של . קיבעון מחשבתי היה הסמן שהדריך את הגורמים המעוניינים בתהליך

אות הרצויות והטובות ביותר שניתן לקבל אומר שהתהליך יניב את התוצ" המרחב הפתוח"

164

ובעלת סיכונים , התייחסות לאמירה כזו ללא תנאים מוקדמים הינה מורכבת. במצב נתון

הם אלו אשר , הגמישות ולא הנוקשות בתהליך המחשבתי. רבים לבעלי אינטרסים שונים

.אפשרו את התהליך הנכון שהוביל לתוצאות משביעות רצון

יש לקבוע קצב עבודה ומסירת אינפורמציה כך שהמומנטום - י התעוררות להט קבוצת

זה ,המשימה המורכבת ביותר בתהליך. ילך לאיבוד שימושי ולאבעל ערך הקהילתי יהיה

משהו "ניצול יעיל של תחושת הלכידות וההיסחפות הקהילתית , הייתה יצירת להט חברתי

.וזו העת להשפיע על המתרחש, "קורה ביישוב

אירוע משמעותי שעשוי לזרז תהליכים שמעסיקים את יש חשיבות באיתור - ויבחירת העית

כך למשל קיום מסיבת חצי יובל לישוב הזכיר . אך טרם ניתנה עליהם את הדעת, הציבור

זאת הייתה ההזדמנות הטובה והעיתוי ... וגם את גיל המתיישבים, לכולם את גיל הישוב

כלומר הזדקנות האוכלוסייה לצד , הוהמתאים לעורר את המתיישבים לעשות מש

רצוי למצוא , אם כן. המשמעות הפסיכולוגית של חגיגות חצי היובל שימשו כקטליזטור

, יובל, חצי יובל, אירועי עשור(הזדמנויות נוספות אשר קיימות בכל מסגרת התיישבותית

). ותהליכים חברתיים ופוליטיים שונים שיש להם קשר לנושא הנדון, חגים

דוחפת את ההנהלה ליוזמות הקולקטיבית כשלעצמה ההתארגנות - ריץ להמשכיותהתמ

התארגנות תושבים יכולה להיתפס כמקדמת אך . משך הפעילותחדשות שמהווה תמריץ לה

במקרה הנדון חברי ההנהלה היו מספיק ערים ונבונים כדי להבין שעליהם . גם כמאיימת

.ואת היישוב כולו להתייחס להתארגנות כמנוף שיקדם את ההנהלה

הנהלת –תארגנות עצמית של תושבים בהניתן להשיג שיתוף פעולה יעיל בתכנון , לסיכום

הדוגמא המתוארת לעיל מצביעה על כך ).מכללת עמק יזרעאל(מוסד אקדמי –היישוב

כאשר , כשהמטרה ברורה לכול המעורבים. שהשתתפות תושבים הינה אפשרית וברת ביצוע

, וכאשר קיימת דאגה אמיתית לעתיד היישוב בפרט, רים מראשהתפקידים מוגד

ניתן להשיג שיתוף פעולה שיביא לתוצאות מועילות ומשביעות רצון , וההתיישבות בכלל

.לכול הצדדים

: הערות

):1996(, .מן א'רצ'צ. יון י-לו. שיטות לשיתוף הציבור על פי אלתרמן ר .א

)Drop-in Center(אולפן פתוח .1 )Delphi(דלפי .2 הגשת התנגדות ציבורית לתכנית .3 )Brainstorming(הסתערות מוחות .4 מימדים- מודלים תלת .5 )Issue Auction(מכירה פומבית של נושאים .6 )Citizen Referendum(משאל עם .7 )Trade-Off Games(משחקי המרה .8 משחקי מלים .9

משחקי סימולציה .10 )Design Games(משחקי עיצוב .11 נציב תלונות .12 )Design In(סדנת תכנון .13 קהילה/פגישות בשכונה .14 )Nominal Group(קבוצה נומינלית .15

165

ראיונות קבוצתיים .16 ראיונות והפצת שאלון בעיתונות, שאלונים .17 )Public Hearing(שימוע ציבורי .18 )Charrette(שרת .19 תערוכות .20

:?הזמנה לתושבים להשתתף בתהליך גבהים לאן .ב

?מה זה אומר לנו. שנים 25גבהים בן

:יות נהוג לראות את מהלך חייו של אדם כמורכבים משלביםבחברות שבט

.תחילה הוא תלמיד המביט אל המבוגרים ולומד מהם

.זן ומפרנס אותה, מקים משפחה, בהמשך הוא הופך לבוגר בעצמו

.חייו העשיר לצעירים ממנו ןהמעניק מניסיו, ובערוב ימיו הוא הזקן החכם

התבגרותם של ילדים כרוכה בעזיבת : החברה המערבית יצרה קרע במרקם השבטי

.בעוד את הזקנים אנו משכנים בבתים מוגנים הרחק מהעין, הבית

.שנים 25גבהים בן

.דור המייסדים נמצא בנקודת המעבר בין הבוגר לזקן

.מסגרות של תרבות פנאי למבוגרים נפתחות, מסגרות חינוך לצעירים נסגרות

?בשנים הבאותכיצד אנו רוצים לראות את היישוב שלנו

?איזו אוכלוסיה אנו רוצים בישוב

?אילו שירותים אנו רוצים לקבל בישוב

את , פוגשות את הצועדים בכבישים, שאלות אלה ורבות אחרות מרפרפות בחלל היישוב

.ג בעומר"את הנפגשים באקראי במדורת ל, העומדים בתור אצל אבי

. ות אלהכך התארגנה קבוצה מקרית של חברי גבהים לדון בשאל

הרעיון המנחה הוא לתכנן את העתיד ולכוון את התפתחות היישוב לכיוון הרצוי

.ולא למצוא עצמנו נגררים אחרי תהליכים ומגיבים באיחור, לתושביה

בעלי ניסיון בניתוח ולווי , במקביל נוצר קשר עם אנשי אקדמיה ממכללת עמק יזרעאל

. עולה הדדיהמגלים עניין בשיתוף פ, של תהליכים חברתיים

בשיתוף כל , אנו מבקשים לפתוח תהליך שיוביל לקבלת החלטות מושכלות ולביצוען

באופן זה אנו מקווים לעורר אנשים נוספים המגלים עניין בהתפתחות . חברי האגודה

.ולאפשר תהליך דמוקרטי בהשתתפות כל התושבים, העתידית של גבהים

.את ברכתההנהלת האגודה שותפה לפעילות זו ונתנה לה

לצורך ) השם שמור במערכת. (כל מי שמוכן להצטרף לצוות ההיגוי מוזמן לפנות לע

.תיאום המפגש הבא

שבעה חברי היישוב: על החתום

166

:מקורות

המרכז לחקר העיר מדריך לשיתוף הציבור בתכנון ) 1996(, .מן א'רצ'צ. יון י-לו. אלתרמן ר

.מכון טכנולוגי לישראל –הטכניון , יםהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ער, והאזור

Eigen's Political & Historical Quotations "Beveridge, Albert J." (2006-05-20).

Alfasi N. (2003) Is Public Participation Making Urban Planning More Democratic? The Israeli Experience. Planning Theory & Practice, Vol. 4, No. 2, pp. 185-202 .

Alexander E. (2008) Public Participation in Planning – A Multidimensional Model: The Case of Israel, Planning Theory & Practice, Vol. 9, No. 1, pp. 57-80 .

Owen H. (1997) Open Space Technology: A User's Guide, Berret-Koehler Publishers, Inc.

167

"?פרויקט גבהים לאן"אירוע : שותפות בין אקדמיה לקהילה

2,4מיכל פלגי, 2,3חביאר סימונוביץ, 2עמיר מורן, 1,2ויקטור פרידמן

תקציר

חוקרי , המקומית והאזורית" הקהילה"מוסדות אקדמיים מצהירים רבים על תרומתם לפיתוח

על פי . מציינים את הפער הגדול בין הצהרות אלה לבין העשייה בפועלקהילתי -הקשר האקדמי

תרומה משמעותית לסביבה הקרובה דורשת שינוי ניכר במבנה הארגוני ובדרכי , חוקרים אלה

מאמר זה בוחן את הקשר בין אקדמיה וקהילה כפי שבא לידי ביטוי . הפעולה של מוסדות אקדמיים

שנבנה באופן מוצהר ו על בהתאם לערכים " ?גבהים לאן"ויקט יוזמי פר ".?גבהים לאן"בפרויקט

מהווה " ?גבהים לאן"חקר הקשר שנוצר בפרויקט .דמוקרטיים ושיתופיים של מחקר פעולה

הפרק יתחיל בתיאור . הזדמנות להעמיק את הבנתנו את המושג שותפות בין אקדמיה לקהילה

לאחר מכן ננסה להבהיר באיזה . רויקטהתפתחות הקשר והתמורות שחלו בו במהלך כל שלבי הפ

. בין האקדמיה והקהילה ומה אפיין שותפות זו ולאיזו דרגה הגיעה השותפות" שותפות"מובן נוצרה

בסופה של העבודה ננסה להשליך מלקחי אירוע זה על פיתוח וניהול פרויקטים עתידיים של המרכז

.אקדמיה לקהילה באופן כללילמחקר פעולה ולצדק חברתי וגם על נושא שותפויות בין

,מחקר פעולה, אקדמיה, קהילה, פותשות :מילת מפתח

גבהים "אמר זה מטרתו לבחון את הקשר בין אקדמיה וקהילה כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט מ

בין " שותפות"התכוונו באופן מוצהר לבנות אותו על בסיס " ?גבהים לאן"יוזמי פרויקט " ?לאן

בשנים האחרונות . ם לערכים דמוקרטיים ושיתופיים של מחקר פעולהאקדמיה לקהילה בהתא

,Harding(המקומית והאזורית " הקהילה"מצהירים מוסדות אקדמיים רבים על תרומתם לפיתוח

Scott, Laske & Burtscher, 2007 .(קהילתי מציינים את הפער הגדול בין -חוקרי הקשר האקדמי

גם מצביעים על הצורך להבין טוב יותר את מהות הקשר בין הם. הצהרות אלה לבין העשייה בפועל

;Levin & Greenwood, 2008(מוסדות אקדמיים לבין קהילה והשפעת הקשר על שני הצדדים

Harding et al., 2007 .(תרומה משמעותית לסביבה הקרובה דורשת שינוי ניכר , על פי חוקרים אלה

.אקדמייםבמבנה הארגוני ובדרכי הפעולה של מוסדות

מהווה הזדמנות להעמיק את הבנתנו את המושג שותפות " ?גבהים לאן"חקר הקשר שנוצר בפרויקט

הפרק יתחיל בתיאור התפתחות הקשר והתמורות שחלו בו במהלך כל שלבי . בין אקדמיה לקהילה

ין מה אפי, בין האקדמיה והקהילה" שותפות"לאחר מכן ננסה להבהיר באיזה מובן נוצרה . הפרויקט

, הגלויים והסמויים, נתייחס למכשולים ולקשיים, כמו כן. שותפות זו ולאיזו דרגה הגיעה השותפות

בסופה של העבודה ננסה . שהתעוררו בעת בניית השותפות ולהתמודדות מובילי הפרויקט אתם

להשליך מלקחי אירוע זה על פיתוח וניהול פרויקטים עתידיים של המרכז למחקר פעולה ולצדק

.ת בין אקדמיה לקהילה באופן כלליי וגם על נושא שותפויוחברת

ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 1 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, המרכז למחקר פעולה 2 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, החוג לשירותי אנוש 3 ש מקס שטרן"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע, ולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית לתואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוניהחוג לסוצי 4

168

התפתחו הקשר בין המרכז למחקר פעולה לבין קהילת גבהים

- ו, ביצוע הפרויקט) 2(, גיבוש הפרויקט) 1: (מבחינת הקשר ניתן לחלק את הפרויקט לשלושה שלבים

אנשי האקדמיה קיבל בכל שלב הקשר בין אנשי הקהילה לבין. הערכת הפרויקט והפקת ידע) 3(

.צורות שונות בהתאם למטלות ולסוגיות השונות

הוזמן להשתתף במפגש , תושב ותיק של גבהים, )שם בדוי(התחיל כאשר רונן שלב גיבוש הפרויקט

מתוך הדיון הבין רונן שהמרכז . במכללה" המרכז למחקר פעולה ולצדק חברתי"ועדת ההיגוי של

רונן היה ער לעובדה שלמרות . המבוססים על שותפות עם הקהילהבתחילת דרכו ומחפש פרויקטים

. כמעט לא נעשה מחקר בנושא והידע הצבור בו הוא מועט ביותר, צמיחתם של יישובים הקהילתיים

והציע פיתוח , רים של המרכז"אחד היו, ויקטור פרידמן' הוא יזם מפגש עם פרופ, 2005בנובמבר

ויקטור הציע להתחיל בפרויקט המתמודד עם . ם הקהילתייםפרויקט מחקר פעולה העוסק ביישובי

, כבר במפגש הראשון שיתף ויקטור חבר סגל נוסף. בעיה או צורך ספציפי ואקטואלי של היישוב

מומחה , ר חביאר סימונוביץ"אבל זה החליט שלא להמשיך והציע לפנות אל ד, מומחה לתכנון ערים

.לפיתוח קהילתי

המשתתפים בחנו את היתכנות ). חביאר(גבהים וחבר סגל במכללה למפגש השני הצטרפו תושב

או " הזדקנות"רונן הציע למקד את הפרויקט בנושא . ביצוע פרויקט מחקר פעולה עם תושבי גבהים

מטרת . המעסיק תושבים רבים החוששים מהעדר קליטת משפחות צעירות ביישוב" החלפת דורות"

כאשר נבחנו ". שוב לקחת אחריות ולבנות את עצמוחיזוק יכולתו של היי"המחקר הוגדרה כ

, Open Space, תכנון על פי תסריטים: הועלו מספר אפשרויות, האפשרויות לשיטות מחקר פעולה

ורונן הדגיש שכל , "לפרוץ דרך ליישובים אחרים"חביאר ראה בפרויקט הזדמנות . 'וכו, מיפוי צרכים

.מה שעושים צריכים לעשות באופן מצוין

רונן . הגיבוש בנו יוזמי הפרויקט צוותים מובילים משני הצדדים כדי ליצור חיבור ביניהם בשלב

וחבר קהילה נוסף התייעצו עם מספר אנשים בקהילה במטרה לבדוק את הגיונו של הצעד שהם

הם פנו , שהביעו גם רצון להשתתף בפרויקט, אנשים 7-לאחר שקיבלו משוב חיובי מכ. מובילים

ההנהלה נתנה . יישוב וביקשו כך לקבל את תמיכתה החיונית להכשרת הפרויקטבכתב להנהלת ה

והגדירה את אנשיו כקבוצת חשיבה שתעסוק בעתיד “ ?גבהים לאן"לפרויקט " ברכת הדרך"את

בצורה זאת נוצר בסיס שאפשר הקמת פרויקט שהוא גם מוכר על ידי המבנה הפורמאלי של . היישוב

התקיים מפגש נוסף בין חוקרי המכללה לבין חברי הצוות הראשוני , ךבהמש. היישוב אבל גם עצמאי

לאחר מכן . של גבהים על מנת להכיר את חוקרי המרכז ולהחליט סופית על הליכה בדרך של שותפות

הזמינו אותם להצטרף לפרויקט וקיבלו , ל לכל תושבי היישוב"פנו אנשי הפרויקט באמצעות הדוא

. תשובות חיוביות 22

חברת ועדת ההיגוי של המרכז , מיכל פלגי' הזמין מטעם המרכז למחקר פעולה את פרופ ויקטור

במכתב שכתב ויקטור לרונן , בנוסף. להצטרף לצוות המוביל, וחוקרת של הקיבוץ כקהילה מתפתחת

חשוב למרכז ', החלטה'כמו שלצוות שלך היה צורך להיפגש עם אנשי המרכז ולקבל "הוא טען ש

ויקטור הצביע גם על צורך בבירור ציפיות ". מנת לקבל הסכמה על הקמת שותפותלהיפגש אתכם על

".שותפות אמיתית"הדדיות ובניית

להיכנס "על מנת 2006בינואר 15-כל חברי ועדת ההיגוי הוזמנו למפגש עם קבוצת תושבי גבהים ב

לאותו מפגש הגיעו אבל, "לדיאלוג ולחשוב ביחד על המשמעות של שותפות בין המרכז לבין הקהילה

ועדת ההיגוי מעולם לא קיבלה החלטה פורמאלית לגבי השתתפות בפרויקט . רק ויקטור ומיכל

.אך איש מאנשיה לא התנגד לכך וכולם דווחו מפעם לפעם“ ?גבהים לאן"

תושבי גבהים שהביעו עניין בהשתתפות 22מתוך 16התקיים מפגש שבו השתתפו 2006בינואר 15-ב

מטרת המפגש הייתה להקים קבוצה . חד עם מיכל וויקטור מהמרכז למחקר פעולהבפרויקט בי

169

כבר החליטו על שיטה , ביחד עם רונן, חשוב לציין שאנשי האקדמיה. מובילה ולהניע את הפרויקט

. כדרך להבניית הפרויקט") הערכה בפעולה("ספציפית

הדגישו אנשי המרכז את , דהכאשר אחד המשתתפים הציע שהקבוצה תיגש מיד להקים צוותי עבו

.חשיבותו של תהליך שיטתי של קביעת מטרות ובניית תכנית פעולה באמצעות הגישה המוצעת

אחד האתגרים בשלב זה היה להגדיר באופן ברור מהו אופי הקשר בין אנשי האקדמיה לבין אנשי

מן הם הדגישו אך בו בז, אנשי האקדמיה פעלו כמומחים בכל הקשור לתהליך, מצד אחד. הקהילה

אנחנו רואים בכם שותפים : "רונן אמר". לקוח-יועץ"ולא כיחס של " שותפות"את אופי הקשר כ

רונן הוסיף שלקשר זה יש יתרונות ". אני רוצה לראות בכם משאב עבור הסטודנטים"- ו, "למחקר

עוץ העולים מהעובדה כי מדובר בשיתוף פעולה עם גוף אקדמי מקומי שמטרתו איננה לתת דוח י

. אלא לעשות עבודה שבה כל צד מביא את היתרון היחסי שלו

אחת המשמעויות של השותפות הייתה השתתפות כל אנשי האקדמיה ואנשי הקהילה בפרויקט על

על מנת " משאבים"במפגש השני העלה רונן את נושא ה. בסיס התנדבותי וללא תקציב פורמאלי

... אין"ר השיב שלמרכז למחקר פעולה ולצדק חברתי ויקטו. להסיר כל ספק שכסף לא עובד מיד ליד

מנחים כמו חביאר /הוא התכוון לאפשרות שחוקרים". אנחנו עתירי משאבים... אבל... כסף לתת

הוא . ומיכל ישתתפו בפרויקט בגלל העניין שהם מגלים בנושא ובגלל ההזדמנויות לבצע מחקר

ט על מנת לתת להקנות להם חוויה באמצעות שיתוף סטודנטים בפרויק" תשלום"הצביע על

. חביאר טען שלמכללה אינטרס לבנות מודל שניתן למכור ליישובים נוספים. יישומית אמיתית

גבהים "פעילים ב, הצהיר ויקטור שכשותפים של המרכז 2006בינואר 15-במפגש שהתקיים ב, בנוסף

הביע תקווה שפעילים הוא . יהיו מחוברים לרשת חברתית עם שותפים מקהילות אחרות" ?לאן

עבור פעילים ויזמים חברתיים מקהילות אלה , "הון חברתי"דהיינו , מגבהים יהוו משאב פוטנציאלי

.וגם להיפך -

לאחר המפגש שבו . ויקטור העלה ספקות לגבי השקעת המשאבים ללא תמורה כספית, עם זאת

האפשרות של תשלום העלה ויקטור פעם נוספת את , הוחלט לקיים תהליך של הערכה בפעולה

לאחר שסוכם על מתכונת " אספקת שירות"אך רונן הבהיר שזה לא רציני להפוך את הקשר ל, למרכז

.ואף הוכרז על כך בפומבי" שותפות”של

דיון , דיאלוג על חשיבות הנושא, שכללה מילוי שאלון" הערכה בפעולה"תושבים השתתפו ב 21-כ

בניית תכנית פעולה וגיבוש קבוצת פעילים להובלת ,במטרות הפרויקט וקביעת מטרות משותפות

.התכנית בהמשך

מבחינת השותפות מעניין להשוות את המטרות שנקבעו כתוצאה של תהליך זה לבין המטרות

: שנקבעו על ידי רונן לאחר המפגשים הראשונים חודשים קודם לכן

170

)תושבים 21(הערכה בפעולה )רונן וויקטור(מטרות ראשוניות

יבוש כיווני התפתחות עתידיים רצויים ג .1המתבססים על רצון , לקהילת גבהים

על ידע קיים ועל ראייה ארוכת , התושבים .טווח

שכלול יכולתה של הקהילה המקומית לעצב .2 .את עתידה ואורחות חייה

יצירת מסגרת לשיתוף פעולה מתמשך בין .3מכללת יזרעאל כמוסד אקדמי לבין גבהים

.כקהילה

ות חברתיות לתושבי גבהים הפקת תועל .4ותועלות מקצועיות למכללה משלבי ביצועו

.המוצלח של התהליך המשותף

איסוף ידע וניסיון מצטבר בנושא .5ההתיישבות הקהילתית לשימוש המכללה

.והקהילה

בפרוייקט קהילתית מעורבות יצירת .1 ".לאן גבהים"

לטווח הישוב של ההתפתחות כיווני הגדרת .2 של לצרכים מענה לתת מנת על הארוך

חיי בתחום גילאית רב אוכלוסייה .ותרבות החינוך, הקהילה

שנה בתוך יובילו אשר תהליכים הנעת .3 בשילוב הישוב הרחבת יישום להתחלת ופתרונות ממשיכים בנים, חדשות משפחות . לאוכלוסייה מתאימים

לניהול הדרכים לשינוי תהליך הנעת .4 רךולאו שונות ברמות היישוב של אפקטיבי

.שנים

לעומת . שלוש התייחסו לקשר בין הקהילה למכללה, )הטור הימני(מתוך חמש המטרות הראשוניות

אין אזכור למטרות או לצרכים ) הטור השמאלי(זה במטרות שנקבעו כתוצאה של ההערכה בפעולה

.של המכללה

לקראת . קטייתכן שהסיבה לכך נעוצה בכך שרק אנשי היישוב השתתפו בקביעת מטרות הפרוי

תהליך ההערה בפעולה הועלתה האפשרות לשתף את אנשי המרכז בקביעת המטרות כשותפים

היה חשש שצעד כזה עלול לבלבל את התושבים שנמשכו לפרויקט בעיקר בגלל , עם זאת. לפרויקט

נושא השותפות בין אקדמיה לקהילה , אנשי האקדמיה הניחו שמעבר לפן המעשי. צורך מידי ומוחשי

.הנחה זאת אף נבדקה באופן גלוי וישיר. עניין את רוב אנשי הקהילהלא י

והסתיים עם הגשת הצעות צוותי ") היום הפתוח("התחיל עם ארגון המרחב הפתוח שלב הביצוע

אנשי קבוצת מובילי הפרויקט מגבהים לקחו . או האסיפה הכללית/העבודה להנהלת היישוב ו

תושבים 120הם הצליחו להביא מעל . ל הפרסום והשיווקאחריות מלאה על ארגון יום הפתוח וע

שהיה שיא הפרויקט מבחינה מספרית וגם הפעם הראשונה מזה עשרים וחמש שנים , למרחב הפתוח

.שמספר כה גדול מאנשי היישוב הגיע לדיון על נושא מרכזי וחשוב כל כך

האירוע . ם קהילתייםעד ליום הפתוח המשיכו אנשי האקדמיה לשמש כמומחים להנחיית תהליכי

שעות הנחה חביאר בהצלחה רבה את התושבים 6לאורך . הונחה באופן מוצלח מאוד על ידי חביאר

. דיונים בקבוצות ודיווח למלאה של כל קבוצת דיון, להעלאת סוגיות" שוק הכפר: "בשלושה שלבים

עות מעשיות צוותים שכל אחד מהם היה מיועד לחקור ולהציע הצ 9בסוף היום הפתוח הוקמו

נוסף שבו " יום פתוח"הנחה חביאר , בסוף שלב הביצוע. לקידום בנושא חשוב אחר לעתיד היישוב

ביום הפתוח השתתפו (שלושה חברי הצוות שהמשיכו לפעול הציגו את הצעותיהם בפני הקהל הרחב

).תושבים 70-כ

רונן . בין אנשי הקהילהלאחר היום הפתוח חל שינוי ניכר בחלוקת התפקידים בין אנשי האקדמיה ל

הוא ארגון את "). מפה"ה(הנהיג את ביצוע הפרויקט על פי השלבים שהוגדרו בתכנית הפעולה

אם כי , כל ראש צוות מהקהילה הנחה את הצוות שלו. ישיבות הקבוצה המובילה והנחה אותן

.הקבוצה המובילה החליטה לצרף לכל צוות כזה אחד מנציגיה

171

פעלו כיועציו של רונן בנושאים טקטיים וגם ברמה , בעיקר מיכל וויקטור ,בשלב זה אנשי האקדמיה

הוא ביקש מהם להכין נוהל לעבודת הצוותים כדי לעזור להם לדעת מה עליהם , למשל. המקצועית

מיכל וויקטור גם . על פי רוב מפגשי הייעוץ התקיימו במכללה או באמצעות הטלפון. לעשות וכיצד

בעיקר כמשקיפים , שהתקיימו אחת לחודש בערך, בוצה המובילההשתתפו במפגשיה של הק

מדי פעם במהלך המפגשים הללו הם העלו הערות לגבי התהליך במטרה . ומתעדים של הדיונים

לעתים הם יזמו העברת "). מפה"ה(לעזור לקבוצה להתקדם או למקם את עצמה בתכנית הפעולה

.קבוצהמשוב אישי לרונן והעירו הערות על הדינאמיקה ב

תכנון על פי "במסגרת קורס ב, בשלב הביצוע הציע ויקטור לקבוצה המובילה שקבוצה של סטודנטים

הנוגעים להתפתחות גבהים בהתאם לשינויים " תרחישים/תסריטים"יפתחו מספר , "תסריטים

, קבוצת המובילים הסכימה לשתף פעולה עם הסטודנטים. השנים הבאות 20-בסביבתה הקרובה ב

הסטודנטים ניתחו את החומר והכינו דוח שכלל . הן אותם והן גורמים רלבנטיים נוספים שראיינו

הוא גנז . אך ויקטור הרגיש שהתוצר אינו איכותי מספיק להצגה בפני אנשי גבהים, ארבעה תרחישים

.את הדוח והנושא ירד מסדר היום בלא כל דיון נוסף

צת המובילה התבקשו להעריך את תוצאות החל במפגש שבו אנשי קבו שלב ההערכה והפקת הידע

לאחר ביצוע כל שלבי .ונמשך עד היום עם כתיבת מאמר זה) ?מה לא הושג? מה הושג(הפרויקט

שלב הערכת פרויקט והפקת הידע ממנו בתהליך 2007במאי 25-התחיל ב, ")מפה"ה(תכנית הפעולה

תהליך ). מיכל וויקטור(קדמיה של הערכה פורמאלית יחד עם הקבוצה המובילה בהנחיית אנשי הא

זה סימן את קץ המפגשים הפורמאליים של קבוצת המובילים וקץ ההשתתפות הישירה של אנשי

מובילי הפרויקט המשיכו לפעול תחת , עם זאת. בפעילות שנערכה בגבהים) המרכז(האקדמיה

.במטרה לקדם את יישום ההצעות שהעלו הצוותים" ?גבהים לאן"הסיסמה

חביאר , מיכל, החל תהליך של חקרנות ורפלקציה שיטתית על הפרויקט שהשתתפו בו רונןבשלב זה

חברי צוות המחקר . כל מפגשי צוות המחקר התקיימו במכללה כפעם בחודש או חודשיים. וויקטור

הם קבעו מספר שאלות מחקר וקראו . דנו בקווים כלליים לניתוח הפרויקט והפקת הידע ממנו

רונן היה . לאחר מכן לקח כל אחד נושא ספציפי לכתוב עליו. מתועד בהתאםוניתחו את החומר ה

תפקידו ומעמדו בצוות היה שווה לשאר , עם זאת. איש הקהילה היחיד שהשתתף בצוות המחקר

.למרות שאינו חוקר מקצועי, החברים

צועיים במהלך ניתוח הנתונים היו גם קונפליקטים שביטאו השקפות עולם שונות בין החוקרים המק

בניתוח ". קהילתיות"בנקודה מסוימת נוצרו חילוקי דעות סביב המושג , למשל. לבין איש הקהילה

המבוססת על העובדה שביום הפתוח לא הייתה ולו קבוצה אחת , שערך ויקטור הוא העלה השערה

והסיק מכך כי ייתכן שנושא הקהילתיות בגבהים הוא כבר, "קהילתיות"שקמה לטפל באופן ישיר ב

הוא הציע להעלות זאת לדיון ביום עיון לתושבים שיעסוק . מיושן ואינו מעניין את התושבים

ואף לא , רונן התנגד לכך בתוקף והעיר כי צעד כזה עלול להיות הרסני. בממצאי מחקר הפעולה

כיוון שההשערה מועלית על ידי אנשי הסמכות המקצועית שהוזמנו ללוות תהליך מסוג של , מוסרי

קונפליקט זה היה חשוב כי ". סוס טרויאני"צעד כזה עלול להיתפש כעין הכנסת ". קהילה בניית"

.ויקטור לא התכוון לפגוע ולא היה מודע לפוטנציאל ההרסני הטמון בהצעתו

מחקר פעולה ושותפות בין אקדמיה לקהילה

תה הגדרה לא היי, "?גבהים לאן"הוזכר פעמים רבות במהלך פרויקט " שותפות"למרות שהמושג

המרכז למחקר פעולה ולצדק (ברורה של משמעותו כפי שבאה לידי ביטוי בקשר בין אנשי אקדמיה

תהליך שבו חברי הקהילה "הוגדר כ" שיתוף הקהילה", בספרות. לבין אנשי הקהילה) חברתי

–בזיהוי והשגת אמצעים למימוש עדיפויותיהם , בקביעת סדר עדיפויות, משתתפים בזיהוי צורכיהם

172

,Koelen & Van der Ban" (היישום וההערכה של אמצעים אלה מבחינת תוצאותיהם, הפיתוח, כולל

2004, p. 138 .(יש ". אין"או " יש"גם על פי ההגדרה ניתן לראות ששותפות אינה עניין של , עם זאת

,Pretty, Guijt 1995" (סולם פריטי"כפי שהוצג ב. אפשרות של מידות שונות של שיתוף ושותפות

Thompson, & Scoones,( , דרגות של שיתוף כאשר הדרגה הראשונה היא הנמוכה ביותר 7המביא

.והדרגה השביעית היא הגבוהה ביותר

אפיוני שיתוף הקהילה דרגה

בעלי . חברי הקהילה קובעים את סדר היום שלהם בעצמם ומתארגנים לפעולה עצמי-גיוס. 7נחיה ותמיכה כאשר הם מתבקשים מקצוע תופסים תפקיד ברקע ונותנים ה

.לכךבעלי מקצוע וחברי הקהילה עובדים כשווים בהגדרת בעיות או צרכים ובתכנון השתתפות אינטראקטיבית. 6

.אסטרטגיות שינוי

. חברי הקהילה מעורבים בקבלת החלטות ופיתוח וביצוע של תכניות ופעילויות השתתפות פונקציונאלית. 5 .על התהליך ושולטים בובעלי המקצוע אחראים

בעלי המקצוע . חברי הקהילה מתבקשים לחוות את דעתם על התכניות שותפות באמצעות התייעצות. 4 . מחליטים מה לעשות

חברי הקהילה מיודעים בשלב מוקדם באשר לתכניות וניתנת להם ההזדמנות שותפות באמצעות מידע. 3 . לשאול שאלות

. חברי הקהילה מיודעים בפרטיה. וע שולטים בתכניתבעלי מקצ שותפות סבילה. 2

חברי הקהילה אינם מיודעים לגבי התכנית אלא רק לגבי הפעילויות שבהן הם חוסר שותפות. 1 .משתתפים

בסולם "נעה בין דרגה שש ושבע " ?גבהים לאן"השותפות בין האקדמיה לבין הקהילה בפרויקט

קשר עם אנשי האקדמיה כשותפים במקום לפנות לרשויות או עצם העובדה שרונן יזם את ה. “פריטי

התארגנות של קבוצה מובילה על בסיס התנדבותי משקפת , כמו כן". גיוס עצמי"ליועצים מעיד על

באה לידי ביטוי " ההשתתפות האינטראקטיבית. "באופן ברור ביותר את הגיוס העצמי של הקהילה

שאנשי אקדמיה שלטו בתהליך וגם השפיעו על התוכן היו רגעים. בעיקר בתכנון וביצוע התהליך

אך הם מעולם לא קיבלו החלטה בלא השתתפות , באמצעות פשרנויות וניסוחים של הממצאים

.מלאה של אנשי הקהילה

לפחות לגבי . אנשים" על"ולא מחקר " עם"מחקר פעולה הוא מחקר Heron & Reason (2001)על פי

וגם " מחקר"במחקר פעולה יש גם ". עליו"ולא " אתו"היה , כל שלביועל , ניתן לומר שהמחקר, רונן

היו מעוניינים בעיקר , המשתתפים האחרים מגבהים, אם לא כול, מלבד רונן נראה שרוב". פעולה"

אבל סביר , הם השתתפו במחקר ובפעילות מחקרית כמו ההערכה בפעולה והיום הפתוח". פעולה"ב

תופעה זו . להשיג מטרות תכליתיות ולא מתוך עניין בפן המחקרי להניח שהם עשו זאת מתוך רצון

לכל צד האינטרס , כפי שלחוקרים חשוב הפן המחקרי. היא טבעית ומעידה על תקינות התהליך

. והתועלת מושגת משיתוף הפעולה ביניהם, הטבעי שלו

אף לא . משותפותלאורך כל הפרויקט עבדו רונן ואנשי האקדמיה בתאום וקיבלו החלטות , מצד שני

רונן היה שותף מלא בשלב ההערכה , כמן כן. אחד מהצדדים כפה את עצמו או את השקפתו על זולתו

.באמצעות השותפות הוא מילא תפקיד מחקרי נדיר בקרב אנשים מהשדה. והפקת הידע

האם תושבי ? האם הפרויקט היה יכול לקום בלי השותפות"אחת השאלות המעניינות שעלו היא

אנו משערים ? ם היו יכולים להרים פרויקט כזה בלי תמיכה מגורם חוץ כמו אקדמיהגבהי

השותפות עם גורם חוץ סיפקה , למעשה. שהשותפות עם האקדמיה הייתה חיונית להנעת התהליך

בלא נקודת אחיזה זו ספק אם התושבים היו . שממנה הם יכלו להתרומם" נקודת אחיזה"לתושבים

. נותיהם ולתרגם אותם לפעילות שיטתית ומאורגניתמצליחים למקד את רצו

173

שותפות כנגד השתתפות

הוא “ ?גבהים לאן"אם הסולם של פריטי מעיד על רמה גבוהה של השתתפות של הקהילה בפרויקט

ניתן לראות שהסולם מבוסס על ההנחה . “שותפות“ל“ השתתפות”גם מהווה בסיס להבחין בין

בדרגה . י הקהילה לא באים כשווים למפגש ולפעילות משותפותואנש) החוקרים(שבעלי המקצוע

הראשונה הכוח והשליטה נמצאים באופן מוחלט בידי בעלי מקצוע ובכל שלב יש העברה הדרגתית

. של הכוח והשליטה לאנשי הקהילה

למרות ששני הצדדים בנו . לא הייתה הנחה כזאת, "שותפות"כ, לעומת זה, "?גבהים לאן"בפרויקט

השוני לא בא לידי ביטוי במידת , קשר ביניהם בהכרה מלאה שהם באים ממקומות שוניםאת ה

השליטה והמשאבים העומדים לרשות שני הצדדים אלא בצרכים ובסוג המשאבים שהם , הכוח

.מביאים לקשר

רונן התעניין בפיתוח ידע בתחום היישוב הקהילתי . השותפות נוצרה סביב צירוף של אינטרסים

הקשר עם אנשי המרכז למחקר . יין במיוחד לקדם תהליך של שינוי במצב בעייתי בגבהיםוהיה מעונ

לאנשי המרכז . ואולי גם לגיטימיות לקידום המהלך, משאבים, פעולה ולצדק חברתי נתן לו כלים

, חלק מאנשי המרכז. היה עניין כללי בפיתוח שותפויות עם קהילה למען פיתוח ולמידה הדדית

. ד בנושא פיתוח היישוב הקהילתיהתעניינו במיוח

גם אם לא נרשם . בניית השותפות ותחזוקתה היוו מעין תהליך של מסע ומתן מתמשך, מבחינה זו

ולכן , שעסק בשיתוף הפעולה) כללי עד מאוד(בין שני הצדדים נכרת חוזה שבעל פה , חוזה בכתב

. ז למחקר פעולההקשר היה גם פורמאלי כפי שהוצג במכתבים רשמיים לתושבים ולמרכ

אך לא ניתן להצביע על מכשולים או , כל שלב של הפרויקט העמיד שאלות ובעיות טקטיות, כמובן

היו (לבין חוקרי המרכז " ?גבהים לאן"משברים גדולים בבניית ואחזקת השותפות בין הפעילים ב

קט עבדו שני לאורך כל הפרוי). כמובן משברים מול ההנהלה שנגעו לקידום ההצעות בתוך הקהילה

.אישיים חיוביים מאוד- הצדדים בשיתוף פעולה קרוב ושמרו על יחסים בין

, סטרית ואפילו פטרוני במידה מסוימת- שבהם העברת הכוח הוא חד, בניגוד לשיתוף או השתתפות

, מטרות –בניית שותפות מבוססת על הסכמה בין שני הצדדים הדורשת מהם לשים את כל הנושאים

.על השולחן בשלב גיבוש הפרויקט, שליטה וכדומה, יםמשאב, תפקידים

אך ניתוח הדברים מלמד כי חוקרי המרכז נמנעו “ ?גבהים לאן"הדבר קרה בפרויקט , לכאורה

אנשי האקדמיה באו לקשר עם הקהילה . מלהתעמת באופן מלא על נושאים רגישים כמו משאבים

מטבע הדברים . גם בפעולה וגם במחקר ובפיהם הצהרה ברורה לגבי הרצון לבנות ולחקור שותפות

במקרה זה החיבור היה בעיקר . אנשי הקהילה יהיו מכוונים יותר לפעולה ואנשי אקדמיה למחקר

בנקודה מסוימת אנשי האקדמיה קיבלו את הנטייה הטבעית של אנשי הקהילה . במעורבות של רונן

מתוך . יון ולחקור אותו ביחדלעשייה כתנאי במקום לאתגר אותה ולהעלות את המושג שותפות לד

יעדים או , על הצגת מטרות, במודע או שלא במודע, אנשי האקדמיה ויתרו, רצון לקיים את הקשר

" הנחיית קבוצה"וכך הפכו זאת בעיני התושבים לסוג של , שאלות מחקר מטעמם לאורך התהליך

) פרסומים(ת החוקרים החזיקו בציפיות לתפוקות מחקריו, ללא ספק. המתמקדת במטרותיה

.לפחות על פי הצהרותיהם, אבל הרצון לפרסם לא היה המניע העיקרי, כתוצאה של התהליך

ייתכן שהיו מוצאים אוזן קשבת ועניין בקרב , לו אנשי האקדמיה היו עומדים יותר על רצונותיהם

" חוזה"אחד הלקחים שעלו מהתהליך הוא שבשותפות יש צורך לגבש . רבים יותר מאנשי קהילה

. שיכלול את הציפיות העקרוניות וגם את התפוקות הרצויות, ברור מראש בין הקהילה לאקדמיה

אך זו אינה סיבה טובה להשאירו מעורפל , סביר שיהיה צורך לעדכנו בהסכמה במהלך הפרויקט

.מראש

174

מקורות

Heron, J. & Reason, P. (2001) .The practice of co-operative inquiry: research ‘with’ rather than research ‘on’ people, in P. Reason and H. Bradbury (eds.), The Handbook of Action Reasearch, London: Sage, 179-188.

Koelen, M., & Van der Ban, A. (2004). Health education and health promotion. Wageningen: Wageningen Academic Publishers

Levin, M., & Greenwood, D. (2008) The future of universities: Action research and the transformation of higher education, In: Reason, P. and Bradbury, H. (Eds.). The Handbook of Action Research, 2nd Edition, (London: Sage), pp. 213-22

Pretty, J., Guijt, I., Thompson, J., & Scoones I. (1995). Participatory learning and action. A trainers' guide. London: Institute for Environment and Development.

Scott, A., & Harding, A. (2007). Introduction: universities, 'relevance', and scale, In: Harding, A., Scott, A., Laske, S., & Burtscher, C. (Eds.). Bright satanic mills: Universities, regional development and the knowledge economy (Hampshire, UK: Ashgate), pp. 1-24.

175

THE LONDON TIMES AND THE NEW YORK TIMES

ON GAZA

How the dailies on both sides of the Atlantic covered operation Cast Lead?

Shaul Zadka1 Abstract This essay will examine two of the most prominent dailies on both sides of the Atlantic. One used to be the most important newspaper during the 19th century and the first part of the 20th century, and the other is the most influential daily for the last 80 years. One is British and one is American. One is Conservative and one is liberal. One is published in London. The other in New York.

My assumption was that any European publication, either with "right" or "left" wing inclinations, would be less favorable to Israel than any American one. The research would test that support in the face of a large-scale military retaliation that could have eclipsed many previous years of Hamas' rocket attacks against Israeli town and villages across the border. The NYT could have been, on the other hand, expected to follow a long tradition of support, albeit guarded, for Israel, despite its liberal reputation.

After examining all the editorial pages I reached the conclusion that both dailies had expressed sympathy with Israel, at least during the first two weeks of the operation. That support was gradually reduced when news of civilian causalities emerged.

Key words: Gaza, IDF, Hamas, Israel, Palestinians.

The Times of London

On the last day of 2008, the London Times summed up its attitude towards the Israeli operation by writing that Israel is entitled to defend its civilians against rocket attacks, but its military options are constrained and shrewd diplomacy would serve its interests. The paper argued that no democratic government should underestimate the "provocations that Israel has endured from relentless shelling of its civilians". For the nearly 400 Palestinian deaths so far that have resulted from Israel's attacks this week, Hamas must accept a large share of responsibility. A comprehensive peace settlement is as far away as ever, and Israel is justified in seeking to constrain Hamas' capacity to inflict harm. But Israel's leaders would do well to consider how a political strategy might reinforce the prospects for an eventual negotiated settlement.

In essence, this was the pattern of the commentary – condemning Hamas, understanding Israel's grievances, but urging her to seek diplomatic avenues. At that stage of the attack in Gaza, the Times maintained that Israel's military campaign had met with some success. Khaled Mashal,

1 Communication department, The Max Stern Academic College of Emek Yezreel.

176

Hamas' leader in exile, was reportedly willing to renew the ceasefire if Israel halted its bombardment. "The entire rationale of the Middle East peace process is to trade land for peace. Israel withdrew from Gaza in 2005. It has secured not peace, however, but a renewed campaign against its civilians. International suggestions that Israel's campaign is driven by domestic imperatives are accurate, though that is hardly surprising. Hamas' activities have themselves affected Israeli politics…"

So the Times did mention the fact that the IDF was no longer in Gaza, but was forced to hit at Hamas following its violent conduct after the pull out. But the editors kept examining the political implication for the future. That conduct, the editors wrote, "has made it more difficult for Israel to plan on an early withdrawal from the West Bank. The goal for Israel in targeting Hamas is to hamper the ability of terrorist groups to operate. By doing so, Israel will be pursuing more than a narrow security imperative. Preventing Hamas' attacks should hasten withdrawal from the West Bank and enhance the prospects for the eventual creation, as justice and equity demand, of a sovereign Palestinian state".1

While Israel was considering a 48-hour humanitarian ceasefire to allow aid to enter Gaza, the newspaper warned of "an unenviable range of choices" its leaders were about to face. "If Israel persists with an aerial campaign, then the very success of its actions so far will have diminished the number of military targets and increase the risk to civilians. Israel has a right to defend itself but criticism from some European governments that disproportionate force is being used might soon become more persuasive in these circumstances. The use of ground troops would be risky, owing to the inevitable casualties that Israel would suffer. But the third option, of withdrawing after initial successes, would recall the inconclusive and politically damaging Lebanon campaign of 2006".

While justifying Israel's military operation, the editorial's conclusion was political. The outcome of the fighting "should reiterate willingness to move speedily to a territorial accommodation, even with a Hamas-led government, conditional on a permanent abandonment of violence". That article could well reflect an almost unlimited support for Israel, while leading into a political conclusion that would not necessarily reflect Israel's mainstream thinking that negated negotiation with Hamas.

However, the Times' consistent support for Israel has been somewhat clouded by the newspaper's revelations that the IDF was using white phosphorus shells over built-up areas of Gaza. The allegations, denied at first by the army, were the subject of numerous reports and one editorial.2 While criticizing Israel for its denials, it repeated its support. "It is time to clear the air. Israel has a right to defend itself and the nature of its enemy makes that task extraordinarily hard. Hamas, like Hezbollah in southern Lebanon, regards the use of civilians as human shields as a central plank of its strategy for tormenting Israel. Like its principal state sponsor, Iran, Hamas' rallying cry is not the creation of a Palestinian state but the destruction of the Jewish one. This is why, when a ceasefire ended last month with an onslaught of Hamas rockets aimed at civilian Israeli targets, Israel had no choice but to prosecute this war. But the need to strike back does not excuse the mistakes that Israel has made in doing so".

Again, the Times outstretched its hand to Israel and justified its military action, but the military handling of the issue at stake dented its sympathy for the Jewish state. "The dreadful death toll from 20 days of fighting points to three possible conclusions about Israel's methods and intentions: first, that the Israel Defense Forces (IDF) are guilty of woeful failures of execution, not least the shelling of a UN aid distribution centre in Gaza City; second, that despite years of

177

meticulous intelligence-gathering on the Hamas threat, the IDF have committed needless tactical errors in fighting it; or, third, that Israel actually intends to send a message that it is willing to incur international opprobrium for the bloodshed in Gaza if that is the price of breaking the will of Hamas and the Palestinians of Gaza who suffer under its rule".

The London daily asserted that the first two conclusions are broadly accurate. The third is not. Israelis grieve as all humans do for the children cut down in Gaza's maelstrom, and their leaders know very well the damage that this conflict is doing to the country's reputation, especially where images of Palestinian suffering are broadcasts more as propaganda than news. The IDF's continued obfuscation on white phosphorus only compounds that damage.

One can see that the editorial drew a line between conventional military practice and malice intentions to harm the innocents, but very critical of attempts to deny responsibility." White phosphorus is illegal under international law when used in built-up areas, but a legitimate weapon of war when used to provide cover for troops in open country. There is scant evidence of the IDF using it deliberately against civilians, but northern Gaza, where the fighting is concentrated, is one of the most densely populated places in the world. Civilian casualties were inevitable, and the deep burns that white phosphorus can cause are virtually untreatable. The longer that the IDF equivocate about its use, the more ammunition they hand to those who would accuse them of war crimes".

Still, the Times kept repeating that the crime that triggered this war was last month's Hamas rocket barrage; vivid proof of its defining dread of peace. "Hamas knew then that only its refusal to acknowledge Israel's right to exist stood in the way of a resumption of the peace process. It knows now that only its refusal to end the rocket attacks and stop rearming through tunnels under Gaza's Egyptian border stands in the way of a ceasefire". The editorial concluded: "Israel holds itself to higher standards than its enemies. So does the world. That is why, as the world waits for Hamas to accept Israel and renounce violence, it also expects Israel to prosecute this war with greater respect for civilian life".

Consequently, the newspaper, like many others, turned to outside forces in pursuit of a political settlement. In "Clueless in Gaza", the editor pointed out that the absence of any leadership from the United States caught up in its transition period, days before President Obama was to take office, offered a diplomatic opportunity for the European Union in Gaza. "The news of the Israeli invasion of Gaza comes, alas, as no surprise. The nominal ceasefire, which expired on December 19, was always less than scrupulously observed. The request from Israel for Hamas to desist from rocket fire into Ashkelon and Sderot is a reasonable one. A response of some kind to the resumption of mortar fire was inevitable".3 In any case "there can be no durable solution as long as Hamas refuses to recognize the right of Israel to exist. Though it is clear that the mortar attacks must stop, Israel might reflect on whether helping to relieve the manifest disaster of poverty and malnutrition in Palestine is not a quicker way to peaceful co-existence". The bottom line is obvious: "other nations can help if they are now prepared to match words with deeds. Sonorous displays of outrage are all very well but what Gaza really needs is for the United Nations Security Council to agree with Israel a timetable for withdrawal. This should be done on the basis that UN monitors will be provided to ensure that the missiles abate and that replacement weapons are not smuggled across the borders. An accommodation in the region will be difficult, as it always is, but it is not impossible. It will, however, demand better leadership, from the protagonists and from everybody else, before this is remotely likely".

178

Even though the Times maintained the position that Israel's deadly action ''shatters hopes for the already battered Middle East plan, the paper took the trouble to lay out the background that triggered the conflict and point the finger squarely on Hamas. Two days before the New Year, the newspaper adopted the line that Israel had little choice but to respond to the Hamas attacks. "After eight years of rocket attacks from Gaza the Palestinian group Hamas seemed to have left Israel with little choice but to retaliate". On Saturday it did so, launching one of the deadliest series of air assaults in the history of the 60-year-old conflict. As a result, innocent lives destroyed. The Middle East peace plan was already dog-eared. It now looks threadbare. The latest tragedy is the outcome of a vicious cycle that has gripped Gaza since Hamas seized full control of the territory from the more moderate, secular Palestinian Fattah movement in June 2007. As a result, Israel tightened its' blockade and has been demanding that Hamas cease its rocket attacks. Hamas vowed to continue them until Israel opened the border and stopped retaliating. "In the past few weeks, an uneasy six-month truce between the two sides has unraveled. Israel has tightened its control of the border, permitting only the intermittent delivery of humanitarian supplies. The result is a violent impasse that shows no sign of abating, despite the call by the UN Security Council for an immediate end to the bloodshed".4

The increase in violence is a huge blow for the moderate Palestinian leadership. Prolonged fighting in Gaza would make it extremely difficult for the Palestinian Authority in the West Bank to continue the peace talks. Palestinian President Mahmoud Abbas is left looking beleaguered as he rightly calls for Egypt to help to negotiate a new truce. The animosity between Hamas and Fattah had already shredded the notion of a united Palestinian leadership. This latest move underlines the deep divisions that exist on the Palestinian side, divisions that are exacerbated by Iranian backing for Hamas and other militant groups in Gaza. The call by the exiled Hamas leader Khaled Meshaal, for Palestinians from both Gaza and the West Bank to come together in a new Islamist Intifada, or uprising, was a clear attempt to undermine Mr. Abbas' Fattah administration.

Although the London Times took sides from the outset, it did not relive Israel of her responsibility to the outcome that prompted the operation. "Both the Israelis and Palestinians have failed in Gaza. The Israelis had hoped to make life intolerable for Hamas, intending either that it would reform and start to co-operate, or that the people of Gaza would decide that they had had enough of their Government. Neither has happened. On the contrary, the bold words of Hamas leaders suggest that they have found renewed strength through the conflict. In their turn, the Palestinians have claimed to want peace. But they have been only occasional partners in the peace process and sometimes openly hostile".

Israel's withdrawal from Gaza three years ago was a traumatic process for that country. It removed its soldiers and settlers from the coastal strip, only then to come under fire from its new neighbors. There will be plenty of Israeli politicians happy to argue that Hamas has squandered its chance. While indicating that the country was facing imminent elections, it argued that the timing of the violence is not coincidental. Such a venture looked increasingly possible, but the human price would be terrible. Israeli leaders must consider whether their country's security would really come from more bloodshed. "In Gaza, Hamas leaders have gone into hiding. They are leaving their people to bear the brunt of the Israeli attacks. Yet most of the impoverished citizens of Gaza just want a better life. They must decide whether more moderate leaders could offer them that, rather than a vicious cycle of senseless destruction".

179

Times of London Columnists:

Many of the op-ed articles reflected the editorial mood. "The Zionist dream of reclaiming the biblical land is over, but Israel will still lash out when it feels threatened", argued Mick Hume.5 His article is based on witness accounts of life in the Israeli town of Sderot, targeted by Hamas, for the past six years. "Those images of the carnage caused by Israeli air strikes inside the Gaza Strip", he wrote, "brought to mind another film of bomb victims that I watched early this month in Sedro, an Israeli town targeted by rockets fired from Hamas-controlled Gaza". Hume visited the town and met Tiger Avraham, the chief paramedic in a bomb-proof room at the ambulance station. He showed him his grisly home movie of the aftermath of an attack. "We were told that 23 Israeli civilians had been killed, more than a thousand injured and many more traumatized by rockets since 2004. Nobody mentioned the two Gazan youths killed in an Israeli air strike the day before our visit. For the author Mr. Avraham embodied the Sderot siege mentality: "It is not easy to live here. For five years my little one has slept in a bomb shelter." He could leave for Tel Aviv or America, but "I am here because it gives a sense of meaning to my life. Here I am not only a Jew, I'm an Israeli."

Hume claimed that to make sense of a conflict in which both sides claim to be victims requires more than an emotional response to gory pictures. "I support the Palestinian right to self-determination. But I am disturbed by the rise of anti-Israeli sentiments in Britain and the West, as when my old friends on the Left declared: 'We are all Hezbollah now'. The Israelis I met bear no comparison with the caricature of expansionist “Zio-Nazis”. He recalled that these attacks seem very different from 1967 when Israel occupied Gaza and other territories after the Six-Day War and emphasized that he Zionist dream of Israel reclaiming the biblical lands is over.

The veteran columnist, David Aaronovitch argued that the trouble is that we have no idea what the arguments inside Hamas are or how they are affected by Israeli actions. He tries to tackle what he calls the meaninglessness of the term “disproportionate” that described the Israeli bombing of Gaza. "Would it be best if Israel were to manufacture a thousand or so wildly inaccurate missiles and then fire them off in the general direction of Gaza City? There is a chance, though, that since Gaza is more densely packed than Israel, casualties might be much the same as they are now, so although the ordnance would be proportionate, the deaths would not. Of course, if one of Gaza's rockets did manage to hit an Israeli nursery school at the wrong time (or the right time, depending upon how you look at it), then the proportionality issue would be solved in one explosion. Would you be happy then?"6

However, the columnist warns against falling into the easy analytical trap of designating Hamas as an al-Qaeda equivalent, however much its anti-Jewish propaganda and dedication to martyrdom disgusts us. "In any long-term solution a large section of Hamas' current support, and a not insignificant part of its membership, would have to be won over to the side of peace", very much like one of the editorials of his newspaper.

When the conflict reached its very end, many commentators could benefit from the outcome and draw more sobering conclusions. Martin Fletcher wrote: "neither Hamas, nor Israel can take any credit over the conflict. He quoted Ismail Haniyeh, Hamas' Gazan leader, who broadcast a message congratulating the Palestinian people on their “great victory” and called it "obscene". The war left the Palestinians in neighborhoods pulverized beyond recognition, hungry, traumatized and distraught, far from the "victory" claimed by their Prime Minister. Moreover, in three weeks Hamas fighters killed six Israeli soldiers. The much-vaunted tunnels, booby traps and other “surprises” barely dented Israel's military machine. "The Hamas regime survived for

180

three weeks at a terrible cost to the 1.5 million people whose wellbeing it is supposed to promote: 1,300 dead, 5,000 injured and 100,000 homeless. "So much for Hamas' aspirations to be a responsible government".7

But the commentator criticized the Israeli Prime Minister for saying that Operation Cast Lead more than achieved its goals since it "taught Hamas such a lesson that Israel's enemies will think hard before tangling with the Jewish state". This is a dubious claim, he writes. "Hamas remains firmly in control of Gaza. No more than 600 of its fighters were killed, leaving roughly 19,000 alive by Israel's own estimates". Additionally, Israeli military intelligence says that Hamas retains an ample supply of rockets and that the offensive failed to destroy the tunnels through which it smuggled in weapons from Egypt.

In another op-ed, Lucy Bannerman wrote about the "media war" which became throughout the year a dominating factor in Middle East conflict. In that article she wrote that within hours of Israel launching its offensive against Gaza, lobbyists, spin-doctors and public relations experts were mobilized to head off critical reaction around the globe. "The problem is that the numbers are not very flattering," she quoted what one pro-Israel lobbyist said, commenting on the huge disparity between the 360 Palestinians and four Israelis killed in the conflict. A few months later that point would prove to be crucial in Israel's desperate attempts to justify the death toll in Gaza. Hamas, "whose leaders have been driven underground by Israeli attacks, has relied on the shocking images of civilian casualties in Gaza, taken by local media workers, to rally support for its cause, and looked to the fury of the Arab Street and firebrand preachers to mobilize grassroots support".8

Bannerman maintained that the Jewish state is mindful of the public relations disaster of the 34-day offensive during the Lebanon war of 2006 and took one early measure to avoid a repeat. Only she took an issue with Israel's decision to prevent foreign journalists from entering and reporting from Gaza, prompting the Foreign Press Association in Jerusalem, which represents some 400 journalists, to take a petition for access to Gaza to the Supreme Court. In an open letter, it protested against the "unprecedented restriction of press freedom. As a result the world's media is unable to accurately report on events inside Gaza at this critical time." While restricting foreign media access to the battle zone, Israel has launched a vigorous propaganda offensive to put its point of view across to the world, with its army yesterday unveiling its own YouTube channel showing battlefield footage of air strikes on Hamas militants loading rockets on a truck to fire at Israel. The blogosphere and new media have become another war zone.

The New York Times:

This American daily devoted four leading articles to the conflict and many more personal columns. Like its London counterpart, it justified Israel's decision to retaliate. "Israel must defend itself. And Hamas must bear responsibility for ending a six-month cease-fire this month with a barrage of rocket attacks into Israeli territory". But the paper feared that Israel’s response — devastating air strikes that represented the largest military operation in Gaza since 1967 — is unlikely to weaken the militant Palestinian group substantially or move things any closer to what all Israelis and all Palestinians need: a durable peace agreement and a two-state solution. While supporting Israel, the paper warned that Israel must make every effort to limit civilian casualties. "Hamas' leaders, especially those safely ensconced in Damascus, are unconcerned about their people’s suffering — and masters at capitalizing on it. After stating that by that day some 350 Palestinians — mostly Hamas security forces — were reported killed, the

181

paper expressed the hope that Israel would refrain from a ground war. "That, or any prolonged military action, would be disastrous for Israel and lead to wider regional instability". The NYT put the onus mainly on Hamas whom he accused of "virulent rejections", while emphasizing that others must also take responsibility for the current mess. "Hamas never fully observed the cease-fire that went into effect on June 19 and Israel never really lived up to its commitment to ease its punishing embargo on Gaza. When the cease-fire ran out, no one, including the Bush administration, made a serious effort to get it extended".9

Another editorial published a week later (and it clearly dissatisfied with the IDF's ground offensive, which the editor sees it as highly dangerous. "Israel has gambled that it can finally silence the Hamas rockets that have terrorized its people for years. We sympathize with that goal. But we are concerned that short-term success on the battlefield might encourage the Israelis to keep pressing further and longer in an attempt to decimate Hamas and wrest Gaza from its grip. That is also a goal we can sympathize with — there is no justification for Hamas' attacks or its virulent rejectionism. But it is highly unlikely, and there is a point of diminishing returns that could be easy to miscalculate".10

The paper predicts that the longer the Israeli incursion, the more casualties mount (550 Palestinians and 5 Israelis have died so far); the more Hamas' popularity grows among its supporters; the more moderate Arab states, which have correctly blamed Hamas for ending a six-month cease-fire, are alienated; and the more regional instability is fueled. It will also make it harder for President-elect Barack Obama to pick up the pieces of peacemaking when he takes office on Jan. 20. The editorial maintains that Israel, aided by the United States, Europe and moderate Arab states, must try to end this conflict as soon as possible and in a way that increases the chances for negotiating a broad regional peace. "That means ensuring at a minimum that Hamas — a proxy of Iran — is not seen as gaining from the war, that the rocket fire is halted permanently and that the terrorist group can no longer restock its arsenal with more deadly weapons via hundreds of tunnels dug under the Egypt-Gaza border".

The paper, consistently urged Israel to seek a diplomatic solution to the Gaza dilemma." That will require compromises from Israel, including acceptance of international monitoring of a cease-fire and an increased flow of goods and people between Israel and Gaza. Accepting those conditions would help persuade skeptics that Israel’s goals are as narrowly defined as it says they are". The NYT deplored Israel's media policy and called upon her to immediately allow foreign journalists access to Gaza, as the Israeli high court ruled on Dec. 31. "As in every war zone, reporting by journalists — and human rights monitors as well — can discourage abuse and is essential to full public understanding of the conflict".

And the editorial summed it up: "There is little chance of restraining Hamas without dealing with its patrons in Syria and Iran. Mr. Obama will also have to move quickly to revive Israeli-Palestinian peace talks. Palestinians in the West Bank and Gaza need to see that there is another way out of their misery and that Hamas and its rockets are not the answer".

The third leading article was written towards the end of the conflict in the Strip. The editors agreed that Israel had to defend itself against Hamas' rocket attacks, but feared the assault on Gaza has passed the point of diminishing returns. "It is time for a cease-fire with Hamas and a return to the peace negotiations that are the only real hope for guaranteeing Israel’s long-term security". The paper mentioned Israel's heaviest shelling of Gaza neighborhoods, including a hit on a United Nations compound where "hundreds of Palestinians had taken shelter". In the end, however right Israel was is taking military action, many of its objectives

182

were not achieved. "Israeli officials acknowledge that the 20-day offensive has not permanently crippled Hamas' military wing or ended its ability to launch rocket attacks. It is unlikely that Israel can achieve those aims militarily any time soon. The cost in human life and anti-Israeli fury would be enormous. Already more than 1,000 Palestinians have died in the densely populated Gaza Strip, where an always-miserable life has become unbearable".11

The Times pointed out that the political outcome of the conflict was further weakening the Palestinian president, Mahmoud Abbas, and his Fattah faction, Hamas' sworn enemy. "We know Mr. Abbas' limitations, but he believes in a two-state solution. If there is going to be a negotiated peace, he is the best hope". Looking ahead, the editors argued that as part of a cease-fire deal, Israel is right to demand a permanent halt to Hamas' rocket fire. "Israel is also right not to rely on Hamas' promises. Hamas used the last cease-fire to restock its arsenal with weapons ferried in through tunnels dug under the Egypt-Gaza border". And the paper has a recommendation - to place monitors on the Egypt-Gaza border to stop the smuggling that is Hamas' lifeline. The Israelis also must be ready to ease their blockade of Gaza to allow more food and normal economic activity.

In another editorial the NYT asserted that after weeks in which Mr. Osama largely refused to comment on the war in Gaza, Mrs. Clinton struck a different — and welcome — tone from the Bush administration, emphasizing the “tragic humanitarian costs” of the conflict in which more than 900 Gaza residents and 13 Israelis have died. She declared a firm commitment to an Israeli-Palestinian peace settlement with a two-state solution. "There is less than a week before Inauguration Day, and until there is a cease-fire, there is no hope of reviving negotiations".

New York Times columnists:

Most Op-Ed Columnists expressed understanding to Israel's predicament in Gaza. William Kristol, as one of them, even thinks that the operation would not be a replay of the war in Lebanon in which Hezbollah was not fully subdued. The author predicted that this time around Israel could well succeed in Gaza. "Unlike Lebanon, it would not necessarily have the same outcome - lots of death and destruction, no strategic victory for Israel and a setback for all who seek peace and progress in the Middle East". He devoted his piece to a comparison between both military operations. "For one thing, southern Lebanon is a substantial and hilly area, bordered by northern Lebanon and Syria, through which Hezbollah could be re-supplied, both by Syria itself and by Iran. Gaza is a flat, narrow strip, bordered by Israel, as well as by the sea and by Egypt, no friend to Hamas. By cutting off the northern part of Gaza from the southern, Israel has basically surrounded northern Gaza, creating a military situation very different from that in Lebanon in 2006".13

But a defeat of Hamas in Gaza, he went on, — following on the heels of our success in Iraq — would be a real setback for Iran. It would make it easier to assemble regional and international coalitions to pressure Iran. It might positively affect the Iranian elections in June. It might make the Iranian regime more amenable to dealing. "With respect to Iran, Obama may well face — as the Israeli government did with Hamas — a moment when the use of force seems to be the only responsible option. But Israel’s willingness to fight makes it more possible that the United States may not have to".

On January 22, after the hostilities were over and Obama is already a president, the NYT welcomed the appointment of George Mitchell as the new-old Middle East envoy. The editorial

183

was pessimistic about a prospect of a settlement in the region, as "Hamas is in control of Gaza and shows no interest in making peace with Israel. The Palestinian Authority president, Mahmoud Abbas, who controls the West Bank, is committed to a two-state solution but has been dangerously weakened by Israel’s invasion of Gaza".14

Most of the columnists expressed sympathy with Israel. Nicholas Kristoff thinks that the IDF's ground attack would produce more terrorists. Thomas Freedman wondered if Hamas is about Destroying Israel or building Gaza. In another article he found it hard to watch the death and destruction in Gaza, but agreed with those who think that When Israel left Gaza in 2005, it had a border with Egypt and the Gaza that Israel found in 2008 is now bordering with Iran.

Rashid Khalidi, a professor of Arab studies at Columbia University, represents the few who put the blame on Israel, fare and square. He wrote that the Gazans have lived under Israeli occupation since the Six-Day War in 1967 and that Israel is still widely considered to be an occupying power, even though it removed its troops and settlers from the strip in 2005. "Israel still controls access to the area, imports and exports, and the movement of people in and out. Israel has control over Gaza’s air space and sea coast, and its forces enter the area at will". Khalidi asserted that Israel’s blockade of the strip had fueled the tension. "Fuel, electricity, imports, exports and the movement of people in and out of the Strip have been slowly choked off, leading to life-threatening problems of sanitation, health, water supply and transportation

The author emphasized that lifting the blockade, along with a cessation of rocket fire, was one of the key terms of the June cease-fire between Israel and Hamas. This accord led to a reduction in rockets fired from Gaza from hundreds in May and June to less than 20 in the subsequent four months. He pointed out that the cease-fire agreement broke down when Israeli forces launched major air and ground attacks in early November in which six Hamas operatives were reported killed.15

Roger Cohen maintained that a response to Hamas' rockets needed a response, but the IDF offensive was the wrong one. "Israel has the right to hit back at Hamas when attacked – but not to blow Gaza to pieces". Gideon Lichfield asserted, "Israel manages to prevent its campaign in Gaza from turning into a repeat of its disastrous one in Lebanon…" The Israel author, David Grossman, called for a cease-fire since "the inhabitants of Gaza will continue to live on our borders". Benny Morris, an Israeli historian, writes that Israel feels threatened by an organization whose charter promises to destroy her. Jeffery Goldberg commented that its ideology makes it impossible to make peace with. David Brooks argued that the initial incursion into Gaza was a display of prowess, but magnified the suffering of innocent people. Frank Rich accused the Bush administration of mismanaging the Middle East and found that both in Gaza and in "democratic" Iraq its top policy priority lied in ruins.

Not all the columns took an anti-Hamas view. Bishop William Kennedy wrote about the scores of people killed in Gaza and the scale of destruction seen on television screens. "What are they going to say to the parents of a 14-year old girl who, we were told, by her parish priest in Gaza, had died of fright and fear when a large bomb exploded near her, even though she was physically unarmed? Do they ever meet these people or think about them as they send in armaments, weapons and troops?"

In total, between 27 December and 18 January, 31 opinion pieces appeared in print. 17 of them where personal, four were editorials and the rest letters. Most of them offered support for Israel and bitterly denounced Hamas. Almost all of them warned Israel of escalating the fighting,

184

opposed the ground offensive and called on both sides to settle the conflict by diplomatic means.

The IDF, as we now know, ignored the advice and committed its infantry into the coastal strip. As the battle raged, more civilian casualties reported and Hamas' strength was only slightly crippled. The border became much calmer, but Israel faced the consequences of its operation. The conclusions of Goldstone Committee were just some of its manifestation. Ironically, many of the editorials and comments proved to be right.

---------------------------- 1. "Security dilemmas in Gaza", 31 December, 2008. 2. "Smokescreen – Israel's cause is just, but some of its tactics are self-defeating", January 16, 2009. 3. "Clueless in Gaza", 5 January. 4. "Bitter Harvest", 29 December, 2008. 5. Gaza is more than a simplistic morality play" 6. "That's enough pointless outrage about Gaza", 30 December 2008. 7. "Gaza: no victors, just thousands of victims", Jan 20, 2009. 8. "Israel uses the 'perfect time' to fight the PR war", December 31, 2008. 9. "War over Gaza", December 29, 2008. 10. "Incursion into Gaza", January 5, 2009. 11."A way out of Gaza?". 16 January, 2009. 12. Principles and Pragmatism", 13 January, 2009. 13. "Why Israel fights", 4 January, 2009) 14. "An Unenviable job", 22 January, 2009. 15. "What you don't know about Gaza", 7 January, 2009.

185

Do Short Sellers Outperform the Market?

Gil Cohen1

Abstract

During the current financial crisis short sellers have been blamed for causing or at least accelerating the crash of the financial market. They have been accused of manipulating stock prices so that they would fall and getting rich at the “naïve” investors’ expense. This study investigates the validity of these accusations by following the TA100 Index and four designed portfolios during 2006-2008. The designed portfolios were constructed in accordance with the weekly report on short selling activity issued by the Tel Aviv Stock Exchange. The results show that short sellers did not succeed in outperforming the market during that three-year period. Moreover, the portfolios that did not include the stocks picked by the short sellers performed more poorly (they should have been sold short) than the portfolios that included stocks chosen by the short sellers. These results contradict the hypothesis that short selling disrupts market efficiency.

Introduction

Short selling of stocks has been a major issue during the current financial crisis. In the UK and the US, for instance, short selling has been restricted based on the accusation that short sellers were responsible for the market crash or at least for the acceleration of the financial crisis. They were also accused of being well-informed investors who increased their wealth at the “naïve” investors' expense. This study considers the question of whether these accusations are true by investigating whether short sellers outperformed the TA100 Index (comprised of the 100 largest stocks listed on the Tel Aviv Stock Exchange) during 2006-2008.

Scientific Background

The relationship between the abnormal return of stocks and interest in them by short sellers has been previously investigated. Brent, Morse & Stice (1990), Figlewski & Webb (1993) and Woolridge & Dickinson (1994) found no evidence of a strong relationship between short positions and abnormal returns. On the other hand, in their UK sample Au, Doukas & Onayev (2007) found that stocks that are of little interest to short sellers experience significant positive returns on both an equal and value-weighted basis. Boehmer, Jones & Zhang (2007) found that stocks heavily shorted by institutions underperformed the next month by 1.43%. They concluded that on average, short sellers are important contributors to efficient stock prices. In addition, short sellers are extremely well informed and institutional short sales are the best informed. Asquith & Muelbroek (1996) found a strong and consistent relationship between short interest and excess returns. Shares with high levels of short interest perform significantly worse than comparable shares without high levels of short interest.

1 Head of the Finance track at the Economics and Management department, the Max Stern Academic College Of Emek Yezreel

186

Methodology and Expectations

To test the impact of short selling on the market, this study constructed four portfolios whose contents were determined by the weekly report on short selling activity issued by the Tel Aviv Stock Exchange during the years 2006-2008. Each portfolio always included 10 evenly weighted stocks that belonged to the TA100 Index. The first and second portfolios consisted of stocks carrying the largest and smallest value of short sales in Israeli shekels reported weekly. Assuming that short sellers have information that enables them to predict which stock is going to fall, portfolio number 1, which consists of stocks neglected by short sellers, should positively outperform the market and portfolio number 2, which consists of stocks picked by short sellers, should negatively outperform the market. The third and fourth portfolios included stocks for which the net weekly percentage change ( openningbuying)(selling / ) of short positions was the lowest and highest, respectively. These two portfolios demonstrate dynamic short selling positions in which investors close and open short positions according to market movement and expectations. Portfolios 3 and 4 are expected to positively and negatively outperform the market, respectively. Excess return was calculated in two different ways: 1) using the CAPM model which estimates the following regression parameters:

rf)β(Rm+α=rfRp (1)

where: Rp =the portfolio return, rf = risk free rate, α=the excess return parameter,

β =the portfolio risk parameter in relationship to the market, and 2) by calculating the

simple weekly excess return ( RmRp ) and using T statistics to examine the hypothesis

that weekly excess return is equal to zero.

Results

Figure 1 summarizes three years (2006-2008) worth of accumulated returns for the market portfolio and our four designed portfolios.

187

Figure1 - Accumulated Percentage Return of the TA100 Index and the Four Portfolios During 2006-2008

The figure shows that the market portfolio beat all four designed portfolios during the investigated period. Moreover, portfolios 1 and 3 achieved smaller accumulated returns than portfolios 2 and 4. These results raise the question of whether short sellers have the ability to pick stocks and to actively manage their short positions. Using the CAPM model, we estimated the four portfolios α and their β parameters, which are summarized in figure 2.

Figure 2 - The CAPM Model Regression Results

Portfolio Period N 2R P

P1 2006-2008 -0.74 (-2.27)

1.19 (12.22)

156 0.49 0.00

2006 -0.34 (-0.97)

0.90 (6.86)

52 0.49 0.00

2007 -0.64 (-2.12)

0.99 (6.88)

52 0.49 0.00

2008 -0.66 (-0.73)

1.37 (7.20)

52 0.51 0.00

P2 2006-2008 -0.85 (-1.32)

0.85 (20.69)

156 0.73 0.00

2006 -0.11 (-0.86)

0.99 (19.31)

52 0.88 0.00

2007 -0.07 (-0.44)

0.98 (12.00)

52 0.75 0.00

2008 -0.63 (-1.75)

0.74 (9.68)

52 0.65 0.00

P3 2006-2008 -0.53 (-2.53)

0.95 (13.35)

156 0.60 0.00

2006 -0.04 (-0.23)

0.97 (13.62)

52 0.79 0.00

2007 -0.18 (-0.93)

0.95 (9.84)

52 0.67 0.00

2008 -1.33 (-2.28)

0.89 (7.24)

52 0.52 0.00

P4 2006-2008 -0.36 (-1.67)

0.87 (13.47)

52 0.54 0.00

2006 0.02 (0.11)

1.10 (15.84)

52

0.84 0.00

2007 -0.29 (-1.35)

0.94 (9.21)

52 0.63 0.00

2008 -1.19 (-1.96)

0.72 (5.57)

52 0.39 0.00

Notes:1. The table parameters are regression 1 results.

2. The p=the regression significance level.

188

The figure shows that for the entire period only portfolios 1 and 3 have statistically significant negative excess returns while the short sellers' preferred portfolios (2 and 4) have negative non-significant excess returns. Analyzing the year-by-year results, 2008 was the only year in which a significant excess return was achieved by one of the short sellers' preferred portfolios (portfolio number 4). For the entire period, the only portfolio that was riskier than the market portfolio was portfolio 1 ( β >1). Those results tell us that short sellers did not achieve abnormal returns during 2006-2008. Moreover, assuming that sellers had sold portfolios 1 and 3 short, they could have achieved much higher returns. In order to validate our results we calculated simple weekly excess returns by subtracting the market return from each portfolio's weekly return. Figure 3 summarizes the results.

Figure 3: Weekly Excess Return of the Four Portfolios

Notes: 1= Weekly excess return is measured by Rp - Rm 2. T-stat/prob= the T statistics and probability for the hypothesis that the weekly excess return is equal to zero.

As the figure shows, calculating excess return in this manner produced the same results as before. Portfolios 1 and 3 achieved weekly statistically significant negative excess returns, while portfolios 2 and 4 achieved lower non-significant excess returns. Our results agree with those of Brent et al. (1990), Figlewski & Webb (1993) and Woolridge & Dickinson (1994) who found no evidence of a strong relationship between short positions and abnormal returns.

Summary and Conclusion

This study investigated the claim that short sellers have a negative effect on the market by constructing four portfolios consisting of 10 stocks each, all of which belonged to the TA100 Index. Two portfolios contained the 10 stocks most preferred by short sellers and two portfolios contained the 10 stocks most neglected by short sellers during the period from 2006-2008. The study expected that the short sellers' two preferred portfolios would negatively outperform the market and the two portfolios neglected by short sellers would positively outperform the market. Surprisingly, results showed statistically significant negative excess returns for the neglected portfolios and non-significant negative excess returns for the short sellers' preferred portfolios. The only year in which this pattern did not hold was 2008, which to date has been the height of the current financial crisis. Only in 2008 did the dynamic short selling portfolio negatively outperform the market portfolio. The results of this study suggest that short sellers cannot outperform the market in the long run and therefore they contribute to market efficiency.

P1 P2 P3 P4

Mean -0.78 -0.16 -0.52 -0.34

Median -0.58 -0.16 -0.38 -0.27

Maximum 26.62 8.60 7.24 9.80

Minimum -15.25 -10.87 -14.50 -16.46

Std. Dev. 4.12 1.79 2.59 2.73

Sum -120.71 -25.04 -80.98 -53.23

T- stat/prob -2.34/0.02 -1.12/0.26 -2.50/0.01 -1.56/0.12

Observations 156 156 156 156

189

Bibliography

Asquith, P., & Moelbroek, L. (1996). An empirical investigation of short interest. Working paper, Harvard University

Au, A. S., Doukas, J. A., & Onayev, Z. Daily short Interest ,idiosyncratic risk, and stock returns (December 12, 2007). SSRN: http://ssrn.com/abstract=1070932

Boehmer E., Jones, C. M., & Zhang, X. (2007). Which shorts are informed? AFA 2007 Chicago Meetings Paper

Brent, A., Morse, D., & Stice, E.K. (1990). Short interest: Explanations and tests. Journal of Financial and Quantitative Analysis, 25, 273-28 .

Figlewski, S., & Webb, G.P., (1993). Options, short sales, and market completeness. Journal of Finance, 48, 761-777

Woolridge, J. R., & Dickinson, A., 1994. Short selling and common stock prices. Financial Analysts Journal, 50, 20-28

190

Computer Assisted Courses for Learning Disabled Students at the Max Stern Academic College of Emek Yezreel

Sarit Adari1

Abstract

This paper presents the computer assisted (CA) courses that are available to learning disabled (LD) students at advanced levels of English for academic purposes (EAP) at the Emek Yezreel College. Two main forms of CA courses for advanced students have been piloted. The first, an integrative course combining computer assistive technology with mainstream studies, offers students two sessions per week: a two-hour session in a mainstream EAP class, and an additional two-hour CA session. The second, a full CA course, offers students one four-hour session per week of CA studies. The main objective of these courses is to provide individualized assistance to LD students on a variety of EAP topics, and familiarize them with text-to-speech software and other relevant CA technologies. Objective: Assessing the advantages and disadvantages of the CA approach to teaching EAP to adult LD college students. Student population: 30 LD students at advanced EAP levels. Conclusions: The CA English courses, though still in their pilot stages at the Emek Yezreel College, suggest that there are clear benefits to the use of a computer-assisted, student-centered approach to teaching EAP to LD college students. Further studies, focusing on the availability and suitability of special solutions for teaching EAP to LD adult students, are called for, in order to improve the experience of LD students in the academia. Furthermore, cooperation and sharing of information, among all participants involved in catering to the needs of LD students in higher education (which include EAP teachers, counselors, and software and information technology experts), constitute a vital element in the search for better academic solutions for our special student population.

Key-words: computer assisted instruction, programmed instruction, student-centered learning, language disability.

Computer Assisted Instruction (CAI), though still seemingly in its incipient stages of TEFL (Teaching English as a Foreign Language) and EAP (English for academic purposes), as currently taught in most Israeli higher education institutions, is by no means an educational novelty. The history of CAI, dating back to the 1950's, reflects issues of theory and practice that seem as relevant today as they were circa almost 60 years ago. Curiously enough, despite the immense advances in computer technology, the educational applications of CAI today raise questions and pose hurdles similar to those encountered by CAI's precursors. A concise review of the history of CAI may shed light on some of the difficulties, still extant today, entailed in bridging the gap between technological advances and their application in educational practice.

The roots of CAI, in its plethora of forms known today, lie deep in the concept of programmed instruction. Back in the 1950's, programmed instruction (PI) consisted of rudimentary computer

1 The English unit,The Max Stern Academic College of Emek Yezreel.

191

programs designed to replace regular instruction by providing drill and practice exercises in the form of questions, to which the user/learner had to provide answers. PI was thought to solve some of the problems of frontal teaching that were observed by B.F. Skinner (1954) in regular classrooms. In his influential article The Science of Learning and the Art of Teaching, Skinner discusses the shortcomings of frontal teaching used in most schools. He particularly emphasizes the negative aspects of large classrooms, the lack of individualized attention by the teachers to student needs, the lapse between students' responses and teachers' reinforcement, and the infrequency of reinforcement. It was hoped that PI would solve such shortcomings by providing students with the opportunity to learn at their own pace and receive instant feedback for each and every answer. PI gained momentum until the 1960's, when many low-quality programs found their way into the educational market, leading to major dissatisfaction and disappointment with this mode of teaching among educators. In addition to the inflow of low quality materials, other disadvantages of PI became apparent and contributed to its diminishing popularity. Some such disadvantages included high costs of producing suitable materials and purchasing adequate equipment, the negative attitude of teachers toward PI, as they felt the threat of being replaced by computers, and the recurrent complaints that the drill and practice form of learning was dull, and that it discouraged social interaction - one of the key components of learning.

As interest in PI gradually waned in the 1960's, a new form of computer assisted instruction (CAI) started to gain impetus. This new form of teaching was in fact a reincarnation of PI, and involved combining PI elements such as drill and practice, enrichment tutorials, and so forth, with a traditional mode of teaching. CA education relied on a rationale similar to that underlying PI, which was to provide solutions to some of the problems observed by B.F. Skinner in traditional classrooms. The rapid development and enthusiastic adoption of CAI by a variety of educational frameworks throughout the US, stemmed from three main factors: the ideational inspiration drawn from PI in the 1950's, the increasing availability of personal computers, and the provision of financial aid by the federal government (Atkinson, 1969). Similar factors to those observed by Atkinson in the late 1960's spur the implementation of CAI programs for LD students in the academia today. First, CAI instruction offers a potent solution to the problems posed by frontal teaching for LD students. CAI facilitates a student-centered approach, particularly needed for students with special needs. Second, the increasing availability of computers in academic institutions makes CAI a viable option today more than ever. Finally, the allocation of budgets for special CAI programs that cater to the needs of LD students is grounded in a recent bill passed in Israel in 2008, authored by Knesset member Zevulun Orlev, which calls for the provision of technological aids for LD students in academic institutions.

CAI and Student-Centered Learning--A Potent Solution for LD Students

Since the 1960's, CAI has undergone major developments, both in the fields of research and educational practice. The variety of terms available for discussing the concept of computer assisted activities in education reflects the rich potential inherent in the integration of computers in education. Computer-based education (CBE) and computer-based instruction (CBI) are among the broadest terms used in the context of computer assisted education, and refer to any kind of computer use in educational frameworks. Computer-assisted instruction (CAI) is a narrower term and most often refers to computer-assisted activities such as drill and practice, tutorials or simulations offered either on their own or as supplements to traditional instruction. Computer enriched or computer enhanced instruction (CEI) is a somewhat newer term, coined with the purpose of emphasizing the enhancing potential of computers in education. This term

192

usually refers to interactive learning activities in which computers are used to create models to enhance learning, and provide enrichment activities such as using the internet for students' individual research projects.

Despite the sporadic use of CAI in various educational frameworks, particularly in the academia, a wide gap still remains between the technological developments and vast amount of research in the field of CAI on the one hand, and the application of technology to educational practice on the other hand. Skinner's (1954) observations concerning the drawbacks of frontal teaching -- large classrooms, lack of individualized attention, insufficient reinforcement -- are as relevant today as they were back in the 1950's. Particularly notable is the discrepancy between some major findings concerning the benefits of student-centered learning, and the prevalence of frontal teaching in various educational frameworks (Lea et al., 2003). Student-centered learning is an approach to education which focuses on the needs, interests, abilities, pace, and learning styles of students. This approach, as opposed to the more traditional teacher-centered or lecture style approach, entails conceptual changes in the roles of both teachers and students. The teacher-centered approach views the teacher as the source of knowledge, the provider of information, and the controller of the learning process. The student-centered approach, on the other hand, regards the teacher as a facilitator of learning (Kember, 1997), the person who guides the students to a variety of information resources, and is particularly sensitive to the students' individual needs and learning styles. While students are perceived as passive receptors of information in the teacher-focused approach, in the student-focused approach, they are regarded as active, autonomous learners, who assume full responsibility for their learning process. The student-centered approach has often been combined with CAI, since both approaches share a similar concept of education, which puts the student and his or her educational needs first.

The need for the individualization of learning is most emphatically felt when working with LD students, particularly the adult ones. It is true that the academic environment today is highly sensitive to the needs of LD students. We have undoubtedly come a long way since the 1960's, when learning disability was still considered a form of mental retardation. However, despite dramatic shifts in the perception of learning disabilities and improvements in the accommodations offered to LD students in the academia, the number of LD students in higher education institutions is still relatively low. One of the reasons is, I believe, the lack of learning programs that cater to the particular needs of these students. Although most universities offer counseling services and accommodations during exams, LD students still need to cope with the stressful environment created by large classrooms, and with frustrations stemming from their inability to keep up.

English studies are particularly difficult for LD adult students, and sometimes might even constitute a roadblock preventing them from enrolling in academic studies. Since one of the main problems many LD students encounter involves language-related skills, such as the acquisition, retention, processing and organization of verbal and written information, the need to cope with academic articles in English as a second language is perceived as particularly deterring. A major learning barrier faced by a significant proportion of LD students is a low sense of academic self-efficacy, namely the sense of being competent enough to deal with a specific academic assignment (Lacke & Margalit, 2006). Lacke and Margalit's findings point to the need for programs that empower LD students, encourage academic independence, and offer an abundance of academic success experiences. Student-centered learning, which integrates CAI with a stress-free class atmosphere and a teaching style which is attuned to students' individual

193

pace, aptitudes, and emotional and academic needs, is particularly suited to respond to the aforementioned difficulties. First, CA technology constitutes a vital aid in developing second language related skills, by creating a multi-sensory learning environment, where students can simultaneously listen to and view printed material, modify text forms to suit one's special needs, make individual use of on-line sources of knowledge, and so forth. Second, the smaller and usually more informal class atmosphere of the CA course encourages students to feel free to pose questions which are relevant to each and every one of them. CA learning is one way of increasing LD students' sense of academic self-efficacy, as it makes EAP more manageable, and allows LD students to become more independent learners.

The CA courses at Emek Yezreel were especially designed to cater to the specific needs of LD students. Since LD students constitute a highly heterogeneous population, made up of individuals at various levels of EAP proficiency and coping with different types and degrees of learning difficulties, a student-centered learning environment can respond to their distinct academic and emotional needs. The general idea underlying the CA courses was to create a student-centered learning environment suited to special needs, in which students can study at their own pace, feel free to ask questions and receive tailored explanations and individualized attention from the teacher.

On the Beginnings of CA Courses at the Emek Yezreel College

A concise depiction of how CA courses came into being at Emek Yezreel college and of the options available for our LD students before their development may emphasize the vitality of finding CA solutions for LD students of EAP. Before the CA courses were developed at our college, no specific solution for LD students, particularly the reading disabled ones, was available. In other words, students who were diagnosed as reading disabled, and were entitled to having the final exam read out loud to them, studied in regular EAP courses. As is well known to EAP teachers in the academia, some portions of the English lessons are devoted to silent reading. Reading disabled students were practically incapable of participating in such activities. The only options available to them were having their classmates read out to them, asking the teacher to read out loud to them, doing nothing while their classmates were working, or engaging in disruptive behavior. This situation was not only inefficient and distressfully embarrassing for the LD students themselves, but also, in some cases, disturbing to the entire class. When the text-to-speech programs first became available at our college as a reading solution during exams, it was decided that in order that LD students will be able to benefit from such reading software during exams, they needed some preliminary practice. Consequently, an instruction lesson on how to use the text-to-speech software was provided to all LD students entitled to having their exams read out loud. It soon became clear that a one time instruction of this sort was insufficient. Students needed more practice and experience on how to make the most out of the available technology. Moreover, our EAP teachers became aware of the learning enhancing potential inherent in this apparently simple text-to-speech technology. The reading software could be used, not only for reading out loud the various study materials, but if seen more broadly, to create a multi-sensory, student-centered learning environment, which integrates text-to-speech technology with a variety of computer-facilitated options, in order to enhance reading comprehension skills. Examples of this are highlighting key words and sentences, creating an individual word-bank on the margins of the text to facilitate comprehension, using PowerPoint presentations for teaching vocabulary and other language related topics, to mention just a few.

194

The Integrated CA Course for Advanced-Level Students of EAP

The Integrated CA course is a multi-level course consisting of a combination of a two-hour session of mainstream studies in a regular EAP class, and an additional two-hour session in a CA class. All students eligible for participating in this integrated course have been diagnosed as learning disabled and are entitled to using the text-to-speech program during their final exams. The number of students in the CA course is limited to fifteen students per course, in order to allow the CA course teacher to offer sufficient time and individualized attention to each and every student. The CA course students form a highly heterogeneous group, comprised of students with a variety of learning difficulties, studying on various levels of advanced EAP, with different mainstream EAP teachers.

The main purpose of the Integrated CA course is to familiarize LD students with the reading software and other computer assistive technologies, and to offer individualized assistance, tailored to the needs, pace and learning style of every student. All study materials are available in Microsoft Word format and could be listened to and followed on the computer screen, using the Natural Voice text-to-speech program. The CA course teacher receives detailed information from the mainstream teacher regarding the materials to be covered by their students in each and every lesson. For this purpose, a table has been designed, which is filled in weekly by the regular course teacher and delivered via e-mail or in person to the CA course teacher.

How does the Integrated CA course work: All EAP courses at our college are made up of one four-hour session a week. The LD students participating in the Integrated CA course study one two-hour session in a regular EAP class, and an additional two-hour session in the CA course. The first two hours offered in the regular EAP class consist of frontal teaching components, including vocabulary introduction, explanation of reading comprehension skills, and other language-related topics. The second part of the regular EAP class is devoted to individual or group-work practice of the skills and topics taught in the first part of the session. The LD students leave their mainstream course after the first two-hour session to join the CA class, where they can work individually on the materials studied in their mainstream course, using the reading software and the assistance of the CA course teacher. In addition to the text-to-speech program, the Integrated CA course offers PowerPoint presentations with explanations of the topics taught in class, an introduction to a variety of e-dictionaries available on the internet such as Morfix, and other web-based language learning resources such as "quizlet.com" - a site for the enrichment of vocabulary, etc.

Advantages of the Integrated CA course: The main advantages of the Integrated CA course for LD students involve the combination of frontal explanations provided by the mainstream course teachers with the possibility of practicing the materials studied at one's own pace, benefiting from the computer assistive technology and receiving individual assistance from the CA course teacher. In their feedbacks, many of our LD students described their feelings of efficacy in their EAP studies resulting from the CA technology, and the individualized attention received in the CA course.

Disadvantages of the Integrated CA course: Some students found the transition between the mainstream course and the CA course difficult. The need to adapt to two different English teachers with different personalities and teaching styles was perceived as stressful and confusing by some students. Others expressed worries of missing materials taught in the second part of the regular lesson, after having left to join the CA course.

195

Conclusions: It should be noted that the key element affecting the satisfaction expressed by the LD students with the Integrated CA course was the cooperation between the mainstream course teachers and the CA course teacher. The better the cooperation between the mainstream course teachers and the CA course teacher, the greater the LD students' expressed satisfaction with the integrated EAP course. Therefore, for such courses to succeed in the future, more efforts should be invested in improving the cooperation between mainstream teachers and CA course teachers, and in explaining the importance of such courses for LD students to both the students and the EAP teachers. The main advantage of such an integrated, multi-level course is its potential wide reach and flexibility. Being a multi-level course, it can be offered to a large number of LD students. Several such courses could be offered on different time slots to suit a variety of time schedules.

The Full CA Course for Advanced-Level Students of EAP

The Full CA course is mainly intended to overcome the logistical problems involved in the transition between the mainstream and the Integrated CA course. The rationale behind the Full CA course is to integrate the benefits of CA technology with a student-centered approach, in order to offer LD students at the advanced levels (who are eligible for using the text-to-speech program during their final exam) an EAP course tailored to their individual needs. The number of students is limited to fifteen per course, to allow sufficient individualized teaching time per student.

How does the Full CA course work: Two separate syllabi have been formulated: one for Advanced 1 students, and the other for Advanced 2 students. Each syllabus contains 3 main modules: vocabulary enrichment; reading comprehension and language-related topics. All materials for this course are in Word format, in keeping with the requirements of the latest (0.6) version of the NaturalReader software. In addition to word documents, PowerPoint presentations are used for introducing and summarizing the main topics studied.

The EAP lessons are conducted in a computer-room. The first two lessons are devoted to presenting the mode of learning in the CA course and introducing the main reading comprehension strategies to be used throughout the semester. These two introductory lessons are taught separately to Adv. 1 and Adv. 2 students. Following these two lessons, the students study together in a double-level course. Each student receives a detailed syllabus at the beginning of the semester with the topics to be covered in the course. In addition, the teacher keeps records of each student's progress. Work done during the lesson is collected by the CA course teacher at the end of each lesson, and returned the following week with corrections and comments. Students work individually or in pairs, at their own pace, receiving constant assistance and feedback from the teacher.

Advantages of the Full CA course: The main advantages observed by both the teacher and students of the Full CA course are the individualized attention devoted to each and every student, the ability to work and progress at one's own pace, and the relaxed and quiet class atmosphere. Some students emphasized the benefits derived from using the reader software for the entire four-hour session, throughout the semester; others stressed the advantage of studying in a relatively small and quiet class, devoid of the distractions usually extant in the mainstream EAP courses; and still others mentioned feeling more at ease asking questions.

196

Disadvantages of the Full CA course: The main disadvantage of the full CA course, observed by both the teacher and the LD students participating in the course entails coping with the integration of two different levels of EAP students in the same class. This situation has so far been inevitable at our college, due to the low number of LD students who are eligible for the CA courses. However, it should be mentioned that the decision to offer the CA course as a double-level course was not primarily guided by restrictions of student numbers. A consideration of a student-centered rationale is involved as well. The double-level course, by not affording wide use of frontal teaching, highlights the benefits of a student-centered approach, which encourages LD students to become independent learners and make more use of self-help strategies and CA technologies.

Still, the need for some level-specific, frontal demonstrations and explanations of various topics is occasionally felt by both the CA course teacher and students. Providing frontal explanations to students of one level, while the students of the other level are involved in individual work was found to be ineffective, since many of the LD students were easily distracted and could not tolerate any sort of background "noise". A possible solution to be implemented in the future is to allot different break times to students from different levels, thus providing separate level-specific explanations for students of the same level.

Another aspect to be considered in the context of offering CA courses as multi-level courses is the students' expectations of a "traditional" frontal mode of teaching. Being accustomed to the teacher-centered style widely prevalent throughout the education system, some students expressed their beliefs that learning can occur only in a traditional setting, with a teacher standing in front of the class and providing demonstrations, explanations and clarifications. The main difficulty encountered by such students was getting used to a different concept of learning, in which students take responsibility for their own progress. Possible solutions for coping with student expectations of a lecture-style EAP learning process may involve personal interviews with new students interested in enrolling in the CA courses meant to provide detailed explanations regarding the rationale behind the method of learning used in them.

Discussion and Conclusions

The CA courses, though still in their pilot stages at the Emek Yezreel College, suggest the clear benefits of a computer-assisted, student-centered approach for teaching EAP to LD college students. One of the most salient advantages of CA courses is the familiarization of LD students with assistive technologies and aids that may assist them not only in their EAP studies, and other courses involving reading comprehension in English, but also later on, in their career, leisure and social activities. Another benefit often emphasized by our LD students in their feedbacks regarding the CA courses is a heightened sense of efficacy and independence in EAP studies, facilitated by the CA technology and the individualized approach of the CA courses.

Although a significant body of research documents the theoretical rationale for using CAI and a student-centered approach with LD students, descriptive studies detailing specific hands-on experience with CA academic courses of EAP are relatively scarce. Such studies, based on experience, could contribute immensely to improving the educational solutions offered to LD students in the academia. Moreover, development and improvement of CA courses of EAP for LD adult students hinges on cooperation among the various participants involved in catering to the needs of LD students. These include teachers of EAP, counselors, computer software and hardware experts, information technology experts and the LD students themselves. Particularly

197

significant is the cooperation between CA course teachers and computer experts. The willingness of computer hardware experts to provide technical assistance when needed may sometimes play a key role in the success of a CA course. Additionally, input from information technology experts may expand the teachers' knowledge of new software and technological aids available for their LD students.

No less important than the cooperation among all participants involved in catering to the needs of LD students is the active involvement of the LD students themselves in decisions pertaining to their specific choice of course. LD students eligible for CA courses should be presented with detailed information on the various EAP courses available to them. It is vital that students receive professional advice based on their LD diagnosis and their personal and emotional preferences, regarding which of the various EAP courses offered by their academic institution is best suited to their needs. Some students may need a more significant frontal component in their EAP studies, as offered by the Integrated CA course. Other students could benefit more from the Full CA course, studying in a student-centered, quiet setting, devoid of the stress and distractions that often occur in a regular class.

This article was presented at UTELI (University Teachers of English Language in Israel) Conference, Tel Aviv University, Israel, February 24, 2009.

Bibliography

Atkinson, Richard, C. (1969). Computer-assisted instruction: A book of readings. New York, Academic Press.

Edyburn, Dave L. (2007). Technology-enhanced reading performance: Defining a research agenda. Reading Research Quarterly, 42(1), 146-152.

Kember, D. (1997). A reconceptualisation of the research into university academics conceptions of teaching. Learning and Instruction 7(3), 255-275.

Lackaye, T., Margalit, M., Ziv, O., & Ziman, T. (2006). Comparisons of self-efficacy, mood, efforts and hope between students with learning disabilities and their non-LD- matched peers. Learning Disabilities Research and Practice, 21(2), 111-121.

Lea, S. J., Stephenson D., & Troy J. (2003). Higher education students’ attitudes to student centered learning: Beyond ‘educational bulimia’. Studies in Higher Education 28(3), 321–334. New York: Academic Press.

Pavri, S., & Monda-Amaya, L. (2000). Loneliness and students with learning disabilities in inclusive classrooms: Self-perceptions, coping strategies, and preferred interventions. Learning Disabilities Research and Practice, 15(1), 22-33.

Skinner, B.F., (1954). The science of learning and the art of teaching. Harvard Educational Review, 24, 86–97.

Wenz-Gross, M., & Siperstein, G. N. (1998). Students with learning problems at risk in middle school: Stress, social support and adjustment. Exceptional Children, 65, 91-100.

198

An Action Research: The Impact of Intensive Vocabulary Instruction on Second Language Vocabulary Acquisition and

on Reading Comprehension

Geke Kalovski1

Abstract

In second language acquisition vocabulary knowledge is regarded as the best predictor of reading comprehension. This study aims to discover which lexis is most relevant and cost-effective in English Academic Reading Comprehension Courses. In addition we explore how many words can be learned in the short time span of one to three semesters, and how well the target vocabulary can be retained. The present study explores vocabulary size growth as a function of intensive, form-focused vocabulary instruction (FFI), and looks at the effect of vocabulary size growth on reading comprehension in the course of three semesters. Vocabulary gains and reading comprehension improvement are measured respectively by the Vocabulary Levels Test and by the English Psychometric Test. Test results of the experimental group are compared to those of two control groups. In control group 1 learners study vocabulary independently, whereas in control group 2 learners are exposed to the target words through reading only. Results of the present study are forthcoming and probable new insights regarding vocabulary relevance and quantity, as well as vocabulary learning tasks, and test-types may be applied in the design of the vocabulary syllabus of the English for Academic Purposes courses.

Key words: second language vocabulary acquisition, second language reading comprehension, form-focused vocabulary instruction, target words

The comprehension of academic texts in English is an important skill for college and university students. In Israel, students' understanding of English academic reading is assessed in the English part of the University Entrance Exam and test scores have repeatedly shown that most Israeli high school graduates cannot understand argumentative prose in English well enough to function in an academic environment.

The results of a previous study (Kalovski, report submitted to the Research Committee of the Academic College of Emek Yezreel, August 2008) indicate that many students enrolled in the pre-advanced academic reading comprehension courses have relatively small vocabulary sizes: their vocabulary knowledge ranges between 1000 to 2500 word families. Research investigating the relationship between reading comprehension and vocabulary knowledge in a second language has shown that in order to understand 56% of a text the reader needs to know 3000 word families.

It is therefore plausible that in the pre-advanced reading comprehension courses in college and university the focus should lie on vocabulary acquisition rather than on the development of academic reading strategies, so that students will be able to reach the vocabulary size range that will enable them to analyze academic texts in English.

1 The English unit,The Max Stern Academic College of Emek Yezreel.

199

This study aims to explore the most effective ways to promote the learning and retention of substantial amounts of new vocabulary. Students are encouraged to learn process and retain 300 new lexical items per semester. At the end of each semester vocabulary gain is measured, whereas at the end of three semesters a vocabulary test and a psychometric-style reading comprehension test are administered to determine progress in both vocabulary acquisition and reading comprehension.

The present study explores vocabulary size growth as a function of intensive, form-focused vocabulary instruction (FFI), and looks at the effect of vocabulary size growth on reading comprehension. It attempts to answer the following research questions (R.Q):

R.Q. 1a. What will be the degree of retention of selected target vocabulary by learners in the form-focused instruction condition when compared with the retention of the same words by learners in two control conditions? In the first control group learners encounter words in texts and in comprehension activities, and in the second control condition they study the target words independently, out-of-classroom.

1b. Will the global vocabulary size scores as measured by Vocabulary Levels Test be different in the three conditions at the end of the University EFL courses?

RQ 2a. What will be difference in the reading scores of students measured at beginning and at the end of three semesters of English academic reading comprehension instruction in each of the three conditions?

2b. Will there be a significant difference in the reading results between the three learning conditions?

2c. Is there a correlation between progress in vocabulary knowledge and progress in reading?

Insight in the efficacy of different ways of vocabulary teaching will enable course designers of academic reading comprehension courses in English to choose the most effective and least time costly methods of intensive form focused vocabulary instruction in the various level courses. As vocabulary knowledge is regarded as the best predictor of reading comprehension, it is essential for weak readers to enlarge their vocabulary size, since word knowledge is the prerequisite of the basic sentence processing without which the implementation of academic reading strategies is not feasible.

Scientific Background

Researchers acknowledge that word knowledge is the most important facilitator of second language (L2) reading comprehension. (Bernhard & Kamil, 1995; Laufer, 1997; Nation, 2001, 2006; Qian, 1999; Ulijn & Strother, 1990). The estimates of vocabulary knowledge size needed for reading comprehension range from a minimal threshold of the 3,000 most-frequent word families necessary for 95% coverage of most ordinary texts (which yields a comprehension score of 56%) to about 5.000 word families according to Laufer (1996) and 8.000 according to Nation (2006), necessary for 98% of lexical coverage. Readers with small vocabulary sizes therefore need to expand their second language lexicon significantly in order to improve comprehension.

200

Studies have shown that for pre-advanced learners with a limited vocabulary size extensive reading is not conducive to vocabulary development (Hafiz & Tudor, 1990; Day, Omura & Hiramatsu, 1991; Horst, Bobb & Meara, 1998; Waring, 2003; Horst, 2005) FFI is therefore an indispensable component of any vocabulary expansion program.

In order to add a new word to one’s mental second language lexicon the unfamiliar lexical item not only needs to be noticed, but knowledge of the item also needs to be consolidated through multiple encounters with the word. Estimates of how many times a word must be encountered in order to be remembered range from six (Saragi, Nation & Meister, 1978) to twenty (Herman, Anderson, Pearson & Nagy, 1987).

Form Focused Vocabulary Instruction, Incidental and Intentional Learning

Laufer (2005) states that second language vocabulary cannot be acquired by purely meaning focused instruction, and the nature of lexical competence (vocabulary knowledge, vocabulary use, speed of access and strategic competence) makes form focused instruction an essential component in the teaching of vocabulary. In form focused vocabulary instruction (FFI) reading is supplemented by communicative or non-communicative activities in which attention is drawn to unknown words. In other words, Focus on Form teaching "overtly draws students' attention to linguistic elements as they arise incidentally in lessons whose overriding focus is on meaning or communication" (Long, 1991).

Form focused instruction can involve incidental or intentional learning. If words are not intentionally committed to memory, then instruction leads to incidental learning. Intentional vocabulary learning occurs when pre-learning instructions inform the learner about the existence of a subsequent retention test (Eysenck, 1982).

Decontextualized lexis

Form focused instruction involves both presentation and consolidation of new vocabulary. Presentation occurs when unfamiliar words appear in context – in reading comprehension activities- or in decontextualized form (e.g. in word lists and sentence completion exercises). Laufer (2006) calls episodes in which words are decontextualized or disconnected from the text or task in treatment "Pure Focus on Forms” episodes. Nation (2001) suggests that decontextualization is a prerequisite to noticing and defines it as temporarily removing a word from its message context to be focused on as a language item.

Consolidation Strategies

Different strategies can be used to consolidate the meaning of new words. Two techniques that seem relevant in form focused vocabulary instruction are presented in Schmitt’s (1997) taxonomy of second language (L2) vocabulary acquisition methods: memory strategies and cognitive strategies. One example of a memory strategy for long-term retention is the "retrieval plan" (Thompson, 1987), involving elaborative mental processing in which the meaning of the new word is related to previous knowledge in various ways. For example, by relating the new L2 words to other L2 words the learner already knows; by studying the orthographical or phonological form of the word, and by other memory strategies such as learning affixes, the new word's root and word class, and phrases, idioms or proverbs in which the new word appears. In contrast to memory strategies, cognitive strategies are not focused on manipulative

201

mental processing, but include repetition and the use of mechanical means, such as wordlists, sentence completion and tests.

Memory Research

To understand and refine the principle of repetition in second language vocabulary learning, researchers have derived insights from the findings in memory research. A number of studies have attempted to determine how often and at which intervals a new word should be reencountered to ensure optimal retention. It was shown that spaced repetition results in more secure learning than massed repetition (Bloom & Shuell, 1981; Dempster, 1987; Baddeley, 1997). Baddeley (1997) claims that retrieving information at a time when learners can still remember it will facilitate learning. Asking the learner to recall the item leads to better retention than presenting it again: it appears that the retrieval route to the item is in some way strengthened by being successfully used. Earlier Landauer and Bjork (1978) combined the retrieval practice effect and the distributed practice effect and showed that the greater the separation between successive presentations of individual items, the greater the probability of subsequent recall. Baddeley (1997) pointed out that inter-item repetition interval (the relatively wide separation between successive presentations of an individual item) and the retrieval practice effect are two conflicting principles. The distribution of practice effect suggests that if presenting and testing the item are regarded as two successive learning occasions, then they should be separated as far apart as possible. On the other hand, the retrieval practice effect suggests that it is important to test memory when the learner is still capable of recalling the recently learned item.

Since retrieval appears to be the best facilitator of retention, better than repeated presentation the new item, vocabulary instruction should provide ample opportunities for retrieval. Two retrieval strategies used in the present study are recycling activities and periodic testing.

Recycling and Periodic Testing

Recycling (Blake & Majors, 1995) is a consolidation principle in which the newly learned item is repeated in different contexts. After determining the meaning of the target word and studying it deliberately, repeated opportunities for retrieval appear in the form of matching exercises, sentence completion exercises and in productive use.

Periodic testing is a powerful means of retrieval practice. Rea and Modigliani’s study (1988) confirmed the efficacy of the expanded rehearsal strategy in the testing of vocabulary. The researchers found that a newly acquired word should be initially tested after a very brief delay. If the subject correctly recalls it, then the delay should be systematically increased; if not, the delay after an additional presentation should be shortened.

Methodology

Participants

The participants are students enrolled in the Beginners course of the Emek Yezreel College's EAP reading comprehension courses. Students placed in the Beginners level received a psychometric score between 75 and 84, which means they do have some previous knowledge of

202

English. The sample consists of one experimental group (n = 29) and two control groups (n =27) and (n = 22).The participants' native languages are Hebrew, Russian and Arabic.

The Beginners course is a semester course, consisting of 12 four-hour sessions. The vocabulary acquisition development of these participants is monitored and assessed during two additional semesters: Intermediate 1 (psychometric score 85-93) and Intermediate 2 (psychometric score 94 – 103).

Materials: Nation's Vocabulary Levels Test and the Psychometric English Test

Nation's Vocabulary Levels Test

Paul Nation originally designed the "Vocabulary Levels Test" (Nation, 1983, 1990) as a diagnostic vocabulary test for use by teachers. Over the last decade this test has been frequently employed both as a placement test, and as a research tool in second language research

Validity of the Vocabulary Levels Test

Chapman, Schmitt and Schmitt (2001) conducted a study of construct validation of the Vocabulary Levels Test. They administered the Levels Test to 801 learners of English from a variety of cultural backgrounds and a wide spectrum of proficiency levels. The results were explored via item analysis, profile analysis, factor analysis and an examination of the test's reliability. In addition, a number of subjects were interviewed to report the steps they went through in answering the items.

Item analysis indicates that the items do perform independently of one another, while the mean facility value decreases as the levels contain words that are progressively less frequent. Profile analysis partially estimates the validity of the levels test by establishing whether learners do better on the higher frequency sections than on the lower frequency levels. It was found that the four frequency sections (not including the Academic vocabulary section) show a very high degree of scalability. Factor analysis, based on subjecting the VLT to a Principal Components Analysis, showed that only one factor appeared in any of the particular sections, confirming that the only apparent linguistic feature the test addresses is vocabulary knowledge.

Reliability indices (Cronbach's alpha) for all of the Levels sections are high: 2000 level = .920; 3000 level = .929; 5000 level = .927; 10.000 level = .915 and Academic level = .958. Interviews with 22 subjects regarding 50 items from the text showed a correlation of 0.749 (p < .001) between the written test (correct versus incorrect response) and the interview (demonstration versus non-demonstration of knowledge of the targeted meaning sense) for the 50 items. This indicates that the Levels Test gives a reasonable estimate of learners' vocabulary knowledge.

The English Psychometric Test

The Psychometric English Test is a component of the institutionalized Psychometric Entrance Examination of Israeli colleges and universities. The independent version of the English component is called the A.M.I.R. test. The psychometric scores of the participants are available at the registration administration of the Emek Yezreel Valley College.

203

Procedure

Experimental group

The experimental group’s exposure to the target vocabulary will occur in wordlists, in reading and in reading comprehension questions, in form focused vocabulary teaching, in recycling activities, in out-of class studying of the wordlists and in periodic testing.

Presentation

Wordlists containing 30 items will be distributed in class and students will be informed about the periodic tests and about the final 300-target words vocabulary test at the end of the semester. The wordlists provide the (multiple) translation of the items as appearing in the electronic Babylon dictionary. In case of multiple meanings, students will be told to select the appropriate meaning of the word in context. Their choice of meaning will be verified.

Form focused teaching

During the reading comprehension activity the paragraphs of the reading passage will be shown in sequence on the class room-screen. In each paragraph the target words will be highlighted. As part of the guided reading activity the instructor will draw attention to the target words by focusing on their meaning in context, their morphological aspects, and the part of speech in which the words appear. Students will also be encouraged to suggest additional forms of the same word family. Students’ choice of meaning will be verified.

Towards the end of the lesson, the 30 words will be recycled in a fill-in exercise, in which students will use the items from the wordlist to complete sentences. The sentences of the sentence completion exercise will not be related to the text content and thus ensure and additional encounter with the new lexis in a new context. . The exercise will be presented on the classroom screen for review.

Out-of-class, students will be able to access the reading comprehension text in which the target words are highlighted, the wordlist and the fill-in exercise on the content of the college site and use these to consolidate their knowledge of the new lexis. For homework, students will be prompted to learn the meaning of the 30 target words. In case of multiple meanings, they will be instructed to select one or two meanings of the word and memorize the meanings of their choice.

An additional instance of recycling will occur in the beginning of the following lesson. A matching exercise of the word list will be presented on the screen as an oral class activity. The second recycle task involves active recognition: the words appear in Hebrew and students will be asked to recall their meaning in English, using the English word bank, consisting of the 30 Academic Word List and text-related- target words.

Control group 1

In control group 1 there will be no explicit form-focused vocabulary instruction, and the newly learned words will not be recycled. The course work will focus on reading comprehension: reading and answering reading comprehension questions. In the first lesson the students will be told that each reading passage is accompanied by a word list of 30 items, and that acquisition of

204

these words is one of the course objectives. Students will be informed regarding the periodic testing procedure. It will be made clear to the students that they are expected to study the wordlists at home, independently, in preparation for the final vocabulary test of the 300 target words per semester. Since less time will spent on vocabulary learning, control group 1 will cover additional texts in the reading program of the course.

Presentation

Students will encounter the target vocabulary in texts, in reading comprehension activities, in wordlists that they were prompted to study out-of-class, and in periodic tests. Wordlists including translations will be available on the course content of the college site. Contrary to the experimental group, only the meaning aspect of the target vocabulary will be attended to in class. No special attention will be drawn to the form or the grammatical function of the new lexis, the target words will not be highlighted in the reading passage on the screen, nor will these items be practiced in decontextualized activities.

Control group 2

In control group 2-vocabulary learning will not be presented as a formal course component. Students are not informed that, at the end of the course, they will be tested on the 300 target words. They will not receive wordlists. They are unaware of the fact they will be tested on the target words at the end of the course. As in control group 1, more time will be spent on reading and on reading comprehension activities in comparison with the experimental group.

Presentation

The text related target vocabulary will be attended to only in reading and in reading comprehension questions. The target vocabulary will not be taught explicitly, and these words will not be recycled.

Periodic tests and pre- and post- tests

Periodic tests

In the experimental group and in the first control group students will be periodically tested on clusters of 90 items in lessons 4, 7 and 10, and on the last 30 words previous to the Target Vocabulary Post-test.

Pre- and post tests

At the end of each semester a target vocabulary post test is administered in which learners are tested on the 300 items studied in the course of the semester. Learners in the experimental group and in control group 1 are forewarned regarding the target vocabulary test whereas in control group 1 learners do not expect to be tested on the target words.

Towards the end of the third semester students will take the English Psychometric Test. The scores will be compared with the Psychometric "entrance" scores on the basis of which the student have categorized in the Beginners level in the first semester of the experiment. At the end of the third semester students will also retake the Vocabulary Levels Test and their scores will be compared to the scores obtained at the beginning of the first semester.

205

Research question 1 deals with the effect of explicit form focused vocabulary instruction on vocabulary size growth. Participants in the three conditions will take the Vocabulary Levels Test in the second lesson of the Beginners course to measure global vocabulary size. At the end of three semesters and after exposure to 900 words, learners will take the Vocabulary Size Test again and their scores will be compared to their vocabulary size scores at the beginning of the Beginners course. The experimental and the control groups will be compared on global vocabulary gains (RQ 1b).

Research question 2 addresses the effect of vocabulary increase on reading. To this effect participants will be tested with one of the available practice tests for the Psychometric University Entrance exam similar in level to the test that was part of their Psychometric University Entrance Exam.. The following measurements will be performed: comparison of the reading scores of the three conditions (RQ 2b), comparison of the reading scores before and after the experiment of each group (RQ 2a), and correlations between individual learners' progress scores in vocabulary and progress scores in reading (RQ 2c).

Data treatment

The statistical description of scores to explore the relationship between vocabulary knowledge scores and reading comprehension scores will include frequencies, comparing means and multivariate comparison of means. The nesting procedure will be used to analyze data and to divide the samples in clusters of subjects with identical features.

Theoretical and practical importance of the study

The significance of the study is in the fields of pedagogy and vocabulary research.

This study aims to discover which lexis is most relevant and cost-effective, how many words can be learned in the short time span of one to three semesters, and how well these words can be retained. Course designers will devise appropriate vocabulary enrichment programs in terms of vocabulary selection, quantity, learning tasks, and test-types. They will also implement the findings of this study in creating computerized vocabulary teaching programs, which can be used by the learner independently, out of class, for the purpose of both learning new words and consolidating lexical knowledge.

The theoretical importance of this study lies in that it touches upon several issues that are of interest to vocabulary researchers: quantitative knowledge and its development, long-term retention of words, implicit learning versus task-based learning and independent study, the predictive power of vocabulary with regard to language knowledge, and threshold vocabulary for adequate comprehension.

Some additional virtues of the study as opposed to the existing research are its longitudinal character and the large amount of target words involved. Most research on vocabulary learning is not longitudinal and thus does not provide findings on true long term retention. The target vocabulary to be taught in this study will consist of about 300 words per semester, adding up to 900 words, while other studies investigate the learning of small numbers (10-20) from which it is hard to extrapolate to the learning of large number of words.

The findings of this study will construct a scientific foundation for the improvement and development of academic English reading comprehension courses. It is expected that the

206

implementation of form focused vocabulary instruction will render teaching time in the pre-advanced courses more cost-effective and that students will be able to significantly enlarge their vocabulary sizes in preparation for the advanced academic reading comprehension program. With a sound basis in vocabulary knowledge students will be better equipped to internalize the academic reading comprehension strategies taught in the advanced course levels. In short, they will become better academic readers.

Bibliography

Anderson, J. (1982). Acquisition of cognitive skill. Psychological Review, 89, 369-406.

Baddeley, A.D. (1997). Human Memory: Theory and Practice. Hove, UK, Psychology Press.

Baddeley, A.D. (1999). Essentials of Human Memory (pp. 40-41). Hove, UK, Psychology Press.

Bernhardt, E.B., & Kamil, M. (1995). Interpreting relationships between LI and L2 reading: consolidating the linguistics threshold and the linguistic interdependence hypotheses. Applied Linguistics, 16, 15-34.

Blake, M.E., & Majors, P.L. (1995). Recycled words: holistic instruction for LEP students. Journal of Adolescent and Adult Literacy, 39, 132-137.

Bloom, K.C., & Shuell, T.J. (1981). Effects of massed and distributed practice on the learning and retention of second-language vocabulary. Journal of Educational Research, 74, 245-248.

Coxhead, A. (2000). A new academic wordlist. TESOL Quarterly 34(2), 213- 238.

Day, R.R., Omura, C., & Hiramatsu, M. (1991). Incidental EFL vocabulary learning and reading. Learning in a Foreign Language, 7, 541-551.

Dempster, F.N. (1987). Effects of variable coding and spaced presentation on vocabulary learning. Journal of Educational Psychology, 79, 162-170.

Eysenenck, M.W. (1982). Incidental learning and orienting tasks. In C.R. Puff (Ed.).

Handbook of Research Methods in Human Memory and Cognition (pp.197-228). New York: Academic Press.

Hafiz, F., & Tudor, I. (1990). Graded readers as an input medium in L2 learning. System, 18, 31-42.

Herman, P. A., Anderson, R. C, Pearson, P. D., & Nagy, W. L. (1987). Incidental acquisition of word meaning from expositions with varied text features.

Reading Research Quarterly, 22, 263-284.

Horst, M., Cobb, T., & Meara, P. (1998). Beyond a clockwork orange: acquiring second language vocabulary through reading. Reading in a Foreign Language, 11, 2, 207-223.

Horst, M. (2005). Learning L2 vocabulary through extensive reading: A measurement study. The Canadian Modern language Review, 61, 355-382.

Landauer, T.K., & Bjork, R.A. (1978). Optimum rehearsal patterns and name learning. In M.M. Gruneberg, P.E. Morris, & R.N.Sykes (Eds.). Practice Aspects of Memory (pp.625-632). London: Academic Press.

Laufer, B. (1989). What percentage of text-lexis is essential for comprehension? In C. Lauren & M. Nordman (Eds.). Special Language: From Humans Thinking to Thinking Machines .(pp.316-323) Clevedon: Multilingual Matters.

207

Laufer, B. (1992a). How much lexis is necessary for comprehension? In P.J. Arnaud, & H. Bejoint (Eds.). Vocabulary and applied linguistics (pp.126-132). London: Macmillan.

Laufer, B. (1996). The lexical threshold of second language reading comprehension: What it is and how it relates to L1 reading ability. Iyvaskyla Cross-Language Studies, 17, 55-62.

Laufer, B. (1997). What’s in a word that makes it hard or easy: Some intra-lexical factors that affect the learning of words. In N. Schmitt, & M. McCarthy (Eds.). Vocabulary: Description, acquisition and pedagogy (pp.140-155). Cambridge: Cambridge University Press.

Laufer, B. (2005). Lexical Frequency Profiles: From Monte Carlo to the Real World, a Response to Meara (2005). Applied Linguistics, 26, 582-588.

Laufer (2006). Comparing Focus on Form and Focus on FormS. The Canadian Modern Language Review, 63|(1), 149-165.

Long, M. (1991). Focus on Form: A design feature in language teaching methodology. In K. de Bot, R. Ginsberg, & C. Kramsch (Eds.). Foreign language research in cross-cultural perspective (pp. 39-52). Amsterdam: John Benjamins.

Nation, I.S.P. (1990). Teaching and Learning Vocabulary. Rowley, Mass: Newbury House

Nation, I.S.P. (2001) Learning vocabulary in another language (pp. 144-149). Cambridge: Cambridge University Press.

Nation, I.S.P. (2006). How large a vocabulary is needed for reading and listening? The Canadian Modern Language Review, 63(1), 59-82.

Qian, D.D. (1996). ESL vocabulary acquisition: contextualization and decontextualization. The Canadian Modern Language Review, 53, 120-142.

Saragi, T., Nation, P. & Meister, G.F. (1978). Vocabulary Learning and Reading. System, 6, 72-78.

Schmitt, N. (1997). Vocabulary Learning Strategies. In N.Schmitt, & M.McCarthy Vocabulary description, acquisition and pedagogy (pp. 199-222). Cambridge: Cambridge University Press.

Schmitt, N., Schmitt, D., & Clapham, C. (2003). Developing and exploring the behavior of two new versions of the Vocabulary Levels Lest. Language Testing, 20(4), 409 - 439.

Ulijn, J.M., & J.B. Strother (1990). The effect of syntactic simplification on reading EST texts as L1 and L2. Journal of Research in Reading, 13, 38-54.

Waring, R.(2003). At what rate do learners learn and retain new vocabulary from reading a graded reader? Reading in a Foreign Language, 15, 130- 163.

Webb, S. (2007). The Effects of Repetition on vocabulary Knowledge. Applied Linguistics, 28, 46-65.

208

An Israeli Perspective on War, Peace and Reconciliation: People’s Perceptions in the Shadow of Protracted Conflict

Helena Syna Desivilya1,2 and Dalit Yassour-Borochowitz3

Abstract

This study constitutes an Israeli component of an international comparative research project that examines and compares the attitudes and perceptions of lay people around the world about various issues such as war, peace, and reconciliation. The study sample comprises 156 Israeli citizens (Jewish and non-Jewish). The research instrument was a self-report questionnaire composed of structured items and open-ended questions. Statistical analysis of the quantitative data and content analysis of the qualitative data were conducted. Most of the participants agree that living in peace is a basic human right, but are skeptical as regards the feasibility of attaining universal peace. Those who believe universal peace can be achieved reveal mostly emotional and wishful reasoning. By contrast, the respondents who embraced a pessimistic view concerning the chances of world peace tended to offer decisive and rational arguments for their views. Apology as means for reconciliation was not accepted by most of the respondents, who insisted that sincere apology must rely on deeds and not just words. The study suggests that protracted conflicts, as well as the repeated failures to achieve peace agreements in the Middle East, have a "chilling" effect on Israelis' beliefs regarding reconciliation and peace.

Key words: War, Peace, Reconciliation, Perceptions, Israel

War is…"Chaos, destruction, violence, killing, blood, death, fear, horror, terror." Peace is…"the opposite of war." "Apology is important, but restitution is more important."

This article presents the attitudes of ordinary people, all of them Israeli citizens, concerning war, peace, and reconciliation. We attempt to illuminate and unravel the ways whereby the protracted middle-eastern conflict shades the respondents’ perceptions. The chapter begins with some background information on Israeli society, underscoring the internal divisions and conflicts. Subsequently, the socio-political context, namely, the Jewish-Arab/Palestinian conflict, is briefly presented, highlighting the dynamics of protracted national conflicts. Finally, we display and discuss Israeli perspectives on war, peace, and reconciliation, as derived from the study participants’ responses.

Conflicts in the Israeli Society

Israeli society is composed of various social groups. It is a fairly young society, largely made up of Jewish immigrants who form a national majority, with the Arabs/Palestinians who remained in Israel after 1948 constituting a national minority. The Jewish majority is hardly monolithic; it

1 The authors' names are presented in alphabetic order, but their contributions are equal 2 Department of Sociology and Anthropology , The Max Stern Academic College of Emek Yezreel 3 Human Services Department, The Max Stern Academic College of Ezek Yezreel

209

is characterized by internal divisions classified into five main categories: Jews-Arabs/Palestinians, religious-secular, Ashkenazi (European)-Sephardic (Asian-African), old-timers-newcomers, doves (political left) - hawks (political right). Encounters along these splits have bred numerous disputes and clashes in the course of Israeli history, with the relative prominence of the competing forces shifting over time. Nevertheless, the Jewish-Arab/Palestinian division has maintained its high intensity for generations, due to the protracted Israeli-Palestinian conflict and the neighboring Arab states (Gabison & Abu-Raya, 1999; Ya'ar & Shavit, 2001).

The Jewish-Arab/Palestinian Conflict

An explicit Jewish-Palestinian conflict dates to the Balfour declaration of 1917, which granted the foundation of a "national home" for Jewish people in the land of Israel. This declaration stirred a struggle over a territory, termed at that time "Palestine," culminating in the war of independence in 1948 and subsequent establishment of the state of Israel. With the foundation of this new state, the status of Arabs/Palestinians shifted from a well-to-do majority to a defeated minority, oppressed by Jewish rule (Gabison & Abu-Raya, 1999). Owing to protracted armed conflict between Israel and its neighbors, the Arab citizens of Israel have been viewed as a subversive element and security threat.

Not surprisingly, a national security doctrine, which has evolved in the process of a national liberation struggle and nation building, has become the primary social ethos in the state of Israel. The Holocaust trauma enhanced the fear of annihilation, which in turn nourished the security doctrine and the striving for national cohesion and unity. As expressed by Muhlbauer (2001), "Any digression from this dominant national security doctrine has been criticized for promoting internal factionalism and risking the nation’s well-being…" (p. 287).

Protracted national conflicts and inter-group relations

Conflicts reflecting inter-group tensions that emanate from clashes among ethnic or national identities tend to intensify, often erupting into violence, leading to perceptions of intractability. They manifest several typical features, such as persistence and pervasiveness of the disputes, perception of irreconcilable goals, and threatened existential needs (Rouhana & Bar Tal, 1998). These kinds of conflicts are prone to escalate within a complex system of adverse transformations on the individual, the group, and the community level (Rubin, Pruitt & Kim, 1994). This process is typically marked by a mounting deterioration in the following modalities of human experience: motivation, affect, cognition, behavior, and social environment (Pruitt & Olczak, 1995).

In the motivational sphere, each side embraces a highly competitive, intransigent stance, viewing the conflict as a "zero-sum game," while the motives gradually change from outdoing to demolishing the opponent. The parties’ feelings towards one another are progressively transformed from anger to overall antagonism, often turning to hatred inflamed by vengeance. Flawed processes develop also in the cognitive modality – namely, biased processing of information about the self and the other. The adversaries rely excessively on stereotypes, selectively perceiving the other and attaching disproportionate weight to negative information while discounting positive data about the opponent. By contrast, self-serving bias is evident while processing information about one's own side: negative data are either discounted or attributed to external factors, whereas favorable evidence is inflated and ascribed to internal

210

causes. The increasingly negative perception of the other side breeds growing distrust between the parties (Desivilya, 1998; Desivilya, 2004; Turner & Pratkanis, 1997) and can be accompanied by hostile acts within the behavioral modality. In the course of the escalation process, the protagonists often tend to advance from verbal aggression, such as derogatory remarks and taunting statements, into physical violence. They encounter mounting difficulties in communication, failing to listen to one another, a phenomenon labeled as a "dialogue between the deaf."

Such individual level changes unfold in social contexts, where group phenomena evolve simultaneously. Group level symptoms include deepening ethnocentrism and groupthink (Bar Tal, 2007). Each side tends to believe that their own group’s goals are just, whereas the opponent group’s goals are illegitimate (Rothbart, 1993). Their ethnocentric proclivities are displayed in biased group attributions (Coleman, 2000; Rothbart, 1993). Groupthink symptoms include an extreme tendency toward within-group conformity with suppression of any attempts at dissent. Some scholars (e.g., Desivilya, 1998; Coleman, 2000; Pruitt & Olczak, 1995; Rouhana & Bar-Tal, 1998; Turner and Pratkanis, 1997) contend that these group patterns are maintained due to cognitive and motivational processes, such as biased information processing and the tendency to maintain positive group identity. These individual and group level transformations are accompanied by modifications within the entire community, notably polarization, with community members tending to join one or the other of the rival camps (Coleman, 2000; Rubin, Pruitt & Kim, 1994). Adverse changes at the group and community level support the mutual animosity experienced by the individuals on both sides of the conflict (Bar Tal & Teichman, 2005). This model can be seen clearly in the evolution of the Israeli-Palestinian conflict, which demonstrates many of the characteristics of the escalation process (Sternberg, 2004), including the development of an inter-group psychological repertoire (social identity, collective memory and orientation concerning conflict) characterized by a positive collective image of the in-group coupled with self-construal as a victim, juxtaposed with adverse emotions, views and de-legitimization of the adversary out-group (Gal, 1990).

Repercussions of escalation on Jewish-Arab relations in Israel

The Jewish-Palestinian conflict has lasted for over 100 years. Notwithstanding the overall atmosphere of antagonism between Jews and Arabs, these years were not uniformly marked by wars, occupation and uprising; indeed, attempts towards coexistence were also made during this time. Since the inception of the State of Israel, wars have been the dominant feature of Jewish-Arab relationships in the Middle-East region, but the early eighties marked a turning point in this ordeal of mutual hostilities – a slow progression towards resolution of the protracted conflict was initiated. The Peace Accords between Israel and Egypt (1980) constituted the first step in this direction, but unfortunately were followed by an outburst of hostilities – the civil uprisings (the Intifada) in the occupied territories (1987) – which were considered by Israelis as the seventh war (Bar Tal & Teichman, 2005) and perhaps more devitalizing than all its predecessors. For the Palestinians, however, the first Intifada was probably the most meaningful event in regards to crystallizing their national identity. The process of reconciliation, resumed during talks in Madrid following the cessation, for all practical purposes, of the first Intifada, culminated in the attainment of actual formal agreements between Israel and the Palestinian Authority, namely the OSLO 1 and OSLO 2 Accords.

The rapprochement process in the Middle East has evolved at three levels: 1) the formal political negotiations between Israel and its Arab neighbors (Egypt, Jordan, attempts with Syria,

211

etc.); 2) the struggle and wobbly discourse between Israel and Palestinians, residents of the West Bank or Gaza Strip, and even individuals residing in Lebanon, Tunis, Libya and other Arab States; 3) the continuous attempts, since 1948, when Arabs became a national minority (nowadays about 20% of the Israeli population), to find effective ways of coexistence between Jewish and Arab citizens in Israel.

These rapprochement efforts were halted again with the renewed eruption of violence in the fall of 2000, the second uprising (Al Aqsa Intifada), which demonstrates the difficulty of resolving protracted, identity-based inter-group conflict. Moreover, the recurrent escalation episodes leave hardly removable traces in the life experiences of those who dwell in the region (Arian, 2002; Wolfsfeld & Dajani, 2003), including, of course, both the Arab and Jewish citizens of Israel. Indeed, numerous surveys have indicated that both Arab and Jewish public opinion in Israel fluctuates in accordance with the level of violent confrontation in the Israeli-Palestinian conflict. Peaking escalation chills both sides' motivation for contact, exacerbates fear and anxiety and adversely affects their mutual images.

Israeli attitudes towards war, peace and reconciliation

The Israeli sample consisted of 156 adult Israeli citizens with a mean age of 31 ranging in age from 19 to 81). 64% of the respondents were women and 36% were men. Most (84%) were Jewish, 11% were Muslim, 4% were Christian and the remaining 1% did not indicate their religion. A majority (62%) had completed high school education, 11% had a Bachelors degree, 9% had a Masters degree and 2% had a doctoral degree). 83% were students at the time of data collection. Over 70% rated their socio-economic status as middle class. Seventy-nine of the respondents served in the military (nearly all of them served in the Israel Defense Forces). 34% of the respondents have participated in some conflict resolution programs, and 28% reported taking part in protests against war.

All participants completed the Personal and Institutional Rights to Aggression and Peace Scale (PAIRTAPS; Malley-Morrison ,2009). For the purposes of this study, responses to 7 items from the PAIRTAPS were analyzed. Participants were asked to rate each item on a scale of 1 to 7 (from totally disagree to totally agree), indicating the extent to which they endorsed or objected to its content. The verbal explanations following each of the seven items were content-analyzed. The respondents’ definitions of the terms: "War", "Peace" and "Reconciliation" were also content-analyzed. Finally, we also conducted a thematic analysis of 2 open ended questions addressing the following issues: the best way to achieve peace and the necessary steps or conditions for attaining reconciliation.

Definitions of the term "war"

The most striking features in the respondents’ construal of "war" are the intensity and vividness of the images associated with this concept. Words such as "blood", "killing" and "destruction" and deep negative emotions – "fright", "hatred", "fear", "antagonism" – appear prominent in the Israeli definitions of "war", which fell into three main categories: sources, relationships and outcomes. Responses in the sources of war (antecedents) category refer by and large to competition over scarce resources, notably land, power struggles, and divergence or conflict of interests, which in turn lead to violent fight between nations: "A situation involving struggle over territory, interests and resources"; "Divergence of interests which are solved through war

212

and killing of the enemy"; "A situation where a number of countries do not agree with one another on one or several issues and do not see discussions as a solution but only by means of violence". The category for relationships pertains to the adverse ways whereby the parties deal with conflict on both behavioral and emotional levels. Behavioral responses include coercive and dominating modes of handling conflicts, mainly reflected in severe physical violence. Sample responses in this category are: "Armed and violent struggle"; "Invasion of land in a foreign country"; "Aggression directed to exaggerated violence, demonstration of destructive technologies, and competition of deadly weapons”. Responses in the emotions subcategory were generally intense negative emotions accompanying the violent ways of coping with conflicts between nations – for example "Chaos, fear, insecurity, lack of tranquility"; "Fear, anxiety, worry, insecurity”; "Hatred and fear". Finally, the outcomes category included responses focused on the adverse consequences of war, such as human suffering, chaos, destruction, and futility, or the uselessness of the violent struggles – e.g., "A lot of blood and dead in vain"; "Chaos, there is no right or wrong, innocent get hurt and suffer, killing and unnecessary suffering, no problems are solved".

War-related attitudes

In response to the item "Sometimes one country has the right to invade another country", nearly half of the respondents (48%) agreed to at least some extent; 45% expressed some disagreement, and the remaining 7% were undecided on the issue of a country’s right to invade another country. The content analysis of explanations of rating scale responses revealed that approval of the right to invade another country involved justification or rationalization of the aggression. The prevailing excuse was grounded in a perceived or real threat hovering over the invading country; hence, the offensive constituted self-defense, particularly as a response to provocation or an actual attack, a preventive measure or deterrence of the potential aggressor. Examples of these rationales for invasion included: "A fear or a threat to one’s country fate"; "A country living in a state of a lingering threat is entitled to invade the adversary’s land"; "If the other country acts aggressively there is a right to invade as a preventive measure".

Another category of justification revolves around supposedly humanitarian acts, namely, one nation’s invasion of another country on behalf of a third nation or people whose human rights have been violated – for instance, "Sometimes invasion can be effective in failing countries or in countries where the government hurts citizens". Some respondents based their approval of invasion on local, historical circumstances – a legitimate struggle for independence and national liberation: "Eventually the state of Israel was founded by means of invasion". Some of the endorsements of invasion were qualified – that is, limiting the right to invasion to precursors to cease-fire and peace negotiations and last resort measures in situations of a grave danger.

The thematic analysis of the responses rejecting the right to invade reflected two major categories – pragmatic arguments and universalistic arguments. Pragmatic arguments stressed the adverse consequences of invasion – for example, "There is no need to invade another country, there will be dead in vain, much suffering from the foreign country"; "It always produces more violence than necessary"; "Invasion of another country even though for self-defense creates problems for the invaded country and for the invading one". Universalistic arguments, grounded in deontological moral principles, such as an opposition to coercion, violence and violation of a fundamental right of a state for sovereignty, included the following explanations: "No country can invade another, because each one is entitled to sovereignty";

213

"Every human being is born free, nobody can deny this basic right to freedom"; "Each country has rights only on its own territory".

Two additional war-related questions received a fair amount of endorsement from the Israeli respondents. Specifically, sixty percent of the respondents endorsed the importance of supporting the government at the time of war while 22% expressed disagreement and 18% did not report any clear idea concerning that matter. In addition, over half (54%) of the Israeli participants thought that the involvement of the state of Israel in military action is morally right; close to third (26%) expressed an opposite view and 20% were undecided..

Integrative analysis of the responses concerning war and war-related attitudes suggests that ordinary people in Israel hold fairly clear opinions about issues directly relevant to the local reality – abundant with warfare, combat, violence and aggression -such as a right to invade another country, the importance of supporting the government in times of war and the morality of one’s country’s involvement in war. In general, the respondents perceive war as a horrific experience, behaviorally and emotionally, with numerous adverse consequences, such as human casualties, misery, suffering and destruction; nevertheless, their attitudes seem to be somewhat tilted towards supporting war-related acts rather than rejecting them. Presumably, Israelis resort to the rationalization of coercive and violent ways of managing international conflicts because of beliefs that these are acts of self-defense and deterrence, at least as manifested in their construction of the local bitter reality.

Definitions of the term "Peace"

As peace has not been part of the Israeli reality since its inception, it is interesting that the respondents' definitions of peace, and views on attaining it, are not quite as clear and decisive as their attitudes regarding war and war-related issues. Five major categories emerged from their definitions of the word "peace". The two most salient and recurring categories are: 1) definitions referring to the nature of relationships between nations. Commonly occurring words in this category are "mutual understanding", "cooperation", "friendly relations", "respect and empathy"; 2) definitions emphasizing the positive feelings accompanying peace – for example, "tranquility", "brotherhood", "serenity", "equality" and "respect for rights and for human lives". The other categories included 3) utilitarian definitions based on the benefits peace may afford, often referring to the economic aspect of a peaceful situation (for example, "mutual interests"; or "fair relationships between nations who gain equally from the situation"); 4) definitions based on universal values (such as "tolerance", "social justice", "morality", "solidarity" etc.); and 5) definitions that are "local" in their nature, specifically related to the Israeli-Arab conflict (for example, "when the rest of the nations will accept our country"; "no discrimination between Arab and Jews or between the nations all over the world". Only a few participants described peace as a Utopian situation unlikely ever to materialize.

Peace-related attitudes

A vast majority of the Israeli respondents (almost 99%) endorsed the basic right of children to grow up in a peaceful world. Similarly, nearly all of the participants (almost 99%) believe that peace constitutes a fundamental human right. However, when participants were asked about the possibility of attaining world-wide peace, their opinions were polarized: 45% expressed optimistic views, 41% thought such a possibility is unlikely and 14% were undecided on this matter. Apparently, the local hurdles and unfulfilled attempts to attain peace in the Middle

214

Eastern region remain vivid in the Israeli citizens’ experiences, hence chilling their beliefs in the possibility of materializing the basic human right for peace.

Most of the respondents who endorsed the statement that a world peace is possible explained their opinion in one of two ways: 1) rational explanations, constructed in operational terms, namely, suggesting actions or conditions that are necessary to materialize peace such as compromise, the right leadership, education, etc. For example: "I simply think that it can be achieved by means of educating about the principle of 'love thy neighbor as thyself'", and "If everyone will compromise a little" and 2) emotional explanations such as hope, longing, wish and belief. For example: "I want to believe it’s possible because without this belief it will be very difficult for me to bear the violence in Israel and in the world. Hope gives strength to continue". Participants endorsing the possibility of world peace generally appeared somewhat reserved and doubtful or ambivalent ("On one hand, I have a wish and longing for it. On the other hand, rationally thinking it's hard not to doubt this belief"), and at times even acknowledged a sense of naivety ("I believe it's possible even though it's naïve").

Our analysis of the respondents’ explanations of their ratings revealed that the arguments of those who do not believe in the possibility of world peace appeared more decisive and rational, or rational-like, in their nature than the explanations of those who believed a world peace could be attained. The arguments provided by respondents who disbelieve the prospects of world peace can be classified into four major categories, each representing a distinct type of a barrier to peace: 1) Diversity barrier. Arguments in this category portray world peace as impossible due to diversity of religions, nationalities and polarization in opinions and interests. The assumption is that extremists will never allow compromises to take hold. As put by the respondents: "It will never be agreed by all parties. There will always be exceptions, people with different opinions"; "There have always been fanatics and there will always be, so it will never be possible to reach world peace"; "As long as there are different religious beliefs and races there will never be a world peace". These voices represent a pessimistic position discrediting the capability of humanity to attain acquiescence; 2) Human nature barrier. Arguments in this category were that world peace is contrary to human nature; human beings are fundamentally egoistic, oriented towards survival and accomplishment of their own interests: "The nature of humans will not allow it"; 3) Historical evidence barrier. This category comprises explanations that rely on history, on lessons of the past, such as "It's a fact – it (world peace) has never happened in the past". This kind of reasoning entails a "scientific" tone as it relies on evidence, such as history, and on statistical probabilities. Interestingly, the same logic is also applied by those who stated that world peace is possible, such as "It depend on many unpredictable factors, but there is always a possibility"; and 4) Prejudice barrier. These arguments express beliefs that Anti-Semitism, anti-Zionism and the proliferation of Islam worldwide constitute a barrier to peace. This line of reasoning is less universal in orientation, and more related to the local conflict-ridden reality. An example is: "World peace doesn't exist. There will always be people who hate the Jews and hate Israel, and Israel will always have to fight for its existence". Or "World peace is impossible as long as Islam is getting stronger".

Overall, the Israeli arguments for and against the chances of world peace can be conceptualized as deterministic psychological explanations that draw on human nature in contrast with social-cultural explanations that refer to cultural-religious and national conflicts and emphasize group social identities. The participants’ explanations can also be analyzed according to their underling rationale – universal reasons (such as the human nature, diversity among social groups, etc.) versus local reasons (such as anti-Semitism, the rise of Islam, etc.).

215

Definitions of the term "Reconciliation"

A vast majority of the respondents defined "reconciliation" as a positive process worthwhile of pursuing – e.g., as "A (very much wanted) process trying to bring peace between two parties who were in conflict/war". Others describe it as a preliminary step on the path to achieving peace ("A return to the track towards peace"). Those who see reconciliation as a phase preceding peace describe it as a means to an end, as "the only road to peace" and as a process, rather than a static concept. All the respondents described reconciliation in positive terms, using both rational terms (such as "understanding", "mutual agreements", "compromise" etc.) and emotional terms ("relief", "love", "happiness", "harmony" etc.). Most of them agree that this process requires a few measures, for example: 1) "Stopping the war, agreeing on some issues and starting the peace processes"; 2) "The ability to reach understanding between parties who are in a state of conflict/war"; 3) "compromise on both sides and agreement on common principals"; and 4) "Moving from a state of war, distance, alienation etc. to getting closer and to mutual respect”. Few of the respondents stated clearly that "It's the only way for peace".

Two interesting and important distinctions emerged from the data: First, quite a few of the respondents described the term “reconciliation” either as a state or as something passive ("Quiet, passivity") or as an act of halting violence and avoiding aggression—or, in other words, as a negative process ("Stopping terror activities of all kinds"). On the other hand, even more respondents described it as a very active, vigorous process that requires initiative, acts of compromise, negotiation and other peace promoting activities ("Negotiating in order to reach an end to war"; or "Making peace"). Second, it can be clearly seen that while some of the respondents describe the term by emphasizing pragmatic and useful measures that construct the process of reconciliation (such as "negotiating", "starting a dialogue with the other side", "compromising", etc.), many others describe it in emotional and spiritual terms ("It's the emotional process that accompanies the transformation from a state of war to a state of peace"; or "Giving up everything, especially the ego. It's a deep spiritual state that is very distant").

Construal of the notion "reconciliation"

The repercussions of the protracted Jewish-Palestinian discord are clearly visible in Israeli people's attitudes towards reconciliation. Half of the Israeli respondents endorsed the statement that apology following an invasion of one country by another can increase the odds for reconciliation between these nations, whereas 30% disagreed and 20% did not express a clear opinion concerning this issue. Genuine reconciliation, according to the respondents, must be based primarily on deeds rather than on words. Most of the respondents who endorsed apology viewed it as a first, albeit insufficient, step for reconciliation. It seems that the Israeli participants’ attitude towards apology is "in a middle eastern spirit", meaning that people prefer actions rather than talking. Both those who agree that apology is part of a reconciliation process and those who disagree refer to it merely in a local context (and ignore, for example, the process that took place in South Africa). Conceivably, this explains why apology does not strike a strong chord in Israeli's opinions. Since the Israeli-Palestinian conflict persists, still characterized by violence and aggression, nice and polite measures such as apologies appear inadequate to ensure reconciliation and peace. The language used by the participants to respond to the items on reconciliation has highly emotional negative overtones, such as "hurt", "insult",

216

"humiliation", "disgust", "vanity". Although there are also responses indicating a quest for fulfillment of basic human needs – "recognition and understanding" – the prevailing tone appears to be that "Peace is something that will never be achieved in Israel" or somewhat less pessimistically, "Peace is a Utopian concept".

Discussion and Conclusions

This article attempted to shed light on the impact of protracted national conflict in the middle-eastern region on the attitudes of ordinary people, all of them Israeli citizens, concerning war, peace and reconciliation. Extant research has examined the opinions of Israeli citizens concerning the specific international conflict in the region (Bargh & Ferguson, 2001; Stapel & Suls, 2004); however, it has not explored their views on war, peace and reconciliation in general. The current study contributes new knowledge in this domain. Specifically, we addressed the issue of how the lingering adverse experiences of warfare, terror and political violence inform Israelis' construal of these three conflict-related notions – war, peace and reconciliation. Several aspects were examined: clarity, salience and vividness of the concepts in the respondents' minds, the nature of the emphases given in the definitions of these terms: rational versus emotional, pragmatic in comparison with abstract or theoretical notions, local in contrast with universal, and the extent of support for each type of the three processes associated with the management of inter-group conflicts. We also examined the overall sense of optimism as expressed in the participants’ beliefs in the likelihood of constructive ways of resolving conflicts – peace and reconciliation. The respondents’ confidence in the high odds of constructive processes was juxtaposed with their pessimistic views (namely, fatalistic beliefs in the persistence of destructive and coercive ways of dealing with conflict by means of war).

Overall, the attitudes of the Israeli participants towards war, peace and reconciliation appear to reflect traces of the protracted and seemingly intractable Israeli-Palestinian conflict. The respondents represent predominantly fairly young (in their late twenties or early thirties), Jewish students; not only have they vicariously experienced war-related activities, but the majority of them have been directly involved in such destructive events, either as soldiers, civilians or in both capacities.

Thus, the psychological repertoire of these young people includes vivid images of war, manifested in extremely violent behaviors, intensely negative emotions and fatal consequences. These adverse experiences presumably form prototypical memories, constantly rehearsed due to the recurring war-related events. Drawing on theories of social cognition (Bar Tal, 2007), such strong negative experiences are deeply processed; hence loom larger in a person’s mind than occasional positive events in the course of a lingering conflict. Specifically, regardless of the fact that the state of Israel reached peace accords with two neighboring Arab states, Egypt and Jordan, these remarkable achievements recede to the background of Israelis’ minds while war-related experiences remain imminent in their collective memories (Bar Tal & Teichman, 2005; Desivilya, 2004; Rubin, Pruitt & Kim, 1994). Violent conflict then becomes, in their minds, an inevitable reality, necessitating active coping – that is, self-defense by means of coercion and offensive so as to deter the enemy (Sternberg, 2004). Moreover, the content of the psychological inventory of Israelis entails a positive collective image of the in-group coupled with self-construal as a victim juxtaposed with adverse emotions, views and de-legitimization of the adversary out-group (Muhlbauer, 2001).

217

One might add another aspect to the conflict-related social-psychological repertoire of the Israeli participants; namely, the centrality of a national security doctrine that has shaped the primary social ethos in the state of Israel (Bar Tal, 2007). Conceivably, such social-psychological processes illuminate the findings that about half of the respondents justify and rationalize an invasion of one country by another, and even some of those who opposed such an aggressive act tended to use pragmatic arguments rather than explanations associated with violation of fundamental human rights. Furthermore, for the majority of Israeli study participants, support of the government in the time of war was deemed vital.

In contrast with the fairly clear, intense and vivid views concerning war-related experiences, the respondents appear more equivocal, ambivalent, reserved and emotional while presenting their attitudes concerning peace and reconciliation. Obviously, nearly all of the participants support the view that children deserve to live in a peaceful world and that peace constitutes a basic human right. However, they reveal skepticism concerning the likelihood of worldwide peace, suggesting different kinds of barriers preventing these benevolent prospects, such as human nature, diversity, prevalence of prejudice and lack of historical precedence of peace (regardless of historical evidence of peace accords in the world following bitter and protracted conflicts!!!). Apparently, peace and reconciliation remain a distant vision, a hardly attainable quest or a fantasy. "Peace is the opposite of war" – with the latter being the unfortunate reality, to be counteracted by reconciliation, an active and vigorous process composed of deeds – "actions rather than words".

In conclusion, the Israeli participants have suffered from a psychological escalation, losing their faith in reconciliation and peace owing to their prolonged exposure to violent national conflict. It appears that the difficulty in transition from seemingly intractable conflict to peace can be attributed to the intricate challenge of coping with uncertainty, which requires the capacity to reliably process a complex reality, while not denying the past, and the capability of conceiving creative solutions. Persistent war-related experiences create difficulties in shedding-off existential anxieties and self-concepts as victims, internalized due to the holocaust trauma and nourished by the leadership and social institutions. Local perceptions concerning the regional national conflict appear to generalize into broadly pervasive attitudes towards war, peace and reconciliation.

Bibliography

Arian, A. (2002). Israeli public opinion on national security 2002 (Memorandum No. 61, July 2002).

Tel Aviv: Tel Aviv University, Jaffe Center for Strategic Studies.

Bargh, J.A. & Ferguson M.J. (2001). Beyond behaviorism: On the automicity of higher mental processes. Psychological Bulletin, 126, 925-945.

Bar-Tal, D. (2007). Living with the conflict: Socio-psychological analysis of the Jewish society in Israel. Jerusalem: Carmel, Ltd.

Bar-Tal, D., & Teichman, Y. (2005). Stereotypes and prejudice in conflict: Representation of Arabs in the Israeli Jewish society. Cambridge: Cambridge University Press.

Coleman, P. (2000). Intractable conflict. In M. Deutsch and P.T. Coleman (Eds.). The handbook of conflict resolution: Theory and practice, (pp. 428-450). San Francisco: Jossey-Bass Publishers.

218

Coleman, P. (2004). Paradigmatic framing of protracted, intractable conflict: Toward the development of a meta-framework – II. Peace and Conflict: Journal of Peace Psychology, 10 , 197-235.

Desivilya-Syna, H. (1998). The role of joint professional teams in promoting Jewish-Arab coexistence in Israel. Journal of Peace Research. 35, 429-452.

Desivilya, H. (2004). Promoting coexistence by means of conflict education:

The MACBE Model. Journal of Social Issues, 60, 339-357.

Gabison, R.& Abu-Raya, A. (1999). The Jewish-Arab rift in Israel: Characteristics and challenges. Jerusalem: The Israel Democracy Institute. (Hebrew).

Gal, R. (1990). The seventh war – The effect of the. Tel Aviv: Kibbutz Meuchad.

Malley-Morrison, K. (2009). Set introduction. (pp.xiii – xxv). In K. Malley-Morrison (Ed.). State violence and the right to peace (Vol. 1). Santa Barbara, CA: Praeger.

Muhlbauer, V. (2001). Israeli women and the peace movements. Peace Review, 13, 287-293.

Pruitt, D., &. Olczak, P.V. (1995). Beyond hope: Approaches to resolving seemingly intractable conflict. In B. Benedict Bunker, J. Rubin and Associates (Eds.) Conflict, cooperation and justice: Essays inspired by the work of Morton Deutsch, (pp. 59-93). San Francisco: CA: Jossey-Bass.

Rothbart, M. (1993). Intergroup perception and social conflict. In S. Worchel & J.A. Simpson (Eds.). Conflict between people and group. (pp. 93-110). Chicago, IL: Nelson-Hall Publishers.

Rouhana, N., & Bar-Tal, D. (1998). Psychological dynamics of intractable ethnonational conflicts: The Israeli-Palestinian case. American Psychologist, 53, 761-770.

Rubin, J., Pruitt, D., & Kim, S.H. (1998). Social conflict: Escalation, stalemate, and settlement (2nded.). New York: Random House.

Stapel, D., & Suls, J. (2004). Method matters: Effects of explicit versus implicit social comparisons on ativation behavior and self-views. Journal of Personality and Social Psychology, 87, 860-875.

Sternberg, R. J. (2004). A duplex theory of hate: Development and application to terrorism, massacres, and genocide. Review of General Psychology, 7, 299-328.

Turner, M., & Pratkanis, A. (1997). Mitigating groupthink by stimulating constructive conflict. In C. K.W. De Dreu & E. Van De Vliert (Eds.) Using conflict in organizations, (pp. 53-72). London: Sage Publications.

Wolfsfeld, G., & Dajani, M. (2003). Media images of the other in Israel and the Palestinian territories: Covering one another during the second Intifada. Jerusalem: Research Report

Submitted to Konrad-Adenauer Stiftung.

Ya'ar, E., & Shavit, Z. (2001). Trends in Israeli Society, Volume 1. Tel Aviv: The Open University Press. (Hebrew).

219

Religion and Work Values: Comparison of Work Values

among Jews and Moslems in Israel

Moshe Sharabi1

Abstract

Work values of Moslems have not to date been studied in Israel. The purpose of this paper is to compare the importance of work and other areas of life, preferred work goals as well as valued work outcomes between Jews and Moslems. For this reason, the Meaning-of-Work questionnaire was conducted on 1,201 Jews and 219 Moslems who work in the Israeli labor market. The research findings reveal significant differences in the importance of all life areas. Among Jews the importance of family and leisure are higher, whereas work centrality, as well as the importance of religion and the community, are lower than among Moslems. There are also significant differences in most of the preferred work goals and outcomes, which demonstrates as well, different perceptions and internalization of work values between the two ethnic groups. The findings can be explained by the high degree of segregation (in all life areas), by cultural differences, by the regional Palestinian/Arab-Israeli conflict as well as by the employment opportunities offered/granted to Jews and Moslems. The extra-high work centrality of Moslems reflects high non-actualized potential for organizations and for the Israeli society.

Key Words: Israel, Jews, Moslems, Religion, Work values

Introduction

Schwartz (1999) claims that exploring the meaning of work within a cultural context is important, as the cultural context may shape and modify values. Therefore, in order to understand the meaning one attributes to work, the personal structure of values, the nature of the job the employee performs and the processes linking these various components, it is necessary to study the cultural and social context in which the individual lives and works (Brief and Nord, 1990). Although "culture" has been defined in many ways, we use Hofstede's (2001) famous definition that culture is the learned programming of the mind that differentiates one group from another group. In his research, Hofstede (1980, 2001) compared values, especially the individualism vs. collectivism dimension, between nations. Erez and Early (1993), who compared work values in different countries, came to the same conclusion as Hofstede. They found that the meaning of work is expressed differently in different societies because, in their view, culture shapes and directs the choices, commitments and standards of action which in turn influence a person's attitudes and values.

Several comparative studies have found significant differences in the value of work between societies, but none of them have compared the work values of different ethnicities in the same country (MOW International research team, 1987; Sharabi and Harpaz, 2007; Super, Svirko and

1 Department of Sociology and Anthropology, The Max Stern Academic College of Emek Yezreel

220

Super, 1995). Hofstede (1980, 2001) as well, compared values between nations, not between ethnic groups in those nations. Rodrigue and Richardson's (2005) research on ethnic groups in Malaysia (Chinese, Malays and Indians) indicated that there are few significant differences in cultural-values between the ethnic groups at either the individual level or the cultural level.

The purpose of this study is to examine the way in which cultural, social and economic differences can affect the work values of Jews and Moslems in Israel.

The Israeli Context

The state of Israel was founded in 1948 by Jews and the dominant culture is Jewish and secular, with a western orientation. One fifth of Israeli society is comprised of Arabs (or Israeli Palestinians). This minority includes mainly Moslems (Al-Haj, 1996; Nabil, 2005; Smooha, 1999). Since its establishment, the Israeli society has undergone significant economical, political and social changes, especially from more collectivist to more individualistic values. It would seem that a number of causes account for this transformation, just as in other countries in the past. A number of factors that Hofstede (1980) suggests as characterizing high individualism do, in fact, apply to Israeli society, including: rapid economic growth, a high degree of social mobility, strong development of a middle class, support of private enterprise, less traditional agriculture, modern industry, and progressive urbanization. Triandis (1995) claims that one of the important factors influencing the degree of individualism is the relative level of wealth in a given society – and the Israeli society has indeed been enjoying a relatively high level of economic success in last decades. Another factor that Triandis (1995) mentions, is the exposure to international communication networks and mass media, the influence of which is certainly felt in Israel. The Moslems in Israel, as an ethnic religion subculture, have also been affected by these economic, political and social changes, but their work values have not yet been studied in Israel.

Values, Culture, and Ethnicity in Israel

Jewish Israeli society has undergone a gradual change in values, similar to that of the Western world, moving from a collectivist society in its early years to an individualist society. These global processes have left their mark on Israel and can be seen in the rapid change that has occurred since the late 1970’s. Today, the Jewish Israeli society places great emphasis on the different dimensions of individualism, cultivating personal independence and autonomy, while granting a high degree of social permissiveness (Harpaz, 1998; Kenny-Paz, 1996; Schwartz, 1994; Sharabi and Harpaz, 2007). As part of an Americanization process, Jewish-Israeli culture has become more and more materialistic, emphasizing instrumental achievements (Harpaz, 1998; Kenny-Paz, 1996).

Unlike Jewish society, the Moslem society in Israel (as other Moslem subcultures elsewhere) is more conservative, emphasizing tradition, the welfare and safety of the group, rigid hierarchy and little autonomy – all fundamentally collectivist characteristics. Within the Moslem society, there are more conservative homogenous groups than within the Jewish society (Al-Haj, 1996; Nabil, 2005; Smooha, 1999). In the past, the Moslem work force was mainly agricultural, but over time the numbers of farmers decreased, whereas the numbers of those employed as hired workers in the Israeli labor market increased (Al-Haj, Lewin-Epstein and Semyonov, 1994; Nabil, 2005). The Moslem society has been undergoing a process of rapid modernization and it, too, perceives work as a means of achieving higher income and improved physical conditions.

221

Moreover, having an income enables a person to have a say in internal family affairs and decision making, as well as to achieve independence and shape one's own destiny (El-Ghannam, 2002; Ganaim, 2001; Nabil, 2005).

Ethnicity, Subculture and Values

The level of trust between groups in general, and ethnic groups specifically, can affect individuals' attachment to cultural values (Berry, Segall and Kagitcibasi, 1997). In addition, the level of friendship, trust, and collaboration between individuals of different ethnic groups can affect the understanding between ethnic groups, and their willingness to except each other values (Hewstone, 2003). Higher levels of trust can lead to higher levels of cultural similarity between societies and ethnic groups, whereas mistrust and conflict between societies and ethnic groups may lead to rejection of the other's culture and values (Ward, Bochner and Furnham, 2001).

The conflict between Israel and the Palestinians prevents the Moslems in Israel (who are Palestinians, too) from identifying with the dominant Jewish culture and values. There is a high degree of residential and economic segregation as well as mistrust, alienation, social tension, and conflicts between the two ethnic groups, (Kraus and Yonay, 2000; Nabil, 2005; Yaish, 2001). As noted earlier, there is no research that examines the effect of this tension and segregation on work values differences in Israel.

Moslems in the Israeli labor market

Moslem-Israeli citizens (as part of the Israeli Arabs) comprise, to date, 15.2% of the Israeli population. The Moslem-Israeli economic market is dependent on the Jewish-Israeli economic market and the work options that it provides. This situation stems mainly from the fact that the modernization process in Israeli-Moslem society was not accompanied by an internal economic development of the Israeli-Arab market, partially due to the lack of government investment and private funding (Al-Haj, 1996; Kraus and Yonay, 2000; Nabil, 2005). Most Israeli Moslems remain dependent upon the Jewish-Israeli economy to earn a living, and are concentrated in fields and professions that are characterized by tough competition and no collective wage agreements. Their integration into the Jewish-Israeli economy was limited from the beginning, enabling them mainly inferior occupations that only enhanced their dependency. For the sake of comparison, 1.5% of Arabs hold managerial positions, whereas 5.8% of Jews hold such positions (Jerby and Levi, 2000). In addition, some areas of employment, such as the military industry and other security related fields, are off-limits to Moslems, as they usually do not have adequate security classification. At the same time, most of the industries in the Arab sector consist of physical labor and pay low wages (Jerby and Levi, 2000; Kraus and Yonay, 2000; Nabil, 2005).

The inequalities between Jews and Moslems in the labor market are also seen among well-educated Israeli-Moslems. Moslems with an academic education are often disappointed because they are unable to find jobs that suit their academic qualifications. 42% of Arab academic graduates have noted that they are dissatisfied with their work because it is irrelevant to their area of specialty (Al-Haj, 1996). Gera and Cohen (2001) and Nabil (2005) noted that most Arab academic graduates (mainly Moslems) are employed within little Arab towns and villages because they are not granted sufficient work opportunities in the Jewish sector, and therefore cannot find work outside of the Arab sector.

222

The Israeli education system does not provide many resources to the Arab education system, compared to those provided to its Jewish counterpart. Throughout most of the education system, with the exception of the academic world, there is a separation between Jews and Arabs (Jerby and Levi, 2000; Yaish, 2001). The proportion of students in academic or other post-matriculation programs is lower among the Israeli-Arab population than among Jews (Yashiv, 2001). Today, despite the change in the level of education among Israeli-Moslems and the decrease in educational gaps between Jews and Moslems, the labor market has only slightly adapted itself, as is evident in its occupational structure. There are still only very few opportunities open to Israeli-Moslems in the higher education and managerial fields, whereas most of the opportunities are centered in blue-collar occupations and unskilled labor. The proportion of Israeli-Moslems in these occupations has increased with time, whereas their proportion in higher education occupations is low and fairly stable across time. The explanation for this trend is the lower return for the investment among Moslem population, compared to the Jewish population, since almost all the occupation opportunities for Moslems requires low levels of education (Weinblatt, 1998).

A comparison between Israeli Jews and Moslems, living in the same country as members of a dominant culture and a sub-culture, highlights cultural differences between them and points to work-related discrimination. The question that needs to be addressed is how this affects the work values of Jews and Moslem.

Method

Data Collection

Data for the present study were collected via the Meaning-of-Working (MOW) questionnaire, developed by the Meaning of Working – International research team (1987). The interviews were conducted at the respondents’ homes by trained interviewers and the average interview lasted 25 minutes. The research was conducted on 1,420 working respondents. 1,201 were Jews and 219 were Moslems. The demographic distribution is presented in Table 1.

Measures

The measurement of work values utilized in the present study was based on the Meaning-of-Work questionnaire (MOW, 1987) translated into Hebrew by the "translation/back-translation" method.

The importance of work centrality and other areas of life were measured by the item: "Distribute a total of 100 points to signify the relative importance of the following areas in your life: leisure time, community, work, religion, and family." The more points awarded to a certain area, the greater its centrality compared to other areas of life.

The importance of work goals was measured by the question: "Regarding the nature of your work life, how important is it to you that your work life contains the following?:

1. Many opportunities to learn new things

2. Good interpersonal relations (supervisors, co-workers)

3. Good opportunity for upgrading or promotion

4. Convenient work hours

223

5. A lot of variety

6. Interesting work (work that you really like)

7. Good job security

8. A good match between your job requirements and your abilities and experience

9. Good pay

10. Good physical working conditions (such as light, temperature, cleanliness, noise level)

11. A lot of autonomy (you decide how to do your work)

Respondents were requested to rank-order all eleven items from the most important to the least important.

Table 1 Demographic distribution of Jews and Moslems in Israel

Moslems Jews

% n % n 15.4 219 84.6 1201 All

Gender

55.3 121 51.0 612 Men 44.7 98 49.0 589 Women

Education 8.7 19 5.3 64 Primary school 31.1 68 30.8 370 Secondary school 33.9 59 33.7 405 Additional education (non

academic) 26.9 73 30.1 362 Academic degree

Religion: degree of observance

24.7 54 65.9 791 Secular 60.3 132 27.8 334 Semi -religious 15.1 33 6.3 76 Religious

Residence area

33.2 72 63.1 757 City 10.1 22 8.4 101 Little town 56.7 123 28.3 339 Rural areas

Net income (NIS)a 12.0 26 10.0 119 <3000 18.5 40 12.1 144 3001-4000 29.4 64 17.4 207 4001-5000 13.9 30 18.4 219 5001-6000 26.2 57 42.1 504 >6000

a Monthly net income in NIS (New Israeli Shekels). (1$=4.2NIS in 2006)

Valued work outcomes were measured by the question: "What are the general outcomes sought from working and the relative importance of each outcome?" Respondents were asked to assign up to a total of 100 points to the following six outcomes that work provides: status and prestige, income, time filling, interesting contacts, service to society, and interest and satisfaction.

224

Results

The findings in table 2 reveal significant differences between Jews and Moslems in all areas of life. A significant multivariate difference was found for the centrality of areas of life (F(4,1396) = 41.21, p < .001). Work centrality, as well as the importance of religion and community is significantly higher among Moslems than among Jews.

Table 2 - The importance of different life areas among Jews and Moslems

*** p < .001.

Among Jews, the importance of family and leisure are significantly higher than among Moslems. The Jews ranked family first, followed by work and leisure; whereas among Moslems, work was ranked first, followed by family and leisure. Among both Jews and Moslems, community and religion were ranked fourth and fifth, respectively.

As presented in Table 3, there are significant differences between Jews and Moslems in seven of the eleven work goals. A multivariate significant difference was found for preferred work goals (F(10,1389) = 12.49, p < .001). Among Jews and Moslems the most important work goal is good pay. While the Jews ranked interesting work second and interpersonal relations third, the Moslems ranked job security second and interesting work third.

Table 3

Means and rankingsa differences of work goals among Jews and Moslems

Moslems Jews Work goals

t S.D. Mean S.D. Mean -.39 3.12 5.80 (6) 3.17 5.71 (7) Opportunity to learn new

things

4.74*** 2.96 5.49 (10) 2.82 6.48 (3) Interpersonal relations -3.39*** 3.15 5.64 (8) 2.96 4.89 (10) Opportunity for promotion

.13 3.03 5.72 (7) 3.17 5.75 (6) Convenient work hours 4.70*** 2.94 4.20 (11) 2.68 5.14 (9) Variety 3.98*** 2.97 6.50 (3) 2.92 7.36 (2) Interesting work -2.16* 2.94 6.81 (2) 3.04 6.33 (4) Job security

-5.01*** 2.83 6.37 (4) 2.88 5.31 (8) Job - abilities match 1.39 3.05 7.79 (1) 2.90 8.09 (1) Good pay

-3.70*** 3.41 5.59 (9) 3.15 4.73 (11) Working conditions .04 3.29 6.24 (5) 3.31 6.25 (5) Autonomy

aRankings are in parenthesis * p < .05; ** p < .01; *** p < .001.

MoslemsJews Life areas t S.D.MeanS.D.Mean

5.23*** 10.8614.2113.3319.20Leisure 5.61- *** 10.998.748.015.22Community

-6.03*** 17.5035.6616.5028.29Work (centrality) -8.95*** 10.199.798.204.16Religion 8.34*** 16.0132.3217.8543.10Family

225

The goals of interesting work, variety and interpersonal relations are significantly higher among Jews than among Moslems, whereas the goals of job security, opportunity for promotion, match between job requirements and abilities/experience and working conditions are significantly higher among Moslems than among Jews.

The findings in Table 4 present significant differences in four of the six valued work outcomes and the multivariate difference was found to be significant (F(6,1395) = 23.17, p < .001). Among Jews the work outcomes of income and intrinsic interest are significantly higher than among Moslems, whereas among Moslems the work outcomes of status and prestige and serving society are significantly higher than among Jews.

Table 4 - Valued work outcomes among Jews and Moslems

*** p < .001.

Discussion

The findings revealed extensive and meaningful differences between the two different ethnic cultures in Israel. Not only the significant differences in the importance of life areas, but also the rankings demonstrate that there is a different perception of life spheres between Jews and Moslems. Jews rank family first, followed by work and leisure, similar to the ranking in other Western countries (Sharabi and Harpaz, 2007), whereas Moslems rank work first, followed by family and leisure. This ranking is unique since it is similar to that observed in Japan in the early 1980's (Sharabi and Harpaz, 2007), in China at the end of 2000 (Westwood and Lok, 2003) and among high-tech workers in Israel (Harpaz and Ben Baruch, 2004). Presumably, the high work centrality among Moslems stems from the fact that they perceive working as a main means for social mobility, especially among the educated and professional Moslems (Al-Haj, 1996, Ganaim, 2001).

It should be noted that all previous studies examining the importance of family among Jews in Israel, found that it is higher than the importance of family among other societies, such as the U.S., Germany, Holland, Belgium, the U.K. and others (Sharabi and Harpaz, 2007) so that one could expect to reach a similar finding when comparing family importance to the Moslem society in Israel. The great importance of community and religion among Israeli Moslems, and the low importance attributed to leisure, may reflect the solidarity and traditional aspects that are more characteristic of a Moslem society than a Jewish society (Al-Haj, 1996; Smooha, 1999). Table 1 demonstrates the traditional aspects of Moslems compared to Jews: A higher percentage of Moslems than Jews live in rural areas (56.7 % vs. 28.3% respectively) and they are less secular (24.7% vs. 65.9% respectively).

Moslems Jews t S.D. Mean S.D. Mean Valued work outcomes

-9.32*** 13.98 18.82 11.44 10.69 Status and prestige 4.46*** 19.64 32.19 19.87 38.69 Income

-.07 9.03 9.59 9.98 9.54 Time filling -.46 9.86 12.01 9.58 11.69 Interpersonal contacts

-4.55*** 12.87 12.69 9.88 9.22 Serve society 3.81*** 12.74 15.67 15.43 19.88 Intrinsically interesting

226

Some of the differences in work goals importance and valued work outcomes can be explained by "scarcity hypothesis" which assumes that individual preferences reflect the socio-economic surroundings, where individuals bestow a more subjective value to the issues that have relatively little to offer them and do not answer their needs (Inglehart, 1990; Sharabi and Harpaz, 2002). The "scarcity hypothesis" may explain the greater importance Moslems attribute to job security by the insecure jobs they have in the Arab labor market that depends on the Jewish-Israeli labor market and economy. Also the high need of compatibility of job requirements and personal skills, and to promotion opportunities, status and prestige, illustrates the dissatisfaction many Israeli Moslems experience as a result of working in positions unsuited to their education, experience and expertise (Al-Haj, 1996). They may also reflect the difficulties this population has due to employment discrimination, as well as their difficulty in climbing the hierarchy ladder in private and public Israeli organizations (Al-Haj, 1996; Gera and Cohen, 2001; Jerby and Levi, 2000; Weinblatt, 1998; Yaish, 2001).

The higher importance the Jews attribute to income and intrinsic interest (as valued work outcomes) and the lower importance of serving society in comparison with Moslems, reflect higher materialism and individualism among the Jewish Israeli society. Many cultural scholars believe that the collectivism-individualism aspect, has a greater effect on human values than other cultural aspects, but they compared values between nations, not between ethnic groups in those countries (e.g. Erez and Early, 1993; Hofstede, 1980, 2001). This comparison between Jews and Moslems societies is important since the two ethnic and religious cultures live in the same country, in a cultural milieu of collectivism vs. individualism.

The findings of this study illustrate wide differences in work values between Jews and Moslems in Israel, and the great importance Israeli Moslems attribute to work, both as a means of social mobility, social status and prestige. Work life and occupation (based on education) are also means for fulfillment of other needs (such as influencing family decisions, working outside of the community, achieving independence and shaping one's own destiny) in a collectivist traditional society (Ganaim, 2001; El-Ghannam, 2002). The findings also point to the feeling of discrimination Moslems experience in the labor market regarding finding occupations and positions that suit their education and skills, and promotion opportunities.

It seems that the differences in all areas of life between Moslems and Jews in Israel primarily stem from four sources. First, there is a high degree of residential, educational, occupational and economic segregation. Second, the Moslem society is more collectivistic, traditional and religious than the Jewish society. Third, the discrimination the Moslems experience in the labor market and in the investment in their educational and municipal systems leads to alienation towards the Jewish society; and fourth, the long and tough conflict between Israel and the Palestinians in the occupied territories, as well as with other Arab countries, leads to high level of mistrust, social tension and a duel identity problem (they are Palestinians too) which prevents Israeli Moslems from identifying with Jewish culture, values and norms. This will probably hold true as long as the Palestinian/Arab-Israeli conflict is on-going and escalating (Kraus and Yonay, 2000; Nabil, 2005; Yaish, 2001). These four factors impede cultural diffusion between societies and ethnic groups.

Various findings show that people, who have higher work centrality, have higher level of performance, job involvement and commitment to the organization and work longer hours (Mannheim, Baruch and Tal, 1997; MOW, 1987; Sharabi and Harpaz, 2007; Snir and Harpaz, 2002). The occupational discrimination and the extra-high work centrality of Moslems reflect

227

high non-actualized potential for organizations and for the Israeli society. Although the Israeli government has recently decided to implement an occupational affirmative action for Moslems, especially for Moslem academic graduates, it seems that it will take time until the changes are reflected in the labor market.

The limitations of this study are related to the measures. The preferred work goals measure is based on the rankings of eleven one-item goals, and the measures of the importance of life areas (including work centrality) and valued work outcomes were based on responses to one question. Using a single-items measures and ranking measures may not be the optimal. Those measures were built and used by the MOW research team in eight countries (MOW, 1987). Later they were used in different studies the USA, Germany, Japan (see Sharabi and Harpaz, 2007), China (Westwood and Lok, 2003) and several other countries. The findings over time show that this measurement can reflect the work values in different societies.

Bibliography

Al-Haj, M. (1996). Education among Arabs in Israel: Control and social change. Jerusalem: Open University - The Floersheimer Institute for Policy Studies (Hebrew).

Al-Haj, M., Lewin-Epstein, N., & Semyonov, M. (1994). Arabs in the Israeli labor market. Jerusalem: The Floersheimer Institute for Policy Studies (Hebrew).

Berry, J.W., Segall, M.H., & Kagitcibasi, C. (Eds.). (1997). Handbook of Cross Cultural Psychology, Vol. 3, Social Behavior and Applications (2nd Ed.). MA: Allyn and Bacon, Needham Heights.

Bih-Shiaw J., Ya-Hui L., Yu-Ping W. C., & Wen-Ching C. (2007). The impact of culture on Chinese employees' work values, Personnel Review, 36, 128-144.

Brief, A.P., & Nord, W.R. (1990). "Work and nonwork connections", in A. Brief & W. Nord (Eds.), Meanings of Occupational Work (pp. 171-199) .Lexington, Mass: Lexington Books,

El-Ghannam, R. A. (2002). Analytical study of women’s participation in economic Activities in Arab societies. Equal opportunities international, 21, 1-18.

Erez, M., & Early, P.C. (1993). Culture, self-identity and work. Oxford: Oxford University Press, New York, NY.

Ganaim, S. (2001). An employment profile of Arab women in Israel. Unpublished master's thesis, Haifa University (Hebrew).

Gera, R., & Cohen, R. (2001). Poverty among Arabs in Israel and the sources of inequalities between Jews and Arabs. Economic Quarterly, 48, 543-571 (Hebrew).

Harpaz, I. (1998). Work values in Israel: Stability and change over time. Executive, 37, 20-24 (Hebrew).

Harpaz, I., & Meshoulam, I. (2004). Differences in the meaning of work in Israel: Workers in high-tech vs. traditional work industries. The Journal of High Technology Management Research, 15, 163-182.

Harpaz, I., & Ben-Baruch, D. (2004). Work and family in the Israeli society: 20 years of research, Human Resources, 195, 36-43 (Hebrew).

Hattrup, K., Mueller, K., & Joens, I. (2007). The effects of nations and organizations on work value importance: A cross-cultural investigation. Applied Psychology: An International Review, 56, 479-499.

Hofstede, G. (1980). Culture’s consequences: International differences in work related values. , CA: Sage, Beverly Hills.

228

Hofstede, G. (2001). Culture’s consequences: Comparing values, behaviors, institutions, and organizations across nations, 2nd ed. CA: Sage, Thousand Oaks.

Hewstone, M. (2003). Intergroup contact: Panacea for prejudice? The Psychologist, 16, 352-355.

Inglehart, R. (1990). Culture shift in advanced industrial societies. Princeton: Princeton University.

Jerby, I., & Levi, G. (2000). The socio-economic cleave in Israel. Jerusalem: The Israel Democracy Institute (Hebrew).

Kenny-Paz, B. (1996). Israel towards the year 2000: A changing world, in M. Lisk, & B. Kenny-Paz, (Eds.), Israel towards the year 2000 (pp. 408-428), Jerusalem: Magnes, Open University, (Hebrew).

Kraus, V., & Yonay, Y. (2000). The Power and limits of ethnonationalism: Palestinians and eastern Jews in Israel, 1974-1991. British Journal of Sociology, 51, 525-551.

Mannheim, B., Baruch, Y., & Tal, J. (1997). Alternative models for antecedents and outcomes of work centrality and job satisfaction of high-tech personnel. Human Relations, 50, 1537-1562.

MOW - International Research Team. (1987). The meaning of working. London: Academic Press.

Nabil, K. (2005). Ethnicity, class and the earning inequality in Israel, 1983-1995 [Electronic version]", Sociological Research Online, 10, 1-23.

Palnizki-Toren A. (2001). Inter-cultural differences in coping with unemployment, Thesis submitted for Masters Degree, Haifa University, Haifa (Hebrew).

Rodrigue F., & Richardson, S. (2005). Cultural values in Malaysia: Chinese, Malays and Indians compared. Cross Cultural Management, 12, 63-77.

Rowe, R., & Snizek, W. E. (1995). Gender differences in work values. Work and Occupations, 22, 215-230.

Schwartz, S.H. (1994). Beyond individualism and collectivism: New cultural dimensions of values, in V. Kim, H.C. Trianadis, S.C. Kagitcbasi, S.C. Choi & G. Yoon (Eds.), Individualism and Collectivism (pp. 85-119). Thousand Oaks, CA: Sage.

Schwartz, S.H. (1999). A theory of cultural values some implications for work, Applied Psychology: An International Review, 48, 23–47.

Sharabi, M., & Harpaz, I. (2002). Period, life-course and cohort effect on work goals, in Israel. Work, Society and Law, 9, 43-64 (Hebrew).

Sharabi, M., & Harpaz, I. (2007). Changes in work centrality and other life areas in Israel: A longitudinal study, Journal of Human Values, 13, 42-61.

Smooha, S. (1999). Changes in the Israeli society - After a jubilee. Two Millenniums, 17, 239-261 (Hebrew).

Snir, R., & Harpaz, I. (2002). Work-leisure relations: Leisure orientation and the meaning of work. Journal of Leisure Research, 34 (2), 178-203.

Super, D. E., Svirko, B., & Super, C. M. (Eds.). (1995). Life roles, values, and careers. International findings of the work importance study. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

Triandis, H.C. (1995). Individualism and collectivism. Colorado: Westview,

Ward, C., Bochner, S., & Furnham, A. (2001). The psychology of culture shock (2nd ed.), Routledge, Hove.

229

Weinblatt, G. (1998). The labor market in a pluralistic society, In Y. Koop (Ed.), Allocation of resources to social services 1998 (pp. 213-253). Jerusalem: The Israeli Center for Social Policy Studies, (Hebrew).

Westwood, R., & Lok, P. (2003). The meaning of work in Chinese context: A comparative study. International Journal of Cross Cultural Management, 3, 139-165.

Yaish, M. (2001). Class structure in a deeply divided society: Class and ethnic inequality in Israel, 1974-1991. British Journal of Sociology, 52, 409-439.

Yashiv, E. (2001). The integration of populations in the labor market: Arabs and ultra orthodox Jews, In R. Grineu (Ed.), Strategy for economic growth in Israel (pp. 79-100). Jerusalem: The Israel Democracy Institute (Hebrew).

230

Factors Influencing Promotion: Perception of Employees in the High-Tech and the Public Sectors

Moshe Sharabi1

Abstract

Promotions are a sensitive, emotionally loaded subject and the Promotion decisions have a great effect on employees' behaviors and performance. The purpose of the paper is to compare between the perceptions of employees in the high-tech and in the public sectors, regarding the factors influencing promotion in their organizations. A questionnaire containing series of factors related to promotion (education, tenure in the organization, professional experience, success in projects/missions, politics, multi-disciplinary professional knowledge, pressure on the supervisor, age, gender and luck), was conducted to 131 employees in an international high-tech organization and to 166 employees in public governmental offices. The findings indicated significant differences in most of the factors relating to promotion. While the high-tech employees ranked success in projects/missions at work as the most important factor influencing promotion, followed by education and multi-disciplinary knowledge, the public sector employees ranked organizational politics as the most important factor, followed by tenure and pressure on the supervisor. The meaning of the findings and their implications for human resources management and career development experts are discussed in this paper.

Key words: Promotions, Human resources management, Organizational politics, High-Tech organizations, Public sector

Introduction

Many scholars perceive promotion as one of the most important components of employer-employee relations (e.g. Bore, 1997; Fenwick & Bierema, 2008; James, 2000; Saporta & Farjoun, 2003). As far as a worker is concerned, a promotion is not only an expression of gratitude and reward for effort, but also a chance for self-fulfillment and career advancement, satisfying an individual's need for achievement and success. However, for an organization, a promotion is both an expression of gratitude and a motivational tool. There is no doubt that promotions bring the additional benefit of "binding" the worker to the organization and preventing "brain drain". Promotion (or 'Organizational career development) is a positive necessity for an organization and is one of the most important tools in HRM (Human Resource Management) (Bore, 1997)

It was found that a lack of promotion opportunities, flawed promotion processes or a perception of unfairness in the promotion decisions, are related to a low level of performance, a low level of loyalty and commitment (Bonnie-Bei & Carolyn, 2005; Lincoln & Kalleberg, 1996; McKay, 2004; Williams & O'Reilly, 1998) and high turnover and absenteeism (Chun-Hsien, Mu-Lan & Nai-Hwa, 2006; Eby, Allen & Brinley, 2005; Fairris, 2004; Lincoln & Kalleberg, 1996; Saporta & Farjoun, 2003). Furthermore, it negatively affects employees' wellbeing and performance (Baptiste, 2008). Actually, individuals who are more involved and socially integrated, those

1Department of Sociology and Anthropology, The Max Stern Academic College of Emek Yezreel

231

who perform better at work, and who are more committed to the organization, will have greater chances of being offered promotions, and vice versa (Williams & O'Reilly, 1998).

The problem is that many workers claim that promotion is based on who you know and not what you know; that the impression one makes and playing the promotion "game" can lead you to the top management. (Singh, Kumra & Vinnicombe, 2002) Thus, they feel that anyone wishing to advance in the employment world is required to invest great efforts into establishing interpersonal relationships with the right people rather than investing their efforts in improving their work performance for the benefit of the organization (Deondra, 2006). The assumption is that organizations operating in a competitive environment will strive to maximize human potential to survive the business competition; therefore, promotion according to whom you know is more prominent in public organizations where there is little or no competition (Vigoda & Drory, 2006; Vigoda & Kapun, 2005).

The replacement costs of the public sector and especially high-tech employees are high not only due to the HR functional aspects (e.g. recruiting, selecting, interviewing, staffing, training and development) but mainly due to the intellectual capital aspect; i.e: departure of workers who are familiar with processes, work methods, marketing systems, technological developments, classified information concerning the business and patents, etc. (Sharabi & Harpaz, 1998). According to this, maintaining and promoting good employees is the main mission of the public and private sectors HRM.

The Effect of Demographic Variables on Promotions in Organizations

Many studies have focused on the effect of demographic variables, such as ethnicity, gender and tenure on promotion opportunities (James, 2000; Lincoln & Kalleberg, 1996; Powell & Butterfield, 1994; Taniguchi, 2006; Tharenou, 2001). One aspect reported in various studies is that educational similarities (i.e. level of education, educational institution attended, and type of certification) are also factors considered by supervisors when making a decision regarding the promotion of employees (Bonnie Bei & Carolyn, 2005; Markham, Harlan & Hackett, 1987). This notion is not unfamiliar to the Israeli organizational culture, for instance, where upper level managers who were formerly senior military commanders, ensure the addition of newly-retired high ranking military commanders to their organizations (Tzafrir, Baruch, & Meshoulam., 2007). Although this is not a case of educational similarities, the similar background creates empathy and may be a factor which should be taken into consideration when making promotion related decisions (Bonnie Bei & Carolyn, 2005; Tzafrir et al., 2007).

Another interesting finding reported in the literature is the correlation between personal similarities between employers and employees and promotion opportunities. The way, in which these similarities may be expressed between workers at the same level, or between a worker and a supervisor, is through sharing the same perspective, responding in similar ways, interpersonal trust, and personal commitment. The greater the number or degree of similarities, the more "bonus points" (social capital) are credited to the worker. Thus, a particular worker becomes a natural candidate for promotion (James, 2000; Shore, Shore, & Thornton, 1992; Eagleson, Waldersee, & Simmons, 2000). This is typical of organizational politics and emphasizes the importance of personal connections in achieving promotions. Organizational political games are one of the tactics workers use to pursue personal interests, including pay and promotions (Vigoda & Drory, 2006; Deondra, 2006). Similarly, Singh, et al. (2002) and Deondra (2006) assume that workers, by not using political tactics or "impression games" are limiting

232

themselves from achieving personal goals such as promotion. In order to survive and advance in an organization, workers must use political tools such as being familiar with the organizational culture, identifying the sources of power, nurturing relations with superiors, cooperating with colleagues and other figures of power, building a positive, well-liked image, etc. (Vigoda & Drory, 2006; Vigoda & Kapun, 2005)

When examining promotion by gender in Israel, it is evident that although women were 48.4 percent of the workforce in 2002, most of them were employed in traditional feminine occupations characterized by low wages, such as teaching, secretarial work, sales, etc. (Pasternak & Zaritzky, 2003; Tzafrir et al. 2007). Data from the Statistical Abstracts of Israel - 2002 (2002) shows that although the percentage of women managers has doubled over the past 20 years, the percentage of male CEOs is almost 4 times higher than female CEOs.

As for managers in the high-tech industry, there has been some progress. While in 1978, only 9 percent of managerial positions were filled by women, by 2000, 22 percent of all managers were women, even though women comprise only 34 percent of the high-tech workforce. However, when taking a closer look at these female managers, it becomes apparent that they are concentrated mainly in the field of Human Resources, which is considered more feminine, and thus they are discriminated with regards to working conditions – basic wages, benefits and stock options (Wertzberger, 2001).

The private and public sectors

In his classical study, Murray’s (1975) compared between the private and the public organizations characteristics. The differences focus on five main points:

1. Criteria for the goal realization: In a private organization there are purely economic considerations, while in a public organization there are blurred considerations meant to ultimately achieve consensus among the various population components.

2. The degree of activity and values level: In a private organization there are simple activities and a limited emphasis on values, while in a public organization there are complex and value-based activities that serve the interests of different and sometimes opposing groups. Frequently, such activities result in extensive extra-organizational and intra-organizational politics.

3. Law: Private organizations may act within any framework that is not against the law, while public organizations have to obey the law exclusively.

4. Exposure and auditing: A private organization is less exposed to auditing because of alternatives available to the client, while a public organization can be subjected to a long list of auditors and supervising bodies.

5. Dependence upon the system: A private organization is free from politicization, while a public organization is often impacted by, and must always be cognizant of, politics.

The inherent politics in the public sector and the inherent profit rational goals in the private sector can explain the main differences between the two sectors' function and performance. We cannot deny that the main factor for the differences is the level of external pressure. According to Pfeffer, (1992) the higher the external pressure (competition) on the organization, the lesser the internal organizational politics and the higher the inter-organizational politics will be. When

233

examining at a continuum based on environment stability degree and an organization's chances of survival, the privaete organizations (especially the high-tech companies) are at one end of the spectrum and the public monopolies, operating in a secure stable environment, are at the other end (based on the continuum of organic-mechanistic organizations by Barnes and Stalker) (Jackson and Schuler, 2000). Clearly, the latter types of organizations, are more internally focused, less exposed to a turbulent environment, and usually do not face a high level of uncertainty (Harpaz and Meshoulam, 2004); therefore they are more prone to considerations based on personal relations, organizational politics, tenure and gender when granting promotion, and less prone to rational business considerations (Jackson and Schuler, 2000; Vigoda, 2002).

Although recently many of the world’s nations have introduced a significant level of competition into the public sector as well (many public bodies and mechanisms have to justify their mere existence by the comparison between their performances and those of their competitors in the private sector in the fields of employment, health, education, and even security), this competition is still not similar to what is happening in the private sector (Vigoda, 2002; Vigoda and Kapun, 2005).

Vigoda and Kapun (2005) have found significant differences between the private and the public sector employees in all 9 items reflecting politics perception. The public sectors employees show lower agreement with the statements "promotions in this department generally go to top performers", "since I have worked in this department, I have never seen the pay and promotion policies applied politically" and "rewards come only to those who work hard in this organization" than the private sector employees. They also show higher agreement with the statement "favoritism rather than merit determines who gets ahead around here" than the private sector employees. Therefore, this explanation strengthens the expectation that we will find more internal politics at play in the public sector than in the private one.

While there are many researches that compare the perceptions of employees in the private and the public sector regarding to politics and performance, there are no comparative findings between the public and the high-tech sector regarding to varied promotional factors.

The public and high-tech sectors in Israel

Israel was established in 1948 as a welfare state with economy and society managed by a high degree of centralistic system that favors the public sector at the expense of the private sector (Vigoda, 2007). Since the 1970s, the Israeli economy has shifted from a centralized socialistic economy, with employment virtually guaranteed for almost all, to a capitalist market economy characterized by an uncertainty of employment (Sharabi & Harpaz, 2002). The 1980s privatization of state-controlled organizations, led to the decrease of the sacred institution of ‘work tenure’. It also led to an increase in the unemployment rate and employment uncertainty in the labor force (Sharabi & Harpaz, 2007).

The public sector (especially the governmental units) reacted slowly to the change and became more efficient. The employees still have tenure status and their unions are very militant in preserving the employee's historical condition. In addition to that, the public sector still suffers from high political involvement that limits the rational, effective and efficient decisions and policy (Vigoda & Kapun, 2005).

The trend of global high-tech growth has made a major impact on the Israeli economy and society. The first high tech organizations were founded at the end of the 1960s, but only at the

234

beginning of the 1980s was there prosperity of Israeli high tech organizations occurring simultaneously with the opening of subsidiaries by large multinational corporations (Blumen & Hareli, 2006; Tzafrir et al., 2007). The development of the high-tech industry has particularly influenced managerial philosophy, attitudes, and behavior in the workplace (Harpaz & Meshoulam, 2004). HRM faced the new challenges of managing a multi-cultural, multi-value workforce. The HRM and management practices applied by the private sector (especially the high tech), such as flexible work agreements, 'high performance work systems' and organizational career systems, permeated into the public sector (Tzafrir et al., 2007).

The significance of the high-tech sector in the Israeli economy goes far beyond its sheer size or the number of its employees. For example, in 1999, more than 52 percent of all investments in industry, 41 percent of all exports, and over 23 percent of all industrial revenues (the highest of all the segments in industry) came from the high-tech sector (Harpaz & Meshoulam, 2004). Today, there are many multinational corporations that have invested in Israeli technology and opened subsidiaries in Israel (e.g. Motorola, Cisco, Intel, IBM, Google, Microsoft, and Philips) (Ministry of Industry, Trade and Labor, 2008).

This research was conducted on one of the corporation’s subsidiaries in Israel and on one of the governmental units, with the purpose of comparing the employee's perception of factors influencing promotion.

Method

The Samples

Our public sector sample was based on 166 employees who returned the questionnaires that were distributed (42 percent of the questionnaires were returned until now). They were from public governmental agencies in several geographical locations (the center and the north of Israel). 141 of them were workers and 25 managers. 55.4 percent men and 44.6 percent women, 16.9 percent had secondary school education; 46.4 percent had some college or vocational-technical education; and 36.7 percent had first or higher academic degree. The mean age was 44.2 years. Our high-tech sector sample includes 131 employees in an international high-tech corporation’s subsidiary located in Israel. The questionnaires were distributed and collected by the author at the work place (89.1 percent of the questionnaires were returned). The sample included 95 workers and 36 managers in the R&D area. 85.5 percent men and 14.5 percent women, 58 percent had first degree, 36.7 percent had second degree and 5.3 percent had third degree. The mean age was 31.5 years.

The questionnaire

A questionnaire containing several demographical questions (age, sex, educational level, etc.) and a series of factors related to promotion was handed out to the employees in the two sectors. They were asked to rate the degree to which they agree to the next statement, ranging from 1 - "very little" to 7 - "very much".

235

Statement: Promotions in your organization are based on:

1. Education

2. Tenure in the organization

3. Professional experience

4. Success in projects/ missions

5. Politics - social relations with the "right" people

6. Multi-disciplinary professional knowledge

7. Constant pressure by worker on the supervisor (including presenting letters of recognition, certificates of excellence, etc).

8. Age

9. Gender

10. Luck (or "being the right person at the right time")

The Findings

The findings in table 1 reveal significant differences between high-tech and public sectors employees' perception of factor influencing promotion. A significant multivariate difference was found for the centrality of areas of life (F(9,289) = 47.92, p < .001).

Table 1 - Means, rankingsa and standard deviations of the factors influencing promotions in public and high-tech sectors

high-tech sector public sector Promotion factors

t value S.D. Mean S.D. Mean

-3.07** 1.65 4.82 (2)2.15 4.13 (6) Education

8.43*** 1.59 3.04 (8)2.34 5.01 (2) Tenure in the organization

1.13 1.53 4.11 (5)2.72 4.40 (5) Professional experience

-8.09*** 1.38 6.35 (1)2.16 4.64 (4) Success in projects/missions

5.29*** 1.85 4.14 (4)2.24 5.42 (1) Politics

-4.36*** 1.45 4.63 (3)2.17 3.69 (8) Multi-disciplinary knowledge

2.93** 2.10 4.02 (6)2.63 4.84 (3) Pressure on the supervisor

7.16*** 1.34 2.28 (9)2.37 3.88 (7) Age

7.59*** .91 1.92 (10)2.43 3.52 (9) Gender

-1.77 1.97 3.90 (7)2.42 3.44 (10) Luck

a. Rankings are in parenthesis *P<.05; **P<.01; ***P<.001

A comparison between the high-tech and public sectors employees shows significant differences in most of the factors relating to promotion (except for professional experience, and luck). The strongest and most significant differences between the two sectors were in success in projects/ missions and tenure.

The rankings indicates that the public sector employees believe that organizational politics is the most important factor influencing promotion, followed by tenure and pressure on the supervisor.

236

Success in projects/missions, experience and education (ranked 4-6 respectively) are all considered to have similar medium influence on promotions. The variables of multi-disciplinary knowledge, Age, gender and luck received the lowest scores.

The high-tech employees believe that success in projects/missions at work is the most important factor influencing promotion, followed by education and multi-disciplinary knowledge. Organizational politics, experience, pressure on the supervisor and luck (ranked 4-7 respectively) are all considered to have similar medium influence on promotions. The variables of gender, age and tenure received the lowest scores among high-tech employees.

The correlation coefficients of the two sectors are presented in table 2. We can see that education, success in projects/missions, experience and multi-disciplinary knowledge are negatively correlated to politics and pressure on the supervisor among the two sectors.

Table 2 - Correlations of the factors influencing promotions public (upper diagonal) and high-tech sectors

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13

1 Education - .07 .17 .25 -.21 .13 -.33 .19 -.12 -.35 .36 -.22 -.03

2 Tenure in the organization -.06 - .23 .00 .39 -.14 .42 .76 -.01 .23 -.12 .18 -.02

3 Professional experience .27 .47 - .25 -.23 .15 .11 .52 .13 -.31 .09 .31 -.10

4 Success in projects/missions .37 -.07 .21 - -.56 .21 -.60 -.18 -.05 -.24 .38 .12 -.23

5 Politics -.51 .22 -.18 -.46 - -.29 .71 .34 .36 .31 -.60 .38 .41

6 Multi-disciplinary knowledge .23 -.31 .19 .32 -.41 - -.12 -.06 -.06 -.20 .29 .25 .12

7 Pressure on the supervisor -.44 .25 -.26 -.52 .60 -.36 - .22 .47 .44 -.62 .41 .44

8 Age -.04 .52 .43 -.01 .03 -.12 .07 - .16 -.12 -.11 -.15 -.23

9 Gender -.30 .16 .01 -.09 .28 .03 .23 .27 - .19 -.33 .23 .56

10 Luck -.33 .19 -.22 -.19 .37 -.32 .43 -.00 .05 - -.15 .19 -.02

11 Employees statusa .30 -.37 -.05 .46 -.64 .22 -.73 -.12 -.32 -.34 - -.62 -.50

12 Employees age -.10 .12 .18 .02 .33 .26 .41 -.22 .14 .07 .36 - -.04

13 Employees genderb -.09 .08 -.20 -.11 .22 -.08 .31 -.17 .36 .27 -.32 .15 -

Correlations higher than .17 are significant at P<.05. a. 1-Worker, 2-Manager b. 1-Male, 2-Female

Since there were a much higher proportion of educated individuals in the high-tech sample (compares to the public sample) there was the possibility that the answers were influenced by that. To examine that, general linear model procedure (ANOVA between and within education and sector) was conducted. The findings reveal that almost all the differences have no relation to education except the factor of education.

Discussion

As described before, there were substantial differences between the ranking of high-tech and public employees regarding the promotions factors. Some of our findings were to be expected in the high-tech company examined. The most important factor influencing promotion is success in projects/missions and that complies with one of the stated goals of the organization, namely

237

"results orientation". Its organizational goals are achieved mainly through the success ratio of workers in various projects.

While the high-tech employees ranked success in projects/missions at work as the most important factor influencing promotion, the public sector employees ranked organizational politics as the most important. These beliefs: politics vs. performance exemplifies a major difference between the public and private sectors as a whole (Vigoda, 2002; Vigoda & Kapun, 2005). The great and significant gaps between high-tech and public sectors' employees in the scores given to politics and pressure on the supervisor can be explained by the organizational culture and the environment they exist in.

The key to high-tech organizational survival is to stay on the "cutting edge" of technological advances by operating in technology-driven markets. Therefore, they are more exposed to the external environment, which is characterized by complex and global markets; in actual fact, the business environment directs them to competition and achievement. Additional characteristics of high-tech industries include a high growth rate (Harpaz & Meshoulam, 2004; Kunda, 2006), hence there are rapid promotions (Kunda, 2006). Our findings strengthen his prediction that the level of organizational politics is negatively correlated to the level of external pressure. The high-tech highly skilled workforce must be able to adapt to the demands of an ever-changing and uncertain industry; hence, promoting the suitable workers for achieving the organizational business goals, have to be based mainly on success in projects/ missions and also on professional experience, multi-disciplinary professional knowledge and education (Kunda, 2006).

The public sector workers, from their experience in the sector milieu, feel that promotion can be achieved mainly via politics (having the right "connections", lobbying, "advertising/promoting" themselves in one way or another) and by applying pressure, directly or indirectly, on their managers to promote them (Deondra, 2006; Singh et al., 2002; Vigoda & Drory, 2006). Public sector employees, who do not apply these tactics, jeopardize their chances of promotion, while being in a competitive environment, high-tech employees try to maximize their chances of promotion by being successful in projects/missions. These findings indicate that there is a lack of transparency in the processes of evaluating and promoting workers in public organizations, since using clear criterions for promotion and applying them should have prevented this discrepancy (concerning politics and pressure on the supervisor as promotional factors) between high-tech and public sector employees.

The low ranking given in the high-tech to tenure in promotion decisions opposite to the public sector (ranked 8 vs. 2 respectively), reflects the belief that tenure in the organization does not guarantee successful performance in an organization that operates in a competitive market. On the other hand, it is possible that tenure and age received the lowest scores in the high-tech company since most of the workers were younger than the public sector workers.

The Implications of the Research

The findings of this survey reveal that public sector employees perceive organizational politics as much more important than success in projects/missions in influencing promotion decisions. They also regard constant pressure on the supervisor as an important factor (which also characterizes partially organizational politics). Organizational politics based on personal relations, cooperation, interests, etc. create a preference for promoting workers similar to

238

managers in their personal traits, gender, ethnicity, academic institution, place of residence, membership in various organizations and so forth. Using these characteristics in the promotion process does not support diversity management and legal norms, or the corporate social responsibility. HRM professionals have to assimilate equal opportunity policy on the promotion decisions and support the advancement of discriminated groups (See suggestions by Woodhams & Lupton, 2006).

It is likely that employees act according to how they are measured, appreciated and rewarded. Therefore, the public sector employees, instead of succeeding in projects/ missions, will prefer to devote their time and energy to organizational politics, as well as putting pressure on superiors, rather than acquiring more knowledge, education and experience. Hence, employees focus on activities that they perceive are crucial to their personal success, but which do not necessarily contribute to the organization's success, thus reducing organizational effectiveness. In international high-tech companies, supporting an organizational culture of innovation, diversity management and maximizing the personal potential, is essential to coping with environment demands. Furthermore, the growth of the high-tech industry is more dependent on the successful HRM management in terms of enhancing motivation, loyalty, and commitment and workers wellbeing (Harpaz & Meshoulam, 2004; Baptiste, 2008). Promoting the most suitable candidates, regardless of subjective variables, is one of the main bases for reaching the above advantages.

Promotions are a sensitive, emotionally loaded subject. Extensive use of non-rational considerations and a lack of transparency regarding promotions create anger, frustration and low job satisfaction (Baptiste, 2008) as well as a decrease in work performance, involvement and commitment and higher rates of absenteeism (Bonnie-Bei & Carolyn, 2005; Fairris, 2004; Lincoln & Kalleberg, 1996; McKay, 2004). Such a promotion process leads to turnover not only among the low level workers (Chun-Hsien et al. 2006; Fairris, 2004; Lincoln & Kalleberg, 1996) but also among the middle and top managers (Eby et al. 2005; Saporta & Farjoun, 2003).

Public and private sectors HR and CD specialists' mission is to insure that the career paths planning will comply with the organization strategy and needs and to set objective requirements for each promotion. Hence, to assure that those employees who contribute the most to the organization success will be promoted, by developing and using relevant criterions for promotions. In addition, more and more HR managers today, consider the promotion processes as main issue in corporate social responsibility (Fenwick & Bierema, 2008).

Global competition together with the privatization process of the public sector in western countries, requires increasing efficiency of organizations, and obligates management to focus on improving the way in which promotions are determined. A survey such as this one, performed periodically in organizations, may help HRM professionals to identify patterns or changes in employees' perceptions regarding the factors influencing promotions. Learning and development intervention can generate awareness among managers about non- relevant factors affecting their promotion decisions. With such intervention, managers will, hopefully, be able to focus on objective criteria regarding promotions to the mutual benefit of the company and the workers.

239

Bibliography

Baptiste, R. N. (2008). Tightening the link between employee wellbeing at work and performance: A new dimension for HRM. Management Decision, 46(4), 284-309.

Blumen, O. and Hareli, S. (2006) How children feel about their fathers' work in the hi-tech sector International Journal of Work Organization and Emotion, 1 (4), 317 – 335.

Bonnie Bei, Y., & Carolyn, P. E. (2005). Human resource management practices and affective organizational commitment: A comparison of Chinese employees in a state-owned enterprise and a joint venture. Asia Pacific Journal of Human Resources, 43(3), 332–360.

Bore, M. (1997) Promotion as a tool for organizational planning, Human Resources, 112, 12-13.

Central Bureau of Statistics (2002). Statistical Abstracts of Israel – 2002. Jerusalem.

Chun-Hsien, L., Mu-Lan, H., & Nai-Hwa, L. (2006). The impacts of benefit plans on employee turnover: A firm-level analysis approach on Taiwanese manufacturing industry. International Journal of Human Resource Management, 17(11), 1951-1975.

Deondra S. C. (2006). Human-resource professionals' perceptions of organizational politics as a function of experience, organizational size, and perceived independence. The Journal of Social Psychology, 146, 717-732.

Eagleson, G., Waldersee, R., & Simmons, R. (2000). Leadership behavior similarity as a basis of selection into a management team. British Journal of Management, 36, 319-348.

Eby, T. L., Allen, D. T., & Brinley, A. (2005). A cross-level investigation of the relationship between career management practices and career-related attitudes. Group and Organization Management, 30(6), 565-597.

Fairris, D. (2004). Internal labor markets and worker quits. Industrial Relations, 43(3), 573-94.

Fenwick, T., & Bierema, L. (2008). Corporate social responsibility: Issues for human resource development professionals. International Journal of Training and Development, 12(1), 24-35.

Harpaz, I., & Meshoulam, I. (2004). Differences in the meaning of work in Israel: Workers in high-tech vs. traditional work industries. The Journal of High Technology Management Research, 15(2), 163-182

James, E.H. (2000). Race-related differences in promotions and support: Underlying effects of human and social capital, Organization Science, 11(5), 493-508.

Jackson, S. E., & Schuler, R. S. (2000). Managing Human Resource, N.Y.: South-Western College Publication.

Kunda, G. (2006). Engineering culture: Control and commitment in a high-tech corporation. Philadelphia, PA.: Temple University Press.

Lincoln, J., & Kalleberg, A. (1996) Commitment, quits, and work organization in japanese and US plants. Industrial and Labor Relations Review, 50(1), 39–60.

McKay, C. S. (2004). Securing commitment in an insecure world: Workers in multinational high-tech subsidiaries. Economic and Industrial Democracy, 25(3), 375-410.

Markham, W.T., Harlan, S. L., & Hackett, E.J. (1987) Promotion opportunity in organizations: Causes and consequences. In G.R. Ferris & K.M. Rowland (Eds.). Research in Personal and Human Resource Management, (pp. 223-287). Greenwich, CT: JAU I Press.

Ministry of Industry Trade and Labor, Foreign Trade Administration, Investments promotion center. (2008). Invest in Israel. Jerusalem

240

Murray, M.A. (1975). Comparing public and private management – An exploratory essay. Public Administration Review, 35, 364-371.

Pasternak, S., & Zaritzky, M. (2003). International women's day 2003, Jerusalem: The Central Bureau of Statistics-Israel.

Pfeffer, J. (1992). Managing with power, Boston, MA: Harvard Business School Press.

Powell, G. N., & Butterfield, D.A. (1994). Investigating the "glass ceiling" phenomenon: An empirical study of actual promotion to top management. Academy of Management Journal, 37(1), 68-86.

Saporta, I., & Farjoun, M. (2003). The relationship between actual promotion and turnover among professional and managerial-administrative occupational groups. Work and Occupations, 30(3), 255-280.

Sharabi, M., & Harpaz, I. (1998). Changes in work values: A glance into a changing reality. Human Resources, 128, 22-25 (Hebrew).

Sharabi, M., & Harpaz, I. (2007). Changes in work centrality and other life areas in Israel: A longitudinal study. Journal of Human Values, 13 (2), 95-106.

Shore T.H., Shore, L.M., & Thornton, G.C. (1992). Construct validity of self- and peer evaluations of performance dimensions in an assessment center. Journal of applied psychology, 77(1), 42-51.

Singh, V., Kumra, S., & Vinnicombe, S. (2002). Gender and impression management: Playing the promotion game. Journal of Business Ethics, 37(1), 77-89.

Taniguchi, M. (2006). Succeeding where others fail to try; A case study of diversity management in the Japanese retail sector. Career Development International, 11(3), 216-229.

Tharenou, P. (2001). Going up? Do traits and informal social processes predict advancing in management?. The Academy of Management Journal, 44(5), 1005-1018.

Tzafrir, S. S., Baruch, Y., & Meshoulam, I. (2007). HRM in Israel – New challenges. International Journal of Human Resource Management, 18(1), 114-131.

Vigoda, E. (Ed.) (2002) Public administration - the new generation: An interdisciplinary critical analysis, New York: Marcel Dekker

Vigoda, E., & Kapun, D. (2005). Perceptions of politics and performance in public and private organizations: A test of one model across two sectors. Policy & Politics, 33(2), 251-276.

Vigoda, E., (2007). Public administration – the next generation: Managerial transformations and challenges towards the formation of a modern public sector. The Public Space, 1, 57-88 (Hebrew).

Vigoda, E., & Drory, A. (Eds.). (2006). Handbook of Organizational Politics, Northampton, MA.: Edward Elgar Publishing.

Wayne, S. J., Linden, R. C., L.F., & Ferris, G.R. (1997). The role of upward influence tactics in human resource decisions. Personnel Psychology, 50(4), 979-1006.

Wertzberger, R. (2001). Women in the Israeli economy – Those who influence, participate and are harmed (presented to the committee for advancing the women's status). The Knesset-center of research and information, Jerusalem.

Williams, K.Y., & O’Reilly, C.A. (1998). Demography and diversity in organizations: A review of 40 years of research, in B.M. Staw (Ed.). Research in Organizational Behavior (pp. 77-140), Greenwich, CT: JAI Press,.

Woodhams, C., & Lupton, B. (2006). Gender-based equal opportunities policy and practice in small firms: The impact of HR professionals, Human Resource Management Journal, 16(1), 74-97.